זה בדיוק מה שכתבתי עליו בפסקה האחרונה - אני לא בטוח בכלל שהוא יכול להפוך למנטור המנטלי שהוא היה מול סגל השחקנים הנוןכחי שלנוף מצד שני - לא יודע, אולי זה מוקדם מדי אבל בינתיים אני רואה אותו הרבה יותר נינוח, פחות עוקצני, יותר מאמץ את דמות הסבאל׳ה החכם. האיש מרתק ולגמרי מעניין אותי לראות את ההפתחות של הדמות שלו העונה, גם מול השחקנים וגם מול התקשורת.
מוריניו יצליח בריאל אם יקבל גיבוי והרי הוא לא היה מגיע אם לא היה יודע שיקבל גיבוי, 2 סיבות עיקריות
- הבית זונות ההגנתי שהיה אתמול לא ימשיך תחת מוריניו, אפשר היה לראות שהוא זועם, במיוחד על ויני, לא יחליף אותו כמו שאלונסו עשה, אבל גם לא יתן לויני להמשיך לזרוק זין, אם כן מהר מאוד ימצא את עצמו על הספסל לא כי הוא חלש אלא ‘‘רוטציות’’.
- בניגוד לאחרים, הוא יזרוק את אספי כל פעם שצריך מבלי לחשוב פעמיים, בניגוד לקרלו שהיה קודם כל חושב מי הולך להיעלב, מוריניו בעבר גם כשלא היה לו אספי היה ממציא אספי מתוך הקבוצה גם אם זה בלם שהופך לחלוץ, ופה יש לו כבר אספי, ומהקצת שראינו מהאספי הזה הוא לא רק חלוץ פיזי חזק עם מיקום שיודע לדחוק, יש לו כדורגל והרבה. פעם אחרונה שלקחנו אליפות ודאבל זה היה כי אספי של אז קיבל הרבה דקות כי היו פחות שחקנים בסגל שהיו נעלבים אם היו מוחלפים, מוריניו כאמור חושב קודם על הנקודות היום ולא מי נעלב, אין מילים לתאר כמה שחקנים שיכולים לחצוב לך שערים מכלום חשובים לאליפויות.
בגלל 2 הנקודות הנ’’ל, אפשר לטעון ש מוריניו בכיין, מיושן או לא מתאים, אבל דעתי האישית 2 הנקודות הנ’’ל יגרמו לו להצליח בריאל.
לא צפיתי במשחק, אז קטונתי מלהגיב בהקשר לאירועים שקרו אתמול, אבל שכחת פרט חשוב -
אחד התנאים הכי חשובים להצלחה (או כישלון) של מוריניו בריאל הוא האם יתנו לו (מספיק זמן, מספיק גב, מספיק כוח וכו’) להצליח בריאל. יכול להיות שיש לו את האופי, והידע, והניסיון וכל מיני דברים אחרים להצליח, אבל אם ימחקו אותו מול השחקנים - לא יעזור כלום.
זה התנאי המקדים לתנאים שלי, כבר כתבתי זאת במפורש, אבל פרז לא היה מחזיר אותו אם לא היה מבין שהמצב בקבוצה רקוב וחייבים מוריניו, לפחות כך אני מקווה.
ראינו עם אלונסו שכרגע פחות חשוב טקטיקה שמקטיקה, יותר חשוב להשתלט בחזרה על השחקנים ולחזור להיות קבוצות.
לא מבין למה אתה מצפה שאקרא את כל ההודעה שלך, כבר מהמשפט הראשון, לפני שאני מגיב לה. אין…הפינוק פה זה משהו.
מוריניו זה סיפור אהבה קצר, לא נותן לזה יותר משלוש שנים מן הסתם, בגלל סיבות רבות, גם אופי המועדון. אחרי פיטורי צ’אבי אלונסו בשנה שעברה, שהקהל שלנו די כעס עליה - די ברור שהוא כן יקבל את המנדט לעונה אחת לפחות מצד פלורנטינו פרס, להוציא קטסטרופה שלא הייתה לנו מאז 2018-19 לדעתי.
גם מוריניו בזקנתו עם יותר ‘הילה’ ומישהו שלוקחים בחשבון מצ’אבי אלונסו שעדיין בתחילת דרכו ככל הנראה, אבל אני מניח שמוריניו של פעם כן היה מוציא את ויניסיוס אתמול במחצית. הוא מנסה להיות יותר שליו ורגוע ומאופק ויותר “מחבק”. הנה ההילייטס שלו מאתמול.
