אני לא חושב שצריך להאשים את בנזמה קרוס מודריץ’ או מי שלא יהיה. הכישלון היה כל כך קולוסלי שאין אף שחקן שאשם פה, האשמה היא על הקולקטיב ומי שאחראי על הקולקטיב זה המאמן. הוא כבר שבוע מדבר על זה שאנחנו צריכים לדעת לסבול שם, אז זה מה שהשחקנים ניסו לעדות. בכמה דקות שהם שוחררו לשחק הם גם שיחקו.
לדעתי, אחרי ההופעה הבזיונית הערב, אנחנו נראה מאמן אחר בעונה הבאה. תודה על העונה שעברה אבל העונה הוא גמר את הקרדיט.
כולם מזכירים שרודריגו היה חלש מאוד, אני ראיתי שהוא היה אחד הבודדים שבאו לשחק היום, נע הרבה וניסה להניע כדור ולבנות מהלכים ושילובי מסירות עם החברים, פשוט לא היה עם מי לשחק. אחד היחידים ששמר על קור רוח לא פחד מהכדור וניסה לשחק.
מודריץ’ ובנזמה היו זוועה וזה שני השחקנים הכי חשובים בקבוצה של אנצ’לוטי.
כשסבאיוס נכנס וביקש את הכדור והניע אותו זה נראה מוזר, עד כדי כך היינו גרועים.
אנצ’לוטי הצהיר במסיבת העיתונאים שהוא נשאר מאמן גם בעונה הבאה.
“No one doubts me. I think the president was very clear 15 days ago.”
“Next season I will be here to fight to win another UCL.”
מאוד אוהב את קרלו אבל אין סליחה על המשחק היום, זה היה משחק של 7:0, 23 דקות שעברנו בערך פעמיים את החצי, בלתי נסלח. מול השושלת המתהווה של פפ נצטרך חיזוק שהוא הרבה יותר מבלינגהם (עד מתי דני קרבחאל ?) אבל נצטרך גם מאמן שיהיה האנטיגן לפפ ויבוא עם גישה של קילר, משהו בסגנון של מוריניו של אז. מאמן שלא יבוא לסבול אלא שיגרום לפפ לסבול.
רודריגו במחצית השניה הוא שינה גישה לגישה יותר חיובית
אבל עדיין לא היה טוב, הוא לא דייק כמעט בכל מסירה ופשוט לא היה טוב
וואלה זה מרגיש מגוחך להתלונן אחרי ששנה שעברה זכינו במפעל והשנה הגענו לחצי הגמר.
אבל העתיד נראה מטריד מאד.
ובסוף נסיים קיץ עם בלינגהאם. שבכלל לא ברור כמה אנחנו צריכים אותו. פשוט מתסכל.
כמה דברים-
זו לא בושה להפסיד לסלבדור, ריאל מדריד קיבלה היום שיעור רציני מפפ וההלם הוא לא המשחק של היום אלא שאיכשהו הצלחנו לעבור את זה בעונה שעברה ובשבוע שעבר, יש גבול כמה המזל, התחת או השם ריאל מדריד יכולים לעזור.
סיטי היא הקבוצה הטובה ביותר בעולם בהפרש די גדול מהשאר וכמו שזה נראה הם בדרך לטרבל.
אין לי שום טענה על זה שעפנו היום, כן על התוצאה והדרך אבל זו ריאל מדריד, זה תמיד חייב להיות בהשפלה כזו או אחרת או בהתפרקות ולא סתם באיזה הפרש של גול.
למרות זאת, אני אעדיף תמיד שנגיע למעמדים האלה באופן קבוע בניגוד לקבוצות אחרות, לפעמים ניקח ולפעמים לא אבל לא מובן מאליו בכלל שגם השנה היינו בחצי הגמר.
הכישלון הגדול העונה היה בליגה, לא באירופה וזו אמורה להיות מטרת העל שלנו לעונה הבאה.
ריאל חייבת דם חדש בקבוצה.
לא מהפכה, לא להעיף חצי קבוצה ולא משהו שקרוב לזה אבל כן חלוץ חדש, מגן ימני, בלינגהאם ופראן שמגיעים ויהיה בסדר.
