כריסטיאנו רונאלדו :: תם עידן

players
season-17-18

#1

ב-11 ביוני 2009 התרחשה רעידת אדמה בעולם הכדורגל או אם תרצו המפץ הגדול. ריאל מדריד סיכמה עם מנצ’סטר יונייטד על רכישת כריסטיאנו רונאלדו, השחקן הטוב ביותר בעולם, בתמורה לסכום שיא של 94 מיליון יורו. הנשיא פלורנטינו פרס, שוב הוא - פתח את עידן הגלאקטיקוס - ומי אמר שהברק לא מכה פעמיים. כעבור כמעט חודש, ב-7 ביולי, הסנטיאגו ברנבאו היה מפוצץ ב-80 אלף אוהדים. לא, לא מדובר בחצי גמר הצ’מפיונס או קלאסיקו אדיר נגד בארסה שכן אנחנו בחודשי הקיץ. אבל עשרות אלפים באו לעשות כבוד לשחקן הטוב בעולם, נרגש מאוד עם החולצה מס’ 9 שהסתפק במשפט קצר - Uno, Dos, Tres - HALA MADRID ! | אין ספק שאפשר לומר - והשאר היסטוריה…

כריסטיאנו רונאלדו היה מניה בטוחה, זה ברור, שחקן כל-כך גדול לא יכול להיכשל. כמו פיגו, כמו זידאן, כמו רונאלדו-נאזאריו. אלא שרונאלדו כתב עוד הרבה פרקים באגדה שלו, וספק אם היה מישהו שיכול לדמיין עד כמה סיפור ההצלחה הזה יהיה מסחרר. אם בחלק מהזמן המצקצקים דיברו על ארון התארים הריק של כריסטיאנו שהתמלא בארבע העונות הראשונות רק בתואר אחד משמעותי - אליפות מוחצת(2011/12), שכן בארבע השנים האחרונות זה סיפור אחר. כריסטיאנו הוא חלק מקבוצה אדירה שתיזכר בדפי ההיסטוריה, חוד החנית של ריאל מדריד שזכתה שלוש פעמים בצ’מפיונס בתוך ארבע שנים, וכמובן פעמיים ברציפות, ובשביל זה הביאו אותו.

אני תמיד כותב שאין כמו השחקנים שגדלת עליהם, כשכריסטיאנו הגיע הייתי כבר נער לפני הצבא פחות או יותר, ולקח לי זמן להתחבר אליו, רק בחלוף שנה קניתי חולצה שלו. ועדיין, יכול לומר שלמרות שאין ולא יהיה מבחינתי כמו המלך ראול - לא האמנתי שיהיה שחקן שיוכל לתפוס מקום כזה גדול ולגרום לי להעריץ אותו בצורה כזו. כריסטיאנו סימל לא פעם את ריאל מדריד בדרך הטובה ביותר - השאיפה לשלמות, התשוקה לניצחון ובכל מחיר, השחצנות.

הוא שבר שיא ועוד שיא ועוד שיא ובאוקטובר 2015 במשחק המעפן שם במאלמו רשם הישג עצום כשעקף את ראול והפך למלך השערים בהיסטוריה של ריאל מדריד וכל זה בפחות משש וחצי שנים. מיסטר שער למשחק, שהרגיל אותנו שעונות של 50 גולים הן עניין שבשגרה - רשם את ציון הדרך המרגש ביותר וקטף מאז עוד כמה כדורי זהב.
מאז עונת הדסימה פחות או יותר, כריסטיאנו עבר שינוי בסגנון המשחק. מכלי חשוב בהתקפות מתפרצות ושחקן שהיה יכול ליצור מצבים - הוא הפך לרגל מסיימת בעיקר, אבל אולי הרגל המסיימת הטובה בהיסטוריה. אנחנו שומעים שוב ושוב את הטענות על הגרף שבירידה ואכן בעונה האחרונה כריסטיאנו הבקיע פחות שערים באופן יחסי אבל שמר את הטוב לסוף, והיה חתום על פיניש פסיכי שלא זכור כמותו באירופה. עשרה שערים בנוק-אאוט בצ’מפיונס - שני שלושערים רצופים(נגד באיירן בגומלין רבע הגמר וכן בחצי הגמר נגד אתלטיקו) וצמד מוחץ נגד יובה, מתוך הרחבה, כרגיל.

