כריסטיאנו רונאלדו :: יסיים את הקריירה בלי זכייה במונדיאל, יפרוש עכשיו מהנבחרת?

ריאל מדריד
,
723

שני הסנט שלי:

  • רונאלדו מן הסתם לא מתאים לרמות האלה יותר.
  • אבל, מכבדים אותו ומזמינים אותו, ומסבירים לו שהתפקיד שלו יישתנה והוא לא ישחק הרבה - עד פה סבבה.
  • לפני צמד המשחקים מבטיחים לו שייחק קצת, כי מכבדים אותו ובכל זאת הוא אגדה.
  • אבל מה לעשות, יש אילוצים תוך כדי משחק - הכל טוב.
  • אבל הזמנת אותו כי אתה מכבד אותו, הבטחת לו שיישחק, ובסוף זה לא קרה? אין בעיה הדבר הבסיסי זה רק להגיד לו ‘אני מצטער, אני חייב להכניס מישהו אחר’.

ובזה נגמר הסיפור. אני רוצה להאמין שרונאלדו היה מבין את זה ומתנהג כראוי, ואם לא אז באמת זו בעיה שלו. אבל היחס באמת קצת לא התאים - וקשה לי לרשום את זה כי עדיין רונאלדו קצת גורם לסלידה. :man_shrugging:

2 לייקים
724

רציתי להימנע מההשוואה הזאת, אבל אתה העלית את זה:

  • מסי בערוב ימיו גם המוציא לפועל העיקרי לא רק של הנבחרת, אלא גם מקום ראשון או שני בכל טורניר.
  • מסי כבר התראיין והודה מאוד לשחקנים שעוזרים לא בריצות שהוא כבר לא יכול לעשות. הוא מבין את המגבלות שלו ואיפה הוא “פוגע בנבחרת”
  • הוא עזב בתנאים שלו, כשזה הגיע ממנו ועל כן הוא זוכה ביחס אחר. הארגנטינאי מקבל משחק פרידה שכל ארגנטינה תעלה לרגל לראות וכל העולם יצפה בו בשעות לא שעות במשחק ידידות שבקושי מצליחים להביא עבורו נבחרת מאפריקה. כריסטיאנו עוזב כרגע בשושו ועם דם רע. אגב, זה לא מחוסר סבלנות, כבר עשור שהוא לא תורם לפורטוגל. זה לא שהפסיקו לאהוב אותו אחרי כמה משחקים והקלה בהכרח כפוי טובה
לייק 1
725

אל תבין אותי לא נכון, מסי עדיין נותן לנבחרת והרבה, ורונאלדו כבר הרבה זמן פוגע בנבחרת יותר מאשר הוא עוזר לה, ההתייחסות שלי היא לא מקצועית, אני מדבר על האושיות ועל ההנהלות סביב כוכב כמו מסי או כמו רונאלדו.

726

סבבה, אז אל תתייחס לסעיף הראשון.

הנקודה היא לא רק לגבי תורם או לא, אלא כמה זמן אתה מחזיק במעמד שלך בכוח ובאיזה מחיר. שוב, זה לא עיניין של חוסר סבלנות, רונאלדו כרגע פוגע במה שיכול להיות דור זהב פורטוגלי בגלל הצורך שלו בהכרה, וזה ככה כבר קרוב לעשור.

הוא קיבל הרכב בימים רעים, ניסו להחליף אותו בעבר וזה הגיע עם המון מורת רוח ממנו ובסוף זה נגמר בזה שהוא הספסל, ואפילו לא נכנס מתוך שיקול מקצועי. כל זה לחלוטין יכל להיגמר הרבה יותר יפה לפני שנתיים או ארבע שנים. צריך לדעת גם איך לסיים בטוב כדי שלא יגמר רע.

דוגמא יותר רלוונטית הינה המצב של לואיס סוארז. אגדה אמיתית באורוגוואי שגם בסוף נזרק מהנבחרת ע”י ביילסה שבצדק ראה שהוא שחקן גמור. אפילו שהמצב בנבחרת חרבנא, זה עדיין לא יהפוך את הסימון של לואיס סוארז להגיוני, וגם הוא בגלל דפוס אופי בעייתי לא ידע מתי לפרוש.

לייק 1
727

מקצועית אין לי הרבה איך להגן על כריסטאנו רונאלדו, רציתי שיפרוש מהנבחרת אחרי המונדיאל ולמען האמת זה היה צריך לקרות כבר אחרי יורו 2024 [אסביר: מונדיאל 2022 היה כל-כך רע וקיוותי שהסוף יהיה קצת פחות אכזרי]. ואם הפרסום נכון והוא חשב על זה אז חבל שז’ורז’ה חסוס הניע אותו מכך. אני מקווה שמה שהמאמן אמר לכריסטיאנו אכן קורה, כלומר - אני רוצה אותך חלק מהסגל אבל המעמד שלך אחר. לא קרה כלום אם לא הכניס אותו למשחק ההוא כי כמובן שהכדורגל דינמי ומתהפך מהר. אבל מסיבת העיתונאים הייתה הפגנת כוח מיותרת. בטח אם אמר לרונאלדו שיגיד דברים אחרים.

צר לי גם אם הוא גופה אפשר להתייחס אליו בכבוד לפחות באמירות בתקשורת, הכושר הנוכחי שלו קובע את זמן המשחק שלו אבל לא את היותו אגדה והיחס אליו הוא ראוי, זה לא מוחק את כל מה שעשה. ז’סוס ייזכר כאיש שהזיז את רונאלדו, זה המקסימום בקריירה שלו.

