קרדיט לכותרת הגאונית ב-‘ידיעות אחרונות’ בכתבה מאתמול. אחרי ניסיון באיטליה, ה-VAR היה השינוי הגדול במונדיאל האחרון במטרה לצמצם את טעויות השיפוט לאפס. בקלאסיקו הגדול בספרד, השופט הציץ במסך וראה את ואראן מבצע פנדל ברור, ואולי חשש לשרוק בהתחלה אבל אחרי שלב ההוכחות - העניק לבארסה את הפנדל שהגיע לה וסוארס כבש בדרך ל-2:0. בליגה האנגלית החליטו עדיין לא להשתמש ולנהוג בשמרנות מסוימת, אבל אחרי חצי שנה פלוס-מינוס בליגות הגדולות, זמן טוב לסיכום ביניים:
לא מעט כוכבים יצאו נגד העניין. לוקה מודריץ’ למשל, לואיס סוארס, וגם ראול דה-תומאס מראיו וייקאנו שביטא היטב את התחושות. ה-VAR גזל ממנו כמה גולים אבל גם אישר לו שניים מאוחרים, מצד שני הוא אמר וביטא את תחושותיי ואולי גם של רבים אחרים: זה נורא, כי כשאתה כובש שער אתה חוגג את הגול עם פחד, אתה עצור. לדעתי זה לא עוזר לאף אחד. זה לא טוב לכדורגל. השופטים טועים בכל-מקרה, גם עכשיו, עם התמיכה הטכנית כביכול”.
שאלת מיליון הדולר : איך אפשר לייעל את העניין הזה מבחינת המהירות, האחדות של השופטים ועוד ועוד, והאם הגיוני לאפשר לליגה בכירה כמו הפריימרליג להחליט לדחות את אימוץ הרעיון?
ומעבר לזה: דעתכם האישית. התורה שלי: יוצא ה-VAR לאלתר. הרגע הכי מרגש בכדורגל עבור השחקן ועבור האוהד הוא רגע הבקעת השער. אתה לא יכול לקפוץ בלב שלם כי אתה מפחד שיפסלו את הגול, ומעבר לזה המשחק מתארך ועדיין יש טעויות.