לקראת מנצ’סטר סיטי| הנה זה בא. כמעט כמו השידור של נדב יעקבי לגול של רודריגו. ריאל מדריד, מחזיקת הקופה אבל בעיקר אלופת אירופה, מארחת את האימפריה של פפ והולאנד בחצי הגמר הראשון למשחק לו אנחנו מחכים בקוצר רוח כבר חודשים. סופרים את הדקות. מודריץ’ ישוב ל-11, אלאבה בהגנה. הטריו ההתקפי ימשיך כרגיל. הכל לקראת המשחק - בכתבה הבאה
סטטוס אלופת אירופה
ריאל מדריד מגיעה למשחק אחרי סוף שבוע נחמד שכלל זכייה בגביע המלך ה-20 שלה עם ניצחון 1:2 על אוססונה, לא ממש דבר שבשגרה, אך מדובר בשקט שלפני הסערה, זה ברור. תואר חמוד ותו לא, לא כזה שמגדיר עונה, רק ‘חימום’ לקראת הדבר האמיתי. תואר שבצדק לא גרר אחריו יותר מתמונות לאינסטגרם ובניגוד למסורת גם לא נחגג בסיבלס. ריאל היא מחזיקת הקופה דל ריי אבל בעיקר אלופת אירופה שחולמת על הקסם של הסנטיאגו ברנבאו כמו בעונה שעברה אך הפעם כבר במשחק הראשון. האוהדים כבר מתארגנים קרוב לוודאי על תפאורה חדשה וגם מחר ב-20:00 יתאספו בשדרה כדי להטריף את אוטובוס השחקנים. עייפות? אין חיה כזו. קרלו אנצ’לוטי שיודע דבר או שניים, ואולי מרגיש קצת יותר רגוע לקראת המשחק בשל ההצהרות האחרונות של הדון פלורנטינו פרס, הבהיר כי “ההיבט הפיזי לא יהיה החשוב ביותר מחר” ושהשחקנים התאוששו. טוני קרוס, שבמשחקים האלה יורד ליותר גליצ’ים הבהיר: “אין שום תירוצים. כולם רוצים לשחק בחצי גמר ליגת האלופות”. ובאמת אין תירוצים, גם אם חסרונו של אדר מיליטאו המוצהב (מיליטאו הטוב, לא זה של התקופה האחרונה) - הוא קריטי.
לכולם ברור שמשחק ההגנה הפך ‘למשימה לאומית’. אסור לחלק מתנות כפי שקרה נגד ג’ירונה ונגד ריאל סוסיאדד ובעוד משחקים. אפילו באנפילד. ריאל, בלעדיו כי הוא לא יפתח בהרכב, צריכה להיכנס ‘למוד הפסימי’ של נאצ’ו במרכז ההגנה. מקסימום ריכוז וריצה. דויד אלאבה ישחק לצדו של אנטוניו רודיגר וזה אולי המשחק הכי חשוב של הבלם הגרמני. רודיגר תמיד היה מחובר חברתית ובעל מוטיבציה אך לא יציב. לעתים שיחק טוב, לעתים פחות טוב, לעתים מזעזע (בעיקר בהולכת הכדור), שבר נבדלים, היה לא מרוכז ומעט מאוד פעמים אם בכלל ראינו את השחקן של צ’לסי. כעת הוא יהיה הבלם הבכיר ועליו להראות שהוא יודע להנהיג ומסוגל לעשות צעד קדימה. ריאל שמרה שלושה משחקים ברציפות בליגת האלופות על שער נקי וכמובן שהיא זקוקה ליכולת שיא של טיבו קורטואה. ככל הנראה קרוס ישחק את הקשר האחורי. ואם תרצו - ריאל צריכה “משחק שלם”, כזה שטרם הראתה העונה. אולי התקרבה לכך ב-0:4 על ברצלונה בחצי גמר הגביע.
