זינדין זידאן :: שוב עוזב אותנו :(

כמעט כל השנה היה פוקר פייס. אחרי ה-1:2 על גרנאדה הוא שאג ואתמול ככה בשושו היו גם קצת דמעות אחרי הבטחת האליפות. זינדין זידאן - אגדה במועדון. מצרף לכם קצת מכל מה שנכתב עליו בתקשורת (דימיטאר ברבאטוב אמר שהוא אגדה ושצריך לבנות לו פסל בברנבאו) וכמה מספרי ברזל

image936×960 143 KB

" זידאן ניצח - כמו תמיד ", כתב קרלוס קארפיו בטור דיעה. “הוא מרגיש זקן עם כל כך הרבה זכיות בליגת האלופות למרות שהוא מאמן רק ארבע שנים. וכעת יש לו את האליפות השנייה שלו, התואר שהכי ממלא אותו להפתעתם של רבים. הוא מעריך את הקושי של מירוץ למרחקים ארוכים, שם אין מקום למזל, תירוצים או קיצורי דרך. בואו נסקור את הליגה הזו - ללא רונאלדו, השחקן הגדול בהיסטוריה של המועדון. כמעט ללא הזאר שנכנע לפציעות. ללא סקורר חוץ מבנזמה - מה קרה ליוביץ’. הוא ניצח עם ‘הרוקיסטים הישנים’. הוא הבין שצריך לשחק יותר ברצינות ולעתים לסבול כדי שבסוף תשמח”.

פלורנטינו פרס אמר: “זידאן הוא ברכה משמיים. אמרו לי דרך הטוויטר שהוא זוכה בתואר כל 19 משחקים. כל מי שרוצה לבקר אותו? שיבושם לו, אנחנו נמשיך לזכות בתארים”.

ראמוס: זידאן המפתח של ההצלחות, הוא מוביל את הסירה. הוא זה שעושה את ההבדל. הוא נותן ביטחון לשחקנים ומאמין בהם בחירוף נפש ואין הרבה כמוהו. אנחנו מאמינים בו, זה ייחודי".

זידאן: “תמיד אהיה אסיר תודה לפלורנטינו פרס שהביא אותי לריאל מדריד, הקבוצה הטובה בעולם, והסיפור ממשיך עכשיו”. אני מאושר, באמת, התחושה היא אדירה, כי מה שהשחקנים עשו כל כך מרשים. אין לי מילים כדי לתאר את התחושה. אלה השחקנים שנלחמים עד הסוף. זה נכון שיש לי את התפקיד שלי אבל הם אלה שמאמינים בי ומשחקים על כר הדשא. זה צוות אדיר של אנשים ולא רק שחקני על. אני רואה אותם כל כך שמחים וגם אני. אפילו אלה ששיחקו פחות הם מאוד מחויבים, וכולם תורמים".

הקבוצה הטובה ביותר: “היינו הכי טובים כי השגנו הכי הרבה נקודות, זוהו. בשבילי זה אחד הימים הטובים ביותר כמאמן. זה היה מוזר לכולם לחגוג אליפות ללא קהל, רצינו להיות עם האוהדים שלנו בסיבלס, אבל זה בלתי אפשרי. אני בטוח שהענקנו להם הרבה אושר, הם שמחים מהבית שלהם בוודאות. האוהדים שמחים לראות קבוצה מנצחת. הליגה הופכת אותי למאושר יותר, הליגה היא התואר החשוב מכל”.

המספרים: זידאן זכה בתואר ה-11 שלו במועדון, רחוק רק שלושה משיאו של מיגל מוניוס האגדי. הוא עשה זאת ב-209 משחקים, כלומר תואר בכל 19. מעבר לכך לראשונה בקריירה רשם הישג של עשרה ניצחונות רצופים (ב-2015/16 הוא ניצח בכל 12 האחרונים בליגה, אך בצ’מפיונס הפסיד לוולפסבורג וסיים בתיקו עם סיטי).
ב-209 משחקיו הרי המאזן: 141 ניצחונות, 42 תוצאות תיקו ו-26 הפסדים. בחלוקה לעונות: ב-2015-16: 21 ניצחונות, 4 תוצאות תיקו ו-2 הפסדים| ב-2016-17: 44 ניצחונות, 11 תוצאות תיקו ו-5 הפסדים| ב-2017-18: 39 ניצחונות, 14 תוצאות תיקו ו-9 הפסדים| אשתקד במה שנשאר: 5 ניצחונות, 2 תוצאות תיקו ו-4 הפסדים| העונה: 31 ניצחונות, 11 תוצאות תיקו ו-6 הפסדים.

image990×557 115 KB

זידאן פתח רק 3 עונות כמאמן ריאל וזכה בהן בשתי אליפויות. זה מדהים. במיוחד לאור העובדה שבארסה זכתה ב-6 אליפויות בעשור האחרון ואנחנו רק בשלוש.

