בדרך כלל נהוג לשפוט מהלכים לפי האם הצליחו או האם כשלו. כאן מדובר בכשלון.
אני נותן לך קוביה. אתה צריך להמר אם יצא שש או לא. אם אתה צודק, לא קורה כלום. אם אתה טועה, כדור בראש. הימרת לא 6. הטלת קוביה. יצא 6. האם ההימור שלך היה גרוע? לא, הוא היה טוב וכשל.
הכוונה לא להיצמד פה למספרים (יכול בהחלט להיות שההימור היה מאד ריסקי ולא סביר במקרה של איראן), אלא להמחיש שאתה שופט במשקפיים דטרמיניסטיות אירוע של סיכוי וסיכון.
לא הבנתי למה להמר מלכתחילה… אם רצית להפיל את המשטר האיראני (או לכל הפחות לפרק אותו כליל מנשקו) ויצאת למלחמה על זה אז תשיג את זה. אם לא חישבת את המחיר נכון וזה למרות שהיה ברור מהרגע הראשון שהפלת המשטר מהאויר היא הימור די קלוש אז מה שעשית זה חוסר אחריות גמור וכשלון מוחלט.
במקרה זה, ישראל פעלה נכון. בכל הנוגע לניהול הטקטי, ישראל ניצחה את איראן, ועשינו כמצופה מאיתנו. מה כשל? המו”מ והיום שאחרי. החלק השני היה לנסות להחליף את המשטר עם אלטרנטיבה מקומית (מושלם) או אלטרנטיבה קולוניאלית צבאית של ארהב (כולם נמנעו מזה).
מפה והמשחק של טראמפ מול איראן על המיצרים לא היה בשליטה שלנו. דווקא בכל מה שהיה באחריותינו ניצחנו ברמה הצבאית את איראן.
חיל האויר היה מדהים. לא כוחות. מערך ההגנה של ישראל גם מטורף. אבל איך זה מחליף משטר? באיזה תסריט? ואיך נכנסים למלחמת התשה מול מדינה שלא יודעת נואש וכבר הוכיחה את זה במלחמה מול עיראק?
מה נותן לנו יתרון טקטי אם הוא לא מוביל לשום הישג אסטרטגי?
ליאור אתה מדבר כאילו אנחנו יודעים את התמונה המלאה ויכולים לתת תשובות. האמת היא שאנחנו יודעים חלקית מה תקפו, מה התוצאות של התקיפות האלו ומה באמת קורה מאחרי הקלעים.
כבר כמה פעמים שדווח שטראמפ אוסר על ביבי לתקוף וזה התברר כתרגיל. ממש מהסבב הראשון זה ככה. יש פה הרבה מיינד גיימס שאנחנו יכולים להבין רק בדיעבד.
אני לא הייתי מופתע אם בדיעבד יתברר שהוא עושה את זה כדי לתת להם לצאת מהבונקרים ולצאת לסבב נוסף. בסבב הקודם לי אישית זה היה ברור שיהיה סבב נוסף, וגם כתבתי את זה פה. ראינו את זה בסיום שני הסבבים איך לקראת סוף הסבב כבר נגמרו המטרות והתחילו להפציץ כל מיני אתרים רנדומליים. ההבדל הוא שהפעם האיראנים כבר מודעים לתרגיל ולא בטוח שהם ירגישו בטוחים שוב פעם.
למרות הכל אני לא הולך להתחמק, התחושה כרגע מאוד קשה, ולדעתי אף הפסדנו את המלחמה אם מסתכלים על התמונה בגדול, מהשביעי לאוקטובר ועד היום. אמנם הסרנו את האיום הפיזי, אבל המצב הבינלאומי שלנו גרוע במיוחד. השאלה היא האם היו אופציות אחרות להתמודד עם איראן, בהנחה שהם היו כצעד מהשגת פצצה גרעינית כפי שסופר לנו. לפעמים צריך לשלוח את השוער לרחבה לאיזה קרן חסרת סיכוי ואולי היינו במצב הזה מבלי לדעת.
הם היו כפסע מגרעין בגלל ביטול ההסכם ב2018… זה כישלון כפול.
מה ידענו טרם התקיפה? שמשטר לא מחליפים מהאויר ושצריך בעל ברית מבפנים שיקח את העניינים לידיים כשהמשטר יפול. ושאם אין את זה אז חמךניקה איטית מאוד תוביל אולי בעוד כמה שנים לנפילת המשטר.
אי אפשר להצדיק את הפעולות של טראמפ ונתניהו. הם לקחו אותנו לסיבוב חסר תכלית של סבבים בליסטיים ושיתוק המשק. סתם.
תקיפה מהאויר זה אולי מעד מקדים. בשום מצב זה לא יותר.
ליאור, תרגיל מחשבתי: אם עוד חודש נופל המשטר, מה זה אומר? שאתה הופך ל’טועה’?
ושוב, אני מסכים שלמשוך את טראמפ באף הייתה טעות בשיקול דעת, בזהירות המתבקשת. אף כתבתי שאני מודאג שהוא יעשה עוד כאלה, עכשיו שמצבנו הורע.
