מחזור 12 :: רק 0-0 בדרבי במטרופוליטנו

פעם זה היה עוד משחק בלוח השנה בספרד. כאוהד כדורגל שגדל על הדרבים בעיקר בארץ, מבחינתי היה צריך לתקן את הקלישאה - ‘לדרבי חוקים משלו - וריאל מדריד מנצחת’. אתלטיקו מדריד הפסידה לריאל מדריד לא רק בקרב על הדשא, אלא גם הפסידה את ראול שאת סיפור הקריירה שלו אין אוהד שלא מכיר. מעבר לכך, ריאל מדריד תמיד ניצחה. ניצחון בדרבי התקבל אצלי במחיאת כף ולא יותר. משהו מובן מאליו שלא צריך להתרגש ממנו.

גם בפעמים המועטות בהן מאזן הכוחות נטה מעט לטובת אתלטיקו, גם כשריאל מדריד כבר כמעט הגישה לה את הניצחון - זה פשוט לא קרה. אתלטיקו מדריד הדגימה קלישאה אחרת - כל מה שיכול להשתבש - ישתבש. למזלינו, גם עם צ’ולו שהצליח לשנות סדרי עולם - הוא לא הצליח לנצח את מרפי וריאל מדריד, לפחות לא באירופה.

הימים האלה נגמרו. הדרבי לעולם לא יהיה זוהר כמו הקלאסיקו, אבל אסור לזלזל בו. אבל לפתע יש עוד משחק שבאמת צריך לשים אליו לב בלוח השנה(ניצחונות בדרבים היו עשויים להביא אליפות בכל אחת מהעונות מהדסימה ועד זידאן), כזה שקובע משהו, כזה בעל משמעות. אתלטיקו הציבה אתגר גדול בפני ריאל עם סגנון משחק אגרסיבי, ציני, לוחם, בלתי-מתפשר, סגנון שריאל הייתה ממעטת לפגוש.

בארבע השנים האחרונות ריאל מדריד ואתלטיקו מדריד נפגשו 21 פעמים. זה הפך להרבה יותר מהדרבי של מדריד או קרב על אליפות, אלא אפילו לדרבי של אירופה. שתיים שנפגשו פעמיים תוך שלוש עונות כשהן מתישות זו את זו בקרב על הגביע החשוב מכל - ליגת האלופות. שבעה בעונת הדסימה 2013/14, שמונה ב-2014/15, שלושה ב-2015/16 וארבעה בעונה שעברה. בליגה, בצ’מפיונס, בגביע המלך, בסופר-קופה של ספרד. ראש בראש, כל הזמן.

בלי ששמנו לב, משחקי הדרבי עיצבו אותנו כאוהדים. משער הבכורה של ראול והגולאסו שלו בקאלדרון אחרי שנתיים, ההצגה של כריסטיאנו בקאלדרון ב-2012 וכעבור חמש שנים בדיוק באותו המקום, שלא נדבר על הערבים הנפלאים באירופה - הדמעות בדסימה והצמרמורת בסאן-סירו. הדרבי גם סימל רגעים עצובים. בעוד בארסה בשנים אלה עם מסי נחשבת לפסגת הכישרון של הכדורגל - אתלטיקו כן הייתה ‘קבוצה מהעולם הזה’, וכזו שריאל מדריד פשוט לא הצליחה להתמודד איתה.

אני כבר סגרתי את המעגל שלי עם אתלטיקו מדריד. בספטמבר 2013 הגשמתי חלום וטסתי עם חבר יקר כדי לצפות בדרבי בין ריאל מדריד ואתלטיקו מדריד יחד עם משחק צ’מפיונס - די-מאריה והראבונה. לנשום את הקבוצה הזו עוד יותר 24/7, לטייל במוזיאון, לקנות את העיתונים ולקשקש ספרדית, ולהרגיש את האוורסט ביום המשחק. דייגו קוסטה עשה 1:0, ריאל מדריד הייתה אפורה והסתובבתי עם פרצוף תחת - דווקא ‘במשמרת שלי’ ריאל מפסידה דרבי ליגה ראשון מאז 1999. הטיול השתפר מעט עם הטיול בטולדו והמשחק השני, אבל חיכיתי למאי כדי לסגור את החוב.

גמר ליגת האלופות, הדסימה ב-2014, היה ‘הטיול שלי’ אחרי הצבא. אם היו לי מילים לתאר - לבטח הייתי אומר…גם מיליון מילים שכתבתי במצטבר על אותו הגמר, החל מיומן מסע ועד שיחות וואטספ לא מועילות - לא יצליחו להעביר לכם את החוויה וגם לא התמונה שלי ממרר בבכי בגול של ראמוס. כבר התחלתי כביכול, אבל לא באמת - את הדרך החוצה. מוריניו סטייל, זה שיורד למנהרה לפני השריקה. ואז חזרתי בחצי צעד. 92:48, קרן של מודריץ’…המצב נראה בלתי-אפשרי ולמרות הכל - ראמוס נוגח לרשת. כל החיים עברו לי מול העיניים. בשנה שעברה טסתי שוב, אחרי יותר משלוש וחצי שנים - שוב לדרבי, ואני כבר לא מסוגל לראות את הקבוצה הזו משחקת נגדינו. בחלומות הכי ורודים שלי לא פינטזתי על 3:0 תוצרת כריסטיאנו רונאלדו - וכך היה.

בדצמבר הקרוב, לקראת יום-הולדתי ה-25, דור יסמן V על המטרה היחידה שנותרה לו בכדורגל - להיות בסופר-קלאסיקו. וכדי שהמשחק הזה לא ייחשב רק לכבוד ויוקרה - ריאל מדריד חייבת לעבוד ולצמצם את הפער בצמרת. פיגור 8 הנק’ מבארסה שהיא לא קבוצה טובה יותר, בטח לא בתנאים האלה, אבל כן מרוכזת, נלחמת ומפוקסת יותר - הוא פשוט סרט רע, מי היה יכול לחלום על סיטואציה כזו. בתוך חודשיים בעונה הזו כל מה שהיה יכול להשתבש - השתבש. ההשעייה והחלודה של כריסטיאנו, הפציעות, הירידה ביכולת של המגנים, הספסל הקצר ועוד ועוד ועוד.

ריאל מדריד חייבת משחק גדול שיחזיר אותה לעניינים. משחק גדול בליגה. ויש מעט מאוד כאלה. שלוש נקודות בדרבי הן בגדר חובה, ואין מקום לטעויות. אתלטיקו בכושר נוראי אבל היא תילחם, והיא תעלה בטירוף. וזה הזמן של ריאל מדריד, שהשם הגדול שלה לא ינצח לבד את המשחק. היא צרירה לרדת לגליצ’ים כמו נאצ’ו וקובאצ’יץ’ בביקור האחרון. היא צריכה שוער שמשרה שקט. היא צריכה את המגנים שלה, את איסקו מס’ 10, השחקן היחיד העונה שאפשר לסמוך עליו יחד עם אסנסיו שהלוואי ויפתח בהרכב. היא צריכה את המנהיגות של ראמוס ואת החדות של כריסטיאנו רונאלדו. כבר חילקנו יותר מדי נקודות העונה. עם או בלי הברקה טקטית של זיזו, זה לא חשוב, וכמובן שכדורגל טוב הוא המטרה המשנית כאן. המטרה הנעלה היא ניצחון בדרבי. כי לדרבי חוקים משלו, וריאל מדריד מנצחת.

