זאת הסתכלות רגשנית על הנושא וזה מובן כשזה בא מפיו של אוהד, אבל מבחינת פרז ובטח במבט על ראי ההסטוריה, אחרי 4 צ׳מפיונס בחמש שנים ועזיבת השחקן הטוב בהיסטוריה של המועדון, זה זמן מצויין לאצטדיון חדש ומשופר שיחתום את שמו של פלורנטינו בזהב בדפי ההסטוריה שלנו. עונה נטולת תארים לא תהפוך את ריאל לטוטנאהם ונראה שיש איזו תוכנית להמשך (פרז מחפש את הדבר הגדול הבא אחרת לא היינו קונים ילדים ברזילאים במליוני יורו)
אני חושב גם שכלכלית האצטדיון החדש אמור לעזור לנו להתמודד עם מה שנהיה משוק העברות ועולם הכדורגל בכלל (אבל אני לא מבין מספיק בנושא אז רק משער).
אוי, כמה שהמשפט הזה נכון וכואב. קונטה כנראה יסיים אצלנו כמו מוריניו. זידאן יזכר כאחד המאמנים הגדולים בתולדות המועדון כשבכל התקופה שלו לא היה שום חזון או שיטה אמיתית. בריאל מדריד יותר חשובים היחסי אנוש, התחת והאם השחקנים קופצים עליך אחרי שערים.
זה חלק מהחיים, לא רק בריאל מדריד ולא רק בכדורגל. הכישורים הנדרשים שונים וזה בסדר. צריך למצוא את האנשים עם הכישורים המתאימים ולא בהכרח את זה שיודע להעמיד שלושה בלמים במיקום אופטימלי, כי בסוף גם ככה סרחיו ראמוס יעמוד איפה שבא לו.
לגבי האיצטדיון - אני לא חושב שבגללו הרכש היה דל. זה לא מסתדר במספרים, כלומר יש כסף גם בלי קשר לאיצטדיון שגם כך לא ישולם במזומן בתשלום אחד מחר בבוקר, וגם אמור להיות ממומן ברובו על ידי ספונסרים. בקיץ שעבר ריאל מדריד הציעה 180 מיליון יורו על אמבפה, כך לדברי נשיא מונאקו. מאז המצב הכלכלי לא הורע. פלורנטינו פשוט לא תופס את שאר כוכבי העולם כשווים את הסכומים המבוקשים.
החזון שלנו הוא לזכות בתארים ועל כן זידאן ייזכר כגדול בהסטוריה שלנו. אתה מחמיר איתו לחלוטין אבל בסדר. הוא שילב שחקנים צעירים בצורה על סף השלמות והרבה שחקנים הפכו טובים יותר תחתיו. באמת סליחה שהיה לנו קצת תחת בדרך לזכייה בשלוש צ’מפיונס ושבדו-קרב אחד(באיירן אשתקד) היינו פחות טובים.
לגבי האצטדיון, עוד בבחירות ב-2004 זה עלה וזה מתעכב הרבה אפילו במונחי האיחורים הקלאסיים בעניינים מורכבים מסוג זה. אולי יש משהו שאנחנו לא יודעים, ולו משהו קטן?
“קצת תחת” זו הגדרה מאוד מאוד מאוד מקלה. 2 מתוך 3 הזכיות היו עם טונות של תחת, ברוב המשחקים לאורך הדרך. אחת מהן באמת הייתה מרשימה וגם שם הזדקקנו להבלחות של אותו תחת.
אין על מה להתנצל, תחת זו תכונה מאוד חשובה (על סף החובה) שאני מאוד מעריך, בטח ובטח בטורינירי נוק-אאוט. אבל כשזאת התכונה הבולטת שלך אל תתפלא שאתה עם 2 אליפויות בעשור. כי מה לעשות, בחלק מהמפעלים צריך אשכרה לשחק כדורגל טוב באופן עיקבי על מנת לזכות.
סלחו לי אבל קצת מפריע לי המשפט הזה.
לא טוען שלא היה מעורב מזל, אבל מתי לא היה מעורב מזל בזכיה כלשהי במשהו? תמיד זה שילוב של יכולת ומזל.
