מפצל לפה את דיון הקופה ומתחיל פה מחדש את הסקר… אז תאלצו להצביע שוב:
הזוכה בקופה:
ההודעה הזאת מעצבנת אותי בכל כך הרבה מובנים. שבא לי שכל מי שקשור לזה יפוטר מחר בבוקר. מכל ראשי ההתאחדות שבורדל מרגיש כמו מקום מכובד יותר ממנה ועד הצוות המקצועי בראשות המאמן שמלכתחילה היה מינוי תמוה. וכל זה למרות שבמשחקי ההכנה האחרונים נראנו סבירים. אמרתי כבר לפני שנה וחצי במונדיאל שלברזיל סופסוף יש סגל איכותי ביותר שהיה חייב להסתיים בזכייה אז. ובטח עכשיו כשהסגל התבגר וצבר ניסיון הקופה חייבת להיות יריית הפתיחה לדור שיחזיר לנו את המונדיאל והשליטה העולמית לשנים קדימה. אבל אז אתה רואה את התמונה הזאת כאוהד רווי אכזבות ומתחיל להתכווץ כי אתה מבין ויודע שהדג מסריח מהראש.
הדבר הראשון שבוהק ומכאיב לי זה התזמון!!!. למה לעזאזל אתה מפרסם כל כך מוקדם סגל???, מה ההיגיון?, העונה עדיין לא נגמרה ויכולים להיות פציעות וכו’. למה למהר להוציא לשחקנים את האוויר ולהבין שהם במקרה הטוב תוכנית ב’ שלך.
התזמון הזה כל כך מטומטם שמעבר להכול נותן יתרון לשאר היריבות להבין ולהתכונן לקראת עם איזה ברזיל הם הולכים להתמודד. טמטום מוחלט על גבול הירייה ברגל.
אחרי שהשתחררתי מהעצבים ונשמתי עמוק. התחלתי להסתכל על הסגל. וגם שם עוד פעם התפוצצתי. כאילו הכדורגל הברזילאי לא למד כלום מהשליטה האירופית ב20 שנה האחרונות והולך ראש בקיר. 5 קשרים בכל הסגל??, למה?, לא הבנת ששליטה באמצע היא אבן דרך בכדורגל העילי המודרני?, כמה מקובע ועקשן אתה יכול להיות?, אבל כנראה שאיינשטיין צדק ורק טיפש יעשה אותו דבר ויצפה לתוצאות שונות. כשהתאחדות כל כך מושחטת ממנה כל פעם מאמן ליגה מקומי אחר אז אסור לצפות לתוצאה שונה. מאמנים מקומיים עם אגו ואף בשמיים שבטוחים שהמשחק הפתוח והג’וגה בניטו ינצח. גם אם המציאות טופחת על פניהם פעם אחר פעם זה לא מרתיע אותם נהפוכו, הם הופכים לעקשניים יותר. ואיזה מסכנים האוהדים…
לשמות ברמה הפרטנית אני פחות מתייחס כרגע. אבל מה שמדהים שכל פעם מרגיש כאוהד שהמאמן מנסה להכניס דם חדש. ואז אתה רואה את דנילו ומבין שבתאכלס אין חדש תחת השמש ושעדיין בעמדות המגנים ישנו פצע שמסרב להגליד.
דנילו זה האוצ’ואה שלנו, רק שבמקום עצירות ושיאים דנילו אוסף טרגדיות קמפיין אחרי קמפיין.
לפני הקופה אני בטח ירחיב פה על מצב הנבחרת. וכפי שראיתי בפורום פה, אני די בעמדת מיעוט מול הארגנטינאים. אבל אני יכול רק להגיד לאותם אוהדים חודש וקצת לפני הקופה. שייזכרו שיש לנו את ויני, והעונה זה יכול להספיק לבד.
