סיכום המונדיאל :: איך נזכור את רוסיה 2018?

כדורגל כללי מונדיאל 2018
1

מחר נקום ונגלה שאין כדורגל כל יום. נראה שפתאום חצי ישראל שוכחת מהענף ל-4 שנים. נעבור לדבר על מלפפונים ונחכה בקוצר רוח לחזרה של הליגות. אז כדי להקל על הגמילה, בואו נעשה את הדבר הכי כיף אחרי לראות כדורגל - לדבר על כדורגל.

מצורפות נקודות להשראה לדיון, מוזמנים להתייחס אליהן ו/או להתייחס לנקודות משל עצמכם:

  • שחקן הטורניר
  • תגלית הטורניר
  • המשחק הטוב ביותר
  • רגע זכור
  • שער הטורניר
  • אכזבת הטורניר (שחקן ו/או נבחרת ו\או משחק)
  • השער העצמי האהוב
  • VAR - טוב? לא טוב? איך היתם רוצים לראות את הטכנולוגיה בשיפוט מתפתחת ומשתלבת בעתיד?
  • אילו מגמות (אם בכלל) זיהיתם בטורניר?
2

שחקן הטורניר- לא חושב שיש מישהו שהתלבט באופן ברור מעל כולם וכל בחירה באחד מעמודי הטווח של צרפת (הבלמים, קאנטה, גריזמן, אמבפה…), מודריץ’ או הזארד נראית לי הגיונית. אני בכל מקרה אלך על הבלגי שפשוט זרח במונדיאל ונתן לנו את התחושה שאולי הוא בכל זאת בליגה של הגדולים ביותר והשאיר עם טעם של עוד, מקווה שהעוד הזה לא יהיה במדריד. רוצה לציין גם את קוטיניו שהציג יכולת מעולה עד ההדחה של ברזיל.

תגלית הטורניר- לא חושב שהיה לנו איזה חאמס במונדיאל הזה, אבל ראוי לציין את קינטרו היורש שלו שהציג רגל שמאל מרשימה מאוד ואת פבאר שאני באופן אישי לא ידעתי על קיומו ונתן טורניר טוב מאוד בעמדה שיש בה מחסור גדול מאוד של שחקנים איכותיים. גם בנבחרת ארגטינה גיליתי המון שחקנים שלא ידעתי על קיומם אבל לא מהסיבות הטובות :slight_smile:

המשחק הטוב ביותר- בעיניי ברזיל-בלגיה בפער גדול. המשחק שהכי הזכיר כדורגל קבוצות במונדיאל הזה, קצב מסחרר ואיכות בלתי רגילה של שתי הנבחרות. גם פורטוגל -ספרד וגרמניה - מקסיקו ראויים לאזכור (הרבה בזכות השופט האיראני שהוא בעצם תגלית הטורניר שלי שלא בועט בכדור ).

רגע זכור- בטשואיי מפציץ את עצמו נגד אנגליה.

שער הטורניר- גם פה אין לי גול כמו של חאמס שהוא מעל כולם, היו כל מיני שערים חמודים כמו הגול של פבאר, קווארסמה, רונאלדו בבעיטה חופשית, צ’רישב. מבחינה אישית וסובייקטיבית הגול של מסי הכי עשה לי את זה, כי זה היה הגול היחיד שהזיז לי מבחינה רגשית בטורניר הזה וכי מבחינה טכנית הוא היה מושלם, ובכלל גול מאוד קשה.

אכזבת הטורניר- נבחרת ספרד. במוקדמות זה היה נראה שתחת לופטגי הם חזרו לעצמם, אבל כל הפארסה הזאת ופיטור המאמן רגע לפני המונדיאל הייתה שכונה אחת גדולה שמתאימה יותר לנבחרת דרום אמריקאית, סימנתי אותם להגיע עד הגמר והם פשוט הסריחו את הדשא. אכזבו אותי בפרט איסקו שהיה אמור להיות האיש המרכזי בנבחרת הזאת, ודויד דה חאה שהגיע לטורניר על תקן השוער הטוב בעולם ולא הפסיק לפשל. גם ניימאר (ששיחק בנבחרת הטובה בטורניר בעיניי) לא הביא מה שציפיתי ממנו וגם פגע בתדמיתו במקביל, וגם מסי שאמנם משחק בנבחרת זוועתית ושכוניתית ושלא ציפיתי ממנה להגיע לכלום במונדיאל הזה, היה יכול לבוא לפחות עם גישה קצת יותר לוחמנית, למרות הכל.

