מחזור 10 :: 1-1 בפיחואן במשחק חלש

מתנצל אוהדים יקרים, הפעם הודעת הפתיחה של הת’רד תהיה קצת שונה, אתם תסלחו לי. מותר לכם לחלוק עליי כמובן. ריאל מדריד חוזרת ומותר לנו להתרגש גם בצל המלחמה הארורה

קצת, שוב ‘סיפור’ שלי. אני לא יודע כמה זמן אתם עוקבים אחרי האתר. הוא עלה לאוויר ב-2004 (באותו הזמן כילד צעיר היה לי אתר חובבני על ריאל מדריד - קראו לו Realmadriddor בטיפו) ואני “כאן” מ-2009. גיא קליין הגדול עשה הכל.
אני חייב לשתף אתכם שבמהלך התקופה שלי בצבא שהייתה תקופה מאתגרת, והיא כזו אני מניח לכל אחד - גם מבלי לשרת כחייל קרבי (מה לעשות, החופש נלקח ממך, מעגל החברים שלך משתנה, ובצבא גם הגיע שברון הלב הראשון ולא האחרון - לאותה בחורה שלא אכתוב את שמה, קראתי בכינוי “The Special One” כי אז המאמן שלנו היה ז’וזה מוריניו) - אחת מנקודות האור הכי גדולות, ‘הציפייה’ ומה שהשאיר אותי מאושר - ההמתנה הזו למשחק הבא של ריאל מדריד. או.קיי, היום יום ראשון, שביזות יום א’. אבל בעצם ב-22:00 ריאל משחקת נגד אוססונה וזו חגיגה, גם אם ברצלונה מובילה בחמש נקודות. היו לנו דו"חות לעשות בביקורת אכ"א, ערימת דפים. חבר שפחות אוהב כדורגל עבר על מליוני הדפים האלה איתי ביחד. במקום לקרוא את המספרים, קראנו שחקני כדורגל. הוא שינן בעל-פה.
1- איקר קסיאס
2- מיצ’ל סאלגדו
3 - רוברטו קרלוס
4 - פרננדו היירו
5 - זינדין זידאן
6- איבן הלגרה
7 - ראול
8- סטיב מקמנמן
9 - רונאלדו
10 - לואיס פיגו.

הייתי חייל ממושמע, חייל שעובד, לא ‘חפשן’, לא מאלה שלא עושים כלום בניגוד לחבר טוב שלי. גם הייתי טוב מדי, לא ידעתי לשקר ולהוציא גימלים. לא החסרתי יום אחד חוץ מחופשות באישור. המפקדת הייתה מבסוטית כי חלק ניכר מהיום הייתי על המחשב. פה ושם הייתי מכין חלקי כתבות בוורד - כאלו שיועלו במלואן בערב. הרס"ר היה מחייך כשראה אותי עם התיק של ריאל מדריד ונתן אישור להיות עם הצעיף ככה בכניסה אחרי אירועים גדולים וניצחונות יפים. בכל פעם שלחייל הייתה יום הולדת הייתה יוזמה יפה של החבר’ה לקנות לו משהו. לי קנו חולצה (מזויפת) של ראול כמובן. לוח השעם שלי היה מקושט היטב.

אני יודע שזה אלף-אלפי הבדלות, הזמן בצבא לא דומה למלחמה הארורה עכשיו ולטבח שייזכר לדיראון עולם. רק מנסה להסביר לכם איך אני, ואני מניח שעוד רבים וזה בסדר אם אחרים לא - ספרתי כבר מזמן את הימים עד למשחק נגד סביליה, שיהיה משהו שאני כל כך אוהב שיסיט את תשומת הלב שלי.

איזה כיף זה לרדת משמירה בש"ג בבסיס, להיכנס לטלפון ב-24:00 בלילה ולגלות שריאל מדריד פירקה 1:4 את אתלטיקו מדריד ב-2012 (אפריל) וכריסטיאנו רונאלדו כבש שלושער - ריאל בדרך לאליפות. ושנולד לי אחיין שני קטן.

בתמונה: האתר בגרסת 2013 לדוגמא. התגייסתי לצבא ב-22 בדצמבר 2010, ממש ילד - רק בן 18 ועשרה ימים. בטירונות ובקורס כמובן החמצתי כל כך הרבה משחקים. נתנו שמינייה ללבאנטה בגביע ורצתי לראות את התקציר [גם הטכנולוגיה לא כמו היום - הטוויטר? לא היה אפילו וואטספ]. בכל מקרה עם הגיוס לצבא כמובן שפחות יכולתי לראות משחקים עד לסדיר, וגם הכתיבה נעצרה. השגרה שוחקת, יש עוד חיים. לא היו כתבות ‘לקראת משחק’ גם לא שלוש פסקאות על כל קבוצה. הנחתי לזה.

אבל לאחר מרתון שמירות - חזרתי לכתיבה ומה שמחזיק למעשה זמן…עד היום…למעלה מעשור, גם בזמן התואר הראשון - תוך כדי הצבא. אני זוכר לילה עצוב ושקט בשמירה במגדל, אין לך עם מי לדבר ומצד שני לא רואים אותך, תחליטו אתם מה קשה יותר - זה או ש"ג. חשבתי על הרבה דברים, וגם על ריאל מדריד. במהלך הימים האלה בבסיס כשהייתי סוגר, לא הפסקתי לקרוא כתבות ישנות באתר. על משחקים גדולים של ריאל מדריד מפעם, להיכנס לפינה של ראול, פרופילים של הגלאקטיקוס ועוד ועוד ועוד, הסתכלתי על הדפים באתר. פחות או יותר אחרי אותה שמירה ב-2012 שלא הייתה הראשונה ולבטח גם לא האחרונה (על אף שלא הייתי קרבי), הקסם הזה לכתיבה חזר. ובזכות ‘הטירוף’ הזה גם נולד הספר. ודף הפייסבוק הזה. ועוד דברים טובים.

נחזור לימים אלה: מלחמה ארורה, הסוף לא קרוב, תהיה שגרה שצריך לשרוד, פשוט ככה. אין שמחת חיים, גם את הדברים שאנחנו אוהבים לעשות ואפשר לעשות - עושים בחוסר חשק. למשל להתאמן בחדר כושר, ככה זה מהצד שלי. הדבר היחיד שאני עושה בלב שלם זה לראות את הילדים המקסימים שאני המחנך שלהם, בין אם בבית הספר פיזית או בזום. ברור לי שהמצב שלי בתל אביב הוא טוב לעומת כאלה שבעוטף ובדרום וטפו-טפו-טפו אצלי בסדר. אבל אני גם מכיר שתיים שלא חזרו מהמסיבה הארורה ההיא. אחת מהן למדה איתי בבית הספר - תיכון. הלכתי ביום שני בערב לעשות לה פינת הנצחה במזרקה בדיזינגוף - הבאתי פתק לזכרה, תמונה קטנה שלה, דגל ישראל, נר זיכרון. מאז המקרה דגל קטן של ישראל אצלי בתיק כל הזמן. ביקשתי מחברות טובות של יוליה ז"ל שיעבירו את המחווה הזו לאמא שלה.

