המומנטום לא מדהים למרות גוליאדת השקר, היכולת לא וואו גם אם לאמין ימשיך להניח על עצמו כתר דמיוני על הראש, הפציעות ישנן, אבל זה לא משנה. הקלאסיקו הזה יכווין לא מעט לגבי מצב הפרוייקט של פליק שיבחן “על אמת” בפעם השנייה לעונה זו לאחר ההפסד לפריז. המצב שלנו? מחכים שקונדה וכריסטנסן יוציאו את כל מה שהיה להם, ראפיניה עוד בחוץ, אולמו ממשיך לעשות ריצות הלוך-חזור למרכז הרפואי, אחרי שטחנו לא מעט לגבי שאלת החלוץ בין פראן ולבה, הם הוכיחו לנו שאפשר פשוט שניתקע בלי חלוץ בכלל, ואפילו פרנקי עשוי לא להיות בתמונה.
מה המצב במדריד?
הקבוצה של אלונסו לא מבריקה, סובלת אף היא מלא מעט פציעות, ואפילו חלק מהרכש המאסיבי בהגנה עוד לא הוכיח את עצמו. ובכל זאת, זה נראה אחרת. זאת קבוצה שלוחצת המון (בטח ביחס לתקופת אנצ’לוטי), יודעת לייצר מצבים ממשחק פתוח ואמבפה פשוט זורח בה.
איך הם עובדים?
בדרך כלל הם משחקים מגן ימני שעולה יותר קדימה, וקרראס משמאל שהוא עם יכולת הגנתיות מצויינות, אבל התקפית טעון שיפור. ויני (אם משחק) מקבל את כל אגף שמאל, ומימין, הכנף הימנית נכנס לאמצע (מסטנטואונו או פדה) ומצטרף לקישור שם נמצאים גולר (בעונה סטטיסטית מצויינת), טשואמני וג’וד בלינגהאם. מה אמבפה עושה? מקבל בגדול את המרחק בין אגף ימין למרכז שדה.
מה הבעיות בריאל מדריד?
היעדר חלוץ 9, ועל כן לפעמים הם מתקשים במשחק עומד, כי בגדול השחקנים שלה צריכים שטח.
הוא אומנם בעונה פנטסטית מבחינתו, אבל יש המון חסרונות לארדה גולר- בעיקר פיזית, ומהירות קבלת ההחלטות שלו. הוא לפעמים עושה “פרנקי” וקצת חולם עם הכדור וחלק מאיבודי הכדור הקריטיים של ריאל קרו על הראש שלו.
שחקני ההגנה, למעט קרראס, עוד לא ממש הוכיחו את עצמם מול יריבים קשים. גם במשחק מול מרסיי, וגם במשחק מול אתלטיקו, שחקני ההגנה של ריאל מדריד התקשו מול שחקני מהירים, כדורי גובה וסגירת אופציות.
שחקנים מעניינים ומצ’אפים אפשריים:
אחת הבעיות הגדולות של ברצלונה במלכודת הנבדל היא להצליח להתמודד עם השחקנים שיוצאים קדימה מהקו הקישור. זה היה משפט שלם שאפשר להגדיר במילה אחת- בלינגהאם. אני מניח שפליק מתכנן שמישהו ירדוף אחריו משחק שלם, השאלה היא האם קסאדו יצליח להתמודד עם האנגלי האינטנסיבי של ריאל מדריד.
קרראס מול לאמין יקח לא מעט מהפוקוס של המשחק. הילד שמנסה להיות המלך של המלך ימשיך כנראה בראש בקיר שלו מול מי שישמור אותו, ואלונסו ככל הנראה ינסה לשאוף לכך שקרראס יתמודד איתו לבד ראש בראש כדי למנוע יתרון מספרי כלשהו דרך דאבל אפ על לאמין. לאמין כבר כמה זמן צריך משחק Redemption אחרי לא מעט רעשים שיש סביבו והרצינות שלו כשחקן, נראה אם זה יהיה זה.