העונה הגיעה הירידה הגדולה. היכולת הדלה בליגה, 6 שערים בלבד בסיבוב הראשון - והוא לא מצא את הרשת לא בסאן-ממס, לא בדרבי בקאלדרון, לא נגד ויאריאל ולא בקאמפ-נואו - היא כנראה הסיבה העיקרית לפער הגדול מברצלונה והסיכוי לאליפות שאבד ממזמן. בצ’מפיונס הוא עדיין שומר על המספרים המטורפים אבל השאלה האם כריסטיאנו רונאלדו יכול לעשות זאת שוב? אין ספק שריאל מדריד זקוקה לו יותר מכל בצמד המשחקים נגד פאריס. בצל הדיבורים על הרצון שלו לחוזה ארוך ומשודרג, שהתקבלו בבוז ע"י חלק מכלי התקשורת ונדחו ע"י הנשיא פרס עצמו לפי הדיוויחים - הגיע הזמן לפתוח את הת’רד של כריסטיאנו שבעבר היה דיון השיאים הרשמי והפעם יש קצת על מה לדבר.

כדי שהדיון לא יהיה רק רובוטי, הייתי רוצה שכל אחד ירשום את הרגע הזכור ביותר שלו מכריסטיאנו. אם זה הצגתו לתקשורת, אולי שער הניצחון בגביע המלך או ה-קאלמה-קאלמה בקאמפ-נואו, הנגיחה נגד מנצ’סטר יונייטד או אולי החגיגה המגוחכת נגד באיירן בחצי הגמר בעונת הדסימה.


ועכשיו לת’אכלס. נראה שרק עזיבה של כריסטיאנו רונאלדו בקיץ תוכל לגרום לריאל מדריד להיבנות מחדש. שחקנים גדולים כמו ראול למשל לא פרשו בריאל מדריד ואף-אחד לא אמר שכריסטיאנו חייב לשחק בריאל מדריד עד גיל 40, מה גם שהוא לא יקבל את האפשרות שינגן כינור שני. אבל ברור שזה לא כזה פשוט. אני גם לא מצפה שיגרשו אותו, ואני לא אשכח את מה שנתן. האם יש לנשיא פרס או לזידאן משהו לעשות חוץ מלקוות שיגיע לזון הנכון בחודשי ההכרעה?

עד כמה אפשר לכתוב על נסיבות מקלות לכריסטיאנו בהתחשב בכך שרוב הקבוצה העונה נראית כלל לא טוב?
מישהו מאמין בעוד סיום עונה מטורף כמו העונה שעברה, למשל או משהו דומה לזה?
האם מישהו חושב שמשחקי ליגה טובים יחסית כמו לה-קורוניה או ויאריאל בהן הכדור לא נכנס הם הבלחה בלבד או לא?
מעבר לכך, נניח ויעזוב - מי צריך למלא את מקומו, הרי ברור שנוח ליתר שכריסטיאנו תמיד ספג את האש והאם זה לא יפגע בריאל מדריד אנושות - עד העונה בכל שנה של כריסטיאנו בקבוצה כבשנו מעל 100 שערי ליגה ולרוב עשינו 90 נק’+.


#2

רגע זכור - הנגיחה בגמר הגביע ב2011.
לא מדובר בשער הכי יפה וגם לא בתואר הכי חשוב, אך מבחינתי אחרי כמה שנים שחורות כשנראה שהמכונה של פפ רק משתבחת משנה לשנה, השער הזה היה בשבילי סמל.
סמל לעליה המחודשת של ריאל. סמל לשינוי במאזן הכוחות מול ברסה, סמל לכך שהנה אנחנו כאן.

ולהווה.
אני נגד שמירת אמונים לשחקנים שנתנו הרבה, כלומר אני חושב שמגיע לרונאלדו המון כבוד ופרידה יפה, ואפילו לשמור לו מקום על הספסל עד סוף הקריירה, אך מקומו כבר לא בהרכב הפותח.
מאותה סיבה שהייתי בעד מכירה של קסיאס ומכירה של ראול, שחקן שלא מצליח לשחק ברמה של ריאל מדריד לא צריך לשחק בהרכב שלנו.

אם היה מדובר בכל שחקן אחר הבעיה הייתה קטנה יותר, אך רונאלדו מצידו לא מבין את הבעיה, הוא לא מבין שהוא לא השחקן הטוב בעולם ובטח שלא מבין שכבר יש מעליו עשרות אחרים.
העקשנות שלו פוגעת בקבוצה פוגעת בדקות של שחקנים אחרים ומונעת הגעה של שחקנים אחרים ופוגעת בקבוצה שלא מצליחה לכבוש.
עידן רונאלדו נגמר לצערי, וכדאי שהקבוצה והוא יבינו זאת ויחליטו מה עושים הלאה.


#3

גם קסיאס וראול לא הבינו את הבעיה, לכוכבים קשה לקבל את זה ולמען האמת הם גם לא אמורים לקבל את זה. בשביל זה יש מנג’ר והנהלה. ראול לא חשב שהוא צריך להפסיק לשחק כדורגל ברמות הגבוהות - מוריניו חשב. אותו דבר פפ ורונאלדיניו וזה מה שקורה ברוב המקרים (בני בן זקן ובניון :slight_smile: ).