תראה, מסכים איתך שההודעה בשלב כזה מוקדם מרימה גבה, כמעט חודש וחצי לפני תחילת הטורניר אבל זה לא פעם ראשונה שבברזיל עושים את זה גם בהקשר של מונדיאלים.
יש לי גם תהיות קצת.לגבי הסגל אך יש לומר שמי שעוקב אחרי הכדורגל הברזילאי. דורביאל ג’וניור הוא מאמן מקומי מצליח כבר כמה שנים ויש לו קרדיט לא קטן בכמה מהקבוצות הטובות ביותר שנוצרו בברזיל בשנים האחרונות כמו אתלטיקו פרנאננסה ופלמנגו איתה זכה בליברטדואס.
מה שקצת מפתיע אותי מבחינה מקצועית זה אי זימון של אנדרה מפלומיננסה שהוא קשר אחורי צעיר ומוכשר ואחד מכוכבי הזכייה של פלומיננסה בליברטדורס האחרון.
דיברת על העומק במרכז המגרש אז גם ג’רסון של פלמנגו הוא זימון שהייתי לוקח.
מעבר לכך הייתי לוקח את מגבריאל ז’סוס על הניסיון והגיל בין כל הילדים שם בהתקפה וגם תכלס חוץ מאנדריק אין חלוץ 9 אמיתי בסגל.
נראה איך תהיו, מאחל לכם באופן אישי נפילה בשלב הבתים 
הקישור אולי הכי אפור שאני זוכר מברזיל איי פעם. מאוד סביר שנראה הרכב עם מספר קשרים מועט, ויותר שחקני קו כמו סאביניו של ג’ירונה:
4-3-3
או משהו בסגנון של 3-4-3 שהקישור מורכב משני שחקני קו.
זו ברזיל אפורה שיש מצב שתהיה יעילה מספיק לקחת את הטורניר. לדעתי הם יקחו עם כדורגל אפור ויעיל.
היום הוחלט שהסגלים לקופה אמריקה יכללו 26 שחקנים ולא 23 וזה אומר שברזיל יכולה לצרף עוד 3 שחקנים לסגל שלה.
@Nati הייתי מצרף את ז’סוס, אנדרה וג’רסון או רפאל וייגה.
מסכים?
הראשון שחייב להיות זה גזוס. למרות העונת בלהות (בתאכלס, כבר עונה שנייה) אבל מי שם לב. הוא היחיד מהסגל הזה שיכול לשחק עם הגב לשער. בנוגע לשאר אני הייתי שמח לראות את וייגה וקאסי. לצערי, שרפו מהר מידי את קאסי והוא עדייין שווה הרכב בברזיל. ווייגה כוכב אמיתי.
אבל זה לא באמת משנה, כל עוד המאמן מראש לא מתכנן לשחק על מרכז קישור. אני לא אתפלא אם נראה סוג של 343 עם קוטו וויני בכנפיים.
דרך אגב, אם כבר נכנסנו לשמות, אז הראשון שאני מעיף מהסגל גם לפני דנילו זה מיליטאו. הוא נראה רע מאוד בריאל. לי מרגיש שבונים עליו הרכב ראשון בברזיל כשהוא לא שווה מחליף רביעי. אבל זו סתם תחושה או פחד לא רציונלי מצידי.
