קיבלנו השבוע בקאמפ נואו שתי יריבות במתנה שהעלו את המוראל, החזירו את פרנקי לחיים, עוררו את דמבלה, איפשרו לנו לנוח שתי מחציות ולהגיע עם אחלה מצב רוח ואפילו אופטימיות זהירה למשחק שכולו על הכבוד מול באיירן.
שווה לציין משחק כיפי במיוחד של באלדה שידע להשתחרר מלחץ, היה אגרסיבי, דחף קדימה וריווח לצדדים, ובעיקר התמודד מעולה עם כל מי שואלוורדה ניסה לשים מולו. יאללה צ’אבי מגיע לו לפתוח ברביעי, תבטח בו!
אכן משחק טוב של בארסה שבגדול הכל עבד לה מול אתלטיק של ארנסטו. המצ’אפ הרע של דמבלה ויורי, הדקות בהן ברצלונה פשוט עשתה בליץ תוצרת אגף ימין בלבד, והופ כל התכניות הולכות לפח, שלא לדבר על רצף הפציעות של בילבאו שהמתיק את הסיפור עוד קצת. אני בהחלט חושב שצ’אבי מצא דרך בה פרנקי מרגיש הרבה יותר בנוח, באלדה התמודד לבד יפה עם ניקו, והבלמים שלנו, למרות שאריק לא היה מדוייק בכלל, הצליחו להתמודד עם ברנגר ואינייקי בלי בעיות, שלא לדבר על זה שהקישור של בילבאו לא הצליח כמעט לדחוף את המשחק קדימה והתקשו מול ריבוי השחקנים במרכז.
מה שצ’אבי עשה עבד לו, אבל לפעמים צריך גם קצת מזל בשביל להקל על העיניינים עוד קצת.
שמעו, אני לא בא לבאס או משהו, ומן הסתם שלטתם אתמול לחלוטין במה שקרה אתמול על כר הדשא.
אבל לגבי ‘הכדורגל הברסאי’ שחזר סוף-סוף - צר לי, אבל אישית לא ראיתי את זה. כן, הקישור עמד ותפקד קצת יותר טוב, ומן הסתם הציוות של דה-יונג לצד בוסקטס ולא אחד על חשבון השני מוכיח את עצמו הרבה יותר.
אבל בסופו של דבר, כמעט כל המצבים המסוכנים שלכם היו בהתקפות מעבר, וכך גם השערים שלכם. הפעולות ההתקפיות המרכזיות הגיעו מהאגפים (יותר נכון, מאגף אחד) ולא ממרכז המגרש ומהקישור, ולראייה - המצטיין הבלתי מעורער של המשחק היה דמבלה.
אני רואה כאן המשך ישיר של הכדורגל שצ’אבי מנסה להנחיל, שכמו שנותח כאן בעבר - הוא מין שילוב של ‘הכדורגל הברסאי’ אבל עם נטייה חזקה לכדורגל הישיר של לואיס אנריקה.
אז נראה שחזרתם במידה ‘לנצח ולהפסיד באותה דרך’, אבל הדרך עכשיו היא לא אותה דרך שהייתה כשהמשפט הזה נאמר לראשונה.
ורק לשם הבהרה - אין כאן שמץ של אמירה שיפוטית כנגד הסגנון הזה של צ’אבי. להיפך, כבר אמרתי כאן בעבר שגם ‘פפ הגדול’ לא משחק היום באותו סגנון כמו אז. נטו הבחנה (ואבחנה).
במשחק כמו אתמול שבו כל מטאטא פוגע ורוברטו יכול היה לקבל איש המשחק אם דבמלה לא היה דופק שלושער של בישולים וגול, קצת קשה לדבר ברצינות על כמה שלטנו או כמה היינו טובים. זה הרגיש יותר כאילו שבילבאו פתחו רלגיים ושכחו לסגור אותן.
עם זאת, בנוגע ל -
דווקא סופסוף הייתה לי קצת נחת מכך שראיתי השתחררות מהירה ואלגנטית מלחץ של בילבאו ע״י הנעת כדור מהירה וחכמה.
בכל פעם שבילבאו באו ללחוץ אותנו השחקנים שיחררו את הכדור ופינו שטחים באמצעות מסירות חכמות ומהירות, ולא רק דרך פעולות אישיות עם יכולות אחד על אחד.
נכון שהיו פריצות יפות באגפים וכדרורים נהדרים של באלדה, אבל כשפעולות אחד על אחד הופכות להיות אקסטרה שאתה מלביש על משחק מסודר שלא מאפשר ליריבה להגיע לכדור, אז לפעולות האלה יש אפקט הרבה יותר קטלני.
כשאתה משתמש בפעולות אחד על אחד רק בשביל להצליח לשלוט במשחק אז אין לך אקסטרה לתת בשביל לגמור את המשחק.
מאוד נהניתי מהמשחק, אבל כמו שאמרתי בהתחלה - במשחק כזה שבו כל מטאטא פוגע, מאוד קשה לדבר על היכולת שלנו בצורה רצינית.
לא חושב שלפדרו היו נתונים טובים יותר במעבר שחקנים. עם זאת הייתה לו סיומת קטלנית שפראן עוד לא מראה.
כנראה שמרוב התלהבות אני ממהר לגזור את הקופון. נבדוק מחדש לפני המונדיאל.
אני חושב שהוא מתחיל להחזיר את הביטחון העצמי ולהשתלב במשחק שלנו בצורה יותר הרמונית ויעילה. אני גם חושב שהוא לא הכוכב שיוביל את ההתקפה שלנו אבל הוא בהחלט בפרופיל הנכון של שחקן משלים בטרידנטה.