אני לא רוצה לעשות שום השוואה עם ליאו מסי אבל השנים האחרונות הנפלאות של ליאו בנבחרת - לא ברמת הכדורגל כי זה תמיד היה כך אלא ברמת “ההישגים” או “הפידבק” מהתקשורת וכדומה - כל-כך מגיעות לו. אנשים שוכחים כמה חרא הוא אכל קודם לכן. זה לא שאצל מסי הכל הלך חלק, נראה שלהיפך. רונאלדו בטורניר גדול ראשון כבר היה שחקן משמעותי מאוד והגיע לגמר - אמנם הסתיים בטרגדיה, ושנתיים אחר-כך חצי גמר מונדיאל, ויורו 2012 היה אחלה וזכייה ביורו (לא טורניר גדול שלו) ב-2016. מסי כבר כמעט אמר נואש ורצה לוותר.

לייק 1
728

הבעיה עם רונלדו זה שהוא לא משאיר לך אופציה. הוא לא יודע מתי ללכת בכבוד, הוא תוקע את עצמו בנבחרת, תוקע אותם ומנסה להגיד לכולם אחרי פנדל שהוא חזר.

אין לו כבוד עצמי. המאמן היה חייב לעשות משהו ״קיצוני״ על מנת שהדבר הכי נכון יקרה, וזה שהוא ילך.

מאז שהוא הלך הם עם 3 נצחונות ברצף.

לייק 1
729

פורטוגל ניצחה את נורבגיה פעמיים שזה אחלה ואת דנמרק, עדיין לא מדגם מייצג. ביוני 2025 עם כריסטיאנו הם ניצחו לצורך העניין את נבחרת ספרד בפנדלים ואת ואת נבחרת גרמניה וגם את דנמרק 2:5 בהארכה. אבל עזוב מקצועית אין בעייה. מה שקורה הוא נכון.

אני כאוהד רונאלדו גדול - רציתי שיפרוש מהנבחרת אחרי המונדיאל למרות שזה נגמר בצורה עצובה ועל כך כואב לי, יש עוד דרכים לפרוש גם אם פורטוגל לא מספיק טובה כדי להביא גביע. העניין הוא שיש דיווחים שרונאלדו רצה לפרוש והמאמן עצמו שכנע אותו להישאר, “אני צריך אותך”. הרי עזיבה שבאה מצד רונאלדו הייתה פותרת כביכול את כל הבעיות. היה אפשר לדבר על משחק פרידה מכובד ולהביא אגדות עבר כמו לואיס פיגו ופפה ונאני ורוי קוסטה ולא יודע מי.

אבלח אם ז’סוס אמר לו - אני רוצה אותך בסגל לרוב כשחקן ספסל זה דבר אחד. אם הוא אמר לו שהוא בונה עליו זה משהו אחר. מסיבת העיתונאים של ז’סוס הייתה הפגנת כוח מיותרת על חשבונו של רונאלדו, שים לב גם שלא אמרתי שהוא צריך להתנצל או משהו, ברור שלא.

אין לי בעיה עם זה גם שהפכתם פה את ז’סוס לגווארדיולה ואת גונסאלו ראמוס לארלינג הולאנד :slight_smile: פורטוגל בלי רונאלדו לא תמריא להערכתי כמו שאתם חושבים.

לייק 1
730

לא מכיר אותו, אבל מכל המאמנים שפתחו רגלים לרונאלדו והרימו דגל לבן מולו מראש, הוא היחיד שהיה לו ביצים לעמוד מולו.

הוא לא הלאנד ולא חצי האלנד אבל הוא בניגוד לרונאלדו של היום מסוגל להבקיע גם מול קבוצות שהם לא אוזבקיסטן למינהם

כבר התקדמות.

אולי אתה צודק. אבל לפחות פה יש להם סיכוי.

אתה די מנסה להפוך את פורטוגל לאיזה נבחרת בינונית. הם לדעתי אחת הנבחרות עם הפוטנציאל הגדול באירופה . יש להם סגל שרובו משחק בקבוצות בכירות באירופה.

רונאלדו היה צריך להגיד לזסוס שהוא מוכן להפוך לשחקן ספסל ושהוא מקבל את המרות שלו ואם המאמן לא מסכים פשוט להודיע באופן מכובד על פרישה.

הוא ניסה להאחז בקרנות המזבח לכפות את עצמו על המאמן וגילה להפתעתו שיש מולו מאמן עם ביצים.

הוא יכול לבוא בטענות אך ורק לעצמו. בסופו של דבר אם פורטוגל רוצה להתקדם הלאה זה לא היה יכול להיגמר בצורה אחרת.

אני ישקר אם אני יגיד שעצוב לי עליו, אני לא אוהב את האופי שלו אבל בסופו של דבר, הוא אחד השחקנים הכי גדולים בהיסטוריה , אני תמיד אמרתי שהתחרות בינו לבין מסי זה היה נהדר לספורט ולכדורגל .

אני כן מקווה שבסופו של יום שהשכל הישר אצלו ינצח והוא יודיע על פרישה מהנבחרת ושיפרדו ממנו כמו שצריך.

לייק 1
731

טוב אז כריסטיאנו החליט לדבר באופן ישיר ולא רק דרך הגרופי פירס
וזה פשוט… טקסט מטורף. גם בסטנדרטים שלו.

Cristiano Ronaldo: “The coach had broken his word to me.

At the end of the match I only wanted everything to finish with the victory and to be alone. I did not go to greet the fans. A failing that is solely my responsibility and that should not have happened. I apologise to the Portuguese who supported us intensely there, I apologise to the fans, and I apologise to those who, without being Portuguese, may have travelled there to see me and whom I may have disappointed.

Forty-eight hours later we had a conversation — myself, the coach and Simão Coutinho — since he had been the one accompanying our conversations in August. It was a deep moment, very frank, without any kind of filter.