ועכשיו לדבר האמיתי
“התוכנית היא להציג משחק שלם. להציג את הטוב ביותר שלנו ברמה הפיזית, הטכנית וכמובן המוטיבציה, תוך התחשבות בכך שהמשחק המכריע יהיה המשחק השני. אנחנו רוצים לנצל את יתרון הביתיות מחר”, אמר קרלו. “אנחנו רוצים להיות במשחק ולא לסבול. אם אתה מרגיש טוב במשחק אתה מסוגל ליצור בעיות ליריבה והלימנע מבעיות. זה משחק שדורש הרבה מאוד מכולם, אבל זה נורמלי”. המאמן הוסיף: “הזכייה בגביע המלך נתנה מוטיבציה נוספת. כפי שאמרנו, אנחנו מאוד נרגשים. לטעמי אנחנו באותה הרמה של העונה שעברה”. זה מעניין מה שקרלו אומר שכן בליגה ריאל מדריד מזעזעת. אבל ברור שכולם מחר יהיו במוד אחר. קרלו הבהיר שריאל חייבת לשחק התקפי. " אם אתה מגן היטב אבל שוכח לתקוף אז במקרה הטוב זה תיקו. אסור לשכוח שבעונה שעברה ספגנו חמיה שערים אבל כבשנו שישה". ועל כן, שלישיית החוד שנולדה למעשה באמת בקאמפ נואו - תמשיך לייצג אותנו, נקווה שבכבוד. הוא נשאל שוב מה צריך לשים על המגרש ואמר: "הרבה אומץ, הרבה כוח והרבה ניסיון. בנוסף לכל הרצון של השחקנים להמשיך לנצח”. קרלו הבהיר שאין תוכנית ‘אנטי ארלינג הולאנד’ (“הוא חלוץ מסוכן מאוד בעל איכות מרשימה, אבל לא נתייחס רק אליו”) אלא לנסות לעצור קבוצה שנראית כבלתי ניתנת לעצירה. “הם קבוצה שלמה יותר מהעונה שעברה בזכות היכולת לשחק עם כדורים ארוכים ולהצטרף מקו שני”.
אז מה המתכון המנצח של קרלו? קודם כל הוא יחזיר להרכב את לוקה מודריץ’ עתיר הניסיון ששיחק עשר דקות בלבד בגמר הגביע כדי לא לקחת סיכונים. “הוא בסדר גמור ויכול לשחק. מרכז המגרש שלנו יהיה מורכב ממנו ומעוד שני משחקים”, אמר קרלו. לוקה רשם כמה בישולים גאוניים בעונה שעברה ויצטרך לעזור לריאל עם הכדור. אדוארדו קמאבינגה ישחק כמגן שמאלי. “קמאבינגה משנה עמדה לעתים, תלוי אם יש לו את הכדור או לא. הוא לא מגן שתוקף בצד כי יש לנו את ויניסיוס ג’וניור שם”. קרוס יוסט אחורה והוא יודע מה תפקידו. “לשחק כקשר אחורי? אני מרגיש מאוד בנוח. כמובן שעליי להיות יותר מרוכז כי אני קרוב לשוער שלנו קצת יותר. עליי להיות זהיר במיקום שלי ובדו-קרבים. אבל שיחקתי בעמדה הזו נגד קבוצות גדולות נגד ברצלונה ונגד צ’לסי והיה בסדר גמור. ההגנה היא עניין של כל הקבוצה. ההגנה תצטרך להיות טובה”. יש לציין כי הרכב כזה מעלה חשש, בטח לאור הכושר של פדה ואלוורדה והעדר מספיק פיזיות באמצע. אורליאן טשואמני לא הראה בינתיים שהוא מתאים למשחק בסדר הגודל הזה.