אני אמשיך לבקר את זידאן על ההרכבים המוזרים, הקיבעון, הכדורגל המשעמם, החילופים המאוחרים, האמון העיוור בשחקנים הותיקים וחוסר האמון בצעירים… והוא ימשיך לזלול תארים. בשורה התחתונה זה מה שחשוב. זאת כפיות טובה להתווכח עם ההצלחות שלו וכנראה שאני כפוי טובה… הייתי רוצה להנות קצת יותר מהכדורגל שלנו. מקווה שגם זה יגיע.

בכל מקרה טוב שזידאן פה, ונקווה שימשיך לעשות קסמים עם הסגל הזה כי פלורנטינו לא מתכנן רכש הקיץ.

זידאן שוב מוכיח שבמועדונים בלבל הזה הרבה יותר חשוב אוטוריטה ששולט בחדר ההלבשה ומקבל קרדיט מההנהלה לנהל כרצונו, מאשר טקטיקן ללא הכריזמה והסמכות.

לא יודע מה זידאן היה עושה במועדון אחר, אבל עבור ריאל מדריד הוא פשוט המאמן האידיאלי. מועדון שדוגל קודם כל בלנצח וזה מה שזידאן עושה הכי טוב מאז שמונה לתפקיד- מנצח.

בנוסף, מרשים הקרדיט שזידאן נותן לאליפות, דבר המראה בין היתר על צניעות ועבודה קשה, דבר שלטעמי היה חסר לכם בשנים האחרונות. גם כאשר הפסיד אותה וגם כאשר זכה בכל תואר צ’מפיונס אפשרי הוא תמיד חזר על הטענה שעבורו הליגה זה הדבר החשוב ביותר. גם אתמול אחרי שזכה באליפות חזר על כך שוב ואפילו בכה, דבר שאני לא זוכר אותו עושה באף זכייה אחרת קודם לכן (גם בדאבל ב2017 וגם בכל זכיית צ’מפיונס אחרת). זכיתם.

בדיוק.

איני זוכר מאמן שהשיג בזמן קצר כל כך את מה שזידאן השיג. והוא בא לריאל בלי ניסיון כמאמ ראשי (חוץ מהקסטיליה כמובן).

תחשבו על זה: ב-3 שנים בריאל הוא זכה ב-3 אליפויות אירופה. פרגי, מוריניו ופפ זכו ב-2 כל אחד במשך תקופות אימון ארוכות בהרבה, והפעם האחרונה הייתה ב-2011. קלופ זכה פעם אחת.

מה שזידאן השיג עם ריאל מדריד חסר תקדים בעיניי, ולדעתי under appreciated, לפחות עד אתמול.

בעיניי יש שני פרמטרים לא מדוברים שתרמו לא מעט לאליפות הזאת:

1. העובדה שהליגה שוחקה במתכונת של טורניר יחיד כל כמה ימים, ללא ליגת האלופות ושאר המסגרות ש"יפריעו" באמצע, בדיוק הפורמט שריאל מדריד ובמיוחד זו של זידאן מומחית בו יותר מכולן. הרי לא סתם זיזו חזר כל שבוע מחדש על אותו משפט קבוע של “רק עוד גמר אחד”. זה מה שהם שידרו מרגע החזרה, זה מה שזידאן ניסה להעביר לשחקנים לאורך כל הדרך - והקבוצה שיחקה על הדשא בדיוק על פי הגישה הזאת.

2. המשחקים ללא קהל. אני לא צריך לספר לכם את ההשפעה של הקהל בברנבאו על המשחקים של הקבוצה, על השחקנים - ובכלל על הלך הרוח במועדון. אני מרגיש שזה נטרל השפעות חיצונית כאלה ואחרות, ורק העניק לזידאן עוד יותר חופש לעבוד כפי שהוא רוצה ולא בניסיון לרצות את האוהדים.

