מיהו גדול שחקני המונדיאל איי-פעם?| דיונים ושיאים היסטוריים

במיוחד לחובבי הז’אנר: כן ברור שלא ראינו את כל המונדיאלים בלייב והכדורגל משתנה, ובכל-זאת. האם ליאו מסי האפיל כבר על דייגו מראדונה ופלה? עד כמה בחירתו למספר אחת תלויה בהישגיו בטורניר הנוכחי? איפה ממוקם רונאלדו-פנומנו? מה מקבל בעיניכם יותר משקל: העידן הנוכחי ו\או שינוי השיטה והרחבת המשחקים או שגם המונדיאלים לפני 50 ו-60 שנה באותו הלבל?; “מבחן העין” והרגש? האם השחקן הגדול בהיסטוריה של המונדיאלים חייב לזכות יותר מפעם אחת או לפחות להציג שני טורנירים מצוינים? אולי הצוות המסייע שהיה לו באותו הרגע ועד כמה הזכייה הזו הייתה מעל הציפיות? או קצת התייחסות למספרים היבשים?

באינדפנדט לקחו על עצמם את המשימה לבחור את 50 הגדולים בתולדות המונדיאל לפני שלושה ימים, עם רשימת מדרגים. כריסטיאנו רונאלדו כמובן לא קרוב אפילו להיכלל ברשימה. על כל שחקן נכתב תיאור קצר יחד עם הסעיפים: ציון מספר המונדיאלים בו שיחק ובאיזה שנים, הישג השיא שלו, משחקים ושערים.

עשרת הגדולים שלהם:
10.מירוסלב קלוסה
9.גרד מולר
8.קיליאן אמבפה
7.גארינצ’ה
6.זינדין זידאן
5.רונאלדו-פנומנו
4.פרנץ בקנבאואר
3.ליאו מסי
2.דייגו מראדונה

1.פלה:
השתתף בארבעה מונדיאלים (1958-1970)| זכה בשלושה: 1958, 1962 ו-1970- והוא היחיד עם הישג זה
כבש 12 שערים ב-14 משחקים בטורניר היוקרתי| רגע השיא היה צמד בגמר נגד שבדיה בגיל 18 באותו ניצחון 2:5.

הסקר שלנו: מיהו גדול השחקנים בתולדות המונדיאל

  • פלה
  • דייגו ארמנדו מראדונה
  • ליאו מסי
  • רונאלדו-פנומנו
  • זינדין זידאן
  • פרנץ בקנבאואר
  • קיליאן אמבפה
  • גארינצ’ה
  • גרד מולר
  • מירוסלב קלוסה
  • אחר - פרט
0 מצביעים

ניסיתי קצת “לגעת” בנושא הזה כשכתבתי בדיון המונדיאל את “נבחרת כל הזמנים של המונדיאל”. אין לי בעיה למעשה עם העשירייה הראשונה. אני מניח שאם ליאו מסי יזכה במונדיאל שוב - יש כמה אוהדים שגרמתי להם לצמרמורת - רבים יחשיבו אותו גם למקום הראשון. מבחינתי כל מי שמדורג בעשירייה חייב שיהיו לו שני טורנירים מוצלחים מאוד. אהבתי למשל שלוקה מודריץ’ נכלל ברשימה ומדורג 30.

מי שצריך להיות במקום נמוך יותר כלומר מחוץ לעשירייה נניח במקום ה-20 - הוא זינדין זידאן עם כל אהבתי אליו. במונדיאל 1998 הוא היה שולי עד לגמר, כך שנותרנו עם הטורניר האדיר מבחינתי ב-2006 ועוד גמר פנומנלי בטורניר הביתי [אני חלילה לא מזלזל בצמד בגמר וזה לא שהוא הבקיע בפנדל אלא בנגיחות - כמה פעמים זה כבר קרה בכל גמר כלשהו?]. ב-2002 הנבחרת הייתה כישלון חרוץ כשהוא משחק רק במשחק השלישי.