עוד ‘שחקן’ חשוב הוא הקהל כמובן, “השחקן ה-12” לפי הקלישאה. האווירה בסנטיאגו ברנבאו מוכרת לכולם. “האוהדים תמיד מתרגשים ועוזרים לנו והם מרגישים שאפשר לזכות במפעל הזה”, אמר קרלו, שהבהיר כי הקבוצה יותר בטוחה בעצמה כיאה לזכיה אשתקד. ריאל ניצחה בשנה שערה את פריז סן ז’רמן ואת מנצ’סטר סיטי בביתה ואולי האנגלים יזכרו היטב מה קרה. ריאל נכנעה לצ’לסי ולשריף אבל יש לה 13 ניצחונות ב-16 משחקי הבית האחרונים - זה מתקרב למאזן של ריאל בימים הטובים. נגד יריבות אנגליות ריאל שיחקה 23 פעמים במקדש. בזכות הניצחונות על ליברפול (0:1) ועל צ’לסי (0:2) המאזן השתפר והגיע ל-12 ניצחונות מול ארבעה הפסדים.
אמנם זה מוגזם להגיד שריאל אוהבת להגיע כאנדרדוג אבל הדיבורים בתקשורת האנגלית ואולי אף ‘חוסר הכבוד’ כלפי ריאל לא ממש מזיז לשחקנים. קרלו לא נשאל על כך בכלל וקרוס אמר: “אנחנו מצפים למנצ’סטר סיטי חזקה מאוד. הם נמצאים ברגע מצוין. ווין רוני אמר שהם ‘יהרסו’ אותנו? אמרו את אותו הדבר בשנה שעברה. ואז זכינו בליגת האלופות. זה לא משפיע עלינו בכלל ויש לנו כבר מספיק מוטיבציה בלי שום קשר”. קרוס נשאל האם זו היריבה הכי קשה שפגש ואמר: “אני לא יודע, שיחקנו נגד הרבה קבוצות חזקות מאוד עם קשרים מעולים באמצע”, אמר ונזכר דווקא בתבוסה נגד אייאקס: “זה לא היה המשחק הכי קשה אבל הם תפסו יום נהדר”.
אף אחד לא מוותר עליו במשחק כזה
באף אחד מהמשחקים הגדולים בעונה שעברה לא ראינו את השלישייה רודריגו-בנזמה-ויניסיוס. כעת זה יקרה. ערב ההוכחות שלהם, והם מגיעים בכושר נהדר. “אני נתתי לצעירים יותר דקות אבל הם לקחו את זה ובגדול. ההתקדמות שלהם מרגשת לקראת העתיד - וגם חשובה למחר”, החמיא קרלו אך גם הטיל אחריות. אם נתמקד בטריו - לשלושתם יש כבר 67 שערים. המהירות והדריבל של הברזילאיים קריטית, כל אחד בסגנון שלו. רודריגו שלעולם לא ישכח את המשחק אשתקד, הראה שהוא מתפקד נהדר גם בימין. הוא יודע היכן לעמוד ויותר מאופק בפעולות שלו. ויניסיוס כרגע מתעלל בכל יריב ויריב והצטיין בגמר הגביע, בתקווה שיתרכז בכדורגל. באירופה אמנם לא מציקים לן, ועדיין. “הוא חייב ללמוד להישאר רגוע גם אחרי פרובוקציות וכשמתגרים בו ובועטים בו, אבל השופטים צריכים להגן עליו”, אמר קרוס. “הוא שחקן שעושה את ההבדל והוא רק בן 22. הוא כל כך החלטי - כובש, מבשל, יוצר”. בנזמה, שחייב לאפס קצת את הרגל, מחפש את שערו ה-30 העונה בערב מיוחד. הוא ירשום את ההופעה ה- 151 בליגת האלופות, משתווה לצ’אבי הרננדס הרביעי. שער אחד והוא משתווה לרוברט לבנדובסקי ככובש השלישי הכי טוב במפעל…בנזמה כבש 20 שערים נגד קבוצות אנגליות ב-27 משחקים. אם כל ריאל כבשה 13 שערים נגד מנצ’סטר סיטי הרי בנזמה כבש שישה, בשבעה משחקים. ריאל מדריד חייבת לכבוש מחר. זה רגע האמת.