ראוי גם לציין שההשוואה לראול עושה לו עוול, רונאלדו עדיין נתן תרומה אדירה לזכיה בצ’מפיונס ממש לפני כמה חודשים, הבקיע המון שערים, כדור זהב וכו’. זה לא מספיק אבל זה לא דומה לראול או איקר שבמשך כמה שנים היו גרועים עם טאבו בהרכב.

רונאלדו אוטוטו בן 33, סביר להניח שהוא לא יישאר שחקן הרכב עוד הרבה זמן (מקסימום שנתיים, נניח). ביחס לכוכבי עבר אחרים ההיסטוריה לא תשפוט את סיום העידן שלו בריאל מדריד לחומרה.

מבחינה מקצועית נטו אני חושב שלא נעשה המקסימום כדי להסתיר את החסרונות של רונאלדו, אני לא חושב שבלתי אפשרי להצליח איתו כשחקן הרכב קבוע. אבל אין ספק שבגלל המעמד של רונאלדו ומה שהוא מייצג הדבר הנכון ביותר הוא לבנות מחדש בלעדיו ולא לנסות לדחות את הקץ כמו שבארסה עושה עם אינייסטה, למשל.


#5

בין רונאלדו לאינייסטה יש 2 הבדלים:

  1. אינייסטה מבין את בעיית הגיל ומקבל את העובדה שהוא לא יפתח כל משחק ובטח שלא ישלים 90צדקות.
  2. וזוהי גם הסיבה החשובה יותר. אינייסטה עדיין משחק ברמה מספיקה, אינייסטה לא כשיר כדי לשחק וללחוץ 90 דקות, כלומר בעיה של כושר, רונאלדו פשוט לא מספיק טוב. לא מדובר רק במהירות שהייתה אחד היתרונות הכי גדולים שלו, אלא גם הפעולות הפשוטות יותר לא הולכות לו כמו בעבר.

את האמת עוד נקודה מעניינת לדיון היא למה רונאלדו ירד ככה ברמה בעוד שחקנים אחרים מצליחים להתמודד עם הגיל.
אני חושב שלרונאלדו יש בעיה מנטאלית מאוד גדולה. הרי המון שחקנים הצליחו להתמודד יפה עם הירידה במהירות שחוו עם הגיל, אך רונאלדו שכחלוץ היה המון דברים בנוסף להיותו שחקן מהיר לא מתליח.
הייתה לו את הבעיטה הטובה בעולם, שליטה מטורפת בכדור, סיומת קטלנית מאין כמוהה, יכולת מסירה לא רעה בכלל, משחק גובה מצוין, טכניקה מצוינת ובנוסף מלבד המהירות שאר התכונות הפיזיות המצוינות שלו לא נפגעו, עדיין מדובר בשחקן גבוה,חזק ועם ניתור מצוין.
באמת שמלבד בעיה מנטאלית אין הסבר לירידה הדרסטית של רונאלדו ביכולת וחבל שכך


#6

אינייסטה הוא סתם דוגמה לשחקן ותיק שעובר טרנספורמציה עם הקבוצה, ברור שיש שוני בינו לבין רונאלדו ולכן כתבתי שגם דרך ההתמודדות של המועדון צריכה להיות שונה.

את האמת עוד נקודה מעניינת לדיון היא למה רונאלדו ירד ככה ברמה בעוד שחקנים אחרים מצליחים להתמודד עם הגיל.

בדיוק הפוך. רונאלדו יהיה בן 33 בחודש הבא - זה חסר תקדים לשחקני התקפה. במיוחד לשחקנים שנמצאים ברמות הגבוהות מגיל 18-19. ראול וטורס הפכו לחצאי השחקנים כשהיו בגיל 26-27, שבצ’נקו היה סוס מת כשעבר לצ’לסי בגיל 30. הנרי, אטו, ויאה גם כן ירדו ברמה ושינו סגנון לקראת גיל 30.

את כל התכונות שתיארת לא היו לרונאלדו מעולם, לא מה שקשור לרגליים לפחות. מהירות היא רוב הסיפור בדעיכה של שחקנים, בעיקר ביציאה מהמקום ובזריזות הרגליים עם הכדור. רונאלדו פשוט עושה הכל לאט יותר וכשחקן שעשה קריירה על תנועה של שבריר שניה וריצה לשטח הוא כבר מתקשה להגיע למצבי הבקעה אליהם הגיע בעבר. הבלמים מקדימים אותו כמעט בכל מצב והוא מתקשה להשתלט על כדורים.


#7

אני חושב שיותר מהכל השאלה הכי גדולה היא איך אפשר להיפטר ממנו? הוא לא ילך לליגה הסינית ואין שום קבוצה מהטופ שתשלם עליו את מה שמן הסתם ריאל תדרוש.

