1/8 גמר האלופות :: קופה דל ריי קארים, ביי ביי פאריז

חרוט לי הרגע שמיליטאו נפצע, ואלאבה ניגש אליו ותפס לו את הראש ובתרגום חופשי שלי אמר לו “ראס בו אמו אתה ממשיך!”

17 לייקים

הנה הוכחה!
נמחק איכשהו אין לי מושג איך חחחח

אבל קיבלתי פיצוי :wink:

אף מילת פרגון לאנצ׳לוטי מאף אחד בפורום הזה. להודות בטעויות זאת מעלה חברים😂.
כמה אהבה לקבוצה הזאת, וכל כך הרבה סיבות לאושר שהתנקזו לנצחון הזה. וואו.

״90 דקות בברנבאו הם הרבה זמן״ הוא המשפט המדויק ביותר שנאמר.

3 לייקים

בהגרלה רק לא ליברפול, סיטי או צ’לסי, את כל השאר אני מאמין שאפשר לעבור( כן, גם את באיירן)

השמועות אומרות שאמבפה נמצא כבר במשרד של פרז בדקות אלו ומעיין בחוזה

2 לייקים

ברור שדוד צדק. אבל אני לא חושב שהביקורת לא הייתה מוצדקת. שחקן יכול להשתפר, גם אם לא מדובר בילד.

התכונה הכי בולטת אצל בנזמה בשנים האחרונות היא הקילריות. באותה תקופה הוא היה מחמיצן רציני, שרק בגלל ההשוואה להיגוואין זה עבר מתחת לרדאר של רובינו.

אנחנו עדיין קבוצה בינונית מאד. מה שהיה הערב אומר שאנחנו יכולים לעבור כל קבוצה (ריאל מדריד, מן הסתם), אבל לא משנה את יחסי הכוחות

לייק 1

חייב לציין שגם אני וגם טיטי “מגינים” עליו כבר שנים.
בנזמה יותר ממוכיח פתאום פשוט סותם פיית להרבה שזילזלו בו.
זה לא משרונאלדו עזב, הוא היה ענק גם לפני. פשוט עכשיו הוא משחק חלוץ וזאת הייתה הטענה של “הצד שלו” כל הזמן.

2 לייקים

מישהו פה רשם (וכנראה מחק כי אני לא מוצא) שננצח 3-1.

אז תגיד, באיזה מניות אתה ממליץ להשקיע בתקופה המטורפת הזו?

יופי של ניצחון, אבל אנחנו לא צריכים לעלות לרבע גמר.

3 לייקים

ברור, אבל בניגוד לרוב הפורום אני לא כל כך מחזיק מבאיירן, הם לא ברמה של האנגליות(מינוס יונייטד).

את האמת, לא האמנתי. התסריט הזה היה כל כך מוכר.
המשחק הזכיר לי את הקלאסיקוס בתקופת מוריניו. בליץ’ בפתיחה, נרגעים ונותנים לקבוצה להניע את הכדור, ואז חוטפים את הגול. משם מתחילים
המשולשים שגורמים לקבוצה להתפרק מנטלית.

צריך להגיד תודה לדונארומה (יש מצב לעבירה), החזיר את הקבוצה למשחק ויותר חשוב את האמונה, ואת האנרגיות מתחילת המשחק. הסלאלום של מודריץ’ בגול השני זה כבר היסטוריה. אין לי כבר מה להגיד עליו, אני פשוט אשתוק. ומה שקרה אחרי זה זה פשוט בדיחה מהצד של פסז’. ובכלל, את המשחק ניצחנו הרבה בזכות טעויות מצדם. אבל צריך להודות לשחקנים על אמונה (מינוס אסנסיו וקרבאחל) ולקהל שדחף קדימה. עוד ערב מטורף לאוסף של הברנבאו. לילה לבן!