מחשבות אחרי שסיימתי לצפות בדוקו
זה מדהים כמה זיכרון מתעתע בנו וכמה הטיימליין שזכרתי לגבי מי שיחק איפה ומתי שונה מהמציאות.
מעניין לחזור להודעות שלי מ-2013 עם כל הבלאגן סביב איקר. מניח שתמכתי במוריניו בכל הכוח. אבל בדיעבד יכול להיות שהוא התחיל עידן של יריבות מוגזמת וחוסר כבוד. התבכיינות על שופטים וחוסר קלאס שאיקר וראול הם המייצגים שלהם. הוא גםאומר במפורש שאי אפשר לעצור את בארסה עם נחמדות.
ואני כבר לא בטוח שזה עשה לנו טוב במבט לאחור. בסך הכל איקר רצה לעשות את הדבר האנושי. להוריד קצת את האש מול חברים שלו בנבחרת וגם מול היריבה השנואה. להתנהג כמו ספורטאי.
לא ראיתי את הפרק השלישי עדיין בדוקו - אין לי נטפליקס לצערי ו"עלו עליי" מה שנקרא, אבל התעסקו בפרשה הזו כל-כך הרבה בזמנו וזה היה נושא שאי אפשר להחמיץ אף כתבה בעניין. לא חושב שיש אוהד שחושב שז’וזה מוריניו פשוט “צדק”. העובדה היא גם שבמשחק הפרידה שלו מהקבוצה 50% מהקהל שרק בוז.
היה קל להתעלל באיקר קסיאס כי הוא באמת ירד ביכולת, וכשסופסל כשהיה שם דייגו לופס החל מינואר אז ניחא, אבל אנטוניו אדאן לא יותר טוב מאיקר של אז גם בשום עולם. מוריניו השתלח בו, וחדר ההלבשה היה רקוב כבר מתחילת העונה לדעתי גם בגלל התוצאות האיומות בליגה, זה כנראה הכישלון הכי גדול של מוריניו בקריירה בעניין הזה אפילו יותר מעונת הבלהות בצ’לסי אחרי האליפות.
אם איקר היה מדליף כי חברה שלו בתקשורת - זו בעיה מסוימת, קשה לדעת איך כל אחד מאיתנו היה נוהג. מעבר לכך ברור שהוא גם דמות וקפטן נבחרת ספרד. לתחושתי, רק איקר היה מוכן “לעשות צעד לקראת” הצד השני, וצ’אבי וג’רארד פיקה לא עשו.
אז ‘ינקה מהר מאד’ זה בטוח לא.
כרגע כבר ארבעה מאמנים שונים, חלקם לקחו איזה תואר או שניים בקריירה, שלא מצליחים לגרום להם לעמוד בסטנדרט מינימלי. אז עד מוריניו עבור כל אחד היה פה נראטיב אחד (מצחיק קצת), אבל עכשיו זה כבר ברור כשמש. אני לא מאשים את מוריניו בשום דבר. יותר מכך - תרחיש שבו הוא עושה אליפות בשנה הבאה הוא עדיין בגדר ריאלי. אבל כל עוד זה המצב אנחנו נמשיך לשחק פחות טוב ממה שהסגל שווה.
גם פלורנטינו מבין בדיוק את המצב, אין לי ספק. הוא פשוט הולך בדרך מסויימת ומוכן לשלם עליה מחירים. עכשיו השאלה מתי הוא יחליט לאפשר למאמן שלו לעשות מה שנכון מקצועית, או מתי יקרה איזה אירוע קיצון (תבוסה בקלאסיקו לא עלינו) שתחייב שינוי.
מוריניו אכזבה ענקית גם אם ברור שהוא הגיע מעבר לשיאו. אף אחד לא חשב שנשחק כדורגל כמו ברצלונה וגם לא ממש הצבנו יעד “חובה” כמו אליפות. אבל המינימום זה לעשות סדר והוא לא עשה את זה.