גם ברסה הגדולה של פפ נזקקה לנס וחתיכת תחת מול צ’לסי בדקה ה93, ובעצם כל קבוצה שזכתה כמעט עשתה זאת עם מזל, עם דברים שהסתדרו כמו שצריך בזמן הנכון. אולי מלבד באיירן של היינקס (שגם נעזרה שבשער בהארכה)
ב2015 לדעתי היינו הקבוצה הטובה באירופה, אך הפציעה הארורה של מודריץ וההפסד המפתיע ליובה מנעו מאיתנו להגיע לגמר בו לפחות לטעמי היינו פייבוריטים בו.
ב2013 התפרקנו מול דורטמונד במשחק שלדעתי אם ישוחק עוד 100 פעמים לא היה נגמר בתוצאה הזו.
ב2012 גול בתוספת הזמן ופנדלים מנעו מאיתנו גמר ואולי זכיה.
ב2011 האדום של פפה.
ב2010 פאקינג אינטר זכתה, אם זה לא תחת אז מה כן.
אני יכול להמשיך אבל לדעתי הנקודה עברה, נדיר שקבוצה זוכה בלי מזל באלופות. פעם זה נגדינו ופעם זה איתנו.
ומתי הייתה לנו שיטה?
באופן יחסי תחת לופטגי יש סוף סוף ניצנים של שיטה מאז המתפרצות של מוריניו. לחץ גבוה וניסיון ליצור הנעת כדור יעילה. הבעיה היא שאין לנו שחקן שינצל את החטיפות שהלחץ משיג ויעזור לנו להפוך שליטה בכדור לגולים.
המצב לא משהו, אבל אני כן בוחר לקחת משהו חיובי מהמשחק, נלחמנו ותקפנו, משהו שאי אפשר להגיד על 4 המשחקים האחרונים שלנו.
זידאן אימן שנתיים וחצי ואין קשר בינו לבין אמירה כמו “אל תתפלא שיש לך שתי אליפויות בעשור”. נגד באיירן בשנה שעברה אלילת המזל הייתה לצידינו. בגומלין נגד יובה בברנבאו זה הזייה שהם הובילו 3:0 כי הם לא שלטו בצורה מוחלטת בניגוד ליכולת שלנו בטורינו(עוד שני משקופים והחמצת ענק של כריס לפני השריקה) וגם לנו היו מצבים. התרגלנו לטוב. הזדקקנו לרוח החואניטו פעם אחת וניצחנו בכל משחקי החוץ אשתקד. ב-2017 היינו מעולים(נגד באיירן לא מדברים על התצוגה של נוייר במשחק הראשון או הפנדל שקיבלהו אחרי שקרבחאל הדף בחזה ולא ביד) ושנה קודם לכן אלה הקבוצות שפגשנו. זידאן לא הגריל לנו את רומא ו-וולפסבורג ושורה תחתונה ניצחנו את אתלטיקו שהדיחה את הגדולות בדרך. אתה לא זוכה במפעל הזה בלי תחת. תשאל גם את פפ ופרגי.
אגב חלק מאותו מזל אולי לא היה לנו אף פעם במשחקי הליגה החשובים. משחקי הדרבי ברובם(חוץ מהיום השחור ההוא).
הנקודה הייתה עוברת עם היית טורח לקרוא את כל ההודעה שלי:
אין על מה להתנצל, תחת זו תכונה מאוד חשובה (על סף החובה) שאני מאוד מעריך, בטח ובטח בטורינירי נוק-אאוט.
לא מתכוון להיכנס לכל רגעי התחת ב-2016 ו-2018 שכל אוהד ממוצע זוכר אותם מתוך שינה. אתם סתם יורים באוויר ומתגוננים כאילו פקחי אופ"א בדרך להחזיר את הגביעים. פספסתם לחלוטין את הנקודה.
אף אחד לא מאשים את זידאן ואני מודה לו על התקופה פה. הוא לא זה שיצר את הבעיה, הוא פשוט לא פתר אותה. הכל טוב, הוא לפחות מילא את הארון תארים על הדרך. העניין הוא שכדי לזכות באליפויות צריך דרך וכדורגל אמיתי. להיות טוב ב-30+ משחקים ולא ב-3+. אין לנו את הדברים האלה ובגלל זה אנחנו נשענים על משחקים ומהלכים נקודתיים. לא ברור איך זה בכלל נהפך לדיון, אנחנו חיים ככה כבר שנים, אין מצב שזה מחדש משהו למישהו.