במאי 2023 ניצב מרסלו ביילסה מול המצלמות כמאמנה החדש של אורוגוואי. העיתונאים השתדלו לשמור על שאלות פשוטות, כנראה מתוך הבנה שביילסה לבד יצליח לייצר עיניין. כשנשאל מדוע הסכים לקחת על עצמו את אימון נבחרת אורוגוואי ענה ביילסה שזה בגלל שתי סיבות: הראשונה היא השחקנים בנבחרת מהם התרשם לטובה והסיבה שנייה זו התרבות והאנשים באורוגוואי, כשבמקביל דאג לפרט על הטיול שלו ושל אשתו במונטוידאו וכמה הם התרשמו מהאנשים, האדיבות שלהם והאוירה הטובה. אומנם בשמיעה ראשונה כל הלך הרוח באותה מסיבת עיתונאים נשמע מאוד מוזר וסתמי, עם תוכן שנשמע כמו עוד אוסף של סיפורים שאתה תשמע מהחופש של ההורים או הדודים שלך בחו"ל. מנגד, מי שלמד להכיר את ביילסה יודע כמה ההתעסקות במעטפת והאווירה בכל מקום בו הוא דורך היא חשובה, ומי שמכיר קצת את ההסטוריה של אורוגוואי מבין גם למה הם נהנו מאותו סיפור של “אל לוקו” ביילסה.
“נמשיך לחלום, שום דבר לא גמור יש מונדיאל כל ארבע שנים” (אוסקר טאבארז)
אומנם מדובר על הזוכה הראשונה במונדיאל איי פעם, אותו אירחה ב-1930, אבל דווקא שנות ה- 90 ותחילת שנות ה 2000 לא בדיוק האירו פנים ל"סלסטה". האורוגוואים לא הצליחו לעלות לשלושה מונדיאלים ברצף, עד שלאחר הכישלון ב 2006 החליטו להזעיק את האדם האחרון שהצליח להעלות אותם למונדיאל ב-1990. מאמן ומורה בבית ספר יסודי לשעבר אוסקר וושינגטון טאבארז.
למרות ההצלחה שלו להעלות את אורוגוואי למונדיאל ב1990 טאבארז, שעבר גם במחלקות הצעירות בנבחרת, הציף עוד בקדנציה הראשונה שלו את אחת הבעיות המשמעותיות עבור שחקנים אורוגוואים בראיון שנתן לרוייטרס ב 1990:
“יש פחות או יותר 200 אלף ילדים שמשחקים כדורגל באורוגוואי, מתוכם כ- 0.14% יזכו באפשרות לשחק באירופה. ההורים עושים את ההימור הלא נכון, והם צריכים להיות מודעים לכך”.
מילים קשות מאדם שמבין לעומק את ההגבלה שקיימת באורוגוואי- אחת המדינות עם מספר התושבים הקטן ביותר בדרום אמריקה. מדינה שמצופה ממנה לעמוד מול מייצאות שחקנים גדולות כמו קולומביה, ברזיל וארגנטינה. יוצא שגם עם מספר תושבים קטן יותר, אורוגוואי מאבדת לא מעט שחקנים שלא מצליחים להתמודד עם הדרישות של הכדורגל באירופה. כתוצאה מכך, אחת ההכרזות שהגיעו עם מינויו החדש של טאבארז היה תחילתו של : “התהליך למיסוד וצמיחת השחקנים של הנבחרת הלאומית”, או בקיצור “התהליך” (El proceso). הרעיון הגדול היה לייצר תכנית בנייה עבור כמה שכבות גילאים משחקנים מכל רחבי אורוגוואי, ולבנות תיאום עבור כל שכבת גיל במטרה להשתלב טוב יותר בנבחרת האורוגוואית ובכדורגל ככלל. במילים אחרות, במקום לנסות לנפות ילדים בדרך ולקבל את הטובים ביותר כפי שעושות מדינות עם הפריבילגיה של מספר תושבים של כמה עשרות מיליונים, מדינה צנועה כמו אורוגוואי לוקחת את מספר השחקנים שהיא יכולה להשיג ומייצרת איתם תיאום קדימה.