We agreed that there was only one way to close this “case”: that the coach repeat what he had just told me in private, in the presence of Simão Coutinho, but in the press room.

What was agreed was simple: the coach would begin the press conference with this subject, seeking to close the matter by telling the truth. He would say that I never asked to play any minutes, that it was the coach and no one else who proposed the plan for this camp to me, and that it was a mistake to put me on to warm up and then not bring me on, and that if it happened again he would not do it.

We ended that meeting with the coach asking me for a hug, promising me that he would say at the conference what he had just said to me, and that the matter would be overcome. I would not play in Denmark and I would play the match at the Dragão. All of this in the presence of Simão Coutinho, always.

At the coach’s request, a meeting then took place between himself, Simão Coutinho and Tiago Craveiro by videoconference, in which what we had discussed was summarised.

A short document was produced which I myself validated and which, with my knowledge, was delivered to the coach, as he had requested.
The conference was what is known: the posture had nothing to do with our meeting; I heard expressions and an aggressiveness that I do not believe I deserved, an attitude of “I want, I can and I command” that he never showed me, not even remotely, in private the day before.

The notes I validated were the following:
“I think it is important, also because it is the truth, to clarify a few things before talking about Denmark:

  1. I myself, and no one else, proposed to Cristiano a plan for him this sporting season with the National Team. It was a long and very good conversation.
  2. I know how much he lives and loves the national team and the weight he has in the world, and even more the weight and the positive influence he has had on the national team for 24 consecutive years.
  3. The plan I proposed to Cristiano was accepted.
  4. He never questioned my options. He was exemplary, loyal and professional.
  5. The match in Norway was not part of the plan I drew up for him. However, I felt that he had managed to recover physically from the first match and I warned him that I might have to use him. Cristiano agreed.
  6. I made a mistake by putting someone of the stature of Pelé or Maradona on to warm up and then not putting him in the game. If it were today I would not do it.
  7. To close the subject: I want Cristiano in the National Team. In fact I do not want him a little, I want him a lot. Fortunately he also believes in me. He believed at Al Nassr and he does here as well.
  8. About not greeting the fans. We have already spoken about that. Someone who has played more than 230 matches for the national team does not receive lessons from me on love for Portugal. It was a moment of frustration that erases nothing. He is the player who gives the most autographs, takes the most selfies, and shows the most affection to the fans. Let us not invent problems where they do not exist. When we are not happy we react. That was all.

None of these notes, therefore, said that the coach should even apologise to me.

It was the second time he had broken his word to me”.

732

כריסטיאנו רונאלדו הבטיח וקיים - מציג את “כל האמת שלו” על הפרשה האחרונה בנבחר פורטוגל - חילוקי הדעות עם המאמן החדש ז’ורז’ה חסוס שגרמו לו לעשות צעד דרסטי ולעזוב את מחנה הנבחרת לפני סיום.

"כפי שהובטח, החלטתי לספר, בגוף ראשון ובאופן ישיר, את הנסיבות סביב השלב האחרון במסע שלי עם הנבחרת הלאומית.

אחרי מונדיאל 2026, הכנתי מכתב לעם הפורטוגלי, שעדיין יש לי, עם המילים שאני רוצה להפנות אליהם כשאני סוף סוף עוזב את הנבחרת שלנו.

בסוף הוןרמחר בטיסה חזרה מארצות הברית, נשיא הפדרציה (נשיא ההתאחדות) ביקש ממני והתעקש שאשקול מחדש את החלטתי לעזוב משום שה-FPF רצה שאמשיך. מיד לאחר מכן, הוא ביקש את דעתי על שמו של מאמן הנבחרת הנוכחי, אותו הוא שוקל, יחד עם שמות נוספים שהוא לא גילה לי.

אמרתי לנשיא ההתאחדות שלדעתי זו תהיה הבחירה הנכונה. לכן, ביום בו הוצג מאמן הנבחרת הנוכחי, הייתי באמת מרוצה מהבחירה. זו הייתה הבחירה הנכונה, כפי שהתוצאות מוכיחות.

מספר ימים לאחר מכן, קיבלתי קשר ראשוני ממאמן הנבחרת החדש, בו נאמר לי שהוא מעוניין להיפגש איתי באופן אישי. עניתי שכן, וקבענו את זה לסוף החופשה שלי. נפגשנו בעיר הכדורגל, שם המועדון שלי קיים את מחנה האימונים של טרום העונה שלו.

באותו יום, המאמן אמר לי שהוא סומך עליי ושהנוכחות שלי חיונית לפרויקט שלו. הוא הציג לי תוכנית להשתתפותי באותו רגע. הוא אמר לי שאשחק במשחק הראשון והאחרון, וכי מסיבות של כושר גופני, הוא תמיד יבצע שלושה או ארבעה חילופים בכל משחק.

באותו זמן, הוא הציע שלא אסע עם הנבחרת הלאומית לנורבגיה ודנמרק. הוא הציע שאשחק את המשחק הראשון ואשאר בפורטוגל, ואז אצטרף שוב לקבוצה לפני המשחק באצטדיון דרגאו. דחיתי את ההצעה מיד. נראה לי ברור שלא אוכל לקבל אותה. העובדה שלא אשתתף במשחקי חוץ לא אומרת שלא אהיה קפטן הנבחרת. ‘הזכות’ להישאר בפורטוגל לא תיתן דוגמה טובה. לבסוף, המאמן הסכים עם הניתוח שלי.

סימאו קוטיניו, המנהל הספורטיבי של אל נאסר, נכח בשיחה זו. הוא היה האדם שאליו דיווח מאמן הנבחרת הנוכחי לאורך כל העונה שעברה ואחד האחראים להחתמתו במועדון ב-2025.