נ.ב בנוסף לאסנסיו וקרבאחל גם ויניסיוס היה לדעתי מזעזע. המון דריבלים מיותרים, המון איבודי כדור, וההחמצה אחת מזעזעת שלמזלו קרה מה שקרה. גם הנגיעות בכדור שלו כל כך לא נקיות, היו לו כמה פעמים שהוא נשלח (כמו בשער השלישי) לבד מול השער ובגלל נגיעות רעות הוא איבד מומנטום. אין לי הרבה ציפיות לגביו אבל כרגע למהירות שלו אין תחליף.

4 לייקים

יש הרבה שחקנים טובים, מוכשרים, world class אפילו.
אבל יש שחקנים בודדים, אחד למיליון, שנותנים לך את התחושה המיוחדת הזאת. התחושה שאומרת - אם רק היו לי 10 שחקני שדה כמוהו - הכול היה הולך. אפילו אם הם לוקים בחלק מהאספקטים של המשחק - סיומת, הגנה, אתלטיות - משהו בשילוב של הרוגע שהם משרים, הכישרון וקבלת ההחלטות - פשוט נותן לך את ההרגשה הזאת.
הראשון שגרם לי להרגיש ככה היה זידאן.
השני זה מודריץ’.

10 לייקים

תוציא את ויניסיוס וההגנה של פריז לא הייתה מאבדת את העשתונות.

לייק 1

כתבתי זאת לא מזמן ואחרי המשחק אתמול אפשר לומר זאת שוב - החולשה העיקרית של ויניסיוס היא שהוא חייב מצב סופר נוח כדי לבעוט לשער.
נתחיל מזה שהוא ממש נמנע מלבעוט ברגל שמאל. המתפרצת שהסתיימה בשני של של בנזמה הייתה צריכה להסתיים בבעיטה חדה של ויני בשמאל לרשת.
המגנים קולטים את זה וזה ממש משחק לטובתם.
אבל יותר מזה. גם כשמדובר ברגל ימין הוא חייב לעצור, לדייק ולבעוט. זה לא יכול להמשיך כך. הוא חייב ללמוד לבעוט תוך כדי תנועה ובמהירות.
אני לא מצליח להבין למה זה לא הדבר המרכזי שעובדים עליו איתו.

וואו. כיף להיות אוהד ריאל.
בנזמה במשחק שמגדיר קריירה, מודריץ זה מודריץ והברנבאו בערבי נוקאאוט הוא המקום המחשמל ביותר.
פשוט מדהים, את הטענות נשמור ליום אחר.

5 לייקים

איזה פירגון? כל הפורום פה זעק שרודריגו וקמבאניגה מתאימים למשחק הזה הרבה יותר מאסנסיו וקרוס, אבל אנצ’לוטי היה עיוור לזה לחלוטין. כל הרעיון של להתאים את עצמך ולשנות זר לו לחלוטין, מאמן נוראי. הוא עלה עם אסנסיו כי אסנסיו בחודשים האחרונים התקבע (בצדק) כשחקן הרכב. לחשוב צעד אחד נוסף על “מה שמתאים לאלאבס לא מתאים לפאריז” זה לא ברפרטואר של המאמן המדהים הזה. ושים לב - אנחנו לא מדברים בדיעבד, זעקנו את זה מלכתחילה.

בהתאמה, פאריז שחטה אותנו עד החילוף ש… המממ… הוציא את אסנסיו וקרוס והכניס את קמבאינגה ורודריגו. מאז המשחק התהפך וטחנו להם את התחת (כמובן שהרבה בזכות שינוי המומנטום עם השטות של דונארומה). צריך לזכור - היה לנו המון מזל במשחק הזה. פאריז עדיין הייתה עדיפה משמעותית בסיכום ואנצ’לוטי לא צריך לקבל ח"ח על חילוף מוצלח אלא 2 סטירות על כך שזה לא היה ההרכב הראשון.

בנזמה ומודריץ’ ראויים לאזכור של כבוד בכל דיון על ההיסטוריה של המועדון הזה. אין מילים.

