הפעם האחרונה שהיה לנו דיון דומה, שבעבר נפתח לכל עונה בנפרד, היה דיון לעונת 19/20. מאז ועד היום לא היה לנו דיון כזה, אולי בעיקר מכיוון שיכולנו בקלות מעצבנת לדקלם את המערך והאסטרטגיה הבסיסיים של המשחק שלנו, כשלאורך שנים המשחק שלנו בעצם נותר זהה.
לטעמי יש צורך להחזיר את הדיון הזה לחיים. הסיבה לכך היא שהעונה לא רק שהחלפנו שחקנים, שהרי בנזמה איננו, וכן לוקה וטוני הפכו להיות שחקנים משלימים ואינם חלק משלד ההרכב הנוכחי, אלא גם המערך והאסטרטגיה של הקבוצה השתנו ועדיין לא ברורים.
אז כל הרעיונות, טענות ומענות של על דרך המשחק שלנו, הדרך הספורטיבית של המועדון, יכולים להתקיים כאן.
אני אגיד לכם מה, לאחר מחשבה עמוקה, ולמרות שבהתחלה הסתייגתי מאוד ואף נחרדתי מאוד מהרעיון הזה, אני חייב לומר שאני מתחיל לחבב את הרעיון הזה של היהלום. דורש הסבר - אני מבין. אנסה לעשות את זה כמיטב יכולתי.
כרגע מה שחשוב לנו, קרי למועדון, זה ליצור קבוצה שתרוץ שנים קדימה. כבר נוכחנו לראות שבמועדון מעדיפים בבירור בניה יסודית לאורך זמן על פני הקמת מגדלים בן לילה שיקרסו אחרי יום, והעונה אנחנו הולכים להקים את היסודות לשנים הקרובות. יש לנו הרבה כישרון גולמי ביד שצריך לפתח אותו. לויני יש ים כישרון אבל הוא מאוד שבלוני במשחק שלו ולא יודע לעשות יותר מדיי כשאין לו את הקו, בלינגהאם סופרמן אמיתי אך אפשר להפוך אותו גם למפלצת מהבחינה של כניסה לרחבה וכיבוש שערים כמו שאנצ’לוטי בבירור מייעד אותו לעשות העונה.
יש אמנם עוד שחקנים שהתפקיד החדש שלהם העונה מתרחב ומאתגר יותר כמו למשל פדה שמשחק בעמדה יותר אחורית והעונה יצטרך לתרום משם מה שתרם בעונה הקודמת מהבחינה ההתקפית, קמא שיידרש לצאת יותר קדימה וכן האלה, אבל לגבי השניים האלה אני חושב שמדובר בשינוי מהותי, שאם יצליח - ישדרג אותנו פלאים בעונות הקרובות. אם ויני יהיה מסוגל לשחק יותר קרוב לשער ולא רק לתפוס את הקו, הוא יהיה פחות צפוי ויאפשר למגן לעזור לו הרבה יותר - מה שלא אפשרי היום. אם בלינגהאם יחדד את הכישרון הטבעי שלו לתנועה בלי כדור וילמד להריח יותר דם באיזור הרחבה, אנחנו נקבל שחקן שהוא לא רק מפלצת של קישור - אלא גם מפלצת בהתקפה. דמיינו לכם שאחרי שיגיע חלוץ, אנצ’לוטי כבר יאמן את ברזיל ויגיע מאמן אחר שלא ישחק את היהלום, יהיה לנו שחקן קישור שרגיל לעשות את הכניסות האלה לרחבה ולשים את הכדור ברשת. תארו לכם מה יהיה כשויני ילמד להשתמש בכישרון שלו לא רק על הקו אלא גם באמצע.
אולי בעצם כל הרעיון הזה, של לבנות על בלינגהאם כמי שיתן לנו את השערים העונה, ושינוי העמדה של ויני, הם שכר הלימוד שאנחנו הולכים לשלם העונה בשביל קבוצה יותר טובה ומאוזנת בעתיד. כרגע זה לא נראה מספיק טוב, אבל מי אמר שהטוב ביותר זה מה שטוב להרגע?
אני מעריך את האופטימיות ואת הניסיון להסתכל על הצד החיובי שבזה, אבל בעיניי מדובר בלמידה שלילית, לא פחות.
לא רק שבמידה מסויימת אנחנו זורקים את העונה הזאת לפח מראש, לכאורה לטובת בנייה - הבנייה הזאת הפוכה לגמרי ולקויה מיסודה.