ריאל מדריד – הרכב משוער: טיבו קורטואה| דני קרבחאל, אנטוניו רודיגר, דויד אלאבה, אדוארדו קמאבינגה| טוני קרוס, פדה ואלוורדה, לוקה מודריץ’| רודריגו, ויניסיוס ג’וניור וקארים בנזמה
מה המצב סיטי?
מנצ’סטר סיטי מגיעה למשחק לאחר ניצחון צנוע במונחים שלה, 1:2 על לידס, שקירב אותה עוד צעד אל עבר אליפות נוספת. ככה זה עם עשרה ניצחונות רצופים וכשהיא גומרת משחק בחצי שעה טובה. יש לציין שגם בימים בהם הפער מארסנל היה נראה גדול מאוד, היה קיים קונצנזוס בקרב אוהדי הכדורגל שזה רק עניין של זמן. ואכן, במשחק העונה השני שנערך באיתיחאד, סיטי ריסקה את ארסנל 1:4 ללא רחם. ארלינג הולאנד המפלצת כמובן הבקיע, את השער הרביעי, וקווין דה בריינה סיפק תזכורת, למי שהיה צריך – למה הוא מסוגל, עם שני שערים קליליים. סיטי אובססיבית לליגת האלופות, גם אפ פפ גווארדיולה, שלא זכה בתואר מאז 2011 – לא יאמר זאת. השחקנים שלו עושים את זה, ברנרדו סילבה למשל. “בכל עונה הם מרגישים קצת יותר פייבוריטים מהעונה שעברה”, נכתב עליהם ב-AS. גם פפ התיייחס לכך. “אסור לנו להשתגע. כשהגעתי לכאן זו הייתה מטרה. אם נמשיך להיות קרובים – זה יקרה. הכי חשוב להיות מועדון יציב כמו ריאל מדריד. לא הייתי רוצה לוותר על ההצלחות בליגה”. אז סיטי מאוד נחושה וכמובן שהמשחק בעונה שעברה יושב לה בראש ובלב.
דה בריינה מחסל את משחק העונה
רודרי, הקשר האחורי הנפלא שכבש שער עצום נגד באיירן מינכן בבעיטה מרחוק, והוא מהשחקנים החשובים ביותר בקבוצה, היה יותר תאכלס. “אנחנו רוצים לנצח ולנקום. הכדורגל תמיד נותן לך הזדמנות. לא התנהלנו היטב בדקות האחרונות אשתקד. חמש דקות רעות הביאו לכך שהפסדנו. השתנינו הרבה ואנחנו עם רעב עצום, אנחנו בכושר הכי טוב שאפשר לבקש”. הוא הבהיר כי בקבוצה מכבדים את ריאל, “אבל אנחנו לא מפחדים מאף אחת, גם לא מהמלכה של המפעל הזה”. הוא הוסיף כי המשחק לא יוכרע מחר אלא בגומלין. פפ גם כן נזכר בעבר בעל כורחו: “זה היה קשה. בסופו של דבר היה לנו משחק יוצא דופן באנגליה. גם בספרד היינו טובים. לא מזהירים אבל טובים, אבל ככה זה הכדורגל, צריך לקבל את זה ולהמשיך הלאה. נהיה חייבים לתת משחק מושלם. כי מה שעשינו בגומלין לא הספיק. הגיע הזמן לברך את ריאל מדריד – והנה אנחנו שוב נפגשים”. אז הפעם סיטי מבטיחה לשחק 90 דקות+, ולא רק 89.
