בחיי שאין יצור מסכן יותר בטבע של עולם הכדורגל, מאשר אוהד אתלטיקו. 120 דקות של סבל טהור לפני 3 ימים, ועוד כמעט 100 דקות של תקוות שווא היום, רק כדי ללכת הבייתה במפח נפש מוחלט. שוב. כמו (כמעט) בכל פעם בעשור ומשהו של ‘כמעטים’ שהמועדון הזה נתן לאוהדים שלו.
שאתלטיקו תלמד קצת מיונייטד. לפחות לה יש את ה-decency שלא להשלות ולא לתת שום תקוות שווא לאוהדים שלה, בשום שלב. לא לכדורגל טוב, ולא להישגים.
אחי אתה לא מבין, זה כל הקטע של המועדון שלנו. זה בסדר מה שקרה השבוע, זה חלק מהמיתוס וחלק מהתרבות.
בשבועות קשים כאלה אני יושב עם שלשות אוהדי אתלטי הקיימים וכולנו נכנסים לדיכאון ביחד ומספרים סיפורים קורעי לב על הלוזריות שלנו ואיפה היינו בזמן חטיפת הראמוס, החואן פראן, שתי הנגיעות והעזיבה של RG8.
זו חוויה מחשלת.
שמע אחי, נשמע כיף אמיתי. חווייה ממש.
כיף, כמעט כאילו יש לכם גם חוק, שאסור לכם לדבר על מועדון האוהדים של אתלטיקו מדריד. ועוד חוק, ש-א-ס-ו-ר לכם לדבר מועדון האוהדים של אתלטיקו מדריד.
תשמע, זה בDNA. אין לי מושג איך להסביר את זה. וזה גם משפיע עליך.
אורי כתב היום, בצדק, שלא ניצחנו את ברסה אף פעם בליגה כשזה היה ממש חשוב. ניצחונות בסיבוב הראשון לא נחשבים.
הופתעתי לחלוטין מהשער השני שלנו וקצת התחלתי להאמין שננצח אבל ברגע שספגנו שעור תוך דקה, ידעתי שנובס בדיוק כפי שידעתי שלא עוברים את ריאל ושראמוס הולך להבקיע את השער ההוא.
ברסה או ריאל מאמינות ויודעות שהן טובות יותר ומגיע להן.
אתלטי זה בדיוק הפוך: יודעים שלא מגיע לנו לנצח והיתרון מבלבל אותנו.
זו התרבות וזה הDNA.
נראה שאתלטיקו נפלה מהרגליים בסוף.
אולי סימאונה צריך לדרוש 96 שעות מנוחה? מה פשר העניין, הכושר של אתלטיקו תמיד היה יוצא דופן.
ועל הפרשן הישראלי הבלתי נסבל ההוא שפעם שיחק אצלכם…
איך הכדוגל אכזר, העונה של אתלטיקו נגמרה בחודש, ממאבק בכל החזיתות למאבק בגביע בלבד…
כואב להיות אוהד אתלטי…
חכה ליום רביעי…
טוב בואו נעלה את זה לפה ולא רק בצ׳אט-
אתלטיקו מדריד וצ׳ולו סימאונה.
אני חושב שאפשר להגדיר את העונה שלהם כ״כישלון״, כי לא משנה מה תגידו-יש להם סגל מעולה והם בנו קבוצה טובה. אי אפשר כל עונה להתחבא מאחורי תדמית האנדרדוג, יש לו שיטה מסוימת וגם מוריניו שלט בליגות שלו עם כדורגל לא התקפי. אז גם עם השיטה שלו שלו אפשר לדרוש תארים.
פשוט קשה לי עם זה שהוא חסין לביקורת מבחינת תארים. יש לו סגל מעולה, לא תלוש לצפות ממנו לקחת תואר העונה.
מקום 3 זה המקום הטבעי שלהם.
אני כל פעם מופתע כשהם מצליחים ללכת עד הסוף ולקחת תואר. או לתת מאבק רציני עד הסוף.
אתה לא יכול לבנות קבוצה לאורך זמן עם חצי תקציב מ 2 היריבות הגדולות. השחקנים המצטיינים יקבלו הצעות שאי אפשר לסרב, אנשי צוות מצטיינים גם, הסקאוטים, העמלות של הסוכנים, וכו’.