יוהאן קרויף מקום 11 זו גם בעיה - טורניר אחד טוב - ככל שיהיה, שבעה משחקים בלבד. לותר מתיאוס (12) למשל היה אלוף העולם ב-1990 ורשם 25 משחקים - היה השיאן עד שבא ליאו מסי. כנ"ל רומאריו שהיה לו מונדיאל אחד - ב-1994 (מדורג במקום ה-21).

השחקן הספרדי שמדורג הכי גבוה ברשימה הוא אנדרס אינייסטה - מקום 19 - כמובן שלשער בגמר יש משקל עצום והוא היה טוב גם באותו מונדיאל בלי קשר. הנציג הספרדי השני הוא צ’אבי. דויד ויאה אנדרייטד גדול - לא בדירוג.

המשחק בין נבחרת יפן לטוניסיה היה אמנם חד-צדדי (0:4) אבל גם מרגש משום שמדובר במשחק האלף בהיסטוריה של המונדיאל - שווה פאטץ’ מיוחד בחולצה:

והנה כמה שיאים - מתוך עיתון ‘ידיעות אחרונות’ הבוקר:

-80 נבחרות שונות השתתפו במונדיאלים: ישראל אחת מהן עם טורניר בודד - ב-1970.
-משחקים לפי יבשות: אירופה - 463, דרום אמריקה - 173, צפון אמריקה - 172, אסיה - 128, אפריקה - 64
-המשחקים הראשונים - נערכו במקביל במונדיאל 1930, בתאריך ה-13 ביולי. ארה"ב - בלגיה 0:3, צרפת - מקסיקו 1:4
-הכי מעט משחקים במונדיאל: 17 משחקים, במונדיאל הראשון באורוגוואי 1930| הכי הרבה משחקים - 64, החל מהמונדיאל בצרפת 1998 ועד קטאר ב-2022. כמובן שהשנה יישבר השיא.
-המשחק ה-900 היה גמר מונדיאל 2018 כשצרפת מנצחת 2:4 את קרואטיה.
-התוצאות הכי נפוצות: 0:1 - 188 פעמים, 1:2 - 153 פעמים, 0:2 - 114 פעמים, 1:1 - 99 פעמים, 0:0 - 73 פעמים.
-המשחק עם הכי הרבה שערים היה ברבע הגמר ב-1954 וסיפק 12 שערים - אוסטריה ניצחה 5:7 את שוויץ.
-המשחק הכי אלים היה שמינית גמר המונדיאל לפני 20 שנה, כשפורטוגל ניצחה 0:1 את הולנד. ארבעה אדומים שלף השופט - שניים לכל צד, ועוד 12 צהובים.
-הניצחון הכי גבוה שייך להונגריה שהביסה 1:10 את אל סלבדור ב-1982. בשנות ה-2000 - הביסה גרמניה 0:8 את ערב הסעודית ב-2002.
-המפגש הכי נפוץ: גרמניה וארגנטינה פגשו זו את זו שבע פעמים (שלוש פעמים במעמד הגמר!), וכך גם ברזיל נגד שבדיה.
-הכי הרבה משחקים במונדיאל: 1.ברזיל - 116| 2. גרמניה - 114| 3.ארגנטינה - 89| 4.אנגליה - 75| 5.צרפת - 74| 6.ספרד - 68| 7.אורוגוואי - 60| 8.הולנד - 57| 9. שבדיה - 53

*הכובשים המצטיינים בשלבי הנוקאאוט במונדיאל:

1.קיליאן אמבפה - 10 שערים
2.רונאלדו-פנומנו - 8 שערים
-לאונידס דה סילבה - 8 שערים
3.פלה - 7 שערים
-ז’אסט פונטיין - 7 שערים
-אולדז’יך ניידלי (צ’כוסלובקיה) - 7 שערים
-ואוה (ברזיל) - 7 שערים
4. אאוסביו - 6 שערים
-גארי ליניקר - 6 שערים
-רברטו באג’יו - 6 שערים
ג’רג’ שארושי (הונגריה) - 6 שערים

