1/8 גמר האלופות מול אתלטיקו: 2-1 קשה, הגומלין ברביעי הבא

לקראת הדרבי בליגת האלופות!

זה הרגע וזאת השעה. מסתבר שמנצ’סטר סיטי לא הייתה טסט אמיתי. ריאל מדריד חוזרת למפעל האהוב עליה - ליגת האלופות, בבמה האהובה עליה - הסנטיאגו ברנבאו, עם זכרונות נפלאים מהדרבים בצ’מפיונס. אבל, זה קורה כשהיא במשבר אמיתי, אחרי תצוגת נפל נגד בטיס (2:1) ומומנטום איום בליגה, וללא שני שחקנים כל כך חשובים: ג’וד בלינגהאם המושעה ודני סבאיוס הפצוע. האם חזרתם של פדה ואלוורדה שהתאמן - משחקו ה-300, וראול אסנסיו למרכז ההגנה - ירגיעו את הקבוצה שבכאוס מוחלט, ומה עם ההתקפה המאכזבת?; מה יגבור על מה? המיתוס של ריאל מדריד בליגת האלופות, קיר שאתלטיקו מדריד לא הצליחה לשבור - או הכוח של הקבוצה של דייגו סימאונה שעושה לנו את המוות כבר זמן רב, הכושר של חוליאן אלבארס והיציבות מאחורה?

סטטוס ריאל:

ריאל מדריד מגיעה לדרבי אחרי החזרה הגנרלית הכי גרועה שיכלה להיות. לריאל היו כבר לא מעט רגעי שפל השנה אך נראה שההפסד 2:1 לבטיס אחרי משחק קטסטרופלי ללא מוטיבציה, ללא פס לגול, כששום דבר לא עבד – שני רק להשפלות בקלאסיקו. זה הפסד שגורם לך לחשוב שאין סיכוי לזכות באליפות. “הייתה בעיה ברורה בגישה במשחק נגד בטיס. אני מקווה שזה היה מקרה בודד”, אמר קרלו, אבל זה לא מקרה בודד. יאל מגיעה גם בסגל חסר מאוד – ההיעדרויות של ג’וד בלינגהאם המושעה ודני סבאיוס הפצוע שמחלישות מאוד את מרכז השדה שלה כבר אינן חדשות. האם היא מסוגלת להיכנס ‘למוד צ’מפיונס’ כפי שעשתה כל כך הרבה פעמים בעבר, כשהיא במקום השלישי בטבלה בליגה וניצחה משחק אחד מחמשת האחרונים? כלל לא בטוח. ויניסיוס ג’וניור, שספק התנצל לאחר המשחק עם סטורי באינסטגרם – קרא לסנטיאגו ברנבאו “להיכנס לטירוף” לקראת שלישי. וזה חשוב, ריאל צריכה שוב להזכיר שהיא כאן וכדאי לעשות את זה גם בערב בו המועדון חוגג את המשחק ה-500 שלו בליגת האלופות וגביע אירופה. יותר מכל אחת אחרת. ריאל ניצחה את אתלטיקו רק פעם אחת בששת המשחקים האחרונים בכל המסגרות וגם זה בהארכה בחצי גמר הסופרקופה.

זו עונה גרועה של ריאל מדריד אבל יש לה כביכול במה להיאחז. לא רק במיתוס, במיסטיקה של הסנטיאגו ברנבאו וההיסטוריה וליגת האלופות – אלא גם בצמד המשחקים נגד מנצ’סטר סיטי בהם המאמן נאחז. “יש לנו זיכרונות טובים מהמשחק האחרון נגד סיטי (1:3), ואנחנו רוצים לחזור על היכולת במשחק הזה”. ומצד שני, כמובן שיש כאן יריבה בסגנון שונה לחלוטין. “עלינו לקחת בחשבון שאתלטיקו קבוצה אנכית שמשחקת מהר קדימה במתפרצות בעוד סיטי מתבססת על הנעת כדור”. ואותו ניצחון כפול היה ה"בשורה" היחידה של ריאל מדריד העונה, פרט לכך היא כשלה בכל משחק גדול. קרלו מבהיר שאף אחד לא חושב שאפשר להכריע מחר את העסק. “זה בלתי אפשרי, יהיה מאבק צמוד וזה יוכרע רק במשחק השני. יהיה משחק צמוד ותחרותי”. ויניסיוס ג’וניור מצידו אמר שריאל מדריד משחקת טוב יותר כשהרגע החשוב של העונה מגיע. אבל אפשר ככה לעבור למוד צ’מפיונס בלחיצת כפתור?


החזרה הגנרלית נגד בטיס - קטסטרופה. “בעיית גישה”

מי שתמיד במוד צ’מפיונס - אמרתם פדה ואלוורדה. העדכון מהאימון המסכם שווה זהב. פדה ואלוורדה, ששיחק בכל המשחקים העונה עד לשלושת האחרונים, שיאן הדקות, שהיה כל כך חסר – התאמן כרגיל ויפתח בהרכב ככל הנראה. האורוגוואי מוכן לסכן את עצמו ויפתור את אחת מהבעיות הרבות – בעיית עמדת המגן הימני. בתזמון מדויק הוא ירשום את הופעתו ה-300 במדי ריאל מדריד וזו כבר סיבה למסיבה. פדה תמיד אחראי, נלחם עד טיפת הזיעה האחרונה, נמרץ, מחלץ כדורים, משחק עד לדקה ה-90 יודע לעמוד בלחץ, פשוט עושה הכל בקבוצה. השבוע דירגו ב-90SCORE את חמשת המצטיינים בכל אחת מקבוצות העל. פדה לא דורג ראשון אבל זה לא אכפת לו. עבור רבים הוא המצטיין של ריאל מדריד העונה. אם פדה, שהרגיש שיפור כבר אתמול כשהתאמן לבדו, לא יוכל לשחק – לוקאס ואסקס יהיה המגן הימני למען הסר ספק.

ובזמן שפדה ישחק כמגן ימני הרי שמרכז השדה רעוע. דני סבאיוס פצוע, ג’וד בלינגהאם מושעה, וריאל ללא השלישייה הטובה ביותר שלה באמצע, בזמן שהכושר של האחרים מדאיג. קרלו יוותר על ברהים דיאס ויחזיר להרכב את אדוארדו קמאבינגה שנראה ממש רחוק משיאו. “אנחנו לא נשנה את סגנון המשחק שלנו. אנחנו צריכים לקחת בחשבון את השחקנים שנחו. לא נוותר על שחקן התקפה”, הבהיר המאמן. לא מעט יקום וייפול על מודריץ’ שהתקשה מאוד נגד בטיס. הוא זה שצריך לנהל את המשחק כמו שאף אחד אחר לא יודע. מכורח הנסיבות הוא מוצא את עצמו ב-11 החל מהדקה הראשונה וחוגג דרבי מספר 41. הצרפתים יצטרכו לספק את הפיזיות והעזרה להגנה.