לעתים סיטי שמרה כוחות העונה, כך זה נראה בליגה בעיקר בתקופה בה השתרכה מאחורי התותחניפ. ולעתים הוכיחה את כוחה, “דפקה על השולחן”. היא ביטלה את באיירן מינכן ללא מאמץ במשחק הראשון עם 0:3 שהפך את הגומלין למיותר מאוד וגם בו ניצחה בקלות. קודם לכן, אחרי 1:1 די צולע בלייפציג אחריו ספגה ביקורות – היא פירקה את הגרמנים 0:7 לחתיכות עם חמישייה של…אתם יודעים של מי… אגב, גם גמר הגביע מחכה להם, נגד מנצ’סטר יונייטד בשלושה ביוני. וויין רוני למשל, אגדת מנצ’סטר יונייטד, משוכנע שסיטי “תכתוש” את ריאל מדריד (“היא לא רק תנצח, היא תביס את ריאל. זו השנה שלה, למרות שאני לא רוצה לזלזל בהיסטוריה ובמסורת של ריאל”). ריו פרדיננד, גם הוא מהצד האדום, בטוח גם כן שהאנגלים פייבוריטים. הם יכולים לזכות בטרבל כמו יונייטד ב-1999. סיטי בדומה לריאל שיחקה משחקים רבים העונה – 53 – והיא ממש לא נראית עייפה. היא כובשת כמעט שלושה בממוצע למשחק – 138 שערים.
אז מה מדד ארלינג הולאנד שגורם לכולם להדיר שינה? 51 שערים ב-46 הופעות העונה. שבר כל שיא אפשרי במדי קבוצה אנגלית והותיר מאחור אגדות כמו כריסטיאנו רונאלדו ולואיס סוארס. הוא מוליך את טבלת השערים בצ’מפיונס העונה עם 12 שערים ומבקיע כל 49 דקות בממוצע במפעל היוקרתי. בדיוק השחקן שהיה חסר לסיטי בעונה שעברה, בצמד המשחקים נגדנו. כל הפרשנים שתהו ‘כיצד ישתלב’ עאלק או היו סופרים לו נגיעות בכדור בימים פחות טובים – מתחבאים ומתביישים להראות את פניהם. נגד ארסנל אפשר היה לראות אותו יורד לאחור ומנצח מאבקים פיזיים בחצי וגם מבשל גול גדול. הולאנד אוהב את ליגת האלופות, זה ברור. יש לו 35 במפעל ב-27 משחקים בלבד – לא אנושי. לא רק רודרי החמיא לו (“קיבלנו את הגרסה הנרחבת שלו לאחרונה, הוא לא רק מבקיע”, אלא גם פפ: “אני אוהב שאנחנו משחקים עם לחץ גבוה וכמובן מניעים את הכדור. אבל יש לך את הולאנד הנפלא, לא נשתמש בו? ברור שנשחק עליו!”.
חצה את רף 50 השערים. הולאנד לא מותיר סיכוי לבאיירן
ומאחוריו יש שף, טבח מדופלם. לא שמישהו קנה את התרגיל של פפ, שעשה זאת בשנה שעברה גם עם קייל ווקר, כשסיפר על כך שהוא פצוע, אך הבלגי שנעדר מהניצחונות 1:2 על פולהאם ו-0:3 על ווסטהאם – השלים 90 דקות נגד לידס. דה בריינה הפנומנלי למעשה היה הדמות הטראגית בחצי הגמר בעונה שעברה. הוא רקד על הדשא באיתיחאד וגם כבש ובגומלין אמנם נכון, לא שיחק ברמה הרגילה שלו ונראה קצת מותש ועייף, הכל נכון. ועדיין אף אוהד כדורגל לא הבין את ‘ההחלטה הפושעת’ של מאמנו להחליפו בסביבות הדקה ה-70, כששום דבר עדיין לא גמור, תהיו בטוחים גם הוא לא עצמו. דה בריינה בישל העונה כבר 27 פעמים (והוסיף תשעה שערים), יותר מכל אחד אחר. אם יהיו לו כמה מטרים פנויים הוא יספק עוד כדור עומק גאוני.