לליאו מסי יש חמישה שערים בנוקאאוט בדגש על הצמד שלו בגמר 2022 נגד צרפת, וגם לזינדין זידאן (צמד נגד ברזיל ב-1998 ושער בגמר 2006 הטראגי נגד איטליה) , עוד שחקנים בין היתר הם ווסלי סניידר, תומאס מולר, מירוסלב קלוסה

כבודו של אמבפה במקומו מונח, והוא כמובן לא הראשון להינות מההטיה הזו של הגדלת הטורניר (שלום קלוזה), אבל מתי יתחילו לנרמל לכמות משחקים את כל הנתונים האלה*? יש עכשיו נוקאאוט של 32 נבחרות שמעולם לא היה לא לפלה ולא לפנומנו. זה שרירותי לחלוטין לספור את זה עם שערי רבע/חצי/גמר.

*זה כמובן המינימום של המינימום כי גם זה לא מתחשב בחולשת הנבחרות כתוצאה מההגדלות.

יש ב-Transfermarkt הם העלו גם, אני לקחתי את המידע מהמארקה. מה שאתה כותב נכון ולא נכון כי תמיד ישנן יריבות חלשות בנוקאאוט שמשתחלות פנימה. רונאלדו כבש נגד גאנה בשמינית גמר 2006 והם היו נבחרת חמודה ולא יותר ויסלח לי ג’ון פנסטיל עם הדגל, כנ"ל בלגיה ב-2002. ונגד אנגליה למשל ברבע הגמר לא כבש. אמבפה עם רקורד של מעל גול במשחק נוקאאוט וזה נהדר.

בלי לזלזל בפלה הכדורגל של היום קצת שונה כמובן כמו שבשנות ה-50 היו המון גולים.
העלתי בדיון המונדיאל עצמו לפני כמה ימים את רשימת הגולים של אמבפה בטורנירי המונדיאל וגם את של ליאו מסי.

לא, מה שהוא כותב לא “נכון ולא נכון”, אלא רק נכון.

מן הסתם יש שונות ביריבות שאתה פוגש, וזה למשל יתרון של ליגה על ליגת האלופות. מצד שני, אנשים מניחים שזה יתקזז לאורך זמן, כי השינוי הוא לא מובנה. במונדיאל יש פחות משחקים אז ההבטחה להתקזזות לאורך זמן (AKA חוק המספרים הגדולים) חלשה יותר. אבל הבעיה שאורי מעלה היא אחרת ונכונה לא פחות - יש הטייה מובנית לטובת מי שמשחק בטורניר נוקאאוט של 32 נבחרות ולא 16 - גם כי זה עוד משחק וגם כי זה משחק נגד יריבה יותר חלשה בממוצע. כמו שיש יתרון מובנה למי שמשחק במוקדמות באירופה על מי שמשחק במוקדמות בדרום אמריקה, אגב, בשערים בינלאומיים כי הוא פוגש באופן מובנה יריבות יותר חלשות, בממוצע.

וכל זה לא בא להוריד מאמבפה, שבדרך לקריירה בינלאומית היסטורית, עם זכייה, גמר, ולא נופתע אם זכייה נוספת לפני גיל 30. וכן, גם קצב שערים מדהים וחריג, גם אחרי שמנרמלים כמו שצריך.

אם רוצים לחפש כוכביות בכוח תמיד אפשר (ממש בשלוף - צרפת עם חומר השחקנים הטוב בעולם בפער באופן רציף מאז 2018 לפחות, היו פייבוריטים גם אם אמבפה היה נפצע יום לפני הטורניר, והוא בינתיים עם 0 זכיות בשחקן המצטיין של המונדיאל). אבל איך אומרים? כוכביות יש לכולם.