אה, ורצוי עם מאמן חדש לפרוייקט חדש, להגיד תודה רבה לקרלו אנצ’לוטי על כל מה שעשה ולתת לו את ברכת הדרך לקחת את המונדיאל עם ברזיל, ריאל מדריד צריכה תכנית משחק חדשה, דרך חדשה ומאמן שימציא מחדש את הקבוצה ויקח את כל הכישרון הצעיר הבאמת אדיר שיש לנו לשלב הבא ואנצ’לוטי הוא לא האיש.
יהיה טוב, האללה מדריד.
• מחצית ראשונה מבישה. זה לא ייאמן. ועל מי 2 הגולים או לפחות גול וחצי? מודריץ. בגול הראשון מודריץ׳ יצא קדימה ללחוץ ופתח מסדרון למסירה. בגול השני הוא לא שמר על סילבה. וואלה אם זה היה שחקן צעיר הייתי מתעצבן, אבל איך מודריץ שכולם מהללים אותו בפורום ככה מפקיר בהגנה?
• כל כך מסכים עם דוד. הכנסת את קמאבינגה לאמצע, התחלנו להשתלט על האמצע… ואז הבעת הפנים שהייתה לי כשהוציא את קרוס והכניס את אסנסיו - ניכבתי. ידעתי שאיבדנו יתרון ומומנטום עם החילוף הזה.
• בנזמה חזר להיות בנזמה, חושך על. להזכירכם זוכה כדור הזהב. איזה אס״ק לקריירה שלו אלוהים ישמור. נאדה ושום דבר.
• דיי, כואב לי לראות את אנצ׳לוטי. בחיי שאין לי כוח למאמן הזה, אין לי כוח יותר… הרצון הכי גדול שלי לעונה הבאה זה מאמן חדש. אני לא רוצה את קרלו יותר.
• רוצה להיות קבוצה כמו סיטי, באיירן: רוצה להיות חיית על בליגה וגם בליגת האלופות. נמאס לי שזוחנים את הליגה ואז מה שאנחנו שומעים בראיון אחרי המשחק זה את אנצ׳לוטי אומר ״אני כאן כדי להלחם על ה15 שנה הבאה״. מספיק עם הפארסה הזאת. או שאנחנו קבוצה גדולה או שלא. מספיק עם הלחם והשעשועים הזה. דיי.
ריאל ללא ספק צריכה כמה חיזוקים בקבוצה אבל חשוב לזכור שמה שראינו אתמול לא קשור לאיכות הסגל.
תנו לשני המאמנים להתחלף ואנחנו נראה משחק הפוך.
את המשחק אתמול צריך להסביר קודם כל ברמת המאמנים. זה לא שונה משנה שעברה כמובן. מה שקרה אז היה שהמשחק התבלגן קצת והאנרגיות של ליגת האלופות פעלו לטובתנו. ברגע שחוזרים לכדורגל נטו (שזאת בעצם הייתה המטרה של פפ. להנדס את ההתמודדות הזאת אך ורק במישור המקצועי) זה לא אותו כוחות.
לפני חלוץ, מגן ימני וכל עמדה אחרת ריאל צריכה מאמן אחר על הקווים. לא עוד סחבק חביב שהשחקנים אוהבים אלא טקטיקן רציני. מאמן ללא נחת. בא לי פעם אחת שיהיה לנו מאמן נוירוטי. שיחשוב כל הזמן איך לדייק עוד יותר את הקבוצה. שנראה סוף סוף משחק לחץ. שנזכה לחזות בשיטה שתייצר יתרון מספרי במגרש. שתפרק קבוצות יריבות כבר מהדקה הראשונה. שהיריבות לא יפחדו מהסמל ומההיסטוריה של המועדון אלא מהקבוצה עצמה.
כל עוד זה לא קורה שום חיזוק לא יעזור.
אפשר לרדת על השחקנים מפה ועד מחר,אבל כולנו יודעים שאם אתמול היינו מחליפים בין המאמנים התוצאה הייתה 4-0 לטובתנו,השחקנים נראו אבודים על המגרש כאילו לא התאמנו כל השבוע,אין לנו שום שיטת משחק,שום דבר.
אם היינו מפסידים רק 1-0 קרלו יכל להמשיך ולגנוב דעת,על התצוגה של אתמול אני באמת מאמין שפלורנטינו כבר לא יסלח לו וישלח אותו בקיץ לברזיל סוף סוף.
