חוזרים מפגרת נבחרות למשחק חוץ מול לגאנס.
הקבוצה הצנועה מפרברי מדריד ממוקמת במקום התשיעי לאחר שני הפסדים בחוץ לסביליה ולולנסיה (בסדר הזה).
אתלטיקו מדריד איבדה באסטדיו בוטארקה נקודות לאחר תיקו מאופס ואתלטיק בילבאו הפסידה באותו האצטדיון את המשחק כך שמדובר בהחלט במוקש פוטנציאלי.
חזרה מפגרת הנבחרות תמיד בעייתית מבחינתנו אבל הפעם סוארס ומסי נמנעו מטיסות טרנס אטלנטיות.
החידה הגדולה היא מה ואלורדה יעשה בקשר לבלמים שלו. יש שלושה בלמים זמינים כרגע, אומטיטי פיקה ואת ורמאלן.
אומטיטי ופיקה מרחק צהוב אחד מהשעיה ושבוע הבא משחק עונה בולנסיה. מה שלפי ההגיון אמור לתת לורמאלן את הבכורה בהרכב.
פיקה ואומטיטי עד הקלאסיקו בחודש בא צפוים לשחק כמעט ללא הפסקה (בגלל הפציעה של מסצה)
הסגל:
https://twitter.com/G14_en/status/931584583400910850
ההגיון הולך עם ורמאלן אבל ואלוורדה לא הולך עם ורמאלן בדרך כלל, נראה עד כמה הוא באמת מנודה מחר.
חידה אחרת היא זהות השחקן שיפתח בהתקפה לצד מסי + סוארס, אולי הגיע הזמן לשדרג את אלקאסר ממעמד של מנודה למעמד של פלסטר כמו דאולפאו ודניס?
לא נעים לי להודות אבל הפציעות של גומש וס.רוברטו מאלצות את ואלוורדה להעלות הרכב עדיף.
הרכב רשמי :
טרשטגן
אלבה אומטיטי פיקה סמדו
אינייסטה בוסקי ראקי
מסי
סוארז פאקו
הטוב, סמדו ופאקו
הרע, השחיקה של אינייסטה
המכוער, הייבוש של דניס.
בהצלחה לנו.
צפו לבונקר אימתני, ובמקרה הטוב למתפרצות. מדובר על ההגנה השלישית בטיבה בליגה (8 שערי חובה), ועל אחת ההתקפות החלשות בליגה (9 שערי זכות).למרות שתמיד כיף לראות קבוצה קטנה מפתיעה את הליגה, היא ללא ספק קבוצה אפורה, שחוץ לנצח את בילבאו המאכזבת, ותיקו מול אתלטיקו המוגבלת התקפית, היא לא הצליחה להתמודד עם קבוצות בסדר גודל של ולנסיה וסביליה.
מקווה שההגנה שלנו לא תתרסק מול איזו מתפרצת לא קשורה, ואפשר (או אפילו חייבים) להמשיך את הממומנטום החיובי, ולקוות להגדלת הפער מהמדרידאיות שעסקות כרגע אחת בשנייה.
מסתבר שהצ’אט היה צריך להיסגר, ממש כמו החילוף של סמדו שהיה צריך לצאת לפני הדקה ה60, שמא בארסה תשלם לבנפיקה בונוס על משחק נוסף.
לגאנס דווקא היו טובים מאוד ובמחצית הראשונה הם סיכנו את השאר לא פחות מאיתנו.
נבואת הזעם של משה התגשמה ופיקה לא יקח חלק במשחק מול ולנסיה, מה שאומר ורמאלן היישר מהפריזר למשחק ליגה ראשון בספרד לראשונה מזה שנתיים: אם זה היה תלוי בי הייתי מרכיב אותו כבר מול יובנטוס, אבל זה לא תלוי בי.
המשחק היום שיקף במידה רבה את העונה כולה, מייחסים למשחק חוץ חשיבות של משחק נוקאאוט בליגת האלופות: הרכב פותח חזק מאוד, יכולת בינונית מול קבוצה נחותה והרבה אומטיטי+טר-שטגן ששומרים בפעם המיליון על שער נקי.
סמדו נראה חסר ביטחון, אני לא יודע מה נסגר עם החשבונאות של הבונוסים אבל זה לא נראה טוב בינתיים. הוא חייב עוד דקות.
שבוע הבא במסטייה ורמאלן יצטרך לשחק שהוא יודע שהמאמן לא סופר אותו. ולא משנה אם הוא ישחק טוב הוא בבחינה של מצורע. לא מבין את השיקולים של המאמן.