אחרי הסתלבט בפגרת הנבחרות - ריאל מדריד חוזרת במלוא הרצינות ואנחנו נקווה שגם בפול-גז, עם משחק סופר-חשוב נגד אתלטיקו בוונדה מטרופוליטאנו במחזור ה-12 בספרד. “דרבי הנואשות”, כתבו במארקה הבוקר על הדרבי החם ביותר באירופה בשנים האחרונות, ועל קצה המזלג, נוכל לומר ששתי הקבוצות לא יכלו לחלום בפתיחת העונה שיגיעו לדרבי במצב כזה. צמודות בטבלה עם 23 נק’ אבל רחוקות מאוד מהמקום הראשון, עם סימני שחיקה. ריאל מדריד מגלה שובע ומשחקת כדורגל גרוע, ואתלטיקו ממעטת להבקיע, טרודה בבעיות של גריזמן ונמצאת על סף הדחה מוקדמת מליגת האלופות כבר בשלב הבתים, כשאפילו את היריבה הקזחית הם לא הצליחו לנצח. התחושה היא שצ’ולו מיצה את עצמו בקבוצה. שתי הקבוצות בטירוף ומחפשות ניצחון שמשנה עונה, בקיצור.

ריאל מדריד של זידאן העלתה מעט את רמת המשחק שלה במשחק נגד לאס-פלמאס אך זה עדיין לא יספיק. זידאן יקווה לשמור על הרקורד המדהים שלו במשחקי החוץ. כצפוי, גארת’ בייל הפצוע הכרוני לא יעמוד לרשותו ולא נראה קאמבק של ה-B-B-C. גם קיילור פצוע והשאלה היא האם דני קרבחאל שחוזר לכושר מלא וערך אימונים מלאים - יחזור להרכב אחרי קרוב לחודשיים או שמא יהיו אלה נאצ’ו או אשרף שימשיכו לשחק. הדחיפה של התקשורת במדריד להכנסתו של סאביוס להרכב לא תישא פרי כמובן.

אתלטיקו מדריד סובלת מפציעות גם כן ומירידה תלולה ביכולת של גריזמן שכבש רק שני שערי ליגה העונה. “אם הגענו ל-23 נק’ כשגריזמן נראה רע - אז מצבינו טוב”, אמר צ’ולו לאחר אחד מהמשחקים האחרונים. עד עכשיו אתלטיקו סיימה בתיקו מול בארסה אחרי מחצית ראשונה טובה, ומנגד הפרמיירה הביתית האמיתית הראשונה הסתיימה במפח נפש עם הפסד לצ’לסי ברגע האחרון. הקשר תומאס הוא מנק’ האור הבולטות העונה ובתקשורת ציינו את סאול כאיש של המשחקים הגדולים. פיליפה לואיס וקראסקו בספק רציני לקראת המשחק וצ’ולו לא בונה עליהם.

קצת על היסטוריה ומשחקי העבר. עד היום נערכו 180 משחקי ליגה בין הקבוצות כשריאל מדריד מובילה במאזן כמובן - 86 נצ’ לעומת 39 של אתלטיקו ועוד 35 תוצאות תיקו, יחס שערים 285:214 לטובת ריאל מדריד. בשנים האחרונות, מאז עונת הדסימה, ריאל מצליחה יותר דווקא בקאלדרון\בחוץ. כריסטיאנו חילץ תיקו יקר ב-2013/14 כשהשווה ברגע האחרון ל-2:2, תיקו 1:1 בעונת 2015/16 כשריאל לא השכילה לשמור על שער יתרון של בנזמה בנגיחה, וכמובן ההצגה בעונה שעברה, בעוד ניצחון הליגה האחרון של ריאל בברנבאו על אתלטיקו היה עוד עם מוריניו על הקווים, 2:0 בעונת 2012/13 עם שערים של כריסטיאנו בכדור חופשי ומסוט אוזיל.

לריאל יש יתרון גם במשחקים בויסנטה קאלדרון כמובן - 34 נצ’ לעומת 24 הפסדים כשעוד 22 משחקים הסתיימו בתיקו, יחס שערים 129:121 לטובת ריאל מדריד. כיוצא בזה, המאזן בברנבאו - 52 נצ’ לריאל, 15 נצ’ לאתלטיקו מדריד ועוד 13 תוצאות תיקו, יחס שערים 156:93 לטובת ריאל מדריד. ובסה"כ? 217 משחקים - 110:55 לטובת ריאל מדריד בנצ’, 52 משחקים הסתיימו בתיקו ויחס שערים 363:252 לטובת ריאל מדריד. אשתקד, ריאל ניצחה 3:0 בקאלדרון, כשבברנבאו גריזמן כופה שיוויון אחרי שפפה העלה את ריאל ליתרון בנגיחה ממצב נייח. בצ’מפיונס, 3:0 תוצרת כריסטיאנו, שוב, והפסד 2:1 בגומלין כשאתלטיקו כתשה בתחילת המשחק אבל איסקו כבש שער מצמק שהרגיע אחרי המהלך של בנזמה.

איזור הצבע| עוד על הדרבי של מדריד::

בנזמה מחפש עוד קסם. מאז אותו דריבל מחשמל בקאלדרון, קארים בנזמה לא תרם כמעט דבר לריאל מדריד. אולי אחרי שערוץ צרפתי עשה על זה סרט, הרצון לנצח את גריזמן בדרבי הפרטי והמפגש עם אותה קבוצה - יעירו את קארים בנזמה לחיים?

עבור ריאל מדריד מדובר בדרבי, ועבור קארים מדובר בדרבי אישי מול החבר גריזמן. קארים ישב בבית בפרצוף חמוץ כנראה וראה איך אחרי העונה הגדולה שלו ב-2015/16, הוא לא זומן ליורו הביתי ודשאן התעלם ממנו, גם בשל פרשת ואלבואנה כמובן. קארים כבש אז 28 שערים ב-36 משחקים והגיע במאני-טיים, לפחות בליגה. הוא כבש את שער היתרון בדרבי בנגיחה מצוינת, השווה בקלאסיקו בקאמפ-נואו וגם כבש במאסטייה נגד ולנסיה ונגד סביליכ בברנבאו. קארים כבר השלים עם העובדה שלא יחזור ללבוש את מדי הטריקולור, אך נראה שהפעם המשחק יותר חשוב עבורו והוא רוצה להוכיח. בנזמה נחבא אל הכלים, שקט ולא מדבר והפעם הוא כן הגיע במגע עם התקשורת. מה דעתכם על התסריט הבא? בזמן שכל הזרקורים מופנים לרונאלדו - בנזמה יהיה זה שיכריע את הדרבי ‘בבית’ החדש של גריזמן?

