בדיוק הקשבתי היום לפרק מהרשת של הפודיום, שם הביאו את המאזן של לוזון מאז מונה למאמן הנבחרת הצעירה: 8 הפסדים, 4 תיקו ו-2 נצחונות (אחד מהם על סן מארינו). וזה כולל את הטורניר המדהים לכאורה של יורו הצעירות, שכמו שניתן לראות למעלה כלל בעיקר מזל וצירופי מקרים והרבה פחות כדורגל.
איזה מאמן נוראי, בחיי. כישלון טוטאלי בכל מקום בו דרך. פשוט חבל שהוא קיבל על הדרך גם את האולימפיאדה.
אתם מכירים את הסיפור הזה שבלגיה לא מארחת את ישראל בבלגיה כי אף עיר לא מוכנה לקחת ערבות ביטחונית, רצו בבריסל והיא סירבה אז המשחק ביום שישי יהיה בהונגריה.
גם המשחק של ישראל נגד איטליה באוקטובר, האיטלקים רצו לארח באודינזה ועיירת אודינזה מסרבת לארח ועכשיו האיטלקים מחפשים עיר אחרת באיטליה שתסכים.
במפתיע דווקא על צרפת בנובמבר לא שןמעים סיפורים כאלה
אחת ההזיות הגדולות שקראתי.
לא זוכר דבר כזה שמדינה בוחרת לא לארח במדינה שלה כי היא חוששת מהפגנות ועניינים ביטחוניים.
בעיני זה הרבה יותר חמור. זו סוג של הצהרה על איך אותה מדינה מתקשרת את היחס שלה לישראל - אנחנו לא ראויים לעשיית מאמץ והוכחת ריבונות מקומית, אלא רק מטרד שצריך לטאטא מתחת לשטיח במסווה של פחדנות.
אפשר להבין את הפחד של שחקני נבחרות להגיע לאיזור שנחשב איזור קונפליקט, אבל לפחד מאזרחים של מדינתך שיעשו קצת רעש?
זה היה חייב להגיע מתישהוא.
ככל שהאוכלוסייה יותר גדולה יש יותר השפעה, והמקומיים לא רוצים להבין שיש בעיה יש שהם ימחקו מהמפה.
זו ממש ההתחלה. עוד יחפשו למדר אותנו למשחקים נגד מזרח אירופה בלבד.
פששש… איך אני אוהב לראות שחקני כדורגל שרק מאיך שהם מדברים מבינים שהם בחורים אינטלגנטים. לצערי אין הרבה כאלה (זה המקצוע), ואני שמח שבחרו באלי דסה לדבר במסיבת העיתונאים הזו.
בקלות מסיבת העיתונאים הזו יכלה להיראות אחרת עם שחקנים קצת פחות אינטלגנטיים. אחלה דסה, דיבר מעולה וזו הדרך, אולי, להרגיע את האווירה ולייצר כבוד הדדי.
ונקודה נוספת, איך לעזאזל האפס הזה עדיין לא מפוטר? 12 המשחקים האחרונים של הנבחרת הצעירה:
כן, נורבגיה הרבה יותר טובה. וכן, תכלס גם לא היה לנו כזה משחק רע. אבל, אין לי ספק שזה גם יכל להיגמר אחרת. הנבחרת עלתה בהרכב סופר התקפי (הייתי אומר כרגיל), וזה משהו שאני פשוט לא מצליח להבין. גם ככה ההגנה שלנו חלשה, אז למה להחליש אותה עוד יותר?
הקשבתי לפודקאסט של הפודיום לקראת המשחק, וגם שם נדמה היה שהצדיקו את הגישה ההתקפית מתוך טיעון של “גם ככה נספוג, אז אולי לפחות נצליח להבקיע ולצאת עם משהו”. זה טיעון כל-כך מטומטם… והרי אין שום הבדל מבחינת המשמעות של אי הבקעת שער בודד לספיגת שער בודד. הרעיון שאנחנו יכולים להרשות לעצמינו להפקיר עוד יותר את ההגנה כי “גם ככה נספוג”, תוך כדי התעלמות מכך שלספוג 2 גולים ולספוג 4 גולים זה לא אותו דבר, זה פשוט רעיון מגוחך.
לא היה קורה שום דבר אם היינו עולים עם בונקר מפואר. ייתכן והיינו מפסידים בכל מקרה, ואולי אפילו מובסים בכל מקרים, אבל הסיכוי שהיינו מוציאים איזה תיקו או אולי אפילו גונבים ניצחון, באמצעות בונקר, גדול לאין ערוך מאשר הסיכוי להוציא משהו במשחק בו אנחנו עולים עם הרכב מאוד התקפי מול נבחרת 2 רמות מעלינו.
ודבר נוסף, כל הגישה הזו של “גם ככה אין לנו סיכוי לעלות למונדיאל והמטרה היא בכלל היורו הבא”, גם אם היא נכונה, לא אמורה להוביל למסקנה שאין חשיבות לתוצאות בקמפיין הנוכחי אלא רק לדרך. זה ממש לא נכון. לתוצאות יש חשיבות עצומה כיוון שהן משפיעות על הדירוג של הנבחרת, מה שמשפיע בתורו על ההגרלה שלנו במוקדמות היורו. ההבדל בין קמפיין טוב בו מצליחים אולי לגנוב משהו באיזה משחק או שתיים מנורבגיה ואיטליה, לבין קמפיין בו אנחנו מפסידים את כל המשחקים הללו (לצד איבוד נקודות גם נגד הקטנות שבטח יקרה) יכול לגמרי, לכשעצמו, להוות ההבדל בין העפלה ליורו או אי העפלה ליורו, נטו בשל ההשפעה של זה על דירוג הנבחרת בהגרלת המוקדמות.
וזה שאנשי הנבחרת ותקשורת הספורט הישראלית לא מבינים את זה, אומר הרבה על רמת החובבנות שלנו. כמו גם זה שהם לא מבינים שישראל באופן קבוע עולה עם הרכבים סופר התקפיים כאילו אנחנו מינימום ארגנטינה (רציתי לכתוב ברזיל, אבל אחרי הלילה…).
החטא הקדמון הוא שהיה מנהל מקצועי הולנדי שסוף סוף עשה סדר והתווה דרך. התוצאות הגיעו מהר מהצפוי, עם קצת עזרה של אלילת המזל. זה מצטרף לאוסטרי שגם שיפר את המערכת המקצועית. אבל העסקונה חזקה מהכל, שניהם נזרקו הביתה וכנראה שבוני לא מספיק חזק כדי לקבוע מי יאמן את הנבחרות שלו. כבר כשהם פיטרו אנשים טובים שאשכרה קידמו את הכדורגל (בוני בעצמו סיפר על דרך העבודה עם ההולנד, שפעם ראשונה הכניס מדיניות של מעקב מסודר אחרי כשרונות, למשל) הבנת לאן זה הולך.