1/4 גמר האלופות :: 3-3 פסיכי מול מנצ'סטר סיטי

לקראת מנצ’סטר סיטי

מקווים שנחתם כי כעת הלב הולך לפעום חזק. איך פאר טסי אומר בשיר שלו? “דפיקות הלב” - שמונה ימים אחרי המשחק הנוח האחרון שלה, ריאל מדריד מגיעה לרגע האמת - קרב ענקים. גמר ברבע הגמר. המלכים של אירופה עם חוב גדול מהשנה שעברה - נגד אלופת אירופה. האם למדנו את הטעויות מהאיתיחאד? קרלו אנצ’לוטי מבטיח שכן (וגם אנטוניו רודיגר). הברנבאו לובש חג, ויניסיוס ג’וניור חוזר, קייל ווקר בחוץ אך סיטי מלאה בארטילריה מקדימה וגם ברודרי. כל ההכנות לקראת המשחק מחר (שלישי, 22:00) - בת’רד המיוחד הזה.

image

סטטוס ריאל מדריד:

ריאל מדריד מגיעה לרגע השיא של העונה כשהיא מרוצה ועם אפס תלונות – המצב בליגה טוב – שמונה נקודות יתרון כשנותרו שמונה משחקים, מרבית השחקנים בכושר טוב (ותודה לפגרת הנבחרות שהעירה את רודריגו), הסגל כמעט מלא – אפילו אדר מיליטאו התקאמבק, וכמובן מנוחה חביבה שבאה בזמן. וכעת שמונה ימים אחרי ה-0:2 על אתלטיק בילבאו בליגה – הקבוצה של קרלו אנצ’לוטי שהגבירה את האינטנסיביות והייתה נתונה לרס"ר אנטוניו פינטוס – מרגישה מוכנה. ריאל לא מפחדת מאף אחת, גם לא מאלופת אירופה, בטח לא בסנטיאגו ברנבאו - גם אם ישנו סיוט מאשתקד. לא תשמעו את המילה נקמה – אבל כן. רוצים לנקום. “אומץ ואישיות הם הבסיס במשחקים מן הסוג הזה. אני בטוח שניתן את הטוב ביותר בכל האספקטים – פיזית, מנטאלית וטכנית”, אמר ודיבר על אותו יום באיתיחאד: “בעונה שעברה שיחקנו בלי אומץ ובלי אישיות, גם כדורגל היה חסר לנו. אנחנו קבוצה טובה מאוד השנה ושונה. אנחנו יודעים מה צריך לתקן”. הוא דיבר על הניידות שהוסיף ג’וד בלינגהאם לעומת קארים בנזמה.

כבר עשרים שנה חלפו מאז ההדחה האחרונה של ריאל במעמד רבע הגמר, טפו-טפו-טפו, את השלב הזה בדרך כלל היא צולחת. והמפתח הוא המשחק הראשון, להשיג יתרון. הסנטיאגו ברנבאו. ואין שום דרך טובה יותר מצד קרלו לחגוג את ציון דרך הענק שלו עם המשחק ה-200 בליגת האלופות – מאשר עם ניצחון. שיאן הזכיות במפעל מגיע לעוד שיא חסר תקדים. בריאל מספר המשחקים שלו עומד על 56. “זה הולך להיות משחק מאוד אטרקטיבי עבור עולם הכדורגל עם כל כך הרבה איכות על כר הדשא”, אמר. ריאל תצטרך להציג משחק מושלם, אחרת זה לא יספיק.

מאז המשחק נגד בילבאו החל ‘קמפיין’ “הברנבאו לובש לבן” מקיר לקיר, ויהיה טירוף. זה התחיל עם רודריגו, המשיך עם ויניסיוס ג’וניור, כל אחד נרתם למשימה. פסיפס אמיתי מתוכנן לראשונה מאז עונת הקורונה. “לבשו לבן ותמכו בקבוצה שלכם”. אתם מכירים את הלו"ז – האוהדים ימתינו לאוטובוס בשדרה, נגינת ההמנונים והרחש ביציע כשריאל תתקרב לשער. המשחק סולד-אאוט מזמן, רק ברי מזל השיגו כרטיס, וישבר שיא הצופים מאז הקלאסיקו במרץ 2020. הכל מוכן להצגת כדורגל וכעת צריך לספק אותה. “הקסם של הברנבאו” מסוגל לעבוד והפעם לא בגומלין? אולי ריאל תדמיין שהיא בפיגור? מצד אחד התוצאות העונות נותנות נחת. ריאל לא הפסידה כבר שנה בבית, מאז אפריל (טפו-טפו-טפו), ניצחה ב-13 מ-15 משחקיה בליגה וב-16 מ-19 בכל המסגרות. מה שכן – קשה לומר שריאל באמת בלתי שבירה. הרי 1:1 כמו בעונה שעברה זו תוצאה איומה. ריאל נכנעה אשתקד למשל לברצלונה בקופה דל ריי, טרם שיחקה נגד הקטלונים העונה בליגה. בעונת הדאבל היא הובכה כהוגן נגד צ’לסי ואפשר ללכת אחורה גם להפסד נגד אותה סיטי ב-2020 ואפילו פאנצ’רים דווקא במקדש בזכייה האחרונה בליגת האלופות.

אחד המפתחות עבור ריאל הוא פשוט לשחק עד הדקה ה-90. כמו שאומרת השורה, המיתוס בשיר האוהדים, כמו שאמר נאצ’ו לקארים בנזמה המחויך אשכרה באותו ערב ושיעור ההיסטוריה הקצר לאדוארדו קמאבינגה – Hasta el Final. תשאלו את רודריגו, בקיצור. ריאל שמשחקת עד לרגע האחרון ויכולה לבצע מהפך גם בשנייה האחרונה – למשל אלמריה (2:3) או הקלאסיקו בזכותו של ג’וד. קרלו הבטיח שהפעם ‘לא יעשה שטויות’ בהרכב – בשפת רחוב. לא נראה עוד התרפסות מיותרת כמו נגד לייפציג לדוגמא.

ההרכב? הכל צפוי חוץ מעמדה אחת. ויניסיוס ג’וניור חוזר לאחר שהחמיץ את בילבאו בשל כרטיסים צהובים, במרכז השדה כלל אין שאלות: טוני קרוס-פדה ואלוורדה (שיאן הדקות של קבוצה העונה)-אדוארדו קמאבינגה. “הפעילו עלינו לחץ גבוה בשנה שעברה ולא היינו מוכנים. אנחנו יודעים ממה כדאי להימנע”, הבהיר. שאלת מיליון הדולר: הקפטן נאצ’ו שאולי את משחקו הגדול בקריירה הציג נגד סיטי לפני שנתיים, או אורליאן טשואמני. עם הצרפתי בהרכב ריאל בלתי מנוצחת העונה והוא שיחק כבלם בתשעה מפגשים. ריאל שמרה על שער נקי חמש פעמים. הוא אתלט טוב יותר, הוא מניע כדור, הוא חשוב במצבים הנייחים. קרלו לא יגלה דבר. בשעות האחרונות דווח כי טשואמני בעמדת יתרון. עבור אנדריי לונין שעבר בהצלחה את המבחן בשמינית הגמר עם תשע הצלות – ממתין האתגר הגדול בקריירה שלו. הוא יצטרך ללבוש את חליפת הקוסם של טיבו קורטואה מהמשחק במדריד לפני שנתיים.

מי שבטוח במרכז ההגנה הוא אנטוניו רודיגר שללא ספק הוא אחד מהמצטיינים של ריאל מדריד העונה ובפניו אתגר ענק - מול ההתקפה הטובה בעולם - הוא השחקן שלא במקרה הגיע למסיבת העיתונאים. הוא מוכן לעוד סיבוב נגד ארלינג הולאנד והוא מדבר בכנות על האכזבה אשתקד: “קרלו לא צריך להתנצל בפניי על מה שקרה במנצ’סטר. אני מכבד אותו גם אם לא אהבתי את זה. במדריד עשינו משחק טוב. גם אני מול ארלינג וגם הקבוצה. הרעיון העונה זהה, לשלוט במצב מול השחקנים המסוכנים של סיטי”. “זו הייתה עונה טובה מאוד עבורי ועבור כולם. ליגת האלופות מאוד חשובה לי, אנחנו יודעים את חשיבות הטורניר עבור המועדון. שום דבר לא חשוב אם לא נתקדם ונמשיך הלאה”. הוא התחמק כמובן מהשאלה על הפרטנר המועדף עליו. “אנחנו צריכים להיות חיוביים לגבי סיכויי העלייה לשלב הבא. אנחנו סומכים על עצמנו, הדינמיקה מעידה שאנחנו בכושר טוב. אנחנו לא מתכוונים להישאר ולהעלות ספקולציות, זה גם חלק מהמשחק. נצטרך לדחוף חזק יותר ברגעים ספציפיים ואחרים בהם נצטרך לסבול יותר, אנחנו מוכנים לעשות את זה. במשחק כזה אתה הולך לתקוף ואתה הולך להגן”. עוד על המאבק מול הולאנד: “אי אפשר לשלוט בהכל ותמיד לנצח. זה דו-קרב מאתגר כי הוא חלוץ מצוין. צריך לשלוט גם בשחקנים כמו קווין דה בריינה, כדי שהדברים יהיו קלים יותר”.

ועם כל הכבוד להגנה, ריאל חושבת התקפה. רק במשחק אחד העונה היא לא כבשה – דווקא בבית נגד ראיו וייקאנו. אנחנו חושבים איך לבלוט ולא רק איך לעצור אותם. המשחק הראשון חשוב לנו מאוד כי הוא באצטדיון שלנו ואנחנו חייבים להשיג יתרון. כמובן שאני מאוד עצבני לפי משחקים, בטח כאלה, השעות האחרונות לפני המשחק הן בלתי נסבלות. לפני כמה ימים חשבתי שהפסד הוא סבל וניצחון הוא אושר. לעתים ניצחון הוא רק הקלה. אושר זה אם אתה זוכה בתארים", הבהיר קרלו. ריאל מקבלת בברכה את שובו של ויניסיוס, השחקן הטוב ביותר שלה ב-2024. הוא מתאחד שוב עם ג’וד בלינגהאם שמבחינתו אחרי חודשיים של ירידה ביכולת (כבש נגד סיטי פעמיים במדי בורוסיה דורטמונד) – ישמח להזכיר את מי הכתירו עד לפני חודשיים כשחקן הטוב בעולם. האנגלי שכבש 20 שערים העונה והוסיף עשרה בישולים – כבר השוואה את שיאו בליגת האלופות עם ארבעה שערים במפעל. ויניסיוס שכבש את הגולאסו אשתקד יהיה קלף קטלני על אחת כמה וכמה בהיעדרו של קייל ווקר מן הצד השני. ג’וד יעשה גם הרבה מאוד עבודת הגנה. לשניהם כמובן אסור לעשות שטויות, כרטיס צהוב שלהם והם לא נוסעים למנצ’סטר וכנ"ל קמאבינגה וטשואמני. ממש “אזהרה מרובעת” כפי שנכתב בכלי התקשורת. ויני טוב מביא את ריאל לשיאים חדשים. מעבר לכך הוא “הסיוט” של האנגליות, מעורב ב-29 שערים בליגת האלופות בשלוש השנים האחרונות. רודריגו ייזכר לעד כאחראי על נס סיטי 2022, גם לאותו ערב קסום הוא הגיע אחרי צמד בליגה…

המאזן של ריאל במשחקי הבית נגד אנגליות לא ממש מרשים – הוא עומד על 12 ניצחונות, שמונה תוצאות תיקו וארבעה הפסדים. אשתקד ניצחה ריאל את ליברפול במשחק הגומלין בשמינית הגמר וכן את צ’לסי. נגד סיטי ריאל ניצחה שלוש פעמים בבית (מי לא זוכר את ה-1:3 בעונת הדאבל ) והפסידה הפעם אחת. ריאל ניצחה ב-16 מ-21 משחקיה האחרונים באירופה. בהשוואה לגומלין בעונה שעברה, מעט שחקנים נכללים בהרכב. “היעדרם” של טיבו קורטואה שלא ישחק העונה ומיליטאו שכמובן לא בתמונה – זה חיסרון. מנגד, השרידים היחידים שנותרו באותה העמדה הם דני קרבחאל, טוני קרוס, פדה ואלוורדה, ויניסיוס ג’וניור ורודריגו. אדוארדו קמאבינגה שיחק אז כמגן שמאלי. בכל מקרה המספרים לא באמת חשובים. ריאל מדריד מייצרת מספרים ושיאים חדשים כל הזמן…

ריאל מדריד – הרכב משוער: אנדריי לונין| דני קרבחאל, אנטוניו רודיגר, אורליאן טשואמני, פרלאן מנדי| טוני קרוס, פדה ואלוורדה, אדוארדו קמאבינגה, ג’וד בלינגהאם| ויניסיוס ג’וניור ורודריגו

מה המצב סיטי?

מנצ’סטר סיטי מגיעה למשחק במומנטום מצוין אחרי שתי רביעיות קלילות בליגה – 1:4 על אסטון וילה (הצגה של פיל פודן) ו-2:4 על קריסטל פאלאס בניצוחו של הקוסם הבלגי קווין דה בריינה. הבלגי כנראה הריח את ציון הדרך ועם צמד הצטרף למועדון המאה של סיטי (כובשי השערים). ולאור המעידה של ליברפול באולד טראפורד נגד מנצ’סטר יונייטד (2:2) ביום ראשון, הסיטיזנס אמנם במקום השלישי בטבלה אך רחוקים רק נקודה מהפסגה ולא הרבה יהמרו נגדם כשנותרו עוד שבעה מחזורים. אלופת אירופה מצד אחד כועסת על עומס המשחקים - חוסר ההתחשבות של הפריימרליג שילווה אותה גם לקראת הגומלין, ואולי מעט עייפה - פפ גווארדיולה לא חשש להתלונן על כך בקול רם ויכול להיות שהוא גם צודק. ומצד שני סיטי מלאת מוטיבציה וחולמת על זכייה שנייה ברציפות במפעל. בוודאי שהיא גם תשמח להוכיח את כל הפרשנים למיניהם על טעותם בכך שאומרים שהיא לא חזקה כמו אשתקד. ב-25 המשחקים האחרונים היא כלל לא הפסידה. מעין “הכלבים נובחים – והשיירה עוברת”.

נקודה שצריך להעלות כאן וזה בטוח מפריע לפפ – לפני עשרה ימים סיטי הייתה חלשה מאוד ב-0:0 נגד ארסנל. פאנצ’ר נגד טוענת לכתר זה בסדר, אך הקושי בהזזת הכדור ויצירת המצבים היה יותר מדאיג. מעבר לכך, היא לא ניצחה אף קבוצה מהטופ4 וזה דבר מאוד לא אופייני לה. יש לה נקודה נגד התותחנים מולם הפסידו במגן הקהילה, גם, שתי תוצאות תיקו נגד ליברפול, תיקו נגד טוטנהאם ואפילו את צ’לסי שלא קשורה לצמרת היא לא ניצחה העונה. בהתאם, סיטי הובילה את הטבלה רק בשבעה מחזורים העונה וזה לא קרה מאז נובמבר. כל זה ישמש אותה כאובר-מוטיבצייה.

אם לפני הקרב בשנה שעברה דיברו בעיקר על ארלינג הולאנד (שאיכזב בסופו של דבר – ‘הובס’ מול רודיגר בספרד ובגומלין לא הצליח להבקיע למרות שחבריו פיטמו אותו בכדורים טובים) - הרי שהפעם החלוץ ששבר בצורת ובעיקר חטף בצורה מוגזמת מרוי קין (אינטרס ברור כשאמר בגדול כשמוציאים אותו מחוץ לרחבה הוא כמו שחקן מהליגה הרביעית) – נדחק לשוליים. 30 שערים יש לו העונה וזה נורמלי. גם בגמר אשתקד הולאנד לא הבקיע מה שאולי הטיל כוכבית קטנטנה על עונת השיא שלו. הרקורד שלו במפעל הוא לא הגיוני כמובן. הולאנד כבש שישה שערים במפעל העונה, מחצית מהכמות אשתקד, והוא חולק את מלכות השערים עם עוד רבים ואחרים. אי אפשר להמר נגדו.

פיל פודן הוא הכוכב, אולי ‘הכוכב החדש’, עוד התקדמות ושיפור שלו, מעורב ב-31 שערים, יהיה שחקן העונה באנגליה אם הקבוצה שוב תניף את הצלחת. בעצם גם דה בריינה שבישל 14 שערים ב-16 משחקים והשכיח לחלוטין את הפציעה הארוכה – טוען לכתר. ומה נגיד על הקשר הטוב בעולם רודרי שמעבר לעבודה הגנתית מדהימה ורצף של איזה 60 משחקים ללא הפסד – גם נותן את הטון בהתקפה? מה עוד אפשר לבקש שבעה שערים ו-11 בישולים העונה. בחזרה לדה בריינה – הוא כבש שלושה שערים מול ריאל עד עתה כולל גולאסו אשתקד בברנבאו ובישל עוד ארבעה – רקורד יפה בשמונה משחקים. ברנרדו סילבה פירק את ריאל אשתקד בתנועה חכמה לעומק עם צמד. חוליאן אלבארס שבישל כבר 12 פעמים וג’רמי דוקו – פרוספקט גדול לעתיד, בעיקר דריבליסט בחסד – משלימים ספסל מאוד-מאוד איכותי שכולל גם את ג’ק גריליש. לא מתגעגעים לריאד מאחרז למשל. אז מה עוד סיטי יכולה לבקש?

פפ גווארדיולה כמובן היה שמח לולא מכת הפציעות שהגיעה בתזמון מחורבן מבחינתם בחלק ההגנתי. אמנם השוער אדרסון שכבר היה על הספסל בשבת – בסדר גמור, אך שני שחקנים לא המריאו למדריד. קייל ווקר הוא החשוב שבהם – מגן הסופה גם בגילו המופלג, שחקן מהיר מאוד ומנוסה, האיש שהיה אמון על הניסיון לעצור את ויניסיוס. הוא נפצע עוד בפגרת הנבחרות. נייתן אקה גם כן לא זמין וג’וסקו גברדיול הוא הפצוע ‘הטרי’ כשהוחלף בהפסקה אך עלה על המטוס. מעבר לכך פפ הודה שהוא מודאג מהשער שספגה הקבוצה בשבת בהתקפה מתפרצת מהירה. אז איך סוגרים את החורים? הסתמכות על היכולת של רובן דיאש וג’ון סטונס באמצע. בצד ימין לשחק לואיס ובצד שמאל מנואל אקאנג’י שהוא כן בריא. אם דיאש אגב יספוג צהוב הוא לא יהיה זמין לגומלין. מכורח הנסיבות ריקו לואיס הקנטראנו בן ה-19 כבר רשם 24 הופעות העונה – אחת יותר מבכל העונה שעברה. במשחק נגד ארסנל בליגה הספרדי בחר באקס מתאו קובאצ’יץ’ לאמצע במגמה יותר הגנתית – עוד שרירים ורגליים באמצע, במקומו של גריליש. ייתכן שמערך כזה מתאים קצת יותר מבחינתו למשחק בברנבאו, אך ההערכות הן שזה לא יקרה.

כמובן שהתקווה של סיטי היא ששחקני הגנה יהיו כמה שפחות בעימותים ובסיכון. זהו תפקידו של…רודרי שהיה גם האיש שאחראי לכך שמנצ’סטר סיטי זכתה בליגת האלופות גם בזכות שער הניצחון נגד אינטר – דיבר על השלווה שיש לקבוצה לאחר שהורידה את הקוף מהגב (“זה נותן לך שלווה על המגרש, אנחנו בוגרים יותר”), לא מתייחס כמובן למשחק מהעונה שעברה ונשמע שקול ורגוע כתמיד. “מה שהיה בשנה שעברה? זה שווה מעט. זה יהיה משחק אחר. אנחנו מגיעים לאחד מרגעי ההכרעה של העונה ואנחנו סומכים על עצמנו”. הוא אומר שאין פייבוריטית ושריאל שינתה את הסגנון שלה ושהמפתח הוא כמובן להחזיק בכדור ולהפגין אישיות. “שני הניצחונות האחרונים היו כאלה שהשתפרנו, כבשנו שוב בקלות. אני סומך לגמרי על הקבוצה שלי”. הוא הבהיר: “אנחנו האלופים ורוצים לחזור על ההישג הזה”, והחמיא לטוני קרוס (הוא קובע את הקצב של מדריד, יש מעט שחקנים כמוהו") ולג’וד. הוא גם טוען שאין פייבוריטית – “אנחנו תמיד בוחנים את עצמנו מולם. לא צריך להגיד כמה קשה לשחק כאן. הם כמעט תמיד פייבוריטים במפעל הזה”. על פפ: “הוא המנהיג שלנו”. הוא משוכנע גם שהעומס לא ישפיע לרעה על סיטי.

ומה עם ‘המנהיג’ של סיטי? “זו לא הפעם הראשונה שלי נגד ריאל כמובן. אנחנו מכבדים אותם, מרוכזים בנקודת החוזק שלהם. לא יותר מזה”. “לזכות בליגת האלופות הייתה כמו הקלה, מספיק לשמוע ש-‘כן, אתם משחקים טוב אבל לא זוכים בליגת האלופות’. אנחנו עולים חדשים באליטה, כבר זכינו במפעל ואנחנו רוצים לעשות זאת שוב. להדיח את ריאל פעמיים ברציפות זה כמעט בלתי אפשרי. בעונה שעברה ניצחנו, שנה קודם לכן הפסדנו. זה כמו קלאסיקו באירופה כשהיתרון הוא שהמשחק השני אצלנו. המשחקים בברנבאו מאוד ארוכים מסיבות שונות. עלינו לכפות את דרך המשחק שלנו. בשנה שעברה עשינו הרבה דברים טובים”. על הפציעות וספקות: “ככה זה. יש להם שחקנים גדולים שלא ישחקו כמו טיבו קורטואה, דויד אלאבה. השחקן הכי טוב שלנו להתמודד עם ויניסיוס נפצע במשחק ידידות, אבל ככה זה”. על ג’וד: “הוא היה בן 17 וזו לא הייתה רק היכולת שלו, זה היה הראש שלו שהרשים אותנו. הוא עושה את ההבדל. קרלו אנצ’לוטי מצא את העמדה האידיאלית שלו מוקדם. הוא תמיד מבריק והוא רק בן 20. העתיד עוד לפניו”. “אנחנו רואים בקרלו מאמן גדול ללא ספק. הוא לא רק ‘מנהל אנשים טוב’, תראו את הטקטיקה. העמדה של אנדראה פירלו בזמנו, מה שקורה עם קרוס היום, כמובן ג’וד”.

המאזן של סיטי על אדמת ספרד עומד על ארבעה ניצחונות מול שמונה הפסדים ב-15 משחקים. מה שכן סיטי הפסידה פעם אחת בלבד ב-12 משחקיה האחרונים נגד יריבות מספרד (זכתה השנה בסופר קאפ האירופי מול סביליה אם כי במשחק לא מרהיב שלה) – אותו הפסד בדקות האחרונות עם הצמד של רודריגו. ועם כל הכבוד, עיקר הכוח הוא המאזן של פפ נגד ריאל מדריד, אי אפשר לברוח מזה. כמאמן ברצלונה, גם כמאמן סיטי, רק בבאיירן מינכן היה לו פאנצ’ר. פפ פגש את ריאל 23 פעמים ויחד עם צמד המשחקים השנה מספר המשחקים יקפוץ ל-25, כמו מנצ’סטר יונייטד כשרק נגד שתי יריבות הוא שיחק יותר. פפ ניצח את ריאל 13 פעמים לעומת חמישה הפסדים בלבד. בליגת האלופות הוא מציג את אחוז הניצחונות הגבוה ביותר בתחרות וחולם על זכייה בגביע גם העונה ובכך להשתוות לאנצ’לוטי. הוא תמיד נותן ריספקט לריאל ומכנה אותה ובצדק כמלכים של המפעל.

מנצ’סטר סיטי – הרכב משוער: אדרסון| ריקו לואיס, ג’ון סטונס, רובן דיאש, מנואל אקאנג’י| רודרי, ברנרדו סילבה, קווין דה בריינה, פיל פודן, ג’ק גריליש| ארלינג הולאנד

היסטוריה ומפגשי עבר:

זה מפגש הנוקאאוט השני ברציפות בין ריאל מדריד למנצ’סטר סיטי ופעם שלישית שזה קורה בחמש השנים האחרונות. בסה"כ ריאל וסיטי התמודדו ארבע פעמים בנוקאאוט כשכל קבוצה הדיחה פעמיים את היריבה, ועוד פעמיים בשלב הבתים. המאזן בעשרת המשחקים הוא שלילי - ריאל ניצחה שלוש פעמים, שלושה משחקים הסתיימו בתיקו וארבע פעמים ניצחו האנגלים שבזכות הניצחון המוחץ והעצוב לפני 11 חודשים גם מחזיקים במאזן שערים של 17:14 חיובי. עוד נציין כי ריאל מעולם לא ניצחה באיתיחאד, היא סיימה בתיקו בפעמיים הראשונות ומאז הפסידה שלוש פעמים.

ריאל וסיטי נפגשו בפעם הראשונה בשלב הבתים בעונת 2012-13. כולנו זוכרים את ז’וזה מוריניו בגליץ’ מרגש לכר הדשא אחרי שכריסטיאנו רונאלדו עשה 2:3 דרמטי בדקה האחרונה. ריאל פיגרה פעמיים וידעה להגיב עם מרסלו ברגל ימין ושער יפה של קארים בנזמה המחליף. באיתיחאד, כשהיה ברור שריאל תסיים רק שנייה אחרי בורוסיה דורטמונד – זה נגמר בתיקו 1:1 (בנזמה לריאל – אגווארו לסיטי בפנדל) כשאיקר קסיאס רושם הצלה מדהימה. חשוב יותר היה חצי הגמר בעונת 2015-16. ריאל הגיעה לאנגליה בסגל חסר מאוד וסיימה ב-0:0 בלי יותר מדי מצבים. בגומלין זה היה קשה עד שבמחצית הראשונה גארת’ בייל נעזר בפרננדו והכדור על בקשת מעל ג’ו הארט. 0:1 קטן-גדול ויאללה לגמר האונדסימה.

בעונת 2019-20 מנצ’סטר סיטי הייתה גדולה על ריאל על אף שבהמשך הודחה בקורונה על ידי ליון. ריאל הובילה במשחק בפברואר 0:1 בברנבאו עם שער של איסקו מבישול של ויניסיוס (60). כעבור 18 דקות גבריאל ז’סוס גבר על סרחיו ראמוס בנגיחה ולאחר מכן פנדל שטותי של קרבחאל הפך ל-2:1 לאנגלים – קווין דה בריינה כבש. בגומלין, באוגוסט, אליו ריאל הגיעה כאלופה כבר – לא באמת היה לנו סיכוי. ויניסיוס “לפני שהיה ויניסיוס” - סופסל, אדן הזאר לא הופיע. רודריגו הבריק עם בישול יפה לבנזמה שהשווה זמנית אבל רפאל ואראן בערב הגרוע בקריירה חילק מתנה שנייה וריאל הפסידה 2:1 שוב. הדחה ראשונה של מיסטר צ’מפיונס זינדין זידאן בשמינית הגמר. גם במפגש אשתקד ריאל הודחה. בברנבאו ריאל הובילה משער גדול של ויניסיוס בבעיטה יפה אחרי מבצע של קמאבינגה, אך דה בריינה השווה בבומבה משלו. הגומלין היה איום ונורא. ריאל לא יצאה מהרחבה, ההרכב היה לא נכון (איפה רודיגר??) ולמרות שטיבו קורטואה הדף שוב ושוב מול הולאנד – זה לא הספיק. ברנרדו סילבה רקד עם צמד וגם מנואל אקאנג’י ופיל פודן הבקיעו. הנקמה המושלמת על מה שקרה שנה קודם לכן…

ומה שקרה שנה קודם לכן ייזכר לעד. זה בלתי נשכח. חלק בחרו במשחק הזה כרמונטדה הגדולה בהיסטוריה של ריאל מדריד. אז פגשנו את סיטי במעמד חצי הגמר אחרי נס פריז סן ז’רמן וכשגם את צ’לסי העפנו. במשחק הראשון “היינו צריכים להפסיד 10:1” כפי שאמר טוני. אבל בכל פעם שהיה נראה שסיטי, שכבר הובילה מיד עם שער של דה בריינה בנגיחה, בורחת – הגיע שער של ריאל. בין אם בנזמה בנגיעה ברגל שמאל ממצב קשה אחרי בישול של מנדי (2:1), בין אם ויניסיוס בשער המדהים שלו כשהוא רץ ורץ ורץ ו"אכל" את פרננדיניו, וגם הפאננקה. ריאל יצאה בנס והפסידה 4:3. הגומלין…? עד לדקה ה-89 סיטי הובילה משער של ריאד מאחרז והחמיצה עוד. ואז רודריגו המחליף דחק לרשת אחרי בישול גדול של בנזמה. ומיד לאחר מכן, טוב את הווידאו הזה ראיתי מיליון פעמים. קרבחאל בשארית כוחותיו מגביהה, מרקו אסנסיו מלטף את הכדור ורודריגו נוגח לרשת ומשלים צמד – הארכה. בהמשך בנזמה סחט פנדל וקבע 1:3, עולים לגמר וגם זוכים בגביע… איזה כיף היה…

קצת מסביב: האם ריאל מדריד נגד מנצ’סטר סיטי זה הקלאסיקו החדש של אירופה?| כותרת גדולה במארקה וזה בהחלט נראה כך. עם מפגש הנוקאאוט הזה, שנה שנייה ברציפות, ריאל וסיטי יגיעו ל-12 מפגשים זו נגד זו. זה יוצא דופן בהתחשב בכך שעם היריבה הגדולה האחרת ממנצ’סטר - הלא היא מנצ’סטר יונייטד שעלתה לגדולה כבר בשנות ה-50 - ריאל נפגשה רק 11 פעמים. המפגש הראשון בין ריאל וסיטי היה ב-2012/13 אם כי זה קרה רק בשלב הבתים, בית “האלופות” יחד עם בורוסיה דורטמונד שהגיעה רחוק מהן באותה העונה וגם אייאקס. זה קרה אחרי האליפות הראשונה של סיטי והמצב היה אחר לגמרי. זה יהיה המפגש הרביעי בנוקאאוט: שלוש פעמים בחצי הגמר (2015/16 והשנתיים הקודמות), שמינית גמר ופעם אחת - כעת ברבע הגמר העונה. ובחלק גדול מהמקרים שתיהן היו בין הקבוצות החזקות באירופה.

image

כובשים ברבע הגמר: השחקנים שכבשו הכי הרבה שערים בשלב רבע גמר ליגת האלופות:
1.כריסטיאנו רונאלדו - 25 שערים - במדי ריאל מדריד, מנצ’סטר יונייטד ויובנטוס.
2.ליאו מסי - 12 שערים - כולם במדי ברצלונה.
3.ראול - עשרה שערים - במדי ריאל מדריד ושאלקה
4.פיליפו אינזאגי ואנדריי שבצ’נקו - תשעה שערים.
הלכנו ובדקנו לעומק על כריסטיאנו. 19 משעריו היו כשחקן ריאל מדריד. לא כבש אף שער ברבע הגמר ב-2009-10 – כי ריאל לא הגיעה לשלב הזה, וגם לא ב-2014-15. השיא היה עם חמישה שערים נגד באיירן מינכן בעונת הדאבל 2016-17. יש לכריסטיאנו פעמיים שלושער – נגד באיירן באותה עונה וגם שנה קודם לכן נגד וולפסבורג ברמנוטדה. בעונת הפרידה הוא כבש שלושה נגד יובנטוס בשני המשחקים יחד – המספרת ההיא…כריסטיאנו ברבע גמר ליגת האלופות: 2017-18 – 3 נגד יובנטוס| 2016-17 – 5 נגד באיירן מינכן| 2015-16 – 3 נגד וולפסבורג| 2014-15 – אין| 2013-14: שער נגד בורוסיה דורטמונד| 2012-13: 3 נגד גלאטאסראיי
2011-12: שניים| 2010-11: שניים| 2009-10: אין

במבט על ליגת האלופות כלומר מאז 1992/93, ריאל העפילה 20 פעמים לרבע הגמר - יותר מכל אחת אחרת למעט באיירן מינכן (22). אחריה ברצלונה השלישית עם 19, רביעית מנצ’סטר יונייטד עם 14 העפלות. צ’לסי ויובנטוס סוגרות את הטופ עם 12. כולל גביע אירופה: ריאל עם 38 העפלות, באיירן שנייה עם 34. ריאל הגיעה לרבע הגמר שמונה פעמים ברציפות בין 2010-11 לבין 2017-18 וזה הרצף השני הכי טוב. לריאל היה רצף נוסף חזק, של שבעה - בין 1997-98 ל-2003-04. ריאל העפילה 16 פעמים הלאה בשלב רבע הגמר ולא הודחה מזה 20 שנה, מאז עונת 2003-04 על ידי מונאקו של פרננדו מוריינטס. שנייה היא באיירן עם 12 הצלחות בשלב רבע הגמר, ברצלונה שלישית עם 11. ריאל מוליכה במספר השערים במעמד רבע הגמר עם 75, לעומת 68 של באיירן מינכן ו-58 של ברצלונה. יחד עם גביע אירופה לריאל 150 שערים במעמד.

הרכב משולב| ב-Score 90 השתעשעו עם הרכב משולב של ריאל מדריד ומנצ’סטר סיטי. מה שכן מעט קשה להשוות כי ריאל משחקת כמובן ללא חלוץ ‘9’ אמיתי. ההפתעה הנעימה היא שאנדריי לונין הועדף על פני אדרסון. קייל ווקר שככל הנראה לא ישחק הועדף על פני דני קרבחאל וכן ג’וסקו גברדיול בצד שמאל. ג’וד בלינגהאם וטוני קרוס הם הנציגים של ריאל מדריד בקישור ולצידם הטובים בעולם קוויון דה בריינה וכמובן רודרי. ויניסיוס ג’וניור הוא שחקן ההתקפה במקום פיל פודן וארלינג הולאנד בשפיץ. 5:6 לסיטי בנציגים בהרכב. דעתכם?

אוטוריטות על הקווים| “הקלאסיקו על הקווים”, זו כותרת יפה נוספת שנותנת את הכבוד הראוי לקרלו אנצ’לוטי - אולי ‘מאמן ליגת האלופות’ הגדול ביותר מול פפ גווארדיולה - המאמן הגדול ביותר. השניים נפגשו בסה"כ שלוש פעמים בנוקאאוט זה נגד זה. המאזן לטובת האיטלקי: ריאל מדריד הדיחה את באיירן מינכן של פפ בעונת הדסימה עם 0:1 בבית והצגה ענקית של 0:4 בחוץ בגומלין - סה"כ 0:5 בסיכום. גם חצי הגמר של 2021/22 היה לטובתנו והפעם נגד מנצ’סטר סיטי - הפסד 4:3 באנגליה לעומת ניצחון 1:3 מדהים בגומלין בסנטיאגו ברנבאו בזכות נס רודריגו. מנגד קיימת ההדחה הכואבת בעונה שעברה - אחרי 1:1 בספרד (ויניסיוס כבש לריאל וקווין דה בריינה השווה) - הגיעה תבוסה כואבת של 4:0. מאזן המשחקים עומד על שלושה ניצחונות לקרלו, תוצאת תיקו ושני הפסדים, יחס השערים בצ’מפיונס עומד על 10:12 לריאל. השניים נפגשו גם בפריימרליג כשקרלו אימן את אברטון אך זה לא ממש היה כוחות ולא ממש היה רלוונטי צריך גם להזכיר שפפ התמודד נגד ריאל כמאמן ברצלונה בעונת 2010/11 בחצי הגמר הידוע לשמצה עם האדום ההזוי שספג פפה במשחק הראשון והפסד 2:0. בגומלין זה נגמר ב-1:1. לסיכום פפ הדיח את ריאל פעמיים והודח מולה פעמיים.
זה היה הלך הרוח גם בכלי התקשורת במדריד. “הבוסים על הספסל” - קרלו אנצ’לוטי ופפ גווארדיולה מובילים יחד במספר הזכיות - שבעה גביעים, ההעפלות לנוקאאוט - 46 וגם במספר המשחקים - 378. שער ה-AS נותן את הבמה לשני מאמני העל: “גלאקטיקוס על הספסל” - קרלו יגיע נגד סיטי ל-200 משחקים כמאמן בליגת האלופות - היחיד שעשה זאת, הוא גם היחיד שזכה במפעל ארבע פעמים לעומת שלוש הזכיות של פפ| המאמן הספרדי לעומת זאת מוביל באחוז הניצחונות הגבוה ביותר - 64.5%| בשני העיתונים אזכורים גם להפסד של קבוצת הכדורסל בקלאסיקו לברצלונה.

וידאו מרגש לחימום| סרטון מעולה שיכניס אתכם לטירוף לקראת מחר. ואפילו ירדה לי דמעה. ריאל מדריד וליגת האלופות. אין פה גול אחד של ראול ואפילו לא הוולה של זינדין זידאן בגמר 2002 וזה רק מראה כמה המועדון הזה כל הזמן זולל תארים ומעדכן את הגולים, הסיפורים הגביעים. אנחנו מכירים בעל פה את הגולים המצמררים כמו הדסימה, רודריגו נגד מנצ’סטר סיטי והמספרת של כריסטיאנו ועדיין. מעולם לא הבטתי כלכך הרבה בפוקוס בתגובות של השחקנים למתרחש על הדשא. או השידור באנגלית ובספרדית. תבלו

2 לייקים

0:40 בסרטון. על פניו ויני מפספס פה הזדמנות אדירה וקייל ווקר יוצא גדול כשעוצר לו כדור שמתגלגל לו לעבר השער, אבל בתכלס מה שקרה פה זה שקייל ווקר נפצע מהספרינט שהוא דפק שם ולא ישחק במשחק הרבה הרבה יותר חשוב מול אותו ויניסיוס.

אני לא אופטימי בכל הקשור להתמודדות הזאת. עשיתי לעצמי הכנה נפשית מאוד יסודית בכל הקשור לעונה הזאת שלא יצא ממנה כלום ואני עדיין מסרב לשנות את זה למרות שמיליטאו כבר חזר, ג’וד התגלה כשחקן הרבה יותר טוב ממה שחשבו כולם, לונין מעולה וגם ברהים וחוסלו התגלו כאסים לא רעים מהספסל. מנגד סיטי בעונה לחלוטין פחות טובה מהעונה החולפת. למרות הכל אני עדיין מסרב להיות אופטימי, אני עדיין לא רואה איך אנחנו משתחררים מהלחץ שלהם, שזה הדבר שהכי מטריד אותי בהתמודדות הזאת. בנוסף לזה הם בפורם מדהים, משחקים מעולה, יש להם שחקנים שנמצאים בכושר שיא כמו רודרי ופודן.

סיטי העונה פחות דורסת, אם נצא עם תוצאה ממש טובה מחר ונציב אותם עם הגב אל הקיר אז יש סיכוי טוב לעבור. אם נוציא איזה תיקו או אפילו יתרון של שער אחד, יהיה קשה באנגליה.

לייק 1

מה עם טשואמני ? הבנתי שהוא בספק בגלל פציעה, האם בסוף ישחק ? זה קריטי שיהיה בלם, גם הגנתית וגם מבחינת הנעת כדור מול הלחץ הוא יהיה קריטי.

המון תלוי בפדה וקמאבינגה, הם חייבים לתת 110% מתחילת המשחק ועד הסוף, קמאבינגה אסור שיקבל צהוב מוקדם ! חייב לשלוט על עצמו, פדה חייב לקחת את המשחק עלין ולא להתחבא מהכדור כפי שהוא עושה לפעמים.

2 לייקים

איפה ראית שמדובר בפציעה? דווח על התלבטות מי ישחק לצידו של רודריגר כבלם. גם אנצ’לוטי דיבר על זה לפני כמה ימים ואמר שיש לו התלבטות האם להציב אותו כבלם או להשאיר אותו בקישור.

בשעות האחרונות חפד כתב שככל הנראה הוא זה שיפתח לצד רודריגר כבלם ולא נאצ’ו.

אז שאנצ’לוטי יתלבט איזה טעם מסטיק הוא יביא איתו למשחק, תות שדה או מנטה ויפסיק להתלבט בקשר להרכב, צ’ומה חייב לשחק בלם לצד רודיגר.

להפסיד את טשואמני במרכז הקישור זו בעיה גדולה לא פחות מזה שנאצ’ו ישחק. הוא הקשר האחורי היחידי בסגל.

2 לייקים

החיסרון של ווקר אדיר בשבילם, אין להם אף שחקן שיכול לשחק מול ויניסיוס ואנצלוטי חייב לדעת לנצל את זה, אנחנו כם ככה תוקפים אך ורק מהצד של ויני אבל צריך לדאוג לבודד אותו כמה שיותר מול מי שיפתח מולו.
מצד שני גם החיסרון של אקה יהיה בולט, לא דווקא בקטע ההגנתי, אלא יותר בקטע של הנעת כדור של סיטי, יהיה לנו יותר אפשרות ללחוץ אותם מקדימה, אנצחוטי צריך לדעת לנצל גם את זה.

קרוס משחק קשר אחורי, התפקיד של האחרים זה לעשות לקרוס בייביסיטר, בזה קמאבינגה ופדה יותר טובים מטשואמני כי הם יותר מהירים ויכולים לסגור את החורים של קרוס הרבה יותר מהר.

צ’ומה בלם הרבה יותר טוב מנאצ’ו של העונה ועוד יותר חשוב שהוא מניע כדור מצויין מאחורה וזה קריטי מול הלחץ הגבוה של סיטי.

אם שחקן ההוקי היה כשיר 100% אפשר היה להזיז את צ’ומה לקישור ואת קמאבינגה שישחק מגן שמאלי במקום מנדי ואז זה היה הרכב הרבה יותר מאוזן, אבל קמא במקום מנדי מזיז את צ’ומה למרכז המגרש ואת נאצ’ו להרכב, יותר חשוב חשוב להוציא את נאצ’ו מההרכב מאשר להוציא את מנדי.

בדכ אנחנו מסתדרים עם חמישה-שישה קשרים
ארבעה בהרכב + שניים מהספסל שאחד זה מודריץ והשני זה קמא/צ׳ומא.
ומול קבוצות פחות טובות אז אפשר להסתמך ולהוסיף לרוטציה את סבאיוס, ולהחשיב את בראהים בקישור

לשחק עם צ׳ומא כבלם זה אומר שחוץ ממודריץ לא יהיה שחקן רענן שיכול לקום מהספסל לקישור כשתהיה עייפות או במקרה של פציעה, וזה מאוד משמעותי במיוחד מול קבוצה עדיפה עלינו כשלקישור שלנו תהיה חשיבות גדולה במיוחד, ובמיוחד כשהוא החלק שבאמת מתפקד בקבוצה הזאת

בראהים לא נספר פה שחקן קישור כי:

  1. אנצלוטי בחיים לא יעלה איתו בקישור מול סיטי
  2. הכוונה שלי יותר לשחקני קישור שיוכלו לשחק כ50-50 ולא כאלו עם נטיה התקפית ברורה כמו ברהים

קרוס מחלטר כקשר אחורי. קרוס לא קשר אחורי ואין לו את התנועה של הקשר האחורי.

אני חושב שכולנו כבר קצת שכחנו באיזו יכולת צולעת פתחנו את העונה. באיזהשהו שלב אני חושב שעברנו לנצח משחקים בליגה בעיקר בזכות היכולת הפיזית שלנו. פשוט יותר חזקים ומהירים מכולם, וגם מסוגלים לשחק בקצב גבוה יותר אחרי הדקה ה60.

בסוף מול לייפציג, שהיא באמת לא קבוצה משהו - עדיין התקשנו מאוד מאוד, כי לא היה לנו יתרון פיזי מוחלט עליה. במובן הזה אני כן קצת מפחד שאנחנו בדרך לעוד כאפת השכמה מול סיטי, שגם בלי ווקר היא קבוצה מספיק אתלטית.

אני חושב שצריך להתנפל עליהם כבר בפתיחה. לא ילך ונקבל מהם 2-0 במחצית, נקפל את הבאסטה יפה וננסה שנה הבאה. לצאת לעוד משחק חוץ שם עם עוד תיקו זה חסר סיכוי כמעט באותה מידה.

לייק 1

באמת ? :smirk:

הכוונה שגם אם צ’ומה הוא הקשר האחורי היחיד בסגל הוא לא יכול לשחק קשר אחורי כי אנצ’לוטי החליט שקרוס יהיה האחורי, כלומר טשואמני במקסימום ישחק דאבל פיבוט ליד קרוס ואת זה כאמור קמאבינגה ופדה יכולים לעשות לא פחות אם לא יותר טוב, במילים אחרות אם טשואמני ישחק בלם לא נפסיד קשר אחורי אמיתי ונרוויח בלם מצויין.

קרוס כבר לא יכול לשחק קשר 50-50 כי בשלב הזה של הקריירה הוא מתקשה באיזורים היותר צפופים ולכן בורח לעמדת המגן השמאלי כדי לגעת בכדור ולהניע באיזור שיש לו בו שטח, קרלו מבחינתו פתר את הבעיה בהעברתו של קרוס לעמדה החדשה אבל זה גורר המון התאמות שלדעתי פוגעות בקבוצה יותר מהתועלת שמקבלים מהצוותו של קרוס בעמדה החדשה.

לייק 1

אני הייתי הראשון לתקוף את הקונספט של קרוס כקשר אחורי עוד כשהשטות הזו החלה ב2015 ועד לשנים האחרונות, וגם אני חייב להודות שהעונה זה עובד טוב. אז נכון, הוא לא קאסמירו, אבל יחסית לרג’יסטה הוא מתלכלך די הרבה. כל עוד פדה לידו כבייביסטר ובליגנהאם נותן עבודה הגנתית של 50-50, זה יכול לעבוד גם מול יריבה אימתנית כמו סיטי.

חוץ מזה, נאצ’ו מתחילת העונה לא עומד בקצב של האספאסים בלה ליגה ועוד מפצה על זה בשטויות, מול האלנד זה באמת מתכון לאסון. זה לא רק ההפרשים הטבעיים(בהצלחה לו לשמור על חלוץ בגובה 1.94) אלא גם הפורמה הגרועה שלו.

לייק 1

הנקודות שלי:

  1. טשואמני בלם - גם כי נאצ׳ו בכושר רע העונה, וגם בזכות היכולת הטכנית שלו שתעזור לנו מאוד מול הלחץ של סיטי. מקווה שמיליטאו כרגע לא בתכניות.
  2. לא להתבייש להכניס את בראהים במהלך המשחק ולהוריד את בלינגהם לעמדה אחורית יותר בקישור. מבין הקשרים המחליפים שלנו בראהים בכושר הטוב ביותר ובלינגהם בהחלט יודע לתפקד גם בעמדות האלה.
  3. אם מודריץ׳ נכנס, רק במקום קרוס, לשניהם יחד אין מה לחפש מול בילבאו, ובטח שלא מול סיטי.

חוץ מזה אין לי הרבה חוכמות, השאר די ברורים מאליהם. לשחק חזק ואגרסיבי, לא לאבד כדורים בהגנה, להשאר מרוכזים.

לייק 1

מכתב למספר 7: אני מאמין בוויניסיוס

המועדון פירסם את הווידאו עם הגולים הבולטים ממעמד רבע הגמר בשנים האחרונות. היו שם הרבה שערים רלוונטיים וכולם ידברו ובצדק על השער של חברו הברזילאי. אבל רגע. כדור ארוך של טוני קרוס, ואז ויניסיוס עוצר על החזה כמו אלוף, דוחף את הכדור קדימה לשטח ובכך זה הופך למצב מסוכן. כולנו חשבנו שהוא יתבלבל וייפול ואם לא - אז יחמיץ, כרגיל. גם באימון הוא בטח לא מבקיע. הוא סיים עם צמד נגד ליברפול ב-2020-21 לעיני הוולדבבאס הריק. אבל עדיין היה ייאוש כלפיו, שחקן מתסכל, שלומיאל, חסר את הגרוש ללירה. ההנחה הרווחת הייתה שזו סטיית תקן.

נכון ששלוש שנים זה המון זמן, בטח במונחי הכדורגל (קחו משימה וחשבו איפה יהיה ג’וד ב-2027 – אולי עם בלון ד’אור? עם זכייה בליגת האלופות במדי ריאל ואיזה 70 גולים כבר?) ועדיין – ויניסיוס הפך לאחד השחקנים הטובים בעולם-על גבול המפלצת. לעתים בין החמישה, לעתים אפילו בין השלושה, כמעט תמיד בעשרה, ככה זה מעונת 2021-22. קרלו אנצ’לוטי בהחלט נתן לו לשחק – יש לו גב - אבל מכאן והלאה זה בעיקר ויני שעבר דרך חתחתים.

הכלי הכי חשוב שלנו נגד מנצ’סטר סיטי זה ויניסיוס. בהנחה שלא נהיה רקובים כמו אשתקד – לריאל מדריד יווצרו שטחים. ויניסיוס יכול להרוס כל מגן, כולל את קייל ווקר אם היה משחק. אני מאמין בוויניסיוס שפתח את 2024 בסערה. כמובן שחלק מהבעיות הוא ‘מושך’ אליו והוא משחק באש, אבל גם הרבה דברים לא באשמתו. את הפוסט הזה נשאיר נקי מגזענות וכדומה. ויניסיוס כובש וכובש והשחקן הכי טוב שלנו מהשנה החדשה. גולים של מהירות, גולים של מיקום, גולים בציפורניים, קלאס והיום באפס מאמץ. ויניסיוס יוצר גול מכלום.

כמו בשנה שעברה – כבר לא מגוחך לראות אותו מניף את הרגל מחוץ לרחבה – אדרסון יספר לכם, וגם שוערה של ג’ירונה. או כמו לפני שנתיים כשהמבצע שלו בחצי הגמר היה אחד מהאנדרייטדים ביותר. המעמד, היריבה, הביצוע – אחד הגולים הגדולים במפעל בעשור האחרון, גול שליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו היו מתגאים בו. ופפ גווארדיולה ידע כבר בתחילת המהלך.

אני מאמין בוויניסיוס ששומר על קשר עם הסנטיאגו ברנבאו ומלהיב אותו אחרי שבע דקות. אני מאמין בוויניסיוס שבטירוף לקראת המשחק, אני משוכנע בכך, גם אם לעתים שפת הגוף שלו מזייפת. היה לו זמן רב לנוח. הוא רוצה לנצח לא פחות משחקני הנשמה דני קרבחאל ופדה ואלוורדה ואחרים. הוא רוצה עוד ועוד. הוא יעבור את המגן שלו עשר פעמים ועדיין יישאר רעב. אני מאמין בוויניסיוס שמנשק את הסמל אחרי כל שער, לא מזלזל במחווה המקסימה הזו, בין אם זה נגד אוססונה בליגה ובין אם זה בגמר ליגת האלופות.

אני מאמין בוויניסיוס שהכריע כבר כל כך הרבה משחקים גדולים עבור ריאל ואולי כעת ג’וד בלינגהאם שהוא באמת מדהים – מתחיל קצת להרגיש את הלחץ. אני מאמין בוויניסיוס שגם עושה חצי הסבה כחלוץ. הגול נגד לייפציג לדוגמא – במצב לחוץ, תנועה חכמה לעומק, בעיטה בנגיעה ולפינה הרחוקה.

אני מאמין בוויניסיוס שהזכיר שמספר 7 הוא מספר קדוש וכעת ראול וכריסטיאנו רונאלדו יכולים לנשום לרווחה וגם פלורנטינו פרס וגם אני.

אני מאמין בוויניסיוס שמזכיר לנו, וזה כל כך חשוב במירוץ הזה לתארים והצלחות – בטח בריאל מדריד– שכדורגל זה גם שואו ושמחה וכיף, ושאין כמו כדורגל ושכולנו היינו מתים לרדת לכר הדשא בברנבאו. אני מאמין בוויניסיוס שבכה אחרי הדרמה נגד סיטי. אם אפשר גם מחר עוד משהו להכניס לקלטת. ושהאל יהיה איתנו כמו שהוא תמיד כותב. תודה. אני מאמין בוויניסיוס

4 לייקים

סרטון ראשון שאני מצלם השנה ובכך ממשיך במסורת ארוכת השנים - זה לא היה מתאים בגלל השבעה באוקטובר כמובן. הפעם גם באמת יש משחק גדול. ‘מפרשן’ לקראת קרב הענקים: ריאל מדריד נגד מנצ’סטר סיטי. המלכים של אירופה נגד אלופת אירופה. שוב כל פריט בחדר/אולפן נבחר בקפידה והפעם השתדרגנו עם לוח גדול כדי על מנת שנדבר קצת טקטיקה ולהתפלסף - לא האמנתי כמה זה גדול. המומנטום לקראת המשחק, ההיסטוריה וההבדל בין עונה טובה לעונה לפנתיאון, המפתחות – עם ויניסיוס וג’וד אפשר לעבור! הברנבאו יילבש לבן וגם מנגד הבעיות - הגומלין שם, כל הרכב קצת “חסר”. המשחק שצריך שאסור לזכור ובעצם גם אסור לשכוח.
באהבה לכבוד כל אוהדי ריאל מדריד. עם התשוקה הגדולה ביותר גם בלי אלפי עוקבים, תגובות או צפיות. תנו לנו את זה. תהיו ריאל מדריד. האללה מדריד. אין כמו כדורגל. רק אהבת חינם.

לייק 1

איזו התרגשות, זה בהחלט משחק (יותר נכון שני משחקים) על עונה שלמה.
יהיה קל יותר לצפות מה יהיה במשחק הערב לקראת חצות…
אני דווקא לא בדעה שחייבים להשיג מקדמה ענקית לקראת הגומלין. תיקו כנראה לא יספיק אבל יתרון של גול קטן יעשה הרבה לחץ על היריבה, ואזכיר את השער הקטן (גדול) של בנזמה בחצי הגמר במדריד מול באיירן של פפ בעונת הדסימה, שכולם חשבו שלא יספיק לגומלין (מודה- גם אני) ואיך זה נגמר (ב- 20 הדקות הראשונות בגומלין) בסוף כולם יודעים.

יאללה שיגיע כבר. מתרגש בטירוף לקראת המשחק היום כמו ילד. לטוב ולרע. בימים כאלה של משחק ענק, קרב ענקים, המלכים של אירופה נגד אלופת אירופה, ריאל מדריד נגד מנצ’סטר סיטי – אני מרגיש שאני לנצח בן 17. הכדורגל הדבר הכי חשוב בעולם והיחיד שקיים. ידידה טובה שאלה אותי בהטרלה: “מה יגרום לך לוותר על המשחק היום?” ואמרתי לה – “טפו-טפו-טפו- שנהיה בריאים. כלום. אין סיכוי. ואל תמשיכי”. יש לי הרבה דברים להגיד כפי ששמתם לב, מסתבר שהווידאו והפריויו לא הספיקו.

קודם המשחק הזה שולח אותי אוטומטית לקרבות האחרונים, מעין קלאסיקו חדש של אירופה, עם הבדל תהומי. אור וחושך, אושר עילאי ששווה רק לדסימה מול תחושה מוגזמת אולי של ‘אנחנו כלום’ ו’איזה בושות’. אפשר לחזור רגע אחד אחורה בזמן לנס רודריגו? כבר אחרי ה-1:2 הרגשתי שזה לא משנה, אנחנו ניצחנו. אני צפיתי בכל כך הרבה סרטונים אחרים של המשחק הזה ובחנתי כל תנועת גוף אפשרית ויש לי עור ברווז. בעונה שעברה, ברור שאלו לא פערי הרמות. קרלו אנצ’לוטי יצר כאוס ובאותו העת חשבתי שהוא חייב לקבל את הבוקס המטאפורית וללכת. לא זוכר מאמן כה מנוסה שהוא גם ברמה כזו – מבצע כל כך הרבה טעויות בהרכב. זה הרבה מעבר ל-‘היינו בלי אופי ואישיות’. באמת הרכב עם 3-4 שגיאות. הלאה יצאנו מזה.
האיזון בין האמוציות והלב לבין הראש והשכל הוא חשוב. לעלות לשחק בלי פחד. הייתי שמח אם היינו עולים גם כרצון להוכיח. במוד של ‘הכבוד שלנו נרמס’ כי באמת כך היה. רצון לנקום כמו שסיטי רצתה לגמול לנו על 2021-22. זו לא הייתה ‘סתם הדחה’ מבחינתי. רצון להוכיח שאלו בטח לא פערי הרמות ושאם ריאל וסיטי היו נפגשות עוד 40 פעמים בתנאים של אשתקד - זה לא היה קורה שוב.

אני לא מרגיש בנוח עם זה שכאוהד ריאל מדריד אני לא כמו החבר ההוא בטיילת – “אנחנו הולכים לתת להם בראש”. קיים חשש. הם קבוצת על, לא קונה את הנמנום שלהם, אפקט הברנבאו כבר נעלם וזה מרגיש כמו הכרעה ב-90 דקות ולא 180 דקות – אין עוד יום ואין עוד מחר. סיטי תגיע בטירוף, היא קצת שבעה אולי מהליגה, כאן עומד בפניה אתגר של זכייה שנייה ברציפות בליגת האלופות. אני רוצה להגיד לעצמי ליהנות מהערב הזה ולא לחשוב על הגומלין אם עוברים או לא אבל בוודאי שמה שהיה ישפיע. מת להגיד לכם – יאללה להשתולל, אין פזמון, תרקדו – עולים עם ברהים דיאס גם כן ב-11 ומפתיעים. הוא באמצע, ויניסיוס בשמאל, בלינגהאם בכל מקום, רודריגו גם כן – פפ לא יודע מאיפה זה בא לו ותופס את הראש כמו אז. אבל לא…

כן אגיד שפרסמתי כאן ווידאו נורא מרגש על ריאל וליגת האלופות. אף אוהד של קבוצה אחרת לא יכול להבין את מה שאנחנו מרגישים. לא היה גול אחד של ראול ובקושי פריים, לא היה את הוולה של זידאן נגד לברקוזן. הגול של ראמוס היה בשחור-לבן בעריכה מגניבה אבל זה כן מרגיש ככה, שעבר כל כך הרבה מאז הדסימה. ריאל ממשיכה לעשות היסטוריה ואנחנו לא מעכלים את סיפור האהבה הזה לדעתי. לא מספיק מעריכים ואומרים תודה על כל הטוב הזה.

צריך לשחק עד הדקה האחרונה ולא לוותר, כמו באותו הקאמבק, כמו שאמר נאצ’ו, עם הלב והנשמה. צריך לשחק כי הברנבאו הלבן והחגיגי וגם ההמנון המצמרר לא יעשו את ה-0:1 וגם לא אם ויניסיוס ידרבן את הקהל ויעשה את תנועת הגל בדקה השלישית. בשנה שעברה כבר בברנבאו היה פאנצ’ר, עם ה-1:1 הזה היה קשה עד בלתי אפשרי לעשות משהו ובתוך-תוכינו ידענו שזה די אבוד. ריאל הובילה מהגולאסו של ויני וסיטי לא הייתה ממש בשיאה. וריאל לא ניצלה את זה כדי ללחוץ ולהבקיע שער נוסף ואז חטפה. זה לא הרגיש שהשער השני באוויר. אולי חששנו, אולי לא הצלחנו, אולי היינו רגועים מדי? לא יודע. ריאל חייבת יותר משער אחד הערב, סביר שנספוג. ריאל צריכה שניים-שלושה שערים. ההתקפה שלנו מגוונת ומהירה יותר, כך אמור להיות, כך אני מקווה. זה הבדל בין עונה טובה ויפה לבין עונה היסטורית, זה הזמן להוכיח את עצמנו, במשחק גדול. זה צריך להיות משחק גדול והמשחק הכי טוב שלנו העונה. עד עכשיו נניח נחפש אותו בנרות – זה היה נגד ג’ירונה, וזו לא אותה ליגה תרתי משמע. אפשר להתנפל בחוכמה ולנסות לכבוש שער מהיר? לא סתם להניע כדור?

אי אפשר לעצור את רודרי הוא הקשר הטוב בעולם ובין כה ברנרדו סילבה וקווין דה בריינה שכאילו לא נפצע מעולם – יורדים אחורה לנהל משחק. הם זזים והם מתישים, יש להם כל כך הרבה כלים. זה צריך להיות משחק חייו של אדוארדו קמאבינגה. זה ערב בו ג’וד בלינגהאם יעשה יותר הגנה מהתקפה סביר להניח. קמאבינגה משלב גם מהירות ופיזיות, גם טכניקה, יכול לדהור קדימה. זה כל כך מתסכל עניינים הצהובים. אצלו זה ‘בגדר התפקיד’ ולעתים הוא מאחר. אצל בלינגהאם ו-ויניסיוס זה עניין אחר – לא לריב עם אף אחד.

כתבתי כבר שאני מאמין בוויניסיוס שבטירוף לקראת המשחק הזה, השחקן הכי טוב שלנו ב-2024 וכבר הוכיח את עצמו במספיק משחקים גדולים. אני יודע כמה הוא רוצה. לג’וד זה טיפה יותר חדש המשחקים האלה. מקווה שהלחץ ממנו יירד. הוא צריך לעזור ליצור, יותר קשר מאיי פעם, כפי שאמרתי. וכמובן עם התנועה הקסומה שלו לעומק. השניים האלה לא שיחקו מספיק ביחד, כל פעם מישהו אחר היה ‘בנופש’ או פצוע. עכשיו זה קורה ויחד עם רודריגו הפוטנציאל ההתקפי בשמיים. סביר להניח שיהיו שטחים, ו-ויני שהוא מטוס, פוגש כביכול צעיר מוכשר אבל חסר ניסיון. ויני תמיד מתמודד עם שמירה של כמה שחקנים אבל הוא מספיק טוב כדי לבלבל את היריב. הוא צריך לתת ‘הצהרה’. ולא לריב עם אף אחד. עניין הצהובים זו הזיה מוחלטת.

נחזיק אצבעות ללונין שצלח את לייפציג אבל כמה חבל שטיבו לא היה יכול לחזור לשחק לפני חודשיים-שלושה כבר, זה כל כך אכזרי כל מה שקרה. רודיגר יכול להיות אנטי-הולאנד שוב, אבל הנורבגי לא יהיה כל כך חלש כמו במשחקים הקודמים, אין מצב. וצריך לחשוב מעבר להולאנד בלבד, הם קבוצה. לנצח בבית ולשמור על אשליה ואם נודח שיהיה בכבוד. די כבר דיברתי מספיק, אני עייף. תנו לנו את זה, האללה מדריד!

מנסה לשכנע את עצמי מאז ההגרלה שלא נורא אם נודח,העונה באנו עם ציפיות נמוכות יחסית,אליפות בליגה ורבע גמר ליגת אלופות כשאתה מודח מול הטובה בעולם זה בסדר גמור,אנחנו בכלל בונים על עונה הבאה עם כל הרכש וזה…
כמובן שכל זה לא עוזר,ערב גדול של ליגת האלופות זה משהו שאי אפשר לקחת באדישות,מאתמול כבר התחילו כאבי הבטן והיום הלחץ על הלב רק גובר ככל שהשעות עוברות,התרחישים שעוברים בראש,המחשבות על מי עדיף בהרכב כאילו שיש לי השפעה כלשהי,אי אפשר להסביר במילים.
מקווה כל כך שנזכה לראות משחק כדורגל טוב מריאל מדריד ולא את ההתרפסות הקבועה של אנצ׳לוטי מול קבוצות גדולות,אני מאמין שהחיסורים בהגנה של סיטי יתנו לנו הזדמנויות שלא היו לנו בעונה שעברה מולם,מקווה שויניסיוס קם על רגל ימין היום כי הרבה מאוד תלוי בו הערב.

מה הסיכוי שקרוס ומודריץ עולים ביחד? יש מצב קרלו יכנס לרגרסיה כשישמע את המנון ליגת האלופות.

מאוד מקווה שנאצו בחוץ הנעת הכדור של טשואמני קריטית מול הלחץ.