לאחר הדיון שהתפתח בת’רד “השוואות בין כדורגלנים” לאחרונה, שבעקבותיו החלטתי לצפות במשחק עבר של הקבוצה באורך מלא ולא סתם תקציר, חשבתי שיהיה נחמד אם מדיי פעם נבחר משחק מהעבר, נצפה בו, ולאחריו נקיים דיון עליו. דיון מלא, כמו אחרי משחקים. היום, בגישה בוגרת יותר, קרה יותר, ובלי אמוציות של אחרי משחק, יהיה נחמד לחזור לרגעים השמחים, הפחות שמחים, להתחבר יותר לעבר המפואר של הקבוצה ואולי גם לקבל זבנג של נוסטלגיה שיזכיר לכולנו שהרבה לפני שהפכנו להיות חמורים גדולים, היינו פעם ילדים תמימים ומתוקים.
אולי להרבה מכם אין זמן לזה, וגם ככה הראש במלחמה, אבל בדיוק זו הסיבה שאני חושב על הרעיון הזה. אותי בכל אופן החדשות מאוד מדכאות והכדורגל הוא הבריחה האולטימטיווית בשבילי. כמה אפשר לחכות לאמבפה או לאונן על ג’וד?
אפשר לחזור לכל מיני תקופות, רחוקות יותר או פחות, מוצלחות יותר או פחות. אני בטוח שהיום נוכל לייצר דיונים מאוד מעניינים על אותם משחקים.
ההצדקה היחידה שהייתה לערוץ הגולד העלוב אלו דברים מן הסוג הזה. כל גמרי הצ’מפיונס מוקלטים אצלי החל מהגביע השמיני וה-0:3 החד צדדי על ולנסיה| ה-1:3 על מנצ’סטר יונייטד עם הופעת השיא של ראול וכן הלאה ב-2003, השלושער של רונאלדו| הניצחון באולד טראפורד עם פרננדו רדונדו. ועוד ועוד ועוד. אחלה יוזמה אבל “התשובה” תהיה אותו בדבר. היא לא הייתה קבוצה שניצחה מספיק, לבטח לא מאוזנת עם הגנה של ליצנים (יש עוד קבוצה שבקישור שלה בשמינית גמר צ’מפיונס ראו רק התקפה - פיגו-בקהאם-גוטי-זידאן), עונות ליגה כמו 2008-09 על הנייר היו מוצלחות יותר ממנה אולי ובכל זאת היה משהו בקבוצה של הגלאקטיקוס. עדיין חושב שראול היה מ-ד-ה-י-ם עד 2003 שהסתיימה ושהתספורת החדשה כלומר שהאריך שיער - הביאה למנחוס.
רעיון מבורך. האמת שרציתי לפנות בפרטי ל- @titi_camara שימליץ על משחקים של רונאלדו. מרגיש לי שאני צריך איזכור לפוטנציאל העצום שהיה לו (משחקים משלל הקריירה וקבוצות/נבחרת).
כל משחק שלו לפני הפציעות בברך זאת חוויה, בריאל היה חלוץ מעולה אבל לא אותה רמה של שחקן, לפני זה היה מעל המשחק, אם רוצים לראות את רונאלדו האמיתי אז לפני המעבר לריאל, בברצלונה זכורים לי המשחק הראשון שלו בסופרקופה שזאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותו בלייב, וגם המשחק נגד ולנסיה שהוא שם צמד מדהים, מזל שהוא שיחק רק עונה אחת בברצלונה.
היום לפני עשור חווינו את אחד המשחקים הכי גדולים שלנו כאוהדי ריאל, אם לא הגדול שבהם. נראה לי שלאור התאריך וקצת לפני שאנחנו חווים גמר אלופות נוסף יהיה ראוי ונחמד לצפות במשחק הזה שוב.
בדיוק היום לפני 17 שנה: ריאל מדריד זוכה באליפות ספרד בפעם ה-30 בתולדותיה אחרי 1:3 על מאיורקה בסנטיאגו ברנבאו במחזור האחרון. אתם מכירים את ההמשך - האליפות של פאביו קאפלו, אליפות הרמונטדות עם הרוח של חואניטו. האליפות של רוד ואן ניסטלרוי פיצ’יצ’י שהרשית 25 שערי ליגה בעונת בכורה, של איקר קסיאס שלא היה יכול לעצור את הדמעות, דיוויד בקהאם עם תואר גדול ראשון ואחרון במועדון במשחק הפרידה וגם רוברטו קרלוס.
וגם האליפות של חוסה אנטוניו רייס ז"ל, שכמושאל מארסנל רשם עונה די בינונית אך עלה מהספסל בדקה ה-65 במקום בקהאם, השווה את התוצאה ברגל ימין החלשה והבקיע את השלישי בבעיטה אדירה בסיבוב וגרם לדמעות של אושר בסנטיאגו ברנבאו. ריאל ירדה, איך לא - לפיגור במחצית, איבדה את רוד שנפצע. על ה-1:2 היה אחראי מהמאדו דיארה שכבש בנגיחה, זה מראה כמה העונה הזו הייתה מוזרה.
זו הייתה האליפות הכי מרגשת שחוויתי כאוהד, כי זה היה כל כך רחוק בשלבים מסוימים, קבוצה עם כדורגל משמים ומדכא, והחל מינואר בערך הופכת את עורה לחלוטין. אליפות אחרי שלוש עונות ריקות ללא תואר כשהגלאקטיקוס כבר מעבר לשיא לחלוטין. תראו איזו מאניה דיפרסיה:
מחזור 31: ריאל מדריד - ולנסיה 1:2| שער ניצחון מאוחר של ראמוס.
מחזור 33: ריאל מדריד - סביליה 2:3| מהפך בזכות גוטי המחליף
מחזור 34: ריאל מדריד - אספניול 3:4| מהפך אחרי פיגור 3:1 והעפלה לפסגה
מחזור 35: רקראטיבו - ריאל מדריד 2:3| רוברטו קרלוס ברגע האחרון
מחזור 37: סראגוסה - ריאל מדריד 2:2| “ועכשיו…אספניול משווה ל-2:2!”
מחזור 38: ריאל מדריד - מאיורקה 1:3| מהפך, צמד לרייס
חייב לומר שכמובן שרייס היה הגיבור באותו ערב אבל אני זוכר אותו כשחקן די מעצבן, לא היה משחרר כדור בזמן וכדומה. הסיום הטראגי שלו ותאונת הדרכים האיומה ההיא גרמה לי להסתכל על הכל אחרת.
ובנימה יותר משמחת, כשכל דבר חדש ובתולי מבחינתך זה יותר מרגש. העונה הראשונה בה עשינו כמה וכמה מפגשי צפייה כשאני ילד בכיתה ט’. אני זוכר שאמרתי למורה שלי שמסיבת הסיום של השנה לא יכולה להיות ביום ראשון - משחק אליפות בבאז סטופ בטיילת וגם ריאל מדריד.קום היו, וגם לא ביום שלישי - כי ריאל הגיעה ארצה למשחק השלום.