לא רק ואלוורדה יחזור לשחק אלא גם ראול אסנסיו. קרלו ספג לא מעט ביקורות על ההחלטה לספסלו נגד בטיס, עם כל הכבוד לימים הפחות נעימים שעברו עליו מאז הקללות שספג מהקהל של ריאל סוסיאדד. “אסנסיו הוא שחקן ההגנה הטוב ביותר של ריאל מדריד לאחרונה”, אמרו הפרשנים, וכשמאמן נבחרת ספרד לואיס דה לה פואנטה רומז בגדול שאסנסיו מרוויח את מקומו ואולי יקבל זימון – הבלם יעלה בטירוף והוא כבר הוכיח את עצמו בארבעה משחקים גדולים השנה. “יחד איתו על המגרש שני השערים שהקבוצה ספגה נגד בטיס לא היו קורים”, אמר הפרשן פיפי אסטרדה. לגבי משחק ההגנה הרי שריאל לאחרונה מבצעת עוד ועוד ועוד פאולים לא חכמים שמביאים לפנדלים והיא חוטפת המון בכדורי הגובה. אמנם אסנסיו לא גבוה אבל הוא חשוב גם בזה. “היו לנו פציעות קשות, לוח השנה קשה ותובעני עבור כולן, אבל הצלחנו למצוא שחקן טוב מאוד דרך קבוצת הנוער וזה הזמן של אחרים להוכיח את עצמם”, אמר קרלו והחמיא לבלם.


נאחז במשחקים נגד מנצ’סטר סיטי. קרלו אנצ’לוטי

שאלת השאלות היא מי מבין שחקני ההתקפה של ריאל מדריד יתעורר. היכולת של רודריגו-ויניסיוס-אמבפה נגד בטיס הייתה עלובה. השלושה בעטו רק פעם אחת למסגרת. כשלו במסירות פשוטות (אמבפה עם 68% דיוק במסירה), ויניסיוס הצליח רק בארבעה מ-11 ניסיונות דריבל. רחוקים-רחוקים-רחוקים מהחדות שהייתה עד לא מזמן. אמבפה אכזב מאוד מאז השלושער נגד מנצ’סטר סיטי. “אמבפה וגריזמן הם בין שני השחקנים הטובים בעולם. גריזמן אוהב לבוא ולנהל את המשחק עם שליטה טובה בכדור והוא לא מפספס מסירות. אמבפה עם איכות של חלוץ אמיתי, הוא חזק יותר בפיניש וגם בפריצה”, אמר קרלו. וריאל תזדקק לאמבפה שיודע ליצור מצבים ולא רק רגל מסיימת. קרלו הבהיר שיש שני סוגים של שחקנים, כשנשאל על חוסר ההקרבה והמאמץ ההגנתי ולמה היום זה מסובך. אחרי שאמר שקשה להשוות בין תקופות, הכריע: “יש שני סוגים של שחקנים שאתה צריך: אלה שרצים הרבה ואלה שעושים את ההבדל והשילוב הזה חשוב”. ריאל רשמה חמישה ניצחונות ביתיים בשמונה משחקים נגד יריבות ספרדיות בליגת האלופות. נציין כי ריאל ניצחה 21 מ-28 משחקי הבית האחרונים שלה באירופה. אבל היה גם הפסד מאכזב העונה למילאן (3:1) הזוי לחלוטין, ובעונה שעברה כישלון עם 1:1 ביתי נגד לייפציג או אפילו 3:3 נגד מנצ’סטר סיטי.

כמובן שאנצ’לוטי החמיא לסימאונה, נזכר במפגש הראשון מולו כשצ’ולו עוד היה שחקן לאציו, והוסיף: “הוא לקח את אתלטיקו לרמה הגבוהה ביותר, הוא עושה עבודה אדירה שם. הוא מאמן גדול. אני מאוד אוהב את הדרך בה הקבוצה שלו לוחצת, מגנה…”. עכשיו עדיין לא סוער במדריד אבל אנצ’לוטי יודע שליגת האלופות היא סיפור אחר, וגם המאזן שלו בדרבים קטסטרופה. שמונה ניצחונות ושמונה הפסדים ב-25 משחקי דרבי, זה משהו שלא יכול להימשך. האם דווקא ויניסיוס יעזור לו? ויניסיוס היה השחקן שהגיע למסיבת העיתונאים, בניגוד למשחק נגד בטיס שם אף אחד לא דיבר. היה מאוד מפתיע לשמוע אותו.

ויניסיוס הגיע מחויך וזה טוב מאוד – למרות שהסטטיסטיקה שלו בדרבי לבטח לא אמורה לעודד אותו - אבל היה נשמע מאוד מנותק מהמציאות. הוא דיבר כמובן על הכעס שיש לו כלפי השופטים ואמר שהוא עובד על זה ומתקדם, דיבר על רצונו להמשיך בריאל מדריד ושכדור הזהב כלל לא מעסיק אותו. על העונה שלו, ואנחנו למען האמת מרגישים שמאז השלושער נגד בורוסיה דוטמונד הוא דעך משמעותית – אמר: “כרגע אני במיטבי, סבלתי מפציעות וכשיש כל כך הרבה משחקים בעונה – איזה 80 – אתה לא יכול תמיד לשחק טוב. אתה לא תמיד בכושר טוב בפן הפיזי או המנטאלי. שחקנים רבים משחקים עם אי נוחות”. ריאל זקוקה לוויניסיוס של העונה שעברה, חד משמעית. זה שהכדור מגיע אליו בצד שמאל ואתה יודע שמשהו טוב יקרה. “אני חושב שהעונה שלי מתנהלת טוב כעת ויש לי יותר דרישות מעצמי. עלינו לעשות משחק אדיר למען האוהדים שלנו, זה יהיה משחק נהדר, אני מתרגש לפגוש את אתלטיקו מדריד בדרבי לראשונה בליגת האלופות”. ויניסיוס העונה – 18 שערים ו-12 בישולים ב-36 הופעות. ויניסיוס בדרבי: שער אחד ב-15 משחקים. אם ויניסיוס ירוץ ויעשה הגנה זה גם יעזור. “אנחנו מבינים שעלינו להגן טוב יותר כי אחרת לא ננצח”, אמר לגבי שחקני ההתקפה. “המנג’ר מדבר איתנו כדי שנעבוד קשה. עלינו לעשות את המיטב עבור הקבוצה”. ועכשיו צריך לדבר על המגרש. לא באינסטגרם.

חוזר בדיוק בזמן. פדה ואלוורדה עם הופעה 300

ריאל מדריד – הרכב משוער: טיבו קורטואה| פדה ואלוורדה, ראול אסנסיו, אנטוניו רודיגר, פרלאן מנדי| אורליאן טשואמני, אדוארדו קמאבינגה, לוקה מודריץ’| רודריגו, ויניסיוס ג’וניור וקיליאן אמבפה

מה המצב אתלטיקו?

אתלטיקו מדריד במומנטום מצוין. היא חזרה לעצמה לחלוטין לאחר התיקו המאכזב שהיה לה נגד סלטה ויגו (1:1) והעפילה למקום השני בטבלה עם שני ניצחונות רצופים. אתלטיקו של דייגו סימאונה היא תמיד אגוז קשה לפיצוח והראתה זאת לא רק בדרבי כשכפתה 1:1 בסנטיאגו ברנבאו, אלא גם נגד ברצלונה במונז’ואיק במשחק אחר לגמרי. אתלטיקו הראתה עד כמה היא גם קבוצת התקפה נהדרת כשסיימה ב-4:4 והפגינה אופי (על אף שנציין שהובילה 0:2) כשחזרה בדקות הסיום ל-4:4. התחושה כעת היא: כל מטאטא יורה. במחזור האחרון היא שוב עשתה את זה קשה עם 0:1 על אתלטיק בילבאו בבית משער של חוליאן אלבארס, כמה לא מפתיע, שש דקות בלבד הספיקו לו. אין כמו דייגו סימאונה להטמעת ה-“פארטידו אה פארטידו” – מנטרה שהשחקנים מדקלמים מתוך שינה, ועדיין. “אתלטיקו חולמת ובגדול”, נכתב במארקה. “השחקנים ממשיכים להיות מפוקסים ואף אחד לא פוסל אפשרות של שלושת התארים”. כעת אתלטיקו צריכה להתמודד עם קוץ גדול מבחינתה – ריאל מדריד בליגת האלופות. סימאונה, שועל קרבות וותיק, לא הבין למה בכלי התקשורת מחפשים פייבוריטית והבהיר: “למשחקי הדרבי הקודמים אין שום משמעות. לריאל מדריד בליגת האלופות יש רקורד יוצא דופן, אבל מחר יש לנו הזדמנות חדשה”.

