כל אוהד בארסה ממוצע מתנחם בזה לעיתים קרובות. “אנחנו רוצים לראות כדורגל טוב, לא חשוב לנו תארים, רק מדריד המגעילים האלה רוצים רק לנצח.”
(אגב, מקביל לדעתי ל"אנחנו המלכים של אירופה" מהצד הלבן.)
לא חדש בכל אופן.
הנה למשל:
יובל, אני בטוח שמאוד נהנית כשכתבת את ההודעה הזאת (בלי ציניות).
אתם אולי כן רוצים להנות, אבל לאנשים שאשכרה קובעים משהו פחות אכפת. איך אמר אנצ’לוטי? אני לא רואה משחקים של קבוצות שמשחקות יפה.
האדרת התוצאה יכולה להיות מביכה. כשלפורטה נשאל בקיץ שאלה על 0 תארים, הוא אמר שהמועדון זכה בהכי הרבה תארים בעולם. כאילו אכפת למישהו מהוקי גלגליות.
זה היה מביך.
אני אישית כן נהנה מרוב המשחקים, הבעיה שאנחנו מפונקים מדי.
יש לי בעיה גדולה עם זה שאין שיטת משחק, ההגנה הקבוצתית מאוד בעייתית, המשחק נוטה יותר מדי שמאלה ואנחנו לא יודעים ללחוץ.
אבל מצד שני, יש לנו 3 מ 5 השחקנים הטובים בעולם ובנוסף יש גם את רודריגו, גם במשחק קבוצתי רע הם נותנים דקות של כדורגל מהרמה הכי גבוה שיש ואני נהנה.
אני אעזור לך, בוא נתחיל עם הדרבי:
ב-11 דרבים הוא ניצח רק פעמיים - 0:2 ביתי בעונת 2021/22 ו-1:2 בחוץ כעבור עונה, הפסיד חמש פעמים כולל 4:0 כואב מאוד ב-2014/15, וארבעה משחקים הסתיימו בתיקו.
בפרק א’ כמאמן ריאל הוא רשם תיקו ושלושה הפסדים - בלי אף ניצחון!! מה שלבטח עלה לנו באליפויות ב-2013-2015; המאזן הביתי שלו בדרבים בליגה גם לא טוב - ניצחון אחד, שתי תוצאות תיקו (אחת מהן בקושי מול עשרה שחקנים) ושני הפסדים
אתה מודע לכך שזה ציטוט של טיטי, וגם שכשהזכרתי אותו היה הקשר?
ההקשר היה, אוהדי ריאל שונים כותבים שהקבוצה נראית מזעזע וכמה הכול אבוד אחרי משחק רע.
מה שטיטי כתב, וצדק, ולכן הזכרתי את זה, שאתם לא משחקים כדורגל יפה כבר כמה שנים, וזה לא מנע מריאל לקחת המון תארים, וגם לא ימנע ממנה השנה לקחת אליפות + לכל הפחות להתמודד על האלופות. אתה טוען שזה לא נכון? שהכדורגל של ריאל מרהיב ב-3 שנים האחרונות?
אגב, אתה יכול להתמרמר על כמה אני או אחרים “נהנים מזה” אבל האתוס של ריאל מדריד זה להיות ווינרים. הרוח של חואניטו. בדם, יזע ודמעות לקחות תארים. יפה או לא. אתה רוצה להכחיש את זה? ריאל היא הקבוצה הכי ווינרית באירופה. אף אחד לא יכול לקחת לה את זה
בסוף זה עניין של עמדה אישית - הרבה יחשבו שהאתוס הזה יותר טוב מואריציות של “כדורגל יפה קודם”.
כמובן, אם הייתי רוצה לעשות צ’רי פיקינג הייתי משמיט את “כמו שטיטי כתב” מהציטוט, ומצטט עם גרשיים במקום להראות שזה מהת’רד של ההפסד לבילבאו.
אם הציטוט הספציפי הזה מפריע לך יש כמובן עוד שלך ואחרים מתענגים על איך שאתם לא מדרידאים ולא מחפשים רק תארים וה-DNA הברסאי ובלה בלה.
כאמור, זה די דומה ל"אנחנו המלכים של אירופה, מי הוא בכלל שיהיה בהרכב/לא ירצה לבוא וכו’?" וכאן מן הסתם תסכים איתי.
אני לא מתמרמר על זה - להיפך, זה די משעשע אותי.
מזעזע, לא שיערתי שהמצב כל כך רע. למזלנו בין לבין היה את זידאן, והוא הצליח יפה במפגשים ישירים, גם מול ברצלונה. אנצ’לוטי מנצח את ברצלונה רק כשהיא בקרשים.
לא צריך להגזים, יש הבדל בין לספור הוקי וסופרקופה לעומת ליגת האלופות. גם זכיות בלי עליונות או כדורגל יפה היו תענוג וחוויה מרגשת.
זכיה בליגה עם כדורגל גרוע זה משעמם. שווה רק בשביל למנוע זכיה של בארסה.
בטח שמתם לב שמחר זה המשחק הכי חשוב של העונה עד כה ו @Raulito-7 עדיין לא פתח דיון, מקווה שלא מתוך פסימיות לגבי התוצאה.
אנחנו ריאל מדריד, או שאנחנו עומדים בציפיות או שמתאכזבים, אין אצלנו פחד ופסימיות.