אל תכעסו עליי אם לעתים אני מגזים ויש כאן הרבה פוסטים, ברור לי שאנחנו לא בשגרה ולא ממש קרובים לכך. אבל מספיק שאני מקבל תגובה אחת ממילואימניק בפרטי, בין אם ביוזר כאן או ביוזר האישי שלי [“אחי, העדכונים שלך שומרים אותי שפוי, בכל חצי דקה שיש לי אחרי טלפון למשפחה אני נכנס לדף שלך בפייסבוק”] - זה שווה אפילו עשר תגובות זועמות ומקללות - כאלה שהיו בימים הראשונים ואחד שלא רק דיבר בצורה יפה אלא גם שיקר - קיבל חסימה מהדף.

שמרו על עצמכם זה הכי חשוב. כולנו מחכים לימים טובים יותר. וזה בסדר להתפנות ביום שבת לשעה וחצי של איחוד עם ריאל מדריד שלנו ולנסות להתנתק מהצרות. זה בסדר להרגיש את הצמרמורת הזו שוב גם אם לא באותו הווליום, להתרגש לראות את סרחיו ראמוס בקבוצה אחרת ולצרוח משמחה אם ג’וד בלינגהאם יבקיע בפיחואן נגד סביליה. ועוד שמונה ימים - ק-ל-א-ס-י-ק-ו. בשורות טובות לכל עם ישראל אמן! תודה לאל שיש כדורגל…

2 לייקים

לקראת סביליה| בימי המלחמה והשכול קשה להתרכז בכדורגל, אין ספק, אבל ריאל חוזרת אלינו אחרי שבועיים בדרך לשבוע גדול: שלושה משחקי חוץ קשים והראשון שבהם מחר (שבת, 19:30) בפיחואן נגד האקס האהוב ראמוס, בתקווה לנצח ולהגיע לקלאסיקו בפסגה. אלאבה כשיר, מנדי עשוי לפתוח. הכל לקראת המשחק מחר - רק כאן

image

אי אפשר ישר לדבר על כדורגל. עם ישראל עובר ימים קשים מאוד. שום דבר לא באמת יכול לשמח אותנו. הבריחה האוטומטית הזו ל’חדשות’ בלית ברירה. זה פשוט חוסר אונים מטורף. המועדון לא יעשה דבר ומשחקי הליגה הספרדית לא יפתחו אפילו שבמינימום עם דקת דומיה או סרטים שחורים. ‘העולם’, רובו בצד שלהם. אבל אני רוצה כן לכתוב על כדורגל ולאט לאט גם מספר העדכונים כאן ובדף הפייסבוק עלה. המסר שלי הוא: זה בסדר לראות מחר את המשחק של ריאל מדריד ולחזור לחיות את זה, ל-90 דקות, כאילו זה הדבר הכי חשוב שיש, שוב להיות ילדים נטולי פרופורציות. אני אמנם לא נמצא בלב הסערה אבל גם בתל אביב לא פשוט וחברה שלמדה איתי בתיכון - לא חזרה מהמסיבה הארורה ההיא. בתקופת הצבא, שאני מניח שהייתה קשה לכולם מסיבות כאלה ואחרות - מה שהחזיק אותי שפוי הייתה הציפייה הזו - ריאל מדריד משחקת. ככה אין באמת שביזות יום א’, או שיש מטרה אמיתית לשבוע הבא. בתקופת הצבא, כמעט באמצע שלה, אגב, באיזו שמירה בבסיס - חזר לי הפשן לכתוב. הרחבתי על כך בפוסט הקודם.

סטטוס ריאל:

ריאל מדריד מגיעה למשחק בפיחואן בכושר מצוין כשנראה שפגרת הנבחרות רק קטעה את המומנטום שהתפתח. שלושה ניצחונות – אחד מרשים מאוד בנאפולי (2:3), הצגה לפני הפגרה (0:4 על אוססונה), עשרה שערים ומקום ראשון בליגה ובאירופה. כעת היא צריכה להגביר מאפס-למאה, שבוע מכריע שבסופו כבר מעבר לפינה – הקלאסיקו. שבוע עם שלושה משחקי חוץ קשים מאוד במהלכו חלוקת הכוחות מצד קרלו אנצ’לוטי תהיה סופר-חשובה. אמנם גיבורינו לא נפצעו בנבחרות אבל כן עייפים ושחוקים. ריאל רוצה להגיע לקלאסיקו כשהיא בפסגה ועל הדרך לעשות היסטוריה בפיחואן – היא מעולם לא ניצחה שם חמש שנים ברציפות. “זה שבוע חשוב מאוד ואני משוכנע שנוכל להתמודד איתו כמו שצריך”, הפגין קרלו אופטימיות. “הקבוצה בכושר טוב, השחקנים שחזרו התאוששו היטב, כולם זמינים למעט דני סבאיוס. סביליה תדרוש מאיתנו הרבה, תמיד קשה בפיחואן”, אמר המיסטר.

קרלו דיבר על כך שמה שהוא חושש ממנו זו ריאל מדריד עצמה. “אני יותר מודאג מכך שלא נשכח מה עשינו לפני הפגרה. לא הספקנו לעבוד אבל אני מקווה שנחזור לאותה רמה”. ראינו אצל ריאל שיפור בשני צידי המגרש. כבר לא מייסרת אותנו עד שהיא כובשת, וחזקה יותר בהגנה. אחד משחקני המפתח במשחק הזה יהיה אנטוניו רודיגר שעשה קפיצה גדולה, ממש שר ההגנה. קודם כל רודיגר נמצא תחת עומס גדול, הוא נח רק ב-50 דקות מאז חודש אוגוסט בריאל ובנבחרת. כלומר 1,300 דקות ברציפות, מאז מחזור פתיחת העונה נגד אתלטיק בילבאו בו עלה מהספסל במקומו של אדר מיליטאו. רודיגר למעשה “הולך על חבל דק – פעמיים”, נכתב במארקה. עליו להיות קר רוח שכן סביליה תפתח חזק, וגם להיזהר שלא לספוג כרטיס צהוב שיגרום לו להחמיץ את הקלאסיקו. בזמן שנאצ’ו מושעה ודויד אלאבה לא טוב העונה, ומגיע למשחק ככה ברגע האחרון אחרי פציעה – חשיבותו מכרעת. ריאל ספגה שישה שערי ליגה בלבד, מספרים יפים ביחס לשלב הזה של העונה, מחציתם בדרבי. היא צריכה להבין את הלקח. קרלו רמז שהוא לא אוהב את זה שהגרמני משחק כל הזמן בנבחרת בלי מנוחות אבל אמר שכל אחד חושב על עצמו ואין מה להתלונן, למעט על…עומס המשחקים.

