הרג אותי שויני וג’וד הסתלבטו על הסיומת המזליקית של אמבפה
רגע המשחק ללא ספק
15 לייקים
צריך להחמיא להם על העקיצה. מה ששלהם שלהם
בדרבי התחלנו לשחק 433 התקפי שהגנתית הופכת ל 442, עד עכשיו שיקחנו 4213 וה 4 מקדימה היו מנותקים מההגנה ובעצם שיחקנו רק עם 2 קשרים.
נגד אתלטיקו כשואסקז שיחק רודריגו ששיחק בעצם קשר כשהכדור לא אצלנו סגר על הקו ועזר לואסקז, היום בגלל שפדה שיחק בהגנה במקום לשמור על הקו הוא נכנס יותר לאמצע לצופף לפני הרחבה.
ג’וד מהצד השני גם בדרבי וגם היום בהגנה חתך למרכז וסוף סוף היינו עם 3 קשרים שעושים הגנה(עד החילופים של בראהים שאז עבר ללחוץ גבוה).
זה התאמות קטנות שמזמן היינו חייבים לעשות במשחקים גדולים ואז לא היינו מקבלים את הפאדיחה בקלאסיקו השני.
וללא קשר למערך החלק ההתקפי התחיל לתת תחת בהגנה וזה בטוח הוראה של המאמן.
משחק ההגנה שלנו עוד ישתפר מאוד בגומלין מהסיבה הפשוטה שג’וד, קמאבינגה ו צ’ואמני לא יפחדו מהצהוב, היום הם נשמרו מאוד מלחטוף את הצהוב שימנע מהם לשחק בגומלין, בגומלין לא יהיה הפחד הזה כי בשמינית תחכה לנו קבוצה פחות טובה מסיטי(לפחות על הנייר), היו היום כמה התקפות של סיטי שבבירור היה אפשר לראות שג’וד וקמאבינגה נמנעים מלהיכנס לתאקל חזק שהם בדרך כלל עושים.
6 לייקים
לא יודע למה, אבל כל שנה, איפשהו בין איזור פברואר עד למאי-יוני, יש לי מין בלאקאאוט מוזר שתוקף אותי בעיקר באמצע השבוע (ימים שלישי-רביעי ככה), שאני פתאום לא זוכר איך הולכים לישון.
קרה לעוד מישהו?
7 לייקים
אני הגעתי למצב שצופה אחרי המשחקים בפרק בסדרה ‘‘מחשבות פליליות’’ כדי להירגע.
לייק 1
הגיע הזמן אומרת אמי - חייבים לעבור!| לזכותי ייאמר שעוד לפני המשחק וכדרך קבע אני כותב – “אלוהי הכדורגל – תודה, אלוהים – תודה”. איזה מנעד של רגשות ואיזה רכבת הרים, כמה זה מוציא ממך. אמנם אני לא בן 25 כבר ולא צפיתי בשידור החוזר אבל כן העברתי חזרה לדקה ה-70 וחגגתי בטירוף שוב בשער של ברהים דיאס. אני זוכר איזו צרחה דפקתי בבעיטה של פדה ואלוורדה הסופרמן שהלכה ליד הקורה וכמובן בשער הניצחון של ג’וד בלינגהאם.
זה מדהים, פה ושם כדי להוריד את הלחץ בזמן משחק אני בורח למחשב וכותב, אין לי אומץ לשטוח בפניכם פה את הטקסט שכתבתי בכל מיני דקות מסוימות. איזה כיף.
די זה כל כך הגיע לנו, לפעמים יש צדק בכדורגל. כל העונה חיפשתי תגובה של ריאל מדריד והיא הגיבה, ניצחון על קבוצה גדולה, ניצחון של קבוצה גדולה. בגלל המשחקים האלה “התקבצו” כוכבי תבל כמו קיליאן אמבפה וג’וד בלינגהאם וגם ‘בנינו’ אותם לאט לאט כמו ויניסיוס ג’וניור ורודריגו. עם הגב אל הקיר באמת וחוליית הגנה שלא שיחקה מעולם יחד, כשהתוצאה מקפחת אותה פעמיים, בלי אף ניצחון באיתיחאד ואני משוכנע שהדברים האלה כן משפיעים גם על המלכה של אירופה – באמת שאפו. קצת צורם שלא כבשנו יותר שערים וסגרנו עניין אבל ניחא.
באף משחק נגד סיטי לא היינו כל כך טובים יותר מהם, בטח לא באיתיחאד, אולי רק ב-2012-13 אבל אז סיטי הייתה ‘קבוצה בתולית’ ואנחנו היינו ריאל מדריד של כריסטיאנו רונאלדו. הגענו למצבים שפשוט בוזבזו בזה אחר זה.
