- 3-1 עם שלושער של הצרפתי הופכת להיות התוצאה החביבה עליי בצ’מפיונס.
- אנצ’לוטי עם ניהול משחק מושלם, כשמגיע מגיע. אפילו נתן בסוף לילד הוולשי לצבור דקות וביטחון עם הקבוצה הבוגרת.
- אני חולה על קמאבינגה, אבל הוא פשוט לא עומד נכון בהגנה - תמיד צעד אחד מאחורי השחקן עם הכדור. ב-4 מ-5 פעמים הוא מחפה על זה עם יכולות תיקול עילאיות, אבל בכל פעם חמישית אנחנו חוטפים על זה חזק.
- במשחק כזה אפילו קרבחאל נראה כמו שחקן. הבאמת עצוב זה שכשנראה שהוא נפצע, במקום תחושת ה"מה נעשה??" הרגילה שהייתה לי בפציעות שלו, הייתה לי תחושה של “אין בעיה, נסתדר בקלות”…
- בנזמה או ראול זה פאסה. יש לי רעיון לדיון חדש - בנזמה או מסי?
בגומלין יהיו 90 דקות ללוקאקו בחוד מול הגנה של גמדים בראשות נאצ׳ו ואלאבה.
וגם טוכל יעשה שיעורי בית.
יהיה מותח.
וואו איזה משחק! בחיים לא הייתי מאמין שננצח 3-1 בחוץ, ובצורה מוזרה זה מרגיש קל מדי!
במחצית השנייה ריאל לא עשו כלום, צ’לסי הגיעו ל3-4 מצבים טובים, ועדיין הייתה מן הרגשה שזה לא יעזור וריאל ינצחו 3 ואפילו 4. בצמפיונס באמת הכל אחרת.
בפעם הראשונה העונה אנצ’לוטי פתח עם הרכב נכון במשחק גדול, ועשה חילוף נכון של קמאבינגה במקום קרוס, למרות שהיה צריך לקרות 10 דקות מוקדם יותר.
למרות זאת, כל העולם ראה שויניסיוס שפך לאגר אחרי 60 דקות ואנצלוטי היה חייב להחליף אותו ברודריגו/בייל.
בשבת יש חטאפה מצידי שיפתח עם בייל רודריגו ואסנסיו העיקר שבנזמה וויניסיוס ינוחו כמו שצריך, וכמובן שפדה יהיה כשיר.
הגומלין רחוק מלהיות סגור, במיוחד עם המאצ’אפ המדאיג מאוד של לוקאקו מול נאצ’ו את אלאבה.
ומעל כולם קארים בלון ד’אור בנזמה, מכשף השוערים, הראשון לשמו ולגבס על זרתו.
2 הנגיחות האלה היו פשוט אומנות! מי יותר טוב ממנו?
לא זוכר כזאת דומיננטיות בצמפיונס של שחקן מאז כריסטיאנו של 2017/2018 והשלושערים נגד יובה ואתלטיקו.
האלללה מדריד!
לא ציפיתי להופעה כזאת. כיף להיות מופתע לטובה לשם שינוי.
ואלוורדה מוסיף למשחק שלנו כל כך הרבה אנרגיות וכח מתפרץ. הכדור שויניסיוס הדביק למשקוף התחיל מחטיפה של ואלוורדה ופריצה אדירה שלו קדימה בשילוב בנזמה. זה משהו ששלישיית הקישור הותיקה שלנו לא יכולה להציע ובכדורגל המודרני אתה חייב את האופציה לצאת מהר קדימה. מקווה מאוד שהוא יהפוך לבאנקר בהרכב כי הוא שווה את זה. קרוס בדעיכה בחודשיים האחרונים.
האמת שההחמצה הגדולה של בנזמה הייתה צריכה להיות פנדל, לקחו לו את הרגל שנייה לפני הבעיטה. לא בא בטענות לVAR, היה קשה להבחין בזה ובנזמה אפילו לא התלונן.
