חצי גמר הצ'מפיונס :: 1-2 גדול על באיירן במינכן

מרשה לעצמי לחרוג מהנוהל, מפרסם טור אישי שלי לקראת המשחק. בהמשך הערב\מחר, כרגיל, כל הטקטיקה, ההיסטוריה ועוד ועוד ועוד

הקלאסיקו של אירופה

הטור האישי שמור בדרך-כלל לאירועים מיוחדים כמו גמר הצ’מפיונס, אבל לפני שעוד פרק ביריבות הגדולה בין ריאל מדריד ובאיירן, הקלאסיקו של אירופה, ייכתב בשבוע הקרוב - דור רומנו השתלט על הידיים הרועדות ומתכונן לבאיירן בכל הכוח.

רק תביאו ת’צ’מפיונס(2014)| הגביע החשוב מכל(2016)| האובססיה לצ’מפיונס(2017)

זה לא שמינית הגמר בסה"כ והיריבה היא לא פאריס, גימיק, קבוצה שעשו ממנה יותר ממה שהיא ובאירופה אין לה קבלות| זה לא רבע הגמר שכבר מאחורינו(ואם שם הייתה דרמה - תחשבו מה יהיה הפעם), והיריבה היא שם ‘סקסי’ יותר מיובנטוס, נגדה מעולם לא הרגשתי אף-פעם אנדרדוג או נחות - ואיכשהו בנוק-אאוט תמיד עפנו| זה חצי הגמר, זה משהו אחר.

עיניכם החדות הרואות שמו לב בטח לטורים למעלה - לפני כל גמר של ליגת האלופות, דור רומנו, מדרידיסטה מלידה, עבדכם הנאמן, נכנס לאווירה, לובש את החולצה של ריאל מדריד ובמקום לרדת לדשא - לקבוע הרכב כמו זידאן, לרדת לגליץ’ כמו ראמוס או לבעוט כמו כריסטיאנו - כותב את שעל ליבו, ולא ברור אם לחץ הדם לקראת המשחק עולה או יורד. הפעם נחרוג מהמסורת. לא מדובר בגמר, עדיין לא, אבל ריאל נגד באיירן זה ה-אמא של הגמרים(אם כי בעונה כזו יפה שרומא או ליברפול תגענה לשם), משחק שאיכשהו לא היה מעולם הקרוב האחרון לפני הגביע. ריאל נגד באיירן, והפעם בסדר הפוך - זה הקלאסיקו של אירופה, העימות ששוחק הכי הרבה פעמים. בגלל משחקים כאלה אנחנו אוהבים כדורגל.

כמה קלאסה יש לשני המועדונים האלה, שתי האימפריות, מהקבוצות הגדולות בתבל, לא רק הטובות ביותר בארצן אלא גם אימפריות של ממש באירופה. אנחנו גדלנו על הקרבות האלה בין שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 בהן הצ’מפיונס הייתה כמעט ‘מעגל סגור’ - ריאל מדריד, באיירן מינכן ומנצ’סטר יונייטד, והיתר אורחות לרגע. המצ’אפ בין הקורות בין קסיאס וקאן, זידאן מול אפנברג, הדם הרע(רק נגד באיירן תוכלו למצוא תמונות של ראול אחוז טירוף) - אנחנו לא אוהבים אותם והם לא אוהבים אותנו. אז ריאל ובאיירן שוב כאן אחרי שהתגברו על השנים הקשות, ויונייטד עוד מחפשת את עצמה.

ריאל מדריד רחוקה רק 3 משחקים מורטי עצבים מזכייה שלישית ברציפות(וזו שעומדת מולה היא האחרונה שעשתה זאת, איי-שם באמצע שנות ה-70) ו-13 סה"כ בגביע החשוב מכל. רק לקרוא בכל בוקר את צירופי המילים האלה - ‘זכייה שלישית ברציפות’ או ‘המטרה: הגמר, ה-26 בקייב’ - ויש לי צמרמורת. הגיע השלב הזה בשנה שהכל מתגמד ליד הכדורגל. הבחורות, הלימודים, העבודה. מפציץ את הפיד שלכם בפייסבוק עם פוסטים דרך האתר ובעיקר מדרבן את עצמי, כשכל כתבה במארקה, בין אם של משחקי העבר נגד באיירן ובין אם ההווה - מכניסה אותי לכוננות, לטירוף. א’ הרטבה מה שנקרא, כמו שאומרים בצבא.

באיירן זו הקבוצה היחידה באירופה נגדה הרגשתי אנדרדוג(יחד עם בארסה של פפ), בעיקר בעונת הדסימה. מולה אני אף-פעם לא שקט. כנראה שאריאן רובן ילחיץ גם בגיל מאה, עם החיתוך המפורסם לאמצע והפצצה ברגל שמאל, כשהכל העולם יודע מה הוא עומד לעשות ועדיין אף-אחד לא מצליח להתנגד לו. מולר שחזר לכושר בדיוק בזמן. אמנם וידאל פתח את הפה ודיבר על ריאל מדריד יותר מדי והוא גמר את העונה, אבל לבאנדובסקי תמיד שם, רעב לטרף. בתקשורת עוד ימשיכו להשוות בינו לבין בנזמה - 70 הפרש בגולים לטובת הפולני - כאילו ישנה תחרות. אבל תשוו אותו לכריסטיאנו, זה הדיבור.

עם באיירן יש לי דיסוננס לא פתור, במשחקים מולה הרגשתי על שני קצוות הקיצון של הכדורגל בצורה הדרסטית ביותר. עצב שלא נגמר מול שמחה עילאית והרגשה שאני מרחף. אני לא אשכח את חצי הגמר מעונת הדסימה, יתרון שברירי של 1:0 מהברנבאו. ראינו את המשחק במקלארנס כמה חבר’ה והיינו בהלם - היינו כחולמים. שתי נגיחות הבזק של ראמוס, עם כל הלב, עם כל הנשימה, בעוצמה של בעיטה, המתפרצת המחשמלת שהובילה ל-3:0 והחגיגה המגוחכת של כריסטיאנו וגם הפיניש. באיירן מינכן - 0, ריאל מדריד - 4. ובאיירן הייתה חתיכת אימפריה, הטרבליסטית הגאה. אבל טקס העברת השרביט החל. עד למשחק נגד יובה אשתקד - זה היה המשחק הכי גדול של ריאל מדריד שראיתי בתור אוהד, זה היה מחשמל, מהפנט, כמה עוצמה, כמה טירוף. מאז לא נרדמתי בלילה. כבר במחצית סגרנו אני וכמה חבר’ה את הדיל לגמר הדסימה בליסבון, מי האמין, WTF?

