1/2 גמר גביע המלך :: 1-1 בקאמפ נואו

copadelrey
season-18-19

#1

image

לקראת הקלאסיקו

ריאל מדריד של סולארי התייצבה והשתקמה והחלה לשחק כדורגל ולנצח. וכעת מגיע שלב ההוכחות: השבוע המטורף של העונה מתחיל הערב - חצי גמר גביע המלך, הקלאסיקו הגדול, מערכה ראשונה בקאמפ-נואו(22:00).

תהיו ריאל מדריד - והפעם באמת\ דור רומנו

סטטוס אלופת אירופהX3:

ריאל מדריד מגיעה למשחק במצב-רוח מצוין, עם 5 נצחונות רצופים בליגה ובגביע וסה"כ 7 ב-8 המשחקים האחרונים, כשהיא יודעת שעם יריית הפתיחה של השבוע החשוב ביותר שלה העונה - מגיע שלב ההוכחות. הרבה מעבר לגמר גביע ראשון מאז עונת הדסימה - עומד על הפרק. מאה ימים אחרי ההשפלה הכואבת ההיא בקאמפ-נואו, הקבוצה השתקמה, התייצבה, התרעננה והשתפרה לאט-לאט ובזהירות, וכעת היא חוזרת לזירת הפשע כשיש לה הרבה מה להוכיח. בין רשימת ‘הקורבנות’ של סולארי נוכל למצוא את רומא ו-ולנסיה הבינוניות וגם את סביליה. המשוואה פשוטה: ריאל מדריד לא ניצחה העונה באף משחק גדול, ובקו ישיר לחלוטין לקבוצה - מגיע גם המשחק הגדול בקריירה של סולארי ואתגר חודש פברואר עבורו. בזמן שהמיסטר שובר את הראש על ההרכב, אנחנו פשוט מחכים למשחק. ‘אני אוהב משחקים כאלה’, כתב ראמוס לאוהדים ברשתות החברתיות, וגם אנחנו.

העונה של ריאל מדריד בחיים, בקיצור. סולארי אמנם התחמק מהשאלה אבל ברור שלמשחק הנוכחי תהיה השפעה על הליגה והצ’מפיונס, מעבר לגומלין חצי הגמר שייערך בעוד שלושה שבועות. “אנחנו יודעים מה עלינו לעשות, ריאל מדריד צריכה לשים את מלוא הרצינות בכל המסגרות”, אמר סולארי שהוסיף שהקבוצה מתרכזת אך ורק במשחק הקרוב ולא חושבת מטר קדימה מזה. המאמן לא גילה כלום - לא על ההרכב באופן כללי(‘כבר בחרת את ה-11’ - שאלו אותו , וענה - ‘לא אגיד לך’), לא על ויניסיוס ואפילו פלט שהוא ישמח אם מסי ישחק כי הטובים צריכים לשחק, ושריאל מדריד רוצה כמובן לנצח. ריאל מדריד מקבלת בחזרה את קרבחאל ו-ואראן וגם קרוס יפתח, וההרכב עתיד להיות שונה לגמריי. המאמן התכונן היטב וחושב איך לעצור את ברצלונה:

אחת מנקודות המפתח היא הבאנקר לוקאס ואסקס שנח לחלוטין מול אלאבס(3:0), ויפתח לראשונה בקריירה שלו במשחק קלאסיקו. לוקאס תמיד יציב, מהיר ונמרץ ועושה המון הגנה, וזאת כדי לבלום את צעדיו של ג’ורדי אלבה הנפלא. מעבר לכך המאמן שוקל בכובד ראש אפשרות לשחק עם מרקוס יורנטה בקישור האחורי ע"י קאסמירו - הניידות, התשוקה, מהירות הרגליים ואפילו יכולת התקפית מפתיעה, כמו השער נגד ג’ירונה בגביע המלך - כל אלה בהחלט מוסיפות לו נקודות זכות. עוד התלבטות של סולארי נעוצה בעמדת המגן השמאלי. יהיה מאוד מוזר לא לראות את מרסלו בהרכב, אבל רגילון יציב ומחויב הגנתית ממנו. מרסלו שיחק 13 קלאסיקוס בקאמפ-נואו אך מעולם לא בגביע, אם כי שותף בגמר ב-2011. אבל שאלת השאלות היא: ויניסיוס או גארת’ בייל?

בארוחת הגיבוש של הקבוצה לא מזמן, בה לקחו חלק כל השחקנים - בייל הוציא ‘פטור’(לא באמת) ולא נכח. הוולשי לעתים נראה לא מחובר, חזר מפציעה עם שער אך לא מספיק מהר, ונראה שלזכותו עומד רק הרקורד היפה מהעבר כמו השער המדהים ההוא בגמר הגביע לפני חמש שנים, אותו דאג ‘להזכיר’ ברשתות החברתיות. ויניסיוס מנגד יכול להיות כמו ‘טירון במשחק של הגדולים’ כפי שהגדירו זאת במארקה. מהיר, חוצפן ולא-צפוי. מי שכלל לא בתמונה הוא מרקו אסנסיו, ומאוד חבל עבורו. בניגוד לקלאסיקו הקודם, בייל שחקן ‘שמותר לגעת בו’. גם איסקו שפתח בהרכב אז - יהיה בספסל במקרה הטוב, ובמשחק הקודם ריאל חסרה את קרבחאל הפצוע. קיילור נאבאס יפתח בין הקורות. בנזמה מגיע למשחק בכושר הטוב בקריירה שלו ויחפש שער מס’ 10 בקלאסיקו, כשרק נגד מאלגה וגראנדה הוא כבש יותר. בקאמפ-נואו הגיע למצב מעולה בנגיחה והיה יכול להשוות אך החמיץ…

