ג'וד בלינגהאם: החלום לזכות במונדיאל נגמר, איך תיראה העונה הרביעית במדריד?

[EJB]

יש משהו אחד שמדהים אותי במיוחד אצל בלינגהאם, ובעיקר ממלא אותי בתקווה ובאופטימיות לגבי העתיד.

אצל מרבית המטאורים ההתקפיים הצעירים שהיו לנו בעבר - חסה, אסנסיו של השנתיים הראשונות, גם רודריגו במידה מסויימת, וגם פאטי של הצד השני - אצל כל אלה, היה קצת קשה לשים את האצבע על מה הופך אותם לכל-כך טובים ומיוחדים. לאחד אולי הייתה בעיטה חזקה ומדויקת, לשני זריזות מסויימת, לשלישי מיקום טוב. אבל בסופו של יום, הדבר שייחד אותם יותר מכל דבר אחר, היה אותה תכונה חמקמקה - ה’קילר אינסטינקט’. ובדיוק כפי שהתכונה הזו אמורפית וקשה להגדרה, ככה קל לאבד אותה. ואכן, בזה אחר זה השחקנים המוכשרים הללו איבדו את התכונה הזאת - אם היה זה עקב פציעה שלא ממש חזרו ממנה (רובם), ואם זה רודריגו שמוצא אותנ במשחק אחד, רק כדי לאבד אותה אחרי זה במשך 3-4 משחקים.

אצל בלינגהאם, לעומת זאת, התכונה הזאת אכן קיימת. ביג טיים. אבל מעבר לתכונה הזאת, ומעבר למנהיגות ולמנטליות יוצאות הדופן שלו - ברמה חריגה עבור כל שחקן כדורגל, קל וחומר שחקן זר בן 20 - מעבר לכל אלה, נורא נורא ברור מה עוד יש לו. אני יכול בקלות לפרוט את הרשימה הארוכה של התכונות הנדירות בהן הוא מצטיין, ושהופכות אותו לכדורגלן שלם כל-כך.
ומכיוון שכך, מכיוון שהבסיס עליו בנויה היכולת אותה הוא מציג בעקביות, יציב כל-כך - הרבה יותר קל לי להיות אופטימי מאוד לגבי העתיד שלו במשחק.

[goldi]

והנה עובר משחק והפעם אין צורך להוסיף ולהרחיב על ג’וד, ולא בגלל שהיה חלש מידי.
אמנם משחק קצת אנמי ברמות שאליהן הורגלנו אבל ברור ששחקני גרנאדה קיבלו הוראה להיכנס בו פיזית, ועדיין ג’וד מצליח להגיע פעמיים (שאני זוכר) ל-1 על 1 עם השוער (בעיטה משמאל החוצה והדיפה של השוער לשער של רודריגו), וגם עזר לארגן את ההתקפות.
וקצת פתיחת פה מיותרת, כי בספרד לא זו הדרך לקבל הגנה מהשופט נגד כניסות של היריבים. וכן- נראה בבירור שהיה עליו פנדל ברחבה, אבל השופט אפילו לא הלך לבדוק בואר, ללמד על יוהרת השופטים לצערנו.

[asafbarca]

לקח טיפה זמן אבל נפל האסימון, בלינגהאם הוא הכלאה של שלושת השחקנים הבאים:

זינדין זידאן
תומאס מולר
ערן זהבי

[SantiagoBernabeu]

זידאן אני מבין, גם מולר עם קריאת המשחק שלו. אבל ערן זהבי?

[asafbarca]

התחיל קשר ובעצם הבינו שמכונת שערים, התנועה לעומק מזכיר לי מאוד את זהבי הצעיר, השערים בדקות האחרונות, הווינריות, תמיד יודע איפה להיות…

כמובן שבניגוד לשני השחקנים הנוספים זהבי עשה את הקריירה שלו ברמות נמוכות יותר משמעותית, ההשוואה היא נטו לפי אספקטים מסוימים ודמיון.

[SantiagoBernabeu]

זה כבר לא בסימן שאלה האם ג’וד כבר תקופה נמצא ביכולת ירודה, זה ברור לכולם וגם מתדרדר ממשחק למשחק. אם יש משהו שאתמול ביאס אותי זה לא השער של ברנדרדו סילבה (גאון, שם את הכדור בפינה הרחוקה של השוער והשתמש בחומה כדי להסתיר את הכדור מלונין), לא זה שלא הצלחנו לנצח וגם לא זה שההבל בין תיקו 3 לניצחון מכובד ומבטיח 3-1 היו שתי דקות של חוסר ריכוז ושערים אדירים של שחקני סיטי, כמו איך שבלינגהאם נראה. אני לא מדבר על השערים והמספרים, אני מדבר נטו על היכולת.