ערב מחנה האימונים, מאמן הנבחרת הגיע לביתי בליסבון כדי לדבר איתי שוב, לבקשתו. השיחה הייתה רגועה, וכל העקרונות שסוכמו באוגוסט נשמרו. שיחקתי את המשחק באלוולדה, ולמרות שהוחלפתי, לא גרמתי לבעיות. מסרתי באופן אישי את סרט הקפטן לברונו פרננדש, מבלי לדמיין שאני עושה את צעדיי האחרונים כספורטאי וכקפטן הנבחרת. הדבר החשוב באותו יום, עבורי, היה הניצחון שלנו. ניצחון זה תמיד טוב, ובפורטוגל ובארצי, אפילו טוב יותר.

"בשעת ארוחת הצהריים ביום המשחק בנורבגיה, עוזר של מאמן הנבחרת ניגש לשולחן שבו אכלה הקבוצה והודיע ​​לי שהמאמן רוצה לדבר איתי. להפתעתי המוחלטת, המאמן שאל אותי אם אני כשיר לשחק 30 דקות. הייתי מרוכז לחלוטין בהתאוששות הפיזית שלי, משולב עם חבריי לקבוצה כרגיל, וחשבתי שלא אשחק באותו יום. אין בעיה.

בקשה זו הייתה מחוץ לתוכנית ההתאוששות והאימון הגופני שלי, מכיוון שתכננתי לשחק רק ברביעי באצטדיון דרגאו, אבל ברור שאמרתי ‘כן’. הוא ענה שעליי להיות מוכן כי אשחק 30 דקות. השאר היסטוריה. התחממתי אחרי המחצית, צפיתי בדקות חולפות, והם לא קראו לי להצטרף. המאמן הפר את הבטחתו.

בסוף המשחק, רק רציתי שהכל ייגמר בניצחון ושאהיה לבד. לא הלכתי לברך את האוהדים. טעות שהיא באחריותי בלבד - ולא הייתה צריכה לקרות. אני מתנצל בפני העם הפורטוגלי שתמך בנו שם כל כך, אני מתנצל בפני האוהדים, ואני מתנצל בפני אלה, שלמרות שלא היו פורטוגלים, נסעו לשם לראות אותי ואותם אולי אכזבתי.

48 שעות לאחר מכן, ניהלנו שיחה: אני, המאמן וסימאו קוטיניו, מאחר שהוא עקב אחר השיחות שלנו באוגוסט. זה היה רגע עמוק וכנה מאוד, בלי פילטרים. הסכמנו שיש רק דרך אחת לסגור את ה"תיק" הזה: שהמאמן יחזור על מה שהוא אמר לי זה עתה באופן פרטי, בנוכחותו של סימאו קוטיניו, אבל בחדר העיתונות.

"ההסכם היה פשוט: המאמן יפתח את מסיבת העיתונאים בנושא הזה, וינסה לשים קץ לעניין על ידי אמירת האמת. הוא יאמר שמעולם לא ביקשתי לשחק אפילו דקה אחת, שהמאמן, ולא אף אחד אחר, הוא זה שהציע את התוכנית למחנה האימונים הזה, ושזו הייתה טעות לגרום לי להתחמם רק כדי לא לשחק, ושאם זה יקרה שוב, לא אעשה את זה.

"סיימנו את הפגישה עם המאמן, שביקש ממני חיבוק, והבטיח לומר את מה שאמר לי במסיבת העיתונאים, ושהעניין סודר. לא אשחק בדנמרק, אבל אשחק במשחק האחרון בדראגאו. כל זה התרחש בנוכחותו של סימאו קוטיניו, כרגיל. לבקשת המאמן, נערכה שיחת וידאו בינו, סימאו קוטיניו וטיאגו קראוויירו, בה סיכמנו את מה שדנו. הוכן מסמך קצר, אותו עברתי בעצמי, ולמיטב ידיעתי, ניתן למאמן, כפי שביקש.

מסיבת העיתונאים התפתחה - ראיתם בעצמכם. לגישתו לא היה שום קשר לפגישה שלנו; הבחנתי בהבעות ובתוקפנות שאני מחשיב כלא ראויים, גישה של “אני רוצה, אני יכול ואני מצווה” שהוא מעולם לא הראה לי, אפילו לא מרחוק, באופן פרטי, יום קודם לכן.

ההערות שאישרתי היו כדלקמן: ‘אני חושב שחשוב, כי זו האמת, להבהיר כמה דברים לפני שנדבר על דנמרק:’

  1. הצעתי באופן אישי תוכנית עבור כריסטיאנו, ללא מעורבות של אף אחד אחר, עבורו העונה עם הנבחרת. זו הייתה שיחה ארוכה וטובה מאוד.

  2. אני יודע כמה הוא חי ואוהב את הנבחרת הלאומית ואת המשקל שיש לה בעולם, ויותר מכך, את המשקל וההשפעה החיובית שהייתה לו על הנבחרת הלאומית במשך 24 שנים רצופות.

  3. התוכנית שהצעתי לכריסטיאנו התקבלה.

  4. הוא מעולם לא הטיל ספק בהחלטותיי. הוא היה למופת, נאמן ומקצועי.

  5. המשחק נגד נורבגיה לא נכלל בתוכנית שתיארתי לו. עם זאת, הרגשתי שהוא התאושש פיזית מהמשחק הראשון והכנתי אותו שאולי אצטרך להשתמש בו. כריסטיאנו הסכים.

  6. עשיתי טעות בכך שדאגתי למישהו בקליבר של פלה או מראדונה להתחמם רק כדי שלא להכניס אותו למשחק. אם זה היה היום, לא הייתי עושה את זה.

