אגב יורגן קלופ.
דורטמונד וליברפול שלו הן קבוצות סופר מלהיבות. אלא שזה בערך מה שמביא קלופ.
כשיש לך רביעייה כ"כ מהירה כמו סאלח פירמינו צ’מברליין ומאנה אז קלופ הוא מספר אחד. במשחק הלחץ והמתפרצות הוא מאמן מבריק.
אבל כשיש לך איסקו, בנזמה, מודריץ קרוס ורונאלדו זה פחות יעבוד. הרי קלופ לא יביא איתו את כל החולייה ההתקפית מליברפול.
אנחנו צריכים מאמן שינצל את הטכניקה הגבוהה של שחקנינו וישדרג אותה. בתוספת של עוד שחקן או שניים בהתקפה.
בקיצור, יש מתאימים ממנו.
או שאנחנו צריכים מאמן שאשכרה יבנה משהו שהוא מאמין בו. קלופ (או כל אחד אחר שיגיע) לא צריך להביא איתו את כל הרביעייה מליברפול כדי להצליח להנחיל את הסגנון שלו, הוא יכול להביא שחקנים אחרים. העיקר שיביא ובעיקר שיחתוך.
ברור שלא.
גם פפ עם הקבוצות הנמוכות שלו לא ינסה להגביה כדורים לרחבה.
אבל הרעיון במאמן הוא לא רק להוציא את המקסימום מהקיים אלא להביא שחקנים חדשים ולשפר את הקבוצה.
מוריניו רצה בריאל קבוצה שטסה מהר קדימה אז הביא את די מריה ואוזיל.
אם קלופ יגיע (לא הבנתי מאיפה צץ הרעיון שיגיע) אז הוא לא ישאיר את ההתקפה הנוכחית, לא חושב שאיזהשהו מאמן בעולם ישאר עם הbbc במידה ויגיע.
שתי כתבות קצת סותרות לגבי אלגרי שהפך למועמד הבכיר לאימון ריאל מדריד כנראה. הראשונה: במארקה וב-AS כתבו על ‘הסיבות’ לכך, בין היתר התחושה שהמעגל שלו ביובה הסתיים, האובססייה לצ’מפיונס וכך שחוזהו לא ארוך כמו של פוצ’טינו(2023) או קלופ(2022) כאשר טוטנהאם עושה שרירים לגבי הארגנטינאי ולגבי קלופ נצטרך לשלם פיצוי של 32 מיליון יורו. עוד נכתב שהיחסים בין המועדונים טובים.
מצד שני ב-AS מפרסמים הבוקר שאלגרי דחה את צ’לסי לפני כחודש ‘מסיבות אישיות’ מה שהסתמן כתירוץ, והוא רצה לשמור נאמנות ליובה, כך שיכול להיות שהוא לא הולך לשום מקום.
עריכה: במארקה כתבו עכשיו שאלגרי דחה את ריאל מדריד(לפי הגאזטה האיטלקי) בשל נאמנותו ליובנטוס. ותראו שם את הבת הלוהטת שלו חוגגת עוד סקודטן.
איכשהו יש לי הרגשה שכל קבוצה אחרת בעולם מחתימה מאמנים בקלות, ורק אצלנו זה הופך לסאגה שמזכירה מעבר של שחקן-על (מעברים שהם אובייקטיבית מסובכים יותר).
מקווה שיזדרזו כי יש המון עבודה הקיץ ועוד מעט מונדיאל.
לא רואה את פלורנטינו מביא איטלקי מבוגר, קשוח ואפור שמעשן באימונים ולא זכה מעולם בתואר לברנבאו. עם כל הכבוד להנעת הכדור של נאפולי. זה יותר דומה לימי לושמבורגו…
קצת מזכיר את ההיגיון של רוברטו מרטינז. באיזה עולם מאמן כמו מיצ’ל שיש לו כמעט אותה כמות של הפסדים וניצחונות עדיף על מאמן כמו סארי?
אני עומד על ההקבלה שלי ללושה כי מיצ’ל סה"כ זכה באליפויות ביוון. שלא לדבר על לאודרופ שמאמן איפשהו במדבר כרגע. סארי מתמודד מול יובה במוד מכונה ששותה לו את השחקן הכי טוב שלו ועדיין כמעט לקח אליפות בליגה הרבה יותר רצינית עם כדורגל פנטסטי.
באיזה עולם מאמן כמו מיצ’ל שיש לו כמעט אותה כמות של הפסדים וניצחונות עדיף על מאמן כמו סארי?
באותו עולם שבו זידאן ופפ מקבלים את ריאל מדריד וברצלונה בלי שאימנו קבוצה רצינית מעולם.
לושמבורגו הוא דוגמה לאיש מקצוע טוב ומוכח, ותיק וקפדן, שבין הרקורד שלו להצלחה במקום כמו ריאל מדריד אין קשר. רפרנס יותר טוב למיצ’ל ולאודרופ הוא שוסטר - מאמן שיש לו שם כשחקן עבר גדול, נערץ בספרד בתקשורת ובקרב האוהדים, שמקבל סגל כוכבים שלא ממש נכון ומסוגל לקבל שינויים מהפכניים.
אם סארי מגיע לריאל מדריד לא תראה הנעת כדור מדוגמת בין קיילור, קרבחאל ו-וראן אלא בעיות סטייל בניטז ושחיטה תקשורתית. חלק מזה נובע מהדרך בה פלורנטינו מנהל את המועדון, אבל זה לא היה אחרת תחת אף נשיא בהיסטוריה כך שזה לא ממש בר שינוי. זאת ריאל מדריד וככה נראה מועדון שבעליו הם הסוסיוס.
לא סומך על פלורנטינו.