יכולות להיות מספר סיבות למה חלה הירידה ביכולת שלו לדעתי. יכול להיות שמדובר בסיבה אחת או צירוף של שתיים או יותר והשאר שטויות, אבל אלו הסיבות האפשריות למה הוא נראה כך.

1. שינוי עמדה. ג’וד התחיל את העונה כשהוא משחק חופשי מאחרי צמד חלוצים. זה אפשר לו לבוא בקלות עם הפנים אל השער ולהצטרף שתזמון מדויק לרחבה כדי לאיים על השער. לאחר מכן הוא עבר לתפקד כקשר שמאלי ב4-4-2 ושם התחילה הנסיגה שלו ביכולת. לאחר מכן קרלו ניסה עוד מספר מערכים עד ימינו אנו, אבל המערך והעמדה שבה הוא בלט כבר איננה. במשחק אתמול הוא ניסה אותו כחלוץ חצי ימין, מה שמבטל לחלוטין את היכולת שלו להצטרף בתזמון להתקפה עם הפנים אל השער.

2. עומס מנטלי. כשהוא הגיע לקבוצה הוא היה על טופ העולם, כל שבוע שער, העולם לרגליו וכבר כינו אותו השחקן הטוב בעולם. עבר קצת זמן ופתאום הרף הגבוה שהציב הפך לציפיות ממנו. המשחק שלו הפך ליותר לחוץ ופחות זורם, הוא “חושב” יותר מדיי, לא אחת אפשר לראות אותו עוצר את הכדור לגמרי במקום לשחק במהירות כמו שהיה עושה בהתחלה. הויכוחים עם השופטים והעצבים בכל פעם שדברים לא הולכים לו גם מעידים על לחץ. הוא עובר איזשהו תהליך הכרחי של “ויניסיוסוזציה” ויצטרך ללמוד איך להתמודד עם העומס הזה, אין ברירה אחרת.

3. עדיין מתקשר לסעיף 2 אבל מכיוון אחר. היריבות לומדות אותו, וכבר לא מאפשרות לו את התנועות שהיה רוצה לעשות בצורה נוחה, מסמנות אותו, נדבקות אליו, משחקים איתו קשוח ועושים עליו עבירות. זה משהו שגם צריך לקחת בחשבון.

4. הוא פשוט בתקופה פחות טובה. אחרי פציעות, הרחקות, הוא לא בקצב וזה גם משהו שקורה, בטח לשחקן שבואו לא נשכח רק בן 20.

5. הוא אחרי פציעות, והפציעה בכתף עדיין לא עברה לחלוטין. הוא יצטרך שם ניתוח כדי להחזיר את הכתף למקומה וכיום הוא משחק עם חבישה. עם או בלי קשר לפציעות, הוא נראה מותש פיזית, וכנראה שהתפקיד שעשה בפתיחת העונה, שזה לתפוס את כל עמדות ה6,10,9, ריצות קדימה ואחורה ללא הפסקה העמיסו עליו מהבחינה הפיזית.

אני מקווה שהעומס ששמנו עליו לא יהפוך אותו לויניסיוס מבחינת העצבים והתסכול. אם אני זוכר טוב (ויכול להיות שאני לא) ויניסיוס לא התחיל בעייתי ורק אחרי אותו משחק מול מאיורקה שמפאו כיסח אותו והקהל שרק לו כל המשחק התחילו הבעיות. אנחנו רואים איך ויניסיוס למד להתמודד עם זה אבל פשוט זה לא היה, צריך למנן את העומס ולהוריד ממנו את הציפיות. קרלו ניסה כמה פעמים לומר במסיבות עיתונאים שזה לא התפקיד של ג’וד לשים את השערים ואיכשהו להוריד את הציפיות ממנו, אבל זה לא באמת עזר במשהו. הבחור צריך זמן, אולי קצת לשבת על הספסל במשחקי הליגה שנותרו, הוא גם ככה נראה מותש פיזית ויש לו עוד יורו לפניו.