אני לא חושב שהעונה הזאת היא כשלון, למרות ההשקעה המסיבית בקיץ.
סגנון המשחק זה משהו אחר. אין לי סבלנות לראות אותם ככה סתם בשביל הכיף. כי זה לא כיף.
לכתוב “מקום 3 זה המקום הטיבעי שלהם” מזכיר לי את אוהדי ריאל שבזמנו אמרו לנו שואלורדה קומאן צאבי טאטא מרטינו הם מאמנים טובים לברצלונה…
כמו שלהם היה נוח שאיזה בינוני מבילבאו יאמן את ברצלונה כך לנו ולאוהדי ריאל נוח להציב להם תקרת זכוכית במקום השלישי…
דימטרי, אתה באמת חושב שבשנים האחרונות עם ברצלונה בקרשים ואני גם לא חושב שהגירסה הזו של ריאל היא מרשימה במיוחד הם לא יכלו להשיג יותר בליגה ? ובכלל לא כל שנה הם פגשו בנוקאאוט את ריאל ובכל זאת הם הודחו כמעט כל שנה באותו שלב…
אני מחבב את סימואנה, חיבבתי אותו גם בתקופה שזה לא היה כל כך פופלארי לאוהדי ברצלונה לחבב אותו. מאמן אדיר. אבל מיצה את עצמו. שנה חופשה ואחרי זה אינטר או קבוצה דומה באיטליה.
בכלל אפשר לחשוב אתלטי זה גירואנה שהצליחה שנה אחת בהפתעה. ההרכב שלהם עדיין חזק והם השקיעו המון כסף.
אבל אם לאוהדי אתלטי אין דרישות ליותר, מי אני שיתוכח איתם.
דרך אגב, אם סימואנה לא היה סמל באתלטי, אף אחד לא היה מגן עליו שם.
אני צועק את זה כבר שנים.
אתה לא יכול להוציא את הפוטנציאל המלא אם אתה מראש מגיע בגישה שאתה מסכן.
זה היה נכון לתחילת הדרך שלו, לא לאתלטיקו של היום ולא לכדורגל של היום.
אם הוא לפחות היה ממשיך לעשות תוצאות יפות בליגת האלופות, ולוקח גביע מפעם לפעם, היה אפשר עוד לקבל את המצב אבל הסגנון שלכאורה הכי מתאים לנוקאאוט לא מביא להם תוצאות גם שם.
הוא מאמן טוב, ואתלטיקו קבוצה מאומנת, אבל הגישה הזו מזמינה הפסדים גם כשאתה טוב. אי אפשר לשחק ככה.
ולענייננו -
אתלטיקו מדריד יכולה יותר ממה שהיא השיגה העונה ובעונות הקודמות. כמה יותר? לא יודע, אבל בוודאות יותר (*).
זה איזשהו שידור חוזר קבוע, כמעט בכל עונה, שאתלטיקו עושה קולות של אליפות, דופקת רצף משחקים (ולפעמים אפילו סיבוב שלם) שגורם לכולם להגיד “השנה הם הולכים על כל התארים”, ואז מגיע רצף משחקים אחר שמוריד אותם לקרקע. אז אני לא יודע אם זה הסגל, המאמן, התקציב, היריבות או הכל ביחד. אבל משהו שם יכל להתנהל טוב יותר, ולו רק מבחינת חלוקת העומסים/תוצאות לאורך העונה.
הבעיה הגדולה שלי עם אתלטיקו זה שהיא עוד לא החליטה אם היא קבוצה גדולה או קטנה. זה נחמד ויפה לעשות קולות של קבוצה התקפית וחזקה מול לאס פאלמאס ודומותיה, אבל אם זה לא קורה מול הקבוצות הגדולות - זה נשאר בדיוק ככה. קולות. למעט מחצית אחת, מול ברצלונה בגומלין גמר הגביע (וגם זה כי כבר לא הייתה ברירה), במשחקים מול היריבה העירונית ומול ברצלונה אתלטיקו באה בגישת ה"רק שלא נפסיד", במקום אולי להוציא משהו חיובי. ועובדתית, זה לא עבד לה, בטח בלונג ראן.