ולצד זה, שנתיים קודם לכן, ערב יום העצמאות. חבר טוב שהיה במשחק מספר שעדיין הוא מחפש את הכדור שבעט ראמוס. ריאל של מוריניו מודל 2012 נראתה כקבוצה הבשלה לעשות היסטוריה, זו שתביא את הדסימה. אליפות מרשימה לכל הדעות שהובטחה רק לפני כמה ימים עם ניצחון 2:1 בזכות הכריסטיאנו על הפרצוף של מסי בבית של האויב. קבוצה מאוזנת מלאת תשוקה. ריאל נכנעה 2:1 במינכן במשחק הראשון עם גול שלומיאלי בתוספת הזמן. והפתיחה בברנבאו הייתה מחשמלת: פנדל מהיר אחרי נגיעת יד ברחבה ומייד אחר-כך כריסטיאנו הכפיל אחרי בישול של אוזיל. אבל ריאל הלכה אחורה, ספגה, המשחק נקלע להארכה…קסיאס הנפלא הדף פעמיים אבל מוריניו ירד על הבירכיים והיה עצוב, ואני יותר. יום העצמאות שלי נהרס.

התחושה היא שהקארמה לטובת באיירן, כמעט כמו התחושה סביב הגמר אשתקד נגד יובה. שערוריית השיפוט בברנבאו אשתקד(בואו נהיה אובייקטיבים) והרצון שלהם לנקום גם על התבוסה בדסימה, השואו של יופ היינקס שלפני 20 שנה הוציא אותנו מחושך לאור עם הזכייה ב-‘לה-ספטימה’ והוא חולם על הטרבל, התחושה שבאיירן בקבוצה הגדולה הנוכחית שלה - שווה יותר מגביע אחד, ושיש כישוף על ליגת האלופות ובלתי-אפשרי לזכות בפעם השלישית ברציפות, ולא בעונה הזו.

כתבתי ואמרתי הרבה, או שבעצם אמרתי מעט התלבטתי האם להעלות כתבת וידאו למשחק כמו בימים הטובים, הפייסבוק הזכיר לי. על רקע מאבקי העבר הנפלאים וכמה גולים מההווה - בעיקר של כריסטיאנו. הפתיח היה כבר דרמטי - ‘מה יש בה, בליגת האלופות, שמכניס את המדרידיסימו לטירוף כל פעם מחדש…כשרק שלושה משחקים מפרידים בינינו לבין הגביע החשוב מכל - עוד פרק ייכתב ביריבות בין ריאל ובאיירן, הקלאסיקו של אירופה’…אין לי ספק שאלה יהיו שני משחקים עוצרי נשימה, 180 דק’ ואולי אף יותר, ואולי גם פנדלים. כתבת וידאו לא תעלה, אני פשוט לא יודע מאיפה להתחיל, אבל אני כן זוכר את כל המשחקים נגדם, ובעל-פה.

בכל שנה כשעברנו את באיירן, קרה דבר יוצא דופן. בין אם זה ב-1999/00 כשאנלקה כבש פעמיים - הייתם מאמינים?| ב-2002, ג’רמי, אתם זוכרים? כבש בזכות שגיאה של קאן, ובגומלין היה זה איבן הלגרה הגדול שפרץ את הבונקר| ב-2004 קאן ספג שער מרוברטו קרלוס בדרד’לה מקילומטר בערך| בעונת הדסימה, רק לחזור על התוצאה ויש לי צמרמורת, לא ספגנו אף שער וניצחנו את באיירן 5:0| ובעונה שעברה - לא יודע, נו, יום מבורך של כריסטיאנו.

וזה בדיוק אותו הפאטנט. 9 שערים יש לו ב-6 משחקים נגד באיירן. מעולם לא כבש בבודדת. והאריה חזר לשאוג. כבר כתבתי עליו שכריסטיאנו החזיר לי את החשק לראות שוב את ריאל מדריד משחקת ולספור את הגולים שלו. הוא רחוק 3 משחקים מהשיא מעונת הדסימה, אבל עזבו - 3 זכיות רצופות בליגת האלופות זה החלום. ‘ריאל מדריד עושה גול מחצי מצב’, אמר צ’אבי אלונסו, ובאיירן בכוננות כריסטיאנו. אז יש את כריסטיאנו, הווינריות של ראמוס, ההיסטוריה והברנבאו(בגומלין) - וגם את זידאן שלא הפסיד באף מאבק גדול. רק תבחר בהרכב הנכון, בלי בנזמה ובייל, תאמין ‘בילדים’ אסנסיו ולוקאס.

בשנה שעברה חגגתי את יום העצמאות במדריד במשחק נגד אתלטיקו עם השלושער של כריסטיאנו. תהיתי לעצמי השנה, מי יודע מתי בפעם הבאה ריאל מדריד תגיע למעמד הזה שוב. זה ממש לא מובן מאליו. רציתי לטוס, ישבתי לחבר על הוריד והתעצבנתי על ההודעות הסתמיות בוואטספ. הוא שיקר שלא מצא דיל טוב, אז עבדכם הנאמן הזיז את התחת השמן שלו וישב מול המחשב. טיסה זולה, כרטיס זול - יאללה, בואו ניתן בראש! אז כנראה שלא נצליח לשחזר ימי קדם, אבל מבחינתי אני כן במגרש. לא רק בברנבאו בעוד שבוע, אלא כבר במינכן, באליאנץ’ ארנה. הידיים רועדות - באיירן, הרגליים מדשדשות - באיירן, הראש חושב - באיירן, הלב דופק - באיירן. השעון לא זז. אין כמו ליגת האלופות. וריאל מדריד היא האהבה שאף-פעם לא מאכזבת. #APorLa13

2 לייקים

כותרות העיתונים הבוקר: מחר באיירן

שער המארקה:

‘קפטן אירופה’(חוזר)| ראמוס יהיה ב-11 במשחק באליאנץ’ ארינה נגד באיירן במטרה למנוע את הביזיון ההגנתי שהיה נגד יובה בהיעדרו, ואתם יודעים, על הדרך אולי לכבוש שער או שניים בנגיחה, כמו לפני 4 שנים. בתקשורת כתבו בימים האחרונים על ההיסטוריה הארוכה של ראמוס עם באיירן - האף השבור במשחק הגומלין במינכן, הפנדל המוחמץ ב-2011/12 וההתגרות של נוייר, הצמד המחשמל בעונת הדסימה ומשחק הגנה מושלם, ואשתקד הוא כבש שער במינכן, שנפסל ברגע האחרון. ואמוס-ראמוס!