אולי דל"פ אבל אני לא חושב שזה המשחק החשוב של העונה עד כה וגם בכלל, כי השנה זה לא מתפתח בכיוונינו, ואם כבר זה יכול רק לפגוע בתוצאות בליגה. בכל עונה אחרת הייתי נחרד ממחשבה כזו ואקווה להתבדות.
אם כבר ההרגשה שלי היא השנה עם אינטר.
אני קונה הדחה נגד סיטי ואליפות בלי למצמץ בכלל,הגיע הזמן לזכות באליפות פעמיים ברצף סוף סוף,להרגיש קצת שליטה בספרד.
אם עוברים את סיטי ומצליחים להישאר בראש הטבלה, רודיגר חוזר עם אסנסיו שתופס מקום בהרכב וכל הרביעייה מקדימה כשירים ובכושר טוב, אתה לא מאמין שזה יהיה אפשרי ?
כולנו, אבל אין שום דבר מובטח לכן אסור לוותר על כלום, חוץ מהגביע כמובן.
ריאל מדריד מחויבת גם לכדורגל יפה והתקפי כשהיא לוקחת תארים.
איך אני יודע?
אתה מוזמן לשאול את פאביו קאפלו.
לא אענה ב"אם היו לסבתא גלגלים…" ובכל זאת.
ברור שעדיף להיות בריא ועשיר מאשר עני וחולה.
כל חלק במשפט ההתנייה שלך הוא רחוק מלהיות צפוי (probable). לכן מה שאתה אומר הוא בסגנון: אם לוקה יחלים ולא יפצע שוב השנה, הגוף של לברון יזכר שהוא בעצם בן 30, ריבס יקבל אישור לזרוק 20 שלשות במשחק ויקלע לפחות 10 מהן, לוקה ולברון יוותרו על להיות כל כך הרבה עם הכדור והייז יצחק על הפרשנים שמקטינים אותו עם MVP של הגמר- אתה לא מאמין שהלייקרס קונטנדרים השנה?
לעבור את סיטי- מסכים שהסיכוי על פניו נראה גבוה. להישאר בראש הטבלה- כרגע זה סיכוי נמוך יותר לאור המומנטום שאיבדנו, והיכולת (למעט החצי השני בדרבי). חזרה של רודיגר להרכב נראית די ודאית במהרה (אבל שוב- הוא לא בן 25). אסנסיו תופס מקום קבע- כנראה אצל כל מאמן אחר, סביר שאצל אנצ’לוטי הצעיר אבל לא בבית המדרש על שם קרלו, וכל הארבעה כשירים ובכושר טוב- לא זכור לי השנה במדגם אמנם קצר שזה היה.
לכן השנה אם נזכה באליפות ומצדי גם במחזור האחרון עם שער בדקה 93 כמו שזהבי או אגוארו עשו בעבר- דיינו.
שים לב שההתניות בתגובה הפסימית שלך הם פי כמה מההתניות בתגובה האופטימית שלי.
כנראה חושבים שאני אופטימי מטבעי…אני אופטימי כשבצד שלי משחקים ויני, אמבפה,ג’וד ופאקינג רודריגו.
בתחילת העונה לדוגמא כל הציפיות שלי מליברפול היו לא להתפרק ולנסות להתגנב למרום המוביל לליגת האלופות.
כשאתה עדיין בחיים אז בכדורגל כל הצ’פים תשים על איפה יש כישרון עודף, במיוחד כשזה כישרון עודף בכמויות מסחריות.
זו כבר הפעם השישית (!) שג’וד בלינגהאם מנצח לנו משחק אחרי דקה 90. בשתי עונות וחצי.
למי שרוצה להיזכר:
https://x.com/davidalvarez/status/1878493099736883531
זכרתי שראיתי את הנתון הפשוט לא נתפס הזה, שלג’וד יש תוך שנה וקצת יותר שערי ניצחון אחרי הדקה ה-90 מאשר לרונאלדו (!!), ולא הצלחתי לזכור אם ראיתי נכון, או לחילופין לשחזר את הנתון. פשוט מטורף.
המשוואה:
הכישרון המיוחד של ג’וד לנצח משחקים אחרי הדקה ה-90 + הכישרון המיוחד של ריאל לנצח משחקי פלייאוף בצ’מפיונס אחרי הדקה ה-90 =
לרונאלדו - 7
מסי, ג׳וד - 6
אכן מטורף.
הסיוג שלי זה שמסי ורונאלדו גמרו משחקים הרבה לפני הדקה ה90
אבל זה לא מוריד מהאופי והיכולות האדירות של ג׳וד
לא פחות מדהים במספר הזה 6 של ג’וד הוא שכולם הגיעו בזמן שלו במדריד. נכון שסטטיסטית הוא גם הבקיע הכי הרבה כאן ביחס למשל לדורטמונד ולנבחרת, אבל עדיין קשה להסביר את המספר הזה. למעשה בערך רבע מהגולים שלו הובקעו מעבר לדקה ה- 90.
וזה בטח לא כולל את השוד בולנסיה…
זה עוד סטטיסטיקה מטורפת של ג’וד - יש לו יותר שערי ניצחון אחרי השריקה לסיום המשחק, מאשר לרונאלדו + מסי, ביחד!
( @Dovi ערכתי, כדי שיהיה יותר מובן)