(*) - אתלטיקו של לפני סימאונה הוכיחה שאפשר להשיג גם הרבה פחות. לא בטוח שמאמן אחר היה מביא לאותן “תוצאות” כמו צ’ולו, גם אם לא מבחינת תארים אלא מבחינת להוות מוקד משיכה לשחקנים.
סימאונה בלי ספק קידם אותם והוא צריך להיות נערץ שם. אבל הוא סחב אותם מספיק למעלה והגיע בבירור לקצה היכולת שלו.
השאלה אם אתלטי מקבלת על עצמה שהיא לנצח תהיה מקום שלישי…
על מה אנחנו מדברים, עונה שעברה אפילו לא סיימו 3.
לא הצליחו לתפוס את בארסה בעונה מזעזעת עם צ’אבי.
אתלטיקו מול ריאל העונה:
תיקו 1-1 בליגה
תיקו 1-1 בליגה
הפסד 2-1 בצ’מפיונס
ניצחון 1-0 בצ’מפיונס
אתלטיקו מולנו העונה:
ניצחון 2-1 בליגה
תיקו 4-4 בגביע
הפסד 4-2 בליגה
הפסד 1-0 בגביע
הסטטיסטיקה על הנייר היא: 2 ניצחונות, 3 תיקו ו-3 הפסדים.
בסופו של דבר 8 המשחקים הללו הכריעו את העונה של אתלטיקו. מקום שלישי בליגה, הדחה מולנו בגביע ומול הרשעים בצ’מפיונס. אז צריך לשאול - האם לאתלטיקו יש סגל שמסוגל להוציא יותר? התשובה שלי היא לא.
חוליאן אלברז הוא היחיד שיש לו מקום מוצדק בהרכב של ריאל. מולינה היה תופס שם הרכב רק כי קרבאחל פצוע, ואולי הם גם היו לוקחים את אובלק במקום קורטואה שנפצע מלא בשנים האחרונות. אחד מוצדק ועוד שני אוליים. אף אחד אחר לא זוכה למקום ב-11 של ריאל, למרות שההרכב שלהם סופר מוגבל.
ומה עם ההרכב שלנו? אולי אובלק בגלל סיטואציית השוערים, אבל מישהו באמת היה מזיז את שצ’נסני מההרכב בלב שלם? חולי זה חלום של כולנו פה בפורום, אבל בעיקר כי לבנדובסקי זקן וכבר לא בשיאו. אבל כשהפולני מגיע אחרי מנוחה - מישהו בכלל יכול להשוות בין שניהם? אז אצלנו יש שני אוליים.
ומה קורה בסיטואציה ההפוכה? הם היו לוקחים לפחות חצי הרכב שלנו או של ריאל, וזה רק ממחיש עד כמה הפערים גדולים. או במילים אחרות - עד כמה הציפיות שלכם מאתלטיקו מנופחות ולא ריאליות.
הנה טבלה שמסכמת את הקריירה של סימאונה באתלטיקו:
עונה טובה של אתלטיקו היא עונה שבה הם לא מפשלים, מסיימים מקום שלישי בליגה, ומעפילים לחצי גמר גביע ורבע גמר צ’מפיונס. כל דבר מעבר לזה הוא בונוס. 2 האליפויות? בונוס מטורף. בגביע הם באמת אנדראצ’יברים, כאשר הזכייה האחרונה שלהם היא מהעונה המלאה הראשונה של סימאונה, ומאז הם לא עשו אפילו גמר - אבל אפשר להסביר את זה בקלות עם העובדה שלאתלטיקו אין סגלים מספיק ארוכים כדי להתמודד בכל המסגרות כל עונה, דבר שהיא עושה (גם אם לא בהצלחה יתרה) באופן די עקבי מאז שסימאונה הגיע.
אז נכון, יש כמה תוצאות חריגות שסימנתי בשחור. 4 שנים מביכות בגביע המלך, ונראה שמאז 17/18 הם לא מאוד מצליחים בליגת האלופות. אבל מי כן חוץ מריאל? התוצאות הלא מספיק טובות שלהם עדיין הספיקו להם כדי לקחת לנו את המקום באליפות העולם לקבוצות בקיץ.
באיזו עונה אתם מרגישים שאתלטיקו יכולה הייתה לעשות יותר? באיזה עונה היה לה סגל ששווה יותר ממה שהיא השיגה? להזכירכם - הכוכב הכי גדול שלהם בתקופה הזאת נראה כמו חרא בברצלונה, והראה שהוא לא שייך לרמות הגבוהות ביותר.
