קל.
אבל לא תמיד הכל שחור או לבן, בייל מגיע עם מזוודה מתסכלת של פציעות, וחאמס מאז הקללה ההיא על זיזו סיים את תפקידו.
אכן, אבל גם עם הפציעות אם יקבל הזמנויות הוא 15 שערים שאנחנו צריכים כמו אוויר לנשימה.
חאמס קילל את זידאן אז והגיע לזידאן שיקללו אותו, ואם זידאן השחקן היה במקום חאמס אז גם הוא היה מקלל את המאמן שלו.
זידאן מאמן מעולה שמוציא מים מסלע, אני מת עליו, ב 3 עונות מלאות של אימון הוא הביא 2 אליפויות ו2 צ’מפיונס, אבל יש לו דפקטים שאני ממש לא מצליח להבין אותם.
ברור שהרקע פה אישי ולא מקצועי נטו. לכל מאמן יש סיפורים כאלה, בני אדם לא תמיד מסתדרים אחד עם השני.
אם הכוכב מספיק גדול והמאמן מספיק חלש בארגון.
עם איך שקנאלס נראה העונה אני לא אתנגד אם אסנסיו יתפתח ליצור כמוהו.
חאמס שיחק לא מעט בחודשיים הראשונים של העונה, אמנם היו פציעות אבל הוא פתח בפיחואן וזו הייתה כביכול הפתעה גמורה לראות את פדה ואלוורדה בהרכב בדרבי על חשבונו. לדעתי, מעבר לקדנצייה הראשונה, זידאן פשוט לא האמין לו אחרי ‘הפציעה המסתורית’ לקראת המשחק נגד גלאטסראיי. לאחר מכן הקבוצה נטשה לחלוטין את הרעיון לשחק כדורגל אטרקטיבי פחות או יותר יחד עם חזרת אדן הזאר.
לטעמי חאמס לא מתאים לאף קבוצת טופ אמיתית, אלא רק לקבוצה בסדר הגודל הזה או נאפולי בה יהיה כוכב ראשי, בלי אחריות הגנתית. נהנה לראות אותו ולא היה לי ספק שהוא ייתן מספרים והוא טוב גם מימין וגם משמאל וגם באמצע אבל אין לי ממש תחושת החמצה, אצלינו הוא היה יכול להיות גג מחליף. מעבר לזה אנשים מזלזלים פה בעניין שהוא ביקש לא להיכלל בסגל, מבחינתי זו בגידה במקצוע כדורגלן.
ועכשיו כמה מספרים יפים:
- חאמס ואנצ’לוטי בצוותא הוכתרו כשחקן ומאמן החודש בממלכה, לכו תבדקו בארכיון מתי אברטון זכתה לכבוד הזה.
- הבישול של חאמס ליראי מינה היה הפעם הראשונה בה יש גול ‘כל קולומביאני’ בליגה האנגלית.
- אברטון לראשונה מאז 1894/95 מנצחת בכל שבעת משחקיה הראשונים בכל המסגרות (ארבעה בליגה+3 בגביע הליגה).
- צמד ראשון לחאמס מאז מרץ 2019 אז הרשית שלושער במדי באיירן מינכן נגד מיינץ.
- העונה בינתיים: שלושה שערים ושני בישולים בחמישה משחקים, 422 דקות, נתונים טובים מכל העונה שעברה.
- במחזור הבא אחרי פגרת הנבחרות: ליברפול האלופה ממתינה באנפילד.
אסנסיו כבר נראה מרשים יותר ממנו באספניול לפני ארבע שנים, ואודגור היה לא פחות מרשים בעונה שעברה בסוסיאדד. יש הבדל גדול בין קבוצות קטנות לגדולות. יעיד חאמס שיותר טוב משלושתם ביחד ונאלץ לככב באברטון (ולא רק בגלל זידאן שכן גם בבאיירן הוא לא התרומם).
