אחד המשחקים הטובים שלנו העונה אם לא הטוב ביותר! השחקנים הגיעו לטרוף את המשחק ופשוט הזכירו לכל מי ששכח עד כמה ברצלונה בפוקוס הנכון פשוט בלתי ניתנת לעצירה.
עם כל הכבוד לסביליה, מהרגע הראשון נראה היה שאין להם סיכוי.
גביע מספר 30 וגביעי רביעי ברציפות! הישג בהחלט מרשים עבור הסגל הזה שחטף לא מעט ביקורת מאיתנו לאחר ההדחה בצמפיונס.
ההישגים לאורך זמן חייבים לקבל הערכה דווקא בגלל העקביות המדהימה.
וכמובן, אקורד סיום ראוי בשביל אנדרס… אחד מהגדולים בהיסטוריה של הענף
לא חשבת על הנקודה, שאם היתה מנוחה במשחק מול לגאנס אז אולי ההדחה ברבע לא היתה מתרחשת?
וזה לא הסגל שזכה בגביע, זה ה11 הראשונים. הסגל שלנו לא קיים מבחינה רוחבית.
אני שמח ועצוב. היתי מוותר על הגביע ועל האליפות בשביל שאנדרס ישאר. הוא השחקן (שיצא לי לראות משחק) שאני כנראה הכי אוהב בכל הזמנים בברצלונה (זה משתנה במצבי הרוח בינו לבין פויול)
חשבתי הרבה ובדיעבד זו היתה טעות, אבל האחראיות היא גם על השחקנים ויתרון של 4:1 כמעט אף פעם לא שומטים. אחרי המשחק הנוראי ההוא, קיבלנו תזכורת לגבי היכולת האמיתית של הקבוצה שלנו - גם אם מדובר בתואר הרבה פחות חשוב.
קודם כל, לא מדובר על שחקן אחד או שתיים. אבל שאני כותב הסגל ה"רחב לא קיים מבחינה רוחבית" אני מתיחס למאמן שפשוט לא משתמש בו. בצדק או לא בצדק. והתיחסתי לזה:
מעבר להישגים ולגביעים שהיו ואלו שהחמצנו, מה שמיוחד בסגל הנוכחי (כלומר מה שנשאר ממנו), הוא באפשרות להצליח לספר סיפור, להכיל את המשמעות המופלאה של שחקן כמו אינייסטה. רק בקבוצה כמו שלנו מסי יכול להגשים לקפטן שלו את החלום לכבוש במעמד כה משמעותי, זו המסירה שהיא מעין תעודת הוקרה על הכל, ואין כמו אנדרס בשביל לקטוף את הפרס ובדיוק של חוט השערה, שם את הכדור ברשת, מילימטר מפגיעה בקורה והחמצה של הזדמנות, רק בשביל לתת את התחושה שכל פסגה (גם ברגע האחרון בקריירה) צריך לכבוש, והמזל תמיד הולך עם האלופים.