לייק 1

אני שמתי פה “שיאים” ומספרים כדי לפתח דיון [ביקשו ‘פירוט’ של מספר משחקים, במקרה עלה ב-Transfermarkt באינסטגרם וגם אפשר לחפש לפי כל שחקן - נכנסים לפרופיל שלו, לוחצים על מספר משחקים בנבחרת ואז זה מחולק לפי מפעלים]. יכול להיות שזו שריטה שלי ואובססיה שלי לסטטיסטיקה. לא קבעתי שקיליאן אמבפה גדול משחקן כזה או אחר, מבחינתי עצם ההשוואות לרונאלדו-פנומנו ובטח לפלה זה ‘וואו’. מה גם שאני כמוך (?) גדלתי על סוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 ויש לי חולשה לשחקנים האלה, באוטומט (טוב, אלא אם כן מדובר בכריסטיאנו רונאלדו או ליאו מסי) אני אבחר את “המקביל” של אותו עידן על פני שחקני הדור הנוכחי.

אם תמיד יש כוכביות וכדומה אז סבבה אז אין כוכבית מבחינתי. אני לא רוצה לדבר על פלה כי זה מרגיש קדוש במונחי כדורגל וכמובן לא ראיתי מעבר ליוטיובים שחור-לבן.

ברזיל של 2002, אולי לא לפני הטורניר כמו צרפת הזו אלא תוך כדי תנועה - גם כן הייתה עם ההתקפה הטובה ביותר, רונאלדו-פנומנו היה מוקף במגיני על, רונאלדיניו פרץ ועשה אחלה טורניר וריבאלדו עם חמישה שערים. או.קיי לא מקביל אחד לאחד…
דבר שני, אמבפה כרגע בכושר טוב כל-כך שאני מניח שהוא היה הולם גם בנבחרת שהיא קצת יותר חזקה משבדיה החיוורת שראינו אמש.

אף פעם לא יהיו מקרים חופפים אחד לאחד. מה שאפשר לעשות זה לחפש דברים דומים, להציג את השערים של השחקנים בנוקאאוט בשלבי המונדיאל ולבדוק איזו יריבה הייתה חזקה כביכול.

אמבפה בנוקאאוט במונדיאל:
2018: צמד בשמינית הגמר נגד ארגנטינה, שער בגמר נגד קרואטיה
2022: צמד נגד פולין בשמינית הגמר, שלושער בגמר
2026: צמד נגד שבדיה בשלב 32 האחרונות.
שערים נגד יריבות חזקות: 5 - ארגנטינה, ואולי בעצם 6? כי קרואטיה עשו גמר והם לא כל-כך פראיירים.

האם שבדיה הנוכחית חלשה יותר מפולין שהייתה בשמינית הגמר עם לבנדובסקי לפני ארבע שנים? לא חושב.
אפשר גם להתפלסף על זה שבגמר 2022 אמבפה כבש שני פנדלים כמובן.

רונאלדו-פנומנו בנוקאאוט במונדיאל:
1998: מצמד בשמינית הגמר נגד צ’ילה, שער נגד הולנד בחצי הגמר
2002: שער נגד בלגיה בשמינית הגמר, שער נגד טורקיה בחצי הגמר, צמד נגד גרמניה בגמר
2006: שער נגד גאנה בשמינית הגמר
שערים נגד יריבות חזקות: 4 - נניח, שוב - לא מוחלט [הולנד, הכנסתי את טורקיה וצמד בגמר, אפשר להכניס את צ’ילה של 1998, לא מכיר מספיק].

לא רואה כאן הבדל גדול מאוד. רונאלדו לא הבקיע בגמר 1998 נגד צרפת, ברבע גמר 2002 נגד אנגליה וברבע הגמר נגד צרפת ב-2006 [אכזבה מסוימת], מבחינת היריבות החלשות. אמבפה לא כבש נגד בלגיה החזקה בחצי גמר 2018 ונגד מרוקו החזקה בחצי גמר 2022.

או.קיי ואם לדעתך ונניח יצטרפו עוד - סתם זרקתי מספרים - אז? לא אהבת אתה מוזמן לדלג, כמו שאני עושה על הודעות שלא התחברתי אליהן.