למרות שחשבתי שתזכו באליפות בכל מקרה בגלל הסגל של בארסה וגם הבדלי הלו"ז (אם כי אני בספק גדול שזה היה קורה עם 11 ניצחונות), מהיכרות עם הקבוצה הזאת, מרגע שהכדורגל חזר במתכונת הזאת ידעתי שזה יהווה פקטור די משמעותי לטובתכם. בדיוק כמו שאני חושב, אגב, שמטעמי מומנטום כעת יש לכם יותר סיכויים נגד סיטי ממה שהיו קודם לכן, אבל במקרה הזה אני כבר לא מאמין שזה יספיק.

כשקבוצה כמו ריאל קורסת אי אפשר להצביע על אשם אחד. לדעתי מי שאשם הכי פחות זה פרז. הוא הביא לזידאן בעונה שעברה קראק בשם עדן האזר ועוד מספר שחקנים לא רעים לרוטציה. האם פרז אשם שהאזר הגיע 5-6 קילו יותר? שהוא נפצע 8 פעמים העונה? בוודאי שלא.

זידאן אשם בבחירת ההרכבים, בתגובה באיטית ומעל הכל באי היכולת שלו להוציא משהו משחקנים כמו יוביץ ומיליטאו, הוא אשם בכך שאיסקו ממשיך לראות דשא, הוא אשם בבחירת הרכבים הזויים, ביכולת ניהול משחק וחילופים מאוחרים, וכמובן בעובדה שאין לנו שיטת משחק.

מעל הכל אשמים השחקנים, אין לי שום ספק שהם לא נותנים 100% מעצמם. אין שום תירוץ להפסדים מול קאדיס ואלאבס ועוד 2 תוצאות תיקו מול קבוצות מביכות. אין שום הסבר לצמד ההפסדים מול שחטאר שהיא לא קבוצה כזו גדולה כמו שעשו אותה, קבוצה שספגה 10-0 מגלאדבך. למעט ראמוס ואולי קאסמירו אין לנו ווינרים בקבוצה וזו בדיוק הסיבה שנראנו ככה היום.

רק דבר אחד לגביי מרקוס יורנטה. ראינו אותו משחק במדים שלנו, לא זכור לי שהוא הרשים יותר מידי. יכול להיות שהיה מקום לתת לו יותר דקות ולמדוד אותו לאחר עוד שנה, אבל זה לא ששחררנו שחקן מוכח. לגביי רגילון זו בהחלט טעות.

לדעתי חוסר הבהירות במצב זה החלק המהותי בעניין. מצד אחד יש הנהלה שסומכת על המאמן בצורה כמעט עיוורת, שמצידו תומך בשחקנים בצורה עיוורת, וכמובן האוהדים והתקשורת שתומכים בהנהלה באותו עיוורון בשל ההצלחות של השנים שקדמו למפולת שאנחנו עדים לה כעת. כמו האמון העיוור בביבי שנותנים לו בוחריו על סמך הצלחות עבר.

מצד שני, עם הקורונה, ייתכן שהדבר הנכון לקבוצה הוא באמת עונות פיננסיות וגרועות, וחיסכון לשם בניית סגל עתידית. הרי קל להגיד שלא מעניין אותנו קורונה ושריאל מדריד זו ריאל מדריד, אבל אם התנהלות בלתי זהירה הייתה מביאה למפולת עתידית ולמחסור במזומנים שלא היה מאפשר לקבוצה להשתקם גם בעתיד, כל אותם קולות שלא מעניין אותם עכשיו קורונה, היו מבקרים את פרס על התנהלות בלתי זהירה ברגעי המשבר הכלכלי שפקד את העולם בכלל ואת עולם הכדורגל בפרט.

יש אמון גדול מדי של כל שכבות הצוות בינם לבין עצמם, זה נכון. מצד שני, ייתכן שהגלולה המאוד מרה שאנחנו בולעים כעת היא זו הנכונה עבורנו כדי להצליח ולהרכיב קבוצה תחרותית בעתיד. לזה מתווסף עניין התקציבים של האנגליות שלאט לאט מוציא את הליגה הספרדית מחוץ למירוץ, והופך את כל הרצון הטוב של פרס לפחות רלוונטי.

אני לא יודע להצביע מה הפתרון הנכון עבורנו כעת, אך בהחלט יכול להצביע על מספר אתגרים קיימים.

