היינו FC Messi, עכשיו אנחנו FC Lewandowski
נשאר רק לדמיין מה היה קורה אם היו משחקים יחד
עדיין פצוע…
היינו יותר טובים אפילו שיחקנו לא רע. אבל לנצח כך ואני כותב את זה בדיעבד כמובן זה הכי מתוק.
מתי הפגרה?
נשאר את פילזן אלמריה ואוססונה ב8.11 ואז ואמוס ארחנטינה לה קונצ’ה דה טו מאדרה
צרפת אכלה אותה
לא הגיע לנו לנצח, תיקו היה משקף יותר.
לא הגענו כמעט להזדמנויות. נראה שכל שחקני התקפה למעט לבנדובסקי באיזה סוג של רגרסיה. צ’אבי מנסה אפילו את פדרי כקיצוני . עוד מעט ינסה את באלדה אולי.
הוא כבר ניסה את כל הקומבינציות של 4 הקיצוניים נראה לי, כל אחד גם בימין וגם בשמאל, וזה לא הולך.
פאטי מפוחד ולא חד. דמבלה מטומטם . ראפיניה ראש בקיר. פראן חכם אבל נכה.
בקישור אני לא יודע איך ליאור ראה משחק מצוין של פדרי, אני ראיתי עוד משחק עייף שלו. דה יונג כרגע הקשר הטוב ביותר שלנו, ובוסקטס נראה קשיש. גאבי הוסיך אנרגיות ומכות, אבל זה לא מספיק.
אני מרוצה מההגנה, אבל לא יודע מי נפצע הפעם. כל פעם צריך להרכיב פאזל. לפחות כריסטנסן אמור לחזור , אולי ישר להרכב.
מה עם איזה בלם מבארסה ב’, צ’אבי? למה אתה לא מזמן אף אחד משם, אפילו בשביל התפאורה?
זה היה מתיש במחצית השנייה ולפרקים אפילו די משעמם אבל 3 הנקודות הן מה שחשוב במגרש קשה כמו המסטאיה אחרי זוועות האלופות.
כמו שכבר כתבתי: זו המסגרת היחידה (עם כל הכבוד לאירופאית) שאפשר וחובה להילחם עליה. זו גם המסגרת שבה אפשר לתת להרכב מסודר לרוץ ולהתגבש יחד כדי לצאת מהכדור שלג השלילי שאנחנו רוכבים עליו.
סיפור הפציעות הטראגי בהגנת בארסה הוא פשוט זוועתי ולא מחובר למציאות אבל זה חלק מהספורט ומה שהפריע לי יותר מהנוכחות של פיקה והעובדה שלקח לו 5 דקות להפסיק לזרוק ולשים נעליים, זו העובדה שצ׳אבי אפילו לא מנסה להעלות בלם מבארסה ב׳ למקרה ו…
זה לא שאלונסו נותן יותר מדי נחת או שהבלם הבכיר העכשווי פיקה מסוגל לעשות משהו חוץ מלשבור קווי נבדל.
פדרי חייב לנוח אבל גם ביום עייף שלו הוא כמעט בישל שני מצבים של גול בטוח ולצערו פראן ופאטי לא חדים מספיק.
אגב פאטי- אני מקווה שהוא יראה יותר דקות בהמשך וינסה לחזור לעצמו. הוא נראה מבוהל וגם לאלבה יש לא מעט קרדיט כשלאורך כל המשחק נזף בפאטי על קבלת ההחלטות שלו כאילו הוא בעצמו אותו אלבה מ2015
אגב פראן- אני אישית חושב שמול אלמריה אפשר לנסות את פראן כקשר. יש לו ראיית משחק טובה ואולי אם הוא יתרגם את זה למסירות לשטח שהוא נוהג לתקוף יצא לנו משהו יותר טוב מפראן החלוץ/ווינגר.
המאמן שלנו לא אוהב לדבר על שיפוט ואני בעצמי כבר מיואש מה״שופטים״ בליגה אבל הדחיפות והעבירה על לבה בסוף, שני הפאולים על שחקן ללא כדור, פעם על פראן ופעם על ראפיניה ובכללי בזבוזי הזמן- בחייאת לא נמאס?!
נ.ב- שאלה מוזרה (אבל אמיתית ולא מקטע של סתלבט) מתי גאטוסו התחיל לפזול? אאלט הוא חולה באיזה ניוון במערכת העצבים או משהו כזה, קשור לזה?