אין קשר לאובססיה לאנקדוטות סטטיסטיות. אורי העלה טיעון מתחום התיאוריה הסטטיסטית.

נכון, והדיון פה הוא לא על אמבפה, פשוט כי אין על זה מחלוקת. אני מעריך ששלושתנו חושבים שאמבפה הוא שחקן מצוין, אחד הטובים בעולם, ועם פוטנציאל להיזכר כשחקן היסטורי. בין אם זה טופ100, טופ20, אולי אפילו טופ5 אם יתחיל חס וחלילה לזכות בתארים קבוצתיים מתישהו.

הדיון פה הוא על הבנה סטטיסטית. לזרוק מספרים ללא הקשר זה לא סטטיסטיקה, אלא… סתם זריקת מספרים.

2 לייקים

יש דבר נוסף עליו לא דיברתם והוא כמובן המדינה שבה נולדת או שהחלטת לייצג. גם אם יש לך יכולת בחירה היא חד פעמית.

ומה אם אתה משחק בנבחרת שהיא לא מהאריות, ולכן ממעטת להגיע לגביע העולמי ואם כבר מגיעה היא לא משחקת הרבה מעבר לשלב הבתים. שחקן כזה עשוי להיות כובש ענק ברמת המועדונים, וממש לא יהיה פקטור בספירה המצטברת במונדיאל. הלאנד בעיני צפוי להיות כזה, כי מעבר לטורניר הזה, שגם בו הוא יודח לדעתי די מהר, לא צפוי בסבירות גבוהה שהוא יזכה לככב עם נבחרת על באופן יחסי בטורנירים הבאים (בכ”ז נורבגיה).

לכן ההטייה חזקה לטובת שחקני העל של נבחרות העל.

נכון, וממילא כמו שתמיד טענתי לפני שמסי זכה, טורנירי הנבחרות הרבה פחות אינדיקטיביים מאשר טורנירי הקבוצות לגבי כמעט כל מה קשור להערכת שחקנים. מה שכן, נורווגיה הזו לא כל כך פראיירית, ומתפתח שם דור צעיר מאוד מוכשר:

תראה מה שאתה אומר נכון כמובן אבל אני אזוז קצת מהדיון של מונדיאל ואלך ליורו. אולי הציפיות שהיו מכריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי לא באמת היו ריאליות כי הם היו שחקנים מפלצתיים. ברור שקבוצה ונבחרת זה שונה. אבל הרי הטורניר הזה נמשך חודש, ואולי עם חודש טוב שלהם יכולת ‘לגשר’ על הפער, גם אם הוא גדול - מנבחרות העל. יורו 2008 - כריסטיאנו רונאלדו הגיע אליו כשחקן הטוב בעולם.

בסוף, פורטוגל הודחה ברבע הגמר נגד גרמניה אחרי הפסד 3:2 ורונאלדו כבש שער אחד בשלושה משחקים, זה מאכזב. השינויים שהיו בנבחרת נניח בהשוואה למונדיאל 2006 בו הגיעה לחצי הגמר? לואיס פיגו כבר פרש מהנבחרת, גם מאניש שהיה שחקן חשוב - כבר לא ממש היה בעניינים. מנגד ז’ואאו מאוטיניו פרץ, פפה חיזק את מרכז ההגנה, ז’וז’ו בוסינגווה היה המגן הימני.

בשום שלב הנבחרת הפורטוגלית שאכן נחותה ברמת ההרכב שם מקדימה - לא באמת נתנה פייט במשחק הזה:

אם רונאלדו היה נראה כמו בעונה המפלצתית ההיא במנצ’סטר יונייטד הם היו יכולים לעבור.

מה שאמרת על ארלינג הולאנד ואני מכניס “לקבוצה” גם את גארת’ בייל מהשחקנים של פעם הוא בהחלט נכון.

לייק 1

אמבפה הוא סקורר חריג בקנה מידה היסטורי, ויסיים כגדול כובשי המונדיאלים בפער די גדול. הוא גם לא צריך את נבחרת צרפת כדי להוכיח את זה, כי הוא הצליח להביא את היכולות הללו לידי ביטוי גם בפריז וריאל.