אולי אני נאיבי אבל פלורנטינו פרס לא עומד על המשמר כמו רס"ר ולא קוצץ לו את הכנפיים לגבי ספסול הכוכבים וכדומה. ויניסיוס ג’וניור בכושר הכי גרוע בקריירה שלו ורק נגד אינטר הוא באמת רשם משחק מרשים בפן ההגנתי. הוא לא פוגע ויש על הספסל את שחקן הרכש היקר בתולדות המועדון וזה ממש קל ומובן לבצע את החילוף הזה. מעבר לכך הוא לא גרם לכוכבים לרוץ, לדעתי אם היה לי גרף של שבעת המחזורים הראשונים אשתקד אז ריאל מדריד של צ’אבי אלונסו רצה הרבה יותר.
ההפסד בדרבי היה מביך מבחינת הגישה והכל, הוא לא הגיב בזמן להעמסת השחקנים מצד דייגו סימאונה בצד ימין, והוא מתנהג כאילו הוא לא ראה מה קרה שם בשנה שעברה. בשביל להיראות ככה ולייצר מצב אחד כל המשחק לא צריך להשקיע 200 מיליון יורו בקיץ ולהביא מאמן כמוהו, גם איתי על הקווים היינו נראים ככה ואולי פחות גרוע.
אני ער לבעיות במרכז השדה ולא יודע עד כמה מוריניו התעקש על רודרי או על שחקן אחר בפרופיל שלו וקיבל ברקס - אבל גם עם הבינוניות הקיימת אין סיבה שאתלטיקו מדריד שהיא בעצמה קבוצה לא טובה עם הכדור ביחס לטופ ואני עדיין חושב ככה על אף השחקנים שהצטרפו - תכתוש אותנו.
מוריניו בינתיים גם “בנה” את קרלוס אספי והתעקש עליו ובפעמיים שזה קרה גם ניצחנו - לא שמגיעות לנו מחמאות על ניצחונות בשיניים על אלצ’ה ואספניול, אבל בכל זאת ראינו כמה החלוץ הזה חשוב, ובדרבי אפס דקות.
פתיחת העונה הכי גרועה שלנו בליגה מזה שבע שנים - כפיים:
לא הייתי ממהר לשפוט את מוריניו. הוא ניסה להתחיל בטוב ובמחמאות, וזה הדבר ההגיוני לעשות. בפועל, רואים שויניסיוס חילוף ראשון כבר שני משחקים ברציפות. אני בטוח שהאנליסטים שלו שמים לב לקילומטרז’ המביך שלנו.
לדעתי אחרי הפגרה נתחיל לראות הרבה יותר דקות של ברהים, דיומנדה ואנדריק. יש לנו המון פצצות אנרגיה בסגל. הייתי גם נותן לאמבפה לראות קצת ספסל.
אני גם לא מתרגש מההשתלחות על השופטים בתקשורת - המטרה היא להפעיל לחץ עליהם ולקבל קצת החלטות גבוליות לטובתינו.
אתה יכול להרשות לעצמך לחשוב על ה"לונג ראן" ולנסות בכל מחיר להחזיר את ויניסיוס ג’וניור לתלם - כשאתה משחק נגד יריבה פחות חזקה מאשר אתלטיקו מדריד. זה עלול להיות מאוחר מדי בגלל המצב בטבלה. הדעיכה שלנו במחצית השנייה כמעט בכל משחק העונה היא דרסטית. גם איזו סיבה יש לשחקנים להציג קילומטראז’ כל-כך נמוך? הדרבי המשחק השני הכי חשוב וגם השני הכי גדול בליגה והם עשו טובה שעלו לשחק.
ההשתלחות בשופטים מוגזמת, נניח שזה עוד היה סביר - אבל כל עוד יש התייחסות גם ליכולת החלשה של הקבוצה בדרבי. הוא מתנהג כאילו לא צפה במשחקים שלנו בעונה שעברה. עלינו בדיוק עם אותה חוליית קישור והתקפה וזה הזוי.
ראיתי את אוהדי רומא עושים מחווה עצומה לז’וזה מוריניו עם הסרט היפהפה הזה, הוא כמובן הודה להם עם נשיקה באוויר וגם בפוסט באינסטגרם. לעתים יש קמצוץ של משהו או משפט גאוני במסיבת העיתונאים כשהוא לא מתבכיין או מדבר על שופטים ואני נזכר מי היה האיש. אבל איזה אכזבה ענקית הוא.
בין אם מדובר בהרכבים הגרועים שהוא מעלה שוב ושוב ופשוט לא משתמש במספיק שחקנים - מה שתמיד אפיין אותו זה שהוא ידע לבחור בשחקן הנכון ושמר את כולם בטירוף, אפילו חוסה קאייחון אצלינו נניח בשנתיים האלה, איידור גודיונסן בצ’לסי וכדומה ופתאום דווקא ג’ו קול.