במארקה מזכירים: זידאן - “המפלצת של באיירן”. בתמונה כאן הוא כובש את שער הניצחון בברנבאו ב-1/8 הגמר ב2003/04(בגרמניה זה נגמר ב-1:1 ובגומלין ריאל ניצחה 1:0). זידאן במדי ריאל התגבר על באיירן ארבע פעמים סה"כ - פעמיים כשחקן(2001/02, עונת הבכורה שלו בלבן, ו-2003/04 כאמור) פעם אחת כעוזרו של אנצ’לוטי בעונת הדסימה, וכן בעונה שעברה עם ניצחון כפול: 2:1 במינכן ו-4:2 בברנבאו. במדי בורדו הוא הפסיד לה פעמיים בגמר גביע אופ"א ב-1996 אבל באחד המשחקים לא שיחק, סה"כ המאזן הוא 6-1-2[כשחקן וכמאמן].

באתר גם כותבים המון על באיירן מינכן: על ‘5 הסכנות הגדולות’ שיש לריאל מדריד - רוברט לבאנדובסקי הסקורר(כובש בלי סוף ואשתקד נעדר מהמשחק הראשון בגלל פציעה), האליאנץ’ ארנה המגרש המפחיד(באיירן העונה עם 4 נצ’ באירופה במגרשה הביתי ותיקו חסר חשיבות נגד סביליה), האקס חאמס רודריגס[בכתבה אחרת השוו בין המספרים שלו בריאל מדריד לבין אלה בבאיירן מינכן וכתבו ארוכות על העונה שלו שם - העונה, 6 שערים ו-12 בישולים], ההגנה של באיירן שהשתפרה וכמובן האיש על הקווים יופ היינקס שאחראי לשינוי הגדול.

שער ה-AS:

בנזמה תחת זכוכית מגדלת’| בכתבה נכתב שריאל מגיעה למינכן כשמס’ שחקנים תחת זכוכית מגדלת. אחד מהם הוא קארים בנזמה שזידאן שוקל בכובד ראש לוותר עליו לטובת לוקאס ואסקס או אסנסיו שיעזרו גם בהגנה והם בכושר טוב. נכתב שבייל שפתח בהרכב בגומלין נגד יובה - כלל לא נשקל כאופציה. השיקול שעומד לטובתו של בנזמה - הרצון לשמור על ההרכב החזק שהביס את יובה בטורינו. לאסנסיו הממוצע הטוב ביותר - 10 שערים, אחד כל 254 דקות| בנזמה כבש שער אחד פחות ב-179 דקות יותר - כובש כל 302 דקות. ללוקאס יש 8 שערים, אחד כל 309 דקות, אבל הוא מבשל המון| זה המשך ישיר האמת לכתבה שהייתה במארקה על בייל ובנזמה - זה הזמן להשאירם על הספסל.

‘המזל’ של איסקו: אשתקד עד למשחקי 1/4 הגמר נגד באיירן, הוא שיחק בסה"כ 77 דק’ בצ’מפיונס - 10%. בייל נפצע במשחק הראשון ואסנסיו עלה במקומו, אבל בגומלין איסקו כבר השתלט על מקום בהרכב. העונה יש לו 629 דקות בצ’מפיונס (69% מכלל הדקות) יותר מאשר בכל העונה שעברה. מקומו בהרכב הפעם מובטח.

ועוד::

דני קרבחאל בישל אשתקד את השיוויון לכריסטיאנו במשחק במינכן. גם הפעם המגן הטוב בעולם יהיה אחד משחקני המפתח. ולא שכחנו איך בעונת הבכורה בריאל “העלים” את רובן וריברי. “אנחנו מגיעים למשחק מוכנים מנטאלית. אם זכינו פעמיים ברציפות מדוע שלא נזכה בפעם השלישית בגביע? זו המטרה הגדולה שלנו. אנחנו רק 3 משחקים מזה. נגיע עם רגליים על הקרקע. יהיה קשה מול רובן וריברי”.

זידאן לשחקנים:“אסור לכם להיות כל-כך סלחניים מול השער”. המאמן אופטימי אך מאוכזב מהבצורת ההתקפית במשחקים האחרונים ויודע שהמפתח נגד באיירן הוא ניצול מצבים.

במארקה בדקו וערכו השוואה בין ההרכב המסתמן של ריאל ובאיירן לקראת רביעי. באיירן כבשה קצת יותר, ובעיקר שחקני ההרכב שיחקו 4000 דקות פחות. קצת זייפו שם עם ה-11, אבל עדיין.

מסיבת העיתונאים של זידאן וקרוס לקראת באיירן

זה מתקרב. עוד קצת יותר מ-24 שעות. ריאל מדריד קיימה את מסיבת העיתונאים לקראת באיירן. מי שהגיע לצד המאמן היה טוני קרוס. זיזו הגיב בהומור על ציטוט ישן של סליהמידיץ’ - “אנחנו לא הולכים לחרבן במכנסיים. אנחנו אוהבים את המעמדים האלה”. ועוד אמר: כולם יודעים מה המשקל והחשיבות של כריסטיאנו, ראמוס הוא המנהיג, הוא מלא הערצה להיינקס, חושב שחאמס שחקן גדול ואין לו אנטי כלפיו מן הסתם. אין קשר למה שהיה לעונה שעברה. וגולת הכותרת - “זה בDNA של המועדון הזה לנצח משחקים גדולים”. והנה הדברים המלאים

הדברים של זידאן:

מצב מנטאלי. “אנחנו מרגישים טוב ושמחים לקראת המשחק הנהדר הזה, אנחנו מוכנים. ריאל מדריד אוהבת משחקים כאלה”.

היינקס. “משהו השתנה לטובה עם הגעתו, יש לי כבוד רב למה שעשה בבאיירן, זה ראוי להערצה, וכמובן גם על ההצלחה בריאל מדריד. תענוג להתחרות מולו”.

ההבדלים. “אין דבר כזה משחקים דומים, כל אחד הוא משהו אחר. זה חצי גמר. אנחנו רוצים לעשות משחק טוב, אנחנו מוכנים לזה. יודעים שנסבול בדרך כי היריבה אדירה אך זה הכדורגל”.

ריאל ניצחה בכל המשחקים הקשים תחתיו. “זה משהו שקיבענו אותו, המועדון מציג את ה-DNA של ההצלחות, זו ההיסטוריה שלנו. אנחנו מחוייבים להצליח כל הזמן. מחר זה יהיה עוד משחק קשה. עשינו דרך יפה עד עכשיו ונקווה להמשיך אותה”.