ה-VAR- חד משמעית טוב! היו החלטות קטנות שלא הסכמתי איתן, אבל סה"כ לא הייתה בפעם הראשונה בטורניר גדול שערוריית שיפוט גדולה אחת וזה אומר הכל. עם הזמן ילמדו להשתמש בטכנולוגיה הזו טוב יותר, ולפעם ראשונה הציון שלי מאוד גבוה. עניין הידיים והתפיסות ברחבה אכן מעצבן ונראה שדווקא עם הטכנולוגיה האצבע קלה יותר על ההדק, אבל אני מאמין שיעשו את ההתאמות הנדרשות וזה יילך וישתפר.

מגמות בטורניר- בכנות, לא חושב שאפשר להסיק שום דבר רציני מבחינה טקטית או מקצועית מטורניר נבחרות, זה באמת ענף אחר ממה שאנחנו רואים כל השנה. המצבים הנייחים היו מאוד משמעותיים אבל זה מכריע הרבה פעמים משחקי נוק אאוט וזה לא חדש.

5 לייקים
3

היה טורניר קשה עד מתיש לצפייה לפעמים. תמיד כל מונדיאל מתחיל אצלי באיזה תחושת ״די כבר עם כל הציניות והשליליות הזאת, תנו להנות מכדורגל״, תחושה של הנאה מהפסטיבל הזה שנקרא מונדיאל, וככל שהטורניר מתקדם אני עובר יותר ויותר למחנה של השונאים. שלבי הפלייאוף מלבד משחקקים בודדים מאוד היו מתישים במיוחד.

אני חושב שגם כשזה נוגע לרגע מיוחד או סיפור, שאלו דברים שמייחדים את הטורניר הזה בד״כ, גם בתחום הזה המונדיאל לא סיפק את הסחורה. אולי אני טועה וצריך קצת זמן ופרספקטיבה, כרגע אני לא חושב שיש רגע אחד בטורניר הזה שאפשר להגיד שהוא מייחד את המונדיאל הזה. אם אמבפה באמת ימשיך לקריירה מפוארת, אולי בדיעבד המשחק מול ארגנטינה יקבל משמעות אחרת.

אז מה נשאר? לפחות בינתיים, אני אזכור את המונדיאל בזכות שני דברים שהם קצת פחות המשחק עצמו - הvar שעם כל הבעיות שהוא יוצר, זה בבירור הדרך קדימה. וזה אולי שולי, אבל כל הטכנולוגיה מסביב למונדיאל שידרגה את החוויה ואת הדרך בה אנו צורכים את המונדיאל. זה הטורניר הגדול הראשון שהיה אפשר לראות אותו בקלות מטורפת מכל מכשיר, באיכות מעולה, בצורה חוקית, בלי להסתמך על שירותי טלוויזיה מיושנים או אתרים מפוקפקים. תנו לי עוד מזה, זה אפילו לא חייב להיות בחינם.

2 לייקים
4

אני מסכים באופן כללי עם אסף, אז אעשה זאת בקצרה.

  • שחקן הטורניר: לא היה שחקן שבלט, אך אני נוטה ללכת עם הזארד.
  • תגלית הטורניר: פבאר.
  • המשחק הטוב ביותר: בלגיה-ברזיל וספרד-פורטוגל. גם 20 הדקות הראשונות של המחצית השניה בין צרפת וארגנטינה ראויות לציון.
  • רגע זכור: רונאלדו כובש בבעיטה חופשית ופבאר מוריד את ארגנטינה לקרקע. רגע אומלל מבחינתי: השער של רוחו.
  • שער הטורניר: פבאר, ואחריו קווארסמה ורונאלדו.
  • אכזבת הטורניר (שחקן ו/או נבחרת ו\או משחק): ספרד כקבוצה וכבודדים, ואני חושב שברזיל מסוגלת ליותר ממה שהראתה בטורניר.
  • השער העצמי האהוב: לא היה אחד שאהבתי במיוחד, אך זה של מנדזוקיץ’ היה חשוב.
  • VAR - טוב? לא טוב? איך היתם רוצים לראות את הטכנולוגיה בשיפוט מתפתחת ומשתלבת בעתיד? ה-VAR היה צעד משמעותי בכיוון הנכון, ולרוב סיפק את הסחורה. כפי שאסף רשם, ככל שהזמן יתקדם, השופטים ידעו להשתמש בו בצורה טובה יותר. זה היה הדבר הכי חשוב שיצא מהמונדיאל לעתיד.
  • אילו מגמות (אם בכלל) זיהיתם בטורניר? 1) השערים בנגיחות הכריעו משחקים רבים. 2) ריבוי הפנדלים (בין היתר בגלל הטכנלוגיה החדשה). 3) הלכידות הקבוצתית שוב ניצחה. 4) ארבע העולות לחצי הגמר הבטיחו את מקומן בשלב שמינית הגמר כבר אחרי שני משחקים. 5) שלב הבתים לא תמיד מלמד על הבאות, אך הפעם שלב הבתים כן נתן אנדקציה לגבי השלבים הבאים.