מה שכן, בנזמה יצטרך לנצח לא רק הגנת ברזל, אלא גם את חוסר הביטחון שלו ואת הסטט’. בנזמה מציג רקורד נוראי במשחקי הדרבי. הוא כבש שלושה שערים בלבד מול הקולוצ’ונרוס, כולם בליגה. והוא פגש את אתלטיקו המון פעמים, גם במשחקי הגביע השונים, בצ’מפיונס ועוד. היגואין למשל כבש 5 פעמים מול אתלטיקו, וגם לקפטן ראמוס יש 5 שערים בדרבי, כמעט כפול מבנזמה.

העשירייה: משחקי הדרבי הגדולים. הדרבי הראשון של העונה ייצא לדרך ביום שבתת. זמן טוב כדי להיזכר בעשרת משחקי הדרבים הגדולים שלנו ב-25-30 השנים האחרונות. משער הבכורה של ראול, יום העבודה של רונאלדו, וגם כריסטיאנו ומעלליו והדסימה והסאן-סירו, איך לא.

המקום העשירי: שיר הפרידה של כריסטיאנו מהקאלדרון
עונת 2016/17: מחזור 11 - אתלטיקו מדריד - ריאל מדריד 3:0

מקום תשיעי: לושמבורגו כפול 3
עונת 2004/05: מחזור 18 - אתלטיקו מדריד - ריאל מדריד 3:0:

מקום שמיני: 14 שניות - זוז! - הגולאסו של רונאלדו
עונת 2003/04: מחזור 14 בספרד - ריאל מדריד - אתלטיקו מדריד 0:2

מקום שביעי: הלילה הגדול של ראול בקאלדרון
עונת 1996/97 - מחזור 20 בספרד: אתלטיקו מדריד - ריאל מדריד 4:1

מקום שישי: הליגה של כריסטיאנו
עונת 2011/12 - מחזור 33: אתלטיקו מדריד - ריאל מדריד 4:1

במקום החמישי: נוהל אירופה - אדיוס אתלטיקו
עונת 2016/17: חצי גמר הצ’מפיונס - ריאל מדריד - אתלטיקו מדריד 0:3

במקום הרביעי: מבוא לדרמה: הצגה בקאלדרון ומהפך בצמרת
עונת 2002/03: מחזור 37 בספרד - אתלטיקו מדריד - ריאל מדריד 4:0

במקום השלישי: ויאמר אלוהים: ויהי ראול
עונת 1994/95: מחזור 10 בספרד - ריאל מדריד - אתלטיקו מדריד 4:2

מקום שני: הגמר שלא נגמר - הגביע ה-11 בסאן-סירו
גמר ליגת האלופות, עונת 2015/16: ריאל מדריד - אתלטיקו מדריד 1:1[פנדלים].

במקום הראשון: נפלאות הדסימה
גמר ליגת האלופות, עונת 2013/14: ריאל מדריד - אתלטיקו מדריד 1:4

נותרו בחוץ: הסיפתח הגדול של שוסטר - כבר במשחק הליגה הראשון שלו הוא פגש את אתלטיקו. ריאל נקלעה לפיגור אחרי פחות מדקה אבל ניצחה עם השער של הרכש החדש ווסלי סניידר| הדרבי הראשון של פלגריני - ריאל, ללא ראול שסופסל, כבר הובילה 3:0 בקאלדרון עם גולאסוס של קאקא ומרסלו, אבל אתלטיקו התעוררה והלחיצה ובסוף זה נגמר ב-3:2| צוחק מי שצוחק אחרון - סימאו כבר חשב שהוא השיג לאתלטיקו שיוויון דרמטי בדרבי ב-2009 אחרי בעיטה חופשית נפלאה לרשת של איקר, אבל אז דרנטה עשה סחרחורת להייטינחה והיגואין כבש בפנדל| אהבה קולומביאנית - שוב גונזים לאתלטיקו את החלום האירופי והפעם עם שער קשה-קשה וכל-כך מתוק ותודה לצ’יצ’ריטו| ‘שבע דקות בגן-עדן’ - אתלטיקו הגיעה לדרבי הביתי ב-2006 עם הרבה יומרות אבל כבר אחרי שבע דקות הכל נגמר - פנדל לריאל ואדום לאנטוניו לופס. רונאלדו כבש צמד וזה נגמר ב-3:0.

4 לייקים

הסגל הרשמי יתפרסם מחר, אבל זידאן אמר שכולם כשירים חוץ מקיילור ובייל. מודריץ’, קובא, קרבחאל - כולם מתאמנים כרגיל.

האבולוציה של הדרבי

הדרבי של מדריד הוא מזמן לא משחק זניח. עם שני גמרים של ליגת האלופות ו-20 משחקים בסה"כ מאז 2014 - הוא אחת מפסגות הכדורגל הגדולות ביותר. דור רומנו מתכונן לדרבי בשבת ומדבר על האבולוציה של הדרבי והמשחקים ההיסטוריים, החוב האישי שסגר מול אתלטיקו וגם על חשיבות המשחק בשבת.

1200695773_extras_ladillos_1_0

‘לדרבי חוקים משלו’, אומרת הקלישאה השחוקה, אבל כמעט בכל שנותיי כאוהד כדורגל, היה לה תיקון, מעין חוק אחר בלתי-כתוב. והיא אחרי שבצור: ‘לדרבי חוקים משלו’ - וריאל מדריד מנצחת’. קודם כל, אין ספק שאתלטיקו מדריד תישאר הקבוצה מס’ 2 בעיר. כמוכן, אתלטיקו מדריד הפסידה לריאל מדריד לא רק בקרב על הדשא, אלא גם הפסידה את ראול שאת סיפור הקריירה שלו אין אוהד שלא מכיר. מעבר לכך, ריאל מדריד תמיד ניצחה. ניצחון בדרבי התקבל אצלי במחיאת כף ולא יותר. משהו מובן מאליו, משהו שלא באמת מצליח לרגש. לא כמו ניצחון בדרבי התל-אביבי למשל(עבדכם הנאמן אוהד הפועל).

גם בפעמים המועטות בהן מאזן הכוחות נטה מעט לטובת אתלטיקו, גם כשריאל מדריד כבר כמעט הגישה לה את הניצחון - זה פשוט לא קרה. אתלטיקו מדריד הדגימה קלישאה אחרת - כל מה שיכול להשתבש - ישתבש. למזלינו, גם עם צ’ולו שהצליח לשנות סדרי עולם - הוא לא הצליח לנצח את מרפי וריאל מדריד, לפחות לא באירופה. והנה, ברשותכם, כמה דוגמאות על קצה המזלג.