רוב השערים מגיעים ממהלכי התקפה “שיטתיים”, גם אם נראה שלקבוצה אין שיטה. אני יכול לתת פה רשימה של 10 מהלכים קלאסיים של ריאל מדריד בחמש השנים האחרונות, החל מאיסקו שזז שמאלה כדי לייצר מהלכים עם מרסלו ועד בנזמה שבורח שמאלה ומפנה את האמצע מאז שנת 1993. מתוך טריליון המצבים אתמול - אפשר לומר את זה על מעט מאוד. אפילו בקרנות זנחנו את התרגילים הקבועים. אני מסכים שלופטגי כן מנסה ליצור סגנון חד משמעי, אבל זה לא בא לידי ביטוי אתמול.
נלחמנו ותקפנו - כן, כי במינוס 2 בברנבאו מול לבאנטה זה יקרה תמיד. זאת הנקודה. אני אתעודד כשאראה את הקבוצה נלחמת ותוקפת מתחילת המשחק כמו ב2-3 המשחקים הראשונים של העונה. מאמין שזה יקרה בהמשך, נקווה שלא נפסיד בקלאסיקו והפער עד אז לא יהיה גדול מידיי.
לגבי המשפט האחרון, אם פלורנטינו חושב ככה אז הוא טועה לחלוטין. איזה היגיון יש בלא לשלם על איקארדי מאה מיליון או מאתיים על הזאר? זאת הסחורה שיש בשוק ואילו המחירים, תתמודד. למה עדיף להכנס לעונה עם סגל חסר ולא ברמה הנדרשת ולהיכנס לסחרור של פיטורי מאמנים ובלאגן?
ההגיון הוא שהוא כנראה האמין שהפער בין השמות הללו לשחקנים שיש לנו כיום לא שווה את ההפרש במחיר. ועובדה היא שאת אמבפה הוא כן רצה להביא בימבה כסף, זה הצרפתי שלא רצה לבוא.
צריך גם להגיד את האמת - תלינו הרבה תקוות באסנסיו שבינתיים מהווה אחת מההאכזבות הגדולות ביותר שאני זוכר בריאל מאז שהתחלתי לעקוב אחרי הקבוצה. רק לפני שנה-שנתיים עוד דיברנו עליו כשחקן ברמה של אמבפה ושאלנו מי יהיה יותר גדול. היום זה נראה כמו בדיחה עצובה.
היה צפוי שבנזמה לא יהיה ‘פיצ’יצ’י בנזמה ולגבי בייל היה ברור שהוא ייפצע. סימן השאלה היחיד שזרמתי איתו היה לגבי מרקו אסנסיו(את איסקו אשפוט בשלב יותר מאוחר הרי היה פצוע בזמן המשבר, אבל זה לא שלפניכן הוא הבריק, והוא לא יהיה שחקן טוב כמו בנבחרת). אסנסיו מאבד את זה כשהוא בצד שמאל, הוא בונה על החיתוך לאמצע ויש לו אחלה בעיטה. בצד השני הוא בעיקר מרים כדורים סבירים או מוסר אחורה. אפילו באמצע מתחת לחלוץ הייתי מנסה אותו. אבל כל מה שאני אומר אלה תירוצים, בגדול הוא לא הופיע לעונה הזו וגם חלק מהפנדלים שנעשו עליו ועל כן החמאנו לו בפתיחת העונה - היו בעיקר שטות מצד ההגנה. מה שכן, אסנסיו היה משחק הרבה גם אם האזרד היה מגיע, בטח לאור הפציעות של גארת’ בייל.
שחקנים שהיו על הפרק, לא אומר שהיו מרחק חתימה ורלוונטים אבל כן היה אפשר לחשוב עליהם, כמו איקרדי והאזרד - כבר לא יהיו רלוונטים. איקרדי כבר הגיע לצ’מפיונס-ליג עם אינטר, והאזרד יחתום לדעתי על חוזה חדש. מרגיש כאילו אם בנסיבות האלה, בלי כריסטיאנו וכשצ’לסי ‘מבזבזת שנה’ בליגה האירופית, האזרד לא הגיע - זה לא יקרה. חוץ מניימאר שיש לנו אובססייה הזויה כלפיו, קשה לי לחשוב על שחקנים גדולים שאפשר להחתים. אגב, הביקורת שלי היא בעיקר על הקיץ הזה. יכול לחיות עם מה שקרה בעבר להוציא את אמבפה שאני מניח שלא היינו ‘אנטי’ פשוט זה לא הסתדר.