אלה שנחו במחזור האחרון בליגה בין היתר הם ברנרדו סילבה שעלה מהספסל וג’ק גריליש שלא שותף. הקשר האנגלי שהיה נראה כפלופ עצום במאה מיליון יורו בשנה שעברה, עושה העונה יותר הגנה, למד את סגנון המשחק ודחק לספסלה את ריאד מאחרז. מאז החזרה מהמונדיאל זה שחקן אחר לגמרי. גם רודרי, רובן דיאש וג’ון סטונס יחזרו להרכב, כאשר הבלם נייתן אקה הפצוע בחוץ. ההנחה היא שפפ לא יתחכם יתר על העמידה וישבץ את ווקר, מגן טבעי שנחשב גם לשחקן מהיר – בצד ימין כדי שינסה להתמודד עם ויניסיוס, ולא נראה מערך של שלושה בלמים. “הוא גורם לסכנה בכל פעם שהכדור מגיע אליו”, החמיא פפ, שלא פגש העונה שחקן כנף באיכות הזו (עם כל הכבוד לשחקני באיירן מינכן). מנואל אקאנג’י לדוגמא היה שחקן שנוטה לטעות בדורטמונד ואילו באנגליה נראה מפלצת של פיזיות ומהירות ומקשה מאוד על השחקנים.
פפ. קרה לו כבר הכל
סיטי, אותה ילוו קצת יותר מ-2,000 אוהדים אנגלים רועשים לפי מה שנכתב בעיתונות, ניצחה רק פעם אחת בנוקאאוט במשחק חוץ בספרד – נגד ריאל לפני שלוש שנים במשחק בו שניים מהגיבורים באותו ערב כבר אינם. העונה היא הביסה את סביליה 0:4 במחזור הפתיחה בליגת האלופות (לא ממש מדד בטח עם איך שהאנדלוסים נראים השנה) ובסה"כ הרקורד שלה הוא ארבעה ניצחונות, שתי תוצאות תיקו ושמונה הפסדים על אדמת ספרד. פפ נשאל האם עדיף לשחק את הגומלין בבית וענה: “אני לא יודע. אם יש הארכה בבית אז כן, זה יכול להוות יתרון. מצד שני אנחנו מסוגלים לנצח גם בחוץ ורוצים לנצח, אבל גם ריאל”. פפ הוא יריב וותיק כמובן שידע רגעים מטורפים נגד ריאל, לטוב ולרע. “אני לא יודע מה יקרה, לא יודע. הייתי כאן כל כך הרבה פעמים, כשחקן וכמאמן. אני לא יודע”, אמר. אף אחד לא יודע. כנראה שלא יהיה באמצע. פנתיאון או כישלון מבחינת פפ.
מנצ’סטר סיטי – הרכב משוער: אדרסון| קייל ווקר, ג’ון סטונס, רובן דיאש, מנואל אקאנג’י| רודרי, אילקאי גונדואן, קווין דה בריינה| ברנרדו סילבה, ג’ק גריליש וארלינג הולאנד
היסטוריה ומפגשי עבר:
בגדול אפשר לומר שהכל מתגמד לעומת חצי גמר ליגת האלופות אשתקד. משחק שאנחנו זוכרים בעל פה ותהיו בטוחים שכך גם בצד השני. ריאל מדריד ומנצ’סטר סיטי נפגשו בסה"כ לארבעה עימותים – פעם אחת בשלב הבתים, המפגש הראשון ביניהן בעונת 2012-13 ועוד שלוש פעמים בנוקאאוט. ריאל הדיחה את סיטי פעמיים בליגת האלופות, הודחה פעם אחת ומאזן המשחקים עומד על שלושה ניצחונות לריאל, שלושה ניצחונות לאנגלים ועוד שני משחקים שהסתיימו בתיקו. יחס שערים 13:12 לריאל. גם במשחק הראשון הייתה דרמה אבל היא שולמית לעומת 2021-22. ריאל אירחה את סיטי לקרב אלופות, ספרד נגד אנגליה, במחזור הפתיחה ב-12-13. ריאל של ז’וזה מוריניו הייתה שרויה במשברון. היא נקלעה פעמיים לפיגור משערים של דז’קו וקולארוב בכדור חופשי הזוי, אבל מרסלו ברגל ימין ובנזמה המחליף השוו. ואז בדקה ה-92 כריסטיאנו חתך לאמצע ובעט כדור לא חזק שנכנס וגרם לפרץ רגשות אדיר, 2:3. הקבוצות נפגשו שוב כעבור שלוש שנים, חצי גמר 2015-16. ריאל הגיעה פצועה לאיתיחאד ויצרה כמה מצבים אך המשחק הסתיים בתיקו. בגומלין בברנבאו היא נהנתה משער מזליקי של גארת’ בייל באותו כדור קשתי שפגע בפרננדו, וחזרה לגמר עם 0:1 קטן-גדול.
הלאה, עונת 2019-20. ריאל שסיימה שנייה בשלב הבתים פוגשת את סיטי, הגרלה קשה באמת. המשחק הראשון היה בברנבאו, בימים בהם איסקו עוד היה שחקן הרכב והצליח לכבוש. למרות שהיתרון הושג בשלב מאוחר, היריבה הייתה גדולה עלינו בזכות קווין דה בריינה. גבריאל ז’סוס ניצח את ראמוס ונגח את השוויון ובהמשך קרבחאל עשה פאול מטופש על סטרלינג והאנגלים ביצעו רמונטדה ל-2:1. התוצאה חזרה על עצמה גם בגומלין באוגוסט בחסות הקורונה. רודריגו בישל את השוויון הזמני של בנזמה אך רפאל ואראן רשם את משחקו הגרוע ביותר וחילק שתי מתנות לאנגלים (2:1). גרוע כמו הזאר שאשכרה פתח בהרכב אז.
טוב, הגענו לעונה שעברה, מה נגיד. אפשר פשוט להסתפק בווידאו האלוהי של שתי הדקות האלה. אבל לפני הברנבאו היה משחק באיתיחאד. “היינו אמורים להפסיד 10:1”, אמר קרוס. אבל ריאל, נטולת קאסמירו, הפסידה 4:3. האנגלים פתחו נפלא והובילו מהר עם שער של דה בריינה, ועלו גם -0:2. ובכל פעם שהם חשבו שהם בורחים – ריאל כבשה. תחילה בנזמה בגול קשה מאוד אחרי בישול של מנדי; בהמשך ויניסיוס שאחרי 1:3 של פודן פשוט דהר ודהר ודהר על הפרצוף של פרננדיניו ממחצית המגרש, ובהמשך כשברנרדו סילבה כבש שער ענק – בנזמה צימק ל-4:3 בפאננקה. זה לא שבגומלין בברנבאו היינו בעניינים. ריאל התקשתה לייצר ולמעט מצב אדיר של ויניסיוס – לא סיכנה. מאחרז כבש שער גדול בדקה ה-73 וזה היה נראה גמור. מיד לאחר מכן גם קרוס וגם מודריץ’ הוחלפו. אי אפשר להסביר את מה שקרה שם. לא את ההצלה של מנדי מהקו, ההחמצות של ג’ק גריליש ולא את הצמד של רודריגו בדקות 90 ו-91. קרבחאל מרים בשארית כוחותיו האחרונים, אסנסיו משפשף את הכדור או שלא – ורודריגו נוגח לרשת. בהארכה הרמונטדה הגדולה בכל הזמנים הושלמה עם פנדל של בנזמה, 1:3. וגם הגביע ה-14 הגיע. היינו כחולמים.