כאמור, אלאבה התאמן כרגיל והתאושש לחלוטין מהפציעה ואלו חדשות טובות. אף שחקן הגנה מקסטיליה לא זומן למשל. אנחנו נעריך בזהירות שפרלאן מנדי יפתח כמגן שמאלי וריאל זקוקה ליכולת שלו מ-2021-22 אז היה אפשר לסמוך עליו. אדוארדו קמאבינגה ישוב לקישור, וקרלו גם התייחס אגב “לתלונות” של שחקנים כאלה ואחרים על ההצבה שלה, המסר הוא זהה: “הרעיון שלי הוא הדרישות של הקבוצה ואחר כך הפרט. אני כמובן לא אוהב לשים שחקנים היכן שהם לא אוהבים לשחק”. קחו בחשבון אפשרות שטוני קרוס שנח בפגרת הנבחרות כן ישתחל ל-11, אולי במקום מנדי, אולי במקום פדה ואלוורדה שסבל מטיסה ארוכה-ארוכה חזרה. מי שעדיין לא בסגל הוא ארדה גולר על אף שהוא מתאמן. “הוא חסר מעט קצב, הוא יהיה זמין בעוד שבועיים”, אמר קרלו שביקש ל-ה-ר-ג-י-ע והבהיר כי הילד המוכשר יכול לשחק בכל עמדה בהתקפה.

עד שהגיע לריאל, את אחד ממשחקיו הגדולים בקריירה רשם ג’וד בלינגהאם נגד סביליה בפיחואן עם שער יוצא דופן שהביא לסופו של ז’ולן לופטגי. יש לו עשרה שערים העונה בעשרה משחקים, הוא מרשים גם בנבחרת, באמת שהכל כבר נאמר. ריאל תלויה בו מאוד, זה אולי יהיה מסוג המשחקים האלה שמגיעים למצב-שניים וחייבים לתת גול, כשוויניסיוס נכנס לכושר לאט לאט – בלט נגד אוססונה, אבל רודריגו עדיין משחק רע מאוד. הוא צריך משחק גדול כמו בעונה שעברה בפיחואן כשהיה שחקן ההתקפה הבכיר היחיד שזמין – וסיים עם צמד. גם בנבחרת רודריגו לא הצליח לקטוע את הבצורת. בינתיים הוא מדבר יותר מחוץ למגרש מאשר על הדשא. נראה שכיאה למשחקים הגדולים, רודריגו כן יזכה לאשראי ויזיז מההרכב את חוסלו שסיפק אחלה תרומה מתחילת העונה. “רודריגו שחקן שלם, הוא יכול לעשות את העבודה בהרבה מקומות. אף אחד לא אמר לי שהוא לא יכול לשחק בעמדה שהצבתי אותו”, אמר קרלו בתגובה לך שהברזילאי אמר שהוא לא אוהב לשחק כ-‘9’.

ונסיים, איך לא, במפגש עם ראמוס, כי גם קרלו בכבודו ובעצמו מתרגש. “אני אשמח לראות אותו ומחכה כבר לברך אותו. ברור שאני אוהב את כל השחקנים שהיו לי, ובמיוחד אותו. אם לא היה מבקיע בגמר ליגת האלופות - כנראה שלא הייתי כאן. אני כאן בזכותו”, אמר המיסטר חד וחלק. “בזכות כל מה שהוא עשה למען הקבוצה, אני חושב שכולם מאוד אוהבים אותו, במיוחד אני. זה הולך להיות משחק מעולה כי יש איכות גדולה בשני הצדדים. אם הוא יבקיע שער הוא יכול לחגוג, שיעשה מה שהוא רוצה. זה לא משנה”. ריאל תראה את הקפטן ההיסטורי לשעבר נותן את הכל עבור קבוצה אחרת, יהיה קרב. והיא חייבת להגיב בהקדם. אם נגד ג’ירונה חשבנו שיהיה קשה ובסוף זה נגמר ב-0:3 קליל – הפעם זה יהיה אחרת. שוב נזכיר את מאזן החוץ הגרוע בעונה שעברה, לבטח מאז החזרה מפגרת המונדיאל, אז ריאל ניצחה רק בחמישה משחקים מתוך 12 (ויש לה תשעה ניצחונות מתוך 17 משחקים יחד עם העונה הזו). אגב אם ריאל תנצח היא תגיע ל-27 נקודות מ-30 וזו תהיה פתיחת העונה הרביעית הכי טובה בהיסטוריה שלה.

Immediate Reaction: Real Madrid 4-0 Osasuna - Managing Madrid

להמשיך כאילו לא הייתה פגרה. לתת לנו קצת אור בימים קשים

ריאל מדריד – הרכב משוער: קפה| דני קרבחאל, אנטוניו רודיגר, דויד אלאבה, פרלאן מנדי (טוני קרוס)| אורליאן טשואמני, אדוארדו קמאבינגה, פדה ואלוורדה| ג’וד בלינגהאם, ויניסיוס ג’וניור ורודריגו

מה המצב סביליה?

סביליה הייתה צריכה את הפגרה הזו כמו אוויר לנשימה בניגוד אלינו. היא מגיעה למשחק כשיש לה מאמן חדש על הקווים – דייגו אלונסו שמו, מי שעמד על הקווים של נבחרת אורוגוואי במונדיאל הכושל בקטאר, ומעולם לא אימן באירופה. האנדלוסים פיתחו מסורת רעה בשנים האחרונות של פתיחת עונה כושלת. הם הצליחו למחוק פיגור 2:0 ולחזור ל-2:2 נגד ראיו וייקאנו בפיחואן אבל די היה ברור שזה הסוף של חוסה לואיס מנדיליבאר, האיש שאשתקד הוליך את הקבוצה לזכייה בליגה האירופית אחרי דרך יפה (עשה את המובן מאליו?). גם בצ’מפיונס המצב לא פשוט עם שתי תוצאות תיקו בשני המשחקים הראשונים. אמנם יש לה משחק חסר, וגם הוא מסובך – נגד אתלטיקו מדריד, אך מי חשב שזה יהיה המצב. “אני יודע מה קרה לקבוצה ומה עליי לעשות”, אמר אלונסו. סביליה מדורגת במקום ה-14 עם שמונה נקודות בלבד (אם כי אשתקד המצב היה גרוע יותר – שש נקודות!). משחק בפיחואן תמיד מסומן בצבע אדום בלוח השנה (מונח לא טוב לימים סוערים אלה) והפעם באמת.