במקום שבלינגהאם ילמד בצורה מסודרת את העמדה אליה הוא מיועד אצלנו ב-long run, הוא ייאלץ לעשות איזה מישמש לא ברור, בלי הגדרת תפקיד ברורה, ולו רק בגלל הוואקום העצום שיש לנו במרכז הרחבה. הוא יצטרך להיכנס לרחבה הרבה יותר ממה שהיה דרוש ב’עולם מתוקן’, ולא יהיה פנוי לבניית המשחק ממרכז המגרש וקדימה, או אפילו להכיר כמו שצריך את התנועה ואופן המחשבה של החברים שלו לקישור. יכול להיות שזה יעבוד לפעמים, אולי אפילו הרבה פעמים - כמו שזה עבד בשני המשחקים האחרונים. אבל זאת פשוט למידה עקומה ולא נכונה.
בדיוק כמו שאמרתי בדיון מקביל על טשואמני - יש סדר נכון לדברים. התפקיד של קשר אמצע, או אפילו של קשר תוקף מודרני, הוא קודם כל בניית התקפות מסודרת וסבלנית מאחור, קדימה. כניסות לרחבה בסגנון של השער בנגיחה מהמשחק האחרון הן נייס טו האב - ולא אמורות להיות חלק מתוכנית המשחק הרגילה.
אני יודע שהיו הרבה תלונות לאורך השנים על מודריץ’, לדוגמה, שלא שיחק מספיק קדימה ולא תמך מספיק בהתקפה. אבל בשורה התחתונה - זה עבד. ביג טיים. ושלישיית הקישור שהיה חלק ממנה ואף הוביל אותה - היא אחת משלישיות הקישור הגדולות בהיסטוריה. ויש לכך סיבה טובה. הדומיננטיות והאינטנסיביות של השלישייה הזו במרכז המגרש, היא זו שהפכה את החיים להרבה יותר קלים לכל שאר הקבוצה - הגנה והתקפה כאחד.
והפעם, לשם שינוי, אני מאשים פחות את אנצ’לוטי, והרבה יותר את מי שהשאיר אותו עם הכלים איתם הוא נשאר. ניסיתי לחשוב על קבוצה אחת ברמתנו שפתחה עונה בלי חלוץ, מאז שאני רואה כדורגל. טרם הצלחתי לעלות עם שם של קבוצה כזו.
לשחק קשר הוא כבר יודע. זה הוא, והוא תמיד ישאר קשר בDNA שלו. אני לא מאמין שהוא פשוט ישכח את התפקיד הזה רק כי הוא שיחק עונה חת בעמדה קדמית יותר. במקסימום יקח לו איזשהו חודש או חודשיים, אבל בתכלס הוא כבר יכיר את השחקנים ושינוי העמדה, לעמדה הבעית שלו, יעבור חלק. לעומת זאת הכלים שהוא יקבל אותם עכשיו לא יהיו לו אם ימשיך בעמדה הרגילה שלו.
טוב תלוי איזה קשר. אתה מתאר פה סוג אחד של שרים. בלינגהאם לא כזה ובחיים לא יהיה כזה. הוא שחקן ישיר ופנטזיסט.
באידיאל אתה צודק, אבל אם אנחנו מראש הגדרנו את העונה הזאת כעונת בניה, הרי אין חלוץ, אין קורטואה ואין מיליטאו, אנחנו צריכים להוציא את המקסימום מהעונה הזאת. ולהוציא את המקסימום מהעונה הזאת זה לתת כלים לשחקנים שיש לנו היום כדי שיהיו יותר טובים בעתיד, מה שיתבטא בעתיד ביותר תארים.
ושחקן שיודע להכנס מהקו השני ולכבוש זה לא רק “נייס טו הב”. אל תמעיר בערך הזה. למעשה היום אין הבדל גדול בין התפקוד של בלינגהאם לבין זה של בנזמה אצלינו. הוא עשה על הכניסות האלה קריירה שלימה ודיי מפוארת. בנזמה הרי מעולם לא היה חלוץ 9 קלאסי שתקוע ברחבה, הוא ירד לאחור כדי לעזור בניהול המשחק, ונכנס לרחבה עם תזמונים מדוייקים כדי לכבוש. זה בערך מה שעוש היום בלינגהאם רק שהוא סקורר פחות מוכח עדיין וכן שהוא יותר קשר מטבעו ותורם יותר בהגנה וכן הלאה.
אני לא חושב שראינו את המערך הזה בכדורגל מאז הקדנציה הקודמת של קרלו כשהוא עלה כאופציה. יותר סביר לדעתי שזה יהיה סוג של 442, בליגנהאם היה משחק בשמאל במערכים כאלה בדורטמונד.