המנהיגות של ראמוס חשובה שבעתיים והוא כבר כבש ארבעה שערים בקלאסיקוס, כולם בנגיחה במצבים נייחים, בהחלט דרך אפשרית לכבוש שער, אבל שני שחקנים אחרים מקבלים את הזרקור. ריאל מדריד תצטרך עבודה קבוצתית גדולה כדי לתקן את ההגנה שלה שסופגת יותר מדי שערים העונה. רפאל ואראן הוא אחד משחקני המפתח. בחצאי הגמר לפני שש שנים הוא רשם את הפריצה הגדולה. הוא כבש שני שערים בנגיחה, אחד בברנבאו ואחד בקאמפ-נואו, ומעבר לכך רשם משחק הגנה מושלם כשתיסכל את מסי שוב ושוב ושוב. המהירות שלו חשובה מאוד מול ברצלונה. ברגע אחד קפץ לליגה של הגדולים. והאיש בין הקורות, קיילור נאבאס, יקווה להיות זה ששומר על שער נקי בקלאסיקו חוץ, מה שלא קרה מאז דצמבר 2007(איקר עשה זאת בניצחון 1:0 בעונת השוסטר) בהתחשב בכך שסולארי לא נותן לו לשחק אפילו בליגת האלופות, זה יהיה הערב המשמעותי ביותר שלו העונה…

ריאל מדריד - הרכב משוער: קיילור נאבאס| קרבחאל, ראמוס©, ואראן, מרסלו(רגילון)| קאסמירו(מרקוס יורנטה), קרוס, מודריץ’| לוקאס ואסקס, גארת’ בייל(ויניסיוס) ובנזמה

מה המצב ברצלונה?

ברצלונה מגיעה למשחק עם חלום הטרבל בסימן קריאה, וזה חשוב משמעותית מהפאנצ’ר שארע לה בליגה נגד ולנסיה אחרי סריית נצחונות. לא רבים האמינו שברצלונה תבצע רמונטדה מול סביליה אחרי ההפסד בפיחואן ואפילו במועדון עצמו שלחו מסרים לא ברורים(“אם נעבור את סביליה - אחלה, ואם לא - נהיה כאן גם בשנה הבאה”, אמר פיקה). ואלוורדה ספג ביקורות קשות אחרי הרוטציות ואמר לקראת המשחק ההוא - “השמש תיזרח גם מחר”, והיא בהחלט זרחה, ובארסה בעיקר בזכות מסי, ועם כל הארטילרייה הכבדה - ניצחה 6:1 עם שער אחרון מהסרטים. המלכה של גביע המלך רוצה את התואר בפעם החמישית ברציפות. ועדיין, בבארסה כמו בבארסה, כל תיקו הוא בעייתי. התקשורת, בדיוק כמו במדריד, תזעק על ניצני המשבר. הם רוצים הכל

“היינו על הגל ופתאום אנחנו בשפל”, אמר ואלוורדה בציניות לתקשורת, כשהוא מתקרב למשחקו המאה על הקווים של ברצלונה(95 משחקים). בארסה נקלעה לבור עמוק נגד ולנסיה, סוג של כבשה שחורה עבורה בקאמפ-נואו, והעטלפים הוליכו ביתרון כפול בקאמפ-נואו אבל התעשתה בזכות מסי, כמובן(כבש צמד, וסה"כ הבקיע בשמונה משחקי ליגה רצופים) והצליחה להשוות ל-2:2, וביום ראשון חיכתה לה הפתעה - לאור ההפסד של אתלטיקו מדריד, הפער בעצם גדל ל-6 נקודות. השאלה מה קורה עם הקוסם.

להגיד שבברצלונה עצרו נשימה זה יהיה מעט דרמטי, אבל פציעה של מסי היא הדבר הכי גרוע שהיה יכול לקרות לברצלונה. אולם, השחקן שלא התאמן ביום שני - השלים אימון מלא, נכלל בסגל וכנראה גם יפתח בהרכב. בקלאסיקו הקודם הוא לא היה, כזכור, ומסי ישמח להמשיך ברוטינה הקבועה נגד ריאל מדריד. כמובן שברצלונה חזקה מאוד גם בלעדיו והרשימה מאוד במשחק הראשון בין השתיים העונה, בין היתר השלושער של סוארז, שכבש 9 שערים ב-11 קלאסיקוס נגד ריאל מדריד. דמבלה הפצוע ימשיך להיעדר וכאשר מלקום לא נספר, ומי זוכר שהגיע בקיץ בקול תרועה רמה - יהיה זה קוטיניו כנראה שיזכה לצ’אנס גדול להוכיח. בעונה השנייה שלו במועדון סימני השאלה רק מתרבים. המערך, מסתמן, יהיה בין 4:4:2 ל-4:3:3, בגלל שיבוצו של קוטיניו שישחק מקדימה. מאחוריו: ארתור-ראקיטיץ’-בוסקטס. אותו קוטיניו היה זה שכבש את שער היתרון של ברצלונה בקלאסיקו, ואתם זוכרים מי מסר לו? קוראים לו ג’ורדי אלבה, אולי השחקן החשוב ביותר בקבוצה אחרי מסי.

המגן השמאלי הטוב בעולם נמצא בעונת שיא: תשעה בישולים בליגה(שני רק למסי) ו-14 בכל המסגרות. ואוטוטו הוא יאריך את חוזהו בקבוצה. נגד ולנסיה קיבל מנוחה קלה והוזעק מהספסל בהמשך. על שיתוף הפעולה בינו לבין מדי די מיותר להרחיב את הדיבור. מקומו של אלבה מובטח. השוער הבכיר טר-שטגן יפתח בהרכב במשחק גביע לראשונה מזה שנתיים, זאת בשל פציעתו של סילסן שייעדר בחודש הקרוב. על אף פציעתו של אומטיטי, ההגנה של בארסה התייצבה. רצף הנצחונות הרצופים בליגה עמד על שמונה במספר והיא שמרה על שער נקי בשישה מהם. אין ספק שהקבוצה של ואלוורדה רוצה את כל התארים כמו שאמר מסי, שבכבש בשמונה מחזורי ליגה רצופים.

מסי יתנתק מאינייסטה וירשום את הקלאסיקו ה-39 בקריירה שלו, שני רק לצ’אבי מהצד שלהם. מצד שני שימו לב, אפילו למסי יש אתגר - אף שער מתוך 24 השערים שלו נגד ריאל מדריד לא הגיע במשחק גביע. הוא לא כבש בשני הגמרים של גביע המלך ובסה"כ בשישה משחקים בגביע היה מתוסכל. המאמן ואלוורדה שאמר שלא יסכן את מסי במידה ולא יסיים את האימון כמו שצריך, כלל אותו בסגל וכך נעלמו כל סימני השאלה. הוא מגדיר את המשחק הקרוב כ-50-50 ואומר שיהיה קלאסיקו נפלא ושאין פייבוריטית. “לוח השנה נעשה מאוד מסובך בחודש ינואר, זה ידוע, המשחקים האלה בגביע מוסיפים הרבה צבע לאוהדים, יש לנו מוטיבצייה רבה. ברור שהאוהדים רוצים לראות את מסי אבל הם יודעים שיש קבוצה חזקה מאוד”. אין ספק, לברצלונה יש פחות מה להוכיח לקראת המשחק.