*אין לי בעיה עם הארכות החוזים לקרוס,מודריץ ובנזמה,אני אשמח שעונה הבאה הם יהיו מחליפים וייתנו לנו אקסטרה מהספסל,עכשיו רק צריך מאמן עם ביצים שיוריד אותם לשם וידרוש רכש להרכב.
אם הייתי מאמין ברצון וביכולת של פלורנטינו לחריש עמוק במקרה הצורך בקיץ - הייתי מעט שמח. אנצ׳לוטי עשה כל מה שניתן כדי להסיר את המסיכה, לחשוף את כל החוליים של הסגל לאור הזרקורים. אבל אלו הם פערי הרמות שלנו מהצמרת האירופית, בסופו של דבר, ולמען האמת - זה לא רחוק ממה שראינו על המגרש גם בשנה שעברה באיתיחאד. נכון, מאמן טוב יותר יכול היה להתקרב הרבה יותר, אפילו לעבור, ולכן אני כמובן בעד פרידה מקרלו (במיוחד בתמורה לזידאן - הסתברות אפסית שהיינו מתבזים איתו ככה, גם עם הסגל הזה). אבל אין לנו את הסגל להתחרות בטופ בלי התעלויות קיצוניות וניסים, ועל אלה כמובן שאי אפשר לבנות כל שנה.
אבל אני כמובן שותף לסנטימנט הפסימי פה, ולא רואה בעתיד שלנו חריש עמוק (בין היתר בגלל החוזים שכבר נחתמו). אם זו בעיה של רצון - פלורנטינו מתחיל לאבד אצלי קרדיט, משהו שלא קרה הרבה שנים. אם זה עניין תזרימי - סופרליג זו המטרה האסטרטגית הכי דחופה של המועדון הזה באופן מיידי. המצב רק יחמיר, ומהר, בלי זה.
בדיון מקביל אתמול עלתה בארסה של 2008, העונה האחרונה לפני פפ, ואני חושב שמהרבה בחינות אנחנו נמצאים בסיטואציה דומה. ההקבלה לא מושלמת - הם עלו לחצי הגמר כמעט ורק בזכות ההגרלה ואנחנו עברנו שתי קבוצות רציניות (אם כי במשבר עמוק), הם רכשו כמה כוכבים זקנים בקיץ שלפני בניגוד אלינו. מצד שני, קבוצה מפוארת לשעבר שנישאת על אדי הדלק מהצלחות לא-מאד-רחוקות, עם כמויות של שומנים שמצריכים חיתוך חד, עם המון כשרונות צעירים בסגל שרק מחכים לשימוש נכון ע״י מאמן טוב.
יש לנו כמה בעיות שמרגישות לא פתירות ״פוליטית״. אלאבה כבלם, כרים-מודריץ׳-קרוס. קשה להכריע איזו מהחוליות שלנו נמצאות במצב אנוש יותר, אבל רק אצל ההתקפה נראה שאין פתרונות מתווך הסגל בכלל. איבדנו את אירופה ואת הליגה, שניהם בפער עצום. אין יותר כאפת התעוררות מזה, ועדיין נראה שנמשיך לנמנם.
לכן גם אמרתי כאן לפני כמה שבועות שאני מתנגד להארכת החוזה לקארים, קרוס ומודריץ’. אני חושב שהדבר הנכון ביותר יהיה להיפרד מהם כבר עכשיו, לא כי הם לא יכולים לתרום מהספסל (הם יכולים), אלא כי אף אחד לא מחתים אותם על חוזי מינימום ואי אפשר גם להחזיק אותם וגם להביא להם מחליפים ראויים להרכב עם כל המשמעויות של זה על עלות השכר בקבוצה. יש סיבה טובה למה אנחנו שומעים שוב ושוב שהישארותו של הזאר פוגעת ביכולת להביא רכש אחר.
לזה גם נוספת העובדה שאם הם נשארים, ואין רכש משמעותי (כנראה מעבר לבלינגהאם), אין טעם לא להשאיר גם את אנצ’לוטי. ובקיצור, שנה הבאה תיראה שוב מאותו הדבר.
אני מאוד מאוד אשמח לראות את כל השלושה עוזבים גם אם זה אומר שניכנס לעונת בנייה. ואני אפילו לא חושב שבאמת יש צורך בזה, עם 2-3 רכשים נקודתיים אנחנו נוכל להיות קבוצה תחרותית גם ללא שלושת הסבים.