היום אני אומר משהו שמשום מה חששתי לומר, טר שטגן השוער הכי טוב בעולם. אבל זה שהוא מצטיין זה אומר על הרמה של המשחק שלנו.
בהצלחה לאתלטיקו.
מאחל הצלחה לשני הצדדים. כך טוב יותר.
אני ממש מתרשם מפאוליניו. חבל שהוא המחליף הראשון ולא דניס סוארז, אבל לנישה של קייטה משודרג הוא הרבה יותר מבסדר. (חוץ מהמחיר כמובן)
מצטער אישית אני רוצה שריאל יפסידו בכל משחק. ותכלס אני עדיין מאוד מפחד מהם ככל שהם יהיו יותר רחוקים אני ישן יותר בשקט.
צודק לגבי הביקורת להנהלה. אבל מצטער ורמלאן זה לא איזה בלם של נוער. הוא כשיר והוא שיחק בפגרה.
כל עוד הוא רשום אצלנו אז הוא לגטימי.דרך אגב עכשיו הוא יהיה חייב לפתוח איתו מול הקבוצה הכי טובה בליגה בחוץ.
אז מה הוא עשה?
דרך אגב, מה היה קורה אם גם אומטיטי היה חוטף צהוב.
שלא היה ספק, ואלורדה בעיני מאמן חיובי עד עכשיו. ללא ספק עדיף על אנריקה. אבל עדיין יש החלטות שלו שמוציאות אותי מדעתי.
פאוליניו זו הפתעה ענקית, הוא באמת אחלה שחקן. יש לו “חוצפה חיובית”, קלישאתי אבל נכון. הוא כל הזמן מחפש להכנס לעומק, לעשות דאבל פסים ולאיים על השער. ולא מדובר בנגר חסר מודעות, להיפך.
בנוגע לטענות על ואלוורדה, אני לחלוטין לא מבין אותן. היציבות שהוא הכניס להרכב זו הסיבה העיקרית לכך שאנחנו מייצרים רצף של נצחונות גם עם יכולת לא מרשימה, בניגוד לכאוס המטורף שהיה אצל לוצ’ו בעונה האחרונה.
הצהוב של פיקה זה טענות להנהלה, לא למאמן. אי אפשר באמת לצפות מואלוורדה לבנות על ורמאלן, והוא לא קיבל בלם רביעי כפי שרצה, מסצ’ה פצוע וכל הזין. מזכיר קצת את סונג כבלם רביעי, שאותה הנהלה לא סיפקה בלם נוסף לטיטו ז"ל.
ניצחנו היום בלי מסי (למרות שיש לו חלק גדול בשער השני עם ההקפצה לפאקו), וזה גם סימן לא רע. בכלל גם ביחס למסי, הוא פשוט לא זז היום. הרגיש לי כאילו היה באבו חסן לפני המשחק וזה השתחרר לו איפשהו בדקה ה-80.
סופר שטגן הדף היום 7 בעיטות לשער…ואוו וואוו
שיפר את המיקום שלו העונה בצורה מדהימה
הוא לא רק שיפר את המיקום, הוא גם התחיל אשכרה לקפוץ לכדורים, דבר שהוא התנגד אליו לחלוטין בעונה שעברה. אה וכמובן, הפסיק להתחכם עם המשחק רגל.
בכל מקרה עונה ענקית שלו עד כה.
בנוגע לורמאלן, לא יודע, מסרב להתייחס למסטאייה בגמר אלופות. זה משחק שיכלנו ליפול בו גם עם פיקה מן הסתם, ולאור המצב בטבלה זה גם לגיטימי לגמרי לאבד שם נק, לקחת אותן איפה שחייבים, כמו היום, זה המפתח לאליפות.
אסף: קשה לבקר את ואלוורדה מכיוון שקשה לדעת עד כמה הוא עצמאי בהחלטותיו.
