אנדרה גומש השלים תשעים דקות משחק מול אתלטיק בילבאו בחוץ כשהוא מתופקד בצד השמאלי של המגרש, הוא עשה זאת פעם אחת נוספת מול אתלטיקו מדריד בחוץ כשהוא מתופקד בצד הימני של המגרש.
מעבר לכך… לא הרבה.
בעונה הקודמת אוהדי בארסה תהו מה ההנהלה מצאה בקשר הפורטוגזי ומדוע לואיס אנריקה מתעקש עליו, נראה היה שואלוורדה שינה כיוון אבל משום מה דווקא בשני משחקי חוץ קשים גומש פתח.
מה ההגיון שעומד מאחורי ההחלטות האלו?
אם ואלוורדה לא מאמין בגומש אז מדוע הוא הציב אותו דווקא במשחקים חשובים? ואם הוא כן מאמין בגומש מדוע הוא לא הציב אותו במשחקים פחות חשובים?
אין לי הסבר. מבחינתי ההסברים ההגיוניים היחידים הם (1) שהוא מסי באימונים (2) מנדש - סוכן על שפשוט דוחף אותו איכשהו, אם דרך תנאים של ממש בחוזה ואם בדרך של לחישות באוזניים הנכונות (3) בארסה פשוט החליטה שהיא מוכרת ומקווה שהוא איכשהו ידע לנצל את מסי כדי לכבוש פה ושם.
היתה איזשהי שמועה על כך שמדובר באימונים בשחקן אחר בתקשורת, אבל זה לא באמת מבוסס. שילוב של 2 ו3 נשמע יותר הגיוני, אבל התיאוריה עדיין לא מסתדרת עם אופן השילוב שלו במשחקים כל כך משמעותיים ועוד בעמדות הפוכות. אני מנסה לחשוב על כל מיני רציונאליזציות מהסוג שהיו לנו על קייטה (עבור הפרשן הישראלי כל שחקן שחור “מוסיף פיזיות”) ולא מצליח.
אין דמיון לקייטה בעיני. קייטה הוא מסוג השחקנים שבאסה לשחק מולם, וגם אם הוא לא היה הכי טכני אני מבין לגמרי מה פפ מצא בו - שחקן ארוך רגליים שדיי קשה לעבור, ופיזי מאוד. בתקופה של בארסה ההיא הוא נראה כמו עב"מ, זה נכון.
במקרה של גומש זה הרבה יותר מוזר. הוא לא תורם בכלום.
המשחקים בהם הוא שותף באמת מעלים תהיות - יכול להיות שאשכרה מאמינים בו?
בקשר לעמדות ההפוכות - זה בדיוק בהמשך ל(3) - מנסים להבין איך למקסם את שיתוף הפעולה מסי-גומש. לא הולך בימין, מנסים בשמאל… בסוף החיבור הזה יקרה.
אנדרה גומש - הנושא של הדיון הראשון בפורום בארסה באוריהסנטר. מביכוש.
ואלוורדה אחרי בילבאו: “גומש יכול לשחק בכל עמדה. בגביע באמצע השבוע הוא שיחק כקשר, והיום כשחקן התקפה.”
לואיס אנריקה מתישהו בעונה שעברה: “אם יש שחקן שיכול לשחק בכל עמדה, זהו אנדרה גומש. הוא מיועד להצלחה פה.”
הוא מזכיר לי בורסטיליות שלו את דנילו - גרוע במידה שווה במספר עמדות שונות. (לפרוטוקול, מאז המעבר לסיטי דנילו סבבה לגמרי, מלח מים מלח מים). לא מצאתי עדיין אספקט של כדורגל שהוא בולט לי בו לטובה (אצל ראקיטיץ’ יש טענה/הנפצה שהוא תורם להגנה, אחרי שכבר הוסכם שהוא לא מסוגל לתת העונה פס קדימה גם אם החיים שלו תלויים בזה).
ניסיון לתת לו דקות ולהכניס אותו לעניינים כן יכול היה להיות הגיוני, בסוף מדובר בשחקן צעיר שנחשב מוכשר ושהתקשה בעונה הראשונה שלו במועדון גדול - זה לא מופרך. וגם, זה לא שהסגל עמוס שחקני על. אבל אפילו אם מחליטים לתת לו דקות, זה לא נעשה בזהירות כמו דניס או סמדו, אלא במשחקי החוץ הכי קשים. באמת לא ברור.
התלונה הכי גדולה שלי לואלוורדה נכון להיום. השחקן הכי שנוא עלי בקבוצה נכון להיום.
מול בילבאו הוא היה סביר, לא איום ונורא. במובן מסוים ההתנהלות הזאת גם לא הוגנת כלפי השחקן עצמו.
ואלוורדה נהנה מרקורד מאוד מרשים מבחינת תוצאות, אבל הרבה החלטות שלו תמוהות בעיני.