לי זה נראה כאילו אנחנו תקועים איתו לחלוטין.


#8

אפשר להיפטר ממנו אם משחררים אותו בחינם + משתתפים בעלות השכר שלו, כמו שקרה עם ראול בשאלקה ואיקר בפורטו. לרונאלדו יש חתיכת אגו ברוך השם והוא לא יישאר אם יגידו לו לחפש קבוצה. מה שכן, השכר שלו עצום והמועדון יצטרך להוציא לא מעט כסף בשביל שדבר כזה יקרה.

וזאת אחת משתי הסיבות שאני לא רואה אותו עוזב בקיץ.


#9

אולי דווקא האגו הזה ימנע ממנו אפשרות של לעבור בחינם ובעצם להכריז על עצמו כשחקן בסוף הקריירה. ראינו עם ההעברה של בייל שהדברים השטותיים האלו משנים לו מאד.

בוא נגיד ככה, מה ישתנה בסיטואציה של המועדון ושלו בקיץ 2019?


#10

פחות שנה בחוזה זה פחות 30 ומשהו מיליון יורו שכר שנתי, אבל בגדול דעתי כדעתך. לא רואה אותו עוזב.

כישלון ממש חמור או איזשהי פציעה קשה אולי ישנו משהו. אולי מועדון עם שייח’ חדש.


#11

כל אחד כתב שכריסטיאנו לא יעזוב - זה לא יקרה, מעטים כתבו אם הם רוצים שהוא יעזוב(מודה שיהיה לי עצוב) והאם הוא צריך ללכת(לדעתי כן, וחלילה לא כי הוא הכי גרוע - ממש לא, אלא רק כי כך ריאל מדריד תוכל לבצע את המהפכה הנדרשת).

המשחק הזה לאו דווקא יופיע בסיכומי התקופה של כריסטיאנו רונאלדו בריאל מדריד אבל לדעתי זה היה אחד ממשחקיו הטובים שלו(גומלין 1/2 גמר גביע המלך ב-2012/13, צמד של כריסטיאנו בקאמפ-נואו בדרך ל-3:1). כריסטיאנו היה אז כוח אדיר ביציאות למתפרצות והיה יכול לחלוף בקלות על פני 2-3 שחקנים. כמובן שחלה נסיגה ולכן כריסטיאנו שינה את התפקוד והוא כעת רק הרגל המסיימת.

הדוגמאות של ראול וטורס נכונות מאוד ואני מתחבר אליהן בגלל מה שקורה - הגיל בו באה הדעיכה ועוד. לדעתי לגבי שבצ’נקו(גם הסגנון לא התאים) והנרי(נתן בראש עוד שנתיים בבארסה) הן מעט שונות. מה שכן, נקודה למחשבה אולי - ברור שכריסטיאנו התבסס על מהירות וזריזות ופחות על טכניקה, אבל שחקן שהיה פעם הרבה-הרבה-הרבה יותר מהיר מהשאר - אמור להישאר עם יתרון יחסי גם אחרי הדעיכה, לא? פיגו גם כן היה שחקן מהיר, אבל הוא לא היה מהיר כמו כריסטיאנו.
מעבר לכך, נקודתית העונה, כמובן שאני רואה את כריסטיאנו כושל בהגעה לכדורי רוחב או הגבהות, והדוגמא שאנחנו הכי זוכרים היא הסרבול בדרבי והזמן שלקח לו לשחרר בעיטה(הייתי משוכנע שהוא יבקיע) - אבל זה מעבר לזה. היו מספיק משחקים שהקישור כן יצר מצבים ורונאלדו החמיץ מצבים שקשה לדמיין שזה לא נכנס, ממש כמו ראול בעונת הקיירוש. המשחק נגד ויאריאל הוא רק אחד מהם, כנ"ל בטיס לדוגמא.

ברור שכריסטיאנו שונה מראול ואיקר. אבל כריסטיאנו לא יהיה מוכן לעולם להיות כינור שני ואצל ראול זה היה שונה. מעבר לכך לדעתי הגישה של ראול הייתה שונה, את כריסטיאנו רונאלדו מעניין לרוב כריסטיאנו רונאלדו ואז הקבוצה, אם אפשר.


#12

אני חושב שבריצה ל20-30 מטר רונאלדו מהיר יחסית לחלוץ הממוצע גם היום. אבל אם פעם זה היה היתרון הגדול והבטוח שלו - היום זה לא. והאיטיות המשמעותית יותר היא בזריזות הרגליים והיציאה מהמקום. לעשות הטעיה טובה ולעבור שחקן או לשחרר את הבעיטה מול שחקן ההגנה. עניין של שבריר שניה שפעם היה לזכותו והיום הוא ביותר מצבים לזכות השומר שלו. כך זה נראה מהצד לפחות.