בנזמה. “אני אגן על השחקנים שלי עד הסוף, הם נותנים לי סיפוק ועונג כל יום, גם באימון, לא רק במשחק. לפעמים הם יכולים להיכשל ולא לכבוש אבל הם נלחמים ונותנים הכל, אני תומך בכולם”.

ראמוס חוזר. “הוא הקפטן והמנהיג שלנו, חשוב לנו מאוד שהוא יהיה איתנו. הקבוצה חזקה יותר איתו, זה ברור”.

כריסטיאנו. "אנחנו יודעים מה המשקל של כריסטיאנו ועד כמה הוא חשוב, כמובן שאנחנו רוצים ומצפים שהוא יהיה טוב מחר.

החשיבות של זכייה בצ’מפיונס. “במקום לחשוב על זה ככה אני חושב על כך שצריך לעשות מחר משחק טוב מאוד ואין מקום לטעויות, זה קשה לשחק נגד יריבה כזו ועוד בחוץ. נצטרך להיות לא במאה אלא ב-150%”.

הלקח מיובה. “לא, אין לקח, זה הכדורגל, שיחקנו טוב וקרו דברים, אסור להסתכל לעבר, השחקנים חושבים ומצפים על מה שיש לפנינו”. [ואז זידאן אמר את המשפט בכותרות].

חאמס. “לא רציתי שהוא יגיע לבאיירן, שמחתי שהוא היה שחקן שלי אבל אני מבין את הרצון שלו לשחק יותר. לא היו לי מעולם בעיות איתו. הוא היה צריך לשחק יותר, אבל לא רק הוא. זה קשה עבור מאמן לקבל החלטות לספסל שחקנים גדולים אבל יש תחרות. ברור שיש לו מוטיבציה מחר כי כל שחקן רוצה לנצח בחצי גמר ליגת האלופות. הוא לא צריך להוכיח לי כלום. מי שחושב שאני נגד חאמס - טועה. הוא שחקן גדול”.

ליגת האלופות. “זו עונה נדירה, מסובכת וקשה בליגה. לא היינו טובים ואינטנסיביים מספיק כל שלושה ימים. תחילת העונה שלנו הייתה רעה מאוד, וצריך להעריך את ברצלונה. לא היינו יציבים. עכשיו יש לנו את ליגת האלופות ואנחנו ברגע נהדר. אנחנו יודעים שנשחק מחר נגד יריבה גדולה”.

הדברים של טוני קרוס:

היריבה. “אני מצפה לראות קבוצה חזקה. באיירן מינכן חברה קבועה בחצי גמר ליגת האלופות. הם בכושר טוב מאוד. הם זכו בליגה מוקדם יותר משנים קודמות והם רוצים להגיע לגמר אחרי שהודחו ברבע הגמר אשתקד”.

ההבדלים בין העונה לעונה שעברה. “אני חושב שהם נמצאים במצב טוב יותר. אני זוכר שלבאנדובסקי לא שיחק. היינקס החזיר את האחדות בקבוצה, הם משחקים טוב בכל מערך אבל אנחנו כאן כדי להעלים את הדברים הטובים שלהם”. קרוס אמר שהוא לא מאמין במיתוס של ‘חייה שחורה’ - “אותי מענין מה יקרה במשחק מחר”.

היינקס. “אני מכיר אותו, הוא משחק עם אלה שבכושר הטוב ביותר ולא עושה הנחות אבל דואג שכולם יהיו חלק. התקשורת של השחקנים עם המאמן הזה היא נהדרת. הוא היה הימור נכון והצלחה בטוחה, זה נראה מוזר שהוא פורש”.

ראמוס ישחק. “סרג’יו שחקן נהדר, מאוד חשוב עבורינו, הוא יעזור לנו להתגונן טוב יותר מאשר נגד יובה. מעבר לכך שהוא מסוגל להבקיע שערים”.

רעב עבור התארים. “כן כמובן, בלי קשר לכך שזה הסיכוי היחיד שלנו לזכות בתואר. גם לפני שנתיים זה קרה לנו ויש מוטיבציית שיא. לזכות שלוש פעמים ברציפות בצ’מפיונס זה משהו מטורף. עברנו את פאריס ויובה עד עכשיו ויש לנו קבלות, עברנו דרך קשה מאוד”.

באיירן ומדריד. “הדרישות דומות, הרך גבוה, שתיהן רואות עצמן פייבוריטיות לזכות בכל שנה. אני חושב שבספרד יותר מפגינים רגשות עבור הכדורגל. מי שתנצח, אפשר להכתיר אותה כקבוצה הטובה באירופה, אבל אסור לשכוח שיש גם יריבה בגמר”.

מה בולט בבאיירן. "אני מכיר את כולם היטב, באיירן מהווה את הבסיס גם של נבחרת גרמניה. יש להם שחקני על בכל עמדה. הם חזקים ויציבים ומוכנים מהעונה שעברה, ואנחנו צריכים לשחק את המשחק שלנו ולתת הכל. מיותר להשוות שחקן נגד שחקן.

המפתחות. “יש לנו שחקנים גדולים שמתאימים למשחקים האלה, כולם ברמה הגבוהה ביותר. הם מנוסים, רגועים, שליווים. בזמנים קשים אנחנו יודעים להיות חזקים, אנחנו יודעים מה צריך לעשות ואיך לא לאבד את השליטה. זה מה שנדרש מאיתנו עד כה”.

ובנושא אחר: הדם הרע בין ריאל ובאיירן

‘הייתה תמיד יריבות ספורטיבית כיאה לשתי קבוצות גדולות שהתחרו שוב ושוב באירופה, אך מעולם לא שנאה’, אמר סטפן אפנברג, אקס באיירן מינכן, בראיון ל-AS הבוקר. אז אמנם יש כבוד וריספקט בין המועדונים אך מפגשי העבר סיפקו לא פעם לא רק כדורגל עוצר נשימה אלא גם קרבות, מאבקים והרבה עצבים. כן, יש דם רע בין המועדונים. בפייסבוק שלנו אחד מכם הגיב על תמונה של ראול מתעמת עם אפנברג - ‘לא מתאים לראול’. כנראה שהמשחקים נגד באיירן הוציאו ממנו משהו. במארקה לקחו אותנו לשיעור היסטוריה.

