בכלל האוכל באמא מצויין אבל יקר כבר.
יש באחד הרחובות שיוצאים מיפו (באיזור הכיכר של בן יהודה) מסעדת פועלים שנקראית “בישולים” שיש שם אחלה אוכל.
בכלל האוכל באמא מצויין אבל יקר כבר.
יש באחד הרחובות שיוצאים מיפו (באיזור הכיכר של בן יהודה) מסעדת פועלים שנקראית “בישולים” שיש שם אחלה אוכל.
קציצות עוף בקארי בחומוס יום טוב, והשווארמה עגל בנחלת יצחק. מעבר לזה אין הברקות.
לא יודע אחי, טלפון אחד ויש שני סירים מוכנים ליתר ביטחון בלי לשלם שקל
הכוונה קובה של אמא שלי, לא המסעדה
רגע אתה בעצם לא גר בבלגיה או מדינת שקר אחרת שם באיזור?
בהקשר הזה אני לגמרי מבין.
אבל אמא שלי חיה באי ביוון אז אני צריך להכין לעצמי חח
במבה…ביסלי…הגילטי פלז׳ר שלי זה 200 גרם תפוצ׳יפס טבעי בממוצע בשבוע
רק גריל, אם לא אז מקסיקני, הטבעי לא טעים לי.
המתיקות של התפוח אדמה בשילוב המליחות עושה לי את זה
פעם אחת תוך כדי מאנץ’ אחרי איזו שאכטה עם חבר, שלחנו מייל רשמי לאסם שמציע להיכנס איתם לשותפות עסקית - הם יספקו את הבמבה, את המותג ואת המעטפת השיווקית, ואנחנו נדאג לפתוח את שקית הבמבה, להשאיר אותה פתוחה ככה יומיים-שלושה, ונחזיר אותה אליהם לשיווק מחדש בחנויות.
הם חזרו אלינו ואמרו שהאנשים שלהם יבחנו את ההצעה שלנו בכובד ראש וברצינות הראויה, ושיחזרו אלינו בקרוב.
לא חזרו אלינו, אבל כמה חודשים אחרי זה אסם יצאה בשיווק של במבה חדשה - ‘במבה אפויה’ - שאמורה לדמות טעם של במבה יבשה שנחה בחוץ יומיים-שלושה.
זה by far.
קולה קר קפוא יחד ומשחק בארסה של 4-0 זו באמת חוויה מעולה.
ואם המשגיח בישיבה קטנה לא עלה עליך אז זה בכלל מעין עולם הבא
סורי, קולה קרה ומשחק כדורגל מחזיר אותי לפעם. איך אפשר לשתות את זה אני לא יודע, פעם בשנה חצי כוס וגם זה בלחץ.
וואי זה הרבה הרבה הרבה אחורה.
הימים היפים בהם 5-6 סיגריות למשחק.
את הבמבה היבשה אני מכיר שנים רבות ולא נופל לפרופגנדה המזעזעת הזו. אמא של חבר טוב מהילדות היתה מעמידה על השיש בבית שורות על גבי שורות של שקיות סנדוויץ׳ עם במבה לייבוש במשך ימים, שיספיק לכל השבוע. לא שוכנעתי אז, לא אשוכנע גם היום, שמדובר במאכל לגיטימי.
רבותיי, צריך לשים את זה על השולחן - יש לזה טעם ומרקם של קלקר. אם הייתי שם ליד גולם של תולעת משי, לא הייתם מבדילים גם בטעם.
לגבי שילוב הביסלי - כמובן שרצוי אבל אך ורק גריל (שאגב - מי הגה את ההבדלה הפילוסופית בינו לבין ברביקיו? זה אותו אינסטרומנט). לגבי דיון התפוצ׳יפס אז התשובה הנכונה היא שמנת ובצל, שכמובן אין לו קשר לטעם של שמנת או לטעם של בצל. ככלל - כל דבר שזמין בטעם הזה הוא בפסגת הטבלה, בדגש על הסם הקשה הידוע בתור ״פרינגלס ירוק״. יכול לחיות על החרא הזה.
השאלה היא אם הוא גאון שיווקי (לעשות בידול למוצר אחד כשני מוצרים) או שעשה סוג של קניבליזציה לשני מוצרים שונים
תשמע זה יופי של סיפור. bamba warehouse as a service.
אשמח לפגוש אותה
קולה זה יופי של נושא (נו אופנס אבל משגע אותי שאומרים קוקה קולה. זה קולה.)
אתם עדיין שותים את זה? אני מודה שעם המבורגר לא בא לי שום דבר יותר מקולה.
מתישהו הפסקתי לשתות קולה (ושתייה מתוקה בכלל) בגלל המודעות. היום אני לא שותה קולה גם כי זה מגעיל אותי.
הקיבולת שלי למתיקות ירדה דרסטית (אפילו שותה זירו רוב הפעמים, רחמנא לצלן), כמו גם הצריכה באופן כללי, אבל בסטינג המתאים זה עדיין משקה האלים. פיצה/המבורגר בעיקר.
זירו זה המשקה האהוב עליי, קולה מתוק לי מדי, אבל הורדתי את צריכת הזירו למינימום ההכרחי, שותה כרגע בעיקר סודה עם קרח, לפעמים מוסיף חצי לימון סחוט ונענע לטעם.
בזירו יש אספרטיים. רעל טהור.
המבורגר עם קולה? חילול קודש!