אפילו בעונה בה אתלטיקו מדריד זכתה בדאבל ההוא ב-1996 - היא הפסידה לריאל בשני הדרבים| עד שניצחה בברנבאו ב-1999/00 - היא ירדה ליגה, וריאל סיימה עם ה-‘לה-אוקטובה’| גם בעונה בה אתלטיקו הצליחה לחבל בברנבאו עם תיקו דרמטי ב-2002/03 - היא הובסה בקאלדרון בסיום העונה וריאל זכתה באליפות| גם כשאתלטיקו נותנת הצגה ומגיעה לאינספור מצבים - איקר יהדוף הכל, טורס יחמיץ בשער ריק ורונאלדו יעקוץ בבכורה של לושמבורגו| גם כשאגווארו כבש אחרי פחות מדקה בדרבי של שוסטר - ריאל השלימה מהפך| גם כשסימאו חשב שקבע שיוויון ענק בכדור חופשי, בדרבי הראשון של 2008/09 בדקה ה-88 - הגיע היגואין עם פנדל וניצח את המשחק במאני-טיים| והיו גם דרבים שהוכרעו ממש מהר, בייחוד זה של רונאלדו ב-2003/04, תוך 14 שניות ו-5 מסירות. לפרטים נוספים על מקרים אחרים, ניתן לפנות לראול(הויסנטה קאלדרון, 2007/08), או לרוד(הויסנטה קאלדרון, 2008/09). ואף מילה על הדסימה.

בשנים עברו, כאמור, הדרבי היה סתם עוד משחק, עם עטיפה יפה אך מעט ת’אכלס, אבל הימים האלו נגמרו. הדרבי לעולם לא יהיה זוהר כמו הקלאסיקו, אבל לפתע יש עוד משחק שבאמת צריך לשים אליו לב בלוח השנה(ניצחונות בדרבים היו עשויים להביא אליפות בכל אחת מהעונות מהדסימה ועד זידאן), כזה שקובע משהו, כזה בעל משמעות. אתלטיקו הציבה אתגר גדול בפני ריאל עם סגנון משחק אגרסיבי, ציני, לוחם, בלתי-מתפשר, סגנון שריאל הייתה ממעטת לפגוש. המהפך הגיע איי-שם בגמר הגביע ב-2013, כשדווקא בברנבאו ריאל הובילה ונכנעה.

זה היה קורה פעמיים בשנה וזהו-זה, אבל לא בשנים האחרונות. דיברנו על הקלאסיקו שהגיע לגבהים היסטריים עם מוריניו ופפ על הקווים. אבל ריאל ובארסה מעולם לא נפגשו בגמר הצ’מפיונס, וגם לא ריאל ובאיירן לדוגמא, בעוד ריאל ואתלטיקו עמדו זו בפני זו פעמיים בדרך לתואר החשוב מכל, ב-2014 ו-2016. כמובן שאלה היו משחקים מעצבים בהיסטוריה של המועדונים האלה. בארבע השנים האחרונות הדרבי של מדריד כבש את אירופה, שוב ושוב ושוב. יותר מ-20 משחקים מאז הגיע אנצ’לוטי: שבעה בעונת הדסימה 2013/14, שמונה ב-2014/15, שלושה ב-2015/16 וארבעה בעונה שעברה. בליגה, בצ’מפיונס, בגביע המלך, בסופר-קופה של ספרד. ראש בראש, כל הזמן.

שער הבכורה של ראול עיצבה את כולנו כאוהדים ויהיה לנצח רגע בלתי-נשכח, כזה שכתוב באותיות של זהב בהיסטוריה של ריאל מדריד בפרט והכדורגל בכלל, כמו גם הגולאסו שלו בקאלדרון כעבור שנתיים. לא נוכל לשכוח גם את ההצגה של כריסטיאנו עם השלושער בקאלדרון, גם ב-2012 בישורת האחרונה של העונה, וגם בפרידה מהמגרש המיתולוגי בעונה שעברה, שלא נדבר על הערבים הנפלאים באירופה - הדמעות בדסימה והצמרמורת בסאן-סירו. הדרבי גם סימל רגעים עצובים כמו העזיבה הקודרת והלא-צודקת אולי של מוריניו, יודעי דבר יספרו שההחלטה של פרס לפטר את אנצ’לוטי התקבלה כבר אחרי הבושה בקאלדרון ב-2015, וכן רצף ההפסדים בליגה באותו זמן. בעוד בארסה בשנים אלה עם מסי נחשבת לפסגת הכישרון של הכדורגל - אתלטיקו כן הייתה ‘קבוצה מהעולם הזה’, וכזו שריאל מדריד פשוט לא הצליחה להתמודד איתה.

אני כבר סגרתי את המעגל שלי עם אתלטיקו מדריד. בספטמבר 2013 הגשמתי חלום וטסתי עם חבר יקר כדי לצפות בדרבי בין ריאל מדריד ואתלטיקו מדריד יחד עם משחק צ’מפיונס - די-מאריה והראבונה. לנשום את הקבוצה הזו עוד יותר 24/7, לטייל במוזיאון, לקנות את העיתונים ולקשקש ספרדית, ולהרגיש את האוורסט ביום המשחק. דייגו קוסטה עשה 1:0, ריאל מדריד הייתה אפורה והסתובבתי עם פרצוף תחת - דווקא ‘במשמרת שלי’ ריאל מפסידה דרבי ליגה ראשון מאז 1999. הטיול השתפר מעט עם הטיול בטולדו והמשחק השני, אבל חיכיתי למאי כדי לסגור את החוב.

גמר ליגת האלופות, הדסימה ב-2014, היה ‘הטיול שלי’ אחרי הצבא. אם היו לי מילים לתאר - לבטח הייתי אומר…גם מיליון מילים שכתבתי במצטבר על אותו הגמר, החל מיומן מסע ועד שיחות וואטספ לא מועילות - לא יצליחו להעביר לכם את החוויה וגם לא התמונה שלי ממרר בבכי בגול של ראמוס. כבר התחלתי כביכול, אבל לא באמת - את הדרך החוצה. מוריניו סטייל, זה שיורד למנהרה לפני השריקה. ואז חזרתי בחצי צעד. 92:48, קרן של מודריץ’…המצב נראה בלתי-אפשרי ולמרות הכל - ראמוס נוגח לרשת. כל החיים עברו לי מול העיניים. בשנה שעברה טסתי שוב, אחרי יותר משלוש וחצי שנים - שוב לדרבי, ואני כבר לא מסוגל לראות את הקבוצה הזו משחקת נגדינו. בחלומות הכי ורודים שלי לא פינטזתי על 3:0 תוצרת כריסטיאנו רונאלדו - וכך היה.

בדצמבר הקרוב, לקראת יום-הולדתי ה-25, דור יסמן V על המטרה היחידה שנותרה לו בכדורגל - להיות בסופר-קלאסיקו. וכדי שהמשחק הזה לא ייחשב רק לכבוד ויוקרה - ריאל מדריד חייבת לעבוד ולצמצם את הפער בצמרת. פיגור 8 הנק’ מבארסה שהיא לא קבוצה טובה יותר, בטח לא בתנאים האלה, אבל כן מרוכזת, נלחמת ומפוקסת יותר - הוא פשוט סרט רע, מי היה יכול לחלום על סיטואציה כזו. בתוך חודשיים בעונה הזו כל מה שהיה יכול להשתבש - השתבש. ההשעייה והחלודה של כריסטיאנו, הפציעות, הירידה ביכולת של המגנים, הספסל הקצר ועוד ועוד ועוד.

