העמדה הכי "קשה" בכדורגל:

כתבתי את הפוסט כבר ביום חמישי אבל ראיתי שהדיון של “אנקדוטות” וכלליות הלך לנושא חשוב יותר כמו הביזיון מצד אופ"א בסופר קאפ האירופי וכדומה, אז מחקתי. פותח שוב:

ניסים חליבה העלה שאלה יפה על “מהי העמדה הכי קשה בכדורגל?” או יותר יפה “התפקיד הקשה בכדורגל ב-11” - מעולם לא ממש חשבתי על זה ככה, כחובב הלכתי לשכונה לשחק והיה כיף. [מודה אגב שתמיד הייתי רציני, אכפתי, לא מאלה ש"מזלזלים". אני לא הייתי צריך את “ההתערבויות” של ילדים בכיתה י’ נניח על פחית קולה או 20 שקל כדי לתת מעצמי מאה אחוז". בכל מקרה כל תפקיד עם המורכבות שלו.

קשר אחורי ומרכזי מנהל משחק, צריך לנצח תאקלים באמצע, עולה-יורד בלי סוף, המיקום כל-כך חשוב, הרי אם יש נחיתות מספרית מתחיל הבלאגן וזה יתרון עצום לקבוצה השנייה. מתי אני עושה פאול ומתי לא. על חלוץ יש לחץ עצום להבקיע וכדומה, הוא יכול להיות מנותק מהמשחק זמן רב וצריך להיות חד בפעולה שלו. גם יש לי תמיד בראש משפט אחד שאמר חורחה ואלדאנו בנוגע להתנהלות של ריאל מדריד - הזידאנס והפאבונס - אני לא אומר שזה נכון אבל זה מעניין: “יותר קשה ‘לבנות’ מאשר להרוס” - כלומר את הכוכבים שיודעים ליצור את השערים ומהלכים השוברי-שיוויון קונים בהרבה כסף, ולטאטא את הרחבה? יש שחקנים מקסטיליה. גם מגינים חורשים את המגרש וצריכים לתרום בהתקפה עם להוות אופציית מסירה, כדורי רוחב וכדומה, וגם בהגנה, ומגיעים מולם הרבה פעמים לאחד על אחד לעומת בלמים נניח.

אבל..אני הולך עם עמדת הבלם בעיקר בגלל המשפט האגדי של פאביו קנבארו - חלוץ יכול להחמיץ שלושה מצבים ולהבקיע את שער הניצחון והוא גדול, התמונה שלו תקבל את שער העיתון וישבחו אותו. לבלם אסור לטעות אפילו לא פעם אחת. או לא יותר מזה לפחות. אתה יכול לנצח את החלוץ ב-7 מ-8 מאבקים לכדור גובה או בעימותים ובפעם השמינית הוא יעשה הטעיה, יעבור אותך…ואתה לא שם. ואני “משחק” כבלם.

כמובן שגם שוער, כשאתה טועה זה כמעט תמיד נגמר בגול ליריבה, סיכוי גבוה, אתה מרגיש, אני מניח “לבד מול כל העולם”. מיד עולות במוחינו התמונות של לוריס קאריוס וכדומה, אפילו חלק יגידו אוליבר קאן במונדיאל 2002 והוא עשה דרך נפלאה עד אז…

לא פעם קרה לי שהייתי מעולה אבל התבאסתי על הפעם ההיא שהצליחו לעבור אותי באחד על אחד. משחק עם חבר’ה בשכונה ואלה הווירטואוזים שבחלק הקדמי עם הדריבל - מאבדים כדור ולרוב לא קורה כלום.

אוף-טופיק: אגב מישהו כאן משחק כדורגל באופן קבוע? התחלתי לאחרונה בימי ראשון, זו פעם ראשונה שהצלחנו שבועיים ברצף, הסגל ממש חסר מה שנקרא. כשעברנו ממגרש בגודל גולטיים ל-“רבע מגרש 6X6” - וואלה באמת שינוי של עולם ומלואו.