8 לייקים

אי אפשר להסביר וגם לא צריך להסביר את זה| הצלחתי להתנתק כמעט מהכל יומיים לפני המשחק. הייתי ממש בעולם משלי, המגרש שלי, הבועה שלי. לפעמים זה מרגיש לא אמיתי. אמנם הייתי בעבודה, הייתי בחדר כושר, אימנתי ילדודס בכדורגל, אבל חלמתי רק על דבר אחד. אפרופו כדורגל, ילדים סופר-חמודים, כאלה שהם פאן-בוי של מסי (מותר להם) ואוהדי פ.ס.ז’ פתאום וחייכו אליי - “אין לכם סיכוי”, אחרי שראו אותי שוב מגיע לכדורגל עם חולצה של ריאל מדריד, מכנס של ריאל מדריד ופוטר של ריאל מדריד. צוחק מי שצוחק אחרון.

לפעמים הרגשתי שאני מגזים עם כל ההתנהלות שלי והטירוף שלי והעדכונים שלי סביב המשחק הזה וסביב ריאל מדריד והכדורגל - אני הרי לא מתפרס מזה לצערי, הייתי שנתיים וחצי במקצוע והיו דברים שלא יכולתי לסבול ואי אפשר להמשיך איתם. ועדיין אני לא מכיר אף אוהד שמצלם סרטונים לפני כל משחק גדול וכותב אלפי מילים עם עדכונים מסביב לשעון. קיבלתי פה ושם הודעות מדהימות וזה מחמם את הלב, אני עושה הכל מאהבה אבל תמיד כיף שיש פידבק ומעריכים. אבל ברגע הזה שעשינו את ה-1:3 - הרגשתי שזה שווה הכל. אני הייתי בטירוף כבר לפני (אני בטירוף לפני משחק בית נגד אוססונה, אז בטח שבצ’מפיונס), והרוב פה היו צריכים איזה ‘גירוי’, שמשהו (טוב) יקרה. אני אחרי שלוש וחצי שעות שינה, צפיתי בשידור החוזר של המשחק כמיטב המסורת והרגשתי שחזרתי אחורה בזמן, לימים ההם. יש חוקים בכדורגל - המלכים של אירופה, וגם הערבים הקסומים בברנבאו. את השער הראשון של בנזמה אפילו לא ממש חגגתי, להיפך, התפלק לי כזה - ‘כוס אמק, עכשיו יש לי שוב ציפיות ואני אתאכזב’, אבל בשער השני ובשלישי היה צריך ‘לגרד אותי מהריצפה’ בבר ההוא. קיבלתי כל כך הרבה הודעות, כאילו יש לי יום הולדת. בגלל משחקים כאלה אנחנו כל כך אוהבים כדורגל וצבט לי בלב שלא הייתי שם. העלתי סטורי של סרטון נפלא מיוטיוב לפני המשחק והגיבו לי ‘אתה שם??’ ואמרתי - הלוואי. אנוכי בישראל אבל הראש והלב בברנבאו. אחלה דוגמא כדי להסביר לאנשים מה זה כדורגל. (“רק כדורגל בראש שלך, אבל אני מקנאת בך שיש לך תחביב שאתה כל כך טוטאלי בו ומעיף אותך בשמיים”). בעצם אנחנו לא צריכים להסביר.

זה מהפך שכמעט ולא קשור בשום צורה לכדורגל אבל למי אכפת, אנחנו צריכים להתנצל? כבר אמרתי, את פ.ס.ז’ אפשר לעבור וצריך לעבור, זו לא ליברפול או מנצ’סטר סיטי ואין מה לחשוב כרגע רחוק על רבע הגמר. העונה קיבלה איזה טוויסט מרגש בעלילה וזה לא פחות גדול ומרגש מהמשחקים האלה ב-2018, זה הערב הכי גדול שלנו מאז הגמר בקייב. זה כל כך מרגש דווקא כי אנחנו קבוצה שדי רחוקה מהטופ ויש לנו המון מגרעות, ברור שבמחצית הראשונה 2:0 לפ.ס.ז’ היה משקף יותר והם הגיעו כל כך בקלות למצבים (הרבה תשוקה אבל לחץ לא טוב, כישלון בפעולות פשוטות), היינו מסורבלים ונטולי רעיונות כמובן. הלחץ הגבוה עבד לאיזה עשר דקות.