גאטוסו המאמן כמו גאטוסו השחקן, הגיע למשחק הזה כדי לעשות בלאגן ולנסות להרוס לנו את המשחק הרגיל, ביזבז זמן לקראת הסיום וניסה לשבור רגליים. טוב עשה השופט ששרק לסיום בתום תוספת הזמן ולא הוסיף אפילו שנייה מעבר, אחרי ששחקני ולנסיה פשוט חיפשו מטרות ציד בשלוש הדקות האחרונות.
אני דווקא חושב שהיה משחק סביר לגמרי מצידנו ושכן הגיע לנו לנצח, הגענו למספיק הזדמנויות ולשם שינוי גם ניסינו הכל בצורה מגוונת למדי: כדורי רוחב, כדורים חותכים דרך האמצע, מהאוויר ועל הדשא, דריבלים קרוב לרחבה ומשחק לחץ טוב לפרקים. וביחד עם כל זה ובחלוף הדקות היה כיף לראות שהקבוצה לא איבדה תקווה לרגע שהגול יגיע. ניצחון מנטלי סופר חשוב וקריטי בנקודת הזמן הזאת.
נכון שיש תלות בלבאנדובסקי אבל זה בעיקר בתור המוציא לפועל היחיד שיש לנו. הקישור אתמול בראשות פדרי ודה יונג כן ידע לייצר הזדמנויות זהב לשחקנים שלנו ורק התמהמהות בקבלת ההחלטות וחוסר ביטחון מול השער מנעו כמה שערים מוקדמים יותר. ככה שאתמול ממש לא היה משחק התקפי עקר כמו שהיו לנו כמה כאלה העונה.
ממש רואים ממשחק למשחק ובמיוחד בפעולות הקטנות שלא תמיד שמים לב אליהן, איך באלדה ממשיך לצבור ביטחון ולהתבגר במשחק שלו. השיפור שלו עקבי וזה הדבר הכי חשוב כרגע.
כבר הזכרתי אותו אבל בהקשר הזה גם דה יונג צובר בחזרה ביטחון אחרי שצ’אבי התחיל להחזיר לו את הקרדיט בתור שחקן הרכב, דחף המון קדימה גם בצד שמאל וגם כקשר אחורי, משתפר גם במיקום שלו לטעמי וניהל טוב את המשחק עם פדרי. הייתי שמח להמשיך לראות אותו בשמאל ואת פדרי בימין, נראה שזה עשה טוב לשניהם אתמול.
המיקום הממוצע של השחקנים:
זה קורה הרבה העונה (ושווה סקירה טקטית מורחבת יותר בהזדמנות) אבל אתמול זה פשוט עבד יותר טוב מבדרך כלל: שימו לב שלבאנדובסקי הרבה יותר בצד שמאל וקרוב לקישור ולשחקן ההתקפה השמאלי, מה שמאפשר לפדרי הקשר הימני את המסירות והיציאות קדימה, מבודד את שחקן ההתקפה הימני בשביל יותר מקום לדריבל וליצירת מצבים ועוזר ללבאנדובסקי להיות מעורב יותר בהנעת הכדור.
הלאה להמון רוטציות ואווירה קלילה מול פלזן ולשאר משחקי הליגה שנשארו, כשזה בהחלט הכרחי ואפשרי עבורנו לקחת את כל הנקודות שנשארו עד הפגרה.
חלק מהבעיה… יותר מידיי נסיונות… כשיש לצ’אבי מועדפים נראה שאלה השחקנים הלא נכונים. דווקא כלפי פאטי הוא משדר חוסר אמון במקום לתת לו שניה לחזור לעצמו. אתמול היה מקום להחליף את דמבלה שמרוב עייפות היה טמבלה אפילו יותר מהרגיל אבל למה את שניהם? ולמה לבלגן את המשחק המסודר שלנו עם גאבי הטמבל הזה? באמת כזה שחקן מטומטם. זה מביך.
אתמול החילופים החלישו מאוד את ההתקפה שלנו והפכו אותנו להרבה יותר מבולגנים והרבה פחות מסוכנים.