מעבר להצלחות בטווח הקצר כמו הגעה לחצי הגמר בקופה אמריקה 2007, חצי גמר מונדיאל ב 2010 וזכייה בקופה אמריקה 2011, הגדולה האמיתית בקדנציה של טאבארז הייתה ביכולת להמשיך לייצר שחקנים קדימה עבור אורוגוואי. נכון ל-2019, אורוגוואי הינה היצואנית הרביעית בגודלה של שחקנים מקצוענים בדרום אמריקה אחרי ברזיל,ארגנטינה וקולומביה. המעצמה הצנועה עוקפת מדינות עם מספר תושבים גבוה מהן בהרבה כמו ונצואלה, אקוודור, צ’ילה, פרו ובוליביה. לא רע למדינה שמתהדרת בפחות מ 3.5 מיליון תושבים. חשוב לציין, שכיום כמחצית מהשחקנים שזומנו הגיעו וגדלו בתוך אותו “תהליך” של טבארז.
באשר לגישה המעניינת של האורוגוואי הותיק, העיתונאים קיבלו לא פעם מספר ציטוטים השונים מהנוף הרגיל של המאמנים בענף הכדורגל, עם המון התייחסות רחבה יותר למשחק ולשחקנים:
“מעבר לזכייה בקופה ב2011, זכינו גם בפרס הנבחרת ההגונה ביותר, וזה לא פחות חשוב בעיניי”
" הילדים הללו לא ישכחו את הרגע הזה לעולם, אני גאה מאוד בדרך בה אנחנו חיים וחווים כדורגל במדינה שלנו. אני מדבר על זה עם השחקנים וזו הדרך בה אני נותן להם מוטיבציה".
הוא אולי שנים מאמן כדורגל, אבל כנראה שאי אפשר היה להוציא ממנו את הרוח של איש ההוראה.
“אדם עם רעיונות הוא משוגע עד שהרעיונות שלו צולחים” (מרסלו ביילסה)
2002 לא הייתה שנת שפל רק עבור אורוגוואי. גם בארגנטינה המצב לא היה מזהיר כשמרסלו ביילסה זכה למשרת חייו כמאמן נבחרת ארגנטינה, והגיע כבר בתור מועמד יוצא דופן. הארגנטינאי, שהיה לקראת המעבר הגדול לאירופה אצל אספניול הספרדית החליט להיקרא לדגל עבור ארגנטינה רק בשביל לראות את מרטין פאלרמו מחטיא 3 פנדלים בגמר, לפרגן לשופט על שהרחיק אותו (“השופט צדק, המחאות שלי לא היו בטעם טוב”), ולראות את ארגנטינה מודחת בשלב הבתים במונדיאל 2002, מפסידה בגמר הקופה ב 2004, ולוקחת לראשונה מזה יותר מחמישים שנה את מדליית הזהב באולימפיאדה באתונה. בגדול, הכהונה שלו בארגנטינה מספרת לא מעט מהקריירה של ביילסה. הרבה רעיונות עם מעט תארים שגורמים לרוב האנשים לתהות- למה הוא כל כך מוערך?
“למדתי ממנו הרבה, ובגללו אני מי שאני היום. מה שאני בעיקר זוכר ממנו, זו המנטליות אותה הוא ניסה להחדיר בכולנו” (אלכסיס סאנצ’ז)
אומנם אפשר דיי בקצרה לסכם את התארים של ביילסה שעומדים על שתי אליפויות ארגנטינה (עם ולז וניאלס אולד בויס), מדליית זהב עם ארגנטינה ואליפות הצ’מפיונשיפ עם לידס, אבל הסיפור המעניין הוא דווקא כל מה שהוא יצר אחריו בכל מקום בו עבר:
בתחילת דרכו כסקאוט ומאמן בנוער בקבוצת נעוריו ניואלס אולד בויז, הארגנטינאי החליט שהוא מגביר את המאמצים שלו למצוא כשרונות עבור מחלקת הנוער. הוא חילק את ארגנטינה ל-70 חלקים, והחליט שהוא נוסע בפיאט שלו בכל רחבי ארגנטינה במטרה למצוא את הכשרונות הבאים של הכדורגל הארגנטינאי ולהביא אותם לניואלס. התוצאה: גילויים של מאוריציו פוצ’טינו, גבי היינזה ונער שמנמן ששנא להתאמן העונה לשם גבריאל בטיסוטוטה. אותם “חולמים” (למילותיו של באטיגול) היו אלו שהעניקו לביילסה את התואר הראשון שלו כמאמן- אליפות הקליאסורה.