לגבי יכולת הסיום שלו, היה על זה פעם דיון פה, אני לא חושב ששם הירידה גדולה. רונאלדו תמיד עבד על כמות ולא על איכות. מהעונה הראשונה היו לו את התקופות שבהן הכדור לא נכנס והוא התחיל לבעוט מכל מצב. הגדולה שלו היא בהגעה לכמויות גדולות מאוד של מצבי הבקעה, גם כאלה שייצר לעצמו וגם בזכות תנועה ורעב קיצוני ובלתי פוסק להבקעת שערים.

מאוד רומנטי אבל לא נכון בעליל.


#13

אני ארשום כמה רגעים מיוחדים שזכורים לי מהשחקן האדיר הזה, אך אמשיך בטענה שלדעתי זו צריכה להיות השנה האחרונה של רונאלדו.
אני זוכר את הרגע שבו הוכרז רשמית שרונאלדו נוחת בברנבאו תמורת 94 מיליון יורו, זה נתן תחושה שפלורנטינו פרז הוא אלוהים, כי בקיץ אחד לפני כן חיכינו כל הקיץ לפורטוגלי, ובסוף קלדרון דפק אותנו גם עם מכירתו של רוביניו בשנייה האחרונה לסיטי. ברגע הזה הבנתי שקרה דבר במדריד, ושהשנים הרעות בצ’מפיונס קרובים לסוף. מהרגע שרונאלדו לבש לבן הייתה לי הרגשה כאילו שהוא תמיד היה כזה.
הרבה מהרגעים הנוספים התרחשו דווקא בשנים האחרונות:

  1. לפני שנתיים אני חושב, רונאלדו הגיע לסביבות ה19 שערי ליגה באוקטובר, ושם היה נדמה שמדובר בשחקן שלא ראה עולם הכדורגל המון זמן.
  2. השלושער נגד וולפסבורג בברנבאו היה כל כך אמוציונלי, כאילו הענק הירוק מול הקבוצה מגרמניה, פירק אותם. אני גם זוכר איך בשער בשני השערים הראשונים הוא שמר על איפוק, וזה כל כך אופייני לו, שהוא שחקן כל כך מרוכז. עד היום אני חושב שהרבה תכונות שליליות הדביקו לו שלא בצדק, הוא פשוט שחקן מחוייב ברמות הכי גבוהות שיש, והוא כל כך שונא להפסיד.
  3. הזכייה הראשונה שלו בכדור הזהב אחרי זכיות רצופות של מסי, כשבכה על הבמה. זה היה מדהים לראות שחקן במעמד שלו מתרגש מפרס שיש בו לא מעט פוליטיקה, הבנו כמה השחקן אוהב לשחק.
  4. ה3:0 נגד אתלטיקו בדרבי בשנה שעברה.
  5. דווקא הפציעה שלו בגמר היורו, עצם העובדה שירד על אלונקה בוכה, הביאה לו לדעתי יחסי ציבור יותר ממשחקים שבהם הצטיין, כי שוב התחברנו לבן אדם מאחורי ההילה הגדולה הזאת של שחקני הכדורגל, שיש להם רגשות, וששחקנים כמו רונאלדו אוהבים את המקצוע.

#14

ריאל מדריד צריכה להיפרד מכריסטיאנו בקיץ כי:

א. בקיץ הקרוב עדיין אפשר לחלץ ממנו כמה ג’ובות, בעוד שבקיץ הבא המעבר הוא כמעט בוודאות למגרש גרוטאות.

ב. ריאל מדריד חולה, זקוקה לתהליך הבראה והנרקיסיסט לא יכול להיות חלק מהתהליך הזה.

בניגוד לנאמר מעלי אני חושב שכן יש ירידה דרסטית בסיומת שלו בשנים האחרונות, להוציא את הנס החד פעמי של סוף העונה שעברה. מסכים עם התזה שהוא תמיד עבד על כמות ולא על איכות, ובכל זאת בשיאו, כששחקן מקבל את הכדור מול השער, הייתי מעדיף בלי לחשוב פעמיים שזה יהיה כריסטיאנו על פני כל שחקן התקפה אחר שלנו. גם היום הוא מגיע למצבים שפעם היו מסתיימים בהצלחה בעיניים עצומות והיום זה פשוט לא זה. וכשכיבוש שערים הופך למשימה כה קשה ומאתגרת, אצל שחקן שזהו תחום מומחיותו, אין מנוס אלא להיפרד ויפה שעה קודם.


#15

מי תקנה אותו ותשפוך עליו את אותן הג’ובות? אני לא מצליח לחשוב על אף מועמדת.

מי יהיה זה שיחתוך אותו? לא רואה את זה מגיע מזיזו וגם לא מאף מחליף פוטנציאלי. מפלורנטינו בטח שלא.