ברצלונה - הרכב משוער: טר-שטגן| סרג’י רוברטו, פיקה, לנגלט, ג’ורדי אלבה| בוסקטס, ראקיטיץ, ארתור, קוטיניו| ליאו מסי© וסוארס

היסטוריה ומפגשי עבר:

בעשור הראשון של שנות ה-2000 ריאל מדריד וברצלונה לא התייחסו לגביע ברצינות וכלל לא נפגשו. גמר הגביע ב-2011 היה מפגש ראשון מזה 14 שנה ופתח את הדרך למאבק שיחזור על עצמו ארבע שנים ברציפות, עד גמר נוסף, ב-2013/14. אי-אפשר שלא להתחיל את הסקירה עם התייחסות לשני הגמרים האלה:

גמר הגביע ב-2011 היה התואר הראשון של ריאל מדריד של מוריניו ‘אני שמח להיות מאמן של תארים’(בתגובה לקרויף), תחילת התהליך שבסופו הקבוצה תצליח לתסכל את ברצלונה שוב ושוב, וגם הרגע הגדול הראשון של כריסטיאנו שכבש בנגיחה עם כל הלב, בהארכה, במאסטייה, אחרי 120 דקות מורטות עצבים, פפה בקישור האחורי, מחצית ראשונה גדולה של ריאל ואז עבודה קשה של סאן-איקר. כעבור שלוש עונות הגיבור היה גארת’ בייל עם שער סולו ענק בפריצה מסחררת על הפרצוף של בארטרה, כשכריסטיאנו עצמו פצוע וחוגג על אזרחי ביציע. ריאל של אנצ’לוטי זכה בתואר ראשון לפני הגמר הגדול באמת והגביע החשוב באמת. די-מאריה כבש ראשון לזכות ריאל, בארטרה השווה בנגיחה והייתה גם קורה של ניימאר סמוך לשריקה.

לא באמת אפשר לשים תמונה אחרת

הפעם האחרונה בה הקבוצות נפגשו בחצי גמר הגביע הייתה ב-2012/13, כשריאל הרימה ידיים במאבק האליפות בשלב מוקדם אבל עשתה לבארסה את המוות במפגשים הישירים: זכתה על-חשבונה בסופר-קופה הספרדי, השיגה מולה ניצחון ותיקו בליגה, והדיחה אותה מחצי גמר הגביע. כל זה למרות 1:1 בברנבאו, תיקו שחשבנו שלא יספיק. פברגאס העלה את בארסה ליתרון ורפאל ואראן עליו כבר דיברנו לא אחת - כבש בנגיחה. בגומלין, ריאל פתחה בסערה עם פנדל של כריסטיאנו, המשיכה עם שער שני במחצית השנייה אחרי מהלך ענק של די-מאריה וצמד של הפורטוגלי, ו-ואראן נגח לרשת אחרי קרן והרג את בארסה. ג’ורדי אלבה רק צימק. שנה קודם לכן, הקבוצות נפגשו ברבע הגמר. כריסטיאנו העלה את ריאל ליתרון בברנבאו אבל בארסה הפכה ואבידאל דווקא הוא כבש את שער הניצחון(2:1), הגומלין היה אחד ממשחקי הגביע הטובים ביותר, כשפדרו, ואלאבס בגולאסו עצום כובשים שני שערים סמוך להפסקה אבל ריאל לא ויתרה. כריסטיאנו ובנזמה(68’ ו-72’ בהתאמה) ענו עם שערים משלהם, וגול אחד היה חסר למהפך שלא הגיע. ב-1996/97, בארסה ניצחה 3:2 בקאמפ-נואו במשחק אטרקטיבי כשרונאלדו-נאזאריו היה בצד שלהם וגולים של שוקר והיירו לא מנעו הפסד, ובגומלין ריאל סיימה רק בתיקו 1:1 והודחה.

המשחק הזכור ביותר בין הקבוצות היה ה-11:1 ההוא ב-1943, כל אחד והפרשנות שלו, חצי גמר גביע החנרליסימו. היה גם 6:6 מטורף ב-1915/16 והמשחק הראשון ביניהן בגביע נערך באותה שנה וריאל מדריד ניצחה 2:1. במשחקי הגמר, המאזן צמוד, 4:3 לטובת ריאל מדריד בנצחונות. ריאל ניצחה בגמר הראשון ב-1936(2:1), נקמה בבארסה על היום השחור בברנבאו במסגרת הליגה כשהביסה את הקבוצה של קרויף 4:0 ב-1973/74 וניצחה כאמור גם בשני הגמרים בעשור הנוכחי. בארסה מצידה ניצחה ב-1968(1:0), ב-1983 וגם ב-1990, אז הרסה לריאל מדריד את חלום הדאבל. בסה"כ המפגשים בגביע: 33 במספר - 12 נצ’ לריאל(36%), 14 נצ’ לבארסה(43%) ועוד 7 מש’ שהסתיימו בתיקו(21%), יחס שערים 64:63 לטובת ריאל מדריד.

אם נבודד לרגע את משחקי הגמר, ריאל מדריד ניצחה ב-3 מ-12 משחקיה בקאמפ-נואו במסגרת הגביע(אחרי שישה הפסדים רצופים, ריאל ניצחה 3:1 ב-1962 - דל-סול, פושקאש וחנטו הבקיעו), ולברצלונה היו 7 נצ’, ובברנבאו ריאל ניצחה ב-5 מתוך 14.


