אין כמו בסיום יום עבודה כל כך ארוך לשבת ולכתוב קצת על ריאל מדריד והעונה שבפתח, אתמקד במרכז השדה שכן הבעיות בהגנה-עומק – ידועות ולגבי ההתקפה אנחנו מאמינים שבכל קונסטלציה – “יהיה בסדר”.
אפתח ואומר שאני רוצה על אף ההערכה הרבה כלפיו “לקטול” איזו פרה קדושה – אנחנו רגילים לטוני קרוס והסגנון שלו, המכונה עבדה בקצב שלו, היה שחקן נהדר והעונה האחרונה שלו הייתה ה-היילייט. מצד שני זה שהתרגלנו זה לא אומר שזה תמיד היה טוב או מושלם וכן הלאה (היו שנים בהן הרגשתי שהוא רך בהגנה במשחקי הליגה הרגילים וכשהוא לא במוד צ’מפיונס, תרומה התקפית שיכלה להיות טובה יותר). היום שאחריו לא כזה מדאיג לדעתי וריאל מדריד תשנה את הסגנון.
במארקה הלכו על פדה ואלוורדה “כיורש” שלו ולא רק עם חולצה מספר 8, בסנטוס רלבו נכתב שיהיה זה דווקא לוקה מודריץ’ והאמת שיש היגיון בכל אחת מן הבחירות. אעבור שחקן-שחקן אבל קודם אגיד שמריו מרטין שווה מקום בקבוצה הראשונה בימים האלו של מכת הפציעות ו\או רוטציות, שחקן לא רע, ומעבר לכך אכריז שאם קרלו אנצ’לוטי לא ישתמש בג’וד בלינגהאם בשלישיית הקישור זה אבסורד וזו תהיה סתם עקשות עם ארסנל התקפי כזה. שלישיית הקישור שלי היא: קמאבינגה-ואלוורדה-בלינגהאם. בכל אחת מהאופציות יש חיסרון.
-לוקה מודריץ’: מנהל משחק מעולה, תמיד כיף לראות אותו משחק, עם תשוקה בלתי נגמרת. חכם, בעל ניסיון, תמיד יודע מה לעשות עם הכדור. זה פיתרון שיימנע “קישור נגרי” ואפור. המינוס? כמובן גילו המופלג, הפיזיות שדועכת והוא גם תיקל הרבה פחות מקרוס. זו בעיה במשחקים בדרגת קושי בינונית. אני בכלל גם חושב שהוא יוכל לתת אפקט נהדר כשחקן ספסל.
-אורליאן טשואמני: עם אחוז דיוק המסירות הכי גבוה אני חושב, לוקח פחות סיכונים וזה חשוב, רעב להוכיח, זו אמירה. אתם גם לא מפסיד כלום כשאתה מציב אותו מאחורה כי הוא שווה שער-שניים בעונה ממשחק פתוח. אבל – לא מספיק עם נוכחות, והוא טוב אבל לא מצוין.
-אדוארדו קמאבינגה: לעתים עושה פאולים חסרי אחריות ואנחנו זוכרים איך התחלנו משחק עם כרטיס צהוב שלו בדקה ה-15 כבר. לדעתי יש לו את כל הנתונים. אנחנו כן עלולים להפסיד, כמו במקרה של פדה – כוח פריצה אדיר [אבל לא מספרים].
-פדה ואלוורדה: הוא לטעמי עשה כבר הסבה עדינה לעמדה הזו ואשתקד היה הבייביסיטר שלו. שיפר את הפס, תמיד חושב קדימה, פיזי, מתקל מעולה, ספג רק שני צהובים. אבל אנחנו מפסידים את הדהירות שלו קדימה ואת יכולת הבעיטה לשער!! מבחינתי פיפטי-פיפטי עם קמא לגבי ההגנה.
-ג’וד בלינגהאם: קרלו צודק כשהוא רוצה אותו קרוב לרחבה אבל הוא יכול להיות 50-50 אדיר ולא צריך להתחיל בעמדה מספר 10 או כחלוץ שני. ג’וד שחקן מאוד חכם עם קסם ברגליים. כמובן שהוא לא צריך להיות האחורי אבל כן לרדת בלטה אחורה.
-דני סבאיוס: על פניו יש לו את הנתונים כסותם חורים במשחקים מסוימים, הבעיה היא שהוא אוהב מאוד את הכדור.
-ארדה גולר: זה התקפי ומרתק ומעניין אבל משהו שבפועל לא בדקנו ולא ניסינו אפילו במשחק אימון וקרלו לא הרפקתן.
בעונה ארוכה של מיליון משחקים כמובן שדברים ישתנו ולא אמורה להיות שלישייה דומיננטית סופר-סופר, זה תלוי בכושר של שחקנים. אני גם חושב שכן נראה ארבעה קשרים במשחקים הקשים וכששוב נקבל את מנצ’סטר סיטי. נקווה שלא בקלאסיקו. מעבר לכך ההתקפה אמורה “להסתיר” גם מרכז שדה אפור.
הלאה: בעולם מושלם זה יכול לקרות, זה לא יקרה אבל אציין זאת. אתמול ברהים בגרסת ה-9 False היה מעניין, הרבה פחות דריבל ויותר בעיטות לשער, מה שעליו קצת לשפר. בכל מקרה ברור שצ’לסי עלתה עם הגנה גבוהה וקצת חייה בסרט. לא בעמדה הזו אבל בכנף ימין הוא צריך לשחק ומבחינתי עדיף, לפחות שם - על פני רודריגו שנרדם. הוא קם רק כשיש מנצ’סטר סיטי. ברהים >גולר אגב, מדברים רק על הטורקי, זה לא פייר. ברהים צריך להיות שחקן הרכב לפחות בהתחלה ולא רק כשהרוב לא זמינים.