אני חושב שפרט לכמה דקות אחרי השער שלהם בו נכנסנו להלם – ולקח לי כמה וכמה הילוכים חוזרים להבין שזה שער כשר – ריאל הייתה במשחק, ידעה להגיב, האמינה, דחפה קדימה, שיחקה בצורה מגוונת. אפשר לקטול שאנחנו יודעים רק “להתפרץ” קדימה וסיטי השאירה המון-המון שטחים אבל התקפת כדורגל פנומנלית כמו זו שפרלאן מנדי החמיץ – זה החזיר אותי לימים שזינדין זידאן ניהל את המשחק לצד ראול ולואיס פיגו והמגן השמאלי היה רוברטו קרלוס – הגלאקטיקוס כשהם לא היו מושא ללעג.
אתה יודע שהמצב טוב כאשר אתה מתלבט מי השחקן המצטיין. זה יכול להיות ראול אסנסיו, זה יכול להיות ג’וד בלינגהאם, זה יכול להיות דני סבאיוס, זה יכול להיות פדה ואלוורדה. גם ויניסיוס – והבנתי את זה רק בצפייה שנייה במשחק – מועמד לגיטימי ו-MVP ראוי מאוד. שיילכו קיבינימאט עם השלט המטומטם שלהם.
זה בהחלט היה משחק טוב של הקבוצה אבל גם בימים כאלה צריך לדעת ‘להרגיש’ את הספסל, מדהים שברהים דיאס קיבל את הפירורים כמו בדרבי והצליח להשפיע, השער שלו גמר את סיטי. תמיד ברהים מאופיין בדריבל נפלא אפילו במרכז השדה, בהשתחררות מלחץ, כדורי העומק והנה הוא נכנס לרחבה ורצה להבקיע ועשה את זה כמו גדול. אז מחמאות חלקיות לקרלו אנצ’לוטי.
חייב לומר על קיליאן אמבפה שהשער שלו היה מזליקי כמובן – ומזל זה תמיד טוב בכדורגל - מסירת אומן של דני סבאיוס שלשמחתי הפנדל שביצע לא “ביטל” את כל מה שנתן. המשחק שלו היה מצער. הביאו אותך בשביל הימים האלה. לא יכול להיות שבמחצית הראשונה בתוספת הזמן הוא עומד לבד-לבד-לבד כמוני בטיילת בים והוא בועט לעננים. הוא שהוא לא עושה שער משני המצבים האלה שהיו לו גם כן. לא מצבים של מאה אחוז אבל אתה שחקן גדול. מאכזב מאוד היה המשחק שלו לדעתי.
מה אגיד על ג’וד, לפרקים נעלם ואז הוא לוקח את הכדור ועם הפיזיות והזריזות שלו יוצא קדימה ודורס כל מה שזז, הוא הריח את האפשרות להבקיע, הוא כמו ראול – הולך עד לרגע האחרון, מאמין שתגיע הפירצה – וזה לא פשוט לקבל ממני מחמאה כזו, הוא נועז, הוא תמיד באיזורים האלה והוא קר רוח. איך הוא בקושי חגג את השער שלו וארשת פנים של פוקר-פייס? מדהים בעיניי.
ויניסיוס צריך לשחק עם העוצמות האלה בדיוק ושום דבר אחר. שכל האנרגיה שלו תהיה בשליש האחרון של המגרש, וגם עבודת ההגנה הייתה סבבה. כשהוא רוצה לייצר הוא מייצר. אני מקווה שלא רק עבור ריאל מדריד זה רגע מפנה העונה, רגע שייתן לנו תחושה שאפשר ללכת על הכל – אלא גם בשבילו. רודריגו בערב שקט יחסית אבל המסירה הגאונית שלו לאמבפה הייתה וואו, מבחינתי ממשיך בכושר שלו.
שני המצטיינים הגדולים שלי הם פדה ואלוורדה וראול אסנסיו. איזו תמונה מקסימה מינה פרסמה בסטורי- הילד של פדה מחייך למסך ומתלהב שהוא רואה את אבא קפטן. ובאיזה משחק הוא ענד את הסרט. אני לא חושב שפדה עשה טעות אחת. אפילו הצליח לאיים פעמיים על השער. שקט מאוד עם הכדור, בכל מאבק של אחד על אחד, עולה-יורד ועולה-יורד. תשמעו המהלך הזה שהוא הצטרף שם בספרינט של סופרמן איזה 50 מטר ומבחינתי זה קרה במהירות האור וכמעט עשה 1:2 – וואו. שחקן שמסוגל לעשות ה-כ-ל. איזה נכס וכמה חבל שאי אפשר לשכפל אותו. אתה אומר לעצמך איך לעזאזל הוא הגיע לשם. “אני אמשיך עד שהרגליים שלא לא יוכלו יותר” – בדיוק כמו שכתב אחרי ה-1:3 הדרמטי נגד סיטי ב-2022.
