לקראת ויאריאל -
סטטוס ריאל:
ריאל מדריד מגיעה למשחק כשהיא חייבת לנצח כדי לצאת לפגרת הנבחרות בשלווה ולא תחת טירוף ובלאגן. עם כל הכבוד ל-0:5 באלמאטי נגד קייראט באמצע השבוע – זו לא “התשובה” האמיתית על ההשפלה בדרבי, אפילו לא אקמול, וצ’אבי אלונסו גם איבד את הפסגה כמובן לברצלונה. ניצחון על קבוצת צמרת בדומה לוויאריאל - יכול להרגיע זמנית. מעבר לכך, כשהקבוצה מנסה להתאושש מהדרבי, הייתה סערה נוספת ומפתיעה – סאגת פדה ואלוורדה שסבל מימים קשים לאחר שספג ביקורת קשה מכלי התקשורת וכן פרסומים אכזריים עד שהיה חייב לפרסם הבהרה בטוויטר. בימים לא פשוטים, זה בטח לא איחד וחיזק את הקבוצה, אם כי אלונסו ניסה לשדר עסקים כרגיל ולא לייחס לכך חשיבות. בחזרה לכדורגל: אם ריאל תצא לפגרה עם 21 נקודות מתוך 24 זו תהיה פתיחת עונה טובה על אף הביזיון בדרבי. זה קרה לה רק פעמיים בשנות ה-2000 - בעונת הדאבל 2023-24 עם קרלו אנצ’לוטי וב-2022-23 אז הייתה לה נקודה אחת יותר. אשתקד ניצחה ריאל ב-16 מ-19 משחקי הבית שלה וזה המפתח. “אנחנו משחקים שוב בבית ונגד יריבה שנמצאת בכושר מצוין בליגה ובליגת האלופות. עלינו לשחק ברמה הגבוהה ביותר ולנצח לפני פגרת הנבחרות. אנחנו רוצים לסיים את רצף המשחקים עם ניצחון והופעה טובה. לחץ? תמיד יש כאן לחץ”, הבהיר המאמן. “אני נהנה מזה”.
פדה הוא הסיפור. הוא עדיין לא ממש הופיע לעונה הזו, מתקשה מאוד בשיטת המשחק של הנעת הכדור ונראה גם מותש אחרי שב-2024-25 שיחק פשוט ה-כ-ל- - נסיבות מקלות טובות. זו הייתה החלטה הגיונית לתת לו מנוחה באלמאטי, אלא שבתקשורת ייחסו זאת לדבריו במסיבת העיתונאים בה לקח אחריות אך גם אמר ש"לא נולדתי לשחק כמגן ימני". להעביר ביקורת על יכולתו זה דבר אחד אך להטיל דופי במקצוענותו והמאה אחוז מדרידיסטה שהוא – זה דבר אחר. אלונסו אמר שזה לא קשור וההחלטה התקבלה עוד קודם לכן. בכל מקרה, מספר עיתונאים דיווחו שפדה ‘סרב’ לשחק וחצו קו אדום, הציגו וידאו שלו נע בעצלנות בחימום ולא משתתף ברונדו. ממש פיקפקו ביושר המקצועי שלו מה שגרם לו להגיב בזעם. פדה יחזור להרכב וישמח לענות על המגרש ובכך להשאיר את הפרשה מאחוריו. אגב, עם או בלי קשר, ויש לא מעט שחושבים שהצבה כמגן ימני דווקא תחזיר לו את חדוות המשחק – פדה צפוי לפתוח במרכז השדה ואילו ראול אסנסיו שמתקשה בעמדה – יהיה המגן בהעדרם של דני קרבחאל וטרנט אלכסנדר-ארנולד (גם אנטוניו רודיגר ופרלאן מנדי אינם כמובן). אלונסו ניסה לסגור סיפור: “פדה מוכן, כמו כולם. אנחנו יודעים כמה המשחק חשוב וכמה הוא חשוב לקבוצה”. אלונסו ש’נדרש להוכיח סמכות’ לפי העיתונאים, הבהיר: “אף שחקן מעולם לא אמר לי שאינו רוצה לשחק בעמדה מסוימת. אני מחליט לפי מה שטוב לקבוצה”. אלונסו הבהיר כי הוא כמעט ולא קורא מה נכתב ולא מייחס חשיבות לתקשורת. “אני לא מתיש את עצמי בזה למען האמת. אני מתמקד במה שיש לי שליטה עליו כמו חדר ההלבשה והמשחק. אני יודע עד כמה השחקנים מאמינים בי וסומכים עליי”.
מהמשחק נגד קייראט כמובן צפויים שינויים נוספים. גם אדר מיליטאו שלמזלינו רק ספג מכה חזקה בדרבי, ואלבארו קארראס שעד אז פתח בהרכב בכל המשחקים - ישובו להרכב. היכולת המעולה של דני סבאיוס רומזת שאולי הוא ימשיך שוב בהרכב, ומנגד צריך לקחת בחשבון גם את אדוארדו קמאבינגה שטרם קיבל את חולצת ההרכב ויש מטרה לשלבו. ומה יהיה עם רודריגו שב-20 דקות מעולות כמחליף עשה הרבה יותר מחברו ויניסיוס ג’וניור?. “יש להם את זה”, אמר אלונסו כשנשאל גם על אנדריק. רודריגו חוזר לסגל נבחרת ברזיל וכל כך רעב לשבור את הבצורת מאז מרץ. “הזמן שלו יגיע”, הוסיף לגבי אנדריק שטרם שיחק העונה. “הוא מתאמן היטב כבר מספר שבועות”. ואולם, אנדריק כמובן לא בתמונת ה-11".
נראה ששאלת מיליון הדולר במועדון היא מה קורה עם ג’וד בלינגהאם. הקשר לא זומן לסגל נבחרת אנגליה במעין החלטה משותפת. הוא פתח בהרכב בדרבי וזה היה מעשה פזיז מצד המאמן, ונגד קייראט שותף רק כמחליף. אלונסו נשאל על האנגלי והבהיר כי הוא וארדה גולר – שדווקא בכושר מצוין ומבשל כמעט בכל משחק – יכולים לשחק יחד. “הם משלימים אחד את השני מבחינתי. אנחנו צריכים להתחבר יותר במרכז השדה. הכי חשוב שאחד ישחק את העמדה של מספר 10 הם צריכים להיות גמישים כל אחד מהם. ראיתי אותם כבר עושים את זה יחד”. עוד על ג’וד – המאמן מספק לו גב: “הוא אותו הדבר כמו תמיד. דיברתי איתו וזו רק שאלה של זמן עד שיחזור לנבחרת. זו שאלה של זמן עד שיגיע לשיאו”. נטיל ספק – אל תופתעו אם האנגלי יפתח במקום פרנקו מסטאנטואונו. אבל, כשג’וד יראה סימני שיפור הוא ישפיע על ריאל גם בבניית מהלכים וגם בהצטרפות מקו שני.
על שחקן אחד כרגע אין עוררין – על קיליאן אמבפה. החלוץ הצרפתי קטף את פרס שחקן חודש ספטמבר של אוהדי ריאל מדריד וגם נבחר לשחקן החודש בלה-ליגה. הוא השווה את פתיחת העונה האדירה של כריסטיאנו רונאלדו עם 13 שערים בתשעת המשחקים הראשונים (2014-15) ונמצא בכושר מדהים. בספטמבר הוא פשוט כבש בכל המשחקים החודש – עשרה שערים בשישה משחקים. ושוב, המועדון, אלונסו ואנחנו האוהדים מחכים לשחקן בחלק הקדמי שיתחיל גם כן ליצור רצף ויוריד מהתלות המוחלטת בו.
בחזרה למסע"ת לפני סיום. אלונסו נשאל על מצב הקבוצה כרגע וביקש פרופורציות. בטוב וברע. “המורל שלנו אחרי אתלטיקו מדריד? זה היה לא נעים. אבל אנחנו לא צריכים להיות שמחים מדי בניצחונות וכך גם לא יותר מדי בדאון אחרי תבוסה. ככל שנהיה מאוזנים יותר רגשית גם במשחק עצמו – נתמודד טוב יותר עם כל מה שבדרך והביצועים שלנו יהיו טובים ויעילים יותר. זה קרה, קורה ויקרה בכל מועדון. לא שכחנו מההפסד אבל לא נסחפנו עמוק לזה”. הוא מבהיר עד כמה הקבוצה רוצה להמשיך לתקן דברים, אוחדת וכרגיל: “הקבוצה היא הדבר הכי חשוב. ולכל אחד יהיה את הרגע שלו. אנחנו רגועים”.
בכל משחק הוא מבקיע. אמבפה.
ריאל מדריד – הרכב משוער: טיבו קורטואה| ראול אסנסיו (אדוארדו קמאבינגה), דין האוסן, אדר מיליטאו, אלבארו קארראס| אורליאן טשואמני, פדה ואלוורדה, ארדה גולר| פרנקו מסטאנטואונו, רודריגו (ויניסיוס ג’וניור) וקיליאן אמבפה
מה המצב ויאריאל?
ויאריאל הפכה לקבוצה האהודה בישראל עם הצטרפותו של מנור סולומון רגע לפני סגירת חלון ההעברות. וברצינות – קבוצת הצמרת של מרסליניו סיימה במקום החמישי אשתקד עם 70 נקודות – כמו אתלטיק בילבאו, נהנתה מהכרטיס הנוסף “שנפתח” לליגת האלופות וחוזרת למפעל היוקרתי לאחר ארבע שנים. ויאריאל איבדה שחקני מפתח כמו אלכס באנה שנמכר בהרבה מאוד כסף, כך גם ירמי פינו, אך ביצעה את הרכש היקר בתולדותיה ולמרסליניו המצוין בהחלט יש עם מה לעבוד והסגל בנוי לעומס. פתיחת הליגה בספרד הייתה טובה עם 16 נקודות מתוך 21, פתיחת העונה הטובה ביותר שלה מאז 2011, והיא מדורגת במקום השלישי. במחזור האחרון ויאריאל גברה 0:1 על בילבאו וזו הייתה סוג הפגנת כוח (מנגד, ההפסד הבודד בליגה היה 2:0 בחוץ לאתלטיקו מדריד). וגם ניצחון בית שמיני ברציפות בלה סרמיקה – השוואת שיא מועדון. “ויאריאל קיבלה ‘דלק’ וממש נקודות של זהב, בשבוע פנטסטי, לפני הביקור בסנטיאגו ברנבאו. ויאריאל הייתה דומיננטית יותר בקרב בין שתיים מהקבוצות שלנו בליגת האלופות”, נכתב במארקה בסיקור המשחק.
בליגת האלופות לעומת זאת היא עדיין ללא ניצחון, כשהפסידה 1:0 לטוטנהאם במחזור הראשון במשחק בלונדון, ובערב יום כיפור, כשמנור לא שיחק כמובן לבקשתו - סיימה בתיקו 2:2 נגד יובנטוס והפגינה אופי עם שוויון דרמטי של רנאטו ויאגה. היריבה הבאה של ויאריאל תהיה מנצ’סטר סיטי ולמרות זאת לאור הטבלה היא תצטרך לקחת נקודות, במחזור החמישי מצפה לה בורוסיה דורטמונד בחוץ כך שזה לא פשוט אבל מוקדם לדעת. בכל מקרה הצ’מפיונס זז הצידה בינתיים. בחזרה ל-לה-ליגה: אשתקד ויאריאל הייתה קבוצת חוץ לא רעה בכלל עם 36 נקודות, חמישה הפסדים בלבד (11-3-5). היא הצליחה לנצח את ברצלונה בחוץ אם כי במשחק חסר חשיבות אחרי שהקטלונים זכו באליפות - 2:3 במחזור ה-37 וגם לסיים בתיקו מול אתלטיקו מדריד. ויאריאל יודעת להתחרות והמילה “להתחרות” חזרה שוב ושוב במסיבת העיתונאים של מרסליניו.
מה שלום מנור? כוכב נבחרת ישראל כמעט בוודאות לא יפתח בברנבאו. אבל הוכיח את עצמו מיד. היכולת הטובה שלו היא התשובה הטובה ביותר לכל האוהדים המטומטמים שלא תומכים בו או התנגדו להגעתו משום שהוא מישראל. מוטב לאוהדים להתבונן על היכולת שלו נגד איטליה למשל. בהופעת הבכורה שלו במועדון, וכמובן שחבריו לקבוצה עדיין לא מכירים אותו מספיק - עלה מהספסל נגד אוסוסנה ובישל את שער הניצחון, לאחר מכן נגד סביליה בפיחאן שוב כמחליף היה צריך מעט מאוד זמן כדי להבקיע את שער הניצחון – שער הבכורה שלו בכדורגל הספרדי. במחזור האחרון הוא כבר פתח בהרכב אך פחות בלט ודווקא מחליפו היה הגיבור. אין ספק שתחת מאמן עם חזון וסגנון התקפי כמו מרסליניו - הציפיות גבוהות. מנור אגב כבר כבש פעמיים נגד ריאל מדריד בליגת האלופות כשחקן שחטאר דונייצק. במארקה נכתב עליו: “הוא אמנם לא היה אמור לפתוח בהרכב (נגד יובה) אך התגלה כזרז נפלא לדקות האחרונות”.
מרסליניו שעבר כברת דרך בוויאריאל לא נבהל מגל העזיבות בקיץ, והקבוצה בנתה את עצמה מחדש. היא מסתגלת גם לפציעות של שחקני מפתח וגם לעזיבות שהיו. מחר הוא ירשום ציון דרך ענק כשישתווה למנואל פלגריני כשיאן המשחקים במועדון עם 259. הוא יחפש את ניצחונו ה-130. אחוז הניצחונות שלו גבוה טיפה יותר משל הצ’יליאני. “זה סיפוק עצום. זה מראה שכולם מרוצים. גם כשעזבתי – הייתה תחושה שעוד ניפגש. לזכות בתואר זה יהיה הדבר האולטימטיבי אבל זה קשה מאוד”, אמר. ב-AS מניחים שהמאמן ישמור על רוב ההרכב שפתח נגד יובנטוס. מרסליניו רוצה להמשיך במומנטום ומבהיר כי השחקנים התאוששו היטב, “למרות המאמץ העצום שהשקענו נגד יובנטוס. נהיה תחרותיים”. מי שאולי ינוח הוא הקשר הוותיק דני פארחו למשל, שלרוב מתעלה נגדינו. בגיל 36 הוא לא יכול לשחק כנראה כמה משחקים ברציפות. תומאס פארטיי, הקשר האחורי שהצטרף בקיץ ומעורר מחלוקת (הוגשו נגדו תלונות על אונס והטרדות מיניות באנגליה), אמור לפתוח ולהוסיף אגרסיביות. איליאייש אחומאש מתמודד על המקום בכנף ימין כאשר בצד שמאל לא ברור האן יהיה זה אלברטו מוליירו כובש שער הניצחון (הגיע מקאדיס) נגד אתלטיק בילבאו או טייג’ון ביוקנן. הבאנקרים הם קומסניה, פאפ גיי וניקולאס פפה.
לחלוץ הגיאורגרי ז’ורז’ מיקאוטאדזה שנרכש בתמורה ל-31 מיליון יורו היה הכבוד להפוך לשחקן הרכש היקר בתולדות המועדון – סכום לא מבוטל עבור הצוללת שאף פעם לא השתוללה, ויש לו כבר שני שערים ועוד אחד במדי ליון. ניקולאס פפה כבר היה במועדון, באנקר בהרכב, ויש לו כבר שני שערים ושני בישולים ב-675 דקות. לקבוצה יש אפשרויות רבות יחד עם מנור גם כן. וצריך לזכור את אלו שלא ישחקו – מלך שערי הקבוצה אשתקד איוסה פרס עם 22 כיבושים – סבל מפציעה, חזר כנראה מוקדם מדי והוא בחוץ. גם ג’רארד מורנו – פצוע כל הזמן. גם חואן פויט בחוץ וההגנה על קו התפר. לואיס ג’וניור יחליף בין הקורות אל אנראו טנאס שהצטרף הקיץ ופתח בליגת האלופות. ויאריאל קבוצה מאוד מאוזנת, כבשה 13 שערי ליגה – כמעט שניים למחזור, רביעית בדירוג. גם ההגנה טובה עם רנאטו וייגה שנרכש ב-24.5 מיליון יורו, וכן הבלם רפא מרין המוכר לנו היטב, מושאל מנאפולי. הצוללת ספגה חמישה שערים – ההגנה הטובה בספרד לצד ברצלונה.
אם ויאריאל תנצח בברנבאו, מה שהמאמן שלה עשה רק פעם אחת לפני כמעט 20 שנה (ב-2006-07 עם רקראטיבו) – הצוללת יכולה להעפיל זמנית לפסגה. מרסליניו לא מתעסק בכך: “זה יכול להיות נחמד אבל בעיקר זמני. אנחנו מרוצים מפתיחת העונה. ריאל מגיעה אחרי תבוסה כואבת מה שהופך אותה למסוכנת יותר. אם נפתח את המשחק חזק זה עלול לפגוע בהם, אבל יש להם כל כך הרבה משאבים כדי לחזור. זו גם קבוצה שונה מאשתקד, כזו שלוחצת בחצי המגרש של היריבה”. הוא מדבר על הרצון לאלץ את ריאל להגן קרוב לשער שלה ומבטיח: “לצד מאמץ מקסימלי וקושי, בטוח שתהיה התלהבות. עלינו למזער נזקים בהגנה ולהגן לא רק אישית אלא גם קולקטיבית”. על אמבפה: “אנחנו יודעים עד כמה הוא החלטי, מדויק, מהיר, הוא מוכיח את זה כל העונה. אבל לא נתכונן בצורה מיוחדת, יש להם עוד שחקנים טובים כל כך”.
הרגע המרגש של מנור. גאווה.
ויאריאל – הרכב משוער: ארנאו טנאס| סנטיאגו מוריניו, רפא מארין, רנאטו וייגה, אלפונסו פדרסה| פאפ גיי, סאנטי קומסנייה, דני פארחו (תומאס פארטיי)| ניקולאס פפה, טייג’ון ביוקנן וז’ורז’ מיקאוטאדזה
היסטוריה ומפגשי עבר:
בעונה שעברה נערך המשחק ה-25 בדיוק בין ריאל מדריד לוויאריאל – מעט מפגשים שכן הצוללת העפילה לליגה הבכירה לראשונה ב-1998. וזה היה משחק טראגי. בתוספת הזמן, רגע לפני שנפרדים - דני קרבחאל, אחרי העונה הגדולה בחייו וטוען לגיטימי לבלון ד’אור - ספג את הפציעה האכזרית ההיא שגמרה לו את העונה. הניצחון 0:2 משערים של פדה ואלוורדה (אחרי הסטה קטנה בכדור חופשי) ו-ויניסיוס ג’וניור - בגולאסו מחוץ לרחבה - איבד משמעות. ב-1:4 המצוין שנה קודם לכן, באמת כדורגל נפלא עם גולאסו ענק של ברהים דיאס - היה קורבן אחר לפציעה - דויד אלאבה שקרע את הרצועה במשחק בינואר. בלינגהאם, רודריגו, ומודריץ’ כבשו גם כן באותו ערב. כשוויאריאל מוציאה משהו מהמקדש זה בדרך כלל בפיקים של שני משחקים רצופים. אז בפעם האחרונה, במחזור ה-28 בעונת 2022-23 היא הנחילה לריאל את הפסד הבית היחיד שלה עם 2:3 ביום בו סמואל צ’וקווזה התעלל בנאצ’ו וכבש צמד. ריאל שנקלעה לפיגור כבר ביצעה מהפך אך הפסידה. שנה קודם לכן ויאריאל מתחה אותנו עם 0:0 בברנבאו, מתסכל ממש. גם בשתיים משלוש העונות הרצופות בהן זכינו בליגת האלופות - הצוללת לא הפסידה. היא קטעה את רצף הניצחונות של זיזו מסוף 2015-16 עם 1:1 ב-2016-17 במחזור החמישי (סרחיו ראמוס כבש בנגיחה) וכעבור שנה עשתה היסטוריה עם 0:1 היסטורי בברנבאו - ניצחון הבכורה שלה במקדש בניסיונה ה-18. פאבלו פורנאלס כבש בדקה ה-87 בסיום אכזרי כשריאל מפעילה מכבש על השער אבל ללא הואיל.
אנחנו מעדיפים לחזור אחורה לקראת סוף העשור הראשון של שנות ה-2000. בעונת 2007-08 ווסלי סניידר כבש שער ניצחון ב-2:3 בברנבאו בערב בו רוביניו כבש צמד, והניצחון פתח את הדרך לרצף מפואר של שישה ניצחונות בית רצופים על הצוללת שהם שיא שלנו. אריאן רובן עשה 0:1 קטן-גדול כעבור שנה בגולאסו ענק, וב-2009-10 הגיע ניצחון השיא שלנו עם 2:6 יפה, כשצ’אבי אלונסו כיום המאמן - כובש בפנדל על אף שהקהל ביקש שראול ייבעט. גונסאלו היגואין וקאקה כבשו צמדים באותו ערב, בעוד כריסטיאנו שמר תחמושת למשחק כעבור שנה – שלושער ב-2:4 בעונת2010-11. ב-2011-12 ריאל ניצחה 0:3 עם בליץ’ אדיר וצ’יפ של אנחל די מאריה, שלישייה בחצי שעה. עוד ניצחונות יפים היו 0:3 בעונת 2015-16 ברצף הניצחונות (מחזור 34), צמד של קארים בנזמה במשחק ההכתרה מחזור אחד לסיום עונת הקורונה 2019-20 (1:2). וגם שני ניצחונות גבוהים בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000. במחזור הראשון של 1998-99, הפרמיירה של ויאריאל אשכרה בליגה הבכירה - היא הובסה 4:1 בברנבאו וחטפה צמד מראוליטו שיסיים כפיצ’יצ’י בתום אותה העונה. ב-2000-01 זה נגמר ב-0:4 גדול, חגיגה אמיתית עם שלושער של גוטי ושער אחד בהקפצה ע-נ-ק-י-ת אחרי בישול של רוברטו קרלוס. ואולי נראה שהמשחק הכי מרגש נגד ויאריאל בברנבאו כלל לא הסתיים בניצחון כאשר מחזור לסיום 2005-06 נפרד זיזו מהמגרש הביתי שלו ב-3:3 עם הצוללת. זיזו כבש את ה-2:2 בנגיחה קשתית אחרי בישול של דיוויד בקהאם (וצמד לג’וליו בפטיסטה), אף עין לא נשארה יבשה, זה היה משחק הדמעות. וההגנה עשתה שטויות. עוד נציין תיקו מאופס בקאמבק של פאביו קאפלו לספסל ב-2006-07 – איכסה. המאזן ב-25 משחקי הבית נגד ויאריאל עומד על 17 ניצחונות לריאל (68%), שש תוצאות תיקו (24%) ושני ניצחונות לצוללת (שמונה אחוזים), יחס שערים 60:26 לטובת ריאל. בסה"כ 50 משחקי הליגה, ריאל מובילה 27:6 בניצחונות.