ועם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהבן אדם משחק בנבחרת הטובה בעולם לאורך כמעט כל העשור האחרון*. היא הייתה הנבחרת הטובה ביורו 2016 כשהוא עוד עשה בגרויות, הם היו הנבחרת הטובה בעולם כשהוא היה שחקן סגל מן המניין במונדיאל 2018 ודווקא ככל שהוא נהיה יותר דומיננטי הם פישלו** בטורנירים הגדולים.

שימו את רונאלדו או מסי בצרפת של 2016-2026, והם רק עם תואר גדול אחד? גם לא צריך ללכת כל כך רחוק עם השחקן הטוב בהיסטוריה והשחקן השני הכי טוב במילניום הנוכחי. תוציא את אמבפה לחלוטין מבלי להחליף אותו - עד כמה ההישגים של צרפת שונים ממה שקרה בפועל?

אין לי ספק לדוגמה שאם אמבפה היה משחק בארגנטינה במקום מסי - הם לא היו לוקחים לא מונדיאל ולא קופה אמריקה ב-2021. אולי כן ב-2024, אבל גם זה לא בטוח כי ארגנטינה לא הייתה מגיעה להיות מה שהיא היום עם שחקן כמוהו.

מקום 8 היסטורי לאמבפה הנוכחי? מוגזם.

* ארגנטינה כנראה הנבחרת הטובה בעולם בשנים האחרונות, אבל די קשה לקבוע את זה על סמך משחק אחד שהיה ביניהן בגמר וגם בו צרפת הצליחה לחזור מהקבר לתיקו. וגם אם כן, צרפת היא לכל הפחות אחת משתי הנבחרות הטובות בעולם לאורך עשור שלם.

** וגם מה זה פישלו? עפו בפנדלים מול שוויץ בשמינית גמר יורו 2021, הפסידו בפנדלים לארגנטינה בגמר מונדיאל 2022 והפסידו 2-1 לספרד בחצי גמר יורו 2024. וגם ביורו 2016 הם הפסידו בגמר בהארכה.

אני לא חולק על הנקודה הכללית שלך, מקום 8 לאמבפה לפני הטורניר הנוכחי הוא מוגזם ומפרגן מדי.

אבל אני לא מסכים עם “התפקיד” או המעמד שנתת לקיליאן אמבפה לגבי מונדיאל 2018. אנטואן גריזמן חד-משמעית היה שחקן חשוב ממנו וגם אנגולו קאנטה, בהחלט. אבל אוליבייה ז’ירו למשל כמה שעשה עבודה - הוא חלוץ ולא הבקיע למשל אף שער וזה חורה. אמבפה היה פנטסטי בהתחשב במונדיאל ראשון שלו, בגיל 18, לעתים בכנף ימין, בהמשך הקריירה הרי שיחק בעמדה אחרת. סיפק לה מהירות מסחררת וקילריות ובמידה לא מבוטלת הדיח את ארגנטינה. הוא עלה מהספסל ל-12 דקות בלבד במשחק נגד דנמרק שהיה השלישי בשלב הבתים, יש לו ארבעה שערים ובישול בשישה משחקים וקצת וזה אחלה.

במונדיאל 2022 זה היה בעיקר אמבפה ולא רק בגלל ההתעלות בגמר במשחק איום ונורא של הנבחרת שלו. גריזמן לא הבקיע, דמבלה התנדנד בין הרכב לספסל בגלל יכולת לא מרשימה ולא תרם כמעט דבר. הם היו חזקים ונחשבו לפייבוריטים הרבה בזכותו.

עושה הפרדה לגבי המונדיאלים והיורו - טורנירי היורו האחרונים של צרפת היו חרפה גדולה. כישלון עצום לעוף נגד שווייץ והוא גם לא הבקיע בטורניר והיה הגיבור הטראגי כשהחמיץ את הפנדל המכריע. ב-2024 הנבחרת שיחקה כדורגל כל-כך מגעיל שזה מתקזז עם חצי הגמר. שזה גם לדעתי לא הישג.