וראול אסנסיו – אני מאלה שסולדים מההשוואות ואין לדעת מה באמת יעשה קרלו אנצ’לוטי, שחלילה לא נראה את דויד אלאבה בהרכב או אורליאן טשואמני (טוב אתמול) – ממשיך. אבל כן זה נראה כמו סרחיו ראמוס. ניצח את ארלינג הולאנד בקרב הטיטאנים ואפילו בעימות ההוא – לא עושה כבוד ולא צריך. איזה וובוס יש לו, הבוס ואחרי פחות מ-25 משחקים בהרכב. זה היה מבחן בדרגת קושי הרבה יותר גבוהה מאשר הדרבי. הוא כל כך מהיר, קבלת ההחלטות שלו נכונה. זכינו בפיס. זה די ברור מבחינתי מה צריך לעשות איתו – שחקן הרכב כל הזמן, גם בעונה הבאה, חוזה חדש ומספר חולצה נורמלית וכמובן שדרוג בשכר. איזה כיף שהוא מדרידיסטה מבטן ומלידה והמועדון חייב ללמוד מהמקרה הזה ולהביט למטה לקסטיליה. עזבו רגע את ברצלונה וההצלחה שלה. יש ילדים טובים שם. לא יכול להיות שקרלו לא מכיר אף אחד ובקיץ אף אחד לא שמע עליו. עכשיו תהיה פייר ותיתן לו לשחק. איזה ילד.
4 לייקים
בשונה מאנשי ערוץ הספורט, אני לא חושב שריאל הייתה עד כדי כך עדיפה כמו שהם מציגים אותה. לדעתי היה משחק די שוויוני, עם עדיפות קלה לריאל. הגענו אמנם למעט יותר מצבים מסוכנים מהם (בואו, היו להם כמה וכמה משקופים), אך מצד שני הייתה איזה חצי שעה במשחק שלא נגענו בכדור.
אני חולק על טיטי לחלוטין אגב, אני לא חושב שלקרלו מגיעות הפעם המחמאות. לי זה היה מאוד מאוד בולט שריאל משחקת על יכולת אישית (רודריגו השחקן הכי טוב שלנו כבר חודשיים) והעובדה שלסיטי אין ממש הגנה. אני לא ראיתי איזו טביעת אצבע מיוחדת של קרלו, מעבר לזה שהפעם באמת ג’וד היה יותר מחויב להגנה. אבל בואו, לא צריך להיות מאמן גאון כדי להגיד לו “שומע ג’וד, הפעם זו סיטי ולא לגאנס, תעשה קצת יותר הגנה”. מה שכן צריך זה להבין שזו הוראה שצריכה להיות קבועה, ושאי אפשר לעלות עם קשר וחצי גם מול קבוצות פחות טובות. אבל את זה קרלו לא מבין.
הכל עדיין פתוח, סיטי יותר מיכולה לנצח אותנו בברנבאו.
מצטער, אבל באמת שאין לי מושג על מה אתה מדבר הפעם:
(התמונה בשאר האתרים דומה).
וזה עוד כולל 0.75 xG על הפנדל שהם קיבלו.
חוץ מהחזקת הכדור העדיפה, שנובעת בעיקר מאותן 20-30 דקות רעות שלנו, אנחנו עלינו עליהם בכל פרמטר, בגדול.
היה צריך להסתיים בהפרש 2 לפחות.
11 לייקים
ייתכן שאותה חצי שעה היטתה אותי פסיכולוגית, אבל זו לחלוטין לא הייתה התחושה שקיבלתי במהלך המשחק. אני די מופתע האמת מהנתונים האלו.
לדעתי זה נובע בעיקר מכיוון שהמצבים של ריאל היו באמת מסוכנים יותר (כפי שציינתי כבר), אך המצבים של סיטי (כל המשקופים שלהם וכו’) נבעו ממצבים שמלכתחילה היו פחות מסוכנים. את ה-Xg למשל לא מעניין האם בסוף כמעט היה גול (=משקוף) אלא האם מלכתחילה המצב היה יחסית מסוכן או לא.
