זה היה באוויר ועכשיו הגיעה ההודעה הרשמית. ביום שבת ב-22:00 ריאל מדריד תסיים את עונת 2025/26 נגד אתלטיק בילבאו במשחק שהוא כבר ממש לא חסר חשיבות. זו תהיה ההזדמנות של הסנטיאגו ברנבאו להיפרד מהאגדה דני קרבחאל שיעזוב את המועדון בכבוד מלכים שכה מגיע לו. לפחות כמו זה שזכו לו לוקה מודריץ’ וטוני קרוס. שנה שישית ברציפות שהקפטן של ריאל מדריד עוזב.
המגן הימני העביר 23 שנים בריאל מדריד בסה"כ אחרי שהצטרף לקבוצת הילדים ב-2002 וזכה ב-27 תארים - יותר מכל אחד אחר למעט לוקה מודריץ’. יש לו 450 הופעות בקבוצה הבוגרת, פתח בהרכב בכל ששת הגמרים של ליגת האלופות ואף כבש באחרון נגד בורוסיה דורטמונד ונבחר ל-MVP.
התאריך בשבת יהיה ה-23 במאי, יום לפני ציון 12 שנה לזכייה בדסימה – גביע האלופות העשירי. ואותו קרבחאל, אז בעונת הבכורה בקבוצה, הוא “השורד” האחרון של אותו דור מפואר של ריאל מדריד, זה שהשתלט על אירופה.
גמר 2014: פותח בהרכב ב-1:4 על אתלטיקו מדריד - V
גמר 2016: פותח בהרכב בניצחון על אתלטיקו בפנדלים (ונפצע) - V
גמר 2017: פותח בהרכב ב-1:4 על יובנטוס ומבשל שער - V
גמר 2018: פותח בהרכב ב-1:3 על ליברפול (ונפצע) - V
גמר 2022: פותח בהרכב ב-0:1 על ליברפול - V
גמר 2024: פותח בהרכב ב-0:2 על דורטמונד וכובש שער בדרך למצטיין - V.
עד כמה זה צירוף מקרים או התערבות הגורל שדווקא קרבחאל, הילד הבלונדיני החמוד, היה זה שנבחר מבין כל הקפטנים של הקבוצות הצעירות של המועדון – להיות זה שיניח את אבן הפינה יחד עם האגדה אלפרדו די סטפאנו ב-12 במאי 2004, העת בו נחנך מתחם האימונים החדש של ריאל מדריד – וולדבבאס. “לא יכולנו לבחור טוב יותר. כבר ידענו אז לאן הוא יגיע”, אמר אמיליו בוטראגיניו בחיוך כמובן.
פחות או יותר מתחילת הקריירה הוא התמודד עם אתגרים בלתי רגילים. אם זה ז’וזה מוריניו שהתעלם ממנו וההתחשלות בגרמניה, אם אלה הפציעות הארורות לפני שינוי התזונה שלו, היו מגינים ימניים שכבר שכחנו את שמם, כאלה שהמועדון רכש בהרבה כסף כדי שיילחמו איתו על המקום ב-11. אבל קרבחאל ניצח את כולם ואת הכל - עד לפציעה האכזרית נגד ויאריאל ממנה לא באמת התאושש..
ההודעה: "ריאל מדריד והקפטן שלנו דני קרבחאל הסכימו לסיים פרק נפלא כשחקן במועדון שלנו בסוף העונה הנוכחית. ריאל מדריד רוצה להביע את תודתה וחיבתה לאחת האגדות הגדולות ביותר של המועדון שלנו ושל הכדורגל העולמי. קרבחאל הוא אחד מחמשת השחקנים שלאורך ההיסטוריה של הכדורגל הצליחו לזכות בשישה גביעי אירופה, והוא היה חלק מקבוצה שכיכבה באחת התקופות המבריקות ביותר בהיסטוריה שלנו.
"עבור נשיא ריאל מדריד, פלורנטינו פרס - “דני קרבחאל הוא אגדה וסמל של ריאל מדריד ואקדמיית הנוער שלה. דמותו לצד אלפרדו די סטפנו האהוב והבלתי נשכח שלנו, כשהוא מניח את אבן הפינה של ריאל מדריד סיטי, תישאר לנצח בליבם של כל המדרידיסטאס ובהיסטוריה של המועדון שלנו. קרבחאל תמיד היה דוגמה לערכי ריאל מדריד. זה תמיד יהיה ביתו”.
"ריאל מדריד מאחלת לדני קרבחאל ולמשפחתו כל טוב בשלב החדש הזה בחייו. אצטדיון סנטיאגו ברנבאו יחלוק לו כבוד בשבת הקרובה לרגל משחק הליגה האחרון שתשחק הקבוצה שלנו.
