בטח שמתם לב ש...גירסת ריאל מדריד

בטח שמתם לב שמחר זה המשחק הכי חשוב של העונה עד כה ו @Raulito-7 עדיין לא פתח דיון, מקווה שלא מתוך פסימיות לגבי התוצאה.

אנחנו ריאל מדריד, או שאנחנו עומדים בציפיות או שמתאכזבים, אין אצלנו פחד ופסימיות.

אולי דל"פ אבל אני לא חושב שזה המשחק החשוב של העונה עד כה וגם בכלל, כי השנה זה לא מתפתח בכיוונינו, ואם כבר זה יכול רק לפגוע בתוצאות בליגה. בכל עונה אחרת הייתי נחרד ממחשבה כזו ואקווה להתבדות.
אם כבר ההרגשה שלי היא השנה עם אינטר.

אני קונה הדחה נגד סיטי ואליפות בלי למצמץ בכלל,הגיע הזמן לזכות באליפות פעמיים ברצף סוף סוף,להרגיש קצת שליטה בספרד.

אם עוברים את סיטי ומצליחים להישאר בראש הטבלה, רודיגר חוזר עם אסנסיו שתופס מקום בהרכב וכל הרביעייה מקדימה כשירים ובכושר טוב, אתה לא מאמין שזה יהיה אפשרי ?

כולנו, אבל אין שום דבר מובטח לכן אסור לוותר על כלום, חוץ מהגביע כמובן.

ריאל מדריד מחויבת גם לכדורגל יפה והתקפי כשהיא לוקחת תארים.
איך אני יודע?
אתה מוזמן לשאול את פאביו קאפלו.

לא אענה ב"אם היו לסבתא גלגלים…" ובכל זאת.
ברור שעדיף להיות בריא ועשיר מאשר עני וחולה.
כל חלק במשפט ההתנייה שלך הוא רחוק מלהיות צפוי (probable). לכן מה שאתה אומר הוא בסגנון: אם לוקה יחלים ולא יפצע שוב השנה, הגוף של לברון יזכר שהוא בעצם בן 30, ריבס יקבל אישור לזרוק 20 שלשות במשחק ויקלע לפחות 10 מהן, לוקה ולברון יוותרו על להיות כל כך הרבה עם הכדור והייז יצחק על הפרשנים שמקטינים אותו עם MVP של הגמר- אתה לא מאמין שהלייקרס קונטנדרים השנה?
לעבור את סיטי- מסכים שהסיכוי על פניו נראה גבוה. להישאר בראש הטבלה- כרגע זה סיכוי נמוך יותר לאור המומנטום שאיבדנו, והיכולת (למעט החצי השני בדרבי). חזרה של רודיגר להרכב נראית די ודאית במהרה (אבל שוב- הוא לא בן 25). אסנסיו תופס מקום קבע- כנראה אצל כל מאמן אחר, סביר שאצל אנצ’לוטי הצעיר אבל לא בבית המדרש על שם קרלו, וכל הארבעה כשירים ובכושר טוב- לא זכור לי השנה במדגם אמנם קצר שזה היה.
לכן השנה אם נזכה באליפות ומצדי גם במחזור האחרון עם שער בדקה 93 כמו שזהבי או אגוארו עשו בעבר- דיינו.

שים לב שההתניות בתגובה הפסימית שלך הם פי כמה מההתניות בתגובה האופטימית שלי.

כנראה חושבים שאני אופטימי מטבעי…אני אופטימי כשבצד שלי משחקים ויני, אמבפה,ג’וד ופאקינג רודריגו.
בתחילת העונה לדוגמא כל הציפיות שלי מליברפול היו לא להתפרק ולנסות להתגנב למרום המוביל לליגת האלופות.

כשאתה עדיין בחיים אז בכדורגל כל הצ’פים תשים על איפה יש כישרון עודף, במיוחד כשזה כישרון עודף בכמויות מסחריות.

זו כבר הפעם השישית (!) שג’וד בלינגהאם מנצח לנו משחק אחרי דקה 90. בשתי עונות וחצי.

למי שרוצה להיזכר:
https://x.com/davidalvarez/status/1878493099736883531

זכרתי שראיתי את הנתון הפשוט לא נתפס הזה, שלג’וד יש תוך שנה וקצת יותר שערי ניצחון אחרי הדקה ה-90 מאשר לרונאלדו (!!), ולא הצלחתי לזכור אם ראיתי נכון, או לחילופין לשחזר את הנתון. פשוט מטורף.