חבל שאחרי ה 3-1 לא הצלחנו לצאת למתפרצות. צ’לסי שלחו את כולם קדימה והיינו צריכים לנצל את זה לעוד עקיצה. נקווה שלא נבכה על זה בגומלין.
מאוד מקווה שהפציעה של מיליטאו לא חמורה. אם הוא בחוץ לכמה שבועות אנחנו בבעיה רצינית. הגנה של אלאבה ונאצ’ו לא עמידה בפני כדורי גובה.
מול חטאפה צריך לעלות עם הרכב משני. מודריץ’, ויני, בנזמה, קרבחאל וקאסמירו יכולים להיעזר במנוחה כדי להיות טריים בגומלין.
תוצאה של 3-1 לא מבטיחה לנו כלום בגומלין. כבר ראיתי אותנו יותר מדי פעמים מנצחים בחוץ במשחק הראשון ודווקא בברנבאו מפשלים כמעט ועפים. את יובנטוס ניצחנו 3-0 בחוץ וכמעט עפנו. היה גם ניצחון 2-0 בחוץ מול שאלקה והפסד 4-3 בגומלין בברנבאו. נקווה שלא נפשל הפעם, טוכל הוא מאמן שיודע ללמוד מטעויות.
-הכותרות שחשבתי עליהן: המכשף הצרפתי - על הפארטידזו של בנזמה וטעויות השוערים| “עברה שנה - והרבה השתנה” וגם: מומנטום התהפך? - אחרי אופוריית פ.ס.ז’ - > דיכאון הקלאסיקו - >יוצאים לדרך חדשה? אנסה לסכם בנקודות:
סוף סוף שברנו את קללת צ’לסי ותומאס טוכל לפחות מבחינת הסטטיסטיקה. אבל “ראו הוזהרתם” - תוך פחות מחמש דקות נספוג בגומלין בברנבאו? כלום לא גמור. זוכרים את עונת 17/18? אחרי שני ניצחונות כבירים במשחקי החוץ בנוקאאוט - ריאל חילקה מתנות דווקא בברנבאו. ברבע נגד יובנטוס אחרי 0:3 - ספגנו כבר בדקה השנייה מראשו של מנדז’וקיץ’ שהתגנב מאחורי קרבחאל; בגומלין חצי הגמר נגד באיירן מינכן (יתרון 1:2 מגרמניה) - קימיך הפתיע את קיילור בדקה השלישית.
המשחק הזה לקח אותי אוטומטית אחורה לעונה שעברה כדי להבין איך זה יכול להיות שמילא הודחנו - אבל צ’לסי עשתה לנו קרקס ושיחקה הרבה יותר טוב כבר בספרד שם יכלה לסגור עניין. לא בוכים על חלב שנשפך אבל זו קבוצה שצריך לעבור. אמרתי את זה קודם לכן.
איזה כיף לראות הרכב נורמלי שעוזר לקבוצה, איזה כיף לראות שחקני וורלד-קלאס כמו בנזמה וקורטואה המנהיג שהגיע לו לנצח בגשר. אנצ’לוטי עם בחירת הרכב ראויה וגם ניהול משחק מעולה (רציתי לראות את מריאנו עולה להרביץ אבל הוא מאוהב בסבאיוס ‘הוא ייקבל הרבה דקות בחצי השני של העונה’). היו דקות מרגשות של Ole Ole Ole שאיזה אלף אוהדים שלנו נהנו מכל רגע, היה מרגש והייתה בי גם קצת שמחה לאיד כלפיהם. ריאל לא חילקה מתנות, כל שחקן בקבוצה ידע איפה יהיה החבר שלו, הנעת הכדור הייתה שקטה מאוד ופה אני רוצה להחמיא לטוני קרוס. פתאום קאסמירו יכול לעצור את קאנטה. אפילו דני קרבחאל חזר להיות שחקן כדורגל. הייתה תחושה טובה בכל מתפרצת שלנו בזכות המהירות של ואלוורדה, כמובן, פדה שחייב לפתוח בהרכב (אני מאוהב) ושרף את הקו גם בדקה ה-80 וגם בזכות ויניסיוס שחייבים לשלוח אותו לשטח. הספידו אותנו מהר מדי. אני ‘צעקתי’ פדה להרכב עוד מהמשחק נגד פ.ס.ז’ בחוץ.