ריאל מדריד חייבת משחק גדול שיחזיר אותה לעניינים. משחק גדול בליגה. ויש מעט מאוד כאלה. שלוש נקודות בדרבי הן בגדר חובה, ואין מקום לטעויות. אתלטיקו בכושר נוראי אבל היא תילחם, והיא תעלה בטירוף. וזה הזמן של ריאל מדריד, שהשם הגדול שלה לא ינצח לבד את המשחק. היא צרירה לרדת לגליצ’ים כמו נאצ’ו וקובאצ’יץ’ בביקור האחרון. היא צריכה שוער שמשרה שקט. היא צריכה את המגנים שלה, את איסקו מס’ 10, השחקן היחיד העונה שאפשר לסמוך עליו יחד עם אסנסיו שהלוואי ויפתח בהרכב. היא צריכה את המנהיגות של ראמוס ואת החדות של כריסטיאנו רונאלדו. כבר חילקנו יותר מדי נקודות העונה. עם או בלי הברקה טקטית של זיזו, זה לא חשוב, וכמובן שכדורגל טוב הוא המטרה המשנית כאן. המטרה הנעלה היא ניצחון בדרבי. כי לדרבי חוקים משלו, וריאל מדריד מנצחת.

הפריויו המלא:: לקראת הדרבי

מעתיק לכאן רק את הסיקור על ההכנות של הקבוצות לקראת המשחק וקצת מספרים כדי לא ליצור עומס. את יתר הפיקנטריה וכתבות הצבע, מי שזה מעניין אותו - תוכלו למצוא באתר.

זהירות, מלחמת עולם, ככה באמצע נובמבר. ריאל מדריד מגיעה הערב לדרבי הראשון בהיסטוריה בוונדה-מטרופוליטאנו כשיש לה רק מטרה אחת - לנצח ולשלוח מסר ברור לליגה: אנחנו עדיין כאן. אתלטיקו, שמתאוששת מבחינת הסגל - תבוא כרגיל, להרביץ ולהפריע. יהיה חם

סטטוס אלופת אירופה::

ריאל מדריד מגיעה לדרבי אחרי פגרת נבחרות שהייתה אמורה להיות שקטה. אבל בריאל מדריד אף-פעם לא שקט, וגם ניצחון אחד חלק באמת כמו ה-3:0 על לאס-פלמאס במחזור האחרון - לא יכול להרגיע, בטח לא את פתיחת העונה החלשה. זידאן קיווה לנצל את ‘הפטור’ של ה-B-B-C מהלו"ז של הנבחרות כדי שהשלושה יוכלו לעבוד קשה בולדבבאס ואפילו שקל ככה אולי בינו לבין עצמו שהגיע הזמן לקאמבק שלהם - ואז גארת’ בייל הצליח להיפצע. במועדון אמנם מגיבים בגיחוך לפרסומים על הסכסוכים בין הקפטנים כריסטיאנו וראמוס וגם זידאן מיעט להתייחס לנושא(“השאלה הזו מפתיעה אותי. שניהם רוכשים כבוד גדול אחד לשני והם אגדות בריאל מדריד. יש להם מטרה משותפת”), אבל הצרה האמיתית היא מה שקורה על כר הדשא. ריאל שוב תעלה לשחק אחרי בארסה וכשהפער עומד כבר על 8 נק’ יתרון - אין מקום לטעויות. זה ה-משחק שצריך לשנות עונה. משחק ליגה גדול.

זידאן אמנם אומר “החיים הם לא כישלון גדול או הצלחה ענקית”, והוא מדבר על שלוש נקודות חשובות, ועל רצון לנצח כמו בכל משחק, אבל גם הוא יודע ששעון החול הולך ואוזל. הוא מדבר על הצורך של ריאל מדריד להשתפר, וזה בהחלט צריך לקרות מחר. על היריבה הוא אומר - “אני לא רואה את אתלטיקו חלשה יותר מבעונה שעברה, היא עדיין קבוצה נלהבת”. ריאל מדריד כזכור הפסידה בשני משחקי החוץ האחרונים שלה ונראתה לא טוב בג’ירונה ואחר-כך בטוטנהאם. מנגד, זידאן, שגם מחזיק במאזן חיובי מול צ’ולו - 3 נצחונות ו-2 הפסדים(ועוד תיקו), מחזיק באחוז נצחונות החוץ הגבוה ביותר כמאמן ריאל מדריד - הוא ניצח ב-27 מתוך 34 המשחקים - 79.4% - יותר מפלגריני ומוריניו. המאמן גם העלה זכרונות כשנשאל על הדרבי הזכור ביותר - “אין כמו להרים את הגביע בסוף העונה”, ובקיצור: גמר הצ’מפיונס ב-2016.

כמאמר הקלישאה, את המשחק הזה ריאל מדריד צריכה לנצח בכוח, בכל דרך. עם המנהיגות של ראמוס, הלחימה של קאסמירו, עם הקצב של מודריץ’, עם הקסם של איסקו ועם הגולים של כריסטיאנו. הגנה, קישור, התקפה - קבוצה. לרוץ, להרביץ, להיות מרוכזת, ולשים את הכדור ברשת. השאלה מי יכול לעשות את זה. בייל הפצוע כמובן ייעדר ומרקו אסנסיו, יחד עם איסקו השחקן הטוב ביותר שלנו העונה - לא אמור לקבל את חולצת ההרכב. בנזמה, אפשר לומר, שבר שתיקה כשהתראיין השבוע לכלי התקשורת והוא זוכר לטובה את המשחק האחרון נגד אתלטיקו עם הדריבל המחשמל שלו, אבל זה בטח לא מספיק. כריסטיאנו, בדרבי ה-30 שלו, חולם לשחזר את המנה מהעונה שעברה וריאל מדריד זקוקה לכריסטיאנו רונאלדו הישן והטוב. כרגע מאזנו עומד על שער ליגה אחד בלבד, ומלך שערי הדרבי ישמח לשבצר את הסטט’. כלפי חוץ כריסטיאנו טוען שהוא רגוע - “אני ממשיך לעבוד קשה ושום דבר לא השתנה, הגולים יגיעו”, ואכן, גם בשנה שעברה היה לו שער בודד אחרי שבעה משחקי ליגה - אבל אנחנו רוצים לראות אותו מנצח משחק גדול. “זה משחק טוב עבור כריסטיאנו ובנזמה להבקיע”, אמר זידאן.