לסיכום- טורניר טוב, אבל לא אחד שארגיש נוסטלגיה אליו בעוד 20 שנה (כפי שאני תמיד מרגיש כלפי 1994 ו-1998). בכלל, אהבתי את 1994, 1998, 2002 ו-2006 יותר. הטורניר הזה היה טוב יותר מ-2010 ואיני יודע איך לדרג אותו בהשוואה ל-2014.

5

אני את דעתי את כתבתי על הטורניר. בעיני טורניר נפלא (הטעם הרע הוא אולי בגלל כמה משחקי ko חלשים כמו אנגליה שבדיה.)

שחקני הטורניר: האזארד ומודריץ

תגלית הטורניר: לא היה מישהו מיוחד

משחק טוב- אם ארגנטינה לא היתה שוברת לי את הלב, היתי הולך על צרפת ארגנטינה. אבל מבחינת הנאה ניטרלית. ספרד פורטוגל.

רגע זכור. ההצגות של ניימאר, כיף לשמוח לאיד.

שער הטורניר- מסי והשער של פבאר.

אכזבת הטורניר- ללא ספק גרמניה. אחריה, ספרד, בין היתר, בגלל פלורנטינו (כן יש לו “דם על הידים”) וההתאחדות הספרדית, ספרד מצאה את עצמה בבית בשמינית… (לא רק , אבל סיבה גדולה). אני חושב שאם לופטגי היה נשאר על הקווים בשילוב של נבחרת מאוחדת יותר. הספרדים היו מגיעים לגמר.

שער עצמי- יותר מידי, קשה לבחור.

נבחרת מרגשת- קרואטיה, כל מילה נוספת מיותרת, ראויה לאיזכור, נבחרת יפאן ושברון הלב שלה אחרי הגול בדקה 93. וחדר ההלבשה הנקי ושלט התודה שהם השאירו אחריהם…

VAR - טוב? לא טוב? איך היתם רוצים לראות את הטכנולוגיה בשיפוט מתפתחת ומשתלבת בעתיד?
בעיני המצטיין האמיתי של הטורניר, יש דברים קטנים שצריך לחדד אותם, אבל הצלחה עצומה. בניגוד למקטרגים, המשחק לא נעצר ליותר מידי, והרבה טעויות שיפוט תוקנו.

מונדיאל- לא חושב שיש משהו חדש שיצא במונדיאל הזה (כמובן חוץ מהשפעה של var) , כל התהליכים במונדיאל הזה קורים גם בליגת האלופות (ששם השיטה היא כמו המונדיאל) . קבוצה יעילה בשילוב של הגנת ברזל. בד"כ גם תיקח את הטורניר בעצמו.

אני חייב להודות שההדחה של אנגליה וניימאר , המתיקו לי טיפה את העצב של ההדחה של ארגנטינה ומסי

6

כל ששת הזוכים האחרונים בתואר מצטיין הטורניר, לא זכו במונדיאל עצמו:

2018 :croatia: Luka Modric (2nd place)
2014 :argentina: Lionel Messi (2nd)
2010 :uruguay: Diego Forlán (4th)
2006 :fr: Zinedine Zidane (2nd)
2002 :de: Oliver Kahn (2nd)
1998 :brazil: Ronaldo (2nd)

7

זה פרס ניחומים. בכל מקרה גריזמן מועמד לכדור הזהב.

אני רוצה לראות איך ה-var יעבוד עם שופט וידאו אחד ולא עם ועדה בינלאומית.