זה אמנם טיעון לגיטימי לטובת ריאל, אבל גם לגמרי צריך להגיד שזה לא מאוד משנה אם בסוף סיטי הצליחה להגיע לגולים והכמעט גולים שלה ממצבים מעט פחות טובים. מה שחשוב בעיניי הוא הנושא של המקריות, ואני לא קיבלתי את התחושה שאם המשחק הזה היה משוחק שוב ושוב, לריאל הייתה עליונות כלשהי.
מה רלוונטית הנעת הכדור הרי בכל משחקי ה-70% שלנו כמו אספניול וכדומה - התוצאה הייתה מאכזבת ולא סיכנו את השער באמת. קשה להניע כדור כשאדוארדו קמאבינגה רק חזר מפציעה למשל. זה גם לא רלוונטי למשחק אתמול אם במפגש נוסף בעוד שבועיים-שלושה היינו מצליחים להיות כה דומיננטיים שוב. היו לנו גם כמעט מצבים כששחקן הגנה שלהם גלש ברגע האחרון ו-ויניסיוס ואמבפה חיכו עם הבעיטה. הגענו למצבים בכל שלבי המשחק למעט עשר דקות אחרי השער שספגנו. כל העונה אנחנו חרא למעט חצי שעה בדרבי. כן הם במשבר חמור משלנו ועדיין - כשמגיע-מגיע. זה משחק ש-1:3 לריאל גם היה מקפח אותנו
לייק 1
אני פסימי לרוב, ועדיין חשבתי וממשיך לחשוב שכן נגיע לשמינית אבל לא נצליח עם הקסמים הרבה מעבר, שלא לדבר על הגעה לשלבים הסופיים. בואו נראה אם אכן נמשיך להוביל את הטבלה בליגה, כי קשה לשמור על מומנטום מהצ’מפיונס גם במשחק ליגה מול קבוצת מרכז טבלה, בחוץ. רודיגר צפוי לחזור לגומלין (לפחות לדברי אנצ’לוטי) אבל הוא מייד הנחית על אסנסיו כשאמר שאלאבה גם צפוי לשחק, והרי ברורה ההיררכיה של הבלמים בקבוצה ללא קשר לכושר הנוכחי.
משמח שויני ראה את השלט של אוהדי סיטי ועדיין נתן משחק טוב ופרגן יחסית המון (כמובן שהבישול לג’וד הוא בעיטה גרועה לשער).
הבישול של סבאיוס היה א-לה פדרי. חבל שזה פעם ב.
טוב שהבעיטה של אמבפה גרמה לנו לצחוק ולא לצעוק. הזכיר לי את השער השני מהגמר מול דורטמונד, כי גם שם המסירה לגול ממש “הכריחה” את הכובש לכבוש למרות הבעיטה שלא התלבשה.
ואחרי כל זה- בעיני המשחק השבת חשוב הרבה יותר, ונקווה שגם בעיני הרביעיה מקדימה זה יהיה כך, אחרי שעשו קצת לחץ על ההגנה של סיטי. מול יריבות כמו אוססונה זה יכול להיות מתכון להרבה חטיפות ומצבים מסוכנים ואינטנסיביות מהדקה הראשונה, וחבל שלא עושים את זה יותר כחלק משיטה.
לסיטי אין שום סיכוי בגומלין.
הנה אני כותב את זה ומסתכן. הם לא טובים השנה והרבה קבוצות עושות להם כבוד ונבהלות עדיין מהנעת הכדור הסופר מתואמת שלה. אבל משהו שם כבוי ושבע. לא עניין טקטי.
קבוצה שמקבלת 5 מארסנל לא תנצח בהפרש של שני גולים בבברנבאו. יש גבול.
לייק 1
טכנית היא צריכה רק לנצח בהפרש של שער אחד, ולגבור עליכם בפנדלים. כלומר - מסכים שלא יקרה.
לא עם הסיטי הזו, בטח לא מול ריאל באלופות בברנבאו.
בשני הגולים של הדקות האחרונות שני אירועים תפסו את העין שלי:
- ברהים מבקיע ולא חוגג נגד האקסית שלו. זה דבר מקובל גם אם בעיני אמור לחלוף מהעולם. מנגד, חלפו כמה דקות, ג’וד הפעם מבקיע וברהים חוגג כמו גדול. לך תבין.
- תראו את אסנסיו אחרי הגול של ג’וד בא לחגוג עם הילד השני (אסנסיו מבוגר מג’וד בארבעה חודשים) ומכה אותו בראש כדרכו של רודיגר. אומר משהו על האופי הלוחמני שלו?
6 לייקים
אין מי שביקר את קרלו יותר ממני, אבל כשמגיע אז מגיע, התחיל בדרבי ונמשך היום.