בצד השני של המגרש נראה את קיקו קאסייה, כנראה במבחן הגדול ביותר שלו בריאל מדריד מאז המשחק בפיחואן נגד סביליה עם רפא בניטס. קיקו נראה חד באימונים אבל במשחקים עצמם הוא די מהוסס, בעיקר בכדורי הגובה. העונה הוא שיחק כבר 7 משחקים מתוך 19, המון עבור שוער משני. קיקו לא היה מספיק טוב נגד טוטנהאם וגם לא בהפסד בג’ירונה. במדי אספניול הוא כבש את אתלטיקו 5 פעמים. כעת מגיע הדרבי הגדול שלו. במצב בו הקבוצה נמצאת, כל שער יכול להוציא אותה מהכלים.

המערך, כצפוי, לא ישתנה, למרות שממול תעמוד הגנת ברזל כמו של אתלטיקו, אז אנחנו ניאלץ להסתפק בקאמבק של דני קרבחאל. זידאן לא אמר זאת ישירות אבל עצם העובדה שלא פסל את שיתופו של דני אחרי קרוב לחודשיים בחוץ - זה רמז עבה. קרבחאל, גם אם יצטרך להוריד חלודה - יגרור עוד עניין משחקני אתלטיקו והוא תמיד מתפנה ועולה לעמדות מפתח מקדימה, וכמובן שיכולת ההגבהה שלו מצוינת. ריאל זקוקה לתרומה ההתקפית של המגנים יותר מאיי-פעם. גם קובא הבריא וחוזר לסגל כנראה, אבל הוא לא בתמונת ה-11 וכך גם לא דני סאביוס למרות ההצגה במדי הנבחרת הצעירה. מודריץ’ התאמן כרגיל והוא בפנים. האמת ש-11 השחקנים שיעלו על כר הדשא - היא לא כל הסיפור. העניין הוא הגישה.


החבר’ה חוגגים על לאס-פלמאס. היכולת הזו לא תספיק

ריאל מדריד - הרכב משוער: קיקו קאסייה| קרבחאל(נאצ’ו), ראמוס(C), ואראן, מרסלו| קאסמירו, קרוס, מודריץ’, איסקו| כריסטיאנו רונאלדו ובנזמה

מה המצב אתלטיקו?

אתלטיקו מדריד של צ’ולו סימאונה מגיעה למשחק כשהיא מאבדת את זהותה. שער יקר מפז של הקשר תומאס, נק’ האור היחידה שלה העונה, בדקה ה-90 במשחק החוץ בריאזור - עוד השאיר אותה עם הראש מעל פני המים, אבל קשה לראות שהקבוצה של צ’ולו דועכת. גישת ה-‘פארטידו-אה-פארטידו’ - מאכזבת שוב ושוב, ואתלטיקו חוטפת. נראה היה שכל מה שיכול להשתבש העונה - השתבש. המגרש החדש עדיין לא מביא ערך מוסף ובטח לא ביתי כמו הקודם, אתלטיקו סובלת מפציעות, הכוכב הראשי גריזמן נראה לא מפוקס, ואתלטיקו גם סובלת מפציעות(אם כי הסגל לקראת הדרבי נראה טוב). לכן מי שהגיעה פעמיים לגמר ליגת האלופות ועוד פעם אחת לחצי הגמר בארבע השנים האחרונות - זקוקה לנס גדול כדי לא להיפרד מאירופה כבר בשלב הבתים, אחרי שאפילו את הקבוצה הקטנה קארבג האזרית היא לא הצליחה לנצח. גם בליגה המצב חרבנא, 23 נק’ בלבד, מרחק עצום מהמוליכה, איי-שם במקום החמישי. אם אתלטיקו תרשום הפסד בכורה העונה דווקא הערב בדרבי זו תהיה מכה קשה.

עד היום אף-אחד אפילו לא העז לחשוב על זה, בטח שלא לומר זאת בקול רם, וכמובן שבמועדון נותנים לו גב והמאמן האריך את חוזהו שנית עד 2020 - אבל בפורומים השונים בספרד וגם הפרשנים לא יכולים לברוח מהאמת: התחושה היא שצ’ולו מיצה את עצמו באתלטיקו מדריד ואחרי שש עונות הוא חסר פתרונות וחסר דרייב. האם זוהי עונתוה אחרונה באתלטיקו? בהחלט יכול להיות. צ’ולו, שמירר את החיים לריאל מדריד במשחקי הדרבי(בסה"כ, 8 נצ’ מול 9 הפסדים) - חייב למצוא פיתרון חדש. בינתיים הוא חייב את הכוכב הכי גדול שלו איתו. “אם הגענו למס’ הנקודות הזה בלי גריזמן אז כנראה שאנחנו בסדר”, אמר צ’ולו על הכוכב הראשי שלו שישנו. גריזמן כבש העונה רק שני שערי ליגה ובתמונה שתראו למטה נראה ‘עוזב’ את התמונה הקבוצתית של אתלטיקו לפני המשחק. בם ברשתות החברתיות זעמו עליו. “גריזמן מראה הרבה התלהבות, תיארתי לעצמי שהתקשורת תעשה עניין מהתמונה הזו. הרגע הטוב שלו עדיין לא הגיע, ואנחנו מחכים”. גריזמן, רק נזכיר, הוא השחקן שכבש הכי הרבה שערי ניצחון בספרד מאז 2015/16. הוא לא כבש מאז הפנדל נגד צ’לסי…

חודש ינואר, באתלטיקו מצפים לו בכיליון עינים כאשר דייגו קוסטה יצטרף וגם ויטולו שכרגע מושאל ללאס-פלמאס. עד אז אתלטיקו מדריד צריכה להסתדר עם מה שיש. לפחות לקראת הדרבי, הסגל של צ’ולו נראה שלם יותר. באורח פלא, כולם החלימו בזמן - גם הקשר קוקה, גם המגן השמאלי פיליפה לואיס שהוא כוח התקפי גדול, וגם קראסקו שצפוי לפתוח על הספסל. בחלק ההתקפי כמובן שהכל תלוי בגריזמן, ויהיה לו צוות מסייע שיורכב מקוראה. גם תומאס צפוי לקבל את הקרדיט ויש לו העונה כבר ארבעה שערים(“הוא מאפשר לנו לשחק בצורה אחרת, הוא גודל”). נראה שהאיש של אתלטיקו למשחקים הגדולים הוא המאסטרו סאול שכבר כבש לא פעם נגד ריאל מדריד ויש לו שערים במעמדים גדולים. העונה הוא כבר הראה את הרגל האימתנית שלו עם שער ענק נגד בארסה, שהספיק רק לתיקו 1:1.

שלא תטעו, אתלטיקו תשים את כל הצרות בצד. הערב נראה קבוצה מחויבות שתשחק בדיוק כמו שצ’ולו רוצה - “יש לנו את המתח וההתלהבות הקלאסית ואנחנו רוצים לנצח”. הפרמיירה הגדולה של המגרש החדש, במשחק החגיגי נגד צ’לסי, הסתיימה במפח נפש עם הפסד טראגי ברגע האחרון, אבל הקהל ימלא את המגרש עד אפס מקום בדרבי הראשון בהיסטוריה של הוונדה-מטרופוליטאנו. “ההווה הוא מה שמחזיק אותנו, לא העבר, ואין לדעת מה יקרה בעתיד”. צ’ולו אוהב להגיע כאנדרדוג ולא לשדר לחץ. הזכרונות של אתלטיקו מהדרבי האחרון בליגה בקאלדרון לא טובות ובאתלטיקו יודעים שניצחון יהיה ממש שתי ציפורים במכה אחת. ואם כבר מדברים על ‘המשחק האחרון’, בתקשורת תוהים האם מדובר בדרבי האחרון של פרננדו טורס שעשוי לעזוב בינואר. מי שרגיל לדרבים וישחק גם הערב הוא גאב ששותף ב-24 הדרבים של צ’ולו, 21 פעמים בהרכב. אין עוד נתון כזה.

