129 פוסטים אוחדו לנושא קיים: מה הופך מאמן, למאמן מצליח?
תזכורת לי ולכולם, אנחנו במחזור ה 11, יש עוד 28 מחזורים.
כי אני רואה שכבר התחלתם עם פפ טים וכאלה.
לא רוצה לחשוב על זה.
אחד מהם על המגרש בשביל לתת מנוחה לשחקנים אמיתיים זה בסדר, אבל לא יותר מזה.
ספרתי עכשיו כמה שחקנים יש בסגל של ריאל, לא כולל פצועים לטווח ארוך ומצורעים כמו סבאיוס וואייחו. 5 שחקני הגנה, 5 קשרים ו 6 שחקני התקפה. בזמן שאצלינו שולפים שחקן מבארסה ב’ והוא מתפקד , אצלם זה פשע. אני מצפה שהיכולת שלהם עוד תרד כששחקנים משמעותיים ימשיכו להיפצע. אצלינו הם כבר פצועים ומתחילים לחזור, ועדיין נצחנו את כל המשחקים ב 11 שחקנים.
אני חושב שבמצב הקיים מירב הסיכוים שניקח את האליפות.
זה נכון, אבל זה לא אומר שלא ייפצעו שוב.
חוץ מזה, זה מאוד תלוי מי ייפצע. מישהו מהשלישייה הקדמית, או קובארסי/איניגו? תהיה לנו בעיה רצינית.
ריאל לרוב מתעוררת סביב מרץ-אפריל. אני עדיין חושב שהם פייבוריטים לאליפות.
למה יש לי הרגשה שפליק ימצא פתרון ?
אבל מה ריאל תעשה אם אחד הבלמים שעוד נותרו ייפצע, או ויניסיוס\מבאפה?
יש להם סגל קצר מאוד כרגע, ואין רוטציות. לנו כבר עכשיו יש סגל רחב יותר ופליק אפילו משתמש בדומינגס\מארטין\פאטי\טורה לפעמים.
אחרי החזרה מהפגת נובמבר, יש גם לנו וגם להם 8 משחקים ב 30 ימים. זה קטע קשה עם סגל קצר.
השאלה הגדולה מה יקרה אם פתאום באזור המחזור ה20 תגיע תקופה גרועה (וקשה להאמין שלא, תמיד מגיעה תקופה כזאת), האם לא נדבר אחרת על פליק?!
קרדיט מטורף על פתיחת העונה ועל מה שהוא עושה עם הסגל והצעירים ולגיטימי שיש מי שזה מזכיר לו את הפתיחה של עונת הפפ טים הראשונה, אבל לפני קשירת הכתרים אולי כדאי לחכות עוד קצת?
אני די בטוח שכולנו מסכימים שעוד יבואו ימים פחות טובים ועדיין לא עשינו כלום, אבל אפשר גם להיות מרוצים ממה שנעשה עד כה ומההבטחה שזה מייצר.
המצב טוב, לא צריך להתנצל על זה.
ברור למה, השאלה אם ההצלחה עם כל שחקן שלא יהיה שהוא יעלה למגרש, יכולה להמשיך לנצח. או, במילים אחרות, האם היא יכולה להצליח עם מרטין, דומינגז, פראן, פאטי ופאו ויקטור?
דווקא חושב שאם אמבפה ייעדר, ריאל לא תיפגע. עזוב את היכולת בקלאסיקו, האיזון איתו נפגע גם בלי קשר לכמה שערים הוא מבקיע.
אבל את מה ששאלת אפשר לשאול את זה על כל קבוצה בכל שנה. אני לא מסתכל שנייה על הלבנים, אלא עלינו - אם קובארסי/איניגו נפצעים יש את דומינגז, אם האהבל (אהבאלדה?) נפצע יש את מרטין, ואם ראפיניה/לאמין נפצעים יש את פראן טורס והשאריות של פאטי. אותי זה מדאיג.
בול.
אז יעשו שמירה משולשת על ויניסיוס, אז מי יבקיע? ג’וד?
נחיה ונראה.
בהגנה - אריק, ואחרי הפגרה אראוחו חוזר. יש גם את פורט שיכול לשחרר את קונדה להיות בלם. זה לא כזה נורא.
בהתקפה יש בעיה. אני מאמין שאולמו ישחק בשמאל אם צריך.