בעונה שעברה הייתה מחלוקת גדולה סביב השיפוט. שונאי ריאל יתעלמו לחלוטין מהפנדל שקיבלה באיירן במצב של יתרון 1:0 אחרי שקרבחאל עצר בעיטה של ריברי בעזרת חזהו, אבל וידאל בעט לשמיים. אותו ארתורו וידאל שהורחק, כנראה שלא בצדק, בשל צהוב שני שנוי ומחלוקת במשחק הגומלין בברנבאו. אותו וידאל דיבר על ‘שוד’ לאחר המשחק, והוא זכור כזה שהעדיף לצפות בגומלין בין ריאל ויובה בברנבאו ולא במשחק של קבוצתו נגד סביליה. וידאל כרגיל הוסיף שמן למדורה והתרעם על הפנדל שקיבלה ריאל מדריד. בינתיים את ‘העונש שלו’ הוא קיבל והקשר הצ’יליאני הפצוע ייעדר משום שגמר את העונה. אוליבר קאן שחקן העבר ניסה לחמם את האווירה אגב לקראת המשחקים כשאמר - “אני רואה את הקוביות של כריסטיאנו יותר מאשר את הציצים של אשתי”.

חזרנו אחורה לעונת הדסימה, 2013/14. ריאל מנצחת את באיירן 1:0 בברנבאו במשחק הראשון ומגיעה למשחק החוץ עם יתרון מינימלי נגד המפלצת של פפ, הטרבליסטית הגאה. קרלץ היינץ-רומינגהה, הנשיא של באיירן, התרברב לפני המשחק בהסתמכות על המאזן השחור של ריאל במינכן(תיקו אחד מזליקי ב-2004 ועוד תשעה הפסדים) - “ריאל לא יודעת מה מצפה לה במינכן. מחכה לה הגיהנום של באיירן, תיהיה שריפה”. בסוף, אתם זוכרים מה קרה. אתם יודעים איך זה נגמר. 4:0 עצום-עצום-עצום עם צמדים של ראמוס וכריסטיאנו. ‘הגיהנהום של באיירן’, כתבו בתקשורת במדריד למחרת המשחק הנפלא. אותו ראמוס אגב סגר חשבון עם השוער מנואל נוויר שאחרי הפנדל המוחמץ של ראמוס לעננים בדו-קרב 2012, זילזל ואמר - “לא ידעתי שראמוס בועט פנדלים, עד עכשיו מחפשים את הכדור שלו”.

בעונת 2006/07 ריאל פגשה את באיירן ב-1/8 הגמר. ריאל כבר הייתה על סף ניצחון 3:1 שהיה מביא אותה עם יתרון נהדר לגומלין במינכן, אבל בדקה ה-88 מארק ואן-בומל, שספג קללות על רקע משחקו המלוכלך והלא ספורטיבי וכן על עברו בברצלונה(2005/06), השתלט על כדור טועה אחרי שגיאה של ראול בראבו ובעט לרשת. באיירן השיגה שער חוץ נוסף יקר מאוד והפסידה רק 3:2, ו-ואן-בומל הפנה אצבע משולשת לקהל בברנבאו וחגג בהרתסה. ואן-בומל לא הושעה ע"י אופ"א ושיחק במשחק הגומלין בו באיירן כבשה שער מהיר אחרי שגיאה של רוברטו קרלוס וניצחה בסוף 2:1. בסיום המשחק, ראמוס כבש שער שנפסל בשל נגיעת יד, ועוד קודם לכן ספג מכה חזקה ושבר את אפו אחרי מרפק מכוער של רוי מקאיי.

גם ב-2003/04 לא היה שקט. ריאל השיגה 1:1 מזליקי במינכן אחרי שער של רוברטו קרלוס בבעיטת דרד’לה בכדור חופשי, אבל השחקן התעמת עם דמיקליס אחרי תיקול קשה, חבט בפניו והושעה לשני משחקים. הוא החמיץ את משחק הגומלין בו ניצחה ריאל מדריד 1:0 בזכות בעיטת קארטה של זידאן אחרי בישול של מיצ’ל סאלגדו.

בכל-מקרה, שנתיים לפניכן זו הייתה מלחמת עולם אמיתית. ריאל הובילה 1:0 במינכן משער של ג’רמי אחרי שגיאה של אוליבר קאן. הקהל המקומי מחא כאפיים למשחק העקבים של ריאל מדריד בצד שמאל - רוברטו קרלוס-סולארי-זידאן. באיירן ביצעה מהפך וניצחה 2:1 כמיטב המסורת. בסיום המשחק אוליבר קאן התרברב והגדיל לעשות סליהימידיץ’ הקשר ש**אמר** - “ריאל מדריד קבוצה גדולה, זה נכון, אבל כשאתה מפעיל עליהם קצת לחץ - הם עושים קקי במכנסיים כמו ילדים. הם לא קבוצה מעולם אחר”. בריאל לא הגיבו להקנטות וחיכו לגומלין בברנבאו לסגור חשבון. איבן הלגרה פרץ את הבונקר אחרי שגלש ודחק לרשת אחרי כדור רוחב של רוברטו קרלוס, ובתוספת הזמן גוטי עשה זאת אחרי בישול של ראול שספק פגע במרפק בפנים של אחד משחקני ההגנה.

ב-2000/01 איקר קסיאס התרגש לפגוש את אלילו אוליבר קאן. השוער הצעיר לא הצטיין במיוחד בשני המשחקים וספג שער אחרי שהשופט התעלם מעבירה של אלבר. אוליבר קאן שלח עקיצה - “הוא איכזב אותי עם יכולת המשחק שלו”. אבל זה עוד כלום לעומת הדו-קרב ב-1986/87 כשחואניטו ז"ל, חואניטו הנפלא, מלך הקאמבקים - ביצע את אחת העבירות המכוערות בתולדות המפעל כשפגע בלותר מתיאוס. הוא הושעה ל-5 שנים מאירופה. ב-1977, במשחק גביע אירופה בברנבאו, אוהד של ריאל פרץ למגרש ותקף את החלוץ האגדי גרד מולר.

יש באיזה מקום מדריך על קניית כרטיסים למשחקים של ריאל?
לא מצאתי באתר ׳הבית של אוהדי ריאל׳.
מה הסיכוי להשיג כרטיס לחצי הגמר במדריד? עלות -+?

הפריויו המלא: באיירן מינכן - ריאל מדריד

האם אתם מוכנים? מחר ב-21:45 זה קורה:: הקלאסיקו של אירופה שוב כאן, 90 דק’ עוצרות נשימה - חצי גמר הצ’מפיונס, באיירן מינכן נגד ריאל מדריד, מערכה ראשונה. אנחנו לא יכולים לחכות.