בשנת 92, באטלס המקסיקנית התלהבו מהעבודה של המאמן ומהאליפות שהוא לקח, כמו גם מעבודת הסקאוטינג שלו, והזמינו את הארגנטינאי לעבוד כמנג’ר עבור המועדון במטרה למצוא את הכשרונות הבאים. ביילסה נענה לאתגר ויצר את מערכת הסקאוטינג שהייתה הכי טובה במקסיקו עד שנת 2010. מטרת המערכת הייתה לבחון כ- 20 אלף כדורגלנים צעירים בשנה, ואת הנבחרים להכניס לתכנית האימון של הקבוצה. רק כדי לסבר את האוזן מערך הסקאוטינג של אטלס עבר על פני 2500 ערים. שנתיים, לאחר שביילסה סיים את תפקידו, אטלס לקחו אליפות עם אותם שחקנים תוצרת הפרוייקט, והתוצר הסופי- 8 מתוך 11 שחקני ההרכב של נבחרת מקסיקו במונדיאל 2006 היו תוצרת מערך הסקאוטינג של ביילסה. הבולט שבהם? ראפא מארקז.
אחרי התקופה המרירה יחסית בנבחרת ארגנטינה, מרסלו לקח על עצמו את האימון של נבחרת צ’ילה. אותה נבחרת שהייתה ב- 2007 בשפל אחרי הפסד צורם 3-0 לפאראגוואי שינתה את עורה כשביילסה בנה אצל הדרום אמריקאים את דור הזהב שלה עם שחקנים כמו אלכסיס סאנצ’ז, ארתורו וידאל ועוד. אותה צ’ילה, שעד לפני שלוש שנים הייתה בשפל גדלה להיות “הנבחרת עם הכדורגל הכי אטרקטיבי במונדיאל 2010” לדבריו של יוהאן קרויף. אומנם בשל חילוקי דעות מול ההתאחרדות הצ’ילאנית ביילסה לא המשיך עם הנבחרת מ-2011, אבל השלד שהוא בנה הביא בהמשך עוד תצוגות מצויינות במונדיאל 2014, ושני תארי קופה אמריקה רצופים.
“מרסלו אמר לי לא להתלונן לשופטים יותר, כי מטרת השופטים היא לעזור לנו ולא להרוג אותנו” (אנדר הררה)
אפשר עוד להמשיך לספר על השחקנים אותם גילה בליל, הפרוייקט אצל אתלטיק בילבאו וכמובן התקופה שלו עם לידס יונייטד, אבל מה שבאמת בולט אצלו הוא לא בהכרח התארים אותם הוא לקח, או רק הכדורגל המלהיב, אלא ההשפעה העמוקה ברמה המערכתית בכל פרוייקט בו לקח חלק, וההשפעה הפרטנית על כל שחקן בו הוא פגש. בנוסף, אספקט מהותי באופי של ביילסה הוא חוסר הפשרות שלו כשזה נוגע לערכים. הסדר בקבוצה, ההערכה לאוהדים, היחס כלפי טעויות שיפוט ועוד הם כולם אוסף של אירועים פרטניים שמעידים במעט על האופי שלו. אחד מהסיפורים הכי מפורסמים בתקופתו בלידס היה שהוא נחשד במציצנות בגלל שהוא שלח סקאוטים למשחקי היריבה, וביילסה? כינס מסיבת עיתונאים בה אומר שהוא לא מוכן שיחשבו שיש לו חלילה יתרון לא הוגן אז הוא חילק את דוח"ות הסקאוטינג שלו לכולם. זהו ביילסה, לטוב ולרע.