אני מסכים עם הטענות לקרלו. הגיע הזמן להפרד כידידים בסוף העונה, אבל אני ממש לא חושב שעם מאמן אחר היה לנו סיכוי לנצח. הקבוצה שפפ העלה אתמול לדשא היא קבוצה על סף המושלמת, ללא שום חסרונות.
חבל שלא שיחקנו לפחות יותר אגרסיבי.
לדעתי לא היו הרבה הבדלים מהמשחק הראשון, רק שבמשחק הראשון אנחנו יצאנו המנצחים ברוב המאצ’אפים הנקודתיים, אתמול זה לא היה כך.
לפני שבוע קרוס ניצח את דה בריינה, אתמול דה בריינה היה חופשי.
לפני שבוע קרבאחל ניצח את גריליש, אתמול גריליש הצליח בכל דריבל ופתח את ההתקפות שלהם.
לפני שבוע קאמבינגה העלים את סילבה, שאתמול היה הכי טוב על הדשא.
לדעתי המשחק הוכרע בעיקר על המאצ’אפים הללו.
יש סיבות טקטיות ללמה שבוע שעבר זה עבד והפעם לא. משחק חלש מאוד של אלאבה ומודריץ’ לדוגמה גרם לכך שסילבה ודה בריינה יהיו הרבה יותר חופשיים, אבל לדעתי זה גם לא רק בגללינו אלא פשוט כי סיטי באה ביום טוב יותר.
קשה לי למצוא כאלה שאינם אשמים בהפסד, כולם במשחק לא טוב. אני חושב שהיחידים שאפשר לציין קצת יותר לטובה הם ויניסיוס, קאמבינגה ומיליטאו, וכשמציינים בלם שחטף רביעיה כולל שער עצמי, ואת המגן שהיה צריך לשמור על השחקן שהיה המצטיין שלהם, זה ממש צריך להדאיג אותנו.
אגב, לא מדברים על זה מספיק, אבל גם פדה היה מהגרועים ביותר על כר הדשא.
חייבים מהפכה.
מודריץ’ חייב לרדם לספסל. הוא יכול לעלות בדקה 70, אבל לא רואה שום סיבה שיפתח, בטח שלא לצד קרוס.
אני שותף לדעה של דוד שחידוש החוזה שלו קצת מיותר, אבל כמחליף בהחלט יש לו עדיין מה לתרום, נראה אם באמת הוא יהיה מחליף.
בנזמה צריך ללכת. אין לי שום בעיה שימשיך כמחליף, אבל בניגוד למודריץ’, פה אני באמת לא רואה את זה קורה. איתו בהרכב אין לנו פשוט מה למכור. הוא לא מסוגל להתמודד עם הבלמים היריבים. משהו בקילריות שלו פשוט נפגע העונה, זה כאילו הוא איבד איזה בזיק של מהירות שהייתה בדיוק הסיבה לכל מה שעשה עונה שעברה.
אלאבה צריך למצוא את עצמו מחליף עונה הבאה, יהיה יופי של גיבוי לעמדת הבלם והמגן השמאלי, אבל המשחק אתמול הוכיח שהוא כבר לא לרמה של בלם אצלינו.
ההרכב שלי לעונה הבאה:
פראן - רודיגר - מיליטאו - מגן ימני
---- קאמבינגה - טשואמני ----
---------- בלינגהאם ----------
– ויניסיוס - חלוץ - רודריגו –
אם פדה יחזור לעצמו הוא יכול להכנס במקום טשואמני וליצור קישור של קשר אחורי יחיד ו2 קשרי 50-50.
לדעתי הפריוריטי מספר 1 שלנו בקיץ זה חלוץ. בנזמה יסיים את העונה עם כמות שערים יפה, אבל רובם הגיעו בשלישיות ואינם שערים מכריעים. הוא פשוט לא שחקן מכריע העונה, הוא שחקן שכשהולך לקבוצה הולך גם לו, וזו בעיה אצל חלוץ כי נצטרך אותו בעיקר כשפחות הולך.
לפני פרסום ההרכב נתתי לנו 30:70, לאחר מכן היחס ירד ל 20:80. בהיעדר שינוי מתבקש בפתיחת המחצית השניה העסק כבר הרגיש די אבוד, וכשקרוס יצא תמורת אסנסיו (מה עבר לך בראש קרלו), כבר לא נשאר מאיפה לגרד סיכויים.