ולא בגלל מריאנו דיאס, האקס שחתם במועדון הקיץ, ממעט לשחק וכמובן פצוע. הסיבה היא המפגש עם סרחיו ראמוס כשחקן יריב, משהו שלא קרה כמעט 20 שנה, מאז עונת 2004-05, ימי רונאלדו-פנומנו וזינדין זידאן. כמה זה יהיה מרגש ומוזר. ראמוס שחזר לקבוצה בה גדל (ויתר על הרבה כסף בשדות זרים) וקיבל כמובן את חולצה מספר 4, לא משחק בכל משחק על אף שהיה במצב פיזי טוב. נראה שהוא והמאמן היוצא לא שידרו על אותו גל ואחד מהצעדים הראשונים של אלונסו יהיה ‘לקרב’ את ראמוס אליו. לאחרונה קצת הסתלבטו עליו כשפינטז על שער בכורה בסביליה לאחר הקאמבק – נגד ברצלונה בקאמפ נואו, ובסוף כבש שער עצמי. ראמוס שיחק ארבעה משחקים מתוך השבעה של סביליה מאז שהגיע ואף בישל שער ב-2:2 עם פ.ס.וו איינדהובן. כעת הוא יחזור להרכב, כמובן, במקומו של לואיק בודה וישחק לצד נמניה גודלי, שיאן הדקות של הקבוצה העונה. “מוכן למשחק מאוד מיוחד מחר”, כתב ראמוס באינסטגרם [אגב, ראמוס מצר מאוד על מה שקרה לישראל, הוא לא יעשה זאת בפומבי אבל שלח הודעת תמיכה לאחד החברים]

ראמוס מגיע. כיריב

נראה לא מעט שינויים ב-11 של דייגו אלונסו שהתקבל כך נראה במעין ספקנות מצד התקשורת הספרדית ‘הסנובית’, אך האוהדים די מרוצים. אלונסו כך נראה, רוצה לקרב בחזרה את הוותיקים אליו, את הפיגורות בחדר ההלבשה. חסוס נאבאס הקפטן, גם איבן ראקיטיץ’, שני אלה חוץ מראמוס לא שיחקו במשחק האחרון לפני הפגרה. עוד שינוי יהיה לוקאס אוקמפוס בצד ימין במקומו של סוסו שיירד לספסל. השחקן המסוכן בקבוצה בינתיים הוא יוסף אן נסירי כמו ברוב העונות האחרונות. לחלוץ חמישה שערים העונה ואשתקד היו לו 18. סופה גדולה שפקדה את העיר אתמול גרמה לסביליה לבטל את האימון, אבל החדשה הגדולה היא מצד הקשר פאפו גומס שהושעה לשנתיים לאחר שנכשל בבדיקת סמים, זו חדשה ממש טרייה ובמועדון מנסים להתמודד עם העניין. אבל עזבו.

כמובן שצפו לסביליה אחרת, ככה זה במגרש מלא, במשחק גדול, ואפשר לציין לטובה מבחינתה את גמר הסופר קאפ האירופי נגד מנצ’סטר סיטי, משחק בו הפסידה בפנדלים (אחרי 1:1). אין לה מה להפסיד ואולי הופעת בכורה כמאמן דווקא נגד קבוצה כמו ריאל, בטח בהתחשב ב"אפקט המאמן החדש" שקורה לא אחת בעולם הכדורגל – טובה עבורו. מה שכן, אשתקד היא רשמה הפסדים כפולים הן לריאל, הן לברצלונה והן לאתלטיקו מדריד, והפיחואן לא היה מבצר עם מאזן הזוי של 7-5-7. את העונה הזו היא פתחה עם שני הפסדים ביתיים של 1:2 לוולנסיה ולג’ירונה ומאז התייצבה עם שני ניצחונות ותיקו. נגד אלמריה הציגה קצת מהפוטנציאל שלה עם 1:5 אך לא מעבר לכך. הכל הולך לה קשה. וממש אחרינו תגיע ארסנל לפיחואן, זה כבר אתגר גדול. “יש מולנו יריבה חזקה מאוד אבל אנחנו לא לבד”, אמר אלונסו וקרא לפיחואן להתעורר כמו בימים היפים.

לקראת המשחק סביליה פרסמה פוסט משלה עם טעות קשה שביצע שופט בעבר במשחק נגד ריאל מדריד כקונטרה למה שעשתה ריאל נגד דה בורגרוס. נחזור לכדורגל. מי שחוזר לסגל הוא אריק לאמלה ודייגו אלונסו יגיע למעשה עם כולם. כאשר יאסין בונו עזב ברגע האחרון יחסית לכסף הגדול, סביליה נותרה עם שני שוערים טובים אבל פחות טובים ממנו. זה סימן שאלה אחד שמרחף מעליה והמאמן לא פיזר את הערפל. “כל משחק שיש בפתחנו הוא חשוב מאוד”, אמר אלונסו והדבר שהוא הכי רוצה לראות – “קבוצה אמיצה. שלא נפחד לשחק, לתקוף, להפעיל לחץ מקדימה. להיות תמיד עם אומץ, פרואקטיביים בהגנה ובהתקפה. אני לא חושב שהבחירה במערך היא חשובה. עלינו לנצל את ההזדמנויות”. סביליה נהנתה משבוע וחצי של עבודה כמעט עם כל שחקניה. “המועדון קיבל אותי בזרועות פתוחות, אני שליו ורגוע”, אמר והחמיא למאמן הקודם. הוא גם מבסוט שראמוס כאן בצדו: “הוא שחקן חשוב מאוד. לא אדבר על מה שהיה. ראמוס להוט לעבוד, הוא משחק מצוין. נוח לי איתו, הוותיקים חשובים. מה שמניע את ראמוס זה הגן התחרותי שלו ולא שהיריבה היא ריאל מדריד”.