אמבפה ומלכודת הנבדל היה סיפור אהבה יוצא דופן בקלאסיקו הראשון אשתקד, אבל הרומן הלך והתפורר עם הזמן , רק כדי שהוא יתחיל להבין איך פשוט להתחיל קצת אחרי הבלמים ועדיין לעבור אותם בספרינט. הוא אחת הבעיות הכי גדולות שלנו כי הוא בכושר פנטסטי, וצריך לקוות שאיכשהו קובארסי או באלדה יצליחו להתמודד איתו.
ויני מול אריק גרסיה (אם קונדה לא יתן אור ירוק מהאסלה) צפוי להיות אף הוא אירוע לא פשוט ברגע שיש שטחים גדולים בתמונה. אם מלכודת הנבדל לא תעמוד טוב, גם ויני צפוי להיות בעייתי עבורינו.
גולר מול פדרי אולי יכול לתת לנו תפנית כלשהי במשחק. מעבר לעליונות של פדריכמנהל משחק, פדרי היה גם שיאן החטיפטות בקבוצה, והלחץ שהוא יפעיל על גולר יכול להיות זה שיתן לנו את ההזמדנויות הטובות ממרכז השדה. השאלה אם גם טשואמני יצטרף לעסקת החבילה הזאת כדי להקשות על פדרי.
ראשפורד ובלמי ריאל זה מה שנקרא WILD CARD. הבלמים של ריאל לא יציבים, וגם ראשפורד עשוי לקבל שטח אותו הוא לרוב לא רואה במשחקים ליגה בספרד. יש סיכוי קלוש שדווקא משם נקבל גם תפנית חיובית, אלא אם המעמד יהיה כבד עליו והוא יחזור לאפאטיות שלו.
אאא”פ יוכיח לפליק שמקומו של אולמו בבית החולים ואפשר להזדכות עליו, כשהמחליף הוא כנראה הילד מהפרסומת ההיא של הלה ליגה?
האמת, אפשר להמשיך להתפלפל על עוד תרחישים אפשריים ומצ’אפים, והאם נראה איזו בשורה מעניינת עבור כל צד בין הקבוצות, אבל קשה לפעמים לחזות מה נקבל בקלאסיקו. מעבר למשחק טקטי, הוא מראה המון על המוכנות המנטלית של כל אחד מהשחקנים על המגרש. עם כל החרא שעובר על הסגל עד כה, אולי משהו מהמנטליות המשוגעת של העונה שעברה יצא החוצה?
קודם כל - תודה לך נדב, על זה שעשית משהו שאני מקווה ומצפה שיקרה יותר (גם מצד אחרים). השלב הבא - שייקחו סיקורי משחקים גם לפני משחקים גדולים יותר, כמו אלצ’ה או משהו, אבל שלב שלב.
הולך ומסתמן שהעונה הזו תקום ותיפול על היכולת של ההגנה לא להתנהל כמו…ובכן…איך שהיא התנהלה ב-12 המשחקים מאז תחילת העונה. יותר מדי שחקנים ביכולת נמוכה, יותר מדי קומבינציות שחקנים וחוסר תיאום/ריכוז/וואטבר שגרמו לנו לספוג יותר מדי שערים, כמעט לספוג יותר מזה, ובמידה וזה יקרה גם מחר - לרדת מהדשא בבושת פנים.
אבל לא פחות מהריכוז ההגנתי, שצריך להיות מחר בשיאו המוחלט, פליק (שלא יישב על הספסל מחר, כי חיל מנסאנו) יצטרך למצוא דרך לא לתת לריאל לסגור את פדרי (לפחות לא בקלות). בהינתן מצב הפצועים, ובגלל מה שכתבתי, הייתי עולה עם אסאדו-פרנקי-פדרי-אאא"פ. ככה גם תהיה עזרה בהנעת הכדור, גם יותר שחקנים שקרובים זה לזה, וגם הורדת ההסתמכות האפילו הגנתית על הגאון, ושיחרור שלו מלפחות חלק מכמות הספרינטים האינסופית להגנה כי קסאדו ו/או פרנקי חלמו לרגע. בנוסף - התנועה המתמדת של פרמין לשטח (בעיקר כי ריאל היא לא קבוצה שתסתגר מאחורה וכזו שמצריכה איזשהו פורץ בונקרים מדופלם שטוב בדריבל על שטח קטן) ואולי התמיכה שלו בבאלדה יאפשרו שינויי כיוון מהירים מהגנה להתקפה (ולהיפך), מה שבמינימום יגרום לאלונסו וחניכיו לחשוב פעמיים לפני שהם חושפים את העורף.