  7. לסיכום: אני רוצה את כריסטיאנו בנבחרת. “למעשה, אני לא רוצה קצת, אני רוצה הרבה. למרבה המזל, גם הוא מאמין בי. הוא האמין בי באל נאסר והוא מאמין בי גם כאן”.

  8. לגבי אי-ברכת האוהדים. כבר דנו בזה. מישהו שמשחק מעל 230 משחקים בנבחרת לא צריך ממני שיעורים באהבה לפורטוגל. זה היה רגע של תסכול שלא מוחק כלום. הוא השחקן שנותן הכי הרבה חתימות, מצלם הכי הרבה סלפי ומראה הכי הרבה חיבה לאוהדים. בואו לא נמציא בעיות במקום שאין. כשאנחנו לא מרוצים, אנחנו מגיבים. זה הכל.

לכן, באף אחת מהדגשים האלה לא נאמר שהמאמן התנצל בפני. זו הייתה הפעם השנייה שהפרו כאן את ההבטחה כלפיי.

החלטתי לעזוב את מחנה האימונים בלי לחכות להבטחה נוספת שתופר. מבחינתי, האמת נותרה הדבר הכי חשוב ביחסים בין-אישיים. ככל שזה כואב, אני רוצה שיגידו לי את האמת.

למעשה, בשיחה שניהלתי עם נשיא התאחדות הכדורגל הפורטוגזית והמאמן בבוקר מסיבת העיתונאים, אותה הם בוודאי יכולים לאשר, חזרתי על כך שאם הם לא רוצים שאגיע - הם פשוט צריכים להגיד לי. הם רק צריכים להיות כנים איתי. אקבל את זה, והבטחתי שנכין משהו נפלא (משחק פרידה כנראה), כפי שאני חולם שזה יקרה, ואף אחד לא יתעצבן. אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול. כולם ענו פה אחד שלא. שהמקום שלי הוא בנבחרת.

מעולם, בשום עת, לא התערבתי בהחלטה טכנית או טקטית של אף מאמן או מנהל נבחרת לאומית במשך כמעט 25 שנות הקריירה שלי. אני מקבל, לטוב ולרע, את מה שהם מציעים לעשות. אני מכבד את ההחלטה, וכשהם מפרים את הבטחתם כלפיי - אני מרגיש שאני לא שייך לשם.

אני חייב גם התנצלות לחבריי לקבוצה בנבחרת על נטישת מחנה האימונים. למרות חוסר האמון המוחלט שלי בדבריו של המאמן, כפי שכל מי שהיה עד לשיחות הללו יכול להעיד - לא הייתי צריך לעשות זאת. האחריות היא כולה שלי.

אני מתנצל שוב בפני העם הפורטוגלי, אבל הפרת ההבטחות כלפיי השפיעה עליי עמוקות. הרגשתי שמאותו רגע, הישארותי רק תפגע בקבוצה, ועשיתי את מה שתמיד אמרתי שאעשה אם לא ארגיש מועיל: ארזתי את המזוודות ועזבתי.

ההשלכות של מעשיי חייבות להיבחן ולהיות מאושרות על ידי התאחדות הכדורגל הפורטוגזית. אני מאמין שאין להפחית את העונש. אני לא סתם שחקן; אני קפטן הקבוצה, וזה משמעותי. כבר התנצלתי, אבל אני יודע שלמעשים חייבות להיות השלכות. כל מי בכדורגל, כמוני, יודע שבלי קשר לתפקיד האישי, הכללים זהים לכולם.

בהקשר הזה, שמעתי הרבה על משחקי פרידה, שאני צריך פרידה מכובדת, ושהפדרציה רוצה לתת לי את ההזדמנות הזו.

למדתי בחיים, לעתים קרובות רעב ובלי מה לאכול, שאף אחד לא נותן שום דבר בחינם. אני יכול להבטיח לכל האוהדים שלי, ובמיוחד לכל העם הפורטוגלי, שנשחק משחק פרידה אחד או יותר; יהיה זמן לכך.

אבל כשאני חושב על הנבחרת הלאומית, מה שאני באמת חושב עליו זה להתחרות. זה מה שחשבתי ביום שקיבלתי את הבשורה על מות אבי. הייתי במחנה האימונים של הנבחרת הלאומית שלנו והחלטתי להישאר שם עד סוף המשחק שלמחרת. עשיתי עבור המדינה את מה שלעולם לא הייתי עושה עבור אף מועדון. לכן, אם אהיה בכושר גופני טוב, משחק עבור המועדון שלי ובתקווה להבקיע שערים, לאחר ריצוי ההשעיה - אהיה זמין, כפי שתמיד הייתי, להתחרות ולנצח עם הנבחרת הלאומית שלנו.תאמינו לי, זוהי האמת המוחלטת.

אני כמובן לא יכול להסכים איתו על עניין חצי השעה במשחק, קשה להבטיח דבר כזה, דברים משתנים תוך כדי תנועה. וכמובן שמקצועית התרומה שלו הולכת ופוחתת. הוא טוען שלא דרש התנצלות אבל להכתיב למאמן בידיוק מה להגיד במסיבת העיתונאים זה מטופש, חלק מהטקסט שקראתי - הלכתי לקרוא פעם שנייה לוודא שאני לא הוזה. מה שכן אני מצדיק אותו לגבי זה שחסוס ניסה לתפוס עליו טרמפ ולעשות לו אבו-עלי. חבל שזה נגמר ככה.

אגב אולי הדבר הכי חשוב - רונאלדו רצה לפרוש וכבר הכין מילות פרידה, שיכנעו אותו להמשיך והוא אומר שלא בחצי קלאץ’ אלא כשחקן חשוב - גם אם לא דמות טוטאלית כמו בעבר (כנראה שאי אפשר ואין 70 או 80%). אז זה גול עצמי של פורטוגל.