המשוואה:
הכישרון המיוחד של ג’וד לנצח משחקים אחרי הדקה ה-90 + הכישרון המיוחד של ריאל לנצח משחקי פלייאוף בצ’מפיונס אחרי הדקה ה-90 =

לרונאלדו - 7
מסי, ג׳וד - 6

אכן מטורף.
הסיוג שלי זה שמסי ורונאלדו גמרו משחקים הרבה לפני הדקה ה90
אבל זה לא מוריד מהאופי והיכולות האדירות של ג׳וד

לא פחות מדהים במספר הזה 6 של ג’וד הוא שכולם הגיעו בזמן שלו במדריד. נכון שסטטיסטית הוא גם הבקיע הכי הרבה כאן ביחס למשל לדורטמונד ולנבחרת, אבל עדיין קשה להסביר את המספר הזה. למעשה בערך רבע מהגולים שלו הובקעו מעבר לדקה ה- 90.

וזה בטח לא כולל את השוד בולנסיה…

זה עוד סטטיסטיקה מטורפת של ג’וד - יש לו יותר שערי ניצחון אחרי השריקה לסיום המשחק, מאשר לרונאלדו + מסי, ביחד!

( @Dovi ערכתי, כדי שיהיה יותר מובן)

איך זה:

מסתדר עם זה?

Screenshot_20250213_092324_Instagram1080×987 97.6 KB

זה הרגיש שריאל מדריד קצת מתקשה לקבל את ה-2:1 שחטפה נגד מנצ’סטר סיטי - שוב פיגור כשאנחנו שוכבים להם על השער? ואז הגיע ברהים דיאס. שער כלכך חשוב שהחזיר את הביטחון ובנה את הרמונטדה.

אם בשנה שעברה היה מבקיע גול כה חשוב זה היה “מתבקש” כמו נגד לייפציג כי הכל זרם והתחבר לו מנובמבר. והעונה זה מרגש עוד יותר. כי הוא סבל מפציעה ארוכה, קיבל פירורים, הקבוצה נקלעה למשבר גדול.

מרגיש לי צורך לכתוב את זה. אני אוהב את ברהים דיאס. את כל מה שהוא מביא כשחקן וכחבר לחדר ההלבשה.

-שהוא רק עולה מהספסל ומריח את הסכנה, נותן גול כלכך חשוב ממצב אחד.
-תמיד קצב המשחק שלו גבוה ונגד לגאנס בגביע הוא בטירוף כאילו זו גם כן סיטי בצ’מפיונס.
-שהוא משתמש נהדר בשתי הרגליים ושחקן כלכך לא צפוי עם קסם כזה.
-הזריזות שלו ובתנועה אחת כמעט כמו ליאו מסי הוא משתחרר משחקן הגנה ודוהר ודוהר.
-תמיד חושב על יתר השחקנים, מפרגן גם לצעירים למרות שהוא לא משחק הרבה.
-לא אומר מילה רעה ובלי פרצוף חמוץ ובלי “מקורבים” ומסרים עקומים בתקשורת. מודה על כל דקה בריאל מדריד.
-איך הוא חוגג בטירוף את הגולים שלא שלו - הריצה אחרי גונסאלו גארסיה ובשלישי עם ג’וד.
-שהוא טים פלייר במלוא מובן המילה - לקח אליו צמוד את ארדה גולר ועוזר לצעירים.
-לדעתי לפחות הוא אחד משחקני הספסל הטובים בעולם. לכמה קבוצות יש שחקני 12-13 טובים יותר. מי יש למנצ’סטר סיטי? גריליש טוב ממנו? מי יש לבאיירן מינכן? לאינטר? לברצלונה? לליברפול.

תן “לילד” לשחק ולהשתולל והגיע הזמן שאני גם אקנה חולצה שלו. היידה ברהים.

אם אתה מדבר איתו, תמסור שהוא יכול לחגוג נגד הסיטי. גם נואל גלאגר לא זוכר שהוא שיחק שם.

בטח שמתם לב שגם עם יתרון 7 נקודות במחזור ה 21, עם אמבפה, ויני, רודריגו וג’וד בסגל שלו שאנצ’לוטי עדיין מתקשה לקחת אליפות, אגדה.

הכל נכון. רק אציין שעם שופטים לא מכורים אנחנו גם היום עם 7 פור.

מבארסה או אתלטיקו?
כי גם אלינו השופטים לא היו נחמדים.

גם עם חרא שופטים היינו צריכים להיות 10 פור, הסגל הטוב בעולם ואנחנו בוכים שופטים ?