איזה משחק מרגיז, אלוהים. אומנם אפשר לדבר על הישנוניות של פדרי, אבל אני חושב שזה כבר מתסכל, זה כבר כמה זמן שהוא מוביל את הפרש ה XGA (מסירות מפתח שכמעט תורגמו לבישולים) בקבוצה, והמשחק היום לא היה שונה. אומנם נראה היה שברצלונה שולטת באמצע, אבל חלק מהעיניין הוא שולנסיה לא בדיוק קבוצת בילד אפ להתחרות איתה במרכז השדה. כשדברים התחילו להיות באמת קשים, וגאבי עלה לשחק, אז נראה בכלל שולנסיה לא חושבים על לנסות להחזיק כדור. בכללי, גאבי לדעתי נותן המון נוכחות על המגרש ברגע שהוא נכנס והופך את הכל ליותר ישיר, והוא לחלוטין מי שהיה חסר לי גם במשחק נגד באיירן, שם משחק הלחץ שלנו היה הכי רך שלנו מתחילת הגעתו של צ’אבי.
לבה תופקד כמעט כמו פאלסו היום. זה משהו שצ’אבי מנסה לעשות איתו כמה זמן, כי כבר כל הקבוצות הבינו של NO LEWA NO PARTY, ודווקא היום, ביום טוב יותר של פאטי ודמבלה היינו רואים אז בא לידי ביטוי בשערים. אני עוד לא סגור אם זה רעיון טוב, כי בכל זאת אתה מרחיק חיית רחבה כמו לוונדובסקי מהרחבה, אבל זו יכולה להיות אחלה אופציה כשצריך.
פאטי אומנם צריך ביטחון, אבל גם הרבה שחקנים אחרים. ראפיניה, פראן ודמבלה כולם צריכים לחלוק דקות בעמדות הקיצוניים, וזה עוד מבלי כל מיני אילתורים של צ’אבי עם קשרים בעמדת הקיצוניים. אני מאוד רוצה שפאטי יצליח, אבל הוא חייב גם להוכיח את עצמו בדקות שהוא מקבל, והוא לחלוטין יכל לעשות זאת היום.
סשה הזכיר בדיון אחר את פציעות ההמסטרינגס הטורדניות, ואני חייב להגיד שבלית ברירה צ’אבי שיחק באש. קונדה חזר יחסית מהר לרצף משחקים אינטנסיבי, שאומנם הוא לא תמיד השלים 90 דקות, אבל זה כבר כמה זמן שהוא פותח בכל משחק בתדירות של לפחות פעמיים בשבוע. זה היה בלתי נמנע, והפציעות הנוספות של כריסטיאנסן, אראוחו ואריק מהוות חלק ארי בתלות בו. משהו שנע בין חוסר מזל, לניהול עומסים בעייתי.
שנגיע לפגרה במינימום בעיות אמן.
מבין הקיצוניים, המועדף הברור הוא דמבלה. אין כבר “פראן ועוד 10” כמו בעונה הקודמת.
פאטי מקבל הרבה יותר אמון ממה שמגיע לו על סמך מה שהוא תורם על המגרש. 420 דקות עד כה בליגה. כמו פראן טורס וקצת פחות מראפיניה.
אני בעד להמשיך עם פאטי , אבל אתה לא יכול להגיד שהוא לא מקבל אמון.
לא ראיתי את זה. היינו מבולגנים ולא מסוכנים גם לפני החילופים. החילופים לא עזרו, אבל גם לא גרעו.
אין פה “אבל”. אף אחד אחר לא מסוגל להבקיע. לא סתם המבקיע השני בטבעו , פאטי, עם 3 שערים ב 420 דקות. ראית אתמול איך הוא בזבז 2 הזדמנויות של גול. שלא לדבר על פראן טורס. זה לא מספיק לקבוצה כמו ברצלונה.
לבנדובסקי (947 דקות העונה) - מקבל קרדיט מוחלט. שחקן פותח תמיד. פתח ב-11 משחקים
דמבלה _(727) - מקבל קרדיט כמעט מוחלט. שחקן פותח מובהק. פתח ב-9 משחקים
ראפיניה (533) - קיבל בתחילת העונה קרדיט כמעט מוחלט - לאחרונה מעמדו התערער. פתח ב-6 משחקים.
פראן (427) - קיבל עונה שעברה קרדיט מוחלט - העונה מעמדו התערער. פתח ב-4 משחקים.
פאטי (421) - פתח ב-3 משחקים.