אני חושב שבריאל לא משתגעים אחרי השוק כי מאמינים ששוק ההעברות בבועה מסוימת שתתפוצץ בעתיד. אני נוטה להסכים עם הגישה הזו.
למה שתתפוצץ?
מישהו במהלך ויכוח איתי בפורום הראה לי נתון מאוד מעניין (שדי גרם לי להסכים עם הנקודה שלו). נכון שהסכומים הם אסטרונומיים, אבל הם בעליה ביחס ישר לרווח של המועדון. אותו אדם הוסיף ואמר שלצורך העניין הקניה של זידאן נחשבת להכי יקרה אי פעם כי היה מדובר באחוז גדול מאוד מכספי המועדון, השווה ערך לאיזור ה300 מיליון היום (אל תתפסו אותי במספרים, תתיחסו לנקודה עצמה)
כלומר בהנחה שזה נכון, אז לא מדובר בבועה שתתפוצץ, אלא שאלה פשוט המחירים, והם ימשיכו לטפס כל עוד ימשיך לזרום כסף לענף הכדורגל. פשוט אין לבועה סיבה להתפוצץ, כי כל עוד לקבוצות יש יותר ויותר כסף אז התחרות על רכש ממשיכה לגדול.
אז אולי המחירים קצת יעצרו, אבל כל עוד קבוצות מרוויחות יותר ויותר כסף יהיה להן גם יותר כסף להוציא על רכש, מה שיגרום לעליה של מחירים. מדובר בהיצע וביקוש.
איך הבועה כן יכולה להתפוצץ? אולי עם חקיקה.
חוקים של הגבלת מחיר לדוגמה יעשו זאת, אך הם לאו דווקא יטיבו עם ריאל, שכן לפתע קבוצות רבות יוכלו לשים יד על שחקן שהיום הוא נחלתן של הגדולות.
חוקים אחרים סטייל הפיירפליי שמדברים על איזון לא ימנעו עליה של מחירים, כי כשהרווחים עולים קבוצות יכולות לשלם יותר וישלמו יותר, זה מה שקורה כרגע גם אגב. זה יעצור את האפשרות של קבוצות לקנות 2 קראקים בקיץ זה נכון, אבל לא יוזיל את הקראקים בהרבה
לא גב, חקיקה לא מפוצצת בועה, בועה מתפוצצת כשהשקעה מסוימת לא צפויה יותר לספק את ההטבות (הכלכליות, מקצועיות, מה שתבחר) שצפית שהיא תספק.
המחיר שמשלמים עבור שחקן כדורגל אמור לייצג את השווי שלו. קבוצה מסוימת יכולה לחשוב שניימאר שווה עבורה 200 מליון כי הוא יגרום לה להכנס לתודעה הציבורית, יותר קהל אוהדים ייחשף אליה וההכנסות תגדלנה בהתאם. מאוד הגיוני לחשוב שהתועלת לריאל מדריד בהבאת ניימאר נמוכה בהרבה מזו של פסז’, גם מקצועית (ביחס לאלטרנטיבות בסגל) וגם כלכלית (ריאל כבר עמוק בתודעה, התרומה השולית של ניימאר לכך כנראה שווה הרבה פחות).
בועה תתפוצץ אם גם פריז תגלה שניימאר לא שווה עבורה סכומים כאלה. אלה דברים שמגלים בדיעבד, כמעט ואי אפשר לחזות את זה.
ואם השוק יתאזן רק בעוד חמש שנים לצורך העניין והתחזיות הכה ורודות על שחקנינו הצעירים יהפכו ללא רלוונטיות, בהתחשב בכך שחוץ מכריסטיאנו גם רוב השלד של הקבוצה הזו כבר עשה את שלו - ראמוס, מודריץ’ ועוד, או יותר נכון מתקרב לסוף - מרסלו - אז ריאל מדריד לוקחת הפסקה של חמש שנים מכדי להיות קבוצה תחרותית? אנחנו לא ארסנל.