מצחיק שאנשים נזכרים בערגה בבייל, כאילו בשנים האחרונות הוא לא שוטט על המגרש בהליכה בכל פעם שקיבל הזדמנות, עבר שחקן בתדירות של פעם ב3-4 חודשים והבקיע שער כפעם בשנה. ברוך שפטרנו, מעדיף את ויניסיוס בכל יום מאליו, וזה לרעת הוולשי בלבד.
מילא בייל, עוד אפשר לדבר על רצון וכאלה. אבל חאמס? שחקן איטי וגמלוני, גם פיזית וגם מחשבתית. לא רואה אותו משתלב באף אחת מהגדולות של אירופה עם חסרונות כ"כ משמעותיים.
חאמס באמת לא שחקן מודרני. הוא לא דה בריינה או ברונו פרננדס שיש לו הכול מהכול ומתאים לקבוצה גדולה. אבל כשיש לנו כאן שחקנים שהם גניבת דעת אחת גדולה כמו קרוס או איסקו הייתי בוחר בחאמס על פניהם בהרכב 1000 פעם. שחקן שאם תשבץ אותו ב11 תקבל 15/15 שערים בישולים בעונה (לפחות). כדורגל זה משחק של מספרים וחמאס מספק אותם בענק למרות המגרעות המאוד בולטות שלו. איתו אני לא צריך לנבור בנתונים מתקדמים כדי להבין מה הוא בכלל עושה על המגרש כמו קרוס.
לא יודע מה היה יכול לספק כאן חאמס גם אם היה מקבל ריבוי הזדמנויות. בשביל לנצל את ראיית המשחק שלו וחיתוכי קווי ההגנות, צריך שחקני אגף מיומנים ומהירים או לכל הפחות חלוץ ש… נמצא ברחבה. אין לנו אף לא מאלה. יותר מזה, חאמס צריך שחקנים מהירים סביבו כדי להחביא את הגמלוניות וגם את זה בגדול אין לנו, מה שגורם גם לאיטיות שלו לשרוף בעין אפילו יותר.
חאמס היה ארבע שנים בריאל מדריד, לא צריך לנחש מה הוא היה מצליח לעשות:
https://twitter.com/TotalKroos/status/1310210796522266626?s=20
מסכים שיש איתו ועם שחקנים מסוגו (כמו קוטיניו) בעיה בכדורגל המודרני, אבל דווקא אצלנו במשחקים רבים כן יש עמדה של 10 קלאסי. ולעומת איסקו או אודגור אין לי ספק מי עדיף. המצב שלנו בהתקפה כל כך רע שהוא עדיף גם על כל הווינגרים שלנו. אין לי ספק שבצד ימין ב4-3-3, העמדה שלו באברטון, הוא ייתן יותר מהויניסיוסים או מאסנסיו. אז הדיון על ההתאמה שלו לקבוצה גדולה הוא תיאורטי-פילוסופי נוכח המצב שלנו.
הבעיה היא שגם אם הוא וזידאן היו חברים טובים הבנאדם פציע מאוד.
יותר מהכול חסר לנו כקבוצה המשחק הישיר שלו. מקבל את הכדור ומוסר קדימה! לא אחורה לא לרוחב ולא דאבל פס עם השוער. מקבל כדור ומחפש לנוע לעבר המטרה שהיא לשים את הכדור ברשת.
חאמס איטי במחשבה? להפך, אחד השחקנים החכמים שיש. מעידות על כך תנועה מעולה ללא כדור והמון מסירות עומק.
מסכים.
ועם כל הכבוד לעמדות מוצא, חצי מהזמן אנחנו מבלים בניסיון ליצירת מצב הבקעה קרוב לשער היריבה בזמן שעמדת המוצא הרבה פחות רלבנטית. חאמס מאד יעיל כי יש לו תנועה לעומק, יכולת לאיים מרחוק ומסירה מצויינת. היום אנחנו מניעים כדור ואז מרימים.
בדיון החברים של זידאן שכחנו את יורנטה, מי שהיה המחליף היחידי לקאסמירו.
שחקן חכם ואיטי מחשבה. אין פה סתירה.