לייק 1
8

94 היה טורניר שראיתי בתור ילד קטן ואני זוכר ממנו כמה משחקים, כשכמובן בראשם ברזיל הולנד. מאיטליה, הסגנית, אני לא זוכר כלום. 98 הוא המונדיאל המהולל ביותר בקרב בני דורי. אני אף פעם לא בטוח אם זה בגלל שהוא היה טוב או בגלל שזה המונדיאל הראשון שרוב החברים שלי ראו בתור ילדים (היה אז מאד טרנדי לאהוב את הולנד). אישית בלבד, לי הוא צרוב הזיכרון הכי הרבה בגלל אנגליה ארגנטינה כמובן, ובגלל השער של ברגקאמפ. 2002 לטעמי היה מונדיאל חלש מאד. הציפיות שלי היו בשמיים, קראתי כל שורה בשם המשחק ואפילו לא הייתי צריך להבריז מבית ספר כי קיבלתי אישור גורף מאבא שלי. הדבר הכי טוב שהיה בו הוא שהוא שודר בחמש פלוס וכנראה שהיה המקצועי ביותר מבחינת כיסוי. לטעמי (מדגיש שזה מאד סובייקטיבי) אם 2002 לדעתך טוב מ 2018, אז זה כי הזמן עשה משהו לזכרונות.

9

אם דיברת על מצטיין הטורניר אז השחקן נבחר לפני הגמר ומקבל את הפרס בסיום הגמר

10

בכללי נראה לא הוגן לגמרי. אבל הפעם הבחירה מכובדת.
אני חייב לציין את שער המונדיאל שלי. כמה לא מפתיע, הוא מגיע מהנבחרת שלי, אבל לא זה העניין. לא בעיטה שהתלבשה פתאום, אלא מסירה ארוכה שהתלבשה ועוד מסירה ארוכה שהתלבשה ונגיחה בסוף.
הרגע הזכור: חצי הגמר השני, מודריץ’ הסחוט מאבד כדור, רודף אחרי האנגלי ויורד לגליץ’ מוצלח. ואז מגיע ורסאלקו בשביל להעמיד את מודריץ’ בחזרה על הרגליים.

11

אם מתעלמים מהכדורגל ומתייחסים למונדיאל כהרפתקאה כמו שכתב Aglama, אז היה ממש אחלה. קרואטיה, הכוכב הנולד אמבפה, הגדולות שאיכזבו, ארגנטינה וכל מה שסובב אותה, בלגיה ששברה את תקרת הזכוכית עם ההדחה של ברזיל וכמובן ה-VAR שכבר שינה את המשחק ומבחינתי רק לחיוב.

כדורגל גדול לא היה, ציינו כבר לפניי את המשחקים הטובים הבודדים, אבל לא באמת ציפיתי ליותר. נוקאאוט זה לא כוס התה שלי. מצבים נייחים, התבנקרות ומזל בפנדלים חשובים יותר מיכולת. כשמוסיפים לעסק הגרלה אני מוצא מעט מאוד קשר בין מה שאני אוהב בכדורגל לתוצאות. מצד שני אני גם אוהב סיפורים ולהתרגש עם מודריץ’ המפורק במשחקי הנוקאאוט עשה לי את זה בשביל כל החודש.

השחקן המצטיין שלי הוא גריזמן. הוא לא כוכב התקפה שקונים בשבילו כרטיס. אני גם לא ממש יכול לציין תכונות שבהן הוא יותר טוב מכוכבים אחרים. אבל הוא שחקן כל כך חכם וקבוצתי, מייצר שערים מן הגורן, מן היקב ומן הפנדלים. מלך של משחקי נוקאאוט. בצרפת יש הרבה שחקנים שנתנו טורניר טוב, אבל אם צריך לחשוב על שחקן אחד שבלעדיו זה בודאות לא היה נראה כך ואין לו שום תחליף - זה גריזמן. המועמד שלי גם לכדור הזהב אחרי חצי עונה גדולה באתלטיקו.

והתשובה לשאלה בכותרת: מונדיאל ה-VAR.