#16

מנצ’סטר יונייטד, הפועל חיפה, לא חסר.

כריסטיאנו גמר את הסוס ואיתו הקבוצה שהיתה בנויה סביבו. ריאל מדריד צריכה גלאקטיקו חדש שיוביל אותה וברגע שיהיה אחד כזה על הפרק אפילו כריסטיאנו לא יהיה חסין.


#17

בכדורגל האירופאי, רק פאריס מספיק משוגעים כדי ללכת על רונאלדו והמשכורת המטורפת שלו. וגם זה לא בטוח.
אני לא רואה את רונאלדו מסכים לעזוב את ריאל לשום מקום עד סיום החוזה שלו. כל תחליף אחר זה יהווה ירידה בשבילו, דבר שעושה רושם שהפורטוגאלי לא מוכן לעשות עדיין.

אני גם לא חושב שהוא טיפוס שילך לסין, הוא הספורטאי התחרותי מהגדולים שידע הענף, לא הטיפוס שילך לעשות מסאג’ים בסין.


#18

איפה הוא נכנס בהרכב של יונייטד?

על השאלה השניה לא ענית. לא חסרים בהיסטוריה הקרובה שלנו גלקטיקוס שגמרו את הסוס ונשארו הרבה זמן אחרי. ראול נשאר אחרי הגלקטיקוס 2.0 ואפילו שיחק הרבה מאד בעונת פלגריני. נדרשה דמות מגה סמכותית בדמות מוריניו כדי להוציא אותו מהקבוצה אחרי שנתיים מזעזעות ברצף (שגם מה שלפניהם לא היה בדיוק יכולת world class). דמות כזאת לא תגיע הקיץ.

תוסיף לזה את העובדה שלאורך שתי הקדנציות שלו פלורנטינו דואג בעיקר ללטף את הסטארים שלו, כשכריסטיאנו הוא סוג של שיא המגמה הזאת. לא זוכר אותו “זורק” כוכב בזמן סמוך להצלחה מקצועית.


#19

לוקה, להגיד לא חסר זה קל, אבל בפועל כן חסר. גם ביונייטד עם כל הרומנטיקה יש בעמדה שלו שלושה שחקנים טובים יותר; אחד נקנה בהמון כסף, אחד וורלד קלאס מוכח ואחד שחקן בית שהאוהדים רוצים שישחק (מרסיאל, אלקסיס וראשפורד בהתאמה). תוסיף לזה את היחסים הקרים בין מוריניו לכריסטיאנו ואפשר להוציא את זה מהמשוואה.

לאן עוד הוא יכול ללכת?


#20

כריסטיאנו יכתוב עוד פרק בספר הזכרונות?\ דור רומנו ‘חוגג’ יום-הולדת לפורטוגלי

מאז שהצטרפתי לאתר איי-שם בקיץ 2009, ואולי זה לא מקרי - קיץ הגלאקטיקוס2, המילים “כריסטיאנו רונאלדו” היו הנפוצות ביותר אני מניח חוץ מ: ריאל מדריד, כמובן, ליגת האלופות - השם הנרדף שלנו, וראול - השחקן הנערץ עליי ביותר. כתבנו עליו כשהחליף קידומת והיה בן 30, ובעצם בכל שנה תאריך ה-5 בפברואר, לא עוד תאריך בכדורגל העולמי - מקבל את הבמה הראויה כאן. זמן מדהים להעלות זכרונות מטורפת ובעיקר חיוך רחב על הפנים. ועכשיו, בימים אלה, נראה שהמאבק של כריסטיאנו נגד חוקי ואיתני הטבע - מחריף, והאם קרוב לו באמת שלב הסיכומים?

כריסטיאנו, לו היה קורה את הפוסט הזה - לא היה מחכה לכל מילות החנופה והפרגון וההערכה העצומה, הוא היה עוצר כבר כאן ונוטש בזעם את הפוסט. מנסה לאתר אותי ולבעוט בי, אבל לא כמו הבעיטות דרד’לה השנה - אלא כמו שהיה בועט בימים הטובים. עוד תשעה ימים פאריס - הלו, והלוואי, הלוואי שהוא מכין משהו מיוחד. תמיד היה קשה להמר נגדו, סיום העונה המטורף אשתקד עדיין חרוט היטב בזיכרון ואני משוכנע שביום רביעי, בשמינית הגמר נגד פאריס - כשיתנגן ההמנון המצמרר של ליגת האלופות - כל המצלמות יהיו עליו, כל העיניים יהיו עליו, וכשיקבל את הכדור אני שוב אתחיל להרגיש את הצמרמורת, וכך גם עוד 80 ומשהו אלף אוהדים בברנבאו. כריסטיאנו יעלה בטירוף יותר מכולם.