אני לא התייאשתי ממנו. הוא לא שכח איך משחקים כדורגל בתוך יומיים, הפציעות שהוא עבר אמנם עצרו אותו אבל אלו לא פציעות קשות. הוא צריך את הזמן להתרגל למציאות החדשה, ואם ויניסיוס בלי הרבה שכל בקופסה הצליח לעשות את זה, גם ג’וד יצליח.

[dkaro]

אין ספק שהוא גם סתם בתקופה פחות טובה, אבל לדעתי אתה מנתח את זה הרבה יותר מדי. האמת הפשוטה היא שג’וד בלינגהאם שחקן פחות טוב מהיכולת שהציג בשלושה חודשים הראשונים של העונה, וזה היה די צפוי. אני גם אמרתי את זה בזמנו כשכולם פה אוננו על “השחקן הטוב בעולם”. צירוף הגורמים השונים שהובילו לחריגה ביכולת היו אז, לא היום.

אגב, אפילו אז, הוא בעיקר פשוט לא הפסיק להבקיע. אני זוכר שגם בזמנו התלוננו לא מעט על זה שבתכלס היכולת שלו לא כזו בשמיים וזה בעיקר הגולים. כעת, הגולים נפסקו (כצפוי) ונשארנו עם שחקן עם יכולת שרחוקה מהכתרים שקשרו לו.

אני עדיין טוען שהבעיה העיקרית שלו זו העמדה, זה נכון היום וזה היה נכון גם ביכולת הלכאורה טובה של תחילת העונה: ג’וד בלינגהאם לא שחקן התקפה. צריך להגיד את האמת, הוא לא מספיק טוב במה שנדרש משחקני התקפה. הוא לא מהיר במיוחד, אין לו איזה דריבל מדהים (אם כי הוא כן עם טכניקה מאוד גבוהה) ואנחנו לא רואים אותו מייצר 5 מצבים במשחק כמו שני הברזילאים שלנו לצורך העניין.

עיקר היתרונות שלו קשורים למרכז המגרש ושם מקומו, מדובר בשחקן שצריך להיות הצלע השלישית הקישור, לא הראשונה או השנייה בהתקפה. מול יריבות חלשות יותר הוא אפילו יכול לטעמי לעלות כצלע השנייה בקישור ולשחק 50/50 לכל דבר ועניין.

[Raulito-7]

ג’וד הוא זה שיצר את הציפיות הלא הגיוניות האלה. היו משחקים בהם הוא לא כבש אבל שיחק נהדר, בערך באיזור ינואר, נניח הדרבי נגד אתלטיקו מדריד וגם נגד ברצלונה בסופרקופה. אני מצפה ממנו שכשחקן קישור קדמי נגדיר את זה ככה כאילו אנחנו לפני 20 שנה - גם בערב חלש הוא ייתן את המינימום. אני מתחבר להרבה מהדברים שלך אבל לגבי ניתוח סט היכולות שלו אז לא. החיסרון הגדול שלו הוא המהירות. הדריבל שלו בסדר, הוא יכול לזרוק כל בלם ברחבה, להעביר לרגל השנייה ולהבקיע. הסיומת שלו טובה בשתי הרגליים והוא גם נוגח מעולה. הצטרפות מקו שני גם קריטית בין אם אתה מייחס את זה לשחקן התקפה או שחקן קישור. בחודשים הראשונים באספקט הזה הוא היה נראה כמו כריסטיאנו רונאלדו כמעט.

חייב לומר שמעבר לעניין המקצועי זה מרגיש לי גם משהו מנטאלי ודברים מסביב, הפציעות למשל ובעיקר כל עניין ההשעייה והתדמית הרעה של השופטים נגדו - שכמובן הוא עבד בלייצר אותה…הוא עדיין צעיר כמה שהוא מתבטא בצורה מבוגרת ואולי צריך לעזור לו - השחקנים הוותיקים יותר, המאמן…

[Raulito-7]

אז במונדו דפורטיבו טוענים שכן יש ‘דאגה בריאל מדריד עם ג’וד בלינגהאם’. שימו לב שממוצע המסירות שלו במשחק עומד על 52, נגד מנצ’סטר סיטי זה נחתך בחצי - הוא השלים 27 מסירות מדויקות מתוך 31 - אחוזי הצלחה לא רעים. בכל מקרה זה בעיקר עניין השערים:

-ב-13 משחקיו הראשונים בריאל מדריד הוא כבש עשרה שערים.