בערך בשעה 1 בצהריים התחילו התמונות ברשתות החברתיות. ריאל מדריד עלתה על טיסה למינכן. אנחנו ‘המראנו’ כבר ממזמן, יש שיגידו כבר ביום שישי ההוא בו נשלפו הכדורים. ככה אני מרגיש לפחות, וגם הטור האישי שלי לקראת המשחק לא ביטא מספיק את התחושות. אנחנו כבר לא יודעים איזה פתיח דרמטי לכתוב או איזה סרטון ופרומו מרגש לשים כאן לקראת המשחק. חרשנו את מפגשי העבר בוידאו, קראנו כל כתבה אפשרית. אז אולי נשתמש במשפט של פלורנטינו פרס הנשיא, מישהו שיודע דבר אחד או שניים על ריאל מדריד וליגת האלופות - “ריאל מדריד תשאיר את הנשמה שלה על המגרש ותעשה הכל כדי לזכות בגביע ה-13!”. שלושה משחקים מהגביע החשוב מכל, יש לנו צמרמורת, וממול עומדת היריבה הקשה מכל - באיירן מינכן. עוד פרק של הקלאסיקו של אירופה יוצא לדרך.

האמת, התחושה היא שהגומלין המסויט נגד יובה פגע בביטחון של הקבוצה עצמה וגם בנו, האוהדים. וגם שהקארמה אולי עם באיירן - השיפוט הלא טוב בעונה שעברה - לא נברח מזה, הרצון של כל העולם בערך ל-‘הפי אנד’ של יופ היינקס, האיש שהביא את הגביע עם האזניים הגדולות לפני 20 שנה ולא נשאר בריאל מדריד אלא נבעט החוצה, העובדה שבאיירן מפלצת כדורגל, הדחנו אותה כבר פעמיים, וזה נראה בלתי-אפשרי להסיר את הכישוף ולזכות בגביע בפעם השלישית ברציפות. אבל אנחנו ריאל מדריד. לפני הגומלין במינכן(חצי הגמר) בעונת הדסימה, התרברב רומינגהה - “ריאל לא יודעת מה מחכה לה במינכן. תיהיה שריפה, יהיה לה גיהנום”. ואתם יודעים איך זה נגמר. 4:0 עצום-עצום-עצום עם צמדים של ראמוס וכריסטיאנו. לעולם, לעולם אל תזלזלו בריאל מדריד. #APorLa13

פרומו אדיר לקראת המשחק| שאר איזור הצבע שלנו: מש בקצרה על מפגשי העבר והמאזן, על העונה הבודדה של היינקס אצלינו לפני 20 שנה ועל חאמס רודריגס| APorLa13#

עדכונים אחרונים לקראת המשחק - פחות משעתיים לשריקת הפתיחה.

image

תמונה מס’ טריליון בערך של כריסטיאנו לקראת המשחק, מה לעשות.
גם הערב אגב ריאל תשחק בשחור, כמו אשתקד נגד באיירן. מעבר לכך, הדרך לגביע עם האזניים הגדולות - עוברת בגרמניה. בכל אחת מהזכיות שלנו בצ’מפיונס מאז ה-‘לה-ספטימה’ ב-1998 - ריאל עברה קבוצות גרמניות בדרך.

1998 - את לברקוזן ברבע הגמר ואת דורטמונד בחצי
2000 - את באיירן מינכן בחצי הגמר
2002 - את באיירן ברבע הגמר ואת לברקוזן בגמר
2014 - את שאלקה בשמינית, את דורטמונד ברבע, את באיירן בחצי
2016 - את וולפסבורג ברבע הגמר
2017 - את באיירן מינכן ברבע הגמר


התקשורת בעיקר עוסקת בחאמס, ואנחנו נשאל אתכם על אריאן רובן. קיצוני הסופה אך גם שברירי. עושה תמיד את אותו חיתוך מפורסם לאמצע ושולח פצצה בשמאל - ועדיין למרות שכולם יודעים מה יקרה - אף-אחד לא מצליח להסתדר איתו. שער במשחק החוץ באוססונה במשחק האליפות, שער נגיחה נגד בארסה בקלאסיקו ועוד רגעים יפים, לצד אינסוף פציעות ופרצוף חמוץ. מה אתם זוכרים מאריאן רובן והאם הצטערתם שעזב?

גם מצ’אפים זו אהבה גדולה של התקשורת. כריסטיאנו VS לבאנדובסקי - טייק מיליון בערך(הפורטוגלי כבש 42 שערים לעומת הפולני שהרשית 39 העונה). במארקה כתבו גם על איסקו VS חאמס. שני החבר’ה ששיתפו פעולה בריאל מדריד בשלב מסוים אבל התחושה הייתה שלא יכלו לשחק יחד. ב-2016 אני זוכר ראיון של חאמס דווקא שאמר שהוא כן רוצה לשחק עם איסקו והם לא צריכים להיות אחד על חשבון השני. בעונתו השנייה של אנצ’לוטי, בתקופה בה בייל היה פצוע - זה עבד טוב. התחושות שלכם?

אחרון חביב: השערים הגדולים. במארקה סקרו את מפגשי העבר בין הקבוצות וציינו את השערים הגדולים\יפים שכבשו שתי הקבוצות. ב-1999/00 ריאל הובסה במינכן בשלב הבתים אבל איבן הלגרה שלח כדור אדיר לחיבורים מחוץ לרחבה| כמוכן הזכירו את השער הנהדר של אנלקה בנגיחה בגומלין חצי הגמר באליאנץ’ ארנה| קפצנו ל-2003/04, גומלין שמינית הגמר בברנבאו - סאלגדו עולה לנגיחה לכדור אבוד עם כל הלב ומסיט את הכדור לזידאן שבבעיטת קארטה מכניע את קאן ובועט לרשת| בעונת הדסימה, בחרו בשער של כריסטיאנו בכדור חופשי מתחת לחומה, שעשה 4:0, ודילגו על המתפרצת הנפלאה קודם לכן או על הנגיחה של ראמוס| ומצמד המשחקים בעונה שעברה בחרו בשער של אסנסיו שלקח את הומלס לטיול.

לייק 1

לוקאס בהרכב!

היו שלום גארת את קארים

לא יאומן! עבודה יפה של בנזמה העונה אם הוא הצליח להזיז סלע כמו זיזו

ומעבר לבנזמה, הסיפור המדהים הוא שוב, לוקאס. לא להאמין אילו שחקנים הוא משאיר על הספסל ואיש לא מתפלא.

