על חבל דק| שמח מאוד מהניצחון, דרבי זה דרבי - אבל זה עלול לא להספיק. הייתה קצת יותר מחויבות מצד השחקנים העצלנים שלנו - אבל הלו - זה שמינית גמר ליגת האלופות, דרבי, איפה זעם מצטבר על הכישלונות החוזרים נגדם. מעבר לכך שהתוצאה מאוד צמודה - גם המשחק היה כזה, למעט ההחמצה הקריטית ממש בתוספת הזמן שהייתה החותמת הסופית לכך שכמה קיליאן אמבפה פשוט לא באירוע, רשלנות. אפשר להגיד שככה זה כש-2/3 מההתקפה שלך ביום נוראי, ועדיין. על כל מצב מסוכן שלנו הגיע מצב מסוכן של אתלטיקו מדריד כמו ההדיפה החשובה של טיבו קורטואה. שוב לא היינו דומיננטיים מהם, הורדנו את הרגל מהגז אחרי שער אחד. לא מתרשם שאנחנו קבוצה טובה יותר - ביחס למה שרואים ולא ביחס לפוטנציאל.
סוף סוף לפחות “עשינו להם אתלטיקו” במובן הזה של כבשנו את השער השני ברגעים בהם היה נראה שאתלטיקו חוזרת להניע כדור בשקט. כמו שחוליאן אלבארס הנפלא עשה לנו.
במחצית השנייה אורליאן טשואמני בהחלט השתפר אבל להגיד שאם היינו רואים אותו משחק ככה במדי קבוצה אחרת אז היינו רוצים שהמועדון ירכוש אותו - רחוק מזה. אדוארדו קמאבינגה ממש לא בכיוון בלי קשר לשער שאולי היה שם חוסר מזל. אי אפשר לסמוך עליהם. חששתי ממרכז השדה הגרוע ביותר איי פעם.
ממש משחק בלתי מתקבל על הדעת של אמבפה שהיה נראה בלופ רע כמו בתחילת העונה, לא זוכר מהלך אחד נורמלי שלו חוץ מעקב מטופש. כנ"ל ויניסיוס ג’וניור כאילו מעורב אבל מעצבן והיה נראה טוב רק ביחס אליו. חושב רק על לכדרר, הוא יעבור את המגן ולא ייצא מזה כלום. בתקשורת במדריד עדינים מדי איתם. משחק טוב או לא טוב של ויניסיוס לא בא לידי ביטוי ולא שופטים אותו אם הוא עבר את השומר שלו חמש או שש או שבע פעמים וחבל שהוא לא מבין את זה.
מזל שהיו שני כוכבים במקומם. הגול של רודריגו מהרמה הגבוהה ביותר, ברגל החלשה לבעוט ככה בחצי גובה ממש ליד הקורה - וואו. הוא גם שחקן ההתקפה היחיד שלוחץ. ברהים דיאס רק הוא מבין איך הוא הבקיע ככה, כבש שער חשוב מאוד אני מזכיר לכם גם באיתיחאד נגד מנצ’סטר סיטי. הייתי נגד הצבתו כביכול וטעיתי אז אני מפרגן לקרלו אנצ’לוטי בעניין. הלוואי שהוא יפתח במקום ויניסיוס בגומלין כשג’וד בלינגהאם יחזור. איך הוא עלה ליציע לחגוג איתם בטירוף. איזה גבר.
אתם יודעים עשיתי טעות עם הפריויו כאן למשחק, לא האמנתי שקרלו אנצ’לוטי אשכרה חילק את הכדורגל לשניים - שחקנים שרצים ושחקנים שעושים את ההבדל. אז ברהים דיאס הוא שניהם, ופדה ואלוורדה, וגם ג’וד בלינגהאם, ויש עוד, פשוט לא בקבוצה שלנו. אני כתבתי משהו דומה. זה מראה לך כמה הוא מנותק.
הפרס הכי גדול של פדה ואלוורדה היה התשואות המדהימות מהסנטיאגו ברנבאו וכמה הקהל אוהב אותו, זה שחקן שמשנה קבוצה, מהשחקנים הטובים ביותר בעולם בכל עמדה! אנדרייטד. חבל שאי אפשר לשכפל אותו. היה מגיע לו בערב בוא הוא הקפטן ועורך הופעה 300 - גם להיבחר ל-MVP. מעניין אותי כמה אוהדים במקדש היו עם החולצות שלו. אני הגעתי עם חולצה שלו למפגש צפייה נגד מנצ’סטר סיטי ואמרתי שאני מאמין בו יותר מאשר בכל אחד אחר. עושה פעולות בהגנה שהן שוות ערך להבקעת שער כחלוץ - הציל איזה שער וחצי וגם הפס לרודריגו נהדר. אני גם חושב שהוא אפילו קצת ביישן ויכול לתרום עוד בהתקפה עם הדהירה והקרוסים שלו לרחבה, אבל הוא פשוט כל כך אחראי ויודע שאין מי שיחפה עליו.
לא התרשמתי מאתלטיקו ולא בפעם הראשונה (שחקנים מהירים ואתלטיים אבל אם אין איזה כדור נהדר של אנטואן גריזמן אז המגינים רצים ומרימים לרחבה) אבל בגומלין אנחנו נחטוף שיהיה ברור, במשחק בית היא תהיה טובה יותר, תבקיע שער אחד של כדורגל ושער אחד מכלום, אנטוניו רודיגר היה חיוור, איטי, ולא יהיו שני משחקים ברצף בהן פרלאן מנדי כל כך מרוכז. משחק מאוד שקט יחסית של ראול אסנסיו שאולי הוריד פרופיל. גם זכה לכבוד מהשופט אחרי שבטח עשה עבירה. בינתיים בסדר, האללה מדריד