לגבי לבנון - הפסקת האש הזו שבירה כמו קליפה של ביצה, אני מהמר שהיא תישבר מהר מאד (נביא ממש…). אני מקווה שהפעם לקרב על הנראטיב נופיע. עשוי להיות לא רק מול ה’עולם’, אלא גם מול מי שיבקש באמריקה להפיל את זה על ישראל. שמענו את ג׳יי די מאיים עלינו האמריקאית מדוברת.
כן.
אבל עזוב אותי, מה אני מבין בענייניה הפנימיים של איראן? זה שאני אטעה זה לא חוכמה.
אני מציע שנחפש את הטועים בהנהגה כי להם יש אחריות
אני שוב פעם אגיד, אנחנו לא יודעים הכל. כרגע זה אכן נראה כמו אסון אבל ייתכן שלא היו ברירות אחרות או שיש מהלכים נוספים שמתוכננים ואנחנו לא יודעים אותם.
להבנתי, זה היה אמור להיות בשלבים. פגעו ישירות במשטר, ומוקדים צבאיים כמה פעמים. בעזרת יצירת כאוס ניסו למצוא גורם מקומי שינסה להפוך את המשטר. האיראנים החילוניים, הכורדים כל מי שהיה מבקש בגדול רק לא עוד סיפור אפגניסטן וארהב. הבעיה היא שאף גורם לא רצה לפעול, כל אחד מסיבותיו.
לא חולק עליך על זה, אבל זה לא היה הדיון. החזית מול איראן הייתה צריכה לקרות מבחינתינו אחרי כמה תקיפות מצידם. מה שהתגלה בהמשך הייתה בעיה שהגיעה מאוד כיוונים עליהם אנחנו לא יכולים להשפיע או לשלוט עליהם.
לפי דיווחים בארה’‘ב, ואם אני זוכר נכון גם פה בארץ אחר כך, טראמפ עצר את הפלת השלטון שתוכננה ע’'י המוסד בגלל לחץ מצד ארדואן וקטאר.
אולי יש תכנון אחר עכשיו שהאיראנים ‘‘מוחלשים’’. אולי לא.
לחשוב שהמוסד יכול להפיל את השלטון באיראן זה שיגעון גדלות בהתגלמותו
אתה מתמצא בהפלת משטרים?
זה מתחבר לרצון של טראמפ לראות את ג’ולאני טובח בשיעים בלבנון. זה בפועל מרחיב את ארדואן, ואני לא אתפלא אם אחר כך לא תהיה יותר לבנון.
מה שחסר לארדואן זה לראות את הכורדים מתחזקים.
זה בעיקר רע לישראל, ‘פתרון הקסם’ הזה
דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאא’י:
סעיף 13 במזכר ההבנות ברור מאוד: פתיחת המשא ומתן על הסכם סופי מותנית ביישומם של חמישה סעיפים מוגדרים, ובהם סעיף 1 של המזכר, העוסק בהפסקת הלחימה בכל הזירות, כולל לבנון.
אנו יודעים שסעיף זה לא יושם, וארצות הברית לא הייתה מסוגלת או לא הייתה מעוניינת להבטיח את יישומו.
המשטר הישראלי ממשיך להפר את התחייבויותיו. זהו הנושא המרכזי בשיחות המתקיימות היום.
אז אחרי כל הסיפור הזה ובזמן שהצפון שלנו מופצץ, מתנהל מומ בקשר לעתיד גבולנו הצפוני ללא נוכחות שלנו בין המעצמות ארצות הברית ואיראן. מרתיח.
כמו כן, אם אני צריך לתת פרשנות לטקטיקה הישראלית (מודה שקשה, אני זועם על המצב כשעוד ועוד הותרו לפרסום מתפרסמים והורסים את מצב הרוח):
זה כרגע ההצגה של ג׳יידי ואנס, צריך לתת לו לנהל את הפארסה הזו כאהבת נפשו עד שהיא גם ככה תתפוצץ לו בפנים.
בינתיים יש פוליטיקאים שלא מתביישים לעשות נזק בל יתואר למדינת ישראל בזמן שחיילים מתים. מידת הציניות לא תיאמן וזה כבר באמת גובל בבגידה. רק ב x ראו את זה 20 מיליון איש
על כל דמעה של אמא ישראלית, אלף אמהות לבנוניות צריכות לבכות. לבנון כולה צריכה לבעור!
עם כל הכבוד לאמריקאים, ישראל חייבת להבהיר לעולם כולו שדם בנינו וביטחון אזרחנו איננו הפקר. לבנון כולה צריכה לבעור. חובתנו העליונה היא להגן על אזרחי ישראל ועל חיילי צה״ל, והמחויבות הזו קודמת לכל שיקול אחר.
אמרתי לראש הממשלה, גם בישיבות בינינו: על כל דמעה של אמא ישראלית, אלף אימהות לבנוניות צריכות לבכות.
מספיק עם הפינג־פונג. במזרח התיכון לא מנצחים בתגובות מדודות ובהכלה - צריך להשתגע. למחוק. להכריע את הטרור.