הנה סרטון הפרידה המרגש של קרבחאל באינסטגרם עם רגעים אייקונים כמובן מהיותו ילד צעיר והתמונה האייקונית עם די סטפאנו, ימיו בקסטיליה וכדומה ועד לזלילת התארים בקבוצה הבוגרת בדגש על ליגת האלופות, עם קריינות שלו. הוא פותח באומרו - “הגיע הרגע הכי קשה בחיים שלי. בסוף השבוע אלבש את החולצה של ריאל מדריד בפעם האחרונה. אני חש גאה שניצלתי כל שנייה ונתתי את כל-כולי”. “תמיד אזכור את הדסימה, את שלוש הזכיות בליגת האלופות, אליפויות, רמונטדות בלתי נשכחות…”.
“אני עוזב בשלווה בידיעה שקיימתי את מילתי. תודה לכם שהפכתם את הברנבאו למקום שבו חלומות מתגשמים. רק מי שהיה בתוך האצטדיון הזה יכול להבין את הקסם שאתה מרגיש כשהמועדון הזה נלחם נגד הבלתי אפשרי. היו פציעות, נסיגות ורגעי ספק שבחנו אותי. ותמיד, תמיד קמתי. כי אם יש דבר אחד שבזכוץ הסמל הזה טבוע בי, זה לעולם לא לוותר. יש לי שש זכיות בליגת האלופות ו-27 גביעים. אחרי זה, אני עוזב בשלווה, בידיעה שקיימתי את מילתי. אני סוגר את הפרק הזה אחרי יותר מ-450 משחקים, כשבכל רגע נתתי הכל”.
כמובן שלשחקנים זה לא חדש, הם כבר ידעו, הרגישו, שמעו, גם סרטון הפרידה הוכן מבעוד מועד. יתחילו הפוסטים המרגשים באינסטגרם וכדומה. דני סבאיוס כתב לו יפה אבל מה שכתב לו נאצ’ו ריסק אותי. אני מרגיש שהקבוצה בלי נשמה, חסרים לי החבר’ה האלה, הזהות. “קארווה, איזו תקופה נפלאה עברה עליי יחד איתך. כל הרגשות והמאבקים שחווינו, אבל מעל הכל, השמחה. לגדול איתך ועם משפחתך במועדון של חיינו היה ללא ספק הטוב ביותר. עכשיו הגיע הזמן שתחוו משהו שונה, אבל אני בטוח שזה יהיה גם מדהים. מזל טוב, אגדה, דוגמה למסירות מוחלטת”.
חוסלו גיסו של קרבחאל מרגש כמובן: " היום, זה לא רק שחקן שנפרד. היום, סיפור שהחל כחלום ילדות והפך בסופו של דבר לאגדה מגיע לסיומו. הייתה לי הזכות לחוות את המסע הזה איתך מבפנים, לחלוק את חדר ההלבשה, האימונים, הניצחונות, ההפסדים והרגעים שיישארו לנצח בזיכרוננו. אבל מעל הכל, הייתה לי הזכות לחלוק אותו עם מישהו מהמשפחה שלי, וזה הופך את הכל למיוחד עוד יותר.
"מעטים האנשים שיכולים לומר שהם הקדישו את כל חייהם לאותו סמל. לא רק שעשית זאת, אלא גם הגנת על הצבעים האלה בגאווה, בענווה ובאהבה ללא תנאי בכל משחק. הגשמת את החלום שמיליוני ילדים מדמיינים בשלב מסוים: לשחק עבור המועדון הטוב בעולם. ולא רק לשחק… גם הפכת לקפטן, הנפת גביעים והשארת חותם בל יימחה על ההיסטוריה של המועדון.
"מאחורי כל גביע עומדות שנים של מאמץ, הקרבה ומסירות. והייתי בר מזל מספיק לחוות חלק מזה לצידך, לחגוג יחד תארים ורגעים שלעולם לא נשכח. אבל מעבר להצלחות, למחיאות הכפיים ולגביעים, מה שבאמת יישאר הוא האדם שאתה. כי אגדות לא זכורות רק בזכות מה שהן מנצחות, אלא גם בזכות איך שהן גורמות לסובבים אותן להרגיש. היום נסגר פרק, אבל שמך יהיה קשור לנצח למועדון הזה וללבבות של כולנו שהיינו ברי מזל מספיק לחלוק איתך את המסע הזה.