יש בעיות פציעה חמורות שהוא מתמודד איתן כמו גדול, עם הגנה שכוללת 2 קשרים ושני בלמים שזה המשחק השני שלהם ביחד הצלחנו לשמור את היריבות על מינימום הזדמנויות אפשרי, כאשר אתמול למרות המחויבות ההגנתית בכל התקפה אם מסודרת ואם מתפרצת שלחנו מספר גבוה מאוד של שחקנים לתוך הרחבה, כלומר גם הגננו טוב וגם תקפנו עם מספרים גדולים, 2 המגינים שלנו הגיעו להזדמנויות של שערים בטוחים.
סיטי בכל יום נתון תניע כדור יותר טוב מריאל של קרלו ותלחץ יותר טוב מריאל של קרלו, אבל אנצ’לוטי הוכיח לכל העולם שריאל של קרלו בדרכה שלה יותר טובה מסיטי.
לא יודע על איזה מצבים אתה מדבר, אם היה נגמר 8-3 זאת הייתה תוצאה משקפת שלא מקפחת את סיטי.
יש הבדל בין לשים את ג’וד חלוץ שני לבין לשים אותו קשר ב 433 שהופך ל 442 הגנתי כשג’וד נכנס למרכז ומשחקים סוף סוף 3 קשרים באמצע ואז להגיד לו ‘‘שמע, היום אתה עוזר יותר להגנה’’
אנחנו במצב הביש הזה כי קרלו, לא מובילים את הליגה בפער יותר גדול כי אנצ’לוטי, אבל הדרבי ואתמול מגיע לו מחמאות.
3 לייקים
זה כמובן נכון, אני מסכים שיש שיפור במשחק הלחץ של ריאל מדריד בדרבי ונגד הסיטי. הסיבה המרכזית לדעתי? אלה משחקים שהרביעייה מוכנה לעשות הכל כדי לנצח. כמו שכתבתי בעבר - קרלו לא ידע לאמן לחץ אחרי איבוד כדור כמו פפ אבל הוא כן יכול לאמן משחק לחץ כלשהו. הבעיה שהוא תלוי בשחקנים שלו ואין בן אנוש שמשחק בחוץ נגד הסיטי מעורר אצלו אותה מוטיבציה כמו משחק נגד אספניול.
מה שהיה מדהים אתמול זה ההרגשה שלא רק אנחנו רוצים שטחים, אלא גם סיטי. כשהם הביאו את האלאנד היה ברור שהמשחק פוזשן של פפ הוא לא מאה אחוז מתאים (ושהוא היה צריך להגיע אלינו, כמובן), אבל עדיין יש חבורה בהנהגת דה בריינה וברנרדו שיודעת לשחק את הכדורגל של פפ עם עיניים עצומות. אתמול? שום דבר. סיטי זה לא.
2 לייקים
כל מי שראה את סיטי משחקת העונה יודע שזאת לא הסיטי של השנים האחרונות ושמדובר בקבוצה גמורה לחלוטין שחייבת בנייה מחדש.
איך שהם שיחקו אתמול ממש לא מפתיע, מה שמפתיע שלא הבקענו עוד שערים, בכל התקפה הגענו למצב, עם סיטי צריך להיזהר בכמה דקות טובות שהם נותנים כל משחק ואז להכות בהם בשאר הדקות שבהם הם ממש מתפרקים ונראים כמו כלום ושומדבר, בית של קלפים.
אמנם ראיתי איזה שניים שלושה משחקים שלהם השנה, אבל מודה שקצת הופתעתי. אומרים never underestimate the heart of a champion, וחשבתי שיש להם קצת יותר כבוד עצמי. מסתבר שמסורת לא קונים במכולת.
לייק 1
חד משמעית זה אך ורק בידיים שלנו.
לפפ אין מה להציע אם הרכב 5 בלמים זה המקסימום שהוא יכול להוציא במשחק בית.
גריליש לא חזר לעצמו אחרי הפציעה (ונפצע שוב), ברנרדו נראה כמו הצל של עצמו ודה ברוינה, השחקן הכי יצירתי בקבוצה בפער, מבוגר.
עם כל הכבוד לסטונס , בלם כן?, רודרי הוא לא.
הקישור מטה של סיטי הוא לא משהו שישתנה בן שבוע.
ההתקפה שלה עדיין מאיימת ורק לארלינג ופודן יש אימפקט משמעותי באמת, אבל שלנו מאיימת כפליים , ליטרלי.
אתמול:
20 בעיטות מול 11, מתוכן
8 ניסיונות למסגרת מול 4
4 הצלות של מול 2.