ריתק אותי לדעת ושאלתי את הצ’אט, לא היה לי חשק לעשות עבודה שחורה קשה מדי - מהו שיא השערים של שחקנים מקבוצה אחת באותו המונדיאל.

הלכתי אוטומטית למונדיאל 2002 עם ההפגזה של רונאלדו אז כשחקן אינטר - כבש שמונה, זכרתי שגם לכריסטיאן ויירי היה מונדיאל מעולה - ארבעה שערים, ואלבארו רקובה הבקיע שער אחד - סה"כ 13 שערים. ריאל מדריד “השוותה” את המספר הזה במונדיאל הזה.

אך כמובן שטעיתי. מונדיאל 2022 ושלישיית החוד של פריז סן ז’רמן במצב-רוח התקפי: שמונה שערים לקיליאן אמבפה, שבעה שערים לליאו מסי, שניים לניימאר - 17 שערים בסה"כ.

כמובן שלפנות בוקר היה יום חג לאוהדי ארגנטינה ומעריצי ליאו מסי - השחקן הראשון איי-פעם לכבוש בשמונה משחקי מונדיאל רצופים, “החליף קידומת” פעמיים - 30 הופעות, יותר מכל אחד אחר, ו-20 שערים - יותר מכל אחד אחר.

לייק 1

מעין “רשימה מתעדכנת”: שיא שערים למונדיאל

עם השער נגד מצרים אתמול כשהשווה ל-2:2, ליאו מסי הגיע לשמונה שערים במונדיאל וכל זה בחמישה משחקים בלבד (שלושער במשחק הראשון, צמד נגד אוסטריה והשאר ב"בודדת"). הוא השווה את מספר השערים בין היתר של קיליאן אמבפה במונדיאל הקודם, של רונאלדו-פנומנו מ-2002 ועוד - ובפחות משחקים. רק ארבעה שחקנים כבשו כמות גדולה יותר לאורך טורניר. האם ליאו מסי יכול להגיע למספר דו-ספרתי? כמות של תשעה שערים ומעלה לא ראינו מאז מונדיאל 1970 תוצרת גרד מולר. השיאן הוא ז’אסט פונטיין הצרפתי עם 13 שערים בשישה משחקים ב-1958.

צועד בראש כמובן גם בטבלת כובשי המונדיאל איי-פעם:

מלבד מסי, כמובן גם קיליאן אמבפה מטפס בדירוג והוא שני עם 19 - עקף את מירוסלב קלוסה ורונאלדו-פנומנו, הארי קיין השתווה לגרד מולר עם 14. כריסטיאנו רונאלדו הצליח עם השלושה שערים הטורניר להשתוות ליורגן קלינסמן וסיים לעד את תפקידו עם 11 שערים. בטבלה - כל מי שכבש עשרה שערים ומעלה.

לא מדברים מספיק על זה שהארי קיין עלול גם לעקוף את השיא של קלוזה מלפני תחילת הטורניר הנוכחי.
בין האינדיבידואלים הבודדים בטורניר הזה שיהיה מרגש לראות אותו זוכה.

-בעצם כל שיאי ליאו מסי במונדיאלים זה פה ב-Transfermarkt - עבדו יפה אחרי הניצחון החגיגי אתמול.

-הארי קיין היה סוג של גיבור טראגי ב-2022 בגלל החמצת הפנדל נגד צרפת, בזמן אחר “האשימו” שהוא כובש נגד הנמושות. שחקן-על. הוא גם לא מתבסס על מהירות כי זה לא הצד החזק שלו והוא הרי גם שחקן עם ראיית משחק כל-כך טובה - אם הפציעות לא יפריעו בהחלט יכול להיות שישחק עוד ארבע שנים גם בגיל 36. מירוסלב קלוסה גם היה במונדיאל בגיל הזה וזכה ב-2014. קיין יעבור אותו בוודאות ועוד קודם לכן את רונאלדו-פנומנו.