אחרי שהנחית כאן את בניטז אני חושש שהוא מסוגל להביא לכאן את סקולארי או ונגר.
ואגב סארי, זה לעשות לו עוול לתאר אותו רק כמי שמייצר הנעת כדור.
קאפלו לא סתם אמר עליו שהוא מביא לכדורגל משהו שלא היה קודם ופפ גם אמר דברים ברוח דומה.
מדובר במאמן מבריק שגם מתאים לרוח המדרידאית. הרבה יותר מקונטה או אלגרי.
ואגב סארי, זה לעשות לו עוול לתאר אותו רק כמי שמייצר הנעת כדור.
קאפלו לא סתם אמר עליו שהוא מביא לכדורגל משהו שלא היה קודם ופפ גם אמר דברים ברוח דומה.
זה אחלה והכל, אבל זאת ראיה מאוד צרה שלא עומדת במבחן המציאות.
עכשיו תדמיינו שם למטה את סרחיו ראמוס, טוני קרוס ורונאלדו.
אני לא מציג כאן את דעתי, כלומר האם זה מעניין אותי שהמאמן מעשן או נראה כמו דוגמן, אלא פשוט מביא ניתוח של המציאות למה אין לזה שום סיכוי להצליח. העבודה שסארי עשה בנאפולי כמעט ולא רלוונטית לעבודת המאמן במועדוני על. זה פשוט לא אותו מקצוע. סארי טקטיקן שמלמד שחקנים כדורגל, לא מנהל של חדרי הלבשה מלאים באגו והאיש שצריך לעמוד כל שלושה ימים בפרונט מול עשרות עיתונאים. הוא גם מעיד על עצמו שהוא לא מתעסק בענייני רכש ובניית סגל, אגב.
מסכים איתך לגבי המורכבות שבמעבר כזה.
אני כן חושב שמאמנים גם יודעים לעשות שינוי ולהתאים את עצמם למועדונים אחרים.
הוא יודע שנאפולי זאת לא ריאל וקוליבאלי הוא לא ראמוס.
האם הוא מסוגל לכך? בכנות, אינני יודע.
מה שכן, אין מאמן שהייתי רוצה לראות את שיטת המשחק שלו בריאל מדריד יותר ממנו.
גיא ברמת העיקרון אנחנו די מסכימים, נאפולי זה דבר אחד וריאל מדריד זה דבר אחר לגמרי. הנקודה שלי היא שאם האופציות הן סארי, לאודרופ או מיצ’ל לדעתי ההימור המושכל ביותר הוא סארי.
מקווה מאוד שאכן ניצנחו את ברצלונה במירוץ אחר רודריגו הברזילאי.
מדובר לדעתי בכישרון הכי גדול שראיתי בשנים האחרונות. יותר מויניסיוס גם. יליד 2001! לא להאמין.
מבחינה מקצועית נטו בודאי.
השאלה בעייני היא לא האם סארי יכול להתאים את עצמו לריאל מדריד, אלא האם גזר הדין שלו לא נקבע עוד לפני שהעביר אימון אחד. מה שנקרא: זה לא הוא, זה אנחנו.
אוף טופיק ואולי עדיף בדיון אחר (מקסימום נעביר) - האם זה חיסרון בעיניך? והאם זו סיבה (אולי יחד עם אחרות) לטעון שהיתה עדיפה שיטת בעלות יותר סטנדרטית?
דיקטטור טוב עדיף על דמוקרטיה, אבל לאן מוביל שלטון של דיקטטור רע?
נראה לי שהמועדון בעצמו לא יודע את מי הוא רוצה כמאמן. זידאן טרף לפלורנטינו את כל הקלפים. גם נתן לו התראה של 24 שעות על עזיבה ככה שאי אפשר היה להתכונן ולחפש מאמן מראש.
אני לא מתפלא שפוצ’טינו ואלגרי לא מעוניינים לבוא. הרבה יותר פשוט לחכות 4 שנים ולהגיע לריאל בעידן שלברצלונה כבר לא יהיה את מסי בשיאו. המאמן הבא שלנו גם יצטרך להתמודד עם ההזדקנות של ארבעת שחקני המפתח שלנו - רונאלדו, מודריץ’, ראמוס ומרסלו. הם עמוד השדרה של הקבוצה וכולם מעל 30. בקיצור זה לא הזמן האידיאלי לאמן את ריאל. שלא לדבר על זה שלהיכנס לנעליים של זידאן אחרי 3 גביעי אירופה זה גם בעייתי.
זה משאיר לנו רק מאמנים ששיאם מאחוריהם כמו ונגר, או מאמנים בלי עקרונות שפשוט ישמחו לקחת את הג’וב בלי להעמיד דרישות, או מאמנים צעירים בלי ניסיון.
איך שאני לא מסתכל על זה קשה לי לראות את המאמן הבא מצליח פה. מי שזה לא יהיה אנחנו ניכנס לתקופת מעבר אלא אם כן נצליח להנחית פה כוכב על כמו ניימאר או אמבפה למשל שיצליחו לסחוב את הקבוצה במרתון של הליגה.
המדיניות החדשה של להחתים שחקני פלא ברזילאים תמורת 45 מיליון יורו מוצאת חן בעיניי. כשכל שחקן טוב עולה היום 150 מיליון אז משתלם להוציא גם סכומים כאלה על הבטחות. גם אם ויניסיוס ורודריגו (בתקווה שנחתים אותו) לא יתפתחו לשחקני על עדיין הם אמורים לצאת שחקנים סבירים לפחות, ויהיה אפשר למכור אותם במידת הצורך בהפסד של 10-20 מיליון לשחקן. הימור ששווה לקחת.