דריבלר בחסד פדרו לא היה, אבל א’ כמו שאמרת, סיומת מצוינת, הוא ידע להחזיק בכדור הרבה יותר טוב, גם בחזית הלעבור שחקנים היה לו מה למכור - הוא היה הרבה יותר מהיר. הוא גם היה יותר טוב הגנתית ועם ראבק מפה ועד באר שבע.
ועם כל זה, הוא הוא במשך שנים היה החוליה החלשה בהתקפה שרבים רצו להעיף.
זה בדיוק ההבדל הקריטי ביניהם. אם לפראן הייתה סיומת קטלנית לגמור בעזרתה את התנועות הטובות והנכונות שלו בלי כדור, אני לא חושב שהיה כאן אחד שלא היה רואה בו שחקן משלים לגיטימי ומעלה.
ולא רק שאין לו יכולת סיומת (עזוב אפילו קטלנית), הוא גם אחד מהרכשים היקרים ביותר שלכם במסע הרכש הזה של השנה וחצי האחרונות. ועל זה התרעומת.
הוא שחקן שמאוד אהבתי, לא יודע למה, למרות שהוא נהג לכבוש נגד ריאל מדריד. פשוט הפריע לי ה-‘שחקן שרבים רצו להעיף’. קודם כל הוא שחקן בית וזה מרגש לשעצמו, הוא היה אחלה שחקן 12-13 וסופר-סאב, כזה שעולה מהספסל ומבקיע. כמובן שהוא שיחק עם אגדות אבל גם היה קל לבשל לו. לדעתי התנועה שלו לעומק קטלנית פי כמה מאשר של פראן טורס. פדרו היה ממזר, בלתי צפוי. ולא רעדו לו הביצים במעמדים הגדולים - קלאסיקוס (שער בחצי הגמר ב-2011), שער בגמר ליגת האלופות… לא כולם צריכים להיות כוכבים גדולים. הוא ההיה תפור על ברצלונה.
אגב, כמו שכתבתי בפורום של ריאל: יש לא מעט נקודות לאופטימיות בברצלונה. שוב היא לא נכנעת ללחץ, שוב נגד קבוצה טובה בליגה היא סוגרת עניין תוך חצי שעה, כמו שהיה נגד ויאריאל. היא מנצחת בקלות בקאמפ נואו ולא סופגת. ריאל מדריד אצלה הכל קשה. הובלנו פעם אחת השנה 0:3 - נגד אלצ’ה.
פדרו זה השחקן שידע לשבור קוו נבדל הכי טוב בעולם, מבחינת תנועה אין שני לו וכשמי שעומד מאחוריך הם מוסרים בחסד כמו צ’אבי אינייסטה ומסי אתה תגיע להרבה מצבים.
פדרו אליעזר הוא אחד השחקנים הכי אהובים עליי בהיסטוריה של ברצלונה, ובכלל. ממוקם הרבה יותר גבוה מהרבה אחרים שהייתם חושדים שנמצאים בטופ של הדירוג אצלי.
אם פראן, או ראפינייה, ייתנו חצי ממה שפדרו נתן, סטטיסטית ולא סטטיסטית, הם יהיו רכש מצוין. את ראפינייה לדעתי עוד מוקדם לשפוט, אם כי מראש לא הבנתי מה הטעם גם בו וגם בדמבלה, אם שניהם טובים רק בצד אחד (ובאותו צד, כן?). את פראן? אני עדיין לא יודע איך לאכול. סטטיסטית הוא טוב יותר מלא מעט אחרים אצלנו, ובפחות דקות, אבל אני עדיין מתקשה להשתחרר מהתחושה שזה לא השחקן שאני רוצה עם הכדור מול השוער בדקה ה-90 (בניגוד גמור לפדרו, למשל).
מצד שני, חוץ מלבנדובסקי - על מי בסגל שלנו כן הייתי סומך?
מותר לענות בקלישאה? פראן טורס שחקן טוב לחודש ינואר כשצריך למזער נזקים, לתת פוש כדי להגיע לליגת האלופות, והקבוצה בחוסר. לא שחקן שאתה רוצה לפתוח איתו עונה כשחקן התקפה ‘מוביל’. הוא הגיע לפני אובמיאנג לדעתי, כשהאופציה ההתקפית האמיתית הייתה דפאי. אף אחד לא ציפה את הנסיקה של דמבלה. זו הייתה סוכריה די יקרה בחודש ינואר, אולי אפילו רכש פאניקה. אני חושב שהוא אוברייטד שיש לו אחלה קורות חיים עם הופעות בספרד ובעיקר ברצלונה ומנצ’סטר סיטי. אני כיריב פחדתי מפדרו. ולא מפראן, על אף המשחק בעונה שעברה.
גול מייצג לקריירה של פדרו: נגד ריאל מדריד בסנטיאגו ברנבאו ב-2009/10. התנועה שלו מאחורי אלבארו ארבלואה (כמובן שצ’אבי עם מסירת סרגל אדירה), סיומת קטלנית.
בעבודה שלי תמיד היו לי ויכוחי רונלדו-מסי, אז תמיד נתתי את ההטרלה הזאת שפדרו טוב על ברקאמפ. יותר שערים במאני טיים, יותר תארים, הוכיח את עצמו בכמה קבוצות…אנשים היו משתגעים
לגבי המשחק אני לא מבין מה ההתלהבות. וואלוורדה מעמיד קבוצה בקאמפ נואו שלא יודעת ללחוץ+לא יודעת להתמודד עם לחץ גבוה? אני לא מופתע. גם לא מהתוצאה, ואוולרדה אוהב אותה.