פערי האיכות זועקים לשמיים, ועדיין, ריאל מדריד לא יכולה להרשות לעצמה להיראות כה רופסת וחסרת אונים. ברמת היכולת, תצוגת הנפל הזו זרקה אותי אחורה בזמן לימי הדחות שמינית הגמר. ברמת החשק והריפיון, דווקא נזכרתי באלקורקון. נוסטלגיה שכזו.
פלורנטינו ערף ראשים על הרבה פחות מזה.
לאור חידושי החוזים המיותרים, קשה לגייס אופטימיות. אפשר לנצל את העונה הבאה לבחינת עמדות נוספות עבור קמאבינגה - חלוץ למשל (יכול גם להיות שוער מחליף לא רע), לחטוף לראול את רודריגס, ולעשות כל מה שצריך כדי לסגור עם אלונסו לעונה שאחריה.
אתמול היה לילה היסטורי. מועדון מפלסטיק עם צבעים של מועדון מפלסטיק, אצטדיון מפלסטיק ואוהדים מפלסטיק. זה הרי לא מועדון אמיתי. לא ליברפול, לא יונייטד, לא ניוקאסל, לא לידס. מועדונים מפלסטיק יכולים להצליח, אבל להצליח לקחת את ליגת האלופות זה סיפור אחר. המון מסורת, התמודדות עם לחץ, דינמיקה של נוק אאוט.
סיטי נכשלה שם פעם אחר פעם. קבוצה מעולה, אבל מועדון שלא יכול לנצח את צ’לסי בגמר. ששומט נוק אאוט מול ריאל מדריד באחת ההדחות המטורפות שנראו. הכסף לא הצליח לקנות לה מסורת, אז בקיץ היא הלכה ובזבזה עוד כסף על שחקן שמנפץ שיאים בעונתו הראשונה בפרמייר ליג. אחרי שטיפלה בארסנל, היא קיבלה התמודדות על כל הקופה מול ריאל מדריד. רוצים לקחת? תצטרכו לרוצץ את ראש הנחש. קיבלתם את מלכת המפעל שבשנה שעברה היממה אתכם בברנבאו ובלי שתשימו לב שדדה אתכם והשאירה אתכם ערומים ברחוב לישון עם פשפשים.
צפיתי בלג הראשון, ובכלל יצאתי מאוכזב שלא ניצחנו. חששתי לפני המשחק, עד הגול של ויני שגרם לי להאמין ששוב עושים להם את זה. ששוב מבהירים להם את הגבול שבין מועדון מפלסטיק למסורת אמיתית. ואז… הגיע אתמול. לפני המשחק התקשורת במדריד דיברה על אותה מסורת ומשהו מיוחד שיש לקבוצה במפעל הזה. נדמה היה שכבר פיגרנו 2:0 באיתיחאד, השוונו וניצחנו בהארכה. מן פוסט גיים אלטרנטיבי עוד לפני שהחל. המשחק מתחיל והזדמנות רודפת הזדמנות. אני מתחיל להרגיש תחושה מוכרת אבל קצת נשכחת. משהו מהעבר הלא מאד רחוק. בשניה שראיתי שזה פפ מאמן את היריבה, הבנתי מה אני מרגיש. התחלתי לחפש את מסי. עובר שחקן שחקן, מסי לא שם. אולי הוא פצוע. אינייסטה? דומה, אבל כתוב סילבה. בוסקטס? רודרי (מספר 1 על המגרש). אז איך זה יתכן שאנחנו חצי שעה בלי כיוון לעבור את החצי? בארסה של לפני עשור וקצת אמנם לא הייתה שם, אבל התחושה הייתה זהה לחלוטין. חוסר אונים מול יריבה טובה יותר, תפילה שזה לא יגמר בתבוסה. שחקנים שמבינים שהם באו לסבול 90 דקות לסחוט איכשהו איזה פנדל ולצאת בזול. לא זוכר סבל כזה הרבה הרבה זמן.