-ב-13 המשחקים האחרונים כרגע יש לו שני שערים בלבד.

-מסירות מפתח למשחק - 0.81 כאלו מאוגוסט ועד דצמבר, לעומת 0.66 מסירות מפתח למשחק מדצמבר ועד היום.

-שערים למשחק: מממוצע של 0.84 שערים מאוגוסט עד דצמבר - ל-0.26 מדצמבר ועד היום

-איומים למסגרת: מ-1.36 איומים למשחק עד דצמבר - הוא ירד ל-0.91 איומים עד היום. הוא כן מנסה יותר דריבלים

[Raulito-7]

אלברטו רוביו בטור דעה מעניין במארקה: “אנצ’לוטי - נא העמד את ג’וד במקומו”. הוא לא מדבר כמובן על ענייני משמעת או התנהגות אלא על העמדה במגרש, פונה לדון שמומחה מלהוציא את המיטב מהשחקנים שלו. הוא מזכיר את חורף 2006 אז העזו להגיד על פרננדו גאגו - “הוא כמו פרננדו רדונדו רק עם יותר שערים”. אז זהו שלא…

“משהו דומה קורה עם ג’וד בלינגהאם. רק מי שראה אותו ביוטיוב התבדה כשבתחילת העונה כבש 13 שערים ב-13 משחקיו הראשונים. ‘יש לו ממוצע טוב יותר מזה של כריסטיאנו רונאלדו’, הם התפארו. אותם אנשים שביקשו את כדור הזהב עבור האנגלי שואלים את עצמם כעת ‘מה לא בסדר איתו?’. התשובה, מעבר לפציעה המרגיזה בכתף - היא פשוטה. קרלו המומחה שפינוי מקום לטובים יותר, לקח את ג’וד לעמדה קדמית כדי למלא את החלל שהותיר קארים בנזמה, וזה עבד טוב מאוד”.

כאן הוא מוסיף שהיה ברור שנתוני ההבקעה של ג’וד שהיו מסנוורים - לא יכלו להחזיק מעמד. “בזמן שהוא הבקיע המון והשפיע על התוצאה זמנית - הוא פשוט איבד קצת מההשפעה על המגרש”.

הוא מציג את המספרים של העונה מול העונה שעברה:

-משחזר פחות כדורים (5.8 לעומת 4.4),
-מנצח פחות דו קרב(8.2 לעומת 7.06), לבצע
-פחות מסירות בשליש האחרון של המגרש (7.7 לעומת 6.1).

זה לא מקרי שעשרה מתוך 20 השערים שלו ושישה מתוך עשרת הבישולים שלו הגיעו ב-1,220 הדקות בקושי שהוא חלק את המגרש עם חוסלו…; החלוץ בישל לו פעמיים ונהנה משלושה בישולים של האנגלי. בלינגהאם הוא שחקן התקפה שלם, בעצם שחקן קישור שלם, הטוב ביותר, אבל הוא צריך כתובת למעלה. הוא חייב להפתיע, לא להיות המטרה העיקרית. הוא זורח מקדימה ואחורה, כפנים, וכנפיו קוצצו. בבקשה, קרלו - העמד אותו במקומו

[goldi]

רק רוצה להזכיר את ההתלהבות הראשונית שהיתה, בזכות סטאטיסטיקות מוטרפות וקצב כיבושים מדהים של תחילת שנה קודמת. היה ברור שזה ידעך עם הזמן, ולמעשה בסוף שנה שעברה, המספרים ירדו מאוד, כצפוי אבל אפילו מעבר לזה.
סיום העונה הקודמת נמשכה עמוק לתוך העונה הזו בהיבט של כיבוש שערים. אסור לשכוח את התפקיד האחורי יותר, שמאלץ אותו לבצע משימות הרבה יותר מגוונות והגנתיות, ועדיין הוא הגיע לעמדות טובות ורק חוסר דיוק מנע ממנו להבקיע מוקדם יותר בין היתר נובע מכך שהוא מתרוצץ הרבה יותר מפעם, ועייף ברגע האמת. ברור שהוא גם סובל מעומס של משחקי נבחרת, סוחב פציעה, ואולי בעיקר מסומן על ידי היריבות כבעיה פוטנציאלית שמומלץ לפרק מוקדם במשחק. בנוסף הוא לא מקבל הגנה מספקת מהשופטים, מה שמהווה רוח גבית למשחק הקשוח והאגרסיבי לו הוא זוכה.
ועכשיו כשהוא ברצף הטוב שלו עם 5 משחקי ליגה רצופים בהם הוא מבקיע. זה מעולה כדי למלא את החסר בעת פציעה של הוויני ועוד עונה חלשה של רודריגו, ופתיחה מהססת של הצב. אבל כמו שאמרנו לפני שנה- הלוואי שיאריך מה שיותר, אבל ברור שזה לא בר קיימא לאורך זמן, רק נקווה שהאחרים ישובו לבצע את משימתם ההתקפית בכמות טובה, ונמשיך להוסיף תגובות מפרגנות כאלה יותר מפעמיים בשנה.