לא רואה ולא ראיתי את מה שאתם מדברים עליו - יש לחאמס רגל שמאל איכותית מאוד על כל המשתמע מכך (בעיטות, הרמות ומסירות ברמה מאוד גבוהה) - פרט לכך? שחקן סופר מוגבל. תחת לחץ הוא לא רלוונטי, למסור לו לשטח זה איבוד כדור, למסור לו לרגל ימין זה סיכוי לפציעה.
כן רק ש 71/85 ההופעות שלו בריאל מדריד היו עם רונאלדו, בייל ובנזמה בשיא כושרם, כשהקישור שלנו כשבאמת היה מהטובים באירופה. כרגע הוא לא יוכל לתת את מה שנתן אז, כי אין מי שינצלץ כמו שאמר נכון נירו, תחת לחץ הוא שווה מעט מאוד וכשאנחנו נראים כמו שנראים, אנחנו כמעט תמיד תחת לחץ. לא משנה אם זו פסז’ או בטיס.
לא מסכים איתך לגבי מהירות המחשבה.
לגבי השאר - הוא חד משמעית שחקן מוגבל. מצד שני, כמי שטוען זה זמן שההתקפה שלנו מוגבלת וזו בין השאר הסיבה לכך שבנוק אאוט אנחנו מקריבים שחקן התקפה בשביל (עוד) קשר - כך צריך לדעת לעשות את הההפך. זה ממש בסדר אם לא יפתח בקלאסיקו. אבל את התנועה, הפס לעומק, הבעיטה - אלו שאולי אין הרבה סיכויים שיעשה מול בארסה - הוא כנראה כן יעשה במשחק כדוגמת זה שהיה מול בטיס. כמו שגיא ציין - הסיבה לטענה שהוא מסוגל היא פשוט העובדה שהוא כבר הוכיח זאת. אז האם הוא כלי משחק שימושי למי שרוצה לקחת אליפות, ועוד לכזו שיש לה סגל קצר מאד במספרים? לדעתי בהחלט כן. כרגע יש לנו עשרה וחצי טבחים וחצי סועד - בואו - זה לא שהוא לא מתחרה עם פירמינו.
זה מאוד לא נכון. השלישיה המכונה BBC כמעט ולא שיחקה יחד מאז שחאמס הצטרף אלא עונה לפני כן, לפני שבייל התחיל להיפצע. את מירב התפוקה נתן חאמס כמחליפו של בייל בצד ימין ובנזמה היה אז חתול וגם בשיאו הוא לא חלוץ שמשפר מספרים לקשרים שמאחוריו.
בעונת האליפות למשל חאמס נתן את רוב התפוקה שלו עם הרכב ב’ - שם אפילו רונאלדו לא היה.
באברטון הוא שחקן האגף בעצמו, והוא פשוט מייצר גולים כי הוא מצויין בזה.
אנחנו לעיתים מאוד נדירות משחקים תחת לחץ. רוב הזמן אנחנו מתמודדים מול קבוצות אפורות והגנתיות שמחנות את האוטובוס. הליגה הספרדית הפכה בשנתיים-שלוש האחרונות להגנתית, האפורה והאיטית ביותר ביבשת. וכשיש לחץ משמעותי אנחנו כושלים מולו גם עם המודריצ’ים והקרוסים וצריכים חמישה קשרים בהרכב, אז מה זה כבר משנה… זה לא שחאמס מתמודד עם לחץ פחות טוב מרודריגו, הכל יחסי. הביקורת רלוונטית ביחס לדה בריינה ולא ביחס לאיסקו שהוא כמו חאמס בכל החסרונות רק בלי הפלוסים.
בציוץ ששמתי פה קודם יש ת’רד מעניין (שחאמס עצמו אף הגיב אליו). שימו לב להזיה הבאה: אם סוכמים את המספרים בארבע העונות שלו במועדון, רק הBBC הבקיעו יותר ממנו בליגה ורק קרוס בישל יותר ממנו. וזה למרות ששנתיים וחצי מתוך הארבע היו תחת זידאן והוא שותף ב55% ממשחקי הליגה בלבד. וקרוס בועט את הנייחים.