ברור שעוד נחזור לשני הגיבורים אבל אני רוצה להתחיל דווקא עם ‘שחקני המשנה’. דויד אלאבה לא רק הטריף אותנו עם החגיגה ההזויה ההיא כשהוא מרים כיסא (‘אל תשבו במקום שלנו’ - הוא צייץ - וזה גדול). הוא עשה גליץ’ מדהים על אמבפה ומנע את ה-2:0. כל כך הרבה שקט נפשי, איכות עם הכדור, סגירות מדהימות, באמת קלאסה, רכש מבורך שהגיע הקיץ ובחינם. בהחלטה הזו, ורק בזו - אנצ’לוטי פגע בול. גם נאצ’ו ראוי למחמאות על המלחמה, על כך שהקשה על המפלצות שבאו מולו.

אני באמת רוצה פשוט לשמוח ולהמשיך להעלות אינסוף פוסטים בפייסבוק אבל אנצ’לוטי לדעתי החליף את קרוס רק בעיקר כי הוא לא היה כשיר במאת האחוזים ומראש סוכם (השערה שלי, כן - לא קראתי) שהוא לא יחזיק מעמד 90 דקות. הוא טועה פעם אחר פעם בבחירת ההרכב, זה הרבה יותר תחת מאשר התחת של זידאן. אמרתי, דרשתי, כתבתי, צילמתי (שייראה את הסרטונים, מה יש) - קמאבינגה שמשחרר כדור בנגיעה, פיזי, אתלט, עם ביצים של שור - וגם רודריגו שנכנס והיה נהדר. זה אמור להיות מובן מאליו, כל אחד שם לב לזה. כיף לראות כדורגל מהיר ואנרגטי ומודרני, קבוצה שבאה לאכול את הדשא. מאמן צריך להוציא את המיטב מהקבוצה שלו. זה אמור להיות מובן מאליו. לא מעט בגלל אנצ’לוטי הצגנו משחק מחפיר בפ.ס.ז’. עזבו, זה לא מעניין, הלאה, נתלונן שוב על ההרכבים המבישים - בהמשך. ביום שני נגד מאיורקה - סתם.

בתזמון מושלם קארים בנזמה לדעתי נתן את משחקו הגדול ביותר בקריירה - שלושער בשמינית הגמר, עם כתפיו הרחבות - כפיים. גם בדקות בהן לא נגענו בכדור הוא היה מעולה כמו הבעיטה האדירה בסיבוב, ולחץ גבוה באמת. חד משמעית שיש לו חלק בשער הראשון עם כל הכבוד לדונארומה הליצן. אני חושב שהוא כן היה ראוי ל-75% מהביקורת בעידן רונאלדו אבל בהחלט ‘היה מגיע לו לילה כזה’. אגב, חוץ מהידידה שהצטרפה למשחק במחצית, אפשר לומר שאני הקמע. עבדכם הנאמן ויתר על חולצת הכריסטיאנו הקבועה שלו ועשה את הפרמיירה עם חולצה של קארים מודל 21/22, לראשונה ‘נכנעתי’ וקניתי חולצה של החלוץ המושמץ. נשבע לכם שזה לא תמונה בדיעבד של אחרי המשחק (בבר עצמו לא היה זמן לתעד, מי חשב על זה בכלל!). גם הגול השלישי גאוני, באמת שאין תלונות, משחק של ציון 10.