אלא שהעונה באתלטיקו לא מצליחים להתמודד באותה אינטנסיביות עם הקבוצות החזקות. הגנת הברזל עדיין שם, כמובן, אבל ההתקפה חורקת. אם נשים בצד את גביע המלך, אתלטיקו כבשה 18 שערים בלבד ב-15 משחקים, רקורד מעליב. אתלטיקו שיחקה מעולה נגד בארסה אבל שפכה לאגר אחרי מחצית אחת ושילמה על כך בשער שיוויון מאוחר; היא לא הצליחה לנצח את ולנסיה במאסטייה(0:0) וגם התקשתה נגד ויאריאל(1:1), שלא נדבר על המשחק נגד צ’לסי, או רומא שתגיע להתארח במשחק סופר-חשוב בצ’מפיונס בעוד ארבעה ימים. ה-V היחיד שלה היה ה-2:0 על סביליה. זה היה המשחק האחרון, איי-שם ב-23 בספטמבר, בו אתלטיקו כבשה מעל שער אחד! מה שכן, זה ברור: אם הרשת תזוז היום, הוונדה מטרופוליטאנו יעוף באוויר.

גריזמן ‘ממהר לנטוש’. תמונה שמסמלת את העונה, תרתי משמע

אתלטיקו מדריד - הרכב משוער: יאן אובלאק| חואנפראן, גודין, סאביץ, לוקאס(פיליפה לואיס)| גאבי(C), קוקה, סאול ניגס, תומאס, קוראה| אנטואן גריזמן

קצת על היסטוריה ומשחקי העבר. עד היום נערכו 180 משחקי ליגה בין הקבוצות כשריאל מדריד מובילה במאזן כמובן - 86 נצ’ לעומת 39 של אתלטיקו ועוד 35 תוצאות תיקו, יחס שערים 285:214 לטובת ריאל מדריד. בשנים האחרונות, מאז עונת הדסימה, ריאל מצליחה יותר דווקא בקאלדרון\בחוץ. כריסטיאנו חילץ תיקו יקר ב-2013/14 כשהשווה ברגע האחרון ל-2:2, תיקו 1:1 בעונת 2015/16 כשריאל לא השכילה לשמור על שער יתרון של בנזמה בנגיחה, וכמובן ההצגה בעונה שעברה, בעוד ניצחון הליגה האחרון של ריאל בברנבאו על אתלטיקו היה עוד עם מוריניו על הקווים, 2:0 בעונת 2012/13 עם שערים של כריסטיאנו בכדור חופשי ומסוט אוזיל.

לריאל יש יתרון גם במשחקים בויסנטה קאלדרון כמובן - 34 נצ’ לעומת 24 הפסדים כשעוד 22 משחקים הסתיימו בתיקו, יחס שערים 129:121 לטובת ריאל מדריד. כיוצא בזה, המאזן בברנבאו - 52 נצ’ לריאל, 15 נצ’ לאתלטיקו מדריד ועוד 13 תוצאות תיקו, יחס שערים 156:93 לטובת ריאל מדריד. ובסה"כ? 217 משחקים - 110:55 לטובת ריאל מדריד בנצ’, 52 משחקים הסתיימו בתיקו ויחס שערים 363:252 לטובת ריאל מדריד. אשתקד, ריאל ניצחה 3:0 בקאלדרון, כשבברנבאו גריזמן כופה שיוויון אחרי שפפה העלה את ריאל ליתרון בנגיחה ממצב נייח. בצ’מפיונס, 3:0 תוצרת כריסטיאנו, שוב, והפסד 2:1 בגומלין כשאתלטיקו כתשה בתחילת המשחק אבל איסקו כבש שער מצמק שהרגיע אחרי המהלך של בנזמה.

פאקו חנטו ומנואל סאנצ’יז עם 42 משחקי דרבי כ"א הם שיאני הדרבים בכל הזמנים, בעוד סרחיו ראמוס שיגיע למשחקו ה-38 בדרבי - נושף בעורפם. קרלוס סנטיאנה ומיצ’ל עם 36 משחקים בעוד קסיאס עם 34 משחקים בלבד. גאבי מאתלטיקו שירשום את הדרבי ה-29 הוא השחקן הפעיל של אתלטיקו עם מס’ המשחקים הרב ביותר, כשלכריסטיאנו יש 30 משחקים כולל היום| כריסטיאנו הוא גם מלך השערים בדרבי עם 21, כשאחריו סנטיאגו ברנבאו ואלפרדו די-סטפאנו עם 17 שערים. סנטיאנה עם 15, פושקאש עם 13 וקאמפוס ובוטראגיניו עם 12 גם בצמרת. לראול יש 11 שערים בדרבי| בצד המאמנים, מוריניו ניצח בכל ששת משחקי הדרבים שלו בליגה - מאזן מושלם, ויחד עם משחקי הגביע היה לו מאזן של 8 נצ’ והפסד. אנצ’לוטי מנגד, עם תיקו אחד ושלושה הפסדי ליגה.

וידאו שיכניס אתכם לאווירה: הגול של רונאלדו-פנומנו אחרי 14 שניות!| עוד גולים מרגשים וזכורים - הדסימה של ראמוס, הגולאסו של סיידרוף ממחצית המגרש, השלושער של כריסטיאנו בויסנטה קאלדרון ב-2012 ואחרים - בפייסבוק שלנו.

לייק 1

אז קרבחאל אכן בסגל, כמו גם מודריץ’. קובאצ’יץ עדיין בחוץ.

לא יודע כמה זה נכון, אבל לפי האס צ׳ולו מתכנן לסגור את איסקו כמה שאפשר. פוצ׳טינו הודה שהמפתח לשתק אותנו זה לנתק את הקשר בין בנזמה לכריסטינו.
חייבים:

  1. שיפור במשחק האגפים
  2. איומים מרחוק

https://twitter.com/robbiejdunne/status/931812281716965376

באופן כללי כשאנחנו משחקים עם יהלום/ארבעת הקשרים אנחנו צריכים מגנים דומיננטים באגפים שיתפקדו כקיצונים, כי אף אחד משחקני הקישור לא שחקן אגף. המגינים שלנו לא בשיאם ואני בספק אם קרבחאל ייפתח, על כן אני חושב שאסנסיו במקום קרוס או מודריץ’ היא אופציה ששווה לזידאן לשקול.

קרבאחל חוזר להרכב!!