בחזרה לחוליאן -הוא אחד מהטוענים לכתר של שחקן העונה בספרד. 21 שערים ב-40 הופעות עד עתה בעונת הבכורה הנהדרת שלו, הואר רחוק רק שלושה משיאו האישי בריבר פלייט ב-2021. לדייגו פורלאן למשל היו 23 שערים בעונת הבכורה (2007-08) ולאנטואן גריזמן 25 (ב-2014-15). החלוץ שיחק חצי שעה ביום שבת ויהיה רענן מאוד לדרבי. צ’ולו נשאל במסיבת העיתונאים עד כמה נוכחותו סייעה לאתלטיקו בשיפור ההתקפות המתפרצות שלה: “אני שמח שאתה אומר את זה. אנחנו ממשיכים להשתמש בכלים שלנו והוא עוזר לנו מאוד”. הוא נשאל על התקרה שלו: “אני לא יודע עד לאן הוא יכול להגיע, הוא שחקן צעיר מאוד ויש מקום לשיפור אבל הוא בעל איכויות עצומות. הוא צעיר מאוד ואני מקווה שנמשיך לעזור לו לצמוח”. חוליאן כאילו נולד לשחק באתלטיקו.


“לדרבים הקודמים אין משמעות”

העונה אתלטיקו מדריד נהנית מלא מעט שערים של המחליפים שלה - 16 שערי ליגה למשל, וזה לא הכל, גם בליגת האלופות זה עובד לה – למשל אנחל קוריאה שניצח את פריז סן ז’רמן 1:2 ברגע האחרון. מי כמו צ’ולו יודע להשתמש ברוטציה ולהחזיק את כולם בטירוף. גם מי שעולה מהספסל מאוד חשוב. מלבד חוליאן, שיחליף את אלכסנדר סורלות’ שמביא סגנון אחר, גם מרקוס יורנטה, חוסה מריה חימנס ואחרים יחזרו להרכב. הבלם האורוגוואי יצטרך להיזהר מצהוב שיימנע ממנו לשחק בגומלין. יורנטה בדרבי בברנבאו סיפק כמה וכמה פריצות וכדורי רוחב מאוד מסוכנים והוא בדרך כלל מתעלה במעמדים האלה. אתלטיקו בקושי סובלת מפציעות, הרבה פחות מאיתנו. ססאר אספיליקוווטה נפצע לפני כשבועיים וחצי וככל הנראה לא יעזור. גם הקפטן קוקה נעדר לאחרונה, וגם הוא שחקן ספסל. אם כי סימאונה הכי אוהב את התסריט של להחזיק בתוצאה שהוא אוהב ולהעלות את הקפטן שיעשה צרות, יאט את הקצב. בדרבי האחרון פאבלו באריוס הועדף על פניו.

אם קוקה ישחק – ולא בטוח שזה הכיוון כי הא עדיין לא מתאמן - הרי שהוא יעשה חתיכת היסטוריה וישתווה לסרחיו ראמוס כשיאן ההופעות בדרבי של מדריד איי פעם עם 43. אבל היתרון של קוקה הוא – היחיד שמשחק בשבעה דרבים בצ’מפיונס. מי שבוודאות יהיה הוא הקשר רודריגו דה פול שמחזיק את מרכז השדה ועושה הכל בקבוצה. גם את העבודה המלוכלכת כמו שחקן ארגנטינאי, וגם את הנעת הכדור והזזתו קדימה לאנטואן גריזמן שפחות בולט לאחרונה. דה פול אומר לקראת המשחק: “הקבוצה בכושר טוב מאוד ומחכה למשחק הזה בקוצר רוח. אנחנו יודעים מול איזה קבוצה אנחנו מתמודדים. המומנטום של הקבוצות פחות רלוונטי. ריאל מדריד היא אלופת אירופה וקשבה בסנטיאגו ברנבאו. ננסה לעשות על המגרש את מה שאנחנו עובדים עליו. אלה המשחקים שאנחנו הכי אוהבים למרות שהם שוחקים אותנו. אני אוהב אתגרים וככה כל הקבוצה”. הוא אומר שג’וד בלינגהאם שייעדר הוא שחקן נהדר אבל לריאל יש מספיק שחקנים טובים. ברמה האישית אמר: “תמיד הרגשתי חשוב. אני לוקח אחריות כי אני שחקן כזה. אני יכול לתת עוד הרבה יותר ואמשיך לעבוד קשה”. הארגנטינאי לא רצה להתחייב לגבי עתידו אבל ברור שהוא כל-כולו כרגע באתלטיקו. דה פול הוא שחקן השדה עם מספר הדקות השלישי הכי גבוה. הוא שיחק ב-37 משחקים העונה ורשם 2,378 דקות ומעורב בעשרה שערים!

כאמור, לאחרונה גריזמן פחות בולט אולי אבל עם שישה שערים בליגת האלופות עד עתה אסור לזלזל בו כמובן מעבר לכך שהוא מתעלה נגדנו. גריזמן רחוק שער בודד מהשוואת השיא שלו בצ’מפיונס לעונה אחת – שבעה בעונת 2015-16 אז הוביל את אתלטיקו לגמר. הוא מחפש את שערו העשירי בדרבי מספר 31 שלו. גריזמן הוא אחד השרידים הבודדים באתלטיקו מגמר 2016, הוא החמיץ פנדל במהלך המשחק עצמו.


משחקי העונה עד עכשיו. חוליאן אלבארס לוהט

כמו תמיד, אתלטיקו מתהדרת בהגנה הטובה בספרד עם 16 ספיגות ספיגות ב-26 משחקים. זה לא היה ככה למשל בשנה שעברה. אובלק החמיץ משחק בודד, בדרבי השני בליגה הראה את כוחו ושמר על שער נקי כמעט במחצית ממשחקיו בליגה – 12 מתוך 25. ריאל מדריד היא הקבוצה נגדה שיחק הכי הרבה - 32. חלק מזה כמובן נובע מהריצה הבלתי פוסקת והמחויבות של שחקני החלק הקדמי, דבר שסימאונה בהחלט אוהב. סמואל לינו או קונור גלאגר, זו נראית השאלה היחידה לגבי ההרכב. בדרבי בליגה לינו סחט כביכול את הפנדל מאורליאן טשואמני.

סימאונה מוסיף: “זה משחק גדול נגד יריבה גדולה. הם מאוד חזקים אבל גם אנחנו. אני בטוח שהם מכבדים אותנו גם כן באותה הצורה. עבור העיר זו חגיגה גדולה שיש דרבי, בשביל ספרד, ובוודאות תהיה יריבה אחת ברבע הגמר”. הוא מבהיר כי “עלינו ליהנות ממה שקורה” ושהוא מתרגש כמו ביום הראשון באתלטיקו מדריד. “אני לא מבין את המילה פייבוריטית. אנחנו מכירים את החוזקות שלנו ועובדים עליהן, ננסה לקחת את המשחק למקום טוב ולפגוע בה. תמיד שמתי את ברצלונה ומדריד במקומן בגלל ההיסטוריה שיש להן. אנחנו בצמיחה טהורה, וזה מאוד יפה”. לדבריו המשחק יוכרע בפרטים הקטנים. “גם אנחנו וגם ריאל מדריד יודעים את זה”. כששאלו אותו על הליגה הספרדית או על ליגת האלופות, על אף שאתלטיקו מעולם לא זכתה בגביע עם האזניים הגדולות – כמובן שהוא השתעשע. “בשבילי, הצעד הבא הוא תמיד הדבר הכי חשוב. אני לא יכול לחשוב על מה שנשאר בלה-ליגה, אני רק מרוכז במשחק של מחר”. זה יהיה הדרבי ה-46(!) של סימאונה נגד ריאל מדריד. הוא ניצח ב-12 והפסיד ב-18. בצ’מפיונס יש לו ניצחון אחד בשישה משחקים, ושני הפסדים בגמרים.