ראש הנחש נפל, לדעתי מבחינת סיטי המודרנית המשחק הזה שני רק לאותו משחק אליפות מול קיו פי אר. בזירה האירופית, זה מה שיבנה אותה וישים אותה על המפה. ניצחון על מלכת המפעל למרות כל השדים. משחק כזה מכפיל את המסוגלות ובונה מסורת שראינו שגם עם מיליארד וחצי יורו לוקח שנים לבנות. וכל זה על הגב שלנו. לא באיירן או ליברפול חלילה, ריאל מדריד בכבודה ובעצמה. אתמול תוך כדי משחק הבנתי מה אני רואה וזה הפך את החוויה לבלתי נסבלת. הבוקר בינתיים דומה. אללה מדריד
לי אישית יש נטייה קלה לאגרנות. קשה לי לזרוק דברים, גם אם יש סיכוי נמוך שאשתמש בהם, בגלל שילוב של נוסטלגיה, ושל ‘לא רוצה לצאת פראייר כשמתישהו אצטרך להשתמש בזה ויתברר שכבר זרקתי את זה’.
אשתי הרבה יותר טובה ממני בלהיפטר מדברים. דברים מיותרים, שתופסים יותר מקום מאשר מספקים תועלת ממשית, וש’חוסמים’ את הדרך לתחליפים מרעננים, מחדשים ולעיתים אף ממש נחוצים.
לא מעט אוהדי בארסה ‘חגגו’ את המשחק אתמול, בתור סיכום ולקח יפה לדיון שהתנהל על פפ ועל גדולתו. לדעתי הם מפספסים את הנקודה, ואת הדבר המרכזי שאפשר וצריך ללמוד מהדיון על פפ.
פפ הגיע בזמנו לקבוצה שעד לא מזמן הייתה הטובה בעולם, כשהכוכב הגדול והשחקן הטוב בעולם עוד שם - ובמקום לעשות תיקונים קטנים וקוסמטיים, כפי שניתן היה לצפות (בוודאי ממאמן צעיר ואולי קצת חסר ביטחון*) - פשוט נכנס לחדר ההלבשה, שחט פרות (קדושות או סתם שמנות), חתך בבשר החי, וערף ראשים על ימין ועל השמאל.
זה מה שצריך לעשות לפעמים, כשרואים שהקבוצה נמצאת בסוף חייה ובתהליכי גסיסה מתקדמים - כפי שברור מקילומטרים שזהו המצב אצלנו, כבר כמה שנים. ובעיקר - ככה הדברים נראים כשיש לך מאמן/מנג’ר עם חזון ברור ומוגדר.
[*בהערת אגב - גם בסיטי פפ עשה תהליך דומה. ולפני שמישהו יטען שמדובר בדפוס של מאמן קריזיונר, ולא בדרך פעולה ייחודית שנבחרה בקפידה - אל באיירן לדוגמה פפ הגיע לקבוצה שבשיא כוחה, ולכן לא הרגיש שום צורך לעשות את אותו התהליך.]
אז נכון, מודריץ’ יוכל ‘לחנוך’ את קמא, בנזמה יוכל ללמד את מחליפו איך לפנות שטחים, וקרבחאל יוכל להכניס רוח מנהיגות חשובה לחדר ההלבשה. אבל בפועל, דה-פקטו - מדובר במשקולות על הרגליים שלנו, שעם כל הצער הרב שבדבר - בעיקר חוסמים את הדרך מפני התחדשות אמיתית ונדרשת של הקבוצה. התועלת פשוט קטנה מתוחלת הנזק.
ואם מישהו עדיין לא מבין למה כריסטיאנו עשה לנו טובה עצומה כשעזב אותנו כשעזב - מקבל עכשיו את ההוכחה החיה. רק תחשבו איזה נטל עצום הוא יכל להיות על הקבוצה, בסדרי גודל יותר מאשר הגווארדיה שעוד אצלנו, ועד כמה היה קשה בכל זאת להיפרד מבחירה מגדול הכובשים שלנו בכל הזמנים.
אני רוצה להעלות כאן נקודה סתמית מאוד אבל אני מניח שטחנו כבר מכל מקום אפשרי את הפן המקצועי. לעיתונות בספרד יש כנראה יראת כבוד וזה יפה אבל מדי פעם צריך להיות גם מוטי פשכצקי, לעצבן, להוציא כותרת אמיתית ולהעמיד את המאמן או השחקן, כמה שהם גדולים - במצב לא נוח.