בנוסף לכך, ייתכן שזידאן מעולה בניהול סגל, אך לא בבניית שיטה. כשהסגל הוא של 2018 זה שווה אליפות אירופה. כשהסגל הוא של 2020 זה שווה גניבת אליפות ספרד. זה לא בהכרח אומר שזידאן יודע לייצר שיטת משחק יעילה לסגל האנמי שקיים כעת ברמה התחרותית שאנחנו שואפים אליה, ויעידו על כך ההרמות האינסופיות אותן אנו רואים משחק אחרי משחק. בסוף בסוף, בין קלופ ולופטגי יש המון המון גוונים אחרים.

עם ובלי קשר, לראות את ריאל מדריד הנוכחית זה כאב עיניים ובעיקר כאב לב. העולם לא מחכה לנו שנחזור. הוא רץ קדימה.

הדבר הכי טוב שקרה לנו בשנים האחרונות היה המינוי של זידאן במקום בניטז.
הדבר הכי גרוע שקרה לנו בשנים האחרונות היה החזרה של זידאן.
ולא בגלל שסולארי היה מאמן טוב, בכלל לא. הוא היה מפוטר בכל מקרה, גם אם זידאן לא היה חוזר. סולארי פשוט היה הראשון שסימן את כל הפרות הקדושות. הכל כבר היה מוכן כדי להתחיל בניקוי אורוות באותו קיץ. שחקנים כמו איסקו ומרסלו למשל כבר היו בדרך החוצה. בסוף זידאן חזר, הפנסיונרים הושארו, ובמקומם מכרנו צעירים כמו יורנטה ורגילון. הנקודה פה זה לא סולארי, אלא החזרה של זידאן שעצרה תהליך הכרחי של בנייה מחדש.

אף אחד מהצעירים שלנו לא עשה קפיצת מדרגה תחת זידאן למעט ואלוורדה, וגם הוא לא היה רואה מגרש אם פלורנטינו היה מצליח להנחית פה את פוגבה כמו שזידאן רצה.

תן לזידאן קבוצת גלאקטיקוס והוא ינהל אותם יותר טוב מכל אחד אחר. תן לו כשרונות צעירים והוא יהרוס את רובם. לא סתם הוא נכשל בקסטיליה. טיפוח צעירים זאת לא אחת התכונות הטובות שלו. מצד אחד יש לנו הנהלה שמשקיעה ברכש צעירים ומצד שני מאמן שלא יודע לעבוד איתם.

היום לא הייתה בעיה בגישה או במחויבות של השחקנים. ראו שהם התאמצו והשקיעו. הם פשוט לא מסוגלים. אנחנו קבוצה אנלוגית בעולם דיגיטלי. הכדורגל שלנו איטי ומיושן. כל קבוצה עם קצת מהירות מפרקת אותנו במתפרצות.

כל כך מסכים עם ההודעה הזאת. סולארי, כשהגיע, עשה מה שהיה מתבקש: לסמן לשחקנים את הדרך החוצה ולתת הזדמנות לשחקנים צעירים (כי מה לעשות, זה מה שהיה באותו הרגע). אני לא חושב שסולארי טעה עם הגישה הזו, כי זה לא שעם השחקנים הוותיקים היינו מוציאים יותר. אם כבר, מה רע לתת לשחקנים צעירים את המושכות בקבוצה שגם ככה הייתה גרועה ואז להמשיך בבנייה בצורה נכונה עם מספר שחקנים שיבואו על חשבון הוותיקים.

מי שתומך בזידאן שהחזיר את אותם פנסיונרים בטענה שהם עדיפים על אותם צעירים שוגה לדעתי. הוא שוגה לדעתי מהסיבה הפשוטה שהטיעון הוא לא כלפי הצעירים VS הוותיקים, אלא אך ורק נגד הוותיקים. במילים אחרות, אפילו אם קבוצה כמו ריאל לא יכולה להרשות לעצמה לתת לצעירים לשחק (משהו שאני כל כך לא מסכים איתו), עיקר הטיעון הוא שמה שהורס הוא לא הצעירים, כי הם גם ככה צעירים - אלא הוותיקים, שפשוט לא תורמים יותר והגיע הזמן להחליף אותם בשחקנים מוכחים.