בהנחה שאני מסכים עם צ’אבי שכרגע דמבלה ולבה זה באנקר (ואני מופתע מעצמי ומסכים) - ראפיניה ופראן לטעמי קיבלו המון המון קרדיט. אי אפשר להגיד שצ’אבי לא ניסה אותם והתעקש והמשיך לנסות אותם גם כשלא הלך. אנסו לא קיבל את זה והגיע הזמן שיקבל. תנו לו לשחק 3 משחקים ברצף ואז נראה מה הוא שווה.
מסכים איתך לגמרי. הנקודה שלי היתה בהקשר לזה שאת ההזדמנויות אנחנו כן מצליחים לייצר ופשוט רק לבאנדובסקי מצליח לכבוש. זה קצת שונה מהתלות במסי שהיה לוקח כדור לבד ומנצח לנו משחקים.
לא רק שאני מסכים, המשחקים הקרובים שעד לפגרת המונדיאל הם ה-הזדמנות לזה. במיוחד אם ממפיס יחזור מול אלמריה.
את פלזן ואלמריה, במיוחד הראשונה, אנחנו צריכים לנצח גם עם ניסויים מופרכים כמו “הרכב לפאטי” ו"לבנדובסקי ו/או דמבלה פותחים בספסל". אוססונה זה אולי קצת יותר מסובך, אבל עד אז יש 2 משחקים, ויהיה אפשר לבחון כל מיני אפשרויות עד אז.
שחקני ההתקפה שלנו חייבים, פשוט חייבים, להתחיל לספק מספרים. אפשר להתלונן המון על שיפוט (ויש על מה) ועל צ’אבי (ויש על מה), אבל בסופו של דבר הרבה מהבעיות שלנו היו לפחות פחות בולטות אם השחקנים שמסביב לפולני היו כובשים קצת קצת יותר, ולא משאירים אותנו לחסדי ה-VAR בדקה ה-90.
אני כן רוצה להגיד מילה טובה על הקבוצה שבינתיים ב 12 משחקים הפסידה אחד למדריד בחוץ, יצאה תיקו עם ראיו במחזור הפתיחה וניצחה את כל השאר כמעט על האפס.
להגיד שצ׳אבי לא ייצב את ההגנה (טיטי נדמה לי, אבל לא רק), בעונה שבה יש לנו בינתיים את ההגנה הכי טובה בליגה, עם 4 שערי חובה, שלושה מהם מול מדריד בחוץ… אני חושב שמגיע לקבוצה הרבה יותר קרדיט ממה שאנחנו נותנים.
כן, בליגת האלופות נכשלנו, אבל עם זאת להתעלם מהנסיבות של פציעות וצפיפות משחקים (אם היה לנו מרווח של שבועיים מול אינטר אולי היינו מקבלים את קונדה למשחק השני למשל ולא חוטפים שלשה בבית) זה משהו שאני לא מוכן לקבל אותו בלי להניד עפעף. זו עונה קשה - עונת מונדיאל באמצע השנה, וידענו את זה מראש. בסוף היום פגרת הנבחרות הקריטית לפני המשחקים הקריטיים בליגת האלופות פגעה בנו מאוד, אבל לא גמרה לנו את העונה.
ולא, אני לא חושב שאנחנו נראים מדהים או משהו. אנחנו בבנייה של קבוצה שברובה המכריע עדיין מורכבת משחקנים צעירים מדי ושחקנים מבוגרים מדי. מי עוד יש לנו בגיל של שיא חוץ מדמבלה ודה-יונג? אולי ראפיניה שאותו קשה לי לספור גם ככה. כל השאר בקצוות וזה לא סגל מאוד איכותי בלי יותר בני 25-30 שיריצו את הקבוצה חזק עם כוח פיזי , רעננות וניסיון.
בדיוק. התרגלנו לטוב, עכשיו צריך לחזור וללמוד לשחק. לכאורה היה לנו את הזמן לזה בכל העונה הקודממת, אבל בפועל צ׳אבי קיבל הרבה ילדים בוסריים שצריך לעבוד איתם. ביחס לגיל הממוצע של הסגל שלנו, אני חושב שהוא מוציא מים מהסלע.
הקשר המוביל שלנו - פדרי, יחגוג 20 עוד מעט. תנו לזה לשקוע קצת. הקשר שמוביל את הקבוצה עוד לא חגג 20.