#2

תיהיו ריאל מדריד. והפעם באמת

" תיהיו ריאל מדריד " כן, הכותרת הזו מוכרת לכם, בחרתי בה לא ממש מזמן - הנה זה . לקראת הקלאסיקו הראשון העונה, זה שהראש כבר מחק אבל הלב עוד זוכר היטב. שלוש מילים בסה"כ, משפט מאוד קצר, עם משמעות כל-כך גדולה, התורה כולה. הבעיה: השחקנים לא ממש הבינו את הפואנטה. ממש לא הבינו.

ריאל מדריד צריכה לנצח כל הזמן. ריאל מדריד יכולה להפסיד(למען האמת, זה קרה כבר יותר מדי העונה, וזה קורה יותר מדי מול ‘ההם’), אבל היא לא יכולה להיות מובסת ללא מאבק. “החולצה של ריאל מדריד יכולה להיות מלוכלכת מבוץ או מוכתמת בדם, אבל לעולם לא בבושה”, אמר אלפרדו די-סטפאנו הגדול ז"ל. סביר להניח שאחרי הקלאסיקו ההוא – התהפך בקברו. עבר זמן מאז היום השחור ההוא, מהימים שבא לך לקחת הפסקה מכדורגל. היום הכי גרוע בשנה חוץ מהדחה מליגת האלופות(למען האמת – כבר שכחנו).

ריאל מדריד של סולארי השתפרה – מצטיין המונדיאל מודריץ’, הקפטן ראמוס, הגרזן קאסמירו, ה-‘9’ וה-‘10’ שלנו גם יחד – בנזמה, וגם בארסה השתפרה וטובה יותר, ובעיקר: יש לה את מסי, שלא שיחק אז. כל מה שקרה עד עכשיו זה טוב ונחמד: הפריחה של ויניסיוס, הכדורגל שהפך ל-‘לא קשה לצפייה’ בשלב ראשון ואחר-כך ל-‘לא רע’ בצד השני. אבל קלאסיקו זה דבר אחר. הפריויו הגדול לשבוע הכי חשוב העונה. הקבוצה צריכה את זריקת המורל הזו. וגם אנחנו האוהדים. בגלל שבועות כאלה אנחנו אוהבים כדורגל.

“מי שמפחד לשחק נגד ברצלונה – שיילך לשחק בראיו וייקאנו ויחסוך לעצמו את הדאגות”, אמר פעם חסה רודריגס לקראת האפשרות לגמר קלאסיקו בליגת האלופות, ראשון מסוגו איי-פעם, מול ברצלונה שהייתה בשיאה. בחזרה לרביעי: יכול להיות שנפסיד. אבל אל תגרמו לנו שוב ללכת עם הראש באדמה. אנחנו לא רוצים לחכות שהסערה תחלוף.

“תהיו ריאל מדריד”, המשפט הזה צריך לשבת לשחקנים חזק-חזק בראש כל הזמן, לרחף. בכל פעם שריאל מדריד תצא קדימה מהר ותוכל לתפוס את ברצלונה לא מוכנה; בכל פעם שליאו מסי יתחיל את הדהירה ונראה שקשה לעצור אותו; בכל מאבק על כדור גובה ברחבה; גם אם לוח התוצאות יראה 1:0 לברצלונה והדקות יהיו לא נעימות. אסור להישבר. עם הכסף, התהילה והזכות – באה גם האחריות. הסמל הזה על החזה שלכם, בצד שמאל, עם הכתר בזהב והפס הסגול - הוא היפה בעולם וגם ‘הכבד בעולם’. מליוני אוהדים צופים בכם ורק חולמים להיות כמוכם. מועד ב’, כמעט. ומי שלא מבין את המסר – אני מקווה שלא יהיה כאן בקיץ. אין יותר סליחות. ריאל מדריד לא יודעת מה היא עונת בנייה. תיהיו ריאל מדריד, והפעם באמת .


#3

הלילה של ואראן ומוריניו

קלאסיקו בגביע המלך מביא אותנו ישר, במהירות הבזק, מן הסתם, לעבר שני גמרי הגביע המרגשים, שניהם במאסטייה - הניצחון ב-2010/11 עם הנגיחה של כריסטיאנו בהארכה מטורפת, וכעבור שלוש שנים היה זה גארת’ בייל שרץ ורץ ורץ והביא את הגביע בעונת הדסימה. אבל אני זוכר לטובה עוד משחק ענק, שלב אחת מתחת, חצי הגמר בעונת 2012/13 . את הסיפור אתם זוכרים היטב - ריאל מדריד שפותחת את העונה כאלופה הגאה, אלופת מאה הנקודות ו-121 שערי זכות וגם זכתה בסופר-קופה הספרדי ע"ח ברצלונה - מאבדת עניין בליגה בשלב מוקדם מאוד אחרי עונה מתסכלת. אחרי 1:1 בברנבאו בחצי הגמר, היא הגיעה לקאמפ-נואו לגומלין ולא רבים האמינו בה. ופה הם טעו…

ריאל מדריד ניצחה 3:1 בגומלין בשבוע מהסרטים בו היא מנצחת את בארסה גם בליגה במשחק על הכבוד(2:1) ומשיגה ניצחון נוסף, 2:1 באולד טראפורד על מנצ’סטר יונייטד בדרך לרבע גמר הצ’מפיונס, ‘שבוע סוף’‘שבוע קלאסיקו’, תחליטו אתם. זה היה אחד המשחקים הגדולים ביותר של ריאל מדריד של מוריניו, אולי הניצחון הגדול ביותר פרט למשחק האליפות שם שנה אחת קודם לכן. זה היה אחד המשחקים הגדולים של ריאל בקאמפ-נואו שאני זוכר, לא פחות מכך. השעון הראה על הדקה ה-70 בערך כשריאל מדריד עושה משולשים בקאמפ-נואו. המדרידיסטאס, מיעוט מוחלט ביציע בהתאם למסורת - שאגו ‘הולה, הולה, הולה’ ולא הפסיקו ולו לרגע. לוח התוצאות היה מהדהד: ברצלונה - 0, ריאל מדריד - 3. הפרצופים של צ’אבי ואינייסטה היו נפולים, ודויד ויאה שהיה כבר על המגרש לא ממש הצליח לעזור. רק ג’ורדי אלבה שכבש מול דייגו לופס - ניסה לקלקל את החגיגה, לא ממש.