ואגב, עם סולארי שיחקנו כדורגל לא רע בכלל. אבל מה, בהנהלה לא התלהבו מאיך שהוא מתייחס לאלים היוונים שלנו. רק לדמיין סיטואציה שסולארי היה נשאר ואיתו היו נשארים יורנטה, רגילון, בנוסף לולווארדה, וויניסיוס, אודוגאר ורודריגו ועם רכישה נכונה של שחקנים יותר נחוצים כמו הזארד ואיזה בלם נחמד (אה…מיליטאו) וחלוץ ואני בהחלט חושב שהייתה לנו אחלה קבוצה. למה? כי הצעירים היו מקבלים יותר אמון ודקות, הוותיקים היו אט אט עוזבים להם ושחקנים חדשים היו מגיעים במקום הוותיקים. האם זה תלוש מהמציאות? אני לא רואה איך.

אבל אשליות לחוד, מציאות לחוד. אנחנו יכולים להתלונן על זידאן עד מחר (בפוסט אחר שלי - המשחק נגד אלאבס), במועדון פשוט החליטו שהוא האיש לאמן את ריאל מדריד.

סולארי עף אחרי שהפסיד את כל התארים, קיבל רביעיה בברנבאו מאייקס וזידאן כבר הסכים לחזור. זה קרה עם רוב הצעירים המופלאים שתוארו פה: רגילון, יורנטה, ויניסיוס. הוא לא עזב כי “סימן את הותיקים” - הוא כולה סימן את מרסלו ואיסקו, שני שחקנים שלא משחקים בהרכב גם אצל זידאן ולאף אחד במועדון לא אכפת אם הם יעזבו מחר. מדברים פה על ניקוי אורוות כאילו שסולארי שלח ליציע את ראמוס ובנזמה.

זידאן אשם כי המאמן תמיד אשם וזה הפיתרון הקל. אם הוא יילך השבוע הבייתה, וזה תסריט סביר מאוד, נפסיד גם את המאמן הבא שימונה במקומו כי הסגל הזה רחוק בקילומטרים מרמת הציפיות. לצערי ה"סולארי" הנוכחי במועדון הוא ראול ואת ההשפלה שהוא יעבור יהיה מאוד לא נעים לראות.

הנחמה היחידה בהפסד הזה היא שסוף סוף מרסלו יצא מלופ השותפות בהפסדים ומצירוף המקרים שהוכרז כסיבתיות. מנדי אתלט מדהים, אין לו שום קשר לכדור ואוי ואבוי אם לא יגיע מגן שמאלי בכיר במקום מרסלו.

לטעמי ויניסיוס שיחק את הכדורגל הכי טוב שלו באותו חודש וחצי-חודשיים עם סולארי. כמובן שמול השער זה היה מביך אבל הוא כידרר ויצר הרבה מאוד בלאגן ומצבי הבקעה בכל משחק. איסקו ומרסלו הזדקנו בשנתיים ונראים רע. זידאן הבטיח “Vamos A Cambiar Cosas” ביום שהוצג ולא עשה זאת. כל קיץ 2019 היה בזבוז אחד גדול כש-300 מיליון יורו כמעט נזרקו לפח (ועוד קודם לכן, מאז 2017 המועדון מתנהל בצורה מרושלת בעניין הסגל). סרחיו רגילון לדעתי לא פחות טוב מפרלאן מנדי וכרגע אנחנו תקועים. זידאן אולי האמין בצורה עיוורת בשחקנים שגמרו את הסוס ואני לא מדבר על ראמוס ובנזמה.

לא מתגעגע לסולארי ולא צועק ‘לפטר את זידאן,’ פשוט עצוב איך שהקבוצה נראית, אנחנו באמת הכי חלשים מהקבוצות הגדולות באירופה. אנחנו הכי איטיים, כנראה גם הכי לא מאומנים, אין שום דבר שדומה לכדורגל אצלנו. ממש לא מנחם אותי שאנחנו תלויים בעצמנו, ככה אי אפשר לנצח את גלדבאך.

לברצלונה יש כסף מקסימום לקנות חולצה של האלנד. עדיף בשני תשלומים.