שום דבר לא בטוח, ויכולים להיפצע לנו 5 שחקנים במשחק הבא. אבל כשאני מסתכל על מצב הסגל הנוכחי, יש לנו יתרון ברור מבחינה כמותית שמאפשרת רוטציות.
תחשוב על זה - גם אם אנצ’לוטי רוצה, אין לו 5 חילופים לעשות במשחק. אלא אם כן הוא מכניס שחקנים שלא ראו דשא עד כה.
מה זה תקופה גרועה לעומת עשור אבוד, שברובו היה לנו את השחקן הכי גדול בהיסטוריה?
תקופה פחות טובה יכולה לנבוע בגלל גל פציעות, כושר לא טוב של שחקני מפתח, שופטים שנקראו לצו 8, או טעויות של המאמן. בניגוד למאמנים קודמים, אני יודע שהמאמן הנוכחי ידע להתמודד עם מה שיגיע - כמו שהוא התמודד עם סיטואציה נוראית מול אוסאסונה כשהחליט לזרוק את המשחק לפח.
שום דבר לא בטוח, אבל גם לא צריך להיות סתם פסימיים.
זה עבד להם בעונה שעברה, ועוד עם חוסלו לפרקים. הרבה תלוי ביכולת של ויניסיוס לשחק כדורגל ולא להיות הילד הניג’ס שהוא (*).
מתנצל שאני לא רוקד משמחה. כאב גב איום.
אני מסכים עם זה מאוד בקישור ובתקווה שבהגנה עוד חודש ככה. בהתקפה אנחנו בקאדר קצר. לא כמותית, אלא איכותית.
(*) - אם כי מגיעה לו הערכתי על הגינוי של הקריאות הגזעניות כלפיי לאמין וראפיניה.
אני מדבר בשם עצמי, וקודם כל אני לא נביא, אני רק יכול לפרש את מה שאני רואה עכשיו ובעבר, אני מסכים איתך וכותב את זה בצער רב, שאם תהיה התמוטטות של ברצלונה, רוב אוהדי ה"בר מצווה" של ברצלונה יתקעו לו סכין בגב.
אני לא. ואני חושב שאני יכול לכתוב את זה בשם כולנו, פליק החזיר לנו את הכבוד האבוד אחרי כל מה שנרמס לנו בשנים האחרונות. זה כבר הישג שאי אפשר היה למחוק אותו.
אבל לצערי אתה צודק לגבי האוהד הממוצע. לצערי אם לא נזכה באליפות וזה מינימום, אני בהחלט ובצער רב יכול לראות את החבורה של הסוסיוס בברצלונה מקטרים על זה.
מדבר בשם עצמי - אני לא פסימי, ממש ממש לא. אני פשוט…ממתין לשלב מתקדם יותר בעונה.
אני מאוד מרוצה מהעבודה של פליק, והקבוצה תחתיו, עד עכשיו. ואין לי ולו מילת ביקורת אחת (טוב, למעט אאא"פ, אבל זה אצלי בראש) כלפיי המצב הנוכחי של הקבוצה. להיפך.
אבל לא הגענו עדיין לשליש עונה, ורצים בכל מיני מקומות דיבורים על 08/09. אפשר לא להיות בארסה מאניה, וגם לא לראות שחורות. הכל טוב.
שמח מאוווווווד מהשבוע האחרון ומפתיחת העונה, אבל פשוט יודע שכבר חוויתי מאניה כזו בעבר, ולא תמיד היא לא נגמרה בדיפרסיה.
לא אמרתי לרגע שלא צריך להתענג על התקופה ולהתנצל שטוב.
גם מותר להצדיע לו על 11 המשחקים הראשונים ולזכור לו את זה לנצח.
מה שאני כן אומר זה שצ’אבי גם ניצח את ריאל 4-0 וזה שפליק כרגע מצליח מאוד ונראה שיש לו פתרון להכל לא אומר שזה יהיה לנצח.
שוב,
קרדיט מלא על מה שהיה עד עכשיו, אבל ממתין עם קשירת הכתרים לפחות עד אמצע העונה.
זה עובד להם גם השנה, רק שהשנה אנחנו צוברים נקודות בקצב גבוה.
בוא, אריק לא יותר גרוע מבלם ממוצע בליגה. לא יקרה כלום אם ישחק פה ושם יחד עם המבוגר האחראי קוברסי וייזהר מאדום.
ויש גם את אופציית פורט+קונדה.
