ממש לא ראיה שטחית. ב2015 אובאמה חתם על הסכם עם האיראנים וכל עוד האמריקאים כיבדו את ההסכם כך עשו גם האיראנים. ב2018 טראמפ הפר את ההסכם ואז הגענו למצב בו לאיראנים יש אורניום מועשר. ההסכם של טראמפ עכשיו די דומה לזה של אובאמה מינוס הרצינות והדקדקנות שבהן ההסכם של אובאמה היה.
טראמפ לקח את ישראל לסיבוב מיותר של כמעט עשור שכלל ירי טילים ומלחמה שבסוף הביאו לאותו מקום, מינוס הרתעה. איראן למדה שבמבחן המציאות יש לה stamina שלא לישראל ולא לארה”ב הגדולה יש.
אנחנו יכולים להתלהב עד מחר מ-B2 אבל במציאות חזרנו בדיוק לאותה נקודה.
הניתוח האישיותי של טראמפ (“יש לו צדדים טובים ורעים”) מעניין את הסבתא. המציאות היא הנושא. לא טראמפ. במציאות מ2018 מצבנו מול איראן הורע. טראמפ הוא נזק בלתי נסבל למדינה והעובדה שנתניהו נתן לו להפוך את ישראל למדינת חסות היא טירוף גמור ונשאלת השאלה בשביל מה?