ראיתי ראיתי. לארגן לך כובע?
אגב גם רצית להוציא אותו…
ויניסיוס סופרסטאר!
אולי 5 שחקנים בעולם יכולים לשים גול כזה מול סיטי בחצי גמר אלופות. וואו!
זה גול ראשון שלו כשהוא רץ עם הכדור אחרי שנכשל עשרות פעמים, עוד שני שערים כאלה ואתחיל לחשוב על כובע.
אל תשכח שהשער השלישי שלהם מאיבוד שלו. אבל החזיר בגדול.
כמובן שזה יהיה הגול הראשון שלו כזה. סופסוף יש לו קבוצה שנותנת לו שטח כזה. כמה עוד הזדמנויות היו לו?!
אם גם ככה צד ימין שלנו לא קיים התקפית אז למה לא להכניס את קאמבינגה במקום רודריגו ולפחות להגן טוב יותר?
מצויין. ועכשיו תגיד: “ולמה שלא נכבוש עוד 3 שערים?”
מה לקמאבינגה ולאגף ימין?
לחץ+שחקנים בעמדות זרות להם= איבודי כדור
היינו שמים קונוס במקום קרבחאל, היה עושה עבודה יותר טובה…
לא כקיצון אלא לאמצע ו-ואלוורדה לימין כמו שהוא עשה לא פעם.
נעלבתי אבל אתה צודק
אנצלוטי מסכים איתך אבל זה מיותר בעיני. הוא עושה את זה ב442(ולא ב433) ואתה תהיה בחסרון מספרי בקישור מול סיטי no matter what. עדיף עוד שחקן קדמי שלפחות מתי שכן נצא יהיה יתרון מספרי.
איך הגענו לחצי גמר עם הגנה כזאת מחורבנת
בנזמה ומודריץ’.
מי בוחר לתת לסיטי לשבת לו 30 מטר השער במשך 20 דקות?!
בעיקרון אני מסכים איתך אבל אני לא זוכר התקפה אחת שהגיעה מאגף ימין היום וסיטי תוקפים בלי הפסקה דרך אגף ימין שלנו
שבנזמה ייתן למיליטאו קצת ממיץ הביטחון עצמי שהוא לוקח.
פננקה בחצי גמר ליגת האלופות, אחרי שהחמיץ 2 פנדלים השבוע. וואו.
איך בא לי גם כל מיני גרילישים וסטאלינגים על הספסל.
גול ראשון - טעות של קרבאחל שלא קולט שדה בריינה, בערך 15 מטר ממנו, מתחיל לרוץ.
גול שני - טעות של אלאבה.
גול שלישי - טעות שוב של קרבאחל שלא ירד בזמן לסגור על הטעות בצד השני. סעמק, כשהייתי שחקן, אם מישהו היה עושה טעות בצד אחד מהר הייתי יורד חזרה — במיוחד כשיש שחקנים פנויים (פודן).
גול רביעי - טעות בייחוד של קאמבינגה (אבל לא רק) שחושב שהשופט ישרוק על פאול שהיה. רבאק, כל עוד השופט לא שפט תישארו מחוייבים ואל תצפו לכלום.
מקרי או דפוס כלשהו? נוטה להאמין שעם שחקנים יותר בכושר + מהירים + עירניים + קבוצה מעט יותר מאומנת הגנתית לא היינו מקבלים את הגולים, לפחות לא ככה. ובלי קשר, סיטי עשו עלינו קרקס לא מעט פעמים. בפוקס לא מהאחרז לא נתן איזה שני גולים.
ובנזמה… וואו איזה גול מדהים וקשה לביצוע. מזכיר קצת את הגול של רונאלדו מול ליברפול (בישול של חאמס) אבל המרחק שממנו בנזמה בעט והקלאס… אמאל’ה.
עולים לגמר אחושילינג, לוקחים את הגביע מול וויאריאל, ומחדשים את הקבוצה הזו כבר וזהו.
יש למישהו הסבר למה מבחינה חוקית (לא מדבר על ההיגיון) נשרק פנדל למרות שהכדור פגע קודם בראש של השחקן?
עוד מאניה דיפרסיה של ריאל מדריד בליגת האלופות| התוצאה צמודה, איכשהו, עם תשע נשמות, אינסוף תחת ואפילו יהירות מצד האנגלים (לא של פפ שמאוד-מאוד רצה לנצח אותנו והצליח, שוב, זה לא היה עבורו ‘עוד חצי גמר’ אלא קלאסיקו של ממש. הייתי חותם על תוצאה כזו לפני המשחק ועל אחת כמה וכמה לאור מה שקרה על כר הדשא. אבל השורה התחתונה גם אם צריך ‘בסה"כ לנצח אותם בברנבאו וזה שלנו!’, ואתה נשאר במעין אשליה אחרי המשחק – לאחר מכן זה שוקע ומעכל בניתוח קר את מה שקרה. זה כנראה ממש גדול עלינו הפעם, גם אם הברנבאו עשה אינסוף קאמבקים ונשמע עוד מאה פעמים את “הקסם של הברנבאו” במהלך השבוע הזה בין אם מקרלו אנצ’לוטי, שחקנים אחרים, המארקה וה-AS או דור רומנו. 99% שהפעם זה לא קורה, אנחנו לא נהיה בגמר. גם אם ברשתות החברתיות מסתובב איזה סרטון וידאו שלי משתולל בגולים – אני לא משלה את עצמי. אנחנו באמת לא מספיק טובים ובטח פחות טובים ממנצ’סטר סיטי. אנחנו נהיה חייבים גול הרי, נשחק שוב סביר להניח עם שלושה קשרים בלבד וזה ויהיה בעוכרינו.