היו צריכים לשאול את קרלו אנצ’לוטי אתמול שאלות קשות ואני לא מבין למה זה לא קרה. אפילו: “אתה לא צריך לקחת אחריות ולהתפטר?”; למה לא מתייחסים לזה כ’ריאל מדריד הושפלה’ אלא רק ‘ריאל מדריד הודחה’ בחצי הגמר שזה מצב לגיטימי. היו חייבים לשאול שוב על ההחלטה לספסל את אנטוניו רודיגר, על ההרכב בכלל, על זה שלא התבצע שום שינוי, האם אלו פערי הרמות וכן הלאה.
איזה משחק מביך.
הייתה לי בחילה לראות את הקבוצה במחצית הראשונה וזה היה צפוי מקילומטר עם ההרכב הדוחה הזה.
מה אנצלוטי חשב? שפפ לא יסיק מסקנות? שהלאנד לא ישחק על הגובה מול אלאבה(בזכות קורטואה והמזל הלאנד לא היה עם שלושער כבר במחצית)? שקמאבינגה ינטרל את ברנרדו סילבה שוב פעם וישאיר אותו מחוץ למשחק? כאילו פפ הוא אותה שבלונה רובוטית כמו אנצלוטי שזורק 11 שחקנים למגרש ואומר יהיה בסדר.
סיטי קבוצה מושלמת נכון, עם מאמן אחר כנראה גם היינו מפסידים, אבל הגישה של הקבוצה למשחק אתמול הייתה פשוט דוחה, וההרכב הביזיוני הזה היה נטו באשמת אנצלוטי.
יש הבדלי רמות בינינו לבין סיטי אבל אני באמת באמת לא מאמין שהם עד כדי כך גדולים ברמה שאנחנו לא עוברים את החצי כל המחצית הראשונה, לא מצליחים לתת פס מההגנה לקישור ובונים על כדורים ארוכים של קורטואה לרודריגו וויניסיוס(למה? מתי הפכנו לאלמריה?)
קישור אתלטי ואגרסיבי שיכול לעמוד בקצב של סיטי היה גורם לנו להיראות קצת יותר טוב, היה נותן קצת קונטרה ללחץ הפסיכי שלהם והיה נותן לנו קצת שקט והחזקת כדור שהייתה לפחות מרגיעה קצת את ההתנפלות בחצי שעה הראשונה.
יש לנו מאמן ביזיוני ועלוב והתסריט הזה היה צפוי מראש, שחזור מדויק של הקדנציה הקודמת שלו - פתיחת עונה שנייה עם ריצה מרשימה, מגיעים לינואר שופכים לאגר ומתבזים טוטלית, אין זכר לקבוצה מתחילת העונה.
הלאה לעונה הבאה, אם אנצלוטי נשאר אפשר לוותר עליה מראש ולזכות בקצת שעות שינה ונחת לנפש.
הגיע הזמן שנחזור להיות ריאל מדריד שמשחקת כדורגל מרשים, התקפי, מהיר ואגרסיבי, כבר כמה שנים שלראות משחקים של הקבוצה הזאת זה עינוי
תנו קצת להיות דרמה קווין, אל תכעסו עליי:
אז ככה. התארחתי הבוקר בפודקאסט ריאל מדריד מבית היוצר של אתר One. הגעתי ‘כדי לספק הסברים’, מה שאף אחד במועדון לא עשה. לא המאמן שלנו, לא השחקנים שעשו טובה שדיברו אחרי המשחק.
כיאה לאוהד שרוף שמרגיש כמו בן 17, קמתי במצב רוח חרבנא. איזה באסה “לפרשן” משחק עלוב שכזה ששורף לך בנשמה ולא נותן לך מנוח. זה אף פעם לא רק כדורגל, זה החיים שלך. אבל התעשתתי מהר (קמתי מאוד מוקדם) והבנתי עד כמה ניתנה לי הזכות להציג את הזווית שלי, על הקבוצה האהובה שלי, “במגרש שלי”, במשהו שהיה חלום שלי וקצת הייתי בתחום, בפלטפורמה כזו וכשכל אוהדי ריאל בארץ שומעים, אני מניח. ובסופו של דבר דווקא כשאתה מדבר על זה וכותב על זה - אתה מרגיש משוחרר. איך אבא שלי אמר לי בבוקר: “דור אתה לא אשם בהפסד”. לא בטוח שהוא הבין, אבל הוא צודק.