השאלה הזאת הייתה אולי נכונה בעבר, היום אני לא חושב שהיא רלוונטית. בימינו המושג “עמדה” מאוד גמיש, ושחקנים ממלאים יותר מתפקיד אחד. כל שחקן חייב לתת 100% בכל רגע נתון, אחרת הקבוצה שלו בחיסרון. לכן אני חושב שהכדורגל הגיע למצב כזה שאין בו עמדה קשה או קלה. בגדול אפשר לומר שבלם חייב להיות יותר אחראי או ששחקן התקפה חייב להיות יותר טכני ומוכשר, אבל כולם חייבים לתקוף ולהגן כגוף אחד.

אנחנו אוהבים עדיין לתת את השמות האלה לעמדות ומערכים כי במילה אחת אנחנו מבינים פחות או יותר מה ניתן לצפות מהשחקן (מבלם אנחנו מצפים שידע בעיקר להגן ומחלוץ אנחנו מצפים בעיקר לתקוף). אבל זה לא אומר שאם אתה חלוץ אתה מחכה לכדור למעלה עד שמישהו יסדר לך גול. אתה רץ ולוחץ כמו כולם.

2 לייקים

אני מסכים במידה מסוימת שיש פער שהולך וקטן, אפילו אני בשכונה גם אם אני “בלם” במקור גם אני נהנה לעלות להתקפה ולנהל משחק. בטח הדוגמא שלך היא דין האוסן :slight_smile: אבל עדיין יש שוני “בדרישות”, באיכויות ובהתנהלות, אם נלך למקרה קיצוני של שוער מול חלוץ או בלם מול חלוץ, גם קשר כנף מול קשר אחורי וכדומה. גם בקבוצה בה מחליפים עמדות כל הזמן ויש מערך שעובד כיחידה אחת עדיין. נניח רצנו שישה חודשים קדימה אתה לא תתבלבל פתאום בין ויניסיוס ג’וניור לאורליאן טשואמני ותראה את ויני יורד לתאקל באמצע או את הצרפתי עושה דריבל באגף.

כמובן שיש איכויות שונות שנדרשות באזורים שונים במגרש אבל בסך הכל כולם נדרשים לתקוף ולהגן, כל אחד מהבלטות שלו, כך שאין למישהו עבודה יותר קלה. ספציפית אצלנו קרלו החליט שויני ואמבפה לא מגנים, ושילמנו על זה מחיר. אבל כעיקרון, גם ויני אמור לעשות תאקלים וגם טשואמני אמור לדעת להשתחרר מלחץ, כל אחד לפי האיכות שלו והאזור שלו במגרש. הנקודה היא שאין אחד שעובד יותר קשה מהשני.

בשביל לענות על זה צריך להגדיר ‘‘קשה’’ קודם.

2 לייקים

אני חושב שבמשחק של היום, מבחינה פיזית ומבחינה טקטית, כולם עובדים קשה כמעט באותה מידה. אם פעם חלוץ יכל לרוץ 5 קילומטר במשחק שרובם סתם כדי לא להתקרר, היום הוא רץ כמו חמור בהגנה. אם בעבר בלם יכל לנוח כשהכדור אצל הקבוצה שלו ולהתעורר רק כשהיריבה מתקרבת לחצי, היום הוא חלק אינטגרלי מההתקפה וחייב להיות מסוגל ללחוץ גבוה. כולם עובדים קשה, בהגנה, קישור ובהתקפה, באמצע ובצדדים.

עם זאת, לדעתי יש שתי עמדות בהן הלחץ המנטלי גבוה משמעותית מבשאר העמדות. הראשונה היא חלוץ. למרות כל העבודה הטקטית שנדרשת היום מחלוץ - לחץ גבוה וראשוהי בהגנה, או פינוי שטחים לטובת כניסות של קשרים בהתקפה - חלוצים נמדדים בסופו של דבר רק על גולים. לא יעזור אם חלוץ ישתלט מדהים על כדורים עם הגב תחת לחץ, או יעשה את התנועה המדויקת שתפתח אופציות לכל הקבוצה שלו, אם הוא לא מכניס גולים הוא לא שווה כלום. לא בעיני הקהל, עיני המאמן וכתוצאה מכך בעיני עצמו. בעבר דרשו מהחלוצים “רק” לשים את הכדור ברשת, שזה הדבר החשוב במשחק, אבל היום, בנוסף לזה, דורשים מהם עוד אלף דברים שבסופו של יום לאף אחד לא אכפת מהם.