מתי שוברים את השוק? כשפרס רצה לחזור למשחק, תרתי משמע, ב-2009, לצורך העניין, או מועדון בתנופה גדולה שרוצה לשים חותמת ענק, כמו פאריס סן-ז’רמן שלא הסתפקה בכוכב אחד אלא בשניים.
ריאל מדריד הייתה יכולה לא להיות חלק מההשתוללות(אגב, גם חאמס ב-70 מיליון יורו אז זה היה להשתולל), כל עוד היה לה את כריסטיאנו רונאלדו וזידאן. אם כשהכוכב הכי גדולה שלך עוזב ו-50 גולים בעונה נעלמים לא משתוללים, אז מתי? ומי מבטיח שהמחירים יתיישרו? להיפך…אני לא רואה שום ‘הזדמנות’ לרכוש שחקן ענק במחיר טוב יותר, אולי אולי אולי אם מחירו של האזרד יורד.
השוק אכן השתגע, אלא שהוא נהפך כזה בעיקר ביחס לשחקנים שוברי שוויון. ובזה לדעתי יש מידה לא מבוטלת של הגיון.
ניימאר או אמבפה ב200 מליון פלוס שווים יותר ממוראטה, היגואין ומנדי. כשבייל נמכר לריאל טוטנהאם הוציאה סכום דומה למה שקיבלה עליו כדי לקנות שניים שלושה שחקנים שלא כ"כ מילאו את מקומו.
אני חושב שגם פלורנטינו חושב כך. הוא היה מוכן לשלם את הסכומים הללו על ניימאר או אמבפה. לעומת זאת, 120 מליון יורו על רודריגו מולנסיה נראה לו מוגזם ולא פרופורציונאלי. ובצדק. עדיף ניימאר אחד על ארבעה רודריגו.
הביקורת שלי על פרס היא בעיקר על כך שהוא ככל הנראה חושב שהזאר רחוק מהם. כאן הייתה הטעות שלו.
אם המשוואה היא רודריגו ב-120 מיליון או מה שקרה אז אני מעדיף את מריאנו ב-30 מיליון יורו למרות שהוא כרגע מאכזב. מאמין שהוא כן יכול להבקיע ואחרי שער אחד במשחק חשוב ולא בגארבץ’-טיים נגד רומא - זה יגיע וההשתוללות תפחת. רצו את אמבפה - חלום, רצו את ניימאר - אני הייתי אנטי על אף היכולת שלנו, וכשזה לא התאפשר אז מהרצוי עברו למצוי - לשים את הצ’ק על האזרד גם במחיר שוק מעט מוגזם. וזהו-זה, נגמרו השחקנים האחרים?
הזארד אמר שצ’לסי לא הסכימה לשחרר אותו בקיץ. וגם אם כן היה אפשר להביא אותו, זה אומר לקבור את אסנסיו ועוד לשלם על זה איזה 200 מיליון יורו. בזמן משבר כמו עכשיו כולנו כמובן בעד אבל זאת חכמולוגיות בדיעבד (שגם היא עוד עלולה להתפוגג). הזארד רחוק מאמבפה בערך כמו שפיראס מוגרבי רחוק ממנו.
איזה שחקנים אחרים? את סאלח בלתי אפשרי להוציא מליברפול. אולי דיבאלה ואיקרדי. חוצמיזה אני לא רואה שחקנים אחרים ששווה היה להשקיע המון עליהם.
ריאל מדריד נמצאת בעמדה מאוד מורכבת. יש מעט שחקנים שוברי שוויון בשוק, ובשונה מפעם הקבוצות שמחזיקות בהם לא ישחררו אותם מהר. נראה שהימים הללו נגמרו.
צריך לחשוב אחרת.
אני למשל הייתי מנסה לקנות את סאנצ’ו. שחקן מוכשר מאוד ובוגר מאוד בצורת המשחק שלו. הוא נמצא עכשיו במקום שהמחיר שלו עדיין לא בשמיים. חסרה לו בדיוק עוד עונה טובה כדי להכפיל ולשלש את מחירו. לא כדאי לחכות הרבה.