לוקה מודריץ’ קיבע את מעמדו כקשר הגדול בהיסטוריה של המועדון הזה ויסלח לי זינדין זידאן וכמובן גם אחרים. בגיל שלו קרוס לא יהיה מסוגל לרדוף אפילו אחרי הילד שלו בגינה. פארטידזו, אמוציות, תשוקה, הברנבאו כל שבוע עושה לו סטנדינג אוביישן, תהנו מכל רגע כי לא נשאר עוד הרבה. מה אפשר לומר כבר על המהלך של השער השני? ירד לגליץ’ גדול מול מסי בזמן שטוני היה מוותר, בהמשך חילץ את הכדור, דהר ודהר ודהר. גם מסירת העומס לוויניסיוס יכולה להיות בישול אבל ויני היה בינוני ולא החלטי וחסר ביטחון במקום לבעוט, וחבל. בעצם לא חבל. לוקה עוד היה אמיץ ונועז ורענן לדפוק ספרינט ולבשל לבנזמה.

מה שמדאיג דווקא זה ויניסיוס, אכל את המגנים שם בלי מלח, תיסכל את אשרף, את כל מי שבא מולו, אבל ההחמצה שלו ב-1:1 היא כל כך מרושלת והיה לו כל כך הרבה זמן. היו לו גם הרבה מצבים לבעוט והוא התמהמה ובסוף המצב הפך לפחות מסוכן. מהדריבלים שלו לא הפקנו מספיק, בעיקר בגללו. זה לא יצר מצבים, זה לא באמת סיכן.

אי אפשר בלי להשחיל איזו עקיצה לפ.ס.ז’. בכסף אפשר לקנות את מסי (נעלם לחלוטין בדקות הקשות) ואת ניימאר שהוא כבר יותר דמות מאשר שחקן כדורגל, בכסף אפשר לכלוא את אמבפה באזיקים (ראית מה זה אומר ערב של צ’מפיונס בברנבאו - מה, לא תבוא?) אבל בכסף אי אפשר לקנות קלאסה, תהילה, היסטוריה, תארים, DNA ומועדון. וגם הקפטן לשעבר ראמוס שהמצלמה כלל לא עברה לכיוון שלו ביציע כי לא היה טעם. הפרצוף המיוסר שלו ב-3:1. כנראה ידע את העתיד לבוא. תרשו לי להיות אנה זק - ‘בוא תראה מה פספסת - בוא תראה’. ד"ש גם מוולפסבורג. זוכרים שהכדור המקורי בהגרלה היה בנפיקה?

מצפה לסגור עניין בליגה עם ניצחון בקלאסיקו (ברצלונה כמובן בזון מטורף) לפני פגרת הנבחרות אבל קודם כל יש את מאיורקה ביום שני כדי שנוכל להתאושש. אין צורך לחשוב בכלל על שלב הבא, כבר אמרתי, כל דבר בעתו, 21/22 מעניינת. זה היה ניצחון חשוב מאוד, לא בכל עונה צריך ללכת עד הסוף, אין את הכלים ללכת עד הסוף כנראה, אבל גם לא לעוף בשמינית הגמר ועל היריבות והחרא והיחסים העכורים מול המועדון-מדינה הזה אין צורך להרחיב. תודה לאלוהי הכדורגל, תודה. אסור להגיד את זה אבל אני אומר את זה - #AporLa14.

10 לייקים

כן צריך לציין שגם רודריגו וגם קאמבינגה ברוב המשחקים משמעותית יותר טובים כשהם עולים מהספסל. המהירות שלהם והאנרגיות שלהם באים הרבה יותר נגד שחקנים עייפים ופחות מרוכזים.

אנצ׳לוטי לא נכשל אתמול. הוא כן הפיק לקחים למרות מה שנכתב וגם במחצית הראשונה נראינו הרבה יותר טוב מבפריז. אבל מה לעשות שפריז היא הקבוצה הכי מסוכנת בעולם אולי במצב שהם ביתרון, לשניה תתקוף עם יותר מידי שחקנים ותפקיר את ההגנה ואמבפה טס לך קדימה מכדור מדויק של מסי או ניימאר (שלא במפתיע בדיוק כך היה הגול, ובמזל 2 נוספים נפסלו על נבדלים קטנים).