עקרונית מסכים, אבל עם סייג אחד משמעותי - בשורה התחתונה, במשחקים הבאמת באמת חשובים וגדולים - ספגנו, וספגנו בגדול. אז נכון, חיסורים וכל זה, אבל עדיין יש הבדל בין להיבחן מול קאדיס, לבין אינטר/ריאל/באיירן, ושם לא הצלחנו לספק שקט מאחורה. במיוחד מול מדריד והגרמנים, שהיה נראה שהם יכולים להבקיע מתי שרק מתחשק להם.
הכוונה הייתה רק למשחקים מול קבוצות ברמה הגבוהה, כתבתי במפורש שבליגה זה לא בא לידי ביטוי.
עד עכשיו פגשתם 3 קבוצות כאלה, ריאל באיירן ואינטר.
בקשר למשחק עצמו, אתמול ראיתי רק את רבע השעה האחרונה מכל מחצית, ולנסיה היו במשחק מאוד חלש ומאוד מפוזר בעיקר הגנתית, רצו בטירוף אבל השאירו חללים גדולים בהגנה, היה חייב להיגמר בתבוסה קלילה.
מסכים. אבל…
בעונות האחרונות חטפנו גולים מביכים מכל קבוצת אמצע טבלה ומטה שגם להן לא הייתה בעיה להראות כאילו הן יכולות להבקיע מולנו בכל פעם שאנחנו מאבדים את הכדור.
בכנות, זה לא נכון? לא חששנו מכל איבוד כדור כי זה היה שער פוטנציאלי עם לנגלה ופיקה מאחורה? אפשר להכחיש שהיום זה לא המצב? אני חושב שיש פה שיפור גדול, וזה שיפור שיכול להיות הבדל בין אליפות למקום נמוך יותר.
כמו כן, אני מסכים לסייג ולומר שאראוחו, קונדה וכריסטנסן זה לא פיקה, לנגלה ואומטיטי, כך שהשיפור באיכות בפן האישי הוא עצום ולא בהכרח מצביע על עבודה מיוחדת של צ׳אבי. עם זאת, אמש עם פיקה ואלונסו כשני הבלמים על המגרש הצלחנו להסתדר מול ולנסיה גם כשאיבדנו את הכדור.
יש עוד הרבה מה לשפר, בטח כמו שציינו פה מול הקבוצות הגדולות.
השחקנים עדיין משחקים עם משקולות על הרגליים אחרי התוצאות בליגת האלופות. היו מהסגל הזה הרבה ציפיות וכרגע יש אכזבה שמותאמת לגודל הציפיות האלו. לא רואה איך אפשר ליצור בכלל מומנטום חיובי כשבעוד שבוע מסיימים את העונה ויוצאים למונדיאל.
רק בריאות לפקידי פיפ״א. באמת. שייצאו להפסקה בלתי מוגבלת מהראש המתוסבך שלהם, ילכו לבית הבראה וישיאירו אותנו בשקט לשחק כדורגל.
אני איתך, אבל גם עם סשה.
כלומר, אני מסכים שיש בהחלט שיפור משמעותי במשחק ההגנה שלנו, ביחס לשנה קודמות (ושנים קודמות), ולראייה, כמו שאמרת - גם מול קבוצות קטנות שהיינו חוטפים מולן גולים טיפשיים, אנחנו שומרים על שער נקי (לפחות ברוב המקרים). אין ספק. אבל אני יותר ויותר נוטה לחשוב שזה יותר כתוצאה משיפור בזהות השחקנים, מאשר במשחק ההגנה הקבוצתי.
במילים אחרות, כמו שכבר הזכרת - יש הבדל עצום בין קונדה שרץ מהר אחורה להגנה, לבין פיקה, לפחות בגילו הנוכחי. כנ"ל אראוחו, וכריסטנסן.
אני קצת מחריג את המשחק הראשון מול באיירן, כי מצד אחד היינו בהרכב די מלא ועדיין ספגנו בקלות, אבל מצד שני - הקבוצה בקושי רצה יחד (זוכרים שקונדה לא שיחק ב-3 המשחקים הראשונים של העונה בכלל?), ויש עדיין לא מעט בעיות תיאום. אז סבבה, נסלח. אבל היו פאשלות הגנתיות גם במשחקים אחרים, שיכלו להימנע גם אם חלק גדול מההגנה פצוע, ויכלו לבלוט הרבה יותר אם טר שטגן לא היה קם בבוקר על רגל ימין.