סביליה – הרכב משוער: אוריאן נילאנד| חסוס נאבאס, נמניה גודלי, סרחיו ראמוס, אדריה פדרוסה| פרננדו, ג’יבריל סוו, איבן ראקיטיץ’| לוקאס אוקמפוס, דודי לוקבקיו, יוסף אן נסירי

היסטוריה ומפגשי עבר:

הראמון סאנצ’ס פיחואן הוא אחד מרשימה מצומצמת של מגרשים בספרד שלריאל מדריד יש היסטוריה שלילית בו, פיגור היסטורי במספר הניצחונות. מה שכן, ננסה לדבוק בחיובי - ככה בשקט-בשקט בלי ששמנו לב ריאל השוותה את הרצף הטוב ביותר שלה שעמד על ארבעה ניצחונות רצופים בשנות ה-90, ואם תנצח מחר תוכל לעשות היסטוריה של ממש. בעונה שעברה זה היה משחק סתמי לחלוטין. ריאל אמנם הצליחה להשיג 1:2 בהרכב חסר – ללא קארים בנזמה ו-ויניסיוס, אבל זה לא תרם לה דבר. זה התחיל כצפוי עם שער יתרון מהיר של רפא מיר אבל רודריגו ענה עם צמד: שער בכדור חופשי ערמומי (29) ואחד נוסף במחצית השנייה במבצע יפה. נמשיך עם רצף הניצחונות. 0:1 קטן-גדול בעונת האליפות 2019-20 משער של בנזמה, אחד חצי עצמי-חצי ויניסיוס כעבור שנה, ורמונטדה מארץ הרמונטדות בעונת הדאבל 2021-22. מי זוכר שסביליה כבר הובילה בהפסקה ביתרון כפול וקמאבינגה כמעט הורחק? רודריגו המחליף צימק מבישול של קרבחאל שבישל גם את ה-2:2 של לא אחר מאשר נאצ’ו, כל זה אחרי ששער חוקי של ויני נגזל, ובדקה האחרונה רודריגו בישל ובנזמה כבש בעונת חייו את ה-2:3. ריאל הוכתרה לאלופה – לא רשמית אבל תאכלסית. אם נבדוק בעשרים השנים האחרונות סביליה עדיין ניצחה ביותר משחקים, אם נלך ל-15 השנים האחרונות מאז ה-2:4 של ראול שקטע איזה מנחוס (ראוליטו עם שלושער ואחד מרסלו) ב-2008-09, אז ריאל ניצחה שש פעמים והפסידה שבע.

Un doblete de Rodrygo le permitió a Real Madrid vencer a un Sevilla con la mente en Europa League - Vermouth Deportivo

רודריגו לוקח פיקוד אשתקד. ומה הפעם?

המשחק היחיד שהסתיים בתיקו ב-22 השנים האחרונות בפיחואן היה בעונת 2004-05, משחק בסיומו ברצלונה הוכתרה לאלופה. ריאל פיגרה משער מטורף של ראמוס בבעיטה מרחוק ובסוף הפכה עם גולאסו של זידאן למשקוף ופנימה אבל ספגה. דיברנו על רצף חיובי, לריאל היה גם רצף שלילי של ארבעה הפסדים רצופים – ב-2015-16 עם רפא בניטס (3:2), הפסד בכורה במשחק בו חצי מספרת של ראמוס ושער יתרון לא הספיקה| 2:1 אכזרי מאוד בעונת הדאבל 2016-17| 3:2 במשחק על כלום ושום דבר כשהראש בגמר הצ’מפיונס ב-2017-18| וגם שלישייה קלה מדי עם ז’ולן לופטגי כשכסאו החל להתנדנד-מה-זה להתנדנד. כל כך הרבה משחקים גדולים היו בין הקבוצות. אנחנו נעדיף להיזכר בשתי שישיות עם ז’וזה מוריניו. 2:6 בעונת 2010-11 עם רביעייה של כריסטיאנו, וכעבור שנה, במחזור ה-17, כשריאל באדום, רגע אחרי הפסד בקלאסיקו – אותה התוצאה והפעם ‘רק’ שלושער לכריס, ואחד של קאייחון. ב-2003-04, ללא שחקני הגנה (בעצם גם ככה לא הייתה הגנה), סביליה כבשה רביעייה במחצית, רונאלדו רק צימק. נחזור שוב לעונת הדסימה, ריאל הוליכה בזכות כריסטיאנו אבל חטפה מאיבן ראקיטיץ’ פעמיים, הפסד שפגע קשות בסיכוי האליפות.

ועכשיו מאזן ‘האימים’, בכל-זאת – רק כדורגל. זה יהיה המשחק ה-80 בין הקבוצות בפיחואן. ריאל ניצחה ב-27 (34%), 15 הסתיימו בתיקו (19%), וסביליה ניצחה ב-37 (43%), יחס שערים 133:120 לרעתנו. עוד נתון היסטורי, משחק הפרידה של זידאן מריאל היה במחזור הסיום של 2005-06, הוא גם כבש את השער האחרון – הפסד 4:3 במשחק בו הובלנו מצמד של בקהאם. צללנו להיסטוריה, כמעט מאה שנה אחורה. המפגש הראשון היה במרץ 1935, ריאל ניצחה 1:3, ואז הפסידה בשלושה רצופים. ניצחון גדול ראשון הגיע ב-1948-59, 1:4, נקמה על משחק שחור שהיה שנתיים קודם לכן. עוד מאניטה הגיעה ב-1962-63, אחרי מחצית מאופסת, ובשנים האלה המשח’ים היו מאוזנים יחסית ואפילו עם יתרון שלנו. אחרי שלושה הפסדים בתחילת שנות ה-90, ריאל עלתה על דרך המלך בפיחואן. 0:1 בעונת 1993-94, 1:4 גדול במחזור הפתיחה של 1994-95 (צמד של איבן זאמורנו תוך ארבע דקות מהפתיחה), עונת האליפות, עוד 0:1 קטן ב-1995-96 ו-1:3 עם פאביו קאפלו ב-1996-97. ריאל ניצחה בשישה משבעה משחקים, כולל 1:3 בעונת 2002-03 (הלגרה, זידאן ומוריינטס), ואז הגיעה התבוסה בעונת הקיירוש. בסה"כ 158 מפגשי הליגה נגד סביליה המאזן עומד על 45:86 לריאל בניצחונות.

image

זה היה שווה את זה, ראמוס?| עונה אחת סתמית לחלוטין בפריז סן ז’רמן בה עולם הכדורגל כמעט שכח מקיומך. עונה שכביכול הצדיקה את הצד של ריאל מדריד שמיהרה להחתים את דויד אלאבה אחרי שראתה אין אופק בהצעת החוזה החדש מולך קפטן יקר. עונה שנייה בפריז סן ז’רמן בה שיחקתי הרבה - 45 הופעות, אבל מאליפות צרפת אף אחד לא מתרגש. והקמפיין בליגת האלופות היה רע מאוד. להיפך, החמצת את הגביע ה-14, המרגש מכולם, אולי מאפיל על גמר הדסימה. לא היית רוצה לשחק מחר בצד השני? להוביל את שחקני ריאל עם סרט הקפטן לעוד הרפתקאה? כמובן שכעבור שנתיים זה מצב שונה אבל בסביליה היית מוכן לוותר על המון כסף. ובריאל? לא הבטחת שתשחק בחינם אם צריך? (מאי 2019) - זוכר…