כמובן גם שאנצ׳לוטי הוא לא המלך של אתמול, פשוט לא ניצחנו למרות האיש על הקווים ולא בזכותו. הוא עשה עבודה סבירה במשחק הזה עם הרכב לא טוב אבל חילופים בול.

מה שאני לא מבין זה איך פעם אחר פעם אף אחד כמעט מחוץ לפורום פה לא רואה את ההבדל בין מודריץ לצד קרוס ומודריץ בלעדיו. כשמודריץ לוקח את תפקיד המבוגר האחראי הוא הכי טוב בעולם, משהו בנוכחות של קרוס גורם למודריץ
להדחק הצידה.
אולי קרוס עדיף על קאמבינגה, אך קרוס ומודריץ פחות טובים ממודריץ וקאמבינגה, זה בדיוק נושא ״השלם גדול מסך חלקיו״.

ויניסיוס אתמול היה מאוד מפוזר. הפעולות שלו לא היו חדות ותכליתיות לרוב. הוא עבר שחקנים עם דריבל, עשה לפריז כאב ראש, בסך הכל הוא הראה יכולת טכנית טובה. העניין הוא שככל שהפעולות היו קרובות יותר לשער, כך הן היו יותר כהות ולא ברורות.

יש שני דברים שאנחנו צריכים לקחת בחשבון כשמדברים על הנושא של ויניסיוס. הראשון, למרות הבעיות שיש לו, הוא שחקן בן 21, עדיין ילד למרות שזה נראה שהוא איתנו הרבה זמן. תנודות ביכולת הן עניין טבעי לחלוטין, ותקופות פחות טובות והתגברות עליהן זו הדרך להשתפר ככדורגלן גם טכנית וגם מנטלית. הנקודה השניה היא שלמרות היכולת הצוננת שלו אתמול, הוא עדיין השפיע על המשחק לחיוב. יש לו מעורבות ישירה בכל שלושת השערים והמהירות והדריבל שלו היוו יכולת מכרעת בקאמבק הזה.
למרות היכולת הצוננת שלו לאחרונה עדיין מדובר בשחקן יוצא מגדר הרגיל. שחקן שיכול להיות שובר שיוויון, שחקן שמעסיק את היריבה. אתמול דנילו קיבל פרויקט אישי את ויניסיוס ביחד עם חכימי, ולמרות עזרה מאוד מינימלית של נאצ’ו באגף עדיין הוא הצליח לעשות פעולות התקפיות. אסור לזלזל ביכולת הזאת.
היו פעמים אתמול שויני קיבל את הכדור ועטו עליו 4-5 שחקנים. אם מתכננים להביא לפה שחקן כמו אמבפה, שגם הוא מעסיק את היריבות, אז יש גבול לכמות השחקנים שאפשר להצמיד לכל שחקן. שניהם ביחד יכולים לסחרר יריבות בצורה בלתי רגילה.

לויני יש המון מקום לשיפור ולחלוטין הוא עדיין לא המוצר המוגמר. אלה הנקודות לדעתי:

דבר ראשון, הוא חייב להפסיק ליפול 30 פעם במשחק. כן, שומרים אותך כפול, שומרים אותך חזק, אתה מקבל תיקולים. Grow up! אל תתעסק עם השופט כל 3 דקות, אתה מוציא את הראש מהמשחק. הוא עדיין לא יודע איך להישאר מרוכז ולפעמים זה נראה שדקות ארוכות הוא פשוט עסוק בקקה.

דבר שני, תנועה ללא כדור. מעבר להגנה, והכי חשוב תנועה בין הקווים. לויני יש שני טריידמרקים כד כה. או שהוא לקבל כדור באגף מעבר להגנה ורץ לשער, או שהוא מקבל כדור לרגל באגף ומתחיל דריבל. נדיר שהוא עושה תנועה בין הקווים ושובר קו הגנה בצורה הזאת. אין לו עדיין את היכולת להבין את התנועה הזאת, ולדעת לעשות אותה בצורה נכונה. אמבפה אגב, יודע לעשות את זה מושלם.