2 לייקים
12
  • שחקן הטורניר: כאמור קשה. ניתן ללוקה בגלל הרגש. אם זה מהמנצחת אז גריזמן, קאנטה או וראן
  • תגלית הטורניר: לוקאס הרננדס או פבאר
  • המשחק הטוב ביותר: בלגיה - יפן (דרמה)/ברזיל (כדורגל). צרפת-ארגנטינה.
  • רגע זכור: טוני קרוס מבקיע גול ניצחון וגורם לגיא להבין שהוא לא יעבוד גם מחר עקב דיונים. היו עוד שכבר צויינו
  • שער הטורניר: מסי, ההשתלטות על הכדור זה לא דבר שרואים כל יום. גול קשה
  • אכזבת הטורניר (שחקן ו/או נבחרת ו\או משחק): ספרד וגרמניה. ספרד יותר, כי אצל גרמניה מעורב גם חוסר מזל (לא תירוץ, אבל נסיבה מקלה)
  • השער העצמי האהוב: נגיד מנג׳וקיץ׳
  • VAR - חוק שווה לכולם זה טוב. יש מה לשפר, אבל אין מזה דרך חזרה
  • אילו מגמות (אם בכלל) זיהיתם בטורניר? אני כבר כמה שנים מזהה מגמות בנוק אאוט. הלוואי וישאלו את אותה שאלה על מגמות בליגה, מסגרת ספורטיבית שקצת שכחתי ממנה
לייק 1
13

המונדיאל הראשון שראיתי חלקים ממנו היה 1990 (כמו ברזיל-ארגנטינה, איטליה-ארגנטינה והגמר). מונדיאל 1994 היה הראשון שעקבתי אחריו מתחילתו ועד סופו וזו סיבה אחת מדוע אהבתי אותו. הסיבה השניה הייתה ברזיל של רומאריו, שהוא ללא ספק הגיבור הראשון שלי בכדורגל. תוסיף לזה את באג’יו, בבטו וסטויצ’קוב, והנה סוללה של כוכבים שהראו את מה שהם באמת מסוגלים לעשות על הבמה הגדולה ביותר. מונדיאל 1998 היה מעל כולם עבורי (ואני שומע זאת גם מאחרים)- הייתי מספיק בוגר ופשוט חשבתי שהיה מונדיאל נהדר. השער ההוא של ברגקאמפ על הראש של אייאלה היה אחד הרגעים הכי מהנים.

אני זוכר את מונדיאל 2002 לטובה בגלל סוללת הכוכבים של ברזיל- רונאלדו, רונאלדיניו, ריבאלדו, קאפו ומי לא. זה הייתה הפעם האחרונה שברזיל נראתה כמו ברזיל. צפיתי בחצי מהמשחקים בקמפוס באמצע היום, וזו הייתה חוויה. האם הכדורגל היה הכי טוב שראיתי? לא, אבל זה היה עדיף מהכדורגל שראיתי בשלושת המונדיאלים האחרונים.

אני חושב שיש גם אלמנט של גיל. אני כבר לא ילד ויש דברים אחרים חשובים יותר בחיים. אני פחות מתרגש מכדורגל כאשר לא מדובר בקבוצות ו\או שחקנים שאיכפת לי באמת מהם. אכזבות מתקבלות בצורה קלה יותר וניצחונות גורמים להנאה לתקופה קצרה יותר מאשר בעבר (לשם השוואה-- הקריסה של רונאלדו בגמר 1998 והתבוסה של ברזיל כאבו לי למשך זמן רב).

ונקודה נוספת- שנות התשעים היו מיוחדות בעיניי, ואני תמיד מתגעגע לאותה תקופה (ולא רק בקשר לכדורגל). זו סיבה נוספת מדוע אהבתי מאוד את 1994 ו-1998.

לייק 1
14

אני חושב שרוב ההשוואות למונדיאלים הקודמים בעייתיות.
המונדיאל היה פחות מעניין אך הרמה לדעתי עלתה. הסיבה שהקבוצות נראו כמו שנראו פעם היא שהמשחק היה פחות טקטי ופחות שמרני ולכן זכינו לראות משחקים מהנים יותר משנראים היום.
לצורך העניין צרפת של היום לדעתי לפחות לוקחת את צרפת 98 ואת ברזיל 2002.

15

היא גם לוקחת את ברזיל 70’. ברור שעושים את ההשוואה מול כדורגל ברמת הקבוצות באותה תקופה.

חוץ מזה מונדיאל איטליה 90’ נחשב לשפל מבחינת משחק שמרני, מאז המונדיאלים הולכים רק קדימה תרתי משמע. לפני 20 שנה הכדורגל לא היה פחות טקטי ושמרני - אלה היו ימי הזוהר של הכדורגל האיטלקי.

16

מי שמצפה לכדורגל איכותי מכדורגל נבחרות צפוי לנחול אכזבה. כדורגל נבחרות זה הכל סביב הדרמה, מה שמסביב, החוויה, לא המשחק עצמו. מהבחינה הזאת היה לנו מונדיאל מדהים, כזה שנזכור עוד הגבה שנים. המפלה של ארגנטינה, ספרד פורטוגל, ארגנטינה קרואטיה, משחקים שיזכרו לנצח.