כמה זה יהיה מוזר לראות אותך מחר ‘מקצץ’ את ויניסיוס. רץ לשופט כדי שלא יתן קרן לריאל מדריד או לא יוציא כרטיס צהוב. עושה את התנועה הקטלנית שלך בכדור קרן כשאיבן ראקיטיץ’ יגביהה או שחקן אחר, מאתגר את אנטוניו רודיגר לקרב “במשקל כבד”. עולה לכר הדשא עם הלבן-אדום, אולי הוא בטעות יגיע לתמונה הקבוצתית שלנו ויתפוס שם מקום לצד דני קרבחאל וטוני קרוס.

בימים כתקנם הייתי שוב כותב איזה “מכתב לסרחיו ראמוס”, כמו שעשיתי רגע לפני גומלין שמינית גמר ליגת האלופות נגד פריז סן ז’רמן ב-2021-22. אבל אנחנו לא בימים רגילים. ובכל זאת, גם אם בסיבוב הבא בסנטיאגו ברנבאו הרגשות יהיו עצומים יותר – זה נוגע בך. ואני מתמקד בטוב גם אם זה היה שורף בנשמה (זמן לא טוב להשתמש במונחים כאלה) שהוא לא מסיים את הקריירה אצלנו. אי אפשר לכעוס עליך.

אני גם לא ממש יודע איך להתנהג. נראה שסרחיו ראמוס יהיה השחקן הכי גדול ואהוב, האגדה הכי גדולה שריאל מדריד פוגשת כשחקן יריב או יותר נכון אנחנו פוגשים – בעידן הנוכחי. סרחיו ראמוס הוא אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של ריאל מדריד. מבחינתי הוא שלישי בכל הזמנים בדירוג האהבה המרגש - אחרי ראול, שזה מובן, ואחרי כריסטיאנו רונאלדו שזה גם כן מובן. כלומר אף בן אנוש לא האפיל עליו.

ריאל הרי לא שיחקה נגד ראול (כלומר נגד שאלקה, והכוונה למשחק רשמי), איקר קסיאס או כריסטיאנו רונאלדו שדווקא חזר לאולד טראפורד כשחקן ריאל וניצח את מנצ’סטר יונייטד. שחקנים גדולים אחרים שריאל פגשה כיריבים הם פרננדו רדונדו ב-2003 והוא היה שחקן שולי במילאן| פרננדו מוריינטס שכבש נגדנו ועשה צדק ב-2004 במדי מונאקו| צ’אבי אלונסו ב-2017 כשחקן באיירן מינכן| שמות כמו אנחל די מאריה או קיילור נאבאס לא היו מספיק גדולים כדי להזכיר אותם.

מה כל כך מיוחד בו? למה אנחנו כל כך אוהבים אותו?

סרחיו ראמוס הוא אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של ריאל מדריד. מה כל כך מיוחד בו? למה אנחנו כל כך אוהבים אותו?

-כי הוא הגיע כילד והפך לגבר, לווינר, לקפטן שלוש הזכיות בליגת האלופות. זה לא סיפור על גלאקטיקו שהגיע כאחד השחקנים הטובים בעולם.

-כי ראמוס הוא אדון הדסימה. עבור רבים, בני גילי, ובטח כאלה כמוני שהיה להם המזל להיות שם – ראמוס אחראי לרגע הכי גדול שלנו כאוהדים ולשער הכי חשוב. הרגע שהחל את ההשתלטות על אירופה, שהפסיק את עידן ‘הכמעטים’.

-כי הוא תמיד עלה למגרש עם חזה נפוח וידע מה להגיד. אפילו לצחוק. “אם הייתי יודע שננצח בעשרה שחקנים הייתי מקבל אדום עוד קודם”, אמר אחרי הניצחון שלנו בקאמפ נואו ב-2016-17.

-כי מאז הגול בדסימה הוא גרם לרבים להאמין שכל קרן או מצב נייח זה חצי גול. הוא גרם לאימה בקרב ההגנות. ועדיף בדקה ה-90.

-כי ראמוס היה שחקן בלתי רגיל שעמד בגבורה בלחצים בלתי-רגילים כבר בגיל 20. חלק אולי חושבים שההתחלה של רפאל ואראן הייתה מבטיחה משלו. איפה זה ואיפה זה. ורק שחקנים בלתי רגיליים וחזקים מנטאלית – מצליחים ככה בריאל מדריד. והרפתקאות? בלם עם נפש של חלוץ.

-אני לא חושב שלאורך ההיסטוריה היו שחקני הגנה שזכו לכל כך הרבה הערצה כמוהו. פרנץ בקנבאואר ופאולו מאלדיני. אפילו לא קרלס פויול שהיה קפטן ולב ונשמה של ברצלונה אגדית ושיחק כל הקריירה באותה הקבוצה, והוא היה פחות ‘מלוכלך’ מראמוס.

-כי בכל משחק גדול ראמוס היה מנייה בטוחה, גם אם היו קלאסיקוס חלשים שלו. אין מה לעשות. דין באיירן בצ’מפיונס לא כדין אוססונה. אני חושב שאוהדים רבים ‘החמירו’ איתו מקצועית. הוא היה ענק.

-כי הוא נתן לנו כל כך הרבה רגעים גדולים, כבש גם בגמר ליגת האלופות נוסף והשאיר את הלב על המגרש בכל משחק, בכל אחד מ-671 הופעותיו בריאל.

-עכשיו אלה ‘סתם’ אוף-טופיק. בפורים 2020 התחפשתי לסרחיו ראמוס. ניסיתי לשלוח לו את זה ולא הצלחתי. את כל “הציוד” היה קל למצוא – חליפת משחק מ-2018, סרט קפטן, גרביים של ריאל. ואני החלטתי גם להדפיס מסכה.

-ועוד דבר: גם אני הייתי בלם בכדורגל. יותר קל להיות בלם ‘מנקה’ מאשר בלם ‘יוצר’ כמו ראמוס. בטח בקטרגל. ובכל פעם שאני מבקיע אני האיש הכי מאושר בעולם. אז תארו לכם כמה הוא התרגל לתחושה הממכרת הזו. תמיד אמרתי לעצמי ‘תחשוב ראמוס’. חולצה כתומה מעונת הדסימה| חולצה מעונת 2014-15| חולצות מעונת הדאבל 2016-17 – צ’מפיונס-ליג לבנה וגם הסגולה מהגמר| חליפת ראמוס ליגת האלופות 2017-18| חולצת ראמוס שחורה (צ’מפיונס) מ-2018-19| חולצת ראמוס זהב ליגת האלופות 2019-20.

