השערים והמהלכים המועדפים עליינו איי-פעם

אולי זו דרך להעלות חיוך אחרי ההפסד המתסכל היום, אבל בטח לא רק. דיון כזה הוא האבא והאמא של כל פורום שמכבד את עצמו. אפשר לקרוא לדיון הזה גם 'השער שלי’ בו כל אוהד ייספר על השער הבלתי-נשכח עבורו. מאלה שהיו ברי המזל לראות את המאניטה העסיסית לפנים של בארסה עם זאמורנו הכל-יכול ב-1995, אולי גם גול הבכורה של ראול, דרך הלה-ספטימה והחזרת הגביע עם האזניים הגדולות למקום הטבעי שלו, דרך ריאל מדריד של הגלאקטיקוס(מישהו אמר הוולה של זידאן או השירה בתנועה מול מנצ’סטר יונייטד, או ויאדוליד?), הרמונטדות מימי קאפלו העליזים, הפאסיו נגד בארסה, תקופת המוריניו וכן דור הזהב המנצח של זינדין זידאן.

ברשותכם: אני אתחיל. אני מניח שאין מי שמכיר אותי שלא יודע על כך שהייתי בגמר הדסימה בליסבון, הרגע היפה בחיים שלי, פרט שני בחשיבותו אולי רק לשם הפרטי שלי, אז מתבקש לבחור בגול של ראמוס שהוציא ממני אינסוף דמעות; ראיתי את ריאל מדריד של הגלאקטיקוס כובשת שערים ‘לא מהעולם הזה’, עם זידאן אל הכדורגל הטהור, דרך ראול, השחקן הנערץ עליי ביותר, ואפשר לומר שהאליפות של קאפלו הייתה אחת המרגשות בהיסטוריה, וגם חווינו אותה יחד כקהילת ריאל מדריד - מפגשי הצפייה בפאבים, וכל זה כשעבדיכם הנאמן עדיין ילד בכיתה ט’. האוורסט היה בשנה שעברה עם הניצחון המוחץ על יובה בגמר.

ואני אחבר בשער אחר: ראול נגד ברצלונה, עונת 2006/07| כן, אני הייתי זה שפירסם את הגול הנדיר הזה בפייסבוק של האתר, למי שראה; הבחירה מבחינתי היא פשוטה מאוד. זה בטח לא היה השער הכי יפה(גם לא של ראול - התרגלנו לואסילינות) ולא הכי חשוב, אבל כמה עוצמה. ראיתי את המשחק אצל חבר שנטה לבארסה - ופשוט הייתי בטירוף, השכנים מקללים אותי שם עד היום. השחקן שאני הכי אוהב כובש נגד הקבוצה שאני הכי שונא, כבר בדקה השנייה, בנגיחה מדהימה לחיבורים מכל הלב(ההרמה הנורמלית של ראמוס כמגן, בערך), ומרים את הברנבאו באוויר כאילו אנחנו מינימום בחצי גמר הצ’מפיונס. וכל זה כשהמלך ראול הרבה מעבר לשיאו והתחושה היא שהקסם אבד, אבל באותה אליפות, מהמרגשות ביותר, למי שזוכר - ראול עדיין היה שם במאני-טיים, כל הזמן, למרות המספרים הנמוכים. יחד לכל הטירוף הזה אפשר לצרף גם את השדר הספרדי המרגש. עד היום אני ממלמל את המילים.

והנה הטופ 5 שלי:: ככה בערך: מקום שני - הדסימה של ראמוס| מקום שלישי - זידאן נגד לברקוזן| מקום רביעי - ראול נגד ויאדוליד(2004)| מקום חמישי - מאניה דיפרסיה בסראגוסה.

אני אבחר דווקא בהצלה ולא בגול.
ליגת האלופות, מארחים את אולימפיאקוס (לא זוכר איזה עונה), מובילים 3-2, דקה 91 סאן איקר דופק הצלה מארץ ההצלות שנחקקה לי בזיכרון.

לייק 1

אני אבחר, כרגיל, בבישול המטורף של גוטי לזיזו נגד סביליה בעונת 2005/2006:

זה גול שחקוק אצלי בראש בגלל שלא היה לי מושג קלוש מה הולך לקרות. המסירה הזו של גוטי הייתה בערך הדבר הכי פחות צפוי שאפשר לחשוב עליו (או שאי אפשר לחשוב עליו).

עברו כבר 11 שנה, וזה עדיין הבישול הכי יפה שראיתי.
בהקשר הזה חובה גם להזכיר את העקב של אותו גוטי לצרפתי אחר, קצת פחות אהוב, כמה שנים מאוחר יותר נגד דפורטיבו:

כמה שהשחקן הזה גאון, ככה הוא מבוזבז.

כשמדברים על גוטי אני לא אשכח איך הוא עלה מהספסל ב-2006/07 ופירק את סביליה לחתיכות. בישול גאוני לרוד ממחצית המגרש כמעט ובהמשך גם לרוביניו בפס שחתך את כל ההגנה שהייתה מולו, והיו לו מניות גם בגול האחרון של רוד; הוא קיבל את חולצת ההרכב מול אספניול שבוע לאחר-מכן, היה הכי גרוע על המגרש ואיבוד כדור שלו הביא לשער השני או השלישי של פנדיאני, ובמחצית הוא כבר לא חזר לשחק. מסכם את הקריירה של גוטי, אקס אהוב.

המשחק הראשון שציינת - המשחק הכי טוב שלנו בעונת 2005/06 ללא ספק ושלושער ראשון לזידאן בקריירה אגב, ככה לעת זיקנה. גם סביליה ששיחקה התקפי ופתוח בהחלט תרמה למשחק מרתק בברנבאו עם 4:2 בסיום.
המשחק השני שציינת - ניצחון היסטורי שלנו בריאזור לראשונה מאז 1991/92 וכל זה ללא כריסטיאנו רונאלדו שנעדר בגלל הרחקה. גראנרו כבש שער מהיר אבל מי זוכר את זה עם הבישול הגאוני של גוטי, באמת לא היה אפשר להאמין.

אני מאמין שהבא בדיון ידבר כבר על השער של היגואין נגד חטאפה באותה עונה מסריחה, זה לא הביא לשום דבר אבל באותו רגע אין בית של אוהד ריאל מדריד בישראל שלא רעד.

קשה להגיד הכי אהוב, אבל אני מאד אוהב את הגול הזה של מודריץ׳. מחשבה מהירה ובעיטה מרשימה מהמקום.

שלב הבתים השני (היה משהו כזה פעם) 2002/03, כיתה ו, יודע שאגיע למחר לבית ספר מלא גאווה בזכות האחד והיחיד

https://www.youtube.com/watch?v=r_jznDNXMP8

https://www.youtube.com/watch?v=J5eEv1OWd7A

יש טובים ממנו, אין טובים כמוהו.