733

אקדים ואומר שלאורך השנים סברתי (ואני עדיין סבור) שהתקשורת עשתה רצח אופי לא קטן לכריסטיאנו, מתוך הניסיון שלה לצייר נראטיבים פשוטים וברורים של לבן ושחור, טוב ורע - ומסי ורונאלדו. מסי הוא הצנוע, הילד הטוב, העדין והחביב; בעוד כריסטיאנו הוא הרע, המוחצן, השחצן והאגואיסט, שחושב רק על עצמו.
אני בהחלט חושב שמדובר בתיאור מוגזם, מופשט מאוד ולא נאמן בכלל למציאות, ויש לא מעט ראיות סותרות לתפיסה הזאת (אינספור שחקנים ששיחקו לצד רונאלדו לאורך שנים והיו להם רק מילים טובות להגיד עליו, מעשי צדקה לא מעטים שעשה (לא פעם בשקט וללא יחצנות), ועוד).

ובכל זאת - אני חושב שאין סמלי מכך שדווקא ערב המשחק החגיגי (והעצוב) של מסי, שפורש (כנראה) באופן סופי מהנבחרת, אחרי שכמעט הוביל אותה לזכייה במונדיאל נוסף (!!), כשהוא עדיין השחקן הטוב ביותר שלה ובפער עצום מהיתר; דווקא בערב כזה -
רונאלדו משחרר את הריאיון הזה, אחרי שהנבחרת שלו מצליחה יפה מאוד במשחקים האחרונים, ומוכיחה שכנראה עדיף לה בלעדיו, ראיון שבו הוא מוכיח לכל מי שעוד ניסה להגן עליו, שאולי הוא אגו-מניאק מושלם כמו שהעלילו עליו כל השנים.

6 לייקים
734

זה בדיוק העניין הזה, הקריירה שלו לא קשורה רק לליאו מסי וגם אוהדיו הגדולים ביותר של רונאלדו כמוני - יודו בשוני הגדול ביניהם בכדורגל בימים אלה ובהתנהלות ומי הביא על עצמו סוף כזה לעומת הסוף כמעט הכי יפה שיש. כל משחק בנבחרת יכול להיות האחרון שלו, המאמן לא היה מאה אחוז איתו. אלו בסה"כ שלושה משחקים בטורנירי מוקדמות ופורטוגל ניצחה כבר מספיק כאלה, זה לא דומה לדבר האמיתי. לא שמעתי שמעניקים גביע על סמך ניצחון על דנמרק.

אם רונאלדו לא מגיע לקרסוליים של מסי עכשיו - אסור לו להתמרמר? לא ראיתי שאריק טן האח הצליח מאז מנצ’סטר יונייטד וגם שם הוא לא הצליח. נכשל בבאייר לברקוזן וכדומה.

אף אחד לא מדבר על זה שרצה לפרוש (זה לשכצמו מפתיע שהוא הגיע להבנה הזו נניח או סתם התעייף מהחברים שלו שאולי הוא חושב שהם גרועים) ודיברו איתו כדי שימשיך - אז למה?

735

חלק ממה שאמרת כאן לא נכון. מי ביקש ממי להישאר בנבחרת וכדומה. רונאלדו גם לא דרש ממנו דקות משחק וכאלה באותה שיחה או בכלל. כמובן שגם רונאלדו מגזים עם “הבטיחו לי” (שישחק חצי שעה).
יש שחקנים שבקבוצות שלהם משחקים טוב מאוד ובנבחרת עושים במכנסיים. ראול לא היה מספיק טוב בנבחרת להוציא את מונדיאל 2002 ובקמפיין מוקדמות יורו 2000. פראנק ריברי, לא מעט שחקנים מאנגליה שג’וד בלינגהאם עכשיו משאיר להם אבק.

רונאלדו היה במונדיאל חלש מאוד אבל גם אם אני שם בצד את זה שמתמודד איתו על מקום ב-11 - לא הבנתי במה הנוכחות של רונאלדו מפריעה לוויטיניה להראות 30% מהיכולת שלו בפריז סן ז’רמן, לברנרדו סילבה שהציג מחצית גיהנום נגד קונגו או לברונו פרננדש שחקן העונה בפריימרליג שהעביר חודש בגירבוץ מתמשך בטורניר.

כמובן שאני לא נביא ולא יכול לדעת מה יהיה עם נבחרת פורטוגל בהמשך הדרך. אני גם לא מחזיק מז’ואאו פליקס שאמור היה לחורר רשתות בליגה גדולה בגיל הזה. סיפקתי את ההשערה שלי. אולי אני מערבב תסכול מסוים ומשאלת לב, אולי.

736

אז על מה הכל פרץ?

בסופו של דבר, זסוס אני מניח לא רוצה את רונאלדו בתור שחקן סגל ,הוא לא יכל לנפות אותו מהסגל אז הוא מנסה לדחוק אותו החוצה

אולי טעיתי שלא כתבתי, זה לא שאני חושב שלתת לרונאלדו להתחמם חצי שעה ואז להוריד אותו זה משהו מכובד

הטענה שלי שרונאלדו פשוט לא השאיר יותר מידי ברירות למאמן. זסוס מבין שרונאלדו לא יפרוש לבד אז הוא החליט ללכלך את הידים. אחרי המונדיאל רונאלדו היה אמור להבין לבד את זה ולפעול בהתאם

יש כאלו שעוקבים יותר אחרי הנבחרת הפורטגלית ממני אז אני יתן להם להסביר את זה.