הבעיה שלנו זה לא עם רוב שחקני שחקני הסגל ששמם עולה כאן, הבעיה שאין לנו שחקנים מהסוג של סולומון(הסוג, לא הרמה), אין לנו שחקן שיקח כדור יעבור שחקן על מהירות יחתוך למרכז ויבקיע, אין לנו שחקנים שיכולים לשבור קוי הגנה עם כידרור(רק ואלוורדה), אין לנו שחקן שיעבור שחקן בקלות מתי שהוא רוצה בשליש האחרון וייצר יתרון בהתקפה, אין שחקנים שחושבים לעומק, אין שחקנים שמוסרים לעומק, אין שחקנים שנעים לעומק, בקיצור אין משחק עומק.
יש לנו שחקנים מצויינים(אני מאמין שכן) שאת מה שהם עושים הם עושים הכי טוב, אבל אין את הסוג השני של שחקנים שמשלימים את העבודה, אני מניח שזידאן האמין שהזאר יהיה אחד כזה ואז בקיץ שעבר אם לא הקורונה להוסיף לו עוד אחד כזה, אבל זה לא עבד, לא עם הזאר ולא עם הרכש החדש כי היה קורונה.
בגלל המחסור שלנו בשחקנים שמשחקים לעומק בהתקפה אנחנו מאוד צפויים, מאוד שבלוניים וקל מאוד להתגונן מולנו ואף לצאת להתקפות מתפרצות.
עם שני שחקני התקפה חדשים מהרמה המתאימה לריאל כל השחקנים שיורדים עליהם כאן יראו הרבה יותר טוב, כולל שחקנים שאני אישית יורד עליהם כמו אודגארד, גם איסקו יחזור להיראות כמו שחקן כדורגל.

הבעיה שלמשחק העומק אנחנו בונים על וניסיוס הנוראי, אסנסיו הגמור(למרות כל אהבתי אליו), ואסקז המוגבל ורודריגו שהוא היחיד כרגע שלדעתי יש לו סיכוי להפוך למשהו וגם זה בתנאי שיעבור בהשאלה לקבוצה שתתן לו יותר דקות ופחות לחץ, וכמובן הזאר שפצוע יותר מבייל.
בשאר העמדות המצב שלנו לא רע בכלל יחסית לכל קבוצת טופ אירופאית.

אם זידאן הוא זה שלא רצה ולא דרש לקבל שחקנים מהסוג שחסר האחריות היא עליו, אם שחקני על לא הגיעו בגלל עונה פיננסית אז זידאן הוציא ועדיין מוציא מים מהסלע.

אתמול כל פעם שהכדור הגיע למודריץ או קרוס, בנזמה עשה תנועה לעומק מול הבלם שלו (עקבתי אחרי זה כל המשחק). צמד הקשרים פעם אחרי פעם בחר להאט את המשחק ולהעביר התקפה “מסודרת” דרך המגנים באגפים. הדבר תיסכל את בנזמה וראו את זה עליו.

זה מייצג את ריאל מדריד של השנים האחרונות, ואת השיטה של זידאן. אז יופי, כשיש לך את מרסלו וקרבאחל בצדדים ורונאלדו ובייל ברחבה זה מספיק לאיזה צמפיונס או 2, כשיש לך את מנדי וללוקאס באגפים ולפעמים, ככה מידי פעם את בנזמה ברחבה אז אלוהים ישמור ומפסידים למנור סולומון.

מודריץ’ וקרוס שחקנים מצויינים, אבל אתה יודע מה תקבל מהם ומה לא תקבל, הבעיה היא עם השחקן השלישי שעלה איתם בקישור, התכנון של זידאן היה שזה יהיה פוגבה, זה השחקן שהוא הכי רצה בשנה שעברה, ופוגבה זה שחקן שכן יכדרר לעומק וכן יתן מסירות עומק טובות(בהנחה שזידאן היה מצליח להשתלט עליו כפי שהוא האמין), בנוסף התיכנון היה שהזאר של צ’לסי משחק בצד שמאל שלנו עונה שעברה והעונה פרז מביא גם אמבפה שישחק בצד ימין, 3 השחקנים האלה לא כאן כל אחד מהסיבות שלו.

זידאן נשאר עם סגל אפור מאוד, ולכן מבחינתי מי שאחראי על הסגל הוא האשם במצב, ואני מאמין שזידאן לא היה משאיר את עצמו עם סגל כמו הנוכחי.

לא שאני חושב שיש סיבה לפטר את זיזו, אבל עד מתי הוא יחמוק אצלך מאחראיות לסגל הזה? בכל הקשר אחר מדובר באלוף הפרגמטיזם העולמי, אבל כשלא מביאים לו בול את השחקן שהוא רוצה אז הוא לא מסוגל לדפוק על השולחן בשביל פשרה?