אז כן הכדורגל לא היה משהו. אבל לפחות לא קיבלנו שערוריות שיפוט. צלילות ברחבה ואוהדים פצועים ברחובות. אני דווקא מהמונדיאל הזה נהנתי.

17

האמת שבצרפת היו מהומות. וגם הרוגים…

https://twitter.com/OrwellNGoode/status/1018643917011595264

https://twitter.com/V_of_Europe/status/1018621003684024320

18

האמת שלא ידעתי, עצוב. כמה חבל.

19

סיכום המונדיאל שלי:

חודש מטורף, שאפילו מחזיר אותך לילדות באופן מסוים גם בלי לאסוף סופרגול, הרבה משחקים שלא הייתי רואה בחיים אלא אם כן יש את הטייטל ‘מונדיאל’ - ריתקו אותי למסך ואני חושב שנהיה כנים והגדול שבהם עם הכותרת הזו - אנגליה-קרואטיה. המונדיאל התחיל מגומגם, הפריעה לי ‘ההגרלה’ ושיטת המשחקים - צד אחד קשוח מאוד וצד אחד מאפשר לנבחרת האנגלית הזו להגיע לחצי הגמר למשל, אני לא אוהב גם שיש הרבה מאוד הפתעות, היו קצת יותר מדי פנדלים, גולים נייחים ושערים עצמיים, אבל היו דרמות והמונדיאל כנראה עם יורו 2008 הוא טורניר הנבחרות הגדול בעשור האחרון, וזה כדורגל נבחרות כנראה.

הנבחרת היחידה אולי שכן אפשר היה וצריך לדרוש ממנה להיות טובה יותר היא צרפת בהתאם לאיכות השחקנים שלה שהיא בלתי-נגמרת אבל דשאן הביא את הגביע וכך אין תלונות למרות שליבי הלך עם קרואטיה שנותרה עם הלשון בחוץ אחרי כל ההארכות ושיחקה מצוין.
לגבי הפנדלים כבר כתבתי שכמה שזה לא הוגן, זה מעמד מרגש ומחזק לקבוצה, אנחנו בתיכון חדש בהרצליה מתרגשים מהפנדלים אחרי 1:1 בתום משחק של 7 דק’, אז תארו לכם מה זה לבעוט ברבע גמר מונדיאל וכן-הלאה.

נבחרת הטורניר: קורטואה| טריפייר, גראנקוויץ’, גודין, לוקאס הרננדס| קאנטה, לוקה מודריץ’, האזרד| אמבפה, גריזמן ולוקאקו

ניסיתי לגוון בין הנבחרות, לכן טריפייר ולא מונייר למשל, חיפשתי את האנדרדוג. גריזמן תרם מספקים והקריב מעצמו למרות שאני לא עף עליו כמו אחרים. הארי קיין איכזב אותי כשרמת הקושי עלתה.

הנבחרת המצטיינת: אבחר בצרפת כמובן, אלופת העולם, ואחריהן: קרואטיה ובלגיה, שהוכיחה שלא חייבים להיפטר מהכדור גם אם ניצחה את ברזיל בזכות מתפרצות. כן כמעט מימשה את כל הפוטנציאל שלה.

הנבחרת המאכזבת: אבחר בנבחרת ספרד שהחלה להיות מורעלת עוד לפני שריקת הפתיחה והניעה את הכדור למוות. היירו שינה אך זה לא הספיק. במקום השני - גרמניה.

השחקן המצטיין: לוקה מודריץ’, 3 פעמים נבחר ל-MVP, עשה הכל עבור הנבחרת גם כששפך לאגר, יזכרו אותו לכל החיים בקרואטיה. במקום השני: האזרד. שלישי: אמבפה וקאנטה.

המשחק הטוב ביותר: אני חושב שצרפת נגד ארגנטינה זה שם גדול, 7 שערים היו שם ולמרות אובר בלאגן - אבחר בו. אני מאוד נהנתי גם ב-2:1 של בלגיה על ברזיל.

הרגע ההזוי: היו כל-כך הרבה, ככה בשלוף: סמפאולי מבקש אישור ממסי להכניס את אגווארו; לוריס עושה קאריוס; הצלם של קרואטיה נופל איתם בחגיגות; ובעיקר בטשוואי שבועט את הכדור בחוזקה לשער אחרי שהנבחרת שלו הבקיעה - וזה פוגע לו בפרצוף.