ממורה למשוגע?
הקמפיין האחרון של טאבארז היה לא קל, אורוגוואי כמעט ולא הגיעו לקטאר. טאבארז האגדי הוחלף ע"י דייגו אלונסו שנחשב יותר “קל” מהמורה הקפדן, מה שאומנם אפשר את עליית אורוגוואי למונדיאל, אך לא הספיק להם לעלות מהבית במונדיאל. באורוגוואי הבינו שלאחר שהדור של קבאני וסוארז מיצה את עצמו, הגיע הרגע לא רק להחליף דור, אלא להביא מישהו שיוכל להמשיך את ה"תהליך" על כל מהותו ולעשות גם את השינויים המתבקשים. אומנם נראה שהתהליך אותו בנה טאבארז עבד לא רע, אבל ביילסה עוד לפני שמלאה לו שנה בתפקיד הצליח לייצר מספר שינויים במעטפת של המועדון. בין אם מדובר על אספקטים מינוריים כמו החלפת צוות האנליסטים, הרופא והקיניזיולוג, עד שינויים מהותיים כמו החלפת מאמן השוערים קרלוס ניקולה (עובד עם הנבחרת מזה 15 שנה), אי זימונם של קבאני ומוסלרה לסגל הסופי, ואיך לא- הבאת שחקן למבחנים מהליגה החובבנית באורוגוואי.
כמו יתר הקריירה של ביילסה עד כה, קשה לבחון מה יהיה התוצר הישיר של הפרוייקט הזה, ואיך זה ישתלב עם ה"תהליך" של טבארז, או אם בכלל נראה את הפירות של זה בזמן הקרוב. מה שבטוח, מהמון בחינות, נראה שדווקא כשזה נוגע למורה ו"למשוגע" נראה שמין מצא את מינו.
“תמיד היה לי הרבה כבוד לתהליכים אותם בנה טבארז בכדורגל האורוגוואי ברמה המבנית, ושאותו מבנה גם מתורגם לתוצאות. אני מעריץ אותו, אומנם השימוש במילה לעיתים מרגיש מוגזם, אבל במקרה הזה זה מתאים. אי אפשר ליצור מחדש את המורשת של טבארז, אבל אני אשתדל להשיג את המקסימום” (מרסלו ביילסה)
יש על ביילסה אחלה פרק בפודקאסט של הפודיום עם דור הופמן - ממליץ לשמוע!
כארגנטינאי מאוד מטריד אותי החיבור של ביילסה ואורוגואי בקופה הקרוב…
הסגל הסופי שבייאלסה הרכיב לאורגוואי
סגל מעניין של בייאלסה עם שמות מוכרים וחדשים כאחד
השמות הבולטים החסרים הם מתיאס וסינו מלאציו ומקסי גומז המוכר לנו מקאדיס.
חשבתי שסוארז פרש…
כן גם אותי הפתיע, סוארז כן בפנים מנגד את קבאני אני לא רואה.
קבאני בעונה זוועה בבוקה לא מפתיע בכלל
לא יודע מה יותר מפתיע סוארז בנבחרת או שקבאני עדיין משחק כדורגל…
הוא כן פרש.
בעקבות ההודעה של בייאלסה על אי הזימון של קבאני לסגל הקןפה, החלוץ הודיע על פרישה מהנבחרת.
מתוך 10 נבחרות דרום אמריקה כיום יש 6 מאמנים ארגנטינאים, בטורניר עצמו בעל 16 נבחרות יש מאמן ארגנטינאי שביעי.
גוסטבו אלפרו שמאמן את קוסטה ריקה.
מעצמה
אין לי כניסה לאינסגרטם בגלל הבאן מפיסבוק…
https://twitter.com/BarcaTimes/status/1801996902994489424
מבין אותו, אבל הוא לא סבל מספיק בחיים עד שהוא לא צופה בברצלונה…