מודה שלא ראיתי ממנו מספיק, אבל ממה שראיתי ממנו בימיו בולנסיה, או בקלאסיקו האחרון שישבתי באצטדיון, יש לו פוטנציאל ודי התבאסתי שהוא לא בא אלינו.
לדעתי הוא פשוט סובל מחוסר בטחון מחריד, שאגב אם צוין כאן אדון דנילו זו הייתה הבעיה המשעותית שלו בריאל, שפוגעת בגומש לגמרי. כדורגל יש לו, הוא די גדול וחזק והוא היה כוח התקפי סבבה לחלוטין. כנראה שהוא לא מצליח להסתדר עם השיטה או שפשוט זה גדול עליו לרוץ בקבוצה כזו. כדורגל לפי התרשמותי יש לו.
אני בעיקר שמתי לב לסיומת שלו. היו לו שלושה מצבים קורצים, שתים שמסי סידר לו על מגש של כסף וריבואנד שבא מהקורה מהבעיטה של פאוליניו.
הוא כל כך איטי, הבעיה שהוא לא רק לא יודע לסדר לעצמו מצב בשתי נגיעות אלא שאפילו שלושה לא מספיקים לו.
(ולהזכירכם שחקן בברצלונה מצופה ממנו לדעת לבעוט או למסור בנגיעה אחת)
מצב כזה יכול לנבוע משתי סיבות:
חוסר ביטחון
יכולת רעה ללא סיכוי לשיפור.
אני לא שונא אותו באופן אישי, הוא לא אשם במאמנים שלו. ההצלחה שלו בולנסיה לעומת היכולת הרעה שלו אצלנו
זה חידה בעיני.
האשמה על חוסר הביטחון שלו נופלת על לואיס אנריקה. הוא חסר ביטחון לחלוטין. וזה התחיל בשיבוץ ללא הגיון של משחק
אחרי משחק שנה שעברה.
@Ender
העמדה של סוארס, הייבוש של סמדו, הייבוש של דניס סוארס וההתעקשות על סרג’י רוברטו כמגן.
ההחלטה האחרונה היא הרגל מגונה שהמאמן הנוכחי ירש מהמאמן הקודם, כפי שהמאמן הקודם ירש את מסצ’ראנו “הבלם”.
לכאורה את ההקרבה של סוארס אני יכול להבין לאור הפציעה של דמבלה, אבל גם כשהאחרון שיחק זה לא באמת היה בצד שמאל כמו ניימאר נניח.
מעבר לזה שמקצועית הוא לא הביא כלום לבארסה כבר שנה ורבע, הוא גם אדיש בצורה בלתי נסבלת וכל זה מתכון בטוח כדי להיות שנוא האוהדים.
למה הוא פתאום החל לשחק? האופציות שנירו הציג נראות הכי הגיוניות, ואני מהמר על הוראה מלמעלה. כשקונטראו שיחק כל תפקיד פרט לשוער בעונה הראשונה שלו בריאל, כבר הבנתי שלא כדאי להתעסק עם הנבל חורחה.
גם אני חשבתי על זה, אבל אם מנדש מעורב פה, אז איך אפשיר להסביר שהוא לא מקבל הרבה דקות משחק באופן יחסי?
מנדש גם הסוכן של סמדו, והוא לא משחק יותר מידי. יש פה סתירה. אבל אין לי ספק שיש פה עניין מסריח, אולי מתכננים למכור אותו בינואר ו"רוצים להשביח" אותו בכח.
נדון מרגיז מאוד, אגע בנקודה אחת שלא דברו עליה מספיק. “היה לו כדורגל בוולנסיה… יש לו כדורגל ברגלייים” - פשוט לא. יש שחקן שמצליח בסיטואציה מסוימת, בנישה מסוימת ובזמן מסוים. כזה הוא גומש. זה שמנדש הפך אותו לעילוי של ממש והעמיד אותו למכרז בו רק בארסה או ריאל יכולות לזכות בנער (אוי לה לאותה זכייה) לא באמת מחייב שיש לו משהו ברגליים או גרוע מכך, בראש.
ואלורדה לא סומך על אף אחד חוץ ממסי ומה שנשאר מרקיטיץ’, אינייסטה וסוארז בקישור הקדמי והלאה. הוא יסחוט מהם כמה שיותר עד שהם יקרסו או שהפער בצמרת יהיה מספיק גדול ויהיה לו מרחב ביטחון (אפשרות טובה נוכח המצב של ריאל מדריד). יש לו עוד עמדה אחת לאייש והוא זורק לשם שחקנים ברוטציה שמכולם הוא לא מחזיק באופן שווה. במשחקי החוץ הוא כנראה חושב על איזון ולכן מעדיף עוד שחקן שרשום לו בכרטיס “קשר” ולא את דאולפאו. אחר כך הוא מטיל מטבע. האמת? לא כזה משנה לדעתי, אני הייתי מעלה את סרג’י רוברטו כקשר רביעי או את פאוליניו שירביץ ויבעט קצת אבל לא קריטי.