למה? זה סתם 4-3-3 בפועל עם שם אחר, לא חושב שרודריגו באמת ישחק יותר באמצע למשל. לא ראיתי את בלינגהאם משחק באגף יותר מדי, אבל בהנחה שהוא יודע לעשות את זה ברמה גבוהה יותר - זה עדיף על היהלום עם אותם שחקנים.
מול חטאפה שמצופפת מאחורה אין סיבה לעלות עם ארבעה קשרים מרכזיים. מישהו צריך לרדת לספסל (טשואמני או ואלוורדה) לטובת ברהים. צריך עוד שחקן שיכול לפתוח הגנה בדריבל.
הייתי רוצה לראות 4-2-3-1 עם צ’ומא וקמאבינגה בדאבל פיבוט. בלינגהאם מתחת לחוסלו. רודריגו וברהים באגפים.
אתה כנראה צודק כמובן, אבל זאת פשוט טעות לעשות זאת.
מעבר למה שסנטי כבר אמר על הצורך בגמישות מחשבתית לאור היריבה והמעמד - למה להתקבע כבר עכשיו על מערך היהלום? מי אמר שהמערך הזה מקודש, והוא האידיאלי בעבורנו?
עוד משחק או פחות משחק עם מערך היהלום פחות ישנו משהו ב-long run, אבל משחק אחד שניסית בו משהו קצת שונה, וגילית בו דברים חדשים על הקבוצה ועל היכולות שלה, יכול לתת לך רווח אדיר להמשך העונה.
תחילת עונה + פציעות הם בדיוק התירוצים האולטימטיביים לניסויי כלים שונים ומשונים. בזכות ניסוי כלים כזה (של דשאן מאמן נבחרת צרפת בכלל), הרווחנו את קמאבינגה כמגן שמאלי לאורך חלקים גדולים מהשנה שעברה, כשהיינו במצוקה בעמדה הזו.
אגב, לפי המערך שפורסם כאן אז בכל מקרה אנצ’לוטי לא מתכוון להשתמש הפעם ביהלום. אם ככה, ואם דאבל-פיבוט גדול על אנצ’לוטי - אז הוא יכול לקרוא לזה גם 4-3-3 קלאסי, כשטשואמני מאחור, וקמאבינגה וג’וד לפניו, כשלג’וד ניתן יותר חופש לצאת קדימה. מה שחשוב בעיקר, זה:
א. שרודריגו ישחק בשמאל (שנראה שאנ’צלוטי ייתן לקורטואה הפצוע לשחק שם לפני שייתן לרודריגו).
ב. שיהיה עוד שחקן יצירתי על המגרש, שיודע לשחק בצפיפות (בראהים).
הכל רע מאוד, בגדול בתקופה הזו כדי לכפר על ההיעדרות של ויניסיוס שלדעתי הוא ה-שמחה, הוא הדריבל, הוא המהירות, הוא השאפתנות - צריך לחשוב עוד יותר התקפי. מה זה אומר? זמן טוב להתייחס לברהים שהוא דריבליסט - כולנו ידענו עוד מלפני ארבע וחצי שנים, ומניח שהוא התקדם במילאן ממה שראיתי. רוצה לומר: יש לנו המון פיזיות וכוח באמצע, הקשרים האלה גם ככה לא מספיק מצטרפים להתקפה, לא אדוארדו קמאבינגה ולא אורליאן טשואמני. אולי להקריב את פדה ואלוורדה, להוריד את ג’וד בלינגהאם בלטה אחת אחורה.
ההרכב שלי: קפה| דני קרבחאל, אנטוניו רודיגר, דויד אלאבה, פראן גארסיה| אורליאן טשואמני, אדוארדו קמאבינגה, ג’וד בלינגהאם| ברהים דיאס, רודריגו וחוסלו.
אבל זה אנצ’לוטי. אם כבר, בגלל שהכל אצלו הפוך על הפוך הוא עוד עלול לפתוח עם רודריגו בימין ופדה בשמאל ובלבד שרודריגו לא יהיה מאוד מאוד טוב בשמאל על מנת לגרום לבעיות כשויני חוזר. - יכול להיות שאני מקצין, אבל זה בכוונה בשביל הפאונטה.
בכל אופן, לבראהים יש מקום בהרכב לדעתי עם ג’וד חלוץ נסוג. אם לא אז חוסלו חלוץ ופדה בצד ימין עם שלישייה של ג’וד - קמאבינגה - טשואמני (וואחד שלישייה כשרושמים אותם אחד ליד השני, וואו).