דבר שלישי: להמשיך לעבוד על קור הרוח והביטחון מול השער. ההחמצה אתמול, מצב שהיה צריך ללכת לרשת בקלילות עם נגיעה רכה לפינה, הפך לחללית מעל השער. זה לא יכולת טכנית, זו יכולת מנטלית שפגועה. הוא עשה התקדמות מאוד גדולה בשנה האחרונה ויש לו עדיין מקום להשתפר מהבחינה הזאת.


בסך הכל למרות שהוא בתקופה הרעה שלו הוא עדיין מנפק מספרים בכל משחק כמעט. לחשוב שיש לו עוד כל כך הרבה מקום לשיפור גם טכנית ופיזית, גם מנטלית וגם טקטית, ועדיין הוא נותן תפוקה כאן ועכשיו, זה מטורף. הוא בסך הכל בן 21 עדיין ואני בטוח שאם ימשיכו לעבוד איתו הוא יוכל להיות שחקן שיגרום לנו לעוד הרבה רגעי אושר.

9 לייקים

איזה כיף להיות אוהד ריאל מדריד,נכון אנחנו לא קבוצה שקרובה לטופ והסגל שלנו מבוגר ועייף והכל אבל מי האמיץ שיעז להספיד אותנו?
לא מעניין אותי בכלל מה יהיה ברבע הגמר מבחינתי אם אנחנו מסיימים את העונה הזו עם אליפות+רבע גמר אחרי שהדחנו את פאריז של מסי,ניימאר,אמבפה על הפרצוף של נאסר אל חאליפי זו עונה מוצלחת מאוד.

זה היה ניצחון של מועדון,של אצטדיון,של קהל,דברים שלא קונים בכסף,שיעור אמיתי במסורת,איזו עוצמה יש בברנבאו בערבים כאלה זה פשוט מצמרר (הבנת קיליאן?).
זכינו בתסריט המושלם,גם ניצחנו בצורה הכי כיפית ומרגשת וגם ראינו טוב מאוד כמה אמבפה הוא שחקן מטורף,פשוט חוויה של שחקן,הגול שנפסל לו כשהוא עבר את קורטואה בלי לגעת בכדור הזכיר לי מיד את רונאלדו הברזילאי,הדבר הכי קרוב אליו.

אלאבה זה פשוט אהבה,כמה חששנו מהיכולת שלו כבלם בתחילת העונה? הבן אדם פשוט העלים את כל הספקות ובנוסף ליכולת מדהימה הוא גם מנהיג,מעודד,נוזף,נותן את הנשמה כאילו הוא נולד ביציעי הברנבאו,פשוט רכש מושלם.
מודריץ זה שחקן של פעם בדור,אנשים עוד לא מבינים כמה הוא גדול וכמה הוא ראוי למקום של כבוד בהיסטוריה של הכדורגל העולמי,כנל בנזמה,איזה קילר.

קמאבינגה ורודריגו שוב הוכיחו כמה הם ראויים ליותר,מהרגע שהם נכנסו השתלטנו לגמרי על המשחק,המשולשים של פריז באמצע נעלמו לגמרי ועברנו למוד של לחץ גבוה מה שהביא לים של טעויות בהגנה של הפריזאים המבוהלים (מרקיניוס צריך טיפול פסיכולוגי אחרי אתמול,בנזמה יופיע לו בסיוטים בחודשים הקרובים כל לילה) וניצח לנו את המשחק בסופו של דבר.

ויניסיוס לא היה הכי מדוייק בשליש האחרון אבל הוא עשה כאבי ראש לדנילו וחכימי,כמו שאמרו לפניי,בלעדיו קשה לי להאמין שזה היה נגמר אותו דבר,המהירות שלו זה נשק שמפחיד כל הגנה.

*קרבחאל הוא כאב ראש רציני כרגע,פשוט לא מספיק טוב,חייבים לחזק את העמדה הזו בקיץ ולא באודריוסולה.

Halla madrid!!!

8 לייקים