אגב, הברזילאי חייב להיות באנקר בהרכב שלכם. אסף יעיד שגם לפני העונה הייתה לי דיעה חיובית לגביו. נסיבות ועיתוי הרכישה שלו רעות מאוד אבל הוא שחקן טוב.
ספצפיית לגבי גומש, יש לו כישרון והנתונים היבשים שלו על הנייר טובים (טכניקה, מסירה, בעיטה וכו’), אבל פשוט אין לו את זה. כנראה שאין לו את תכונות האופי הנדרשות, הוא לא רק נראה אדיש אלא אדיש באמת. הוא הראה ניצוצות של כישרון בולנסיה, זה לא שהוא היה שם שחקן דומיננטי באופן יוצא דופן. דני פארחו היה ועודנו שחקן הרבה יותר משמעותי ומשפיע על המשחק ממנו.
אני יכול להעיד על עצמי שכמעט ולא. ולנסיה עד העונה הייתה קבוצה קשה לצפייה. מה שכן, חבר טוב שלי הוא אוהד ולנסיה כבר הרבה מאוד שנים ותמיד טען שגומש שקרן. אני מודה שראיתי ממנו ניצוצות של כדורגל ביורו, אבל היה לי מאוד מוזר לשמוע שריאל מתעניינת בו ובזמנו דובר על סכומים שנעים סביב ה-40 מליון יורו. אני עד עכשיו לא יודע אם זו הייתה התעניינות אמיתית או שסתם רצו להקפיץ את המחיר שלו ולעקוץ את בארסה.
אתם שוכחים שאת גומש בזמנו לא רק ריאל רצתה אלא גם יובנטוס.
בקיץ הזה, ברצלונה והנהלת החלמאים שלה דחו הצעה מקבוצה אנגלית (כנראה יונייטד) לגבי גומש, ולפי השמועות טוטנאהם וברצלונה היו במשא ומתן מתקדם לגבי השאלה שלו בסוף החלון (אחרי הגעת פאוליניו).
לא נראה לי, שכל הקבוצות האלו סתם היו זורקות כסף על “פלופ”.
האמת שהסיפור של גומש, דניס ובכללי ניהול הסגל של וואלוורדה תמוה בלשון המעטה. אומנם אנחנו במקסימום יכולים רק להעריך מרחוק מה קורה בקבוצה, לפי מה שעינינו רואות מהספה בבית, אבל יש דברים שנראים ללא הסבר הגיוני.
אני מחכה ליום שמישהו מהקבוצה (הנהלה, שחקנים או אפילו וואלוורדה) יפתח את הפה על מה שקרה בתקופה הזאת בברצלונה, שכן הקונספירציות נראות יותר ממשיות משיקולים מקצועיים בבארסה של השנים האחרונות.
נירו, לא ראיתי. קצת בנבחרת פורטוגל וקצת ממש בולנסיה.
יש שחקנים שהמצב מציג לנו אותם טוב יותר וזוהר יותר, אבל הבסיס שלהם חלש יותר. יש את הסוג השני שהבסיס של השחקן הוא כשרון/בגרות/חכמה וכו’. זה התפקיד של הסקאוט, לראות מי “על אמת” ומי נולד לסיטואציה אופטימלית בשבילו.
יצאתי מתוך נקודת הנחה שהוא היה מעולה שם, ועדיין, ממה שראיתי ממנו בבארסה אני מבין שהוא היה מהסוג הראשון. סוג של טורס לעניים. אבל מה אני יודע, אולי אני לא רואה טוב…
בנוגע לואלוורדה, צריך להגיד את האמת. יש לנו סגל סופר בעייתי ונבואות הזעם המוצדקות שהיו שהקיץ נגמר נבאו מקום שלישי וקבוצה מתה. ומאז עוד דמבלה נפצע ולא שיחק בעצם.
אז הדבר הכי טוב אצל ואלוורדה בפתיחת העונה הזו זה שהוא מודע לכך שיש לו חרא סגל, בניגוד גמור לזחיחות של לוצו, ואני אוהב את זה שהוא לא לוקח סיכונים יותר ומתאבד על כל משחק ליגה כרגע, לא הייתה לנו פריבילגיה להתחיל במומנטום שלילי את העונה.
הקבוצה גם הגנתית עומדת טוב על המגרש, צריך להודות. אנחנו בקושי סופגים (הכי מעט באירופה למעשה) ונכון שזה גם בגלל פתיחת העונה המצוינת של טר שטגן אבל עדיין יש לו קרדיט בזה.
הבעיה מתחילה כפי שגיא רשם, ברגע שיש לו חורים בפאזל ההיררכי המצומצם שהרכיב, ואז דווקא אצל השחקנים המשניים הוא מאבד את ההיררכיה וזה יוצר קצת ברדק. ברדק שכרגע נסבל אבל ברגע ששחקנים יתחילו להתעייף או חלילה להפצע אנחנו נסבול ממנו.