[Ender]

@SantiagoBernabeu

נ.ב. אוהדי בארסה, אל תכעסו על הכותרת, מסי צריך להיות גאה ביורש שלו.

נזכרתי בעקבות פתיחת הדיון על לאמין. נותן קצת פרספקטיבה.

מה שמסי (וכריסטיאנו) עשה כל כך מרשים, לא רק בזכות הרמה שהוא הציג, אלא גם בזכות העקביות - להציג את הרמה הזו במשך קרוב לשני עשורים, עונה אחרי עונה. במספרים - 17 עונות רצופות בנבחרת העונה של פיפא. אמבפה, הלאנד, בלינגהאם, לאמין ואחרים - יצטרכו לעבוד קשה מאוד, והרבה מאוד, כדי לשבת בשולחן של הגדולים ביותר.

[Raulito-7]

בזמן שקרלו אנצ’לוטי מעולם לא התייחס למזג החם של ג’וד בלינגהאם - מי שעשה זאת היה מאמן נבחרת אנגליה החדש, תומאס טוכל. מפאר ומשבח אותו אבל גם מותח ביקורת מסוימת. מאמן הנבחרת אמר את הדברים לאחר ההפסד 3:1 לסנגל כאשר שער של הקשר נפסל והוא השתולל. האם “האש” הזו של ג’וד הופכת אותו לשחקן ענק ומפלצת תחרותית או שיותר פוגעת בו…

“אני חושב שיש לו משהו מיוחד. הוא מביא יתרון תחרותי שאנחנו צריכים אם אנחנו רוצים להשיג דברים גדולים. את האנרגיה הזו יש לכוון אל היריב, אל השערים שלנו, לא אל חברי הקבוצה או אל אגרסיביות עם שופטים. אנחנו עובדים על זה. יש לו את האש הזאת, ואני לא רוצה לכבות אותה. זה הכוח שלו, אבל יש לו גם התפרצויות שיכולות להפחיד ולבאס אפילו את חבריו לקבוצה”.

אם הוא יכול לתעל את האנרגיה הזו, אז יש לו את ה’משהו’ שאנחנו צריכים. יש לו יתרון שקשה למצוא. להשאיר אותו בחוץ? אני לא מבין את הקולות האלה. במקום זאת, עלינו לחפש דרכים להשיג את הגרסה הטובה ביותר שלו וכיצד לגרום לו להבין ולהעריך את מה שהוא מביא לנו".

“לפעמים אמא שלי לא רואה בטלוויזיה את הילד המנומס והטוב שאני רואה. כשהוא מחייך, הוא כובש את כולם, אבל לפעמים אפשר לראות את הכעס והרעב שבו, וזה יכול להיות קצת דוחה עבור מישהי כמוה מול הטלוויזיה”

אולם טוכל ברור: “הוא בחור טוב, מאוד אינטליגנטי, מאוד פתוח, וקל להסתדר איתו. אני שמח לעבוד איתו”

[SantiagoBernabeu]

אחלה טוכל.
סופסוף מפסיקים ללטף להם את האגו ומעבירים עליהם ביקורת שמגיע.
מאוד אהבתי את ג’וד בשנה הראשונה אבל גם הוא ירד לי מהעיניים. אני מבין שהלחץ גדול וגם הוא היה מתוסכל ונאלץ לתפקד בסביבה רעילה בעונה האחרונה, אבל הוא חייב מהר מאוד להתאפס.