אנריקה סרסו נשיא הקבוצה איחל בהצלחה: “אנחנו רוצים להגיע לרבע הגמר. בכדורגל הכל יכול לקרות ואנחנו מקווים שיהיה לנו יום מוצלח”. בעוד אתלטיקו די ‘הטרילה’ בחשבון הטוויטר שלה את ריאל מדריד בעקיפין - הרי שכאן האווירה מפויסת ורגועה. סרסו כן אמר שלדעתו מערכת ה-VAR החדשה גרמה לכך שהשופט איבד ממש מהסמכות שלו. אתלטיקו ניצחה משחק חוץ אחד באירופה נגד יריבה ספרדית מתוך תשעה משחקים והפסידה בשישה. הביקור האחרון שלה היה…בברנבאו במאי 2017 והיא הפסידה 3:0 לכריסטיאנו רונאלדו. אבל הוא כבר לא כאן.


חלום הטרבל בחיים. שחקני אתלטיקו חוגגים

אתלטיקו מדריד – הרכב משוער: יאן אובלק| מרקוס יורנטה, רובין לה נורמד (קלמון לנגלה), חוסה מריה חימנס, חאבי גאלאן| פאבלו באריוס, רודריגו דה פול, ג’וליאנו סימאונה, סמואל לינו (קונור גאלאגר)| אנטואן גריזמן וחוליאן אלבארס

היסטוריה ומפגשי עבר:

כל אוהד ריאל מדריד מכיר בעל פה את שני הגמרים בין ריאל מדריד לאתלטיקו מדריד, גמר הדסימה ב-2014 לא היה רק גמר נצחי שיישאר בזיכרון שלנו לעד - אלא גם היה היסטורי במובן הזה שלראשונה שתי קבוצות מאותה המדינה נפגשו בגמר. כל אוהד יודע שבליגת האלופות ריאל מדריד היא קיר שאתלטיקו לא הייתה מסוגלת לעבור. מעבר לזכייה ב-2014 ולדרמה הגדולה גם כן ב-2016 - ריאל הדיחה את אתלטיקו ארבע פעמים ברציפות מליגת האלופות בין 2013 ל-2017 עם קרלו אנצ’לוטי וזינדין זידאן על הקווים ותמיד עם כריסטיאנו רונאלדו וסרחיו ראמוס. בפרק הזמן הזה אתלטיקו הדיחה יריבות חזקות כמו צ’לסי של ז’וזה מוריניו, באיירן מינכן של פפ גווארדיולה, ברצלונה של ליאו מסי – אבל לא יכלה לריאל. ולריאל יש 0:5 מולה במאזן שכן ישנו גם משחק בחצי הגמר איי שם ב-1958-59 לפני יותר מ-65 שנה.

בעונת 1958-59 ריאל ראתה את ברצלונה מקדימה אותה בליגה ולא יכלה לתת לגביע אירופה לחמוק ממנה. זו הייתה הזכייה הרביעית ברציפות אך עוד לפני הגמר נגד ריימס היה מפגש משולש בחצי הגמר נגד אתלטיקו מדריד. אז צ’וסו הוביל את אתלטיקו ליתרון בסנטיאגו ברנבאו אבל הקטור ריאל ופרנץ פושקאש הפכו ל-1:2. בגומלין כעבור כשלושה שבועות נכנעה ריאל 1:0, וכעבור שישה ימים במשחק שלישי במגרש נייטראלי בסראגוסה - ניצחה ריאל 1:2 עם שערים של אלפרדו די סטפאנו ופרנץ פושקאש.

את הגמרים נשאיר לסוף. בעונת 2014-15 ריאל אלופת אירופה פגשה את סגניתה, אתלטיקו מדריד, עם אותם המאמנים על הקווים כמו היום כמובן – בשלב רבע הגמר. ריאל הדיחה את שאלקה ואתלטיקו עברה בקושי את באייר לברקוזן – בפנדלים. במשחק הראשון בוויסנטה קאלדרון – יאן אובלאק נעל את השער עם כמה הדיפות מעולות וכפה 0:0. בגומלין ריאל מדריד התקשתה, גם נגד עשרה שחקנים, עד ששתי דקות לסיום (ארדה טוראן הורחק בצהוב שני בדקה ה-76) - חאמס רודריגס מסר לכריסטיאנו רונאלדו שהגיש לצ’יצ’ריטו מול שער ריק והוא בעט לרשת מכל הלב. כן השחקן המושאל ממנצ’סטר יונייטד היה הגיבור.

חצי הגמר ב-2016-17 היה כולו של כריסטיאנו רונאלדו. במשחק הראשון בסנטיאגו ברנבאו הוא “העתיק” את השלושער מהגומלין נגד באיירן מינכן ברבע הגמר או בצעם את השלושער בליגה. שער אחד בנגיחה, השני בבעיטה מהאוויר והשלישי סמוך לסיום אחרי בישול נהדר של לוקאס ואסקס – 0:3 מוחץ – היה לי הכבוד להיות במשחק הזה ולשאוג יחד עם עוד 80 אלף איש את ה-SSUUII. הגומלין היה קשה, סאול ניגס ואנטואן גריזמן בפנדל כבשו שני שערים ב-16 דקות. ואז הגיע המבצע המדהים של קארים בנזמה על הקו, הבעיטה של טוני קרוס נבלמה ואיסקו לקח אותנו לגמר עם שער מצמק בדקה ה-42, הפסד 2:1 - אין דבר.

גמר הדסימה לא ישכח לעולם, ה-24 במאי 2014. הכל היה נראה אבוד עם השער של דייגו גודין בגלל טעות של איקר קסיאס. התקפת ה-BBC – ככל הנראה החבר’ה לא היו כשירים – ניסו וכשלו. כריסטיאנו היה בינוני, בייל החמיץ ממטר, בנזמה הוחלף במוראטה. ואז קרן של לוקה מודריץ’ וראש הזהב של סרחיו ראמוס ב-92:48, כולם בטירוף, ואני עם דמעות. בהארכה היה ברור שזה שלנו כשהיריבה נפלה מהרגליים והייתה גמורה גם מנטאלית. אך רק בדקה ה-110 בייל נגח ממטר אחרי מבצע של אנחל די מאריה והדיפה של טיבו קורטואה אז בצד הפחות טוב של העיר, מרסלו שהעיר את המשחק שלנו יחד עם איסקו – כבש מחוץ לרחבה ודמע יחד עם סאן איקר, וכריסטיאנו חתם על ארץ מולדתו את ה-1:4 עם הפנדל שסחט. לה דסימה סוף סוף כאן! 12 השנים האלה היו נראות כמו נצח.