ובין אם זה שהוא הופך את ויניסיוס ג’וניור לפני המועדון. בכל מילה במסיבת העיתונאים או בכל הבעת פנים במשחק וכמובן מה שהיה נגד ויאריאל. יש כל-כך הרבה שחקנים שהייתי אומר שהוא צריך לתת להם את הגב הרחב הזה לפניו. לג’וד בלינגהאם למשל והוא אולי לא “במצוקה”, הוא טוב אבל לא מצוין כרגע ובנבחרת יש לו את התנופה, ועדיין - הוא הקפטן העתידי| לטיבו קורטואה למשל על היכולת שלו| כן לעמוד מאחורי הקפטן פדה ואלוורדה שלדעתי סובל בגלל אורליאן טשואמני. ויניסיוס גם בעל גישה מחורבנת והגול השני שספגנו נגד רומא מסביר את זה בצורה הטובה ביותר, וגם באמת במשבר מקצועי חסר תקדים, הוא בועט באוויר. מוריניו לא התחנף ככה לאף שחקן כשהיה מאמן. לא לאוהביו בצ’לסי כמו למפארד וטרי, לא לזלאטן הפה גדול ולא לאגדה כריסטיאנו רונאלדו.
מסכים איתך דור, אבל עדיין יש מקום לאופטימיות. מילים בצד, בפועל ויניסיוס היה חילוף ראשון עוד לפני דקה 60. לא בלינגהם ואפילו לא דיומנדה. יכול להיות שמוריניו מנסה ללכת בין הטיפות.
מה שאתה אומר נכון אבל אני חושב שזה נבע בעיקר מהשער השני של רומא שהיה נטו זלזול של ויניסיוס. פעם מוריניו היה מעיף שחקן ליציע במשחק שלאחר מכן על דבר כזה. מעבר לכך, הדרבי וכו’ היה צ’אנס אחד יותר מדי, והספסול נגד ויאריאל נבע כנראה מהטיסה הארוכה חזרה מהודו וממרתון משחקים. כלומר ויניסיוס לא סתם בכושר בינוני כשהכדור לא נכנס לו נניח עם צ’אבי אלונסו, או בדעיכה כמו בסיום 2024/25 אחרי עניין כדור הזהב. הוא בכושר הכי עלוב בקריירה שלו איי-פעם.
לפני שמונה בקיץ וחשבתי עליו כאופציה היחידה במצב העניינים הנוכחי, חשבתי שיגיע דיקטטור לחדר ההלבשה ויאפס את כולם. לא העליתי על דעתי שמוריניו יהפוך לחתול בנזמה מהקדנציה הקודמת ויבוא רק כדי לשרת את הדיקטטור בתקפיד הנשיאות.
אני מתקשה להבין איך המצב הנוכחי תורם לו. ברור לכל שאם התוצאות הרעות ימשיכו הראש שלו יהיה זה שייערף.
זה די ברור שהוא בא במטרה לעשות “אנצ׳לוטי”.
הקריירה שלו גמורה והוא מנסה לעשות מה שהוא יכול כדי להישאר רלוונטי, זה לא אותו אחד עם הביצים לספסל את קסיאס ולהגיד שאדאן יותר טוב.
הוא רוצה להיות סבאל’ה חביב ולקוות שעל הדרך לוקחים כמה תארים.
עדיין יש אוהדים שחושבים שפלורנטינו פרס קובע את ההרכב מהמשרדים וההגנה על ויניסיוס ג’וניור זו הנחתה מלמעלה. כשניכשל אף אחד לא יאשים אותו במאת האחוזים, ידברו על רודרי שלא הגיע וכדומה.
וריאל מדריד זו רכבת שלא עוברת הרבה פעמים בקריירה. קבוצות בלבל של בנפיקה ימשיכו לקרוא לו ואולי גם נבחרת פורטוגל בעתיד. אין לו באמת הרבה מה להפסיד. גם ככה הוא הרחק משיאו. בצ’מפיונס גם זה אחרת מהליגה כמובן ובטח במועדון שלנו. אולי מזל שלא היה לו ב-2012 אצלינו או בצ’לסי נניח עם הפנדלים נגד ליברפול - אולי פתאום זה יגיע…גם אם באוקטובר אנחנו פח זבל