אני באמת לא מוצא שום סיבה הגיונית לספסל את סמדו, ההימור לגבי פיקה מקובל עלי והוא בעיקר מייצג את הצניעות שהיתה חסרה לנו בעבר (וחסרה לריאל תמיד). הגישה לפיה לגאנס בחוץ זה משחק חשוב מאין כמוהו עוד תוביל אותנו לאליפות עם בארסה מאוד בינונית. הרבה מההצלחה העונה של ואלוורדה תלויה בטר שטגן ובאומטיטי, לא נראה לי שהוא פתאום לימד אותם לעשות הגנה בצורה מופלאה. ואולי גם לנפות את מאת’ייה מהסגל זה סוג של יכולת…
ניסיתי להסביר למשה בצ’ט של המשחק למה אני לא כל כך נבהל מההיעדרות של פיקה, אז עכשיו עשית זאת במקומי 
אני דווקא מאוד לחוץ מההיעדרות של פיקה במסטאייה, מחכה לנו משחק סופר קשה מול ולנסיה נלהבת ששנים לא הציגה יכולת כזאת. גם הקהל שלה לא זוכר תקופות כאלה כבר, ולכן כל שחקן הוא סופר חשוב בייחוד פיקה. אני מקווה שוואלדרדה ינהג בשכל ויזרוק את ורמאלן כבר מול יובה. ראיתי אותו משחק שלם נגד מקסיקו והוא היה לא רע. לא מבריק, לא החיה שהוא היה בארסנל, אבל יותר טוב ממאת’ייה וזה כבר מעודד.
דווקא בגלל שבארסה בינונית אסור לנו לאבד נקודות, בטח לא שריאל עוד לא “התעוררה”. אני לא קונה את השטויות האלה שהליגה כבר גמורה, רק אוהד שלא מכיר את המנטליות של הקבוצות האלה יחשוב ככה.
הבעיה שכל הזמן סופרים 10 ושוכחים שולנסיה רק 4 מאחור. נראה שיש לנו אוהדים שלא סופרים את ולנסיה.
הם בלי צמפיונס ובלי ארופה וככל הנראה השיגו את הכרטיס לצמפיונס . יש להם את אחד המאמנים הטובים ביותר בליגה. ואין עליהם שום לחץ.
ובליגה ששלושת הקבוצות הגדולות חלשות באופן יחסי, אין שום מניעה לעונה של אליפות מבחינתם.
אומנם זה לא בדיוק דיון שנועד לדבר על ולנסיה, אבל נזרום. ולנסיה היא ללא ספק קבוצה מצויינת, והיא משחקת בקצב פסיכי. כל החלק הקדמי שלה מאוד מהיר, והיא מאוד מחוייבת ליצירת יתרון מספרי בכל חלקי המגרש כל הזמן, כך שאפילו שחקן שלא בדיוק חזק בקונספט של ה- BOX TO BOX כמו קונדוגבה נראה מתזז בין צדדי המגרש.
הכל מאוד יפה ואטראקטיבי, אבל השאלה המתבקשת היא: “כמה זמן היא עוד תוכל להמשיך ככה?” ראיתי קבוצות כמו ולנסיה בעבר, ואני חושב שחלק גדול מהן היו איכותיות לא פחות ממנה (אוטומטית קופצות לי לראש ולנסיה של דוד וייה, ויאריאל של פלגריני וכמובן סביליה של חואנדה ראמוס) ובסוף הן נכשלו במבחן ההמשכיות, ובגלל חוסר ניסיון התקשו להתמודד עם המשבר הראשון שעצר את התנופה המשוגעת שלהם.
אני לא פוסל את העובדה שבארסה תאבד נקודות במסטאייה (בטח כשורמאלן פותח, ובטח אחרי יובה), אבל אני עוד לא מכתיר אותה כאלופה, למרות שאני לא מתעלם לרגע מהאיכויות שלה.
אני עם נדב. ההרכב הראשון של ולנסיה שווה פייט ראוי כשברסה וריאל ביכולת הנוכחית הזאת. אבל, ויש אבל גדול, השאלה היא כמה זמן ברסה וריאל ימשיכו ביכולת הבינונית והלא משכנעת שלהן, כשאחת לא מאבדת עדיין נקודות והשנייה כן, ויותר חשוב מזה-כמה ולנסיה תוכל להמשיך ככה? החלק הכי חשוב זה המחליפים שלה. לאורך השנים ראינו שקבוצות שלוקחות תארים זה קודם כל קבוצות שנשארות בריאות לאורך העונה, וקבוצות שיש להם ספסל שיתן תפוקה ויביא שינוי. ריאל בעונה שעברה היא דוגמא מושלמת לכך-מוראטה, חאמס ואיסקו הביאו אליפות מהספסל.
זה עוד מוקדם מדי. מה שכן, אני שמח לראות את ולנסיה על הבמה המרכזית סוף סוף בליגה הזאת. הליגה הספרדית זקוקה לה. היה נחמד לראות את סביליה