לסיכום, נכון שאנחנו בעונה מאוד מעצבנת וחלשה, אבל היום צריך לזכור ששיחקנו נגד הקבוצה הכי קשה ומתסכלת בעולם, הקבוצה שהכי קשה לשחק נגדה ולנצח אותה, רוב המשחק הם שיחקו 2 קווים של 5 שחקנים ב 20 מטר שלהם.
היום יש לנו את כל התירוצים לזוועה שראינו.
לסיכום, נכון שאנחנו בעונה מאוד מעצבנת וחלשה, אבל היום צריך לזכור ששיחקנו נגד הקבוצה הכי קשה ומתסכלת בעולם, הקבוצה שהכי קשה לשחק נגדה ולנצח אותה, רוב המשחק הם שיחקו 2 קווים של 5 שחקנים ב 20 מטר שלהם.
היום יש לנו את כל התירוצים לזוועה שראינו.
בהחלט. אם כי צריך גם לזכור שהיה יכול להישרק פנדל לטובתנו על נגיעת יד של ג’וליאנו. אמנם נגיעה לא מכוונת אבל היד לא הייתה צמודה לגוף.
המשיכה בחולצה של ג’וד ברחבה לא פנדל מבחינתי כי לא היה לו סיכוי להגיע לכדור.
בהארכה הייתה דריכה על הרגל של ברהים ברחבה. אתלטיקו קיבלה פנדל בדרבי בליגה על דריכה יותר רכה מזאת.
מה שהוא עשה נראה לך כמו כדרור?
אני מבין את הטיעון של לא לתת מקום לשיקול דעת כי אחרת קשה למתוח את הגבול, אבל יש מקומות בחוקה של הכדורגל שכן נותנים לשופט להחליט האם הייתה כוונה של שחקן או לא - (פאולים קשים, החזרה אחורה לשוער) - זה צריך להיות עוד אחד מהם. אם זה מקרי, או לאשר את השער או לכל היותר פנדל חוזר.
בכל מקרה, חוק מספיק איזוטרי כדי שזה לא יהיה מאוד משנה לרוב הקבוצות בעולם. מצדיע לאתלטיקו שמצאו דרך מקורית להפסיד בפנדלים כולל הכמעט עצירה על הקשקש של אובלק. מאוד לא נהנתי מהמשחק אבל המראה של אוהדי אתלטיקו בוכים החזיר לי רבע חיוך והזכיר לי ימים יפים יותר
שמו ברדיט סרטון עם הזווית הכי טובה שנתקלתי עד עכשיו
אל תשכחו גם את אסנסיו עם סגירות של וראן פריים.
כל כך התרגלנו ליכולת שלו שכבר הפסקנו לציין אותה. מדהים.
ספגנו שני פנדלים בחודש האחרון בדיוק על דברים כמו שקרה עם בילינגהאם, אז לא מעניין אותי אם הוא היה קרוב לכדור או לא, זה דווקא כן פנדל.
אומרים שהואר פסל די מהר את הפנדל בגלל מערך מצלמות מיוחד שהתריע על נגיעה כפולה.
https://x.com/the_bonnfire/status/1899956969621889175
אני בעד לשנות את החוק לבעיטה חוזרת אבל זה החוק כרגע ובמקרה ריאל מדריד הרוויחה ממנו אז בגלל זה המהומה.
עריכה ותיקון: אין חיישן בכדור בליגת האלופות כמו בטורנירים בין לאומיים אבל כן יש מערכת חצי אוטומטית.
הדבר הכי גרוע בפנדל הפסול זה שהוא פשוט מסית את האש מקרלו והשחקנים על המשחק הזוועתי שהיה אתמול.
איזה שעמום לראות את הקבוצה הזאת, סבל טהור.
אוהדי ריאל מדריד זה עם מיוחד. יש מצב שאנחנו האוהדים היחידים בתולדות הכדורגל שמתבאסים שעלו שלב באלופות ועוד דורשים שינוי חוקה כי הפנדל שפסלו ליריבה שלנו נראה לנו לא הוגן. ואחרי זה מתלוננים ששיש עוד משחקים לסבול את הקבוצה העונה חבל שאנחנו לא בים כבר …
בסוף נקח עוד דאבל לא משכנע איכשהו וכל אוהדי הכדורגל בעולם יסתכלו בקנאה בזמן שאנחנו מתמרמרים שהתבניות לחץ שלנו לא הדוקות מספיק.
משהו קצת אחר - איזה כיף לראות משחק עם שיפוט ברמה כזו. איזה הבדל בין השקט של השופט אתמול לאגו-מניאקים מהליגה הספרדית.
ואתמול קיבלנו עוד הוכחה לכמה החוק הזה שלא מאפשר לדבר עם השופט הוא חוק דפוק.
חוק שנוגד את הטבע של המשחק.
חוק שהורס את המשחק.
חוק שלא מבין מהו שחקן כדורגל ועם מה הוא מתמודד במהלך משחק.
אפילו את השטויות של ויני הכילו אתמול. וככה צריך. שופט צריך לדעת להתמודד עם שחקנים ולשים להם גבולות, ואז הם יכבדו אותו והשיח יהיה בגבולות הסביר.
אתלטיקו מאוד איכזבה אותי בכל המפגשים העונה.
הם פשוט קבוצה פחדנית. אנטי כדורגל. הייתי אומר אפילו די עלובה.
הרי אתם רואים משחקים של ריאל. מן הסתם צ’ולו טחן וידאו שלנו.
אתם רואים את החוליית הגנה המחוררת. אתם רואים שהכניסו את ואסקז. ואתם יודעים שמודריץ’ לא יכול לשחק באינטנסיביות הזאת.
וראיתם מה בטיס עשתה לנו. גם סגרה את אמבפה ו-ויני וגם לחצה אותנו גבוה ועשתה לנו התקפי לב.
4 משחקים ואתלטיקו פשוט עלובה. פחדנית. עם תוכנית משחק שנועדה לכישלון. מילא היה להם איזה יתרון גדול בפנדלים. אנחנו עם פאקינג קורטואה ועם בועטים מצויינים.
מתחדדת אצלי התחושה שאם ויני לא יהיה על המגרש נשחק טוב יותר. לא יודע לגבי ניצחונות או תארים, כי ברגעי ההכרעה הוא יודע להופיע.
חששו מהשתלבות של אמבפה, זה נראה שבעיקר ויני לא מצליח למצוא את עצמו וההרגשה שלי היא ששורף לו קיליאן ועניין הכוכב בקבוצה.
אתמול היה ניכר שהעצבים של השחקנים מופנים אליו. אני חושב שגם להם מתחיל להימאס.
בכללי, לא מבין איך השחקנים חיים עם עצמם בשלום אחרי תצוגות כאלו. הם לא מרגישים את מה שאנחנו מרגישים רק פי 1000?
פדה תמיד מעלה ציוצים של סליחה אחרי כשלונות ובמיוחד אחרי טעויות שלו.
ראית מה יצא ממנו אחרי הפנדל שהוא הבקיע? אני לא זיהיתי אותו. וראיתי אותו חוגג בחיים.
כמות הפעמים שהוא בחר בעוד דריבל וחירפן את ג׳וד ואמבפה… הם כבר לא מסתירים את זה בכלל ממש מראים תסכול וכעס ברור.
לא יודע מה עובר עליו אבל זה לא טוב לנו, הוא מנסה להוכיח בכל רגע שהוא הכוכב בגולים, אבל המהות שלו עד כה הייתה שחקן שמחפש את המסירה קודם כל, לראייה מספר הבישולים הנהדר שלו, והגולים היו לצד זה כשצריך ביכולת אישית נפלאה. עכשיו הוא ממש באובססיה לכבוש ולקחת את הקבוצה ״על הגב״.
כי הם לקחו דאבל שנה שעברה. אם היית עובד בחברה ששנה שעברה עשית את הקפיצה של הסטארטאפ אפ וגייסת מליארד, ואז שנה אחריי גייסת קצת פחות בנקודת זמן מסויימת, לא היית באותו קצב, היית עדיין כועס על עצמך? היית מצפה מהבוס לשיחת נזיפה? בחייאת.
ריאל מדריד במאבק על האליפות והדיחה קבוצה יותר טובה ממנה. עזבו הדרך, אני לא נכנס לזה בכלל, אבל במבחן התוצאה אתם שם.
שתדע שעמד לי על קצה הלשון להטריל אותך בווטסאפ בבוקר, אבל הייתי בוגר. נסתמס ברבע מדקה 88
בדיוק הבוקר רציתי לכתוב על זה.
יש הטייה אנושית נפוצה, די מובנת ורציונאלית בסה"כ, לחשוש מלוותר על משהו שנמצא אצלך ביד, לטובת משהו אחר - טוב יותר, לכאורה, אבל הרבה פחות בטוח ומוצק. הרי זה כבר אצלך, יכול להיות שגם עבדת ועמלת בשביל זה (מה שמערב הטייה נוספת - הטיית ה’מושקעות’), ואתה כבר מכיר אותו - היתרונות, שאתה חושש לוותר עליהם, לצד החסרונות, איתם למדת כבר להתמודד (לכאורה).
זה יכול לבוא לידי ביטוי בחשש לעבור עבודה, בן/בת-זוג, מקום מגורים וכן הלאה. במקרי קיצון, זה יכול להגיע למצב של זוגיות רעילה ומתעללת אפילו, שאנשים לא יוצאים מהן בגלל אותה הטייה ואותו חשש.
כתבתי על הנושא של ויני כבר כמה פעמים, לכאן ולכאן, אבל אני הולך ומשתכנע שבנקודת הזמן הנוכחית - להיפטר ממנו יעשה לנו רק טוב. בטח אם נקבל עליו בוכטות לא פרופורציונאליות מהסעודים. אז נכון - כשהוא טוב, הוא באמת טוב. הבעיה היא שכשהוא רע - הוא ממש ממש גרוע, ובעיקר - הורס לכל השאר. והתחושה היא שזה רק הולך ומחמיר עם השנים, במקום להשתפר.
בכדורסל נוהגים למדוד לצד הסטטיסטיקות ההתקפיות התורמות של שחקן - נקודות, אסיסטים וכו’ - גם את השליליות - החטאות, ובעיקר איבודי כדור. בכדורגל הסטטיסטיקות קצת פחות מפורטות ומפותחות (מסיבות מוצדקות), אבל אני חושב שאם נמדוד את ה’פלוס-מינוס’ של ויניסיוס (כלומר - כמה הוא תורם לעומת כמה הוא מזיק) - אנחנו נגיע לערכים שליליים, או לכל הפחות לערכים לא מחמיאים בכלל לשחקן ברמתו. כמות הפעמים שבהן הוא מבזבז ברשלנות התקדמות יפה של הקבוצה אל עבר איזור רחבת היריב, אחרי מאמץ קבוצתי סבלני וארוך, וכל זה בגלל קבלת החלטות גרועה (שקל מאוד לשפוט אותה ככזאת כבר בזמן הפעולה) - היא פשוט בלתי-נסבלת. שלא לדבר על זה שהרבה פעמים הוא עושה את זה במקומות ובתזמונים מסוכנים ובחוסר אחריות מוחלט, במצבים שמתורגמים ישירות אחרי זה להתקפות נגד קטלניות (כולל אתמול).
וכל זה בלי לדבר בכלל על ההשפעה השלילית על שאר השחקנים, של ההתכיינויות וההתקרבנויות האינסופיות. אני למדתי כבר בשלב מוקדם בחיים שלי, שלהתלונן ולהאשים אנשים אחרים כל הזמן - לא רק שזה לא עוזר, זה גם ממש פוגע, כי זה חוסם אותך מלנסות למצוא פיתרון אמיתי ופרודוקטיבי לבעיות שלך.
קצת קשה לתפוס את זה לפעמים, אבל ראינו במקרה של פסז’ לדוגמה איך עזיבה של שחקן מעולה, אפילו הכוכב הגדול ביותר (אולי בעולם), יכולה לעשות לפעמים טוב לכל שאר הקבוצה (ואני לרגע לא מנסה לטעון כאן טענות כנגד אמבפה או להאשים אותו במשהו, נטו מנסה להסתכל על המציאות כפי שהיא). יש דינמיקות קבוצתיות - גם על המגרש וגם מחוצה לו, יש שחקנים שפתאום יכולים לקחת יותר על עצמם ולפרוח, יש סגנונות משחק חדשים שמיטיבים עם יותר שחקנים ושפתאום יכולים לצמוח באופן טבעי, ועוד.
זה נכון שכמעט תמיד הדבר הנכון הוא להחזיק אצלך את השחקנים הכי טובים שיש. אבל לפעמים לפעמים, צריך לדעת לשחרר משהו מסויים ומוצלח לכאורה, שבפועל לא באמת עובד = לחתוך בבשר החי, כדי לתת לשאר הגוף להמשיך לצמוח. וזה קורה בד"כ כלל כשמתפתח משהו רקוב לאורך זמן, שכבר קשה מידי לטפל בו ולרפא אותו.
וכל זה נכון בעיקר בעיקר כשיש לנו כבר את רודריגו בדיוק על אותה עמדה (שמכיוון שכך היא תפוסה ע"י ויני), ואפילו את אמבפה לעת צרה.
לגבי השיפוט, יש פה כמה עניינים נפרדים:
אני לא מבין כמה זמן ייקח למועדון הזה להבין שויניסיוס פשוט לא יכול להיות הפנים של הקבוצה, הוא מתנהג בצורה פתטית ומכעיסה לא משנה מי היריבה ולא משנה מה מהלך המשחק - זה פשוט הזוי בעיניי.
עוד יותר הזוי בעיניי הבולשיט הזה שהוא לקח את הפנדל רק כי הוא חלם בלילה להבקיע מול האוהדים של אתלטיקו. ככל שעובר הזמן אני תופס מאמבפה יותר ויותר גם ברמה הספורטיבית וגם באישיות שלו, וזה רק מגדיל לי את האנטי לויניסיוס.
כשראיתי את ויניסיוס לוקח את הכדור לנקודה חלמתי שקיליאן פשוט יבוא וייקח לו את הכדור ויגיד לו: “סע מפה אח שלי זאת הקבוצה שלי”.
בקיצור, תודה על הכל, נתת מעבר לכל דמיון לקבוצה אבל הגיע הזמן שתעוף מפה.
ויני בלתי נסבל העונה, גם מבחינת גישה וגם היכולת לא דומה לעונה הקודמת.
ועדיין לא הייתי ממהר למכור אותו. אני רוצה לראות אותו תחת מאמן נורמלי שלא נותן לו לעשות כל מה שהוא רוצה. אולי עם מאמן קצת יותר קשוח נחזור לראות את ויני השחקן הטוב בעולם. יהיה קשה להחזיר אותו לתלם אחרי כמה שנים תחת אנצ’לוטי אבל שווה לנסות. אם המאמן הבא לא יצליח רק אז הייתי מוכר אותו.
אגב, איך זה לא פנדל?
https://x.com/Ramon_AlvarezMM/status/1900082110355882076
אתמול לדעתי ובדגש על אתמול בלבד ונקודתית: אמבפה וג’וד היו לא פחות מעצבנים ממנו. אמבפה סחט פנדל וג’וד ירד לגליץ’ ונזכר להילחם לקראת ההארכה מעבר להמון איבודי כדור שלו. לגבי הקו הכללי - כנראה שהוא כבר לא יוכל לתרום העונה במשחקים גדולים. רק במשחקים סטייל ראיו. אני מבים אבל למה ויניסיוס מושך אש. תחליטו אם מדברים על כדורגל או גישה. גם הגישה של אמבפה הייתה מחורבנת.