2 לייקים

כותרות העיתונים הבוקר לקראת המשחק נגד סביליה:

קודם כל, ההרכבים המשוערים בתקשורת במדריד למשחק הערב נגד סביליה: תמימות דעים על הצבתו של פרלאן מנדי כמגן שמאלי. השאר? מחלוקות. המארקה הולכים עם חוסלו שבכושר מצוין, בניגוד ל-AS שם חושבים שרודריגו ישחק. במארקה שיבצו את טוני קרוס ב-11 במקומו של פדה ואלוורדה, בעוד ב-AS נכתב שפדה ישחק ואחד מבין קרוס או קמאבינגה לא ישחקו. בסביליה, ה-4:3:3 הצפוי עם אן נסירי בשפיץ ושלושה באמצע, המאמן מחזיר את הוותיקים. ניילנד בשער וסרחיו ראמוס בהרכב כמובן

שער המארקה עם סרחיו ראמוס ברקע במדי סביליה כמובן: “אויב אינטימי” - ראמוס פוגש את ריאל מדריד לראשונה מאז שעזב אותה ביוני 2020| זה יהיה משחקו הראשון של המאמן החדש דייגו אלונסו על הקווים| קרלו אנצ’לוטי לוקח את דויד אלאבה בסגל אבל ארדה גולר לא| למטה: כתבות בעיתון המארקה על מפגשים מרגשים מול סמלים קודמים - משחק ההוקרה לראול בתמונה.

בפריויו נכתב: “ראמוס בא - 856 ימים לאחר מכן”. מפגש ראשון של הבלם עם ריאל. נכתב שם לא מעט על כך שיש דיון פתוח מה השער החשוב בהיסטוריה של ריאל - הגול של ראמוס בדסימה או זה של פדג’ה מיאטוביץ’ נגד יובנטוס בלה ספטימה ב-1998. “אבל השער של ראמוס, בדרבי, בדקה האחרונה, הוציא את ריאל מהתהום. הוא מנע את ההפסד הצורם בהיסטוריה”. נכתב ששום דבר לא היה אפשרי ללא ראמוס. נכתב עליו כי הוא קפטן שלוש הזכיות בליגת האלופות, והכתבה מסתיימת עם סקר וההודעה שהוא ייזכר לעד. אין מילה מקצועית על המשחק.

שער ה-AS דומה: “אויב יקר” על ראמוס. הבלם הספרדי ישחק נגד ריאל מדריד לראשונה מזה 18 שנה (בעונת 2004-05)| אנצ’לוטי מודה, כפי שאמר במסיבת העיתונאים: “בלי השער שלו בליסבון - לא הייתי כאן היום”| אזכורים להופעת הבכורה של אלונסו על הקווים של סביליה וכן לזה שאלאבה כשיר כאמור.

בפריויו נכתב: “הלם רגשי” - מדריד מתמודדת עם ראמוס בפעם הראשונה מזה 18 שנה, מי שהניח את האבן הראשונה על העידן המפואר השני שלה. נכתב כי המאמן רוצה צוות אמיץ. לגבי ריאל? וירוס פיפ"א, לא פציעות אלא עייפות. נכתב לא מעט על ההתקפה, רודריגו או חוסלו. “נראה שחוסלו יותר שימושי במשחקים בהם ריאל שולטת בכדור ולא במשחק כמו היום”. סביליה ברצף שלילי נגד ריאל שנקווה שיימשך…

החברות בין ראמוס ומודריץ’| שתי האגדות, לוקה מודריץ’ וסרחיו ראמוס רשמו 282 משחקים יחד בריאל מדריד. לוקה הוא הפרטנר החמישי של ראמוס אחרי אחרי איקר קסיאס איתו שיחק יחד גם בנבחרת ספרד כמובן (477 משחקים), קארים בנזמה (416), מרסלו (405) וכריסטיאנו רונאלדו (340)| וראמוס הוא הפרטנר החמישי של לוקה אחרי בנזמה (404 משחקים), טוני קרוס (316), גארת’ בייל (301) עמו שיחק גם בטוטנהאם, ודני קרבחאל (288). מודריץ’ בישל שישה שערים לראמוס, שימו לב לזה: שער הניצחון נגד ברצלונה בליגה בנגיחה אחרי קרן ב-2012/13| השער הראשון נגד באיירן מינכן ב-0:4 בכדור קרן ב-2014| השער בגמר הדסימה ב-92:48!| וכן את שער השיוויון בקלאסיקו בקאמפ נואו בדקה האחרונה ב-2017. מנגד, ראמוס בישל שער אחד למודריץ’. העיתונאי סנטוס רלבו חוזר על מה שידוע לנו: ראמוס ומודריץ’ בנו מערכת יחסים מיוחדת מאז 2012 כשלוקה הצטרף. סרחיו תמך בלוקה מהרגע הראשון ולוקה תמיד היה אסיר תודה על תמיכתו. “לוקיטה ואני מבינים אחד את השני רק מלהסתכל אחד על השני”, אמר ראמוס בזמנו. ראמוס ומודריץ’ היו מאוד קרובים, הם נהגו לצאת עם משפחותיהם ולחופשות ביח. הידידות ביניהם נשארה קרובה לא פחות מאז שדרכן המקצועית נפרדה. בחודשים האחרונים הם נפגשו שוב ושניהם הגיבו לתמונה שפירסמה סביליה ברשתות החברתיות “יריבים על המגרש, חברים טובים מחוצה לו”. ראמוס כתב ‘אחים 4-10’ ומודריץ’ עשה לב.

היה אוהד אחד חוצפן שממש הוציא לי את החשק לכתוב ובכל זאת – כמה מילים שלי לקראת המשחק הערב נגד סביליה:

כבר אמרתי. כולנו עצובים וכואבים את מה שקורה, אין אחד שהמלחמה והטבח הנוראיים פוסחים עליו. אבל אני לא מתבייש לומר שספרתי את הימים עד שריאל מדריד תחזור לשחק. כדורגל זה העולם השני שלי. אנחנו אוהבים כדורגל. זו לא תהיה אותה ההתלהבות הרגילה אבל אני בהחלט רוצה שננצח.
הפגרה לצערי קטעה לנו מומנטום טוב שהתפתח. ניצחונות מרשימים לא רק בדרך אלא גם בתוצאות, המשחק נגד אוססונה שהיה חסר משמעות כשהמלחמה פרצה – היה משחק מעולה, בדגש על המחצית השנייה. לריאל יש הרבה על הכף – לסמן V על משחק חוץ קשה, כאלה שאומרים עליו בסיכומי העונה “ניצחון של אליפות”, קצת היסטוריה (עליה הרחבתי) וגם להגיע לקלאסיקו בחיוך מהמקום הראשון.

זה די ברור שבתוך רצף המשחקים המטורף הזה, המקום לבצע רוטציות זה בבראגה. גג שבגג טוני קרוס במקום אחד הקשרים אם מישהו ממש עייף. אורליאן טשואמני (מבחן - סביליה תהיה אגרסיבית! ויש לה שחקנים טובים מקו שני, איבן ראקיטיץ’ תמיד מתעורר נגדנו) ופדה ואלוורדה חשובים אבל הם שיחקו הכל גם בנבחרת. ריאל צריכה הרבה אנרגיות ועוצמה באמצע.

תתפלאו, לדעתי אחד מהשחקנים החשובים ביותר הוא אנטוניו רודיגר. לריאל יש נטייה לפתוח משחק בנמנום ואני עדיין לא סומך על ההגנה שלנו. סביליה תדחוף קדימה עם הקהל הביתי, היא לא תהיה פאתטית שוב, יש לה כמה שחקנים לא רעים. ורודיגר, שר ההגנה, יצטרך לבלום הכל בראש, בחזה, בלב, כשקפה כמובן לא אוהב לצאת להגבהות משום מה. רודיגר גם יצטרך להיזהר שלא לקבל צהוב. פרלאן מנדי בהרכב זה נתון – נקווה שישמור על ריכוז.

אם נצליח להיות יציבים בדקות האחרונות אני כן מניח שההתקפה המשתפרת שלנו תעשה את שלה ולדעתי כן צריך לשחק עם חוסלו כי מה לעשות הוא בכושר הרבה-הרבה-הרבה-הרבה יותר טוב מרודריגו שמבחינתי ישלים 90 דקות בבראגה. ויניסיוס התחיל עם התאכלס לפני הפגרה וג’וד מדהים. אפשר לנצל עוד איכויות שלו אם הוא משחק קצת יותר אחורה.

אהה, כן, סרחיו ראמוס מבקיע היום את הראשון שלו בסביליה מאז הקאמבק ושומר על המסורת “הקדושה” של האקסים, נקווה שזה יהיה רק שער מצמק. מוזר מאוד לפגוש אותו, בשריקת הפתיחה יהיה הזוי ומרגש. כמו שאמרתי זה עוד לא קרה לנו, עם כל הכבוד לפרננדו מוריינטס וצ’אבי אלונסו. ראמוס בריאל הוא בדרגת אל. מצ’אפ מעניין בינו לבין חוסלו, אם וכאשר. ואם חוסלו איננו אז אין סיבה להגביה בכלל. כן אפשר לבעוט מרחוק, כן אפשר, אם רודריגו משחק – לנצל את האחד על אחד.

אני זוכר את ריאל חוזרת מפגרת הנבחרות היישר לפיחואן ושבוע אחר כך קלאסיקו ולא רוצה להגיד לכם איך זה נגמר. אהה ואדון דה בורגוס - תיזהר. אתה על הכוונת. יש גבול לכל תעלול. תנו לנו קצת שמחה מינימלית בימים כאלה. האללה מדריד

ריאל תמיד מקבלת שער מהיר בפיחואן. לפחות ככה זה מרגיש לי. מקווה שזה לא יקרה גם הערב.

סביליה קבוצת הגנה לא טובה, אבל ההגנה שלנו למרות שספגנו רק 6 שערים העונה מועדת לפורענות, ולסביליה יש את הכלים להעניש אותנו. אני מקווה למשחק טוב של ויני ורודריגו שעדיין לא הגיעו לעונה הזאת והגיע הזמן שהם יתחילו לתרום.

אין חשק למשחק הזה, אין חשק לכדורגל, בטח לא לכדורגל ספרדי. אבל החיים צריכים להימשך.

עד שהקבוצה כובשת מהר פוסלים פעמיים שער על שטויות, קומדיה נפלאה

תגידו יש פה למישהו במקרה קישור לראות את המשחק?

https://bikesports.live/ada/lol/novoo-laliga-z7/

בבקשה

מסיר את הכובע בפני אנצ׳לוטי שבתקופה כזו קשה הוא דואג שנראה את את השלמות שבכדורגל.

מסירה של מנדי תחת לחץ לאורך קו ההגנה עם הרגל החלשה.

רודריגו ודודה שלי באותו סטטוס- נעדרים.
סליחה… הייתי חייב.

4 לייקים

למה בלינגהאם תמיד נראה מותש?

לייק 1

הטימטום הזה של אנצ’לוטי עם קרוס כדאבל פיבוט ובלינגהאם קשר שמאלי עובד טוב בעיקר שקמאבינגה משחק מגן שמאלי, עם מנדי זה נראה מגושם וחסר תועלת.

אין אף שחקן שאפשר לציין לטובה אצלינו במחצית הזאת. הקישור לא קיים. הברזילאים לא רק שלא מועילים אלא מזיקים, ההגנה עושה חורים.

דרוש שיפור דחוף במחצית השניה. יש לנו מזל שסביליה מבולגנת ממש, לא מגיע לנו תיקו בינתיים.

מישהו הבין על מה פסלו את השער השני? הרי אחרי שפסל את השער, השופט לא שרק לעבירה על אוקמפוס אלא נתן את הכדור לריאל.

השופט היה עסוק בלריב עם השחקנים.
כזה חילוף אנצ’לוטי קלאסי להכניס את מודריץ בלי שום סיבה הגיונית ועוד אחרי שנטחן בנבחרות. למה? כי מודריץ התלונן על מספר הדקות שלו? לא סיבה מספיק טובה.

דויד אלאבה הוא ביי פאר הבלם הכי חלש שהיה אצלנו ביחס לציפיות / איך שהוא נתפס. הוא נכשל פעם אחר פעם בפעולות בסיסיות במרכז ההגנה.

והנה אני רק כותב והוא בועט לשער של עצמו

כשאתה מוציא את הבייביסיטר של קרבחאל ומכניס שחקן שבעצמו חייב בייביסיטר זה מה שקורה.
אלאבה חזר בדיוק בזמן כדי לתת לברצלונה הזדמנות בקלאסיקו.

5 לייקים

אחרי פסילה הזויה של שני שערים די איבדתי חשק.

מעבר לשיפוט הכושל, עם מנדי וקרבחאל לא נזכה בכלום.