אני זה שפתח את הדיון ובאיחור ענק בכל-זאת ארשום כמה מילים לסיכום, כבר הכנתי כתבה גדולה לסיכום העונה אבל זו אולי מהפעמים הבודדות שאני ‘גונז’ חומר באתר, פשוט לא הספקתי\הצלחתי\רציתי מספיק לסיים.
אני לא יכול להגדיר את העונה ככישלון כי ליגת האלופות זו ליגת האלופות ורק בעוד כמה שנים נוכל באמת לעכל את הזכיות הרצופות וההיסטוריה שהקבוצה הזו, ריאל מדריד של כריסטיאנו-ראמוס-זידאן עשתה, כשיחזרו ימי שמינית הגמר העלובים. כמובן שבאוגוסט חשבתי שנשייט לאליפות והיה כיף בסופר-קופה, אבל גם בליגת האלופות, וזו הייתה זכייה קשה[תמיד צריך מזל] - ראינו לעתים למה הסגל הזה כל-כך מתקשה.
מבחינת זידאן, עצוב מאוד שזה נגמר גם אם פרש בשיא, חגגנו את הזכייה שבוע ואז הגיעה הפצצה הזו, אני חושב שלבנות את ריאל מדריד בעידן שאחרי כריסטיאנו לדוגמא או לערוך שינויים גדולים בקיץ וליצור קבוצה שתזכה בכמה אליפויות רצופות - זה גם כן אתגר גדול וכבר עשור לא זכינו שנתיים ברצף(קאפלו-שוסטר, 2006/07 ו-2007/08) אבל הוא לא רצה להתלכלך.
השחקן המצטיין של העונה לדעתי הוא רפאל ואראן שלא פעם תיקן את ראמוס, התחושה הייתה שהיה בריא קצת יותר, תמיד היה שם בשבילינו במשחקים הגדולים בליגת האלופות וגם הוא בראיונות לתקשורת אמר שהייתה לו עונה טובה, רק שיישאר בריא והכל יסתדר, באמת. במקום השני: מרסלו שכבש בשמינית, ברבע ובחצי הגמר ובמקום השלישי אבחר בגארת’ בייל, קצת משונה אבל כן.
כריסטיאנו רונאלדו מקבל קטגורייה נפרדת, השחקן המצטיין וגם המאכזב בעת ובעונה אחת. איך הוא דפק את הכדור בחיבור שם בסופר-קופה והוריד חולצה, ואז יצא לחופשה וחזר רק בינואר. כועס ומאוכזב, לא רק על הציטוט האומלל בגמר, אלא על חצי שנה שהיה בחזקת נעלם. אבל הוא גם החזיר לי את החשק לראות את הקבוצה הזו עם אותו רצף מטורף ובחצי השני של העונה כבש בכל משחק גדול גם בליגה.
האמת שהתחלתי לדרג את משחקי העונה, בשקלול של איכות היריבה, חשיבות המשחק והתוצאה ועוד ועוד. ואפתיע אתכם אולי: בחרתי במשחק בטורינו, יובה-ריאל ברבע הגמר כמשחק הגדול שלנו העונה. כל גול בצבע, בעיקר כריסטיאנו אבל גם שואו של מרסלו, תוצאה היסטורית, תחושה שאנחנו ‘המלכים של אירופה’ ועוד ועוד.
במקום השני בחרתי בגמר ליגת האלופות מן הסתם למרות שריאל מדריד היא הקבוצה היחידה שמשחקת בהליכה אשכרה במעמד כזה. במקום השלישי - ההתפוצצות בקאמפ-נואו בסופר-קופה, ניצחנו בעשרה שחקנים, אחרי שיפוט אומלל - כשכל גול בצבע. במקום הרביעי בחרתי את הקלאסיקו בגומלין, ‘כשפיקה הרגיש חסר אונים’. במקום החמישי: הניצחון בברנבאו על פאריס(3:1).
את העשירייה סוגרים משחקי ליגה חביבים: סוגרים את נאחס המאסטייה עם 4:1 על ולנסיה[מקום 6], מחצית גדולה על סביליה בברנבאו עם 5:0[מקום 7], כשהברנבאו מתפוצץ - 7:1 על דפור בפתיחת הסיבוב השני[מקום 8], אחר-כך בחרתי ב-6:3 המשוגע על ג’ירונה - 'כריסטיאנו ג’ונג’ל[מקום9], ובמקום העשירי את הניצחון 6:0 על סלטה, הפרידה מהברנבאו הייתה חיובית אבל התוצאות שלנו העונה בבית היו קטסטרופה.