התפקיד השני הוא כמובן השוער. אף פעם לא הבנתי את הבעיה הנפשית שמובילה אנשים לעמוד מבחירה מול עצמים הנעים לעברם ב-120 קמ"ש. אבל מילא זה, שוער יכול לעשות הכל מושלם 90 דקות - לעצור עצירות שלא ייאמנו, לבנות את המשחק מאחור, להנהיג את ההגנה ביד רמה, אבל לעשות טעות אחת ונהרס לו כל השבוע.כולם, ובראש ובראשונה הוא עצמו, זוכרים לו רק את זה. מה גם שאין לשוער הרבה מה להרוויח. קוורטרבאק בפוטבול הוא הלב של הקבוצה ויש עליו המון לחץ. אבל אם הוא טוב - הוא זוכה בכל התהילה. גם חלוץ יכול להיות גרוע חודשים, אבל מתישהו לעלות על הגל וכולם ישכחו לו את זה. לעומת זאת, מצוין ככל שיהיה, רק לעיתים נדירות שוער יקבל את הקרדיט על חשבון המבקיעים. אבל את הזלזול ומילות הגנאי הוא תמיד הראשון לקבל. התפקיד הזה דורש לדעתי חוסן נפשי יותר מכל עמדה אחרת.

בכל שאר העמדות, אפשר “להתחבא”. מה מגדיר משחק רע של מגן ימני? שפירפרו אותו על הקו. אם לא פירפרו אבל הוא לא תרם שום דבר חיובי אחר - אף אחד לא ידע. קשר אחורי צריך להיות עם הבנת משחק סופר גבוהה, אבל לכמה צופים יש הבנת משחק גבוהה כדי לשים לב שהוא היה גרוע? הכל נתון לפרשנות ולמשחק עם המספרים. אצל וחלוץ ושוער - לא.

9 לייקים

שוער.
כשחלוץ מבקיע 1 מ 10 זוכרים לו רק את הגולים, ומהללים אותו שהוא מבקיע כל משחק.
כששוער מקבל 1 מ 10 זוכרים לו שהוא לא שמר על רשת נקיה כבר הרבה משחקים. אומרים שהוא היה צריך להגיב יותר מהר, שהוא לא יוצא לכדורי גובה, ובבארסה גם שהוא לא מספיק התקפי.

לייק 1

אני חושב שקשה להשוות שוער לשחקן שדה כי התפקידים ממש שונים.

אולם בין שחקני השדה בכדורגל המודרני לדעתי העמדה הכי מורכבת היא מגן, בגלל האחריות בהגנה והאחריות בהתקפה. בעצם שני תחומים המגדירים את המגן המודרני. מעבר לעניין הפיזי שמגן ימני חייב להיות הרבה יותר מנניח קשר חכם, הוא גם צריך להיות מאוד חכם ומתואם בהגנה, ועם יכולת טכנית לא רעה כדי לתמוך בהתקפה.

כמו שאריאל כתב - צריך להגדיר מה זה קשה. אני הבנתי שקשה זה מי שעובד הכי הרבה, אחרים הבינו שזה מי שיש לו הכי הרבה אחריות, או תפקידים שבהם קשה לצאת טוב בעיניי הקהל.

דיון מעניין בכל מקרה.

ו"קשה למי"?

זה כמו לשאול איזה מקצוע יותר קשה.

התפקיד הכי קשה מבחינת עבודה זה קשר מרכזי, הכי קשה לעשותו זה להיות השחקן שמבקיע שערים.
הכי קשה בכדורגל זה להבקיע שערים ומי שעושה את זה הכי טוב הוא השחקן הכי טוב, הכי חשוב וזה שמקבל את השכר הכי גבוה.

מבחינת קושי לטעמי כמו שכבר ציינו פה וכאחד ששיחק בגילאי ילדים ונוער בקבוצות איזוריות חובבניות כשוער, זה התפקיד הכי בודד בעולם ואתה צריך להיות במיטבך משריקת הפתיחה עד הסיום, אסור לטעות אפילו פעם אחת.

כמו כן מתחבר להודעות של חנן ושארקי על התפקודשל כדורגלנים כיום ואוסיף שלדעתי המגניפ כיום הם מהתפקידים הכי חשובים בכל סגל כיום, מגן כיום הוא הרבה יותר ממגן, הוא שחקן התקפה לכל דבר, הוא בלם שלישי מחפה, הוא משתתף בהנעת הכדור.
קבוצה שרוצה תהילה צריכה מגנים שיודעים לעשות הכל והם מהתפקידים שהכי קשה למצוא לטעמי כוכבי על או לפתח.

