בעקבות שיחה עם @Smer2017 (שגם דאג להבהיר לי את דעותיו לגבי זנדברג ודי שכנע אותי), אני רוצה לקחת את הדיון למקום שהוא איננו פוליטי:
האם יש איזשוהי משמעות לקוד לבוש של חליפות אם עובדי הייטק יכולים להגיע בטישרט למשרד?
האם יש איזושהי משמעות לטקס נישואים אם גם כך כוונותיו של הזוג רציניות? (אני מכיר כמה זוגות שלא התחתנו כמו שצריך)
האם יש איזושהי משמעות להתנהגות מכובדת או שמה רק ל"תכלס"?
האם יש איזושהי משמעות ליום הולדת אם אפשר לחגוג עם הקרובים אלינו במהלך כל השנה?
האם יש איזושהי משמעות לציות לחוקי התנועה אם אין שוטר בסביבה או שהעונש איננו משמעותי?
אתם יכולים להתייחס לדת או ללאומיות אם אתם ממש רוצים, אבל זה לדעתי קל מדי.
מסורת, ייצוגיות, הופעה מכובדת, חגים… מה כל אלו אומרים עבורכם?
זה קצת הסתה מהדיון אבל גם בכניסה לצומת לא פנויה יש בעיה שאולי לא קשורה לבטיחות אלא ליחסי אנוש.
בד״כ כניסה לצומת לא פנויה חוסמת מעבר למי שלוצה את הצומת מהצדדים שלה (צדדים מנקודת המבט של החוסם).
שלא תבין שאני שומר הדוק של חוקי התנועה, להפך… רק שהם נראים לי פחות קשורים לממלכתיות אלא לסוג של שפה ו/או קוד התנהגות שאם לא יילכו לפיהם יהיה כאוס.
‘חוקי המקום’, נדמה לי שהיה זה פרויד שאמר שבני אדם היו עושים ככל העולה על רוחם אילולא לראיות היו השלכות ממשיות בחוק. האם זה אומר שלאדם אין מצפון (ידוע שיש כאלה המכונים פסיכופטים וכו’) אבל נדמה לי שחוקי המקום, ולכל מקום החוקים שלו, מייצרים סטנדרט וגבולות שאדם יכול כך לאמוד את המרחק שלו מאותם חוקים וכך למצוא דרך לעדן את תגובותיו הבלתי נשלטות. נדמה שהחוק משמש בתור ה-‘שלישי’, החיצוני לנו שבכל זאת מורה לנו על כיוון רצוי ובלתי רצוי, וכך אנו מוצאים את העמדה שלנו ביחס אליו.
יש גם פגיעה רוחבית באיכות החיים כשיש יותר מידיי קודים התנהגותיים. אני מניח שהשאלה החשובה (ובחירת המילים בדיון הזה ממש מוזרה… מה הקשר בין הנושאים הללו לממלכתיות?) היא מה מקור הקוד ומה מטרתו.
קוד לבוש בעיניי הוא דבר מיותר שהמקור שלו הוא הבחנה בין מעמדות ובין מינים. מאחר והמעמד העליון והזכרי הוא זה שקבע את הקוד הרי שהוא משרת את אותו מעמד ועל כן הייתי מצפה משאר האוכלוסיה (כלומר הרוב המוחלט) להתנגד.
טקס הנישואים (ואולי בכלל ביגמיה) זה עוד קוד שנועד לשרת את המשך שליטת המוסדות הדתיים על האוכלוסיה.
לגבי חוקי התנועה: אבא של חבר תמיד היה אומר לנו “יום כיפור. 12 בלילה. תמרור עצור - אתה עוצר!” אני כופר בטענה הזו. עשיתי פעם סיבוב פרסה במקום אסור. השוטרת שתפסה אותי שאלה אם לא ראיתי את התמרור. עניתי לה “את התמרור ראיתי - אותך לא” היא צחקה ורשמה לי דוח.
מאד אינדיבידואלי. ישנם אנשים שצריכים טקסים וריטואלים כי זה מחזק את תחושת הקולקטיב שלהם. כמובן שזה לא דבר שהוא בהכרח שלילי.
זה תמיד מזכיר לי את השאלה: האם אדם עומד בצפירה כשהוא לבד בבית. אם ענית שכן, כנראה שהחברה ‘תכנתה’ אותך לא רע.
דרך אגב, גם אני בחרתי שלא להתחתן. מעבר לעובדה שאני לא רואה את עצמי נשבע אמונים למישהי בזמן שמאות אנשים מסתכלים עלי, מבחינתי הרבנות היא גוף מזיק לחילונים. ברגע שהדברים מתפרקים, הממסד יכול להכניס את בני הזוג לסיטואציות הזויות. גם אם לא ממש חושבים על זה כשמתחתנים, בפועל מדובר בערך חצי מהזוגות.
אהה, ואני גם נרתע מתעשיית החתונות. נראה לי שקצת נסחפו בארץ בשנים האחרונות.
שזה נורא מעצבן שהחילוני הרגיל שנכנס למקו חושב שהישראל כהן הזה מייצג את החרדים.
אני בבית לא עומד בצפירה כי אני לא מאמין שזו הדרך להתייחד ולזכור.
ברחוב, גם אם זה מרכז בני ברק, כולם (או לפחות 99%) עומדים כי לא רוצים לפגוע ברגשות של מי שזה חשוב לו וחבל לפגוע סתם במעשה פשוט (שהוא לא כפירה בדת או משהו אלא פשוט סתם סרק).
הבנות שלי (שנתיים וחצי ושש) מאוד אינטליגנטיות אז אני מדבר איתן פשוט. אם הן שומעות בגן יותר מידיי דיבורים על אלוהים אז אני יושב עם הגדולה וקורא איתה יחד את הפרק מהתנך שקראו בגן ומוודא שהיא מבינה מה מסופר שם מנקודת מבט חילונית וביקורתית (למשל מה דעתה על העונש מכת בכורות והאם באל רחום וחנון עסקינן) ואז כמובן גם מציין שאני לא מאמין באלוהים וכו.
אותו דבר על ישראל. מוציאים את הגלובוס. רואים כמה ישראל קטנה מדברים על השכנות ועל הפלסטינאים שהם ממש בתוכנו ורוצים מדינה משלהם וכן הלאה…
ביום השואה למשל הגדולה סיפרה על היטלר שהרג הרבה יהודים. הסברתי לה שהיטלר לא הרג רק יהודים. והיא דיברה גם על סוריה (אין לי מושג מאיפה היא יודעת על סוריה מעולם לא דיברנו על זה)