0-0 והמנצחת היא ברצלונה :frowning:
למרות זאת אני חושב שזה אחר המשחקים הכי טובים של ריאל העונה(בטח בזמן האחרון). נקווה שמעכשיו גם יתחילו לתת גולים.

זאת ההגדרה שלך למשחק טוב? עם שחקן וחצי 90% מהזמן שנמצאים ברחבה? נראה כאילו היו נותנים לנו עוד 3 שעות לשחק ולא היינו שמים גול. חייבים שחקן להתקפה. איזה עצבים.

משחק טוב מאוד של הקבוצה כמו תמיד במעמדים האלה, חוץ מכריסטיאנו ובמיוחד בנזמה שכבר באמת לא קשורים לכלום.

לייק 1

נמאס לי,נמאס לי משופט שלא מבין בכדורגל ובחוקי המשחק, נמאס לי משופט שלא יודע לתת יתרון, משופט שלא שורק שני פנדלים ברורים לזכות ריאל,משופט שלא רואה שהרננדס פשוט דרס את הרגל של קרבאחל, שופט פשוט עיוור.
אז נגיע לקבוצה עכשיו, הקישור שלנו היום היה מדהים, קסמירו שלט במרכז המגרש ביד רמה וקרוס ומודריץ השתתפו בהתקפה, תקפו ,שיחקו לעומק קצת וקרוס אפילו נכנס וכמעט כבש. אבל עם קישור לא מנצחים משחק.
בנזמה ורונאלדו פשוט חושך לא תרמו כלום ושום דבר למשחק הזה, אני באמת לא מצליח להבין איך השחקן הזה עדיין החלוץ המוביל שלנו.
אני מאוד מאוכזב מניהול המשחק של זידאן, אתה עם הגב לקיר, מה הבעיה להכניס עוד חלוץ לרחבה? חלוץ עם מימדים גדולים שיכול להיות בעייתי להגנה של אתלטיקו?
כרגע אין לנו התקפה פשוט, קשה לנצח משחקים ולהתחרות על האליפות במצב הזה.
מילה טובה לקרוס, היום הוא היה טוב.

שחקן וחצי בהתקפה זה נכון,אבל כל הקישור היה היום מאד נמרץ,שלטו במשחק,אני חושב הרבה זמן ריאל לא שיחקה ככה

ממשחק גדול למשחק גדול הם משחקים ככה. מה חדש? אין לנו רגל מסיימת וזה לא משנה עד כמה הקישור יהיה טוב.

שניים מתוך שלושת המצבים היחידים שלנו היו של קרוס. נראה היה שאמרו לו ולמודריץ לבעוט מרחוק, למודריץ’ זה הלך פחות טוב.
לא יודע מה אפשר להשליך מהמשחק הזה על ההתקפה שלנו, כי ראינו אתלטיקו קשה ומרביצה מודל 2013, אבל כן זידאן יכל להראות יותר כוונה התקפית עם עוד חילופים, ולא עשה זאת. מגיעים איכשהו לרחבה, והתקווה היחידה היא מרסלו.
נכון שזו תוצאה סבירה לחוץ, והאליפות גמורה, אבל היה צריך להמר על ניצחון.
המרחק מברצלונה הזוי.

כולם שיחקו מעולה למעט שני השחקנים מקדימה. לא ממש ברור לי למה אסנסניו נכנס כל-כך מאוחר, ולמה השופט החליט להתעלם מאינספור עבירות ונגיעות יד. יש לתת למשחק לזרום ויש לתמרץ שחקנים לעבור על החוקים פשוט כי זה יעבור להם בשקט.

אני לא חושב שיש איזשהו סיכוי שמה שהיה בסוף השנה שעברה יחזור על עצמו עם רונאלדו. יש מקום להביא שני קראקים מקדימה, ויפה שעה אחת קודם.

5 לייקים

לא ייאמן איך אנחנו לא מנצחים אתלטיקו כל כך פאתטית. קחו את אתלטיקו של היום לעומת אתלטיקו שהתנפלה עלינו בצמפיונס בביקור האחרון שם, שמיים וארץ.

אנחנו חסרי מחץ שזה מדהים. אני רואה את הפוטנציאל בהנעת הכדור ובמרכז המגרש, אבל השליש האחרון שלנו פשוט לא קיים.
אפשר להלין על כריסטיאנו ובנזמה עד מחר, הם אשמים עיקריים במצב, למרות שזה מרגיש שגם ההזדמנויות שהם מקבלים משחקני הקישור מעטות מדי. לרדת עליהם נהיה דבר שבאופנה וזה טבעי כי הם גורמים משמעותיים במצב, אבל אנחנו נראים ממש חסרי ניצוץ, מה שקצת מזכיר את ברצלונה של תקופת פוסט פפ.
אנחנו מניעים את הכדור בצורה סתמית וחסרת כל חידוש או הפתעה ובלי אף שחקן שיכול לשנות משהו מהספסל, בטח לא עם החילופים המאוחרים עד כדי להשתגע של זידאן, שמשום מה חושב שיש לו ג׳וקר מסוים שייכנס בדקה ה-75 וישר יעשה שינוי. חילופים בדקה ה-75 עושים כשהכל עובד. להדרכה - פנה לצ׳ולו או מוריניו.

האליפות בורחת, אבל מילא זה, אני ממש מחכה להנות מכדורגל השנה. טוב, כרגיל, אולי בשבוע הבא…

פשוט מבאס. אנחנו עם משחק טוב מאוד(נדיר מאוד העונה), אתלטי כ’‘כ חלשה ופתטית ואנחנו יוצאים רק עם נק’ במשחק ששלטנו בו לחלוטין. הקישור שלט, האיץ ואפילו ניסה(קרוס :hushed:) בכל כוחו, לקיקו לא הייתה עבודה ואפילו קאסימרו לא קיבל צהוב במשחק כזה…

אם היה לנו חלוץ, חלוץ(מה כבר ביקשנו, מה?) אחד נורמלי ברחבה היינו יוצאים עם 3 הנק’ הערב. קיוויתי שהבעיטה של קוריאה לראש של בנזמה אולי תעיר אותו, להיפך הבנאדם בתרדמת.
היה קטע לקראת סיום המשחק, שרונאלדו וקרבחאל התמסרו באגף וקרבא נכנס לרחבה הרים את הראש, ו…פשוט אין חלוץ. זה מסמל את העונה של ריאל עד כה.

אהבתי את הרעיון של הבעיטות מחוץ לרחבה בתחילת המשחק, חבל שלא המשכנו באותו קוו כי היו לנו כמה מצבים שהיינו יכולים לאיים מחוץ לרחבה.

הגיע לנו לפחות פנדל ובעיטה לא ישירה ברחבה על העבירה על ראמוס. שיפוט בינוני מינוס. אה, וקוריאה היה חייב להיות מורחק. חבל שלא קוראים לא פפה…

2 לייקים

לטעמי הפעם כריסטיאנו היה הגרוע מבין צמד החלוצים. בנזמה לפחות ניסה לזוז