אנצ’לוטי לקח הימור בפתיחה, הלך עם המומנטום של רודריגו, רצה לנצל אולי הגנה פחות חזקה וחסרה של סיטי. אני אוהב את גישת ה-‘אנחנו ריאל מדריד’ אבל חששתי מאוד. זה קצת גדול עלינו בלי קאסמירו, כשאין שום פיזיות לקרוס הרי ופדה חלש מאוד ולא במשחק. אבל האמת שזה לא משנה, גם עם ארבעה קשרים וגם איתו – זה לא היה נראה טוב. עד כמה שקשר אחורי חסר – זה לא יכול להיות שריאל עומדת על המגרש בצורה מביכה ופאתטית. כל כך הרבה מרווחים בין שחקני ההגנה, חוסר תיאום, היפקרות כבר בדקה החמישית-שישית, לא נראים כמו קבוצת כדורגל. כמו ילדים בחוג, כמו הבלמים של הפועל ת"א מהנוער שהיו בדרבי. זה קורה לנו יותר מדי ומהר מדי. לא אמרנו שיש 180 דקות? וזה לא היה ככה נגד פריז לדוגמא שהייתה יותר טובה ופיזית ולא הסתדרנו עם אמבפה ו-וראטי. זה היה יותר גרוע מהמשחק נגד צ’לסי. אי אפשר כל פעם לחפור לעצמך בור כזה.
פתיחת המשחק שלנו קטסטרופה, רק ריאל מסוגלת לפתוח ככה בחצי גמר. מעולם לא היינו פיגור 2:0 בצ’מפיונס אחרי 11 דקות וחששתי ממאניטה. זה הדבר הכי גרוע שהיה יכול לקרות, לא כל יום הפיחואן. אפילו חמש דקות לא הצלחנו להניע כדור בצורה סבירה. הבנתי את כל נבואות הזעם שקראתי מצד האוהדים שלנו. זה היה משחק עלוב של כל הרביעייה האחורית. קיוויתי שקרבחאל במומנטום אבל הוא נרדם ולא סוגר באלכסון. מנדי סלע בהגנה והיה לא טוב אבל דווקא בישל את הגול איכשהו. אלאבה גם עם הרחקה שערורייתית, מיליטאו לא ניצח באף מאבק.
הגול האחרון של סיטי היה נפלא, בעיטה אדירה לחיבור וכשדה בריינה מכדרר אי אפשר לעצור אותו, גם מאחרז נהדר ופודן סילון. אם שחקן הגנה שלנו נכנע בגלל זריזות מול ‘מפלצות’ כאלה אז אני אומר ניחא, סיטי באמת מכונה התקפית. אבל הגולים רכים ומגוחכים ובכלל סיטי הגיעה אשכרה ביתרון מספרי וכל כדור עומק שבר אותנו. היה דקות שהיינו ‘עוד נוריץ’ בשבילם, הפערים הכי גדולים אולי שנראו בנוקאאוט השנה במפעל (ולא ראיתי את השביעייה של באיירן נגד זלצבורג). חבל שאי אפשר להשתמש ברודיגר לגומלין. אני בטוח שאני זוכר אותו קצת באידיליה מסוימת אבל ראמוס שהיה מפשל ושאנן ויהיר וזחוח נגד האוססונות למיניהן ומרגיש משועמם במשחקי הליגה הרגילים – בצ’מפיונס, לרוב, הוא היה בסדר גמור. אבל האמת שזה לא משנה, סיטי הייתה צריכה לנצח 2:7. אל תלחצו גבוה אם אתם לא יודעים!
חזרנו למשחק איכשהו משום מקום. כוכבים שמייצרים גולים מכלום. גם זו דרך אבל זה לא מספיק, לא הייתה קבוצה. גול פסיכי נוסף של בנזמה בעונה נטולת כל היגיון. אם הוא יוביל אותנו איכשהו ל-14…זה פסל בברנבאו, עונה לא פחות גדולה מאלה של כריסטיאנו שהיה מפלצת אבל שיחק בקבוצה טובה יותר ומעולם לא היה כל משחק ההתקפה ברמת בניית המהלכים מאחורה, שיפור החבר’ה וכן הלאה. שבוע אחרי שהחמיץ שני פנדלים (וזה לא שעברו חודשיים כמו ראמוס והפנדל ביורו 2012) – הציג חתיכת וובוס, שיא הביטחון העצמי עם צ’יפ עצום, כמה מגיע לו. לא יכולתי להסתכל אגב, עמדתי מאחור ושמעתי את שאגות השמחה של חברים בבר שקפצו עלי. ויניסיוס פשוט ‘עשה בייל’ ב-2014, לא היה שלב במהלך שלא האמנתי בו שהוא יחרבן הכל, והוא עשה את זה מדויק, דקה אחרי שאנצ’לוטי צעק עליו נדמה לי.
היו אוהדי ריאל שהייתי נגד הגישה שלהם, הם פחדו לבוא ולקבל מסיטי בראש. זה לא היה רחוק. אבל גם אם לא נעוף, וזה לא ממש ‘ריאל מדרידי’ להגיד את זה, הרי חצי גמר אצלנו זה לא הצלחה אלא כישלון – העונה זה לא. עשינו את המצופה. אני מודה לקבוצה שלי שלא שיחקה טוב והיה לה תחת - אבל נתנה לי ערב של אמוציות וכדורגל וטירוף. מספיק השניות האלה אחרי הגול של בנזמה או ויניסיוס, כשיש מומנטום, שאתה מדמיין שעוד אחד מגיע, אין כמו כדורגל. מקווה בשנה הבאה לראות קבוצה טובה יותר ולהיות שפוי יותר בגומלין. (עדיין יש לי כסף בצד). תודה אלוהים, תודה.