“תודה על כל רגע. תודה שייצגת את הסמל הזה כמו מעטים אחרים. ותודה לך, מעל הכל, שאפשרת לי לחיות את הסיפור הזה איתך. תמיד תהיה חלק מהמועדון הזה. תמיד תהיה הקפטן. אני אוהב אותך, אח”.
סרחיו ראמוס: “קרווה היקר, מהאבן הראשונה של עיר הספורט וולדבבאס כילד ועד טיפת הזיעה האחרונה בכל משחק, עברת נצחונות מעוררי קנאה עם לא יותר ולא פחות משישה גביעי אירופה, אתה מייצג נהדר של מהי ריאל מדריד ומה מי אמור להיות שחקן ריאל מדריד. היה תענוג לחלוק כל כך הרבה הצלחות, קרבות, אתגרים ורגעים מדהימים לצידך. יהיה מוזר לא לראות אותך עולה ויורד בצד ימין של הסנטיאגו ברנבאו, אבל הריצות שלך תמיד ייזכרו. עכשיו הגיע הזמן לשינוי במה ואתה כבר יודע את זה מעומק ליבי אני מאחל לך ולמשפחתך את כל הטוב, ידידי. מזל טוב על המורשת הגדולה הזו”.
מרסלו: “אחי הקטן, ברכות ותודה. הייתה לי הזכות לראות אותך גדל באקדמיית הנוער של ריאל מדריד וגם את הזכות לחלוק איתך כל כך הרבה שנים, כל כך הרבה ניצחונות וכל כך הרבה תארים על המגרש. 23 עונות בהן הגנת הסמל הזה: 10 שנים באקדמיית הנוער ו-13 עם הקבוצה הבוגרת, תמיד נתת את כל כולך בכל משחק וזכית שש פעמים בליגת האלופות. אבל מעבר לכל התארים, הזיכרון של חבר קבוצה למופת ואדם גדול יישאר תמיד. תודה לך על כל כך הרבה רגעים בלתי נשכחים ועל כל מה שנתת לריאל מדריד. אני מאחל לך את כל האושר וההצלחה בפרק החדש הזה, אחי”.
לוקאס ואסקס: “דני היקר, חבר שלי! בילינו כמעט את כל חיינו יחד בריאל מדריד, מאקדמיית הנוער ועד לקבוצה הבוגרת. ולמען האמת, אני לא יכול לדמיין את כל השנים האלה בלעדיך לצידי. אני חושב שכולנו יודעים כמה חשוב היית למועדון הזה ולדור שעשה היסטוריה וניצח וזכה בהכל. תודה על כל רגע, על כל קרב, ועל זה שתמיד היית שם. אני מאחל לך ולמשפחתך את כל הטוב שבעולם. תמיד נהיה שם, ידידי”.
יש גם את התמונה שלו נגד מנצ’סטר סיטי שהוא לא יכול להסתכל על הפנדל המכריע של קארים בנזמה וממש עומד על הבירכיים עם הגב ליד הרחבה שלנו, ועוד קודם לכן כשהווריד שלו כמעט מתפוצץ מהטירוף אחרי השער השני של רודריגו. אמנם מרקו אסנסיו שיפשף עם הפדחת אבל דני קרבחאל היה זה שהרים את הכדור לרחבה בשארית כוחותיו כשהיה גמור.
כמו שאני תמיד אומר - אנחנו כאוהדי ריאל מדריד רגילים לצד ההצלחות בליגת האלופות גם לעונות עלובות, בלאגן, בושות נגד ברצלונה וכאוס. הדבר הכי קשה מבחינתי הוא הפרידה מהשחקנים האהובים, אלה שגדלתי עליהם (למרות שכאשר קרבחאל הגיע כבר הייתי לפני שחרור מהצבא - לקראת גיל 21), אגדות שלא ישובו יותר לחרוש את האגף בסנטיאגו ברנבאו.
מבין כל העזיבות של הקפטנים - פעם שישית ברציפות שהקפטן עוזב - העזיבה שלו בסה"כ היא הכי טראגית. עונה איומה שהסתיימה בביזיון, ההתעלמות מצד ארבלואה, הפציעות שמנעו ממנו לשחק כמובן, הביקורת של חלק מהפרשנים, חלום המונדיאל שכצפוי התנפץ. ועדיין - איזה כיף זה שהוא חווה את 2024 בעוצמות כאלה עם הגולים המכריעים ואפילו בנגיחות, היורו עם ספרד, המקום הרביעי בכדור הזהב. שנה בה הכל התחבר וגם הפציעות נתנו לו מנוחה חלקית. הירידה לתהום עם הפציעה נגד ויאריאל הייתה מהירה מדי אבל נגיד תודה על מה שהיה.
[צוחק כמובן].