גם את שערי העונה דירגתי, זה היה כיף, הנה אלה שנותרו בחוץ:
גארת’ בייל נגד סלטה ויגו - שער שמראה את כל הארסנל ההתקפי של בייל - המהירות, ההשתחררות מהבלם והסיומת הנפלאה לחיבורים| מרסלו נגד אייבר - מבצע קבוצתי נהדר שסיים משחק מר בטעם מתוק. עקב של בנזמה וסיומת מעולה של הברזילאי| אסנסיו נגד ברצלונה בסופר-קופה בברנבאו - חלק מהאוהדים עוד לא הספיקו להתיישב כשאסנסיו שוב הפעיל את רגל שמאל הקטלנית ושלח כדור לתקרת השער של טר-שטגן| גארת’ בייל נגד ריאל סוסיאדד באנואטה - איסקו שלח מסירת עומק אלכסונית מטורפת עוד מהחצי של ריאל מדריד ובייל הפעיל את מנוע הסילון שלו וכבש בצ’יפ. גולאסו עם זכרונות מגמר גביע המלך. כריסטיאנו נגד אתלטיקו - ריאל עולה ליתרון בדרבי בברנבאו - גארת’ בייל חרש את הקו והרים לרחבה וכריסטיאנו בדיוק מושלם הצליח לבעוט לפינה ולהכניע את אובלאק.
ועכשיו לטופ 10 שלי: איסקו מסובב לחיבורים של סלטה בשער אופייני[מקום 10]| טוני קרוס נגד ולנסיה במאסטייה - מהלך קבוצתי יפה עם עקב של קובא, וגם גול שהופך את הניצחון לתבוסה[מקום 9]| השער הבא הוא קאסמירו נגד לגאנס, משחק מסירות נפלא מרגל לרגל וסיומת אדירה, הכל מהיר, חד ומדויק[מקום 8]| השער הבא הוא הוולה של גארת’ בייל נגד בורוסיה דורטמונד אחרי בישול של קרבחאל[מקום 7]| השער המחשמל של מרסלו נגד יובה(איך הוא חשב לעזאזל להקפיץ מעל בופון בצורה עדינה ברגל החלשה הוא המקום השישי[מקום 6]| את הטופ 5 פותח הגול הפסיכי של אסנסיו נגד לאס-פלמאס מחוץ לרחבה, האמא של החיבור מה שנקרא[מקום 5]| אחר-כך שוב אסנסיו נגד בארסה בסופר-קופה אבל בקאמפ-נואו, השער שפלורנטינו מחא כאפיים[מקום 4]
והנה הטופ 3: כריסטיאנו נגד בארסה בסופר-קופה - זה הכל בייחד - חשבנו שהוא חלוד, ואז הוא סיחרר את פיקה וסובב לחיבור בצורה מושלמת, הוריד חולצה, הטירוף, התשוקה[מקום 3]| במקום השני המספרת של כריסטיאנו רונאלדו נגד יובנטוס וכל מילה אחרת פשוט מיותרת|
ושער העונה שלי: המספרת של גארת’ בייל בגמר - לא באמת צריך להכביר במילים. מספיק לראות את המספרת הזו, ואז לצפות בה שוב, ואז לשמוע את השדרים ברחבי העולם. הביצוע הנפלא כשלעצמו(גם אם פחות יפה מהמספרת שבמקום השני), גודל המעמד, דווקא העובדה שמדובר בגארת’ בייל שפתח את המשחק על הספסל וחגג בטירוף כפי שלא חגג גם לא בדסימה או בגמר גביע המלך. גם אם גארת’ בייל יעזוב את ריאל בקיץ - הוא השאיר מתנת פרידה מדהימה. הוא היה על המגרש רק שתי דקות, החל את בניית המהלך בצד ימין בכלל. ריאל מדריד הניעה כדור וכרגיל זה הגיע למטרה - מרסלו, שהרים ברגל ימין. גארת’ בייל עלה למספרת, אנחנו עפים באוויר ולא רוצים להתעורר מהחלום. גולאסו מארץ הגולאסויים. ונסיים בניתוח ה-‘שגיא-כהני’ - ‘זה שער שצריך לנצח את גמר ליגת האלופות’. בשורה אחת עם זידאן נגד לברקוזן ב-2002, וגם עם הגול של מנדג’וקיץ’ בגמר אשתקד.
כמה מילים לגבי הקיץ: אני חושב שזידאן הוא המאמן שהיה יכול לעשות את הצעד הגדול וזה לחתוך בפרות הקדושות אבל לצערי זה לא יקרה. מקווה שהסאגה של המאמן תסתיים בהקדם ואנחנו חייבים גלאקטיקוס חדשים להתקפה. את בייל הייתי מוכר עכשיו ונפרד ממנו יפה כשהמחיר שלו הרקיע שחקים וכמובן את קארים בנזמה.
אין לי רעיון איך הקבוצה הזו תתחיל לשחק ברצינות בליגה, לכל אחד משחקני הסגל יש מעט אליפויות יחסית, אולי צריך להשמיע להם את ההמון של ליגת האלופות ברקע. ואני חושב שקשה לקבוע על שיטה אחת ממש טובה אבל לעתים האמצע שלנו לא משיג את המטרות שלו, הקבוצה משחקת כדורגל איטי והתלות במגינים פסיכית. השחקנים הצעירים שהגיעו איכזבו: ואייחו מרגרינה, תיאו מאוד-מאוד לא מלוטש, קשה לי להאמין שיורנטה מתאים. בורחה מאיורל צריך לעזוב כדי לקבל דקות משחק וסבאיוס לא נספר אז בלתי-אפשרי לתת ציון.