-אגב לארלינד הולאנד שבעה שערים הרי בארבעה משחקים וזה מטורף, היה יכול להבקיע נגד צרפת אם היה משחק.
-מהחבר’ה של פעם כריסטיאן ויירי לא הגיע רחוק עם איטליה אבל מבחינת הרקורד שלו זה אשכרה גול למשחק מונדיאל, תשעה שערים בתשעה משחקים - אדיר

באווירת חגיגת רבע הגמר - נותרו עוד שלושה משחקים הרי:

ברזל וגרמניה, שתיהן לא העפילו לשלב רבע הגמר הפעם כמובן - מובילות עם 14 העפלות, אחריהן אנגליה עם 12, במקום הרביעי יחד נבחרות ארגנטינה וצרפת. אחר-כך ספרד ואיטליה עם שבע העפלות לרבע הגמר, איטליה כבר 20 שנה לא הייתה כאן. נבחרת פורטוגל אגב לא כאן בתמונה, שלוש העפלות בלבד - 1966, מונדיאל 2006 - וואקום של 40 שנה, ומונדיאל 2022 אז נעצרה על ידי מרוקו.

בלי לבדוק אני חושב שאנגליה הודחה איזה 8-9 פעמים ברבע הגמר, אולי יותר, מדהים היחס בין ההעפלות לרבע הגמר - וזה מכובד להיות במקום השלישי בעניין הזה - לבין הזכיות. איטליה נניח משבע פעמים רבע גמר - גם עשתה ארבע זכיות. המצב של ספרד מזעזע, אבל האמת שאנחנו עדיין לא נבחרת מספיק גדולה בכל הקשור למונדיאלים.

מי שמעניין אותו לגבי המאמנים - דידייה דשאן השווה את שיא המשחקים במעמד המונדיאל - 25 - השייך להלמון שן שאימן את מערב גרמניה 14 שנה - לא ממש מסובך כשזה מונדיאל רביעי שלך והחל מ-2018 נבחרת צרפת היא מפלצת. בינתיים המאזן שלו הוא זכייה, הפסד בגמר, חצי גמר (בינתיים) ורבע גמר.

רק שבעה מאמנים חצו את רף 20 המשחקים במונדיאל, בין היתר גם קרלוס אלברטו פריירה ולואיס פיליפה סקולארי. דשאן עם יחס של 2.48 נקודות למשחק, מדורג שני אחרי ליאונל סקאלוני לו 12 משחקים וממוצע 2.75 נקודות למשחק.

רקורד הזוי של מירוסלב קלוסה למעשה שבכל אחד מארבעת המונדיאלים שלו מהראשון ב-2002 כשחקן קייזרסלאוטרן ועד האחרון ב-2014 בו זכה במונדיאל - הוא הגיע לחצי הגמר ומעלה. ליאו מסי משתווה מחר לארבעה שחקנים גרמנים - מוזר למה טעות עם הדגל של פיליפ לאם, בין היתר בסטיאן שווינשטיינגר. קיליאן אמבפה עם חצי גמר מונדיאל שלישי כבר, 3 מ-3 בינתיים, לוקה מודריץ’ עם שני חצאי גמר ועוד חברים קרואטיים. גם לזינדין זידאן שתי העפלות לחצי גמר וכן לרונאלדו-פנומנו. הטבלה מתעסקת בשחקנים שאת “ההופעה האחרונה” במעמד עשו לא מזמן.

שימו לב לדומיננטיות הצרפתית עד לשלב הזה, שמונה חצאי גמר כמו ברזיל אבל מעל כולן גרמניה עם 12 העפלות. איטליה שלישית עם שבעה חצאי גמר (ארבע זכיות - אחוזי הצלחה מעולים), ארגנטינה שש פעמים בחצי הגמר הייתה ואחריה אנגליה ואורוגוואי עם ארבע העפלות. ספרד עם פחות חצאי גמר מקרואטיה ושבדיה, נתונים מביכים.