מילה לגבי באיירן:
Ulreich; Kimmich, Hummels, Boateng, Rafinha; Javi Martínez, Muller, James; Robben, Ribery y Lewandowski.

הסבר לדבר הזה? האם זה ההרכב הרגיל שלה? על פניו סופר התקפי ולא מאוזן

עדיין הייתי רוצה לראות את בייל בהרכב. הוא בסך הכל משחק טוב לאחרונה, כשהוא משחק ולא מיובש על הספסל.

כל עוד בנזמה לא בהרכב אני מרוצה. ימות המשיח הגיעו?

הפתעות בהרכב משני הצדדים. כתבתי לגיא גם, לדעתי האופציה של לוקאס היא קצת ‘נכה התקפית’ ביחס לבייל שהיה יכול לתרום המון עם המהירות והוא יותר קילר מול השער, וגם אסנסיו שכמעט בוודאות יעלה מהספסל. אמן וזהו סופו של קארים בקבוצה, סופו של כל בלון. אני לא רגוע לקראת המשחק, תמיד נהיה אנדרדוג שם במינכן. והיינקס מצידו עם הרכב סופר-סופר-סופר התקפי, גם אם חאמס יזוז אחורה מעט, הוא ממש ‘עשה פפ’ 2014, השאלה אם נדע לנצל את זה, מעבר לכך שאני לא מאמין שאפשר לתת משחק הגנתי מושלם כמו אז(ראמוס ופפה). נזדקק למרסלו במצב-רוח ‘חלוצי’ במיוחד בהתקפה.

הם עושים לחץ מאד אפקטיבי ומצליחים להביך אותנו שוב ושוב. אנחנו סתם רצים אבל הם יותר סבלניים וסוגרים לנו את המסירות. אגף שמאל שלנו פרוץ.
לוקאס מתקשה מאד להתמודד עם הלחץ, והחיסרון של בנזמה (בכושר) מורגש. מקווה לראות שם את אסנסיו.
הגול בא מאחת מהנעות הכדור הבודדות שהיו לנו. צריך להמשיך בסבלנות ולהיות ווינרים. ואמוס

משחק הזוי. למרות שבאיירן תקפו והגיעו להמון מצבים טובים (ריברי במשחק שיא) איכשהו היה באוויר שזה לא יכנס ושהמשחק בכיס שלנו, ועוד באמת במשחק בינוני וקצת אפור שלנו. נראה שהמוניטין שלנו משפיע על היריבים.

  • אין לי מושג למה ואני שונא את זה, אבל קיימת קורלציה כלשהי בין היכולת של רונאלדו להימצאות של בנזמה.

  • נבאס- מספיק. טעות איומה, פעם שנייה ברצף.

  • למרסלו יש שלושה שערים העונה בצ’מפיונס, וכולם סופר מכריעים: מול פאריז, יובנטוס ובאיירן. מלך מלך מלך

  • אסנסיו מול באיירן נראה מדהים. לא סגור על ההרכב לגומלין, אבל אסנסיו חייב להיות חלק ממנו

ובאמת, כמו מול פאריז וכמו מול באיירן שנה שעברה- אופי גדול של הקבוצה אחרי פיגור.

לייק 1

אגיד פה משהו שיפתיע אותי גם, בנזמה צריך לשחק.
כל מה שאני הולך להגיד הוא יותר תעודת עניות לרונאלדו ולקישור וההתקפה שלנו אך עם בנזמה אנו נראים טוב יותר. כלומר אנחנו זקוקים לחלוץ ובנזמה זה מה שיש לנו כרגע.
ה442 עם אסנסיו ולוקאס זה ההרכב החזק ביותר שלנו, אך זידאן עושה חכם שנותן קודם כל לקישור החזק שלנו לשחק ורק לאחר מכן מרווח את המשחק עם המערך הזה.
לריאל יש את הקישור החזק בעולם אך אני לא אוהב לראות אותנו ככה, עם 4 קשרים. או שיוותר על אחד מהם וישחק 433 קלאסי עם אסנסיו או לוקאס באחד האגפים (לפני המעבר ל442) או שישחק את ה442 החדש שלנו וזהו.

ואסקז אחד השחקנים האהובים עליי, כמה שהוא משקיע וכמה שהוא נותן ועצם זה שזידאן הרגיש בטוח אחרי פציעה של קרבאחל להוריד אותו ולהכניס חלוץ ובעצם אמר “אני סומך על וואסקז שיעצור את אחד השחקנים הטובים בעולם שתפס חתיכת יום” זה אומר הכל. וכמובן המסירה לאסנסיו.

בנזמה, בין השאר, מתפקד אצלנו סוג של שחקן ציר, השחקן שמקבל כדור עם הגב לשער היריבה ומאפשר להוציא התקפה (למשל ביציאה להתקפה אחרי קרן של היריבה). בנוסף הוא סוג של חלוץ שני. בהיעדרו, אנחנו לא משחקים עם חלוץ שני אחר אלא מעמיסים על הקישור, ואף אחד לא משחק כפיבוט, לכן אני חושב שהחסרון שלו הורגש היום (ואולי גם מול יובנטוס בברנבאו). עם זאת, זה לא אומר שהוא צריך להישאר פה בעונה הבאה, אלא שצריך להביא חלוץ שימלא את התפקיד הזה ועוד קצת… נניח יכבוש.

וכמה התעצבנתי עליו כשהוא מסר לרונאלדו שהיה בנבדל במקום לשלוח את אסנסיו לנעוץ את השלישי.

  • פעם שנייה ברציפות שהתוצאה באליאנץ ארנה משקרת.
  • ראמוס במשחק גדול. הציל 4-5 שערים בטוחים עם כל חלק בגוף בערך.
  • ואסקז הוא כמו אולר שוויצרי.
  • אסנסיו עלה לנו 3.5 מיליון יורו.
  • כוס אמא שלך קיילור.

אני לא בטוח מה הטון של המשפט הזה, אבל בגדול, אני פשוט לא יודע איך לאכול את נבאס. הבחור סופג לא מעט שערים שהוא לא צריך לספוג, אבל לצד זאת לוקח המון כדורים שהרבה שוערים גדולים אחרים לא יקחו. ומעבר לזה שאני חושב שהוא אחד משוערי ה-1 על 1 הכי טובים שראיתי. הוא בקושי סופג במצבים הללו, דווקא גולים מגוחכים כמו מה שהוא כן ספג היום רואים אצלו יותר.

בגדול, אני לא יכול לבוא אליו בטענות. ספג שער באשמתו ולקח לבאיירן עוד 2-3 גולים כמעט בטוחים.