כעבור שנתיים שוב הגורל התאכזר לאתלטיקו מדריד. הפעם זינדין זידאן היה המאמן והוליך אותנו לזכייה באונדסימה חצי שנה בלבד אחרי שהגיע. קרוס הרים כדור חופשי, בייל נגח לאחור וראמוס ככל הנראה בנבדל – שוב הופיע לדייגו סימאונה בסיוטים. אלא שדני קרבחאל נפצע ונטש בדמעות, דנילו לא סגר את יאניק קראסקו שהשווה (79). נציין כי אנטואן גריזמן החמיץ פנדל בדקה ה-48 אבל דייק בדו-קרב, לא לפני שריאל הגיעה למספיק מצבים אבל נפלה מהרגליים. תיקו 1:1 בתום 120 דקות, השחקנים מתחבקים, אתם עוצרים נשימה ופפה בוכה! לוקאס ואסקס המחליף משחק עם הכדור על האצבע ומבקיע. אחריו עשו זאת גם מרסלו, גארת’ בייל, סרחיו ראמוס ו…חואנפראן לקורה! זה הזמן של כריסטיאנו…וזה הגיע!

כל המשחקים

עונת 1958-59 – חצי גמר: 1:2 לריאל מדריד במשחקי הראשון בבית| הפסד 1:0 בחוץ במשחק השני| ניצחון 1:2 במשחק השלישי והקובע

עונת 2013-14: גמר ליגת האלופות: 1:4 לריאל מדריד| כבשו: סרחיו ראמוס, גארת’ בייל, מרסלו וכריסטיאנו רונאלדו-פנדל

עונת 2014-15: רבע גמר: תיקו 0:0 במשחק הראשון בחוץ| ניצחון 0:1 לריאל מדריד בגומלין הביתי

עונת 2015-16: גמר ליגת האלופות: תיקו 1:1 ב-120 דקות (כבש: סרחיו ראמוס) וניצחון לריאל בפנדלים

עונת 2016-17: חצי גמר ליגת האלופות: ניצחון 0:3 לריאל מדריד במשחק הראשון (כריסטיאנוX3)| הפסד 2:1 במשחק הגומלין (איסקו כבש)

בסה"כ בתשעת המשחקים שהיו ניצחה ריאל מדריד חמש פעמים (55.5%), שני משחקים הסתיימו בתיקו (גמר 2016 למשל) ופעמיים ניצחה אתלטיקו. יחס השערים עומד על 7:14 לטובת ריאל מדריד. כריסטיאנו רונאלדו כבש ארבעה שערים, סרחיו ראמוס שניים וגם פרנץ פושקאש. כבשו שער בודד לטובת ריאל: גארת’ בייל, מרסלו, אלפרדו די סטפאנו, הקטור ריאל, צ’יצ’ריטו הרננדס ואיסקו.

חומר למחשבה

טיבו קורטואה מול יאן אובלאק| האמונה הרווחת בקרב אוהדי ריאל מדריד היא שקורטואה הוא ‘הכריסטיאנו של השוערים’. הוא ימנע את ה-1:0 בהצלה לא הגיונית. זה היה טיבו של פעם ועם כך קשה להתווכח. העונה הוא אמנם לא עשה איזשהן טעויות גדולות אבל קשה לומר שהוא משחזר את היכולת מגמר ליגת האלופות למשל. סביר להניח שגם הוא לא מרוצה מעצמו. אפילו השער נגד בטיס לאחר כדור הקרן. מטיבו יש ציפיות. נראה שלראשונה מזה זמן רב, כששניהם כשירים – אובלאק מגיע לדרבי עם יתרון, כשהוא נחשב לשוער שבכושר טוב יותר. זה “ששורד” את המבול של ברצלונה באותו ניצחון מזליקי של אתלטיקו בליגה במונז’ואיק למשל. כמובן שהמספרים עם אובלק אבל זה קשור גם למשחק הגנה. גם בדרבי נגד ריאל הוא היה לא רע בכלל. טיבו, נזכיר, לא הפסיד לאתלטיקו אף דרבי, ולאור המשפט הידוע שלו והמחלוקת עם הקהל שלה – הוא במוטיבציה עוד יותר גבוהה.

קיליאן אמבפה מול חוליאן אלבארס| שני שחקני הרכש הגדולים של הליגה הספרדית בקיץ ואולי בכדורגל האירופי. אתלטיקו ‘השתוללה’ כשרכשה שחקן בהרבה כסף והצליחה לפתות שחקן ממנצ’סטר סיטי – רכש עם יומרות. ריאל חיזרה אחרי אמבפה שנים ארוכות וסוף-סוף ניצחה. שניהם כבשו בדרבי הראשון שערים די קלים – חוליאן עמד בלחץ וכבש מהנקודה הלבנה, אמבפה השווה מתוך הרחבה אחרי ריבאונד מכדור שנהדף. חוליאן נראה שחקן שכאילו נולד לשחק באתלטיקו. הוא השתלב בצורה מושלמת עם אנטואן גריזמן, מספק מספרים והרבה עבודה. אמבפה עצל יותר ממנו, ולצד ההצגה נגד סיטי ושיפור ניכר ב-2025 – דעך במשחקים האחרונים. חוליאן נראה יציב יותר, אין לו ימים מזעזעים, בעוד התקרה של אמבפה יותר גדולה.

קרב המאמנים: בלא מעט משחקי דרבי היה נראה שקרלו אנצ’לוטי לא מוצא את הנוסחה כדי להתמודד טקטית עם דייגו סימאונה. בין אם זה פיצוח ההגנה שממול ובין אם זה משהו אחר. גם כשהיו לו כוכבי-על. זמן לזכור את הדסימה. או הבחירה לספסל את איסקו לטובת סמי קדירה. חסר לו את גורם ההפתעה. קרלו לא משתמש בסגל הרחב שלו באותה המידה כמו סימאונה ששומר את כולם בטירוף. התוצאות בליגה מאוד מאכזבות אבל בגביע זה צמוד יותר ובליגת האלופות בינתיים קרלו עם ידו על העליונה.

במשחקי הליגה עד עתה נערכו 12 משחקי דרבי. אנצ’לוטי מציג רקורד מזעזע של שני ניצחונות בלבד מול חמישה הפסדים וחמש תוצאות תיקו. בולט במיוחד המשחק הארור בוויסנטה קאלדרון ב-2014-15 – תבוסה 4:0. בפרק א’ קרי בין 2013 ל-2015, קרלו לא ניצח אף משחק וזה עלה לו באליפויות. בדסימה הוא חילץ תיקו 2:2 בוויסנטה קאלדרון בזכות שער של כריסטיאנו רונאלדו.

בקופה דל ריי – קרלו ניצח את סימאונה פעמיים בחצי הגמר בעונת הדסימה והמשיך לזכייה, 0:3 בבית ו-0:2 בחוץ, הוא לא ספג אף שער. הוא גם הדיח את אתלטיקו ברבע הגמר בהארכה בסנטיאגו ברנבאו עם ה-1:3 בעונת 2022-23. מנגד הוא הודח במפגש כפול ב-2014-15 וכן בעונה שעברה במשחק בודד עם הפסד 4:2. בסה"כ בגביע: שלושה ניצחונות לקרלו, תיקו ושני ניצחונות לסימאונה.

בסופרקופה הספרדי נערכו שלושה משחקים. בקיץ 2014 נפגשו האלופה אתלטיקו ומחזיקת הגביע ריאל מדריד. בברנבאו בבכורה של חאמס רודריגס זה נגמר רק בתיקו 1:1 ובגומלין הפסידה ריאל 1:0. אשתקד הגיעה ‘הנקמה’ עם ניצחון 3:5 בהארכה, כלומר ניצחון, תיקו והפסד.