הקטע הוא שזו ממש לא בעיה רק של ההגנה. אני רואה את הנושא הזה של “יש שיפור, אבל בעיקר בגלל זהות השחקנים ולא בגלל היכולת הקבוצתית” גם בחוליות האחרות על הדשא. קבוצה בבנייה? הקשר המוביל בן 20? שחקני ההגנה חדשים ולא מתואמים ו/או פצועים? 4/5 שחקני ההתקפה הכשירים שלנו לא פוגעים? הכל נכון, והכל יכול לשמש כהסברים מאוד נכונים ומאוד לגיטימיים. אבל השאלה היא איפה עובר הגבול בין הסברים הגיוניים, לבין להאשים את כל המסביב חוץ מאת עצמך.
השנקל שלי לגבי כן/לא כישלון של צ’אבי:
אישית, אני חושב שללא ספק יש כאן כישלון אישי של צ’אבי. נהפוך את זה כמה שנרצה, בסופו של דבר הסגל של ברצלונה ללא ספק שווה את 16 האחרונות באירופה - גם באופן כללי, וגם בפרט בקונסטלציה של הבית ששיחקה בו. וגם התירוצים הרגילים של ‘זה נוקאאוט’, ‘מחיר הטעות’ ואפילו הטיעונים המבודחים של ‘מפעל הבית של ריאל’ לא תופסים כאן. בסוף, בבתים יש כמה וכמה משחקים כדי לתקן, וזה שלכאורה חלק כאן “ויתרו מראש” על נקודות בצמד משחקים מול באיירן, זה לא מחובר למציאות. אם מכבי חיפה מאמינה (ומצליחה) לקחת נקודות מול יובה, אז בוודאי שברצלונה יכולה לעשות את זה מול באיירן.
יכול להיות שהתקדים של שנה שעברה קצת “הרגיל” כאן אנשים, אבל בסופו של דבר שברצלונה לא תעלה לשמינית הגמר (שנה שנייה ברצף!) זה כישלון קולוסאלי, מקצועית ואפילו גם קצת כלכלית. נכון שזה לא סגל החלומות של צ’אבי ולא של אף-אחד מכם, אבל זה בוודאי סגל יותר טוב מזה שהיה לקומאן. ואם הוא זה שהיה נכשל מלהעביר את בארסה שלב, היו שורפים אותו חי. כמו שטענתי כאן בעבר, צ’אבי בוודאי צריך לקבל יותר קרדיט מקומאן על שלב הבנייה, אבל לא על מבחן התוצאה.
וכך גם לגבי הפציעות הרבות שאוהבים כאן להיתלות בהן. נכון, קצת קל לי לדבר כשפינטוס הקוסם עובד בשורותינו, אבל הפציעות המרובות הן ללא ספק תוצר ישיר של ה’סגנון’ שצ’אבי מנסה להנחיל. סגנון, שכמו שסנטיאגו הזכיר כאן לא אחת, מתבסס על המון המון ריצה וכיסויי שטחים נרחבים - סגנון שגאבי הוא המסמל הראשי שלו. ולא בכדי כשגאבי נכנס/יוצא מההרכב, זה מורגש מאוד (לפחות בקצב המשחק, גם אם לא בפעולות חיוביות ו/או בתוצאה).
קבוצה גדולה חייבת לדעת לנהל עומסים - לאורך העונה, כהכנה לקראת סוף העונה, ובוודאי בשנת מונדיאל כפי שמוזכר כאן ללא הרף. נצחונות רצופים על ה-0 זה מרשים וזה יפה, אבל כשזה מגיע כתוצאה מהתאבדות כוללת של השחקנים על כר הדשא, זה לא יכול להחזיק מעמד. אם ברצלונה חפצת חיים, היא חייבת ללמוד לנצח בליגה גם במינימום מאמץ.
שוב, המודל לא חייב להיות ריאל ‘סופגים שער למשחק’ ו’משתעממים עד דקה 75’, אבל כן ללמוד משהו מרוח הדברים.
אני חושב שזה גם לא מקרי שמול הגדולות אתם פתאום סופגים - זה לא (רק) עניין של הבדלי רמות, אלא גם העניין שפתאום לרוץ ללחוץ ולרדוף אחרי היריב זה לא מספיק.