אני יכתוב משהו אחד אם הנבחרת הפורטוגלית פותחת טוב ומנצחת שלושה משחקים ראשונים תוך שהיא מציגה יכולת טובה אבל כולם מדברים רק על רונאלדו ואיך שהוא נעלב אז אולי זה חלק מהבעיה?

737

אני מסכים עם חלק מהכעס של כריסטיאנו רונאלדו נקרא לזה ככה. יכול להיות שמה שהוא רואה כ"פגיעה גדולה באגו" ו"הפרת הבטחה" הוא בהחלט עניין קטן והגיוני. אבל אתה מתחמק מהנקודה - שוב לפחות לפי הדיווחים - רונאלדו כתב כבר מילות פרידה מהנבחרת אחרי המונדיאל ורצה לפרוש (בין אם כי הבין שהוא מזדקן, בין אם כי נמאס לו מהחברים הכושלים שלו, או מכל סיבה שהיא) אבל ביקשו ממנו להמשיך - ראשי ההתאחדות וגם המאמן.

כמובן - אני לא יודע אם ז’סוס יכול לנפות את כריסטיאנו - כנראה שלא (מה שכן כמובן שרונאלדו דועך והוא לא השחקן של 2020 נניח), אבל הוא יכול להגיד לו בארבע עיניים את האמת והאם הוא מחזיק ממנו או לא ומה יהיה מעמדו בנבחרת. “תבחר - אני רואה בך שחקן משלים ובעדיפות שנייה אחרי גונזאלו ראמוס ככל הנראה”.

אחזור רק על הטענות שלי לגבי המונדיאל - כריסטיאנו חלש, בהחלט. אבל פורטוגל הייתה הרבה מעבר לחלוץ גרוע שלא לוחץ את ההגנה או התנועה שלו לא כמו פעם מול הבלמים. זה היה גרוע כבר כשעברו את מחצית המגרש. לא הרימו לו כדורים ורונאלדו עדיין מנצח במאבקים באוויר, למשל. אי אפשר להפיל חולשה של כל-כך הרבה שחקנים שאמורים להיות בשיא הקריירה - על שחקן אחד. אני רואה שם אוסף של “כמעטים” ברמת השחקנים השלמים.

לייק 1
738

בדיוק ראיתי את הדוקו של מוריניו בנטפליקס. השנים שלו בריאל היו תור הזהב של הכדורגל - יריבות ספורטיבית (ולא ספורטיבית) עצומה בין שני השחקנים, וכנראה שתי הקבוצות הכי טובים בהיסטוריה. רמה בלתי נתפסת של כדורגל, שלל מפגשים, שערים, דם, יזע, דמעות. אתה רואה את התקופה הזו ואומר וואו איזה כיף שזכיתי לראות את זה כבן אדם עם תודעה מפותחת כי זה כבר לא יחזור.

כריסטיאנו היה אחת משתי הדמויות המרכזיות בתקופה הזו. אחד משניים שהיו מעל הענף כשהענף היה בשיאו. מקומו בספרי ההיסטוריה ברור גם לגדולי ההייטרים שלו. ולכן:

I made a mistake by putting someone of the stature of Pelé or Maradona on to warm up and then not putting him in the game. If it were today I would not do it.

כואב לקרוא את זה. מילא חירב את פורטוגל כמה שנים, גם קובי חירב את הלייקרס בשלהי הקריירה, אבל ההתעקשות להזכיר, דווקא בסיטואציה הזו, שהוא כלול ברשימות היסטוריות שלכולם ברור שהוא חלק מהן… עצוב. כתבתי בעבר שחבל שלא פרש זלאטן-סטייל ביונייטד ויצא מלך, אבל מה שהוא עושה עכשיו כל כך גרוע ולא מכבד את עצמו. גם אם ז’סוס באמת אמר בפגישה אישית את הדברים האלה מעצמו, לפרסם אותם עכשיו זה כל כך קטנוני, וכל אדם סביר היה משמיט את האזכורים האלו. אבל ברור שזו הכתבה שלו וזה רק יותר עצוב.

אני לא יכול לתאר לעצמי מה זה בשבילו לראות אתלטי-על אחרים כמו לברון, בריידי, קרי, ג’וקוביץ’ וכמובן ארגנטינאי אחד, ממשיכים לשחק בגילו ושומרים על רמת טופ. אני בטוח שהוא מנסה לעשות את זה בעצמו, וכנראה מאמין בכנות שהוא מצליח אבל מפריעים לו. אני מניח שלומר ‘די, לא הצלחתי’, זה כל כך קשה שהוא אפילו לא מרשה לעצמו לחשוב כך. יש בזה משהו תמים, ואם לא היציאות האלה לתקשורת (הראיון לפירס מורגן, הפוסט הזה), אולי אפילו קצת מתוק, אבל מישהו צריך לשים לזה סוף. הוא היה כל כך טוב שכנראה לא נזכור את הקשקושים האלו יותר מדי, אבל הוא כבר מתקרב לגבול בו פרובוקציות יהפכו לשם הנרדף שלו.

9 לייקים
739

אני לא מספיק מבין בכדורסל כדי להשוות לאגדות אחרות וכדומה. יכול לקבל הרבה דברים ממה שאמרת, אבל הוא ממש לא “הרס שנים את פורטוגל”. שיחקו בלעדיו במשחק ברבע הגמר במונדיאל 2022 שהיה נקודת השפל הכי גדולה שלו מקצועית לדעתי, כמה ימים אחרי חגיגות השלושער של גונזאלו ראמוס והשישייה - והודחו נגד מרוקו במשחק בלי איומים על השער. לפניכן הוא עוד היה שחקן טוב.