הקורונה היא לא תירוץ כי זה היה אותו דבר גם לפני. מדובר במאמן עם המעמד החזק ביותר שהיה במועדון מזה עשרות שנים, ועדיין מנקים אותו מכל אחראיות לסגל? גם אם הדבר הנכון יהיה לתת לו להמשיך עם החיזוקים התיאורטיים של הקיץ, יש לו אשמה במצב הנוכחי.

אני פשוט לא חושב שהוא האיש לניקוי אורוות. הלוואי ואתבדה.

אם לא הקורונה הייתי מסכים איתך, השחקנים שהוא רצה שנה שעברה הם הזאר ופוגבה, מהסוג שמאוד חסר אצלנו, פוגבה לא הצלחנו להביא והזאר חבל שהצלנו להביא(בדיעבד).
כל העונה שעברה כתבתי שאני אסתפק באליפות מגעילה ומצפה מזידאן שיתחיל לבנות בקיץ הזה, אבל הגיע הקורונה ואף אחד לא הגיע, אני הייתי מחכה לקיץ הבא ורואה מה הוא מתכנן, כי אני לא מאמין שיש מאמן אחר שיכול להוציא מהסגל הנוכחי יותר ממה שזידאן יצליח.

זידאן מקבל ביקורת כי הקבוצה שלו משחקת חרא, אני מאמין שאנחנו יכולים להצליח עם הסגל הזה רק אם נשחק חרא. במצב רגיל פרז היה שם 150 מיליון כבר עכשיו על האלאנד ופותר את הבעיה בחורף, אבל אנחנו לא במצב רגיל.

שום דבר לא מפתיע אותי בקבוצה הזאת. יחד עם זאת…

חושב שרוב התגובות של אוהדי ריאל (פה וברשתות) מוגזמות. ההבדל בין הקבוצה הזאת לבין קבוצה שעושה טרי-פיט בצ’מפיונס זה גול סקורר, שזה מה שיש בערך לכל קבוצת טופ באירופה מלבדנו.

הסגל ברובו מעולה, יש לנו אחלה קישור והגנה. הבעיה היא שברגע שאתה לא כובש, כל המערך קורס ויוצא מאיזון. אין צורך בבנייה מחדש, אלא בחיזוק נקודתי.

אם נוסיף להרכב הנוכחי שחקן סטייל לבנדובסקי, סוארז בזמנו (קל וחומר כריסטיאנו או אמבפה), זה היה עושה את כל ההבדל והיינו מתגברים על חולשה רגעית של וארן*, טעות של מנדי או שטות של איסקו.

אין משהו שזיזו או כל מאמן אחר יכול לעשות עם הסגל הזה שבו הבלם שלנו היה סגן מלך השערים אשתקד, ועדיין לא הבאנו חיזוק להתקפה.

אין ספק שהקיץ יהיו מאמצים רציניים להנחית פה סוף סוף קראק אמיתי, אבל עד אז… ממליץ לכל מי שהתאכזב להנמיך צפיות לעונה הזאת.

הסגל ברובו לא מעולה, הסגל ברובו רחוק מאוד מהטופ, ההגנה נראית מאוד-מאוד פגיעה ובוא נגיד שההגנה “האמיתית” שלנו היא ממוצע בין העונה לבין העונה שעברה שהייתה סטיית תקן. לטעמי גם לבנדובסקי היה מתקשה לכבוש שערים, אנחנו לא מייצרים מצבים. חסרים לנו שלושה שחקני התקפה לפחות, לא רק סקורר. זה הגיע למצב שאני מקנא באינטר או במנצ’סטר יונייטד, מי היה מאמין.
אני חושב שלזידאן יש מעמד על אצלנו בלבל של מוריניו, הוא לא מקבל כל מה שרצה (וטוב שסגרו את הברז על פוגבה לדוגמא), אבל כן היה לו מנדט לעשות שינויים והוא פשוט לא בנה קבוצה מספיק טובה, רחוק מזה.

אגב, נושא שלא עלה כאן - עמדת המגן הימני. אשרף רצה ללכת, זה נכון, אבל בהתחשב בכך שקרבחאל מזקן ותמיד היה פצוע - אנחנו עוד נבכה על זה לא מעט. אודריוסולה תמיד פצוע כשצריך אותו.

חכימי עדיין אחראי על שני שערים לזכותנו העונה