מודה שאני מוצא את עצמי בעיקר משועמם מבארסה העונה… לא יודע אם זו האפרוריות של המיסטר או החרדה התקוותית של יוני-יולי אבל משהו לא תופס אצלי.
בזמן האחרון התחלתי להתעניין בחלומות צלולים (מודעות בזמן חלום) ואמנם לא הגעתי לשליטה על תכניו אבל מה שכן קרה זה שהתחלתי לחלום יותר (או לזכור יותר). בכל אופן לפני 3 לילות חלמתי שאני יושב עם ליאו ואנחנו מדברים על כדורגל. לא אמרנו מילה על ההפסד לרומא. מילה על הגמר מול סביליה או על הפאסיו שיעשו לנו הבלאנקוס. דיברנו רק על הנבחרת.
למי שסקרן - הוא בדיוק כמונו. מת לנצח ולא יודע איך. בן אנוש מוחלט. מודע לגדולתו ומודע למגבלותיו.
יומן חלומות: לרשום כל חלום ישר איך שקמים ובפירוט כמה שיותר נרחב, בצורה הזאת אפשר לגלות דפוס של חלום חוזר ובאופן כללי נהיים יותר מודעים ללחימה.
בדיקת מציאות: לאמץ ריטואל שעובד אחרת במציאות ובחלום. למשל כיבוי והדלקה של נורה בחלום יתבצע בדיליי משונה, אם תצליחו בשעון מספר פעמים השעה תשתנה בחלום וכך הלאה. אם תעשו זאת מספיק פעמים במהלך היום תעשו זאת גם בחלום - הבעייתיות היא בכך שזה מעט משונה להדליק ולכבות אור פעם בשעה…
שינה מקוטעת: לא הכי נעים אבל שינה שנראית כל ארבע שעות בערך תעלה את ההסתברות לכך שנהיה מודעים לחלום.
אני חושב שזו התנסות מגניבה סך הכל, למרות שלראות את מסי משחק זה גם סוג של חלום צלול…
בתור מישהו שסובל משיתוק שינה ועבר הרבה הדרכות על חלומות צלולים כחלק מתרפיה (זה מאוד עזר אגב, מאוד מומלץ למי שסובל) אני יכול להוסיף עוד כמה נקודות קטנות שיכולות לעזור.
בדיקת מציאות- רק אוסיף פה שזה עניין מאוד אישי וסובייקטיבי אבל שווה לנסות כל מיני דברים, בנוסף לשעון ונורות, לי עבד טוב מאוד להסתכל כמה פעמים במראה ברצף, ריצות קצרות או פתיחת ברזים וזרימה של מים בכללי.
ללכת לישון כשלא עייפים בכלל מאוד עוזר לפתח טכניקה של זיהוי עצמים ולהפוך אותם לסצינה שלמה.
בנוסף לזה, עוזר גם ללכת לישון באור יום או עם רעשי רקע.(עדיף דיבורים)
זיהוי עצמים ואורות והפיכתם לסצינה- כשעוצמים עניים חזק מתגלים מולנו צורות בכל מיני אורות מהבהבים. המטרה היא להתרכז בהם ולנסות לפענח אותם עד שאתה מגיע למצב שרתה יכול ליצור מהם סצינות, משם כבר מאוד קל לחלום צלול וגם לפתח טכניקה של שליטה רבה יותר במה שאתה חולם עליו.