כשז’וזה מוריניו הגיע לריאל מדריד היא הייתה קבוצה עם סגל שחקנים מעולה, אחרי ‘המפץ הגדול’ ההוא אך זו שלא יכולה להביט לברצלונה בלבן של העיניים. זו שפוחדת ממנה, זו שהייתה מובסת בעבר ומפסידה על הקשקש, בשפיץ של הנעל, לאחר-מכן. גם מוריניו עצמו חטף כאפה לפנים בקלאסיקו הראשון שלו. לאחר המשחק הוא אמר לשחקנים - “אל תשקעו בדיכאון ותתבצרו בבית. תצאו החוצה עם המשפחות, תהיו גאים”. מוריניו זכה בגביע, בהמשך ניצח את ברצלונה במשחק האליפות, ובסיום התהליך ריאל מדריד פשוט מצאה את הנוסחה. ברצלונה לא הייתה מסוגלת להתמודד איתה. הקרבות מול בארסה היו קשים ומתישים, הן החודש המטורף ב-2010/11 והן בכלל. בשלוש השנים האלה, הקבוצות נפגשו לא פחות מ-17 פעמים: 5 פעמים בעונת 2010/11 ו-6 פעמים גם ב-2011/12 וגם ב-2012/13. בליגה, בצ’מפיונס, בגביע, בסופר-קופה. בכל מסגרת, כל הזמן.

בעונה האחרונה המאזן של מוריניו עמד על 3 נצ’, 2 תוצאות תיקו והפסד. הוא ניצח את בארסה בהרכב משני יחסית בליגה, ללא כריסטיאנו רונאלדו, אוזיל, די-מאריה ואחרים, אבל גולת הכותרת הייתה בגביע כאמור. היגואין נבחר הפעם לשפיץ, דיגו לופס כרגיל בשער, קונטראו מגן שמאלי, האיש למשימות מיוחדות, ורפאל ואראן הדיח את פפה לספסל כבר. ברצלונה, עם רוארה עוזר המאמן על הספסל(בגלל המחלה של טיטו), כמעט וכבשה אחרי 2 דקות אבל זה ממש לא היה הערב שלה. וכרגיל, המוציא לפועל היה כריסטיאנו רונאלדו:

בדקה ה-13 היגואין שלח כדור ארוך לשטח, כריסטיאנו טס וראה מולו את פיקה, ביצע כמה הטעויות פדאלדה והבלם הספרדי הכשיל אותו בסרבול רב. כריסטיאנו בעט לרשת, 1:0 לריאל מדריד. אלונסו וקדירה נעלו את האמצע, די-מאריה עשה הגנה והתקפה ואוזיל חילק מסירות חכמות. הכל עבד לפי התוכניות. בדקה ה-57, עוד מתפרצת לתפארת: אלונסו הרחיק, קדירה שלח בעיטה קדימה והכדור הגיע לדי-מאריה. פויול ידע שאין לו סיכוי. די-מאריה היה כל-כך מהיר לעומתו עד שהדבר הכי טוב שהיה יכול לחשוב עליו הוא פשוט ליפול. פויול מעד, החליק, די-מאריה נבלם ע"י פינטו אבל כריסטיאנו ארב לטרף. הוא השתלט על הריבאונד בחזה וגילגל לרשת ברגל שמאל - 2:0 לריאל מדריד. מוריניו? נאדה, אפילו לא חיוך. כריסטיאנו המשיך את רצף הכיבושים הפסיכי שלו בקאמפ-נואו - 6 משחקים רצופים ו-8 שערים.

הכיף האמיתי התחיל אחר-כך. פברגאס המאכזב הוחלף בדויד ויאה והקאמפ-נואו ניסה לדחוף אבל באותו ערב למארחת לא היה סיכוי. חוסה קאייחון כבר עשה חימום בדרך להחליף את היגואין, אבל רגע! קרן של אוזיל מצד ימין(67’), ואראן המפלצת עולה מעל כולם וכמו במשחק הראשון - כובש גולאסו ענק, הפעם למשקוף ופנימה. 3:0 לריאל מדריד בקאמפ-נואו, היינו כחולמים. ואראן רץ אל המיסטר שם חיכו גם ארבלואה ופפה ושלושתם, יחד עם האחרים - רקדו את ‘מעגל הניצחון’. מוריניו נתן פליק בטוסיק וסימן לשחקנים - ‘לחשוב’, לשחק עם הראש.

מהפכה ', כתבו בשער המארקה על ריאל מדריד ‘שאינה ניתנת לערעור’, וציינו שם שעברו איזה 50 שנה מאז שריאל מדריד ניצחה בהפרש כזה בקאמפ-נואו. ואראן רשם משחק נפלא, עם הגנה אלוהית כמו בברנבאו. בלתי-עביר לחלוטין, שקט, אחראי, ומהיר. אפילו מסי הרגיש מה זה להיות שחקן רגיל, ליום אחד. אתם מוזמנים ליהנות מהתקציר.


#4

נבאס
מרסלו וראן ראמוס דני
לוקה יורנטה קרוס
ויני בנזמה ואסקז

לטעמי בחירה גאונית של סולארי בנבאס על פני קורטואה. האחרון עדיף בגלל כדורי הגובה, מה שלא יהווה פקטור במשחק הזה. בארסה משחקת נמוך ונבאס עדיף.

הבחירה של מרסלו על פני רגילון אולי מרמזת על הכוונות של סולארי. כל האש דרך אגף שמאל כאשר האגף הימני עם ואסקז ודני יהיה מאופק יותר.

שאר ההרכב היה דיי צפוי. אני מהמר שעדיין ברצלונה מנצחת למרות החיסרון של מסי, והלוואי שניחסתי אותם.


#5

בצד אחד של המגרש ישנם מרסלו וויניסיוס מול סמדו ומלקום, ובצד השני יש את אלבה וקוטיניו מול קרבחל וואסקס. די סימטרי, שתי הקבוצות עם אוריינטציה התקפית בשמאל והגנתית בימין.

נבאס פותח אך ורק כי זה הגביע. שמח ממש על יורנטה. מודריץ’, בנזמה, ראמוס- הלוואי שימשיכו את הפורמה הטובה שלהם.

יאללה, שיתחיל!