הנקודה לגבי קושי היא מעניינת. עבור התואר השני, נתבקשנו לדבר על אלמנטים של מאמץ ,בין אם מאמץ עם מדד פנימי (דופק, VO2 MAX, או אפילו שאלונים סובייקטיבים כמו RPE) או חיצוני (מדידת קילומטראז’ כללי, HIGH SPEED RUNNING, ספרינטים וכ’ו).

הסקירה נגעה לדעתי למשך זמן של עונה וכללה את קבוצות EPL והצ’מפיונשיפ. בממוצע עלה כי קשרי אמצע, ווינגרים וחלוצים עושים הכי הרבה ספרינטים לעומת יתר העמדות. אז על פי מדדים “חיצוניים” אפשר להגדיר דיי מהר איזו עמדה הכי קשה. המאמר עצמו לפני כ 10 שנים אם אני לא טועה, ואני חושב שהייתי יכול להעריך שאולי מגנים עושים יותר ספרינטים מבעבר, אבל כאמור זה תמיד תלוי קבוצה ואולי הסקירה באמת מספרת יותר את האמת לעומת “מבחן העין” שלי.

מצד שני זה לא בהכרח מספר את כל התמונה נכון? חנן נגע בנקודה מאוד קריטית שעולה הרבה בטקטיקה, או ההתייחסות הכללית שלנו לעמדות וגם חילופים. זה נהיה חסר משמעות לעומת תפקוד. האם מגן אצל מוריניו הוא עם אותו תפקוד כמו אצל פפ? האם הדרישות מהבלמים והשוער של פליק הן אותן דרישות כמו אלו של אינזאגי ואינטר? אני יכול להגיד שכל העמדות זכו לתתי תפקוד אצלן, ואפשר להגיד שהתפקודים החדשים לאט לאט הופכים לנורמה. היום שוער כבר חייב משחק רגל ברמות הגבוהות, כמו גם בלמים. קשרים אחוריים לא יכולים להיות רק גרזנים, אלא הם לומדים לדחוף את המשחק קדימה, ווינגרים וקשרים קדמיים חייבים ללחוץ שחקני הגנה וחלוצים? חייבים לעזור בבילד אפ, לפנות מקום לווינגרים ועדיין להספיק להגיע לסיים מהלכים. הדרישות האתלטיות והטקטיות עלו בכל עמדה במועדונים הגדולים, ועל כן אפשר לשאול אפילו אצל מי הקפיצה המשמעותית ביותר?

אני אלך לפי תפקודי שקשה למצוא היום, ויש שניים כאלו: חלוץ 9 שעוזר בבילד אפ, וקשר מנהל משחק. אפשר לספור בידיים כמה כאלו יש בכדורגל העולמי היום, וקל לראות גם למה הם כל כך מעט. הדרישות ההגנתיות, הטקטיות וברמת היכולת האישית שלהן הן על גבול הלא הגיוניות. כמה שחקנים כמו פדרי יש היום? האם יש בריאל מדריד יורש שמתקרב למה שבנזמה נתן לקבוצה? איזה חלוצי 9 זמינים יש היום שיכולים לעמוד בדרישות?

4 לייקים

לגבי המגן זה נכון אבל כנראה מאז ותמיד.
היסטורית זה בין התפקידים האחרונים שהתפתחו על המגרש(אם אני זוכר נכון), אבל תמיד נוצלו כדי ‘‘לסגור פינה’’. לפעמים אתה צריך עוד שחקן בהגנה, לפעמים עוד שחקן בהתקפה, לפעמים עוד שחקן בקישור.
אם הוא רק עושה הגנה, אז אתה בעצם משחק עם עוד בלם.

הפער הזה בין הצורך שלו להיות בלם בלי הכדור ו’‘רקדן’’ התקפי עם הכדור זה מה שהופך את התפקיד הזה לעזה שדורש את הכי הרבה ורסטיליות, ובסוף אם השחקן מפגין יכולת יותר מדי טובה בהתקפה או בהגנה, אז הוא יהיה יקר ערך מדי לשחק איתו כמגן ויעבור לאותה עמדה באופן קבוע(בייל וקייליני כדוגמאות).

לייק 1