אמנם הוא בישל שער אבל מבחינתי ויניסיוס הוכיח שקפיצת המדרגה לא הייתה ברמה לה ציפינו עם איך שהחלה העונה הזו. הוא היה חייב לבעוט מהר, בנגיעה, לפינה הרחוקה או לפחות שטוח - ולא לנסות לכדרר ברחבה. עצם זה שהבעיטה השנייה שלו לא נבלמה זה פוקס.
לטעמי ריאל קצת פספסה, טוכל ויתר על קאנטה מאוד במפתיע, גם על הבלם השלישי, די ‘פירק’ את האמצע והלך על התקפה בכל הכוח או לפחות ניסה. ועוד כדור עומק אחד נכון ואולי היה מגיע 1:4, לא ברור לי למה הלכנו אחורה מול קבוצה מבוהלת ביום רע בה אף שחקן לא היה במיטבו. עם עוד שער אפשר היה כבר להתכונן לחטאפה ולעלות במשחק הבא את כל כוכבי הקאנטרה של ראול, המריאנות, היוביצ’ים והסבאיוסים. אבל אין דבר, לא נהיה חזירים.
בנזמה ברברי, מטורף, קוסם. שבר אינסוף שיאים. אני חושב שלהתעסק בזה שהוא אמנם קיבל מתנה רביעית ובמשחקים גדולים, משוערי היריבה - זה להתעסק בקקה. בטח כשהוא כובש שתי נגיחות מדהימות וכל נגיעה בכדור ממש שירה בתנועה. פארטידזו. אחרי פ.ס.ז’ כתבתי שזה משחקו הגדול בקריירה - אז קבלו עדכון, כשקארים עושה רונאלדו (למה להתעסק במה היה קורה אם…). קאפלו אפילו השווה אותו לדי סטפאנו. בנזמה תמיד היה שחקן עם משחק ראש מעולה, חייבים לציין. שני השערים הם גאונות. כיף שזכינו לראות אותו בשיאו גם אם אני חושש כי אוטוטו הוא עובר את ראוליטו שלנו. לבנזמה היה מקום בקבוצה האגדית של 2003 במשחק המסירות מרגל לרגל של פיגו-זידאן-ראול ואם תרצו גם רוברטו קרלוס.
אין כמו כדורגל, ואתם יודעים מה ההמשך…“ויתרתי על השעות שינה. תודה אלוהים. תודה!”. הולך להמשיך במנהג ולצפות בשידור החוזר של המשחק ולקפוץ בגולים עוד פעם. בעזרת השם ראול נשלים את המשימה במשחק הבא. ואפילו יש וידאו חביב שלנו מהמפגש כשבן צילם את השער השני. “Así, así gana el Madrid”
כן… אין לו שום ערך מוסף. הוא מתפנה למסירות ומנהל משחק יפה כולנו יודעים את זה אבל קשר מודרני חייב משהו מעבר לזה ואין לו את זה פשוט. מעדיף לקבל 89% אחוז דיוק במסירות אבל שחקן שאשכרה מביא משהו אחר, פיזיות, כדרור, יכולת הגנה יוצאת דופן או יכולת התקפית יוצאת דופן. קרוס הוא בלוף אחד גדול.
אני לא זוכר מי כתב את זה או אולי זה הופיע בסיקור המשחק של דור, אבל הציטוט של זידאן על זה שאם הזאר היה ברמה הרגילה שלו היינו עוברים שנה שעברה את צ’לסי וזוכים בגביע, לא יוצא לי מהראש.
ראינו אתמול ובמשך כל העונה איך ההתקפה שלנו נראית עם שחקן הכרעה נוסף שאפשר לסמוך עליו ליד בנזמה בהתקפה, וכן ויניסיוס למרות חוסר בשלות שעדיין קיים הוא שחקן על, תבדקו איזה עוד שחקנים שמו העונה 17 גולים ו-15 בישולים ותראו בחברת מי הוא נמצא.
מה היה קורה אם הזאר היה הזאר? אבל על אמת. בלי פציעות, בלי עודף משקל, בלי חולשה מנטלית, פשוט השחקן טופ 3 שהיה בפרמייר ליג שמחסל הגנות ואי אפשר לעצור אותו.
אני חושב שכאן מגיעה מילה טובה לפלורנטינו, או יותר נכון לקחת בחזרה כמה מילים רעות שנאמרו עליו, כי ההרכב שניצח אתמול את אלופת אירופה 3-1 בחוץ היה אמור לעלות לכל משחק כבר לפני 3 שנים כשהזאר הגיע (ובלי לדבר בכלל על הקריסה של בייל בעונת לופטגי כשהיה אמור להוביל את הקבוצה ביחד עם בנזמה שזרח מהרגע שרונאלדו עזב). עם ואלוורדה על תקן די מריה, שמשחק כקשר כשהכדור אצל היריבה וקיצוני שפורץ קדימה כשהוא אצלנו, הקישור המיתולוגי פתאום כן מתפקד, וכמו שכתבתי, עם שחקן הכרעה נוסף ליד בנזמה ריאל לא כזאת שבלונית ומוגבלת.
זה מה שפרס תיכנן, והוא היה מוכן להוציא על זה 100 מיליון, ועוד בעונת חוזה. מעבר לשאלה אם בזמנו זאת הייתה עסקה משתלמת או לא (בדיעבד כולנו חכמים), אי אפשר להגיד שהוא לא ‘צדק’ בראייה שלו של בניית הקבוצה, פשוט כי אתמול ראינו בדיוק אותה קבוצה ואותם שחקנים של ה-3 שנים האחרונות, רק שבתכנית של פלורנטינו במקום ויניסיוס היה אמור להיות הזאר בשיאו.
זה חורג מהדיון אבל עוד שתי דוגמאות שקופצות לי לראש זה שבקיץ האחרון כולנו התאכזבנו מאנצלוטי, אבל לפני שבועיים אלגרי אמר בראיון שהוא כבר היה סגור בריאל והוא זה שדפק ברז.
עוד דוגמא זה לבנדובסקי, שגם כאן המועדון גם סגר איתו ב2013 אבל הוא בחר באיירן.
אני גם לא תמיד מבסוט מהסגל הגראיטרי שלנו והיו טעויות בשנים האחרונות אבל זה לא עיוורון מוחלט כמו שאנחנו חושבים.
הדבר שהכי הרשים אותי במשחק של קארים אתמול זה התסכול הגדול שלו אחרי ההחמצה הגדולה שלו במחצית הראשונה. זה הטריד אותו גם דקות לאחר המהלך, והוא אף אמר בריאיון לאחר המשחק שהגול השלישי היה השמח ביותר, כי הוא הרגיש צורך לעשות לכבוש לאחר ההחמצה ההיא.
אני חושב שזאת תמצית השינוי של בנזמה בשנים שאחרי רונאלדו. מתדמית של מחמיצן אדיש, הוא עבר שינוי ב-180 מעלות ולאט לאט השתלט על הקבוצה. היכולת שלו מאז עזיבת רונאלדו בכלל והשנה בפרט זה משהו שעבורי הוא פשוט לא ייאמן. גם אם ידעתי שיש לו כדורגל ברגליים, תמיד חשבתי שמנטלית הוא לא שם ושבאופן כללי הוא לא מספיק טוב כדי להיות החלוץ הפותח בטאבו של ריאל מדריד כבר 10 שנים give or take. הייתי בדעה נחרצת לאורך רוב התקופה שלו בריאל שאנחנו חייבים חלוץ אחר, לכל הפחות אחד שיתחרה איתו על ההרכב, עם עדיפות לאחד שיחליף אותו בהרכב ושהוא יעבור לספסל/לקבוצה אחרת. לא האמנתי בו במשחקים גדולים, חשבתי שהוא מחמיצן ושהוא לוקה במנטליות שלא מתאימה לנו. לא אשכח את ההחמצה שלו מול ליון אי שם בשמינית הגמר, בה היה צריך למסור לרונאלדו. עבורי לפחות, גם בעונות טובות יותר, זה הרגיש עוד מאותו הדבר, וסמכתי בעיקר על רונאלדו במלאכת הכיבוש.
אני נפעם מהיכולת הנוכחית שלו, לא משהו שחשבתי שאזכה לראות ממנו כשחקן כדורגל. עליו קמה ונופלת ההתקפה, הוא חד משמעית עושה את השחקנים שמסביבו טובים יותר, ובגלל שכדורגל כבר אמרתי שידענו שיש לו, השינוי העצום הוא כמובן מנטלי. סוחב אחריו את הקבוצה, לוקח אחריות, רץ אחרי כל שחקן הגנה ומציק לכל שוער. תודה לך קארים, תודה שגרמת לי לאכול את הכובע ולהנות מהכדורגל שלך.
באותו עניין, אישית אין לי ספק שלרונאלדו יש חלק לא קטן במה שאנחנו רואים מקארים. אולי הוא ״הפריע״ לו מקצועית לקחת על עצמו יותר ולפרוח מוקדם יותר, אבל אולי כל זה לא היה קורה אלמלא כריסטיאנו היה בקבוצה. אני בטוח שלמנטליות הווינרית של כריס הייתה השפעה עצומה על קארים, ולא לחינם הוא מכבב בנוקאאוט בצ׳מפיונס כשהקבוצה כל כך זקוקה לו, מזכיר לי מישהו שבזכותו לקחנו את התואר דווקא בשנים בהן לא היינו הטובים באירופה.
בנושא אחר - בסגל הנוכחי שלנו, פדה חייב לפתוח בכל משחק. גם את קאמבינגה הייתי רוצה לראות יותר.
לדעתי זה בדיוק הערך המוסף הגדול שלו מול קבוצות שמנסות להפעיל לחץ. הוא תמיד מגיע בין שחקנים ופותח עוד אופציית מסירה.
בלעדיו, הבלמים שלנו היו מעיפים כדורים למעלה.
השקנל שלי לדיון, קרוייף אמר פעם ששחקן כדורגל מחזיק בכדור בממוצע כ-3 דקות, מה שהוא עושה ב87 דקות הנותרות ללא הכדור הוא מה שחשוב.
ללא קרוס שמספק פעם אחר פעם כתובת לכדור ומשחרר את הלחץ של היריבה היה לצ’לסי הרבה יותר קל להפעיל מכבש עליכם וקל מאוד להתעלם מהאספקט הזה כי הוא לא נוצץ, מזכיר לי את בוסי והאנדרייטד שלו אצל אוהדים מחוץ לבועה הקאטלונית כי הוא לא סקסי.
בוסי הוא לא אנטרייד בשיט, הוא קשר אחורי אדיר והיה תקופת שהוא היה הטוב בעולם.
כיום, הוא שחקן חלש עם הברקות פעם ב…כמו שהיה בקלאסיקו שהוא פשוט כיכב.
בנוגע לקרוס, קרוס לא מורגש אבל הוא חשוב למערך. אני אישית מעדיף שנשחק עם קאמבינגה במקומו כיוון שהוא יותר פיזי, נייד ותמיד מנהל בצורה מעולה את המשחק.
ניתן לראות זאת בצורה מעולה בגומלים מול פסז, ברגע שהוא עלה לשחק כל המשחק השתנה.
כמה נקודות:
- מנדי שחקן חשוב מאד, צריך להגיד את זה. אני עדיין מקווה שיגיע בלם שישחרר את אלאבה לעשות מה שהוא יודע באגף (להחליף טוב במצויין), אבל בלי מנדי זה משהו אחר
- הסיבה מבחינתי להאמין בפדה היא שהוא מתחיל כל משחק ממאה ועשר אחוז של עבודה במגרש. גם ביום רע נקבל ממנו תוצרת בסיס של כיסוי שטחים, ריצות מטורפות והמון פיזיות
- הגומלין יהיה ביתרון ומבחינת אווירה בברנבאו זה פחות טוב. הברנבאו הוא מגרש ביתי כשצריך אותו (פריז), אבל בדרך כלל לא מאד עוזר כשיש קורטוב של שאננות
- אנצ’לוטי הוא לא פפ וגם לא יהיה (גם זידאן לא, אגב), אבל הוא גם לא מקובע כמו שעשיתם אותו. רואים ניסיון אמיתי להתקרב קצת לכדורגל המודרני. זה לא יהפוך אותו לנגלסמן מחר בבוקר, אבל לפחות זה לא נראה פתטי כמו במקרה של מוריניו
- מפה לשם אנחנו בעמדה מצויינת לעשות אליפות וחצי גמר. ממליץ לכל אוהד להנות מהעונה הזו שכנראה תסתיים עם יותר ממה שציפינו. אפשר להתמקד בבעיות הרגילות והידועות, אבל זו עונה להנות ממנה
- השער הראשון זה מסטרפיס של כדורגל. הנעת כדור מאחור, שינוי קצב התקפה של בנזמה עם מסירה מהירה, בנזמה גונב טיפה ימינה ואז רץ ישר לנגוח מהרמה מצויינת. ריאל מדריד היא מסורתית מועדון שיכול לחסל כל קבוצה בשלוש דקות ולהשאיר את היריב כשהוא לא מבין איך ברח לו המשחק בלי שהוא בכלל שם לב. רק להנות
טוב, אין לי יותר מדי להוסיף לדיון הנהדר הזה.
רק אומר שאחרי השער השלישי של קארים, ההתקפה כבתה לחלוטין. חבל שהשחקנים לא מרבים לבעוט מרחוק.
שער רביעי היה מביא את ריאל לצעד ושלושה רבעים לקראת חצי הגמר.
אני מאוד שמח בשביל פדה, הערך המוסף שלו הוא כושר הסיבולת, יכול לרוץ, לתקל ולהפעיל לחץ גבוה נון-סטופ.
מקווה לראות אותו פותח כמה שיותר, הוא מדרידיסטה אמיתי.
ויני אטרקטיבי ברמות, אני בהחלט מאמין שהוא יגדיל את התפוקה שלו בעונות הבאות. אני מזכיר לכם שגם כריסטיאנו ובייל לא היו סקוררים כבירים בגילו.
מה שטוב אצלו זה שאין לו את העצלנות וחוסר המחויבות האופייני לשחקנים ברזילאים.
קאסמירו במחצית הראשונה נטרל לחלוטין את קאנטה, הזכיר נשכחות.
לנוח מול חטאפה ולהגיע ברעב מוחלט לגומלין, אסור שיקרה שוב מקרה יובנטוס.
ציינתי בתגובה שלי יכולת הגנתית יוצאת דופן שלבוסקטס בהחלט יש. קרוס מאוד טוב באספקט של ניהול משחק אין ספק אבל יש שחקנים שיהיו מנהלי משחק קצת פחות טובים ממנו אבל יביאו אלמנטים אחרים וחשובים יותר. בייחוד כשיש לנו מודריץ אחד בהרכב שעושה כל מה שקרוס יודע והרבה יותר מכך.
חייב לציין,דווקא המושמצים שלנו היו טובים מאוד אתמול,קרבחאל היה מעולה חוץ מהשער שספגנו שהיה באשמתו,אבל הוא היה נהדר בשאר המשחק והיה שותף מלא להנעת כדור ולהתקפות מתפרצות.
קאסמירו במחצית ראשונה היה בכל מקום,כמו שהתרגלנו.
טוני קרוס היה מעולה והיכולת הטובה שלנו במחצית הראשונה היא הרבה בזכות היכולת שלו לנהל משחק תחת לחץ של יריבות.
ומעל כולם כמובן קרלו,כשמגיע מגיע,אתמול נראינו כמו קבוצה טקטית שיודעת בדיוק מה היא עושה ומה היא רוצה,ההרכב גם היה מעולה ואפילו החילופים,שאפו.
אתה רוצה להסביר לי ששחקן שכל הקריירה שלו משחק בטופ שבטופ של הכדורגל העולמי לא מספק שום ערך מוסף?
באיירן, ריאל ונבחרת גרמניה והשחקן הוא סתם שחקן פרווה? זה לא מאמן אחד, זה כמעט 10 מאמני על שנתנו וממשיכים לתת לו מקום קבוע בהרכב בקבוצות הכי טובות בכדורגל העולמי למשך עשור שלם!
קרוס זה שחקן וורלד קלאס מהרמה הכי גבוהה. אין כאן עניין של דעה שלי ודעה שלך, זאת עובדה שאין עליה עוררין.
טוב מספר נקודות שלי בעקבות המשחק:
- בדומה למשחק מול פאריז (אם כי בצורה הרבה פחות נחרצת), התוצאה לא באמת שיקפה את מה שקרה על כר הדשא וריאל נהנתה מהרבה מאוד דברים שהסתדרו איכשהו לטובתה. אז כן, צ’לסי לא שטפה אותנו כמו פאריז אבל זה לגמרי יהיה הוגן להגיד שהמשחק היה די שוויוני והניצחון 1-3 הזה די בקלות יכל להיראות אחרת. רוצה לומר, בוא לא נסתנוור, יש המון בעיות, ואני עדיין שייך לקבוצה שמאמינה שהקישור הזה כבר אבד עליו הכלח.
- סוף כל סוף הזקן למד, אבל באמת שכבר לא הייתה לו ברירה. זה לא רק הפורום כאן, כל העולם כבר זעק שוואלורדה חייב לשחק ואם אנצ’לוטי היה מתעלם מזה שוב הוא כבר לא היה תרח זקן אלא סתם משוגע. וואלוורדה הוא נכס, ואני חייב להגיד שאני גם לא כזה בטוח שזה כזה ברור שהוא “בכלל שחקן אמצע”. לוואלוורדה יש את החסרונות שלו ודווקא כתומך נוסף מהצד אני חושב שהרבה מאוד מהיתרונות שלו באים לידי ביטוי.
- ריאל מדריד חייבת קשר אמצע להרכב לעונה הבאה, הרבה יותר משהיא חייבת חלוץ נוסף או מגן ימני. טוני קרוס לא שייך לכדורגל המודרני. ככה זה כשאתה מופיע במילון תחת הערך “ההפך מאינטנסיבי”.
- ריאל מדריד חייבת בלם להרכב לעונה הבאה, הרבה יותר משהיא חייבת חלוץ נוסף או מגן ימני. דויד אלאבה לא בלם, ואם צריך, אני אמשיך להגיד את זה אחרי כל משחק. שיתמודד בצד שמאל מול מנדי ופתרנו בעיה ב-2 עמדות על ידי רכישה של בלם אחד.
- קארים בנזמה שחקן הכדורגל השלם ביותר שדרך במגרש ב-20 שנה האחרונות למעט אחד ליאו מסי, ואף אחד לא ישכנע אותי אחרת. וזה ממש לא רק השנתיים האחרונות.