מה יש לריאל אם מיליטאו נפצע?
בינתיים אנחנו עם ממוצע של יותר מ 3 שערים למשחק. אני בסדר עם זה.
את החיוך של טיטי.
והגנה מתפקדת.
סיימתי עכשיו צפייה חוזרת במשחק, כדי לראות מה פספסתי או מה התעוות מהאדרנלין של המשחק, הנה המסקנות:
הדבר שהכי בלט הפעם זה שריאל הייתה נורא חלשה. בשידור חי זה הרגיש שהם מצליחים להוות סכנה בכל פעם וללחוץ אותנו בצורה מסוכנת, אבל בפועל מלבד מהלך אחד של ויניסיוס בדקה ה-21 הם לא היו במשחק במחצית הראשונה. זה רק הרגיש ההיפך בגלל שהמשחק לא מפסיק בכל פעם שהם בנבדל.
הם הגיעו בלי תכנית משחק מפורטת ועושה רושם שבנו על זה שלהעיף את הכדור קדימה מול קו ההגנה הגבוה שלנו זה מספיק. שום הנעת כדור, שום תחכום, שום סבלנות. רק זורקים את הכדור קדימה.
אין לי מושג מה עבר לאנצ’לוטי בראש כשהציב את בלינגהאם בימין, אבל זה פשוט לא היה נחוץ.
ואלוורדה מספיק טוב כדי לעקוב אחרי ריצות של באלדה, מצד שני האנגלי היה רחוק מדי מויניסיוס ואמבפה.
לא רוצה לדמיין את בלינגהאם מגיע לקבל כדור ואז משחרר את הלחץ ומוציא את השניים קדימה.
במחצית השנייה הם בכלל קרסו. פרנקי נכנס, שני החלוצים הפסיקו לעבוד הגנתית ובארסה בעצם השתלטו על המשחק. הכניסה של מודריץ’ עוד החזירה אותם טיפה אבל זה כבר היה מאוחר מדי וגם הייתה חרב פיפיות מכיוון שטשואמני(היחיד שתיפקד אצלם) יצא ומרכז המגרש נשאר חשוף לחלוטין. הכניסה של אולמו הייתה תגובה מושלמת של פליק והספרדי מצא את עצמו חופשי כמה וכמה פעמים מאחורי קו הקישור של ריאל עם חופש מוחלט.
לא מזמן כתבתי הודעה על איך סגנון המשחק של פליק מחזיר אותי אחורה, אז המשחק נגד ריאל כבר באמת היה חותמת. בעולם של שחקני כנף שנדבקים לקו, פליק הכניס את ימאל וראפיניה פנימה, השתמש בכנף רק לסירוגין כשהאחריות מוטלת על המגנים להצטרף והעמיס את האמצע עם 6-7 שחקנים מול רביעיית הקישור ממול. הבלמים היו צריכים להתחיל להגיב לעומס הזה(שוב, כתוצאה מהעובדה ששני החלוצים הפסיק ללחוץ) וככה בעצם נוצר השער הראשון והשני.
גם כאן, מהצד השני זה הזכיר לי את המשחק הראשון של מוריניו כמאמן ריאל שלא העריך נכון את יחסי הכוחות. אני משער שבפעם הבאה שניפגש, אנצ’לוטי ישחק בצורה דומה יותר למה שהוא רגיל בצ’מפיונס. בלוק נמוך בלי הכדור עם בלינגהאם מקדימה כדי לעזור במרכז המגרש.
מילה אחרונה אני אתן שוב פרגון לקסאדו.
התרשמתי ממנו במהלך המשחק, אבל התלהבתי ממנו אפילו יותר הפעם. כמעט ולא איבד את הכדור, שיחק סבלני, דחף קדימה כשהיה צריך, שמר על הכדור מול לחץ של שחקנים ברמה גבוהה מאוד והיה בלתי ניתן להחלפה בתרומה ההגנתית. איזה קלאסיקו לבחור הזה. כיף לראות.
אני רק מקווה שהמשחק הזה על נבדל הוא לא תוכנית המשחק היחידה שיש לפליק.
אני חושש מאוד שאפשר לעשות את זה במשחקים בודדים אבל מתישהוא קבוצות ילמדו את זה. ובפעם הבאה ריאל תהיה קטלנית יותר.
אני גם מתקרב לגיל שהלב שלי כבר לא יעמוד בזה יותר.