אגב, מתוך 7 חצאי הגמר שאנחנו רואים פה - 5 מההדחות הן מולנו ומול ריאל, ועוד שתיים מול בילבאו (אחת בגביע ואחת בסופרקופה). 4 הגמרים? 3 הפסדים לריאל, אחד בהארכה ושניים בפנדלים, ועוד אחד לנו על שערי חוץ. אז גם כשהם עושים עונה טובה, הכל הולך להם נכון מול שאר הקבוצות - אז הם פוגשים אותנו ואת ריאל ומפסידים על הקשקש. כמה קבוצות יש כבר שלא מפסידות? כמה באמת נותנות את הפייט הזה כמו אתלטיקו?
דברים שכתבתי לפני חודש על אתלטיקו.
העונה היתה עונת מעבר, והחל מהקיץ אמור להיבנות פרויקט חדש. יהיה מסקרן לראות איך יתחיל.
אגב, העונה לא גמורה לחלוטין, כי אחרי סיום הליגה יש לאתלטיקו את אליפות העולם.
יש לי תחושה שבשנים האחרונות אתלטיקו תזכה בליגת האלופות לפני שתזכה בליגה, אבל כרגע זו אמירה כללית מדי.
אני חושב שהיו כמה עונות שהם יכלו יותר, ולדעתי גם העונה הם יכלו יותר. ריאל מדריד לא משחקת טוב, לברצלונה היה את המשבר שלה, אתלטיקו מדריד כבר הייתה שם.
אני מסרב להסתכל על הסגל שלהם כסגל חלש.
גריזמן הוא אלוף עולם והוכיח שהוא טופ עולמי.
יש להם שחקנים בהגנה כמו נורמנד שלקח יורו והוא בלם מעולה שרדפו אחריו. אלוף עולם כמו מולינה, חימנס שהוא בלם מעולה כבר שנים שבקלות יכל להגיע לקבוצות אחרות, יורנטה שיכול לשחק כמגן והוא שחקן בטופ, והבן של סימאונה שהוא הפתעת העונה לדעתי. אני הייתי שוקל את סימאונה על פניי קונדה, מבחינה התקפית זה יותר טוב מפורנו. לאמין והוא באגף זה לא חוקי.
אובלק בשער זה באנקר.
בקישור יש לך שמות כמו גלאגר שהוכיח העונה שהוא מעולה, עוד אלוף עולם דה פול, יורנטה שיכול לשחק שם, ילד פלא ענק פלסיוס, קוקה עם הניסיון, ולינו שלדעתי אפשר להוציא ממנו יותר. יש פה אחלה קישור.
בחלק ההתקפי יש לך את החלוץ הכי טוב בעולם אולי, את גריזמן כמו שאמרתי שאין צורך להציג, ואשכרה כשחקן מחליף את סגן מלך השערים מעונה שעברה (שער אחד הבדל)
סורי, אני מסרב שנה אחרי שנה להתפעל ממקום שלישי. אפשר לבוא למאמן עם ציפיות שיוציא מזה יותר. הוא המאמן שמרוויח הכי הרבה בעולם לדעתי, משלמים לו את הסכום הזה כל שנה בשביל להתפעל שהגיע למקום שלישי? אולי הוא פשוט מחורבן בשיטה שלו?
אני חושב שקשה לתפוס עונה שגם בארסה וגם ריאל גרועות בו זמנית. הם לקחו אליפויות גם על הראש שלנו וגם על הראש של ריאל, אבל זה נדיר בגלל שהם אנדרדוג.
אתה מוזמן לבדוק כמה אליפויות לקחה קבוצה לא בכירה בליגות הגדולות האחרות ב10-15 השנים האחרונות. לא “קבוצות” אלא אותה קבוצה שזכתה יותר מפעם אחת באליפות מפתיעה.
בליגת האלופות זה לא בושה להפסיד לא רק לבארסה או לריאל, אלא גם לסיטי, באיירן , ליברפול או PSG. כולן יותר גדולות ועם תקציב יותר גדול.
בגדול אני חושב שסימאונה משיג יותר ממה שהתקציב שלו מאפשר. זה שמדברים על אתלטיקו כיריבה בכל שנה זה כבר הישג.