[Raulito-7]

מתאים גם “לדיון הפציעות” - ההילייט העיקרי מהמשחק שלו אתמול על אף השער הנהדר האופייני ובחירתו ל-MVP ג’וד בלינגהאם אישר שינותח בתום הטורניר “הכתף שלי? אעבור ניתוח אחרי גביע העולם למועדונים, זה מתוכנן. חיכיתי כבר זמן מה, והסבלנות שלי אוזלת. הפיזיותרפיסטים והרופאים היו מדהימים; הם עוזרים לי כל כך בכל משחק. אני רוצה להרגיש חופשי עכשיו, בכל מה שקשור לכתף שלי, ולא לשחק יותר עם חליפת השרוול הזו על הזרוע”.

-ינותח נניח באמצע יולי, אולי שבוע לפני אם נעשה בושות בטורניר, שלושה חודשי היעדרות? -יחמיץ גם את הקלאסיקו הראשון בערך לפי סדר המשחקים בשנים האחרונות, איזה שלושה משחקים בליגת האלופות…

“אני מדבר עם צ’אבי אלונסו כל יום; יש לו רעיונות נהדרים לגבי איך אנחנו מגנים ואיך אנחנו מתקיפים. הוא מאוד חשוב לנו בשלב החדש הזה ואני מאוד שמח שהוא המאמן שלנו. זה היה משחק קשה מאוד אחרי הכרטיס האדום המהיר שקיבלנו - אבל שינינו שיטה. התאמנו את עצמנו למצב”.

“לטעמי היה לי משחק נהדר, אבל הקבוצה הייתה חשובה יותר. מסירה טובה מפראן גארסיה, שתי נגיעות, בעיטה ושער. אני לא יכול להגיד יותר. השער מאוד חשוב לנו. אני חושב שהשתפרנו הרבה כקבוצה ביחס למשחק הראשון”. האנגלי התייחס גם לטמפרטורה בארה"ב: "החום מטורף. קשה מאוד לשחק כאן, אבל זה אותו דבר עבור כל הקבוצות, אז זה מה שזה. ואמוס!

[Carvajal]

מתקשה להבין את ההחלטה לא לנתח לפני חודש אחרי ההפסד בקלאסיקו כשכבר עפנו מכל מסגרת אפשרית.
אחלה גביע העולם והכל אבל היינו יכולים להסתדר בלעדיו ולקצר את הפספוס בתחילת העונה.

נצטרך לראות הרבה יותר את ארדה גולר.

[Raulito-7]

ג’וד בלינגהאם חוגג יום הולדת 22. זה מדהים כמה הוא צעיר - וכמה הוא טוב. ריאל מדריד כבר חוותה אכזבות גדולות אחרי שהשקיעה סכומי כסף גדולים באדן הזאר למשל ולוקה יוביץ’ ומאז נזהרה. אבל כשהגיעה ההזדמנות להחתים את ג’וד בלינגהאם אחרי שנתיים טובות בבורוסיה דורטמונד - פלורנטינו פרס לא היסס, והוא ידע גם למה. שחקן שיסמן עידן. אז ריאל התנפלה על העסקה, שילמה כמה שצריך - 113 מיליון יורו יחד עם משתנים - ועשתה הכל כדי להקדים את מנצ’סטר סיטי, ליברפול ומי לא.

אפילו לגלאקטיקוס הגדולים ביותר לקח זמן עד שהפכו לבעלי הבית. אבל עם ג’וד זו הייתה אהבה ממבט ראשון. תחילה עם החיוך והרצון העז לכבוש, אמר את המילים האחרונות, ינק כל פיסת מידע מהוותיקים לוקה מודריץ’ וטוני קרוס - ועד שכבש בעצמו. האגדה החלה עם תניעה קטלנית לעומק וצ’יפ במשחק קדם העונה ההוא נגד מנצ’סטר יונייטד בקיץ 2023.

ומאז הוא שיחק כאילו הוא כאן חמש שנים. הקהל התאהב בו מהרגע הראשון, בשירת ה-Hey Jude, פורש יחד איתו כנפיים ואת הידיים הצידה. בחצי העונה הראשון החזיק אותנו ממש עם צמד בניצחון הראשון על ברצלונה בקלאסיקו ואף היה בראש טבלת המבקיעים בלה-ליגה. בחצי השני יכולתו דעכה, היה ברור שלא יוכל לשמור על קצב הכיבושים המדהים, אבל אין דבר. 23 שערים בעונת הבכורה וזכייה בדאבל אייקוני, בגמר מול האקסית בורוסיה דורטמונד כשהוא מבשל את השער השני, וכמובן שער ניצחון נוסף מול ברצלונה בקלאסיקו בסנטיאגו ברנבאו.

העונה השנייה לא הלכה כמצופה. ג’וד, שבעונה הראשונה השכיח את המחסור בחלוץ ואת הגעגועים לקארים בנזמה - היה צריך להיות ‘הדבק’ וזה לא ממש עבד. הפגיעה בכתף הפריעה והוא מיד נפצע לחודש, העצבים, החלודה, השער הראשון הגיע רק בנובמבר. היו לו את ההבזקים שלו כמו שער ניצחון נגד מנצ’סטר סיטי באיתיחאד ורצף שערים מצוין, מחצית טובה בגמר הגביע, אך זהו.

כעת עם מאמן חדש על הקווים שאמור לבנות ק-ב-ו-צ-ה, ג’וד התחמם במשחק הראשון ומאז הראה למה הוא מסוגל. הוא רוצה להמשיך להזכיר לנו מדוע הוא לובש את חולצה מספר 5 של אלילו זינדין זידאן. בתום הטורניר יעבור ניתוח כדי לסדר את הכתף, וכל אוהד ריאל כבר מחכה שיחזור. מזל טוב.

המספרים שלו: 97 משחקים - 38 שערים ו-28 בישולים [גם שלושה אדומים ו-20 צהובים], חמישה תארים, 8,217 דקות.

[Raulito-7]

ג’וד בלינגהאם בדרך לסגור עונה מאכזבת מאוד בריאל מדריד. ב-2026, כמובן סבל מפציעות ועדיין - הבקיע שני שערים בלבד (אחד ב-1:6 על מונאקו ואחד ב-0:2 על אוביידו) ובישל עוד אחד. הוא לא הצליח לתת לריאל מדריד ערך מוסף מאז חזר מפציעה. גם אשתקד היו ביקורות כלפיו אבל המספרים היו הרבה יותר יציבים. מעבר לכך, הפציעות והכושר הלקוי מנעו ממנו להיות שחקן חשוב בנבחרת והוא עלול לשלם על כך במונדיאל. הוא פתח בהרכב בנבחרת רק פעם אחת ב-11 החודשים האחרונים - במשחק נגד אלבניה בנובמבר. הוא שיחק 19 דקות נגד סנגל ביוני 2025, 25 דקות מול סרביה בנובמבר האחרון, וכאמור המשחק נגד אלבניה. בפגרת הנבחרות האחרונה במרץ הוא זומן לסגל אך לא ישב על הספסל נגד אורוגוואי ובאופן מפתיע לא שותף נגד יפן. ב-17 ביוני אנגליה תחל את דרכה במונדיאל במשחק נגד קרואטיה ולוקה מודריץ’, לא פשוט. לא לו ולא להם.. אם תרצו - מעניין מה ז’וזה מוריניו מתכנן לעשות איתו.

[Raulito-7]

ג’וד בלינגהאם מיעט לשחק בשנה האחרונה בנבחרת בעיקר בשל פציעות, הגיע לטורניר עם ספקות גדולים. לבלינגהאם יש רק שבעה שערים בנבחרת ב-49 הופעות וזה נתון לא טוב, מה שכן - ארבעה מהם הגיעו בטורנירים גדולים וזה כן יפה. אתמול בלינגהאם הפך לשחקן הצעיר ביותר - לפני גיל 23 - שמשתתף בארבעה טורנירים גדולים: זה המונדיאל השני שלו והוא שיחק גם בשני טורנירי יורו.

לאחר המשחק ג’וד אמר משהו יפה: “באופן אישי, היה נחמד לשים קצת מהרעש בצד ופשוט להראות למדינה שלי ולחבריי לקבוצה כמה אני מחויב לעזור לנו לנסות לנצח משחקים. לתרום, לעזור לקבוצה שלי ולעזור למדינה שלי זה אחד הכבוד הגדולים ביותר, וללא קשר לרעש בחוץ, הכבוד הזה לא משתנה עבורי כלל. הביקורות? אני יודע שזה חלק מלהיות כדורגלן, אני לא נוטר טינה לאף אחד שאומר עליי דברים רעים כי לפעמים אני כן ראוי לזה. היום אני חושב שזה היה נחמד לנסות להראות לאנשים ולהזכיר להם מי אני”.

במארקה נכתב עליו כי בטקסס “ראו את הגרסה הטובה ביותר של בלינגהאם, זו מעונת הבכורה בריאל מדריד. מהיר, עם נוכחות פיזית מרשימה וספרינטים קדימה וגם שער נהדר. הופעתו הייתה נהדרת, חדשות נהדרות לאנגלים ולריאל”

[Raulito-7]

ג’וד בלינגהאם נתקע כמו כולם בממלכה בתיקו המאופס נגד גאנה אך הלילה חזר לעצמו בדיוק בזמן וגאל את אנגליה מייסוריה במחצית השנייה עם שער יפה ברגל שמאל ובישול להארי קיין, נבחר ל-MVP ב-0:2 הזה. בדקה ה-71 הוחלף כדי לקבל מנוחה. ג’וד שיחק בעמדה מעט יותר אחורית, ניצח ב-11(!) קרבות וחטף שבעה כדורים.

מה הוא אומר| "המשימה הראשונה הושגה. באנו לכאן לעשות את זה בחלקים ועברנו את משחקי ההכנה היטב והשגנו את המשימה הראשונה - עברנו את שלב הבתים וניצחנו.
“אנחנו יודעים באיזו רמה אנחנו נמצאים ומה אנחנו רוצים להשיג, ועשינו זאת במחצית השנייה. כל יום אנחנו צריכים לנסות להשתפר וזה תלוי בנו לעשות את זה”.
“אני לא יודע אם אני משחק טוב יותר בנבחרת, אני משחק כאן בעמדה שונה, כמספר 8, לעתים כמספר 10. אבל זה לא משנה היכן אני משחק. אני תמיד רוצה להיות במיטבי גם עבור הקבוצה”.

על הארי קיין שהפך לשיאן שערי נבחרת אנגליה במונדיאל: “הוא ממשיך להעלות את הרמה שלו וזה מדהים. זה כל מה שמגיע לו. רואים את המאמץ שהוא משקיע כקפטן ואיך הוא מוביל אותנו. האיכות שלו מדברת בעד עצמה, הוא הטוב ביותר. הוא האנגלי הגדול ביותר איי-פעם”.

הארי קיין פירגן לג’וד: "לפני השער שלי, הרגשתי שאני נכנס לעמדות טובות אבל הכדור לא ממש נפל לידי והם הגנו היטב, הגנו היטב על הרחבה, בדומה למשחק הקודם. עשיתי תנועות טובות אבל הכדור חמק ממני כל הזמן.

"הייתה לי הזדמנות טובה לפני כן, כשג’וד מסר והשוער הציל היטב. כחלוץ, אתה משתוקק לקבל הזדמנויות וג’וד שיחק יפה בצד שמאל והעביר את הכדור בצורה מושלמת בשבילי. והיה נחמד לראות אותו נכנס.

“היום ראיתם אותו בתפקיד העמוק יותר. ג’וד הוא שחקן מאוד ורסטילי. היום הוא רץ בכל התפקידים, לא רק עם הכדור אלא גם בלי הכדור, ועבדנו אחד על השני. הדרך שבה ג’וד עובד בהגנה, התיקולים שהוא משקיע, העבודה שהוא עושה, שם הוא משגשג, כשהוא חופשי לתקוף עם הפנים. היה לו מאמץ לאורך כל העונה מאז שנפגשנו בפלורידה כדי להופיע ברמה הגבוהה ביותר, ועד כה הוא מצליח”.

מאמן הנבחרת תומאס טוכל על הקשר: “זו הייתה הופעה טובה, שמח שהוא בכושר הזה וכולם עשו את מה שהם היו צריכים לעשות, ולג’וד היה חלק גדול מזה”.

תקשורת| מארקה: “ג’וד פותח את החסימה באנגליה כשהיא עוברת דרך תעלת פנמה אך לא מעלימה את הספקות. בעוד שחלק באנגליה הטילו ספק האם קשר ריאל מדריד עדיין בלתי באנקר לאחר סיום עונה לא עקבי - תשובתו של ג’וד הגיעה על המגרש. הוא כבש והיה השחקן הטוב ביותר נגד קרואטיה ובלט נגד פנמה. בגיל 22, בלינגהאם הוא שוב השחקן שסביבו סובבת אנגליה”.