אז ככה. הגעתי לבוש בחולצה של ראול השחקן הנערץ עליי, כדי שאעלה חיוך, חולצה שלא נגעתי בה זמן רב (מתקמצן, חושש), אך גם חולצה שחורה - כמו המשחק שלנו אתמול - דיסוננס. מעונת 2002/03, בה באנו לאולד טראפורד לשחק כדורגל ולא התבנקרנו. לא דפקנו חשבון. עם הצעיף האחרון שקניתי עליי כמובן. בפודקאסט ‘תקפנו’ את ריאל מכל הכיוונים אחרי שהקבוצה כלל לא תקפה אתמול.
בכל הרכב מנצ’סטר סיטי קבוצה טובה יותר אבל ריאל מדריד לא יכולה להתבזות. לא ככה המלכה של אירופה (הבאתי את הספר והחזקתי אותו כל הזמן) צריכה להיפרד מהכתר שלה. בחירת ההרכב הייתה איומה, כמו עונת הליגה שלנו, ולזכותי ייאמר שגם בפעמיים הקודמות שהגעתי (אחרי הפסדים, נו מה? - מול ראיו וייקאנו בנובמבר ומול מאיורקה בפברואר-מרץ), אמרתי עוד במרץ ובינואר שקרלו אנצ’לוטי אחלה גבר אבל הוא גם צריך לשים את המפתחות.
מוזמנים לצפות אפילו בפודקאסט פה - אחלה חידוש לראות את עצמך על המסך ולא בסרטונים שאתה מצלם| או להאזין כאן - נשבע שבמציאות הקול שלי יפה יותר
אחזור עם כוחות מחודשים לעונה הבאה להמשיך לכתוב פה את המגילות לקראת משחק ליגה זוטר בו נעלה עם פדה ואלוורדה בכנף ימין ועכשיו באמת אפשר ללכת לים ולשחק מטקות ואולי גם יהיה לי אומץ להצטרף “למעגלים” של אלה שיודעים להקפיץ. הכי חשוב - אל תשכחו כמו שכתוב בספר שלי - אנחנו המלכים של אירופה. האללה מדריד וגם היום תודה לך אלוהי הכדורגל, תודה.
טוב, אז לקחתי קצת את הזמן כדי לחשוב ולעכל את המשחק ואלו הן התובנות שלי:
היה במשחק הזה משהו קצת אחר, מרגיש כמו כשהשיקגו בולס עברו את דטרויט סוף סוף בדרך לזכייה הראשונה של ג׳ורדן. המלך מת יחי המלך החדש כזה.
עם זאת, ולמרות פערי הרמות שיש בין שתי הקבוצות אני כן חושב שזה יכול היה להיראות קצת אחרת.
בהרבה מאוד משחקים היינו צריכים לסבול את ואלורדה באגף בלי שום סיבה מוצדקת, במשחק הזה סוף סוף הייתה סיבה מוצדקת וזה לא קרה, למה? היינו נואשים לאיזשהו יתרון במרכז המגרש, איך לא היה שינוי במחצית כדי לסדר את זה?
רודיגר פותח על הספסל גם החלטה תמוהה מאוד, הוא נכנס לכושר מעולה וגם היה פנטסטי במשחק הראשון.
אני לא מאשים את אנצ׳לוטי שפתח עם קרוס ומודריץ׳, הם שני השחקנים הכי מנוסים בסגל ולניסיון אין תחליף במעמדים האלה. הבעיה הייתה שהוא לא עשה טיפה של מאמץ כדי לתת להם איזשהו יתרון ופפ ניצל את זה ופשוט גרם להם לזוז הרבה וזה תקע לגמרי את המשחק של ריאל באמצע.
ועכשיו אחרי כל זה, מזכיר שגם בעונה שעברה נגדם בחוץ זה התחיל קטסטרופה ונראה נורא עד ששער עם יותר מזל משכל של בנזמה משום מקום שינה את המומנטום. הבעיטה של קרוס שפגעה במשקוף במצב של 1-0 יכולה הייתה להיות עם השפעה זהה, צריך להיכנס לפרופורציות.
אני לא בעד לזרוק את הזקנים שלנו לזבל. יש לכולם עוד מה לתרום והרבה. המאמן של ריאל צריך לדעת לנצל את היתרונות ולהחביא את החסרונות ובזה הוא נכשל בעונה שוב ושוב. וכן, הסגל לא מספיק חזק ויש עוד מה לשפר בו.