לאמין יצטרך להיות בשיאו. כן, בגיל 18 זו הדרישה ממנו מחר. עזבו סטטיסטית - בגרותית. אם הזרקורים יופנו אליו במשחק, ומסיבות טובות, מצבנו יהיה מעולה, גם אם לא יירשמו לזכותו אף שער או בישול. התעסקות מורחבת בלאמין של קרראס ו/או ויניסיוס ו/או מי שלא יפתח כבלם שמאלי אצל הלבנים תשחרר הרבה מאוד לחץ ותיצור הרבה שטח והזדמנויות לשחקנים האחרים.
אני לא בא אופטימי למשחק הזה, ממש לא. די ההיפך.
ראפיניה מאוד יחסר לנו, ואפילו הניסיון של לבנדובסקי או הדינמיות של פראן. אבל מצב ההגנה הוא הדבר שהכי מדיר שינה מעיניי. בפער.
אין לי יותר מידי מה להוסיף על מה שנכתב. מלבד פדרי פרמין ואולי פראן לא חושב שיש שחקן אחד בברצלונה (מלבד הפצועים) ששמר על הכושר שלו משנה שעברה. קוב וקונדה במיוחד הם בצלילה מתמדת מאז שהתחילה העונה.
ריאל פיברוטית ברורה, אבל זה יותר בגלל שאנחנו בינונים לדעתי באירופה הבלון שלהם יתפוצץ.
ויסקה ברצלונה!
אני רק מקווה שנדבר על כדורגל בסוף המשחק ולא על השיפוט. פליק לפני המשחק ובמשחק עצמו חייב לעבוד על השחקנים להיזהר מהפרובקציות של ויני. הוא יעבוד קשה בהצגות ופרובקציה, אסור לתת לשופט הזדמנות להשפיע על המשחק נגדנו.
אני מניח שבסיטואציה הנוכחית נראה עוד פעם 4-3-3, הפעם עם פרמין כפאלסו. השאלה המתבקשת היא האם כריסטנסן המתקמבק יוצנח להרכב, ואם כן אז האם זה יהיה במקום קונדה או קובארסי?
-סיכוי גבוה מאוד שפדה ואלוורדה ימשיך כמגן ימני. טרנט אלכסנדר-ארנולד נפצע נגד מארסיי כלומר בלי לשחק 40 יום, דני קרבחאל נפצע לפני כחודש בדרבי נגד אתלטיקו מדריד. דין האוסן כן יחזור להרכב.
-על פניו: אדוארדו קמאבינגה אמור להשתחל כקשר רביעי במקום פרנקו מסטאנטואונו שפתח בהרכב ברוב המשחקים, ונגד יובנטוס שיחק ברהים דיאס בצד ימין.
-יצא שריאל מדריד כובשת מעט שערים בבית: 11 בשישה משחקים בכל המסגרות, ודווקא בחוץ יש לה יותר - 17 - אם כי החמישייה נגד קייראט משדרגת לנו את המספרים שם.
מי מכם שפסימי מזמין אותו לבדוק את הנתונים של הקלאסיקו בשנות ה-2000 בכל המסגרות ואתם תוכלו לחייך. בטח בסנטיאגו ברנבאו..
מה קרה לכריסטנסן? התאמן רגיל אתמול. ב MD כתוב שהוא עדיין חולה עם הגאסטרו, אבל הוא כבר התאמן, אז איך?