לאחר השנים הראשונות בהן ארון התארים לא מספיק התמלא - באו אליו בטענות, כאילו ממול לא עומדת מפלצת וכאילו הכדורגל הוא משחק טניס. המספרים תמיד היו כתב ההגנה של כריסטיאנו. ארון התארים התמלא בשנתיים האחרונות, וכעת זריזות הרגליים כבר איננה. והפעם, כשהקבוצה איבדה את הדרך ואפילו המספרים נעלמו - כריסטיאנו בבעייה. אבל המספרים בליגת האלופות עדיין שם, וזו התקווה. “זכייה שלישית ברציפות בליגת האלופות תהיה מדהימה”, אמר, ותכניס אותו לחברה מצומתמת של שחקנים שזכו בתואר 5 פעמים - תחזיקו חזק.

התאכזבתי לראות אותו מחמיץ בקלאסיקו, כתבתי שהוא הסיבה הגדולה לפער העצום בצמרת, היו לי בעיות עם הגישה שלו בחלק מהזמן, כעסתי על הרצון המגוחך לחוזה עתק. לאחרונה כריסטיאנו באמת רוצה וקשה לראות את הקלוזאפים העצובים והמתוסכלים האלה, אם גולים כמו קטשופ אז עכשיו יש סתימה או מחסור. אפילו העזתי לפתוח דיון בפורום שידון האם צריך להיפרד בקיץ, משום שכריסטיאנו הוא שק של יתרונות אבל גם מעט חסרונות שמתחילים לצבור תאוצה ואף שחקן לא גדול מהקבוצה הזו, מריאל מדריד. ועדיין, במחשבה שנייה, קשה לי לראות את זה קורה:

שריקת הפתיחה של עונת 2018/19: ריאל מדריד עולה לכר הדשא בברנבאו במשחק הפתיחה של הצ’מפיונס. האווירה מחשמלת, הקהל דורש את הגביע ה-13 או ה-14(עדיין לא עמדה תקוותינו, האמנם?), יש רחש באוויר. ראמוס כרגיל עולה עם סרט הקפטן ועם חזה נפוח, הנה גם קרבחאל, ואראן, מרסלו, הקשרים, בנזמה - איך לא, גלאקטיקו נוסף ו…כריסטיאנו, איפה הוא? הוא עדיין כאן?

גם אם המהלך הנבון יהיה להיפרד ממנו בקיץ - יהיה קשה לי לקבל את זה. העידן שאחרי כריסטיאנו רונאלדו נראה מפחיד. הוא מושך אליו תמיד את כל האש ונותן להרבה טרמפיסטים להתחבא מאחורי הגב השרירי והמוצק והענק שלו. לא שוכח את כל מה שנתן, איך החזיר לי את ההתלהבות כמו ילד בקיץ עצוב אחרי הפרידה של ראול וגרם לי להעריץ אותו כמו ילד ולקנות חולצה שלו בכל עונה, לשאוג יחד איתו את ה-SSUUII ולהוריד חולצה כשאני, דור רומנו הבלם, נותן גול בכדורגך עם החבר’ה. הוא תמיד רצה לנצח, הוא תמיד עשה מה שחשב לנכון, הוא לעולם לא נח ולא הסתפק במה שהשיג.

הפתיח בכל כתבה על כריסטיאנו הוא אותו פתיח. הסנטיאגו ברנבאו היה מפוצץ בכמעט 90 אלף איש. כל גביעי אירופה הוצבו לראווה ובגאווה לעיני המדרידיסימו ששעת הלילה המאוחרת לא פגעה בהם, להיפך. לא מדובר בחצי גמר צ’מפיונס או קלאסיקו - הרי אנחנו ביולי, היה קיץ. כריסטיאנו רונאלדו הוצג כשחקן ריאל מדריד באירוע שלא היה כמותו. אפילו הנשיא פרס התרגש והתקשה להוציא את המילים מהפה. כריסטיאנו, בהלם מכל המסביב, עם חולצה מס’ 9 כמובן, מילמל כמה מילים על הגשמת חלום ואחר-כף, בטירוף שלו - ועכשיו כולם יחד איתי: “Uno, Dos, Tres - Hala Madrid”. כריסטיאנו שחקן על שלא יכול להיכשל ותג המחיר, מי זוכר אותו בכלל, אבל מי היה יכול לדמיין שזה מה שיקרה:

שער הניצחון בגמר גביע המלך; שער האליפות בקאמפ-נואו בחלוף עונה; הצמד המחשמל בגביע בגומלין 1/2 גמר גביע המלך בקאמפ-נואו, והשער נגד יונייטד בנגיחה באותה עונה(2012/13) נגד חוקי הפיסיקה| החגיגה החביבה שלו עם שער ה-15 באירופה, בגומלין נגד באיירן במשחק המטורף באליאנץ’ ארינה| הטירוף והורדת החולצה בגמר כשזכה בדסימה על אדמת מולדתו, כמה תסכול יצא ממנו, למרות שהשער שלו לא שינה דבר| עונת השיא ב-2014/15| עקף את ראול עם הצמד נגד מאלמו, החמישייה נגד אספניול באותה עונה| הרמונטדה נגד וולפסבורג שרשומה בעיקר על שמו| שער הניצחון בקאמפ-נואו נגד בארסה| הפנדל המנצח בסאן-סירו, איך לא| וכמובן הפיניש המטורף בעונה שעברה והצמד נגד יובנטוס. התמונה הזו, כמה שאני אוהב אותה.

התרגשנו יחד איתו כשזכה בכדור הזהב ב-2013, בפעם הראשונה כשחקן ריאל מדריד, והההתרגשות הפכה לדמעות של אושר אחרי הזכייה בדסימה. מאז הארון האישי של כריסטיאנו וגם הארון הקבוצתי של ריאל מדריד טפח וגדל והרבה דמעות של אושר ירדו. הביקורות\השונאים הופכים אותך לבלתי-ניתן להכנעה, אמרת. אני בטוח שאחגוג בטירוף את השער הבא שלך, גם במשחק ליגה מעפן ולא קובע דבר, כמו זה הצפוי לנו נגד סוסיאדד. אבל כל העולם יודע מה יש ארבעה ימים אחר-כך… אז כריסטיאנו, בבקשה, אנא ממך - הכל עלייך. תן לנו עוד פיניש גדול אחד לפני שאתה אולי בדרך לתחנה הבאה…


#21

במארקה המשיכו קצת עם כריסטיאנו רונאלדו וכתבו על הכושר שלו העונה בהשוואה לשנים עברו, מה הייתה תמונת המצב עד פברואר כאשר כמובן העונה הזו כושלת, ודיברו גם על ה-5 בפברואר הספציפי. ב-2011 הוא חגג צמד נגד סוסיאדד והיו לו כבר 34 שערים ב-35 משחקים בכל המסגרות; ב-2012/13 חגג שלושער אימתני נגד סביליה בברנבאו בליגה כולל גולאסו ברגל שמאל; וב-2014/15 היו לא כבר 28 שערי ליגה בפברואר והוא סיים עם 48 שערים בסה"כ.

כתבה אחרת במארקה הציגה 33 עובדות ונתונים על הקריירה של כריסטיאנו, זה כמובן באתר, אני אציג כאן מעט מהמספרים המעניינים, הרי כולם יודעים שהוא מלך השערים בהיסטוריה של ריאל ופורטוגל ושיש לו 5 כדורי זהב.

נתון 1: כריסטיאנו כבש 99 צמדים במדי הקבוצות שלו - 73 במדי ריאל, 25 במדי יונייטד ואחד במדי ספורטינג ליסבון|
נתון מס’ 2: היריבה האהובה עליו היא סביליה מולה כבש 27 שערים ב-18 משחקים בכל המסגרות - ממוצע של שער וחצי למשחק!|
נתון 3: כריסטיאנו כבש 11 שערים בגמרים השונים במדי קבוצותיו(שיחק ב-13)|
נתון 4: כריסטיאנו סיים 6 פעמים כמבקיע המצטיין בליגת האלופות, ולמעשה זה קרה בכל חמש העונות האחרונות וכן בעונה בה זכה עם יונייטד בצ’מפיונס|
נתון 5: עונת השיא של כריסטיאנו בקריירה: 61 שערים בעונת 2014/15. 48 שערי ליגה, 10 בצ’מפיונס, שניים בסופר-קאפ האירופי ושער אחד בגביע המלך|
נתון 6: חלוקת השערים: 53 שערים בכדורים חופשיים בקריירה - 33 במדי ריאל ו-7 בפורטוגל, ו-107 שערים בנגיחה! 65 במדי ריאל מדריד.
נתון 7: כריסטיאנו שיחק נגד מסי 34 משחקים בסה"כ בקריירה, הוא כבש 18 לעומת 20 מצד מסי|
נתון 8: כריסטיאנו רשם 326 משחקים יחד עם קארים בנזמה - השחקן איתו שיתף פעולה הכי הרבה|
נתון 9: רצף ההבקעות: בליגה הוא כבש בעשרה משחקים ברציפות ב-2014/15 והרעיד את הרשת 19 פעמים באותו הרצף! בקריירה בכלל, בעונת הדסימה כבש 11 משחקים ברציפות בכל המסגרות.
נתון מס’ 10 ואחרון: כריסטיאנו כבש בכל הקריירה נגד מס’ בלתי-נתפס של 128 קבוצות, כולל במדי הנבחרת כמובן.