לקח 1 בטוח לטעמי.
אבל רואים על קיילור שהוא לא משרה שקט, כל כך הרבה פעמים היו במשחק מצבים בהם הבלמים לוקחים לו כדור כי פשוט לא סומכים עליו, ואותם לקיחות כדורים יוצרים איבודי כדור ומונעים התקפה שלנו.
גם שוערים גדולים כמו טר שטגן מביאים הצלות, זה לא שקיילור השוער היחיד שמביא אקסטרה ואז זה בסדר שהוא טועה, הוא מביא עצירות לא פחות גדולות מהטובים ביותר לצד טעויות שהם לא עושים, לכן אעדיף את אותם הגדולים ביותר.
דונארומה קפה מישהו מבטיח, ואם הוא צעיר אני מוכן גם לשלם קצת שכר לימוד, כמו יונייטד על דה חאה וברסה על טר שטגן

כבשנו גם את מינכן! גילוי נאות: מרוב ההתלהבות פירסמתי בפייסבוק של האתר תמונה של החבר’ה חוגגים וזה בכלל היה משחק החוץ בעונה שעברה. אבל לא נורא, אפשר לסלוח לי.

לפני הגומלין נגד באיירן בעונת הדסימה, אליו הגענו עם יתרון שברירי של 1:0 מהברנבאו, קרל היינץ רומינגהה התרברב בצד הבווארי - “ריאל מדריד לא יודעת מה מחכה לה במינכן - מחכה לה גיהנום, תהיה שריפה”. ובסוף, אתם יודעים, זה נגמר ב-4:0 מחשמל, פעמיים ראמוס ופעמיים כריסטיאנו. לעולם, לעולם, לעולם אל תזלזלו בריאל מדריד.

הפציעה של רובן באה לנו מצוין מה שנקרא - ומצד שני ריברי הפתיע עם משחקו הטוב ביותר ברמה הזו מאז עונת הטרבל לדעתי, באיירן הגיעה למצבים לעתים בקלות והחמיצה הזדמנויות והיה לנו תחת - אבל זה לא מעניין אותי.
ככה מנצחים משחק גדול בצ’מפיונס: עם הרבה הקרבה, כשהבלם - ראמוס - מציג אחריות ותורם יותר בהגנה מההתקפה. עם ניצול מצבים גבוה - עד שמדובר בבנזמה. עם לוקאס ואסקס שלא תרם התקפית אבל איכשהו שיחק אותה כמגן ימני. וגם כשהשוער שלך מקבל גול באשמתו, שוב. ולמרות שבאיירן בטירוף ‘לנקום’. ולמרות יום רע של קאסמירו ומודריץ’ לדעתי וגם כשכריסטיאנו לא מאיים על השער. לא מובן מאליו לנצח ככה במינכן ‘בלעדיו’. מנצחים עם אסנסיו הגדול כששחקן של טריליון יורו כמו בייל על הספסל - מרגש. מרגש, מרגש, מרגש.

מילה אחרונה - מרסלו. כמה לב, כמה נשמה, משחק הגנה גדול, איזה וולה עצום, עצום, עצום. תנו לו עוד אלף כאלה והוא בועט לקיבינימאט. שחקן שהוא תופעה. הוא גם כבש נגד פאריס ויובה, וואו…

ניצחון אחד ענק במינכן.
שני משחקים מהגביע החשוב מכל
בפעם השלישית ברציפות?
אבל שום דבר לא גמור ופתאום דווקא הברנבאו מפחיד, אני מצפה לערב מורט עצבים כמו אשתקד, כמו נגד יובה העונה, איך זידאן תמיד אומר ‘אנחנו נסבול’.

מעבר לכך, שימו לב: פאריס - בידינו| טורינו - בידינו| מינכן - בידינו. אשכרה 3 מ-3 במשחקי החוץ. זה בלתי-נתפס מה שעשינו. רק בעוד כמה שנים נוכל להעריך את הרצף המטורף הזה שלנו בצ’מפיונס. נגד באיירן אגב יש לנו 6 נצחונות ברצף! מחקנו את המאזן השלישי נגדם.
איך אני לא טס לגומלין, לעזאזל, איזה חברים חרא יש לי. בינתיים טסתי לראות שוב את המשחק בשידור חוזר, כמיטב המסורת במשחקים גדולים. לילה לבן לכולם, חפשו אותי בפייסבוק. ואמוס! #APorLa13

אני לא יודע איך לאכול את המשחק הזה, מצד אחד נתנו משחק הקרבה ענק,ראמוס את וראן היו פשוט גדולים(במיוחד ראמוס שהיה אלוהי) נבאס נתן אך גם לקח;באיירן החמיצו לא מעט ועדיין ניצחנו בגרמניה עוד משחק.
ואזקו הוא פשוט נכס,במחצית הראשונה הוא רץ 6.7 קילומטר,קילומטר יותר מחאמס שהיה במקום השני,הוא עושה הגנה עושה התקפה נלחם בעיקרון כל מה שאנחנו אוהבים.
ראמוס היה היום במשחק אלוהי,הוא פשט עצר כדורים עם כל חלק בנשמה שלו,לא בגוף בנשמה,הוא פשוט היה בכל מקום ולא נתן לאף כדור לעבור אותו.
קיילור הוא חידה מסתורית,הוא ספג שער מגוחך נכון,אבל הוא הציל עוד 3 שערים בטוחים והיציאה שלו לאחד על אחד מול לבאנדבוסקי הייתה אדירה, הוא פשוט סגר את השער וגרם לפולני להחמיץ וזה לא מובן מאליו.
ריברי היה פשוט השחקן הכי מסוכן שלהם, הוא היה פשוט בלתי עציר והרבה מהמצבים שלהם הגיעו מרגליו אבל בסוף הוא התעייף.
רונאלדו לא יכול לשחק לבד בהתקפה,ראינו את זה מול יובנטוס היום מול באיירן ואיזה מליון פעם בעבר,אני לא אוהב את בנזמה אבל הנוכחות שלו חשובה,צריך חלוץ ליד רונאלדו.
בדקה ה 92,מסירה נכונה של בנזמה ואסנסיו מגיע לאחד על אחד מול השוער,בנזמה כמובן מוסר לרונאלדו בנבדל.
הפציעה של רובן לדעתי איזנה את המשחק,אם רובן היה משחק המשחק הזה היה נגמר בתוצאה יותר גבוהה,הינקס הימר הימור אדיר,הקישור שלהם היה פרוץ,עם טיאגו זה השתנה.