בסגל של ריאל יש משום מה 24 שחקנים. מותר לרשום 23 למשחק. אצלינו יש 22.
סוטו גראדו זאת מכה קשה. אני בטוח שהטלויזיה של ריאל תמצא מקרים שהוא דפק גם אותם, אבל לי הוא זכור בתור שופט עוין במיוחד נגד בארסה. דפק אותנו בשיטתיות בשנה שעברה. לא חושב ששפט אותנו השנה.
אני פסימי מאוד שלא כהרגלי. כולם פצועים, שופט חרא, קו הגנה גבוה מול סילונים, הקבוצה בכושר לא טוב , כמה שחקני מפתח רק חוזרים מהפציעות, פליק ביציע, מבאפה בכושר פנטסטי, וריאל לא מבריקה אבל יעילה. הכל מוכן להפסד ואני כבר מוכן נפשית . אני מקווה שזה לא יהיה משפיל.
ברמת ההרכב, בגלל שכולם פצועים, אין לפליק הרבה התלבטויות. אריק או אראוחו, ופרמין או פראן. לא חושב שקסאדו יפתח או יקבל דקות בכלל.
בדר"כ הטיפוס לפסגת הר היא לא ליניארית, יש קפיצות, יש גם ירידות לצורך עליה, אבל המטרה מסומנת והיא מאוד ברורה.
אני מוכן לסבול כאבי גדילה, אבל התחושה של העונה שהלכנו לאיבוד. הרגרסיה השנה היא לא תוצר של לימוד דבר חדש, היא לא תוצר של פציעות, היא תוצר של עקשנות וחוסר פרגמטיות של פליק, הוא מאמן על אבל עדיין יכול לשפר החלטות, מערכים, טקטיקות, ניהול רוטציות וניהול משחק. לא יכול להיות שיש לנו רעיון אחד וכשאין אותו אנחנו אבודים, זה מתסכל ברמות.
אבל מעל כל זה, התחושה היא של חטא ההיבריס. אחרי העונה החלומית שבאה משום מקום ללא ציפיות החבר’ה (שהם ילדודס) ובראשם לאמין חושבים שהם כבר השיגו הכל והםthe team to beat. זו גישה מסריחה שתמיד מרתיחה אותי, ניחא אנחנו בפורמה יחד או שיש לנו מסי אבל עוד לא הרווחנו את הכבוד הזה כדי לזרוק כל כך הרבה זין, גם בהגנה וגם בהתקפה.
המשחק הזה יכול לקדם אותנו ולערער את ריאל של אלונסו שאולי לא קבלה עדיין סגנון משחק אבל קבלה היררכיה ומנהיג. אני סקפטי והלוואי שהשחקנים שלנו יבואו עם רעב להוכיח.
החששות של הצד השני תמיד לא ברורות לנו (כי החששות שלנו בד״כ מוגזמים - אנחנו מכירים הרבה יותר טוב את נק׳ התורפה של הקבוצה שלנו בד״כ).
אנחנו אוהבים להיות מובסים מולכם כמעט בכל מצב. 4-0 מהקבוצה של צ׳אבי, 4-0 בשנה שעברה, ועוד שלל התפרקויות שהגיעו משום מקום. זה כמובן צרוב טוב יותר בזכרון מאשר כמה שנים ברצף שהיו לנו תוצאות טובות אך לא מוחצות מולכם. מה לעשות.
אני חושב שזה די הגיוני, זה כמו שעשור שחור של ברצלונה עד לעונה שעברה נניח - גרם לפסימיות בברצלונה לגבי ליגת האלופות. אני שם בצד את המשחק נגד באיירן מינכן שזו תבוסה הזויה, אבל כל מיני משחקים עם חצי שעה מהגיהנום כמו רומא, ליברפול וכדומה.