שנים שלא גדלו חלוצים בפורטוגל אז הלכו עם אגדת המולדת ושחקן שתרם המון ומאוד נחוש להגיע לנבחרת. ב-2020 טורניר בסדר גמור שלו וגם המונדיאל ב-2018, לא טורניר “וואו”. זה קרה גם בתקופה של לואיס פיגו שתמיד שם היה איזה פאולטה או נונו גומש או פוסטיגה שזה לא מספיק.

לפורטוגל יש בעיה, וסגל מצוין שלפרקים היה לה - ולטעמי כשרונאלדו היה באמת בשיא שלו נניח 2010-2014 - לא היה לה - זה לא מספיק. לפעמים פוגשים את ספרד כמו ב-2012. היו גם מאמנים נאחסים.

מה אני מפספס לגבי זלאטן? הוא לא דיבר יותר מדי? אני ואני ואני? ויש לו פחות קייס מכריסטיאנו. זלל אליפויות אבל כלום בליגת האלופות, דווקא כשאינטר נאלצה למכור אותו אז..הפלא ופלא וגם פלה. פרש במילאן כשבגיל 41 לא הצליח ממש לשחק, 27 הופעות בכל עונה לפני שהפציעות באמת ניצחו..היו גם אוהדים שאמרו שכמה שהיה בהחלט אחלה ביונייטד - לידו אחרים לא יכולים לפרוח.

אני משער שאתה כאוהד הדוק של מנצ’סטר יונייטד שצופה בכל משחק, ולא יודע מי הנבחרת שלך - כמה שהתבאסת או קיללת את רונאלדו במונדיאל - לא יכולת לשבת בנחת ולראות את פורטוגל בזמן שברונו מציג כדורגל כזה עלוב. ואולי אם גונסאלו ראמוס כולה במילאן שאין לה ליגת האלופות ורפאל לאאו אבל שם כבר לא, וז’ואאו פליקס בשיא הקריירה הוא השחקן הכי טוב…בסעודיה..אז הנבחרת לא כזו מדהימה?

740

זה שהוא חושב שהטקסט הזה עושה איתו חסד זה כל מה שצריך לדעת פה.

4 לייקים
741

מי שחושב שזה מקרי שרונלדו בחר לפרסם את הספר הזה ביום של מסי הוא לא מבין כמה הוא אגו מניאק.

רונלדו אפילו הצליח להפתיע אותי בחפירה הזאת. זה מדהים כמה מלל והסברים והצטדקויות על סיטואציה מאוד פשוטה. הוא פשוט רוצה לחזור להיות הסיפור המרכזי ולנסות לקושש עוד איזה גול נגד אוזבקיסטן שיתנו לו כמה קליקים ותחושה טובה. על המגרש הוא שחקן גמור.

מסכן המאמן, הוא אשכרה חשב שהוא נפטר ממנו. והשחקנים. איזה סיבוב פרסה הוא דפק להם…

742

לגבי פורטוגל - יש והייתה לי הרבה ביקורת על השלשולים של ברונו בנבחרת, ואני לא באמת חושב שרונאלדו האשם היחידי שם. אבל, אני לא חושב שיש ספק שהנוכחות שלו בסגל משפיעה מאוד ולא לטובה. הם מחפשים רק אותו (זו הרבה אשמתם, אולי יותר מאשמתו), אבל הוא כבר לא יכול לנוע מספיק, הוא כבד עם הכדור ודי איטי בלעדיו. היו לו הברקות, והוא לא בהכרח חלוץ פחות טוב מראמוש, אבל הוא כן שחקן פחות דינמי אבל הרבה יותר דומיננטי, והבעיה היא שהדומיננטיות שלו בנבחרת כבר לא מוצדקת. הפוסט הזה גם מראה כמה הוא מרכזי, ולא יכול להיות שהנוכחות שלו לא משפיעה על האווירה הקבוצתית, לא משנה כמה השחקנים יגידו שהם מעריצים אותו. אי אפשר להתנהל ככה בקבוצה מקצוענית.

לגבי זלאטן - זלאטן הוא דמות, והדברים שהוא אומר הם חלק מהדמות. עם כל הפה הגדול שלו, הוא תמיד שם את מילאן כמועדון לפני זלאטן השחקן (או הדמות). כשהוא חזר לשם הוא לא דרש מקום בהרכב, בחלק מהזמן בכלל לא שיחק, אבל היה גורם חשוב בחדר ההלבשה והיה לו חלק משמעותי באליפות שלהם למרות שלא נתן עונה של 20 שערים. כשפרש הוא קיבל כבוד של מלכים בסן סירו, כולל דמעות ביציעים ועל המגרש. רונאלדו חזר ליונייטד ויכל לעשות את אותו דבר בדיוק, אבל בחר לריב עם כולם (הוא צדק בכל מה שהוא אמר ותמיד אמרתי את זה, אבל טעה בדרך), להשניא את עצמו על הקהל ששמר לו חסד נעורים והתחרפן מאושר כשהוא חזר למרות שבוודאות לא התאים מקצועית (גם את זה אמרתי), ועל הדרך גם על סתם אוהדי כדורגל נייטרלים שהפער בין היכולת האובייקטיבית שלו לתפיסה העצמית הסובייקטיבית שלו כבר עולה להם על העצבים.

לא ממש אכפת לי מפורטוגל, אלא מברונו ורונאלדו. בכל משחק צפיתי בתקווה שרונאלדו יתן הופעה, במיוחד כשמסי שידרג את הגאד מוד שלו ממשחק למשחק. היה לו גול ענק שנפסל נגד קרואטיה, אבל בשאר הזמן זה פשוט לא היה זה, וזה ביאס אותי הרבה יותר מזה שפורטוגל עפה. הנבחרת אולי לא הכי טובה, אבל הסגל שלה שווה הרבה יותר מהתצוגות העלובות שנתן בשני המונדיאלים האחרונים.

6 לייקים