#6

כל מה שמלקום צריך כדי לתת משחק גדול בברצלונה זה שמרסלו ישמור עליו…

לא מבין את ההתעקשות על מרסלו כשרגילון בכושר הרבה יותר טוב.

הייתי משאיר את קאסמירו בהרכב ומספסל את קרוס. השילוב של קרוס ומרסלו בצד שמאל מפחיד אותי כל פעם מחדש. זה השילוב הכי איטי והכי לא מחויב הגנתית שאפשר לחשוב עליו.

עם מסי, בלי מסי בארסה תמיד יודעת לתת לנו בראש. נקווה לא להתבזות שוב.


#7

הכל מתחיל ונגמר בויני שעושה צרות באגף שמאל, מצד שני האגף של קרבחאל וואסקז מנומנם לגמרי.
כנ"ל בבארסה, מלקום וסמדו בולטים ועושים צרות למרסלו. ארתור שחקן מצוין שקשה להוציא ממנו כדור.
אני מוכן לקבל באהבה את השטויות של ויני מדי פעם, ואני שמח שהוא לא מפחד לקחת על עצמו את המשחק, שחקן עם ביצים ועם מחויבות (גם הגנתית) והשכר לימוד הזה ישתלם בעתיד.
מסתבר שואסקז יודע להבקיע מ2 מטר, אחלה גול


#8

לא ברור לי מה קרה עם ראמוס בגול של ברצלונה כי בדר"כ הוא מתאבד על כדורים ככה שזה בהחלט תמוהה ומעצבן, אבל האשם העיקרי מבחינתי בשער זה מרסלו. אפשר לראות בהילוך החוזר את מרסלו רואה את המסירה של ארתור חותכת את ואסקז, את ראמוס ויורנטה רצים לסגור ואת קארבחל יורדת לכפות וכל זה ועדיין מרסלו(שהיו לו משהו כמו 3-5 שניות לחזור בספרינט) פשוט הולך ורק אחרי שהכדור מגיע למלקום הוא מחליט, כמובן מאוחר, לרדת - תודה לך מרסלו שזיהית את זה. חתיכת גאון!

אף פעם לא הייתי חסיד שלו. עם כמה שהוא טכני ומגניב בהתקפה (וגם לא תמיד) הוא תמיד הורס בהגנה ואם נבדוק כמה גולים קיבלנו נטו כי הוא לא יורד להגנה… בכלל, גם בהתקפה, לא תמיד אפשר לדעת מה תקבל ממרסלו, ככה שאצלי בעדיפות עליונה זה קודם כל מגן שעושה פאקינג הגנה ואם אח"כ הוא קצת מרים כדורים ומצטרף להתקפה זה עדיף. מה אני צריך את מרסלו אם אני יודע מה אני אקבל ממנו בהגנה ואין לי מושג אם ומה אקבל ממנו בהתקפה?


#9

אני תוהה אם בייל שואל את עצמו איך זה שעוד מאמן (ושוב כזה שמצליח לבנות מומנטום טוב לקבוצה) מעדיף אחרים על פניו והאם זה איכשהו קשור אליו או שכולם מטורפים וסתם נטפלים אליו


#10

פתיחה סבירה לחודש פסיכי.

רגילון ואורדיאוסולה צריכים לשחק בדרבי.
קרבאחל במשחק בינוני ול’'ג בעומר הגיע מוקדם השנה , מרשמלו חזר.
יורנטה הפתיע לטובה, ניהול משחק לא רע של סולראי סך הכל.


#11

מלבד ראמוס, מודריץ׳ ובנזמה (לא מאמין שאני אומר את זה), כל הוותיקים הביתה!!!
נמאס כבר ממרסלו שעושה הגנה בכאילו, מקרוס השחקן האדיש ביותר בתולדות המשחק, מקאסמירו שיורנטה 7 רמות מעליו, ובייל שלא קשור לענף. קרבחל תמיד בפוסט-טראומה כשהוא רואה את ג׳ורדי אלבה. יש לך שחקנים כמו סבאיוס ורגילון שצריכים להיות באנקרים בהרכב. למה תמיד אנחנו אף פעם לא מנצלים מצבים מולם וכשהם מולנו כל מטאטא פוגע. זה מדהים אותי כל פעם מחדש. כשהובלנו במקום להגביר את הלחץ ולנצל את איבודי הכדור שלהם במחצית הראשונה, פשוט נתנו להם לחזור למשחק.
למרות פרץ העצבים זו תוצאה טובה להגיע איתה הביתה. הקבוצה עמדה טוב ברוב דקות המשחק. אני מאמין שעם אלילת המזל ועוד פציעה טורדנית של מסי אפשר לעלות לגמר.


#12

מסכים שלמרסלו היה משחק פחות טוב, מסכים שלמרסלו יש עונה לא מספיק טובה, אבל לקרוא לו מרשמלו בעיניי זה לזרוק אבן לבאר ששתינו ממנה. היו תקופות שהוא היה חצי התקפה שלנו, היו תקופות שהבקיע או בישל משחק אחרי משחק. הבנאדם כבר לא ילד וצריך להיכנס לפרופורציות. מגיעות לו הביקורות על המשחק הספציפי הזה, אבל אסור למחוק את כל התרומה שלו עד היום.

ויניסיוס חוצפן למות אבל אני מת על זה. כמה כישרון יש בדבר הזה. ראינו בדיוק מי שווה יותר, ויני או בייל. הולשי שחקן מפוספס, חבל שאי אפשר לבנות על שחקן שברוב הזמן או פצוע או לא בכושר רק כי חזר מפציעה.


#13

מרסלו במשחק לא טוב אבל גם אין הרבה למה לצפות אחרי כל זמן חימום הספסל הזה שהוא עבר. מצד אחד היה יותר מתבקש לפתוח דווקא עם המגן הסולידי יותר במשחק כזה, מצד שני היה ברור מההתחלה שהקבוצה נותנת פאקטור גדול למהירות של ויניסיוס ומרסלו חד היה יכול לשמש לעזר. היה יכול, אם היה חד והיה חד אם היה משחק.

אחלה משחק, בלי רגשי נחיתות ועם הרבה מאוד רצון ולחימה. מה לעשות שהסגל של ברצלונה טוב משלנו ובצורה משמעותית. בטח בכושר הנוכחי של איסקו, אסנסיו ובייל.

יאללה תנו לנו את צ’ולו :smiling_imp:


#14

הסיפור של בנזמה הוא מהסרטים. איזה פאקינג שינוי.
משחק ענק שלו, מלבד הבישול סידר מצב ענק לבייל (פחות או יותר זהה למצב של מלקום, שהבקיע) וכמה לויניסיוס.
אהבתי את המשחק של ויניסיוס במחצית הראשונה, לא יודע מה רוצים ממנו. עשה בלאגן, נכנס לעומק, ייצר מצבים. אנחנו יודעים שהפס האחרון/בעיטה שלו לא מלוטש.

בגדול, קלאסיקו מנומנם ובאיכות בינונית. לפחות השגנו את שלנו- מעט כבוד ומלחמה (בהתחלה לפחות)


#15

איזה חוסר אכפתיות


#16

יהיה מעניין עוד שלושה שבועות, הכל פתוח. גם אם היינו מנצחים - יש להם את מסי ובארסה מרגישה בנוח בברנבאו אבל ברור שהתוצאה מקפחת אותנו - עמדנו יפה על המגרש, צד ימין בטון בהגנה(שמח בשביל לוקאס!) וצד שמאל מעניין התקפית, וחבל שהיינו כמו ילדים לא משופשפים מול השער, לא רק הילד. קרוס יודע רק לגלגל למטה וכן-הלאה.
קלאסיקו די מוזר שבלט במרכזו היעדר איכות בחלק הקדמי בשתי הקבוצות ואפילו מסי היה רדום, כנראה כי לא היה כשיר.

לא ברור לי מה קרה בגול, ראמוס חשב שהכדור יוצא החוצה? למה אף אחד לא זרק את עצמו כדי למנוע את השער?
אגב, רק בגול יש לי טענות למרסלו שחזר לאט-לאט-לאט וזה מרתיח. בשאר המשחק דווקא היה מחויב והרגיש לי בכמה דקות אפילו במוד צ’מפיונס.

אני גם לא שותף למחמאות לויניסיוס. עשה הרבנ בלאגן רק שבניגוד למאלקום מהצד השני הוא לא הצליח לכבוש. כמובן שיש בו משהו וזה קלאסיקו ראשון אבל לא היה טוב. איבד המון וביזבז צ’אנסים יקרים. סולארי לקח הימור עם ויניסיוס וזה בסדר גמור. חשבתי שעם בייל היינו מכריעים את המשחק ואז בייל עלה מהספסל והוכיח לי שטעיתי .תגידו הוא רוצה להיות פה?

אסיים במחמאות ליורנטה שעדיף על קאסמירו שלא מחלץ ומאבד בחוסר אחריות, כל הזמן נאיבי ומכדרר. יורנטה שקט ואחראי ועם הרבה מהירות. חבל שבנזמה לא איים על השער אבל אני מרוצה ממנו.
כמה שזה היה שונה מהקלאסיקו עם לופטגי. כמה. הפנים לדרבי…


#17

בסופו של יום סולארי צדק בבחירת ההרכב שלו (אולי חוץ ממרסלו) וצלח את מבחן הקלאסיקו הראשון בכבוד, עם תוצאה לא רעה שמשאירה את המפגש פתוח לגמרי בקלאסיקו באווירת גביע המלך בלי יותר מדי דם.
אני מעריך את סולארי על ההחלטות שלו, לא מובן מאליו מבחינתי לספסל את קסאמירו ובייל בקלאסיקו וגם את מרסלו שצריך, אני חושב שזו אחת הסיבות שהקבוצה נראית יותר טוב היום מבתקופת לופטגי.

באופן פרטני:

  • לא יכול לבוא בטענות לויני, אולי בגלל שיש לי חסד נעורים כלפיו, הבחור רק בן 18 התחיל את המהלך לשער הראשון, לא דפק חשבון לאף אחד ובעט 4 פעמים לשער (גם אם הביתה לא משהו), מבחינתי אין לו מחליף בהרכב כרגע, במיוחד עם הכושר המזעזע של בייל שהאדישות שלו מוציאה מהכלים.

  • ואסקז ממשיך להוכיח בכל משחק שהוא לא ברמה של ריאל ומצד שני שהוא הראשון שצריך להרכיב בכל משחק, סוג של שחקן כזה שברור שהוא לא מספיק טוב ומצד שני אי אפשר לוותר עליו. אני מאוד מעריך אותו ואת התרומה והמחויבות שלו שזיכתה אותו בשער ראשון בקלאסיקו, כל הכבוד. כל הכבוד גם לבנזמה שבתכלס הוא השחקן הכי טןב בקבוצה כבר חודש

  • ממש לא הבנתי מה קרה שם בשער השוויון, היה נראה כאילו ראמוס היה מסוגל להגיע לכדור היחסית חלש של מלקום אך משום מה היה נדמה לו שהכדור יוצא החוצה… מהלך מוזר. בכל מקרה משחק די טוב שלו ושל וראן עם כמה נקיונות יפים מאוד.

  • מרסלו זה פשוט לא זה, לא נראה כמו עצמו לאחרונה ולצערי עם כל האהבה הייתי מעדיף את רגילון היציב בהרכב, גם קרבחאל עם משחק בינוני.

נקווה שמסי ימשיך במוד הרדום במשחק הבא שיהיה הרבה יותר קשה איתו ועם דמבלה, קוטיניו שחקן מאוד לא יציב ולא שייך לטופ לדעתי. ארתור הרשים אותי ממש, שחקן מצוין וחכם עשה למודריץ’ חיים קשים.

בתמונה המצורפת- ראמוס במהלך השער של מלקום


#18
  • חצי שעה טובה ואחריה רבע שעה שהיינו צריכים לעבור בשלום. במחצית השנייה היינו פחות מאיימים אבל עדיין לגמרי במשחק.
  • מהלך סופר מפתיע של ואסקז בשער. התנועה המהירה לקרוב, הגוף החזק מול המגן, הסיבוב של הגוף וההנחה של הרגל בזוית הנכונה. מי ידע שיש לו עוד משהו בארסנל?
  • לויניסיוס חסרים דברים שרובם באים עם הזמן: קבלת החלטות יותר טובה, מיקום בהגנה, סיומת ברחבה. מלבד הדברים הדי ברורים שיש לו, צריך לציין גם את היכולת מסירה בשתי רגליים שאותי לפחות מפתיעה לטובה. נראה עד לאן העסק יתפתח. כרגע הוא היחיד בסגל שיש סוג של ציפייה כשהכדור מגיע אליו.
  • לדעתי, תחושת המיקום של ראמוס בשער לא הייתה טובה וגם ההסטה הקטנה מהגוף של קרבאחל בילבלה אותו. אם זה היה קרוס לדוגמא, היה לי ספק לגבי המחויבות שלו במהלך, אבל ראמוס חי מהדברים האלה. יותר מוזר איך מלקולם השחיל את הכדור בדיוק בין הגוף של קרבאחל לקורה.
  • מרסלו כל כך שכונה בהגנה. מלקולם עבר אותו מתי שרק רצה. כל התקפה של ברצלונה שהתחילה בצד שמאל שלנו נתקלה קודם כל במישהו שחיפה עליו ורק אז הוא הצטרף. אבל אני עדיין מת עליו.
  • על פניו הלחץ המועט הוא על בארסה שחייבת לכבוש בברנבאו. אבל אפשר לעשות ספוילר ולגלות שזה יקרה. בכל מקרה, הקלאסיקו תמיד מתרחש בעולם מקביל בלי קשר למה שהקבוצות עושות לפניו או אחריו.

#19

מחמאות לסולארי על בחירת הרכב טוב,הייתי בטוח שהוא יפתח עם הגופה הוולשית במקום ויניסיוס אבל סולארי זה מאמן עם ביצים,וויניסיוס החזיר לו עם מחצית ראשונה טובה,יצר את המהלך לשער הראשון,הטריד מאוד את הקשרים של ברצלונה ועשה בלגן חיובי ועם קבלת החלטות קצת יותר מלוטשת היינו יכולים לרדת גם ביתרון גדול יותר,יחסית לגילו הוא מאוד מרשים אותי כרגע,קבלת החלטות זה דבר שבהחלט אפשר לשפר.
גם מודריץ׳ היה במחצית ראשונה מצוינת בצוותא עם יורנטה נתנו לנו את השליטה במשחק,מודריץ׳ לא הפסיק ללחוץ ולגרום לקשרים שלהם להתמסר אחורה בחוסר תכליתיות,יורנטה היה מצוין וכרגע עדיף בהרבה על קאסמירו,שכמעט חירב לנו את המשחק כשנכנס.
טוני קרוס שוב לא יעיל,איטי,לא מחלץ כדורים ולא מסכן את השער,מקווה לראות את סבאיוס מקבל יותר דקות על חשבונו.
וראן גם ראוי למלה טובה ונראה שהוא סוף סוף חוזר לעצמו,מהיר,מתקל טוב ושולט בגובה,לעומת מרסלו שממשיך להיראות כמו פנסיונר,אמנם עצר את מלקום באחד על אחד (טוב הוא די עזר לו עם שיטת הראש בקיר הזו שלו) אבל לראות איך שהוא חוזר להגנה במהלך של הגול גרם לי פשוט לתלוש שיערות מהראש,איך אפשר להיות אדיש במעמד כזה לעזאזל?

בסך הכל היה משחק טוב,וכשמסתכלים על השינוי שעברנו ב 100 הימים שעברו מאז הקלאסיקו הקודם צריך להגיד כל הכבוד לסולארי שייצב את הקבוצה והפך אותה לתחרותית כמו שריאל מדריד צריכה להיות.


#20

אנחנו צריכים להיות מעודדים ממה שראינו אתמול, משלוש סיבות:

  1. הקבוצה הגיעה מוכנה ומרוכזת. זה אמנם לא חדש שבמפעלי גביע אנחנו עושים את האמיתי שלנו, אבל כולנו יודעים לאן משחק בקאמפ נואו יכול להידרדר עבורנו. חלק מהקרדיט מגיע לסולארי שמנהל את הסגל שלו, וכידוע בריאל מדריד זו חצי מהעבודה.
  2. מבחינת שיטת משחק, ריאל מדריד ידעה מה היא באה לעשות. לא היה פחד בהנעת הכדור (כולל דקות רבות בהן האפלנו על בארסה), יצרנו מצבי הבקעה, עמדנו יפה ונכון הגנתית. מצטער לשחוט פרות קדושות, אבל זידאן לא העמיד אותם ככה די אף פעם. בניגוד לרוב הקלאסיקוס שאני זוכר מהשנים האחרונות, לא הייתה איזו חצי שעה של התקף לב רצוף.
  3. אינדיבידואלים - משחק גדול של יורנטה, שהיה נייד מאד ותרם גם התקפית. קאסמירו כשנכנס אמנם גרם לכולנו התקפי לב, אבל החזיר את הביטחון מהר ובסך הכל היה סביר. ויניסיוש הוסיף הרבה בהתקפה. לוקאס מדהים ובנזמה - כרגיל.

הגול שלהם הגיע מהאגף בו בחרנו לתקוף ולהסתכן, אבל למרות זאת ההימור של סולארי הוא בדיעבד נכון. לא ברור מה קרה עם ראמוס, וחוסר הסגירה של מרסלו היא איננה תוצאה של טקטיקה לא נכונה. ללא קשר ל- 1:1 (הרי בקלות היה יכול ליפול עוד גול לשני הצדדים), ההופעה הייתה חיובית מאד. כל הבעיות שדוברנו פה לא נעלמו, וזה לא משנה את העובדה שעם מסי זה סיפור שונה לגמרי, אבל להגיע מוכנים ולעבוד במגרש תמיד אפשר - ואת זה הקבוצה בהחלט עשתה.

נקודה שלילית היא קבלת ההחלטות של ויניסיוס. אני פחות מתרשם מכך שלפעמים הוא לא מוסר (ברור שחלק מהשחקנים קצת התבאסו עליו בנושא), אלא יותר מודאג מזה שקריאת המשחק שלו לוקה בחסר, מה שאני לא רואה איך הוא משפר דרסטית כל כך בקלות. ראו את זה כשהוא הוציא מתפרצת, ובחר באפשרות הגרועה ביותר מכל האפשרויות שעמדו בפניו.