מדבר בשם עצמי, זה אפילו לא התבוסות כלומר הפסדים ממש צורבים שזה שורט לך את הנשמה לפחות, אפילו דמעה אצלי לפעמים. אני יכול לציין בפניך הרבה מאוד קלאסיקוס שהייתי בטוח שהם שלנו וננצח כי אנחנו קבוצה טובה יותר להערכתי ובסוף אכלנו אותה. וגם “יתרון הביתיות” שהיסטורית הוא כן משפיע - לא עזר. בארסה ניצחה 13 פעמים בברנבאו בליגה ב-25 שנה, זה כל שנתיים, זה פסיכי, וזה יותר מכל הניצחונות שלה עד 2000.
קח עוד שני רפרנסים.
-עונת 2023-24 די יוצאת דופן במקרה הזה של קלאסיקוס צמודים או אפילו פחות טוב שלנו שנגמרו בניצחון שלנו. הרגיש לי שלכם יש את הגרוש ללירה.
-הדוגמאות האהובות עליי אמנם רחוק-רחוק-רחוק, ואפשר לציין את 2021-22. כשלואיס פיגו הגיע לריאל מדריד, אז היינו קבוצה יותר טובה מכם. בארסה ניצחה בקאמפ נואו והייתה מנצחת בברנבאו גם ללא שערוריית שיפוט. ובעיקר 2002-03 - שתי תוצאות תיקו. כשריאל מדריד משחקת כדורגל מהאגדות עם הגלאקטיקוס וברצלונה בקושי סיימה שישית עם הרכב עלוב.
הנה רשימה של קלאסיקוס שחשבתי שננצח על גבול “הייתי בטוח” ובסוף אכלנו אותה:
-עונת 2002-03: ריאל מדריד וברצלונה שמיים וארץ, העונה הכי גרועה של בארסה במילניום. תיקו 1:1 בברנבאו
-עונת 2009-10: ברצלונה קבוצה טובה יותר, אבל ניצחנו בלי סוף וזה משחק בית שאמור היה לעזור.
-עונת 2011-12: אליפות המאה נקודות, היה ברור די מהר שאנחנו קבוצה חזקה. שער מהיר אחרי 20 שניות! עדיין הפסדנו.
-עונת 2013-14: הובלנו את הטבלה בארבע נקודות יתרון, הרכב מלא בברנבאו, עם הטריק של אנחל די מאריה כקשר שלישי בהגנה וכנף שמאל בחלק הקדמי - והפסדנו 4:3.
-עונת 2016-17: אפילו שני הקלאסיקוס. יכולנו לתת את המכה ולפתוח יתרון אדיר בסיבוב הראשון ובסוף חילצנו תיקו בקושי עם ראמוס. ו"בגומלין" - בארסה ללא ניימאר המושעה, ריאל עברה את באיירן מינכן ברבע הגמר (כמובן עם עזרה מהשופט). והפסדנו בצורה הכי כואבת שיש.
-עונת 2021-22: אז קארים בנזמה חסר, אז מה? יש מספיק אפשרויות. בארסה ניסתה לחבר את החלקים מינואר ובסוף 0:4.
-עונת 2024-25: אולי הייתי עיוור - חשבתי שאמבפה יתעורר במשחק הגדול, ויניסיוס ירגיש ‘כדור הזהב’ ונחשוף את ‘הבלוף’ של בארסה - ונגמר 4:0.
-ניסיתי גם לא לכתוב משחקים בהם הבנתי את הטעות הקשה שלי בין ה"חיזוי" המוטעה" ויחד עם זה שכאוהד צעיר אתה לא יודע להעריך את יחסי הכוחות ומדמיין.
שתי הקבוצות לא נראות וואו בינתיים, אבל ההגנה שלנו נראית העונה כמו שחשבנו שהיא תיראה בעונה שעברה, ואמבפה נראה העונה כמו שחשבנו שהוא ייראה בעונה שעברה - להלן, מתכון לשלושער. נקווה שהיתרון הפסיכולוגי שלנו בקלאסיקו ב-15 השנים האחרונות יספיק כדי לתת לזה קונטרה.
והכי חשוב:
in arab neymar we trust
רק בבקשה תפסיק עם החגיגות כתר למה אתה מתדרדר מניימאר ללברון וזה לא מתאים