בליגת האלופות: ריאל מדריד ניצחה בשני משחקי הגמר – בעונת הדסימה כאמור 1:4, בעונת 2015-16 בדו-קרב פנדלים (נחשיב את זה כתיקו). בעונת 2014-15 אחרי תיקו מאופס בחוץ ברבע הגמר הראשון – ניצחה ריאל 0:1 בגומלין. בסה"כ, שני ניצחונות, שתי תוצאות תיקו.

בסה"כ התקיימו 25 משחקי דרבי בין קרלו אנצלוטי לדייגו סימאונה. קרלו ניצח בשמונה והפסיד בשמונה, ותשעה הסתיימו בתיקו. מאזן רע מאוד. הספירה לא כוללת כמובן את המשחקים כשקרלו אימן את באיירן מינכן ופגש את אתלטיקו מדריד בשלב הבתים ב-2016-17.

התחלתי לכתוב ויצא לי סמטוחה. אוף. לא קורה לי הרבה לגבי כדורגל. כששריקת הפתיחה תתקרב זה אולי יהיה שווה כקליפת השום ואני אהיה בטירוף – אני סביב העסק משש בוקר ועד אחת בלילה. אבל העונה רוב הכיף נגמר כשהשופט שורק. עד אז אתה עוד מפנטז ומקווה שיהיה אחרת. חייב להגיד שריאל מדריד קצת הורידה לי את החשק והאוויר אחרי ההפסד 2:1 לבטיס. זה לא ההפסד אלא איך שזה קרה. זה תסכול מצטבר של עונה שלמה ומסתבר ש-180 דקות באמת טובות נגד מנצ’סטר סיטי לא שוות הרבה. לא בא להם, הניפו דגל לבן. זה הפסד שכאילו סוגר את סיפור הליגה.

הקבוצה לא טובה השנה, הקבוצה כושלת. אין כדורגל, אין לב ונשמה, בטח שאין תוצאות. אנחנו כל הזמן מפסידים. ואני חושב שהרבה תירוצים יש והם לא אמיתיים. עבודה גרועה של כולם.

לא רק באהבה אלא גם בכדורגל אי אפשר להסתיר רגשות ותחושות. לא רוצה להתפלסף יותר מדי. במסביב אני מקווה מאוד שהרבה מאוד שחקנים ירימו את הרמה שלהם בצורה ניכרת – גישה+יכולת, ושנקבל פיצוי הולם, תשובה, הוכחה לכך שהם באמת קיבלו איזה בלק-אאוט ושהיה שווה ‘לשמור כוחות’ במשחק נגד בטיס. הגענו למשחק בצורה המחורבנת ביותר שיכולה להיות. באמת עברו 48 שעות ואני לא מצליח להבין מה הם עשו שם.

שוב אני נע בין ריאל מדריד וליגת האלופות ואין קבוצה שמסוגלת להפוך את עורה ככה ב-180 מעלות ובשלושה-ארבעה ימים כמונו - לבין זה שכל כך הרבה פעמים העונה ציפינו-קיווינו-חיכינו – וזה לא קרה, זה לא התחבר, גם בימים שבהם היה קצת יותר רצון. אמרתי בואו נאתגר את עצמי ולא אגיד “דסימה” אבל אני לא מסוגל. אז אני מנחם את עצמי מראש שתמיד יהיה לנו – תמיד תהיה לי – הדסימה.

אני אדבר על שחקנים שלא כאן ותופתעו אני לא מתכוון לג’וד בלינגהאם, לדני סבאיוס ואפילו לא לדני קרבחאל. אומרים שתמיד מי שחסר הוא הכי חשוב ובכל זאת. זמן רב לא הזכרתי אותם, אבל לאו דווקא מקצועית אלא אפילו הנוכחות. חסר לי מנהיג כמו סרחיו ראמוס בקבוצה הזו, מישהו שיעיר את החבר’ה, שיעשה פאול שלא קשור לכלום, שקשה לנצח אותו. חסרה לי אישיות ענק כמו כריסטיאנו רונאלדו. שיעשה גול ממצב אחד. חסר לי מרסלו. גם חסר לי קאסמירו שפשוט היה קשר אחורי טוב. הקבוצה הזו רכה מדי, נשברת מהר מדי, האנטיתזה לריאל מדריד. יש יגידו שהכדורגל שלנו לא טוב כבר שנים, אבל תמיד היה לנו מינימום אופי. ולא כל עונה הייתה כמו סרט בדרך לגביע ה-14.

שמתם לב שדיברתי כל כך הרבה על המסביב ולא התייחסתי באמת לכדורגל? הקהל ייתן הצגה והאווירה תהיה אש אבל זה קרה ככה גם בדרבי בליגה. כרגע אני לא סומך על השחקנים שינצלו את המצבים – המעטים. שקיליאן אמבפה יהיה כמו נגד מנצ’סטר סיטי ויבקיע שער במצב אחד. הוא בא לשחק יפה, ריאל מדריד באה עם ויניסיוס ג’וניור להיכנס עם כדור לשער ולכדרר ולכדרר ולכדרר – וחוליאן אלבארס בא לעשות גם ‘גול מכוער’. ולרדת לגליץ’, להילחם, ללחוץ. אצלנו צריך למסור ומכדררים, אבל גריזמן מוסר בזמן, וגם יורנטה וכדורי הרוחב. רודריגו אאוט כבר זמן רב, ויניסיוס מבזבז אנרגיה מיותרת ומסיבת העיתונאים שלו הייתה הזויה. הוא כאילו אומר דברים שאתה רוצה לשמוע אבל זה נראה כאילו הוא אאוט – לא בקבוצה בכלל. על מה הוא מדבר? הרביעייה עושה לחץ?

כמובן שיש חדשות טובות, פדה ואלוורדה הוא ביטוח חיים, הוא הכל, ראול אסנסיו משחק וזה אומר שהכדורגל מנצח גם את המאמן מתעקש להפסיד – וברור לכולם מי המאמן הפחות טוב במצ’אפ הזה, וכמה קל לצ’ולו לנצח את אנצ’לוטי. שני שחקנים מעולים שזה אומר שני פייטרים יותר – ושני חאפרים פחות. אם הברך של אנטוניו רודיגר עדיין ‘חולה’ אז המשקל של אסנסיו עולה עוד יותר. מאמין בילד!

יהיה טוב אם ריאל מדריד תתרכז רק בכדורגל ולא תאבד את הראש. שתהיה סבלנית אבל לא מדי, שתבין שאי אפשר לנצח משחקים בהליכה. שתיקח בחשבון שהיריבה אולי תעביר זמן ותאט את הקצב. לא ליפול למלכודת. אתלטיקו מדריד קבוצה חזקה מאוד, אינדבידואלית ומערכתית כמובן, לא פשוט נגדם. היא קבוצה. יש להם מאמן גדול. אבל הם לא מפחידים אותי. זה יותר “אנחנו”, הכישלון שלנו. שאחרי כמה דקות שלא הולך השחקנים חסרי רעיונות ונראים מיואשים. תשחקו מהר, תפתיעו, תזיזו את הכדור לאגפים. באמת, הוראות כל כך בסיסיות. ריאל צריכה את אדוארדו קמאבינגה קצת יותר מעורב. אני חרד לגבי מרכז השדה שלנו. במשחקים כאלה כן אנחנו עלולים לראות קושי פיזי של לוקה מודריץ’. שישחק כדי להעביר את הכדור לחבר’ה בחלק הקדמי.

מודה: הייתי מספסל את ויניסיוס מחר, חלק יגידו שזה ‘לוקו’. אני לא מהמחנה שנגדו, אני יודע עד כמה הוא מוכשר ואם תנוח עליו הרוח. גם ב-70% הוא מסוכן. אבל אני סוחב קצת תחושת ייאוש. ברהים דיאס שחקן שעובד, ורודריגו בצד שמאל זה מפתה.

נזכרתי בחצי הגמר ב-2017, עוד מעט שמונה שנים מרגע השיא הזה עם כריסטיאנו, איזה כיף היה. גם לזידאן אני מתגעגע. האללה מדריד וסליחה על הפוסט הלא שמח שלי.

ההרכבים המשוערים בתקשורת במדריד לקראת הדרבי הגדול הערב. ישר ולעניין:

תמימות דעים במארקה וב-AS על חזרתם של ראול אסנסיו למרכז ההגנה ופדה ואלוורדה שוב בהרכב אחרי שלושה משחקעם – כמגן ימני, ובאופן מפתיע כנראה – ברהים דיאס במרכז השדה (מה שלא עבד נגד בטיס אם כי כמובן לא רק באשמתו) ללא לוקה מודריץ’, וגם אדוארדו קמאבינגה בהרכב. השלישייה ההתקפית - כרגיל, ובעצם הרכב מאוד-מאוד התקפי. קיליאן אמבפה כבר כבש בדרבי. ‘המחלוקת’ כביכול – במארקה הלכו עם פרלאן מנדי שתמיד משחק בימים הגדולים, בעוד ב-AS השאירו פתח לפראן גארסיה שכן הצרפתי שיחק נגד בטיס למשל.
ומה עם היריבה אתלטיקו? רוב ההרכב ברור. אנטואן גריזמן וחוליאן אלבארס (עלה כמחליף נגד אתלטיק בילבאו בשבת וכבש) בחוד, קלמון לנגלה במרכז ההגנה ופאבלו באריוס בקישור עם רודריגו דה פול. במארקה החליטו שלינו ישחק בעוד ב-AS השאירו פתח לקונור גלאגר.

כותרות העיתונים הבוקר במדריד לקראת הדרבי בשמינית גמר ליגת האלופות:

שער המארקה: על רקע תמונות של ויניסיוס ג’וניור ואנטואן גריזמן - החלטה להרים לכדורגל הספרדי: “הדרבי של אירופה באירופה” - פדה ואלוורדה הוא ‘הספק’ הגדול של קרלו אנצ’לוטי| ויניסיוס במסיבת העיתונאים: “באירופה השופטים מגינים יותר על השחקנים הספקטאקולריים”| גריזמן מציג מאזן חיובי נגד ריאל מדריד במשחקי הדרבי: עשרה ניצחונות מול תשעה הפסדים| דייגו סימאונה: “אנחנו בצמיחה טהורה כמועדון”

שער ה-AS עם כותרת זהה והפעם עם קיליאן אמבפה ואנטואן גריזמן ככוכבי היום - ריאל מדריד ואתלטיקו מדריד יעצימו את היריבות שלהם הערב בקרב גדול בליגת האלופות| ואלוורדה ישחק, אתלטיקו עם האונסה דה גאלה הרגילים| קרלו אנצ’לוטי: “ההתמודדות תוכרע בגומלין במטרופוליטאנו, בוודאי”| סימאונה: “אנחנו בצמיחה טהורה”.

חמה הררו בטור דעה ב-AS: “ריאל מדריד וליגת האלופות זה עניין של אמונה”. הכתבת מציינת את כל המגרעות של ריאל מדריד לאחרונה: “אתלטיקו מדריד בכושר טוב יותר, ריאל מדריד עשתה רק חמש נקודות מתוך 15 האחרונות ויש לה היעדרויות של שחקני מפתח או כאלה שישחקו והם על הגבול. ואין להם גישה ומחויבות. אבל למרות הכל אתלטיקו מדריד לא יכולה להיות פייבוריטית הערב”

“סיפור האהבה של ריאל מדריד עם ליגת האלופות כבר הותיר אותנו עם יותר מדי פרקים כדי לטעות ולהתעלם מהם. זה לא משנה איך הקבוצה נראית, הנסיבות הקודמות, היעדרויות, פציעות, צליעה, כישלונות, התפטרות או התעלפויות. זה פשוט עניין של אמונה שמחזיק את אוהדי מדריד באמונה שברגע שהמנון ליגת האלופות מושמע הקבוצה שונה וכל דבר, אפילו הבלתי ייאמן, יכול לקרות כי ההיגיון מפנה את מקומו לפרא-נורמלי.
מעוגנים באמונה הזו, האוהדים הלבנים מרחיקים את החששות וההיסוסים שנוצרו על ידי מדריד שאף פעם לא יוצאת לדרך, מתקררת בקלות ומסוגלת לאבד גרב בכל מכונת כביסה בדיוק כמו להפסיד עשר נקודות בחודש, להחזיר אחורה הישגים אירופאים גדולים כדי לזכור שלא משנה כמה הם מפקפקים עכשיו, ואנטואן גריזמן וחוליאן אלבארס יריבים קשים - הכל יכול לקרות”.

תומאס רונסרו כדרכו - שחצני הרבה יותר וכתב בכותרת: “הם בטח לא התאוששו מהגול של סרחיו ראמוס בדסימה”. כותב על כך שצ’ולו סימאונה מאמלל את ריאל מדריד בדרבים האחרונים אבל ליגת האלופות היא סיפור אחר

המתנה המשעשעת של מרסלו| המגן שפרש זה עתה התארח הלילה בתוכנית הלילה של הקומיקאי הספרדי דיוויד ברונקאנו (‘La Revuelta’). קומיקאי שלא ממש אוהב את ריאל מדריד. הם צחקו, העלו זיכרונות, מרסלו סיפר על המפגש הראשון הטעון עם כריסטיאנו רונאלדו: “כיסחתי אותו והוא דחף אותי בעצבים, אחרי כמה חודשים הבנתי שהוא יגיע לריאל מדריד ופחדתי שעליי לעזוב (הוא צחק)”, וחכו לסוף. הוא מנומס מאוד והביא מתנה אקטואלית במיוחד.
מרסלו שלף לפני הסיום חולצה מגמר האונדסימה חתומה על ידי השחקנים ובלי שם ומספר - חולצה לאחר החגיגות. “תיזכר בי ותהיה רגוע כשאתה מדבר על אתלטיקו מדריד. התלבטתי בין החולצה הזו לבין חולצה מהדסימה”, הוא אמר לו. הקומיקאי ענה: “זו מתנה איומה, אני אשמור אותה, אבל…” המגן המשיך: “ראיתי את השער של סרחיו ראמוס בהילוך איטי, מדהים. זו הייתה שמחה כפולה, כי ראיתי הרבה אוהדי אתלטיקו כבר עם בקבוקי שמפניה, וזו הייתה מוטיבציה אדירה עבורינו. לא רק בקהל, אלא גם בשחקנים. אני מכבד את אתלטיקו מאוד, הם קבוצה מצוינת. אני מכבד הרבה את השחקנים ואת דייגו סימאונה”.

לייק 1

משהו בעונה הזאת כבר התיש ותסכל אותי מידי.
וזה אחרי שבעונה שעברה התענגתי על הקבוצה.
קשה לי להשלים עם זה שהמועדון תמיד ישים את ליגת האלופות לפני הליגה.
וקשה עם כל הפציעות ובניה הרעועה של הסגל.

מתקשה להתרגש לקראת היום בערב. נקווה לטוב.

3 לייקים

דור יתקן אותי אם אני טועה, אבל ריאל לא ניצחה את אתלטיקו (ב90 דקות) כבר איזה שנתיים או שלוש…

ספויילר, זה כנראה לא יקרה גם העונה.

באמת עונה מתסכלת עד כה.

הניצחון האחרון שלנו ב-90 דקות היה די מפתיע במחזור השישי בעונת 2022/23 בוונדה מטרופוליטאנו בלי קארים בנזמה, 1:2 עם שער של רודריגו מהאוויר אחרי מסירה גדולה של אורליאן טשואמני (בדיוק ערב לפני כתבתי עליו ל-‘וואלה ספורט’ ועל חשיבותו) ושער נוסף של פדה ואלוורדה בריבאונד. רוב המשחק היה די בשליטה שלנו והיה נוח וספגנו לקראת הסיום עם נגיחה של מריו הרמוסו (83).

לייק 1


דעתכם?

לדעתי ברהים ישחק משהו שיותר קרוב ל-10

כנראה. התכוונתי לשחקנים עצמם

לייק 1

הרכב מצויין, הרבה תלוי בויני, לא רק מבחינת שיתן סוף סוף משחק טוב אלא יותר שלא יפריע יותר מדי אם יהיה במשחק לא טוב, שישחרר לאמבפה ורודריגו ויסחוב שחקנים הצידה ויפנה שטחים.

3 לייקים

קישור בלי קישור. אין שכל וגם לא אחריות עם צמד הצרפתים. אפילו פדה ואלוורדה לא אין כלום בין חוליית ההגנה לבין החיים בסרט למעלה בהתקפה. האמצע הכי גרוע שלנו מימי שמינית הגמר המקוללים. יסלח לי ברהים שיודע למסור ועובד - אבל הוא לא מנהל משחק. יהיה קל לאתלטיקו מדריד ללחוץ אותנו. נעלב עבור לוקה. זה לא שיהיו שטחים מצד היריבה אבל אולי מעיפים כדור קדימה ומתפללים. יהיה כיף. הלוואי ואתבדה.

מקווה שואלוורדה כשיר באמת. הרבה תלוי בזה.

לייק 1

ועוד יש המגינים על קרלו בת’רד השני, תראו לאן דירדר אותנו, משחק ליגת אלופות בברנבאו נגד קבוצה נחותה ופה משקשקים מפחד כאילו נגד סיטי הגדולה ההיא בחוץ.

ברהים לא מספיק מספרים פה, איזה קשר יותר יצירתי משחק אצל היריבה היום ? :person_shrugging:

לייק 1

אם כדורגל היה ככה אחד על אחד ולמי יש הרכב חזק יותר אז הכל היה טוב, אבל הוא לא. מי מוציא את המקסימום מהקיים מצמד המאמנים? איזה קבוצה רצה ואיזו קבוצה הולכת?
בהרכב הנוכחי גם אין לך תותח אמיתי מהספסל חוץ מלוקה מודריץ’. אני חושב שברהים רענן יכול להשפיע יותר ממודריץ’ רענן. לא כל קשר התקפי שאתה מוריד אותו כמה בלטות אחורה יכול להיות שפיץ בתפקיד החדש. זה היה דומה לטסט נגד בטיס וכמובן שהייתה בעיית גישה אבל הוא נכשל. אני לא חושב שיש כאן אוהדים שבהכרח חוששים מאתלטיקו מדריד - מבלי לזלזל בה, מאז 2014 קשה מולה. זה יותר המאמן שלנו ו…אנחנו…

לפחות האוהדים עושים שמח, קבלת הפנים המסורתית לאוטובוס בכיכר ליד הסנטיאגו ברנבאו הייתה פנטסטית. עד שמתחיל המשחק הכל כיף.

-לפחות לפי מה שקרלו אנצ’לוטי אמר - ואולי לא הגיוני שיגיד אחרת - פדה ואלוורדה מרגיש טוב, “שחקן מפתח וחשוב מאוד” ויכול לשחק 90 דקות.

יש כאן כאלה שמכירים אותי - אני עם אותו כינוי מהפורום הישן עוד ב-2005 - כבר כמעט 20 שנה. מעולם לא הייתי שבוז כל כך לקראת משחק גדול בליגת האלופות. אפילו לא היה לי כח וחשק להעלות את הגול של ראמוס מהדסימה לסטורי באינסטגרם, כלום. מת מבפנים

יש לך את החלוץ הטוב בעולם כרגע בהרכב, לידו המועמד שהיה המוביל לכדור הזהב ולצידם יש את רודריגו שחקן של מעל 120 מיליון יורו, מה עוד צריך לנצח משחק בבית ?

זה ממש הזייה המצב שלנו כרגע :sweat_smile:

מרגיש לי כמו דיון לא כל כך רציני. באיזה כושר ויניסיוס מגיע למשחק? כמה משחקים אמבפה נתן שהם חצי מהערב נגד מנצ’סטר סיטי? המאמן שלנו מפמפם את המשחק הזה כאילו לא מדובר בשני סגנונות שונים לגמרי - אתלטיקו מדריד והם, וכאילו סיטי לא הפסידה לכל קבוצת כדורגל נורמלית העונה, גם מנצ’סטר יונייטד שהם כישלון ופח אשפה - ניצחו אותם. ההתקפה שלנו חלומית רק על הנייר. היא לא כובשת, היא לא דורסת, היא לא מסוכנת. היו השנה כמה משחקים לדעתי.

נדמה לי שגם איתך דיברתי על זה - אני לא עפתי גם על התיקו 1:1 בליגה. זה לא שיאן אובלאק עבד קשה כמו ב-2:1 נגד ברצלונה בליגה או כמו השוער המחליף של אתלטיקו בקופה דל ריי נגד ברצלונה. ג’וד בלינגהאם החמיץ פעמיים, חצי מצב של ויניסיוס וזהו.

א. כשמגיע, מגיע - סחתיין על הביצים של אנצ’לוטי לעלות עם אסנסיו בהרכב. לא חושב שהרבה מאיתנו היו מהמרים מראש שהוא יילך עם אסנסיו בשמינית גמר ליגת האלופות, למרות שזאת ההחלטה הנכונה כמובן.

ב. אני מאוד מאוד אוהב את התפקוד של פדה כמגן ימני - מגן ימני יוצר אפילו, הייתי אומר. זאת הצלחה די צפויה מראש, יש לומר, אבל בכל זאת כיף לראות את זה מתגשם על הדשא.

ג. הייתי באמצע לכתוב הודעה על זה שאני מסכים עם דור ובאמת צפוי להיות חסרה חולייה מקשרת בין ההגנה להתקפה, אבל כנראה שטיטי בכל זאת צודק. הכמויות הפסיכיות של כישרון שיש לנו בהתקפה מספיקות כדי לייצר המון (כל עוד עולים לשחק במיינדסט הנכון), כמעט מול כל קבוצה בעולם. אני כן חושב שיש לזה קשר לחולשה הכללית היחסית של עולם הכדורגל היום, לעומת האיכויות שהתרגלנו אליהן בעשור ומשהו האחרונים.

עם כל הטכנולוגיה שיש היום-אי אפשר לשכפל את פדה?

אני לא מגזים בזה שאני אומר שפדה הוא השחקן הכי שלם בעולם היום.

2 לייקים

המבט הקטן הזה של ואלוורדה לאחור אל עבר השחקן שלו, רגע לפני שהוא שם את הגוף במיקום מושלם בינו לבין כדור הרוחב - זה בדיוק מה שלא צ’ואמני, לא מנדי, לא ואסקז, לא קמאבינגה, לא אלאבה ואפילו לא רודיגר - לא השכילו לעשות, עשרות פעמים השנה. יש להם ממי ללמוד.

7 לייקים