יש משהו אחד שמדהים אותי במיוחד אצל בלינגהאם, ובעיקר ממלא אותי בתקווה ובאופטימיות לגבי העתיד.
אצל מרבית המטאורים ההתקפיים הצעירים שהיו לנו בעבר - חסה, אסנסיו של השנתיים הראשונות, גם רודריגו במידה מסויימת, וגם פאטי של הצד השני - אצל כל אלה, היה קצת קשה לשים את האצבע על מה הופך אותם לכל-כך טובים ומיוחדים. לאחד אולי הייתה בעיטה חזקה ומדויקת, לשני זריזות מסויימת, לשלישי מיקום טוב. אבל בסופו של יום, הדבר שייחד אותם יותר מכל דבר אחר, היה אותה תכונה חמקמקה - ה’קילר אינסטינקט’. ובדיוק כפי שהתכונה הזו אמורפית וקשה להגדרה, ככה קל לאבד אותה. ואכן, בזה אחר זה השחקנים המוכשרים הללו איבדו את התכונה הזאת - אם היה זה עקב פציעה שלא ממש חזרו ממנה (רובם), ואם זה רודריגו שמוצא אותנ במשחק אחד, רק כדי לאבד אותה אחרי זה במשך 3-4 משחקים.
אצל בלינגהאם, לעומת זאת, התכונה הזאת אכן קיימת. ביג טיים. אבל מעבר לתכונה הזאת, ומעבר למנהיגות ולמנטליות יוצאות הדופן שלו - ברמה חריגה עבור כל שחקן כדורגל, קל וחומר שחקן זר בן 20 - מעבר לכל אלה, נורא נורא ברור מה עוד יש לו. אני יכול בקלות לפרוט את הרשימה הארוכה של התכונות הנדירות בהן הוא מצטיין, ושהופכות אותו לכדורגלן שלם כל-כך.
ומכיוון שכך, מכיוון שהבסיס עליו בנויה היכולת אותה הוא מציג בעקביות, יציב כל-כך - הרבה יותר קל לי להיות אופטימי מאוד לגבי העתיד שלו במשחק.
והנה עובר משחק והפעם אין צורך להוסיף ולהרחיב על ג’וד, ולא בגלל שהיה חלש מידי.
אמנם משחק קצת אנמי ברמות שאליהן הורגלנו אבל ברור ששחקני גרנאדה קיבלו הוראה להיכנס בו פיזית, ועדיין ג’וד מצליח להגיע פעמיים (שאני זוכר) ל-1 על 1 עם השוער (בעיטה משמאל החוצה והדיפה של השוער לשער של רודריגו), וגם עזר לארגן את ההתקפות.
וקצת פתיחת פה מיותרת, כי בספרד לא זו הדרך לקבל הגנה מהשופט נגד כניסות של היריבים. וכן- נראה בבירור שהיה עליו פנדל ברחבה, אבל השופט אפילו לא הלך לבדוק בואר, ללמד על יוהרת השופטים לצערנו.
זה כבר לא בסימן שאלה האם ג’וד כבר תקופה נמצא ביכולת ירודה, זה ברור לכולם וגם מתדרדר ממשחק למשחק. אם יש משהו שאתמול ביאס אותי זה לא השער של ברנדרדו סילבה (גאון, שם את הכדור בפינה הרחוקה של השוער והשתמש בחומה כדי להסתיר את הכדור מלונין), לא זה שלא הצלחנו לנצח וגם לא זה שההבל בין תיקו 3 לניצחון מכובד ומבטיח 3-1 היו שתי דקות של חוסר ריכוז ושערים אדירים של שחקני סיטי, כמו איך שבלינגהאם נראה. אני לא מדבר על השערים והמספרים, אני מדבר נטו על היכולת.
יכולות להיות מספר סיבות למה חלה הירידה ביכולת שלו לדעתי. יכול להיות שמדובר בסיבה אחת או צירוף של שתיים או יותר והשאר שטויות, אבל אלו הסיבות האפשריות למה הוא נראה כך.
שינוי עמדה. ג’וד התחיל את העונה כשהוא משחק חופשי מאחרי צמד חלוצים. זה אפשר לו לבוא בקלות עם הפנים אל השער ולהצטרף שתזמון מדויק לרחבה כדי לאיים על השער. לאחר מכן הוא עבר לתפקד כקשר שמאלי ב4-4-2 ושם התחילה הנסיגה שלו ביכולת. לאחר מכן קרלו ניסה עוד מספר מערכים עד ימינו אנו, אבל המערך והעמדה שבה הוא בלט כבר איננה. במשחק אתמול הוא ניסה אותו כחלוץ חצי ימין, מה שמבטל לחלוטין את היכולת שלו להצטרף בתזמון להתקפה עם הפנים אל השער.
עומס מנטלי. כשהוא הגיע לקבוצה הוא היה על טופ העולם, כל שבוע שער, העולם לרגליו וכבר כינו אותו השחקן הטוב בעולם. עבר קצת זמן ופתאום הרף הגבוה שהציב הפך לציפיות ממנו. המשחק שלו הפך ליותר לחוץ ופחות זורם, הוא “חושב” יותר מדיי, לא אחת אפשר לראות אותו עוצר את הכדור לגמרי במקום לשחק במהירות כמו שהיה עושה בהתחלה. הויכוחים עם השופטים והעצבים בכל פעם שדברים לא הולכים לו גם מעידים על לחץ. הוא עובר איזשהו תהליך הכרחי של “ויניסיוסוזציה” ויצטרך ללמוד איך להתמודד עם העומס הזה, אין ברירה אחרת.
עדיין מתקשר לסעיף 2 אבל מכיוון אחר. היריבות לומדות אותו, וכבר לא מאפשרות לו את התנועות שהיה רוצה לעשות בצורה נוחה, מסמנות אותו, נדבקות אליו, משחקים איתו קשוח ועושים עליו עבירות. זה משהו שגם צריך לקחת בחשבון.
הוא פשוט בתקופה פחות טובה. אחרי פציעות, הרחקות, הוא לא בקצב וזה גם משהו שקורה, בטח לשחקן שבואו לא נשכח רק בן 20.
הוא אחרי פציעות, והפציעה בכתף עדיין לא עברה לחלוטין. הוא יצטרך שם ניתוח כדי להחזיר את הכתף למקומה וכיום הוא משחק עם חבישה. עם או בלי קשר לפציעות, הוא נראה מותש פיזית, וכנראה שהתפקיד שעשה בפתיחת העונה, שזה לתפוס את כל עמדות ה6,10,9, ריצות קדימה ואחורה ללא הפסקה העמיסו עליו מהבחינה הפיזית.
אני מקווה שהעומס ששמנו עליו לא יהפוך אותו לויניסיוס מבחינת העצבים והתסכול. אם אני זוכר טוב (ויכול להיות שאני לא) ויניסיוס לא התחיל בעייתי ורק אחרי אותו משחק מול מאיורקה שמפאו כיסח אותו והקהל שרק לו כל המשחק התחילו הבעיות. אנחנו רואים איך ויניסיוס למד להתמודד עם זה אבל פשוט זה לא היה, צריך למנן את העומס ולהוריד ממנו את הציפיות. קרלו ניסה כמה פעמים לומר במסיבות עיתונאים שזה לא התפקיד של ג’וד לשים את השערים ואיכשהו להוריד את הציפיות ממנו, אבל זה לא באמת עזר במשהו. הבחור צריך זמן, אולי קצת לשבת על הספסל במשחקי הליגה שנותרו, הוא גם ככה נראה מותש פיזית ויש לו עוד יורו לפניו.
אני לא התייאשתי ממנו. הוא לא שכח איך משחקים כדורגל בתוך יומיים, הפציעות שהוא עבר אמנם עצרו אותו אבל אלו לא פציעות קשות. הוא צריך את הזמן להתרגל למציאות החדשה, ואם ויניסיוס בלי הרבה שכל בקופסה הצליח לעשות את זה, גם ג’וד יצליח.
אין ספק שהוא גם סתם בתקופה פחות טובה, אבל לדעתי אתה מנתח את זה הרבה יותר מדי. האמת הפשוטה היא שג’וד בלינגהאם שחקן פחות טוב מהיכולת שהציג בשלושה חודשים הראשונים של העונה, וזה היה די צפוי. אני גם אמרתי את זה בזמנו כשכולם פה אוננו על “השחקן הטוב בעולם”. צירוף הגורמים השונים שהובילו לחריגה ביכולת היו אז, לא היום.
אגב, אפילו אז, הוא בעיקר פשוט לא הפסיק להבקיע. אני זוכר שגם בזמנו התלוננו לא מעט על זה שבתכלס היכולת שלו לא כזו בשמיים וזה בעיקר הגולים. כעת, הגולים נפסקו (כצפוי) ונשארנו עם שחקן עם יכולת שרחוקה מהכתרים שקשרו לו.
אני עדיין טוען שהבעיה העיקרית שלו זו העמדה, זה נכון היום וזה היה נכון גם ביכולת הלכאורה טובה של תחילת העונה: ג’וד בלינגהאם לא שחקן התקפה. צריך להגיד את האמת, הוא לא מספיק טוב במה שנדרש משחקני התקפה. הוא לא מהיר במיוחד, אין לו איזה דריבל מדהים (אם כי הוא כן עם טכניקה מאוד גבוהה) ואנחנו לא רואים אותו מייצר 5 מצבים במשחק כמו שני הברזילאים שלנו לצורך העניין.
עיקר היתרונות שלו קשורים למרכז המגרש ושם מקומו, מדובר בשחקן שצריך להיות הצלע השלישית הקישור, לא הראשונה או השנייה בהתקפה. מול יריבות חלשות יותר הוא אפילו יכול לטעמי לעלות כצלע השנייה בקישור ולשחק 50/50 לכל דבר ועניין.
ג’וד הוא זה שיצר את הציפיות הלא הגיוניות האלה. היו משחקים בהם הוא לא כבש אבל שיחק נהדר, בערך באיזור ינואר, נניח הדרבי נגד אתלטיקו מדריד וגם נגד ברצלונה בסופרקופה. אני מצפה ממנו שכשחקן קישור קדמי נגדיר את זה ככה כאילו אנחנו לפני 20 שנה - גם בערב חלש הוא ייתן את המינימום. אני מתחבר להרבה מהדברים שלך אבל לגבי ניתוח סט היכולות שלו אז לא. החיסרון הגדול שלו הוא המהירות. הדריבל שלו בסדר, הוא יכול לזרוק כל בלם ברחבה, להעביר לרגל השנייה ולהבקיע. הסיומת שלו טובה בשתי הרגליים והוא גם נוגח מעולה. הצטרפות מקו שני גם קריטית בין אם אתה מייחס את זה לשחקן התקפה או שחקן קישור. בחודשים הראשונים באספקט הזה הוא היה נראה כמו כריסטיאנו רונאלדו כמעט.
חייב לומר שמעבר לעניין המקצועי זה מרגיש לי גם משהו מנטאלי ודברים מסביב, הפציעות למשל ובעיקר כל עניין ההשעייה והתדמית הרעה של השופטים נגדו - שכמובן הוא עבד בלייצר אותה…הוא עדיין צעיר כמה שהוא מתבטא בצורה מבוגרת ואולי צריך לעזור לו - השחקנים הוותיקים יותר, המאמן…
אז במונדו דפורטיבו טוענים שכן יש ‘דאגה בריאל מדריד עם ג’וד בלינגהאם’. שימו לב שממוצע המסירות שלו במשחק עומד על 52, נגד מנצ’סטר סיטי זה נחתך בחצי - הוא השלים 27 מסירות מדויקות מתוך 31 - אחוזי הצלחה לא רעים. בכל מקרה זה בעיקר עניין השערים:
-ב-13 משחקיו הראשונים בריאל מדריד הוא כבש עשרה שערים.
-ב-13 המשחקים האחרונים כרגע יש לו שני שערים בלבד.
-מסירות מפתח למשחק - 0.81 כאלו מאוגוסט ועד דצמבר, לעומת 0.66 מסירות מפתח למשחק מדצמבר ועד היום.
-שערים למשחק: מממוצע של 0.84 שערים מאוגוסט עד דצמבר - ל-0.26 מדצמבר ועד היום
-איומים למסגרת: מ-1.36 איומים למשחק עד דצמבר - הוא ירד ל-0.91 איומים עד היום. הוא כן מנסה יותר דריבלים
אלברטו רוביו בטור דעה מעניין במארקה: “אנצ’לוטי - נא העמד את ג’וד במקומו”. הוא לא מדבר כמובן על ענייני משמעת או התנהגות אלא על העמדה במגרש, פונה לדון שמומחה מלהוציא את המיטב מהשחקנים שלו. הוא מזכיר את חורף 2006 אז העזו להגיד על פרננדו גאגו - “הוא כמו פרננדו רדונדו רק עם יותר שערים”. אז זהו שלא…
“משהו דומה קורה עם ג’וד בלינגהאם. רק מי שראה אותו ביוטיוב התבדה כשבתחילת העונה כבש 13 שערים ב-13 משחקיו הראשונים. ‘יש לו ממוצע טוב יותר מזה של כריסטיאנו רונאלדו’, הם התפארו. אותם אנשים שביקשו את כדור הזהב עבור האנגלי שואלים את עצמם כעת ‘מה לא בסדר איתו?’. התשובה, מעבר לפציעה המרגיזה בכתף - היא פשוטה. קרלו המומחה שפינוי מקום לטובים יותר, לקח את ג’וד לעמדה קדמית כדי למלא את החלל שהותיר קארים בנזמה, וזה עבד טוב מאוד”.
כאן הוא מוסיף שהיה ברור שנתוני ההבקעה של ג’וד שהיו מסנוורים - לא יכלו להחזיק מעמד. “בזמן שהוא הבקיע המון והשפיע על התוצאה זמנית - הוא פשוט איבד קצת מההשפעה על המגרש”.
הוא מציג את המספרים של העונה מול העונה שעברה:
-משחזר פחות כדורים (5.8 לעומת 4.4),
-מנצח פחות דו קרב(8.2 לעומת 7.06), לבצע
-פחות מסירות בשליש האחרון של המגרש (7.7 לעומת 6.1).
זה לא מקרי שעשרה מתוך 20 השערים שלו ושישה מתוך עשרת הבישולים שלו הגיעו ב-1,220 הדקות בקושי שהוא חלק את המגרש עם חוסלו…; החלוץ בישל לו פעמיים ונהנה משלושה בישולים של האנגלי. בלינגהאם הוא שחקן התקפה שלם, בעצם שחקן קישור שלם, הטוב ביותר, אבל הוא צריך כתובת למעלה. הוא חייב להפתיע, לא להיות המטרה העיקרית. הוא זורח מקדימה ואחורה, כפנים, וכנפיו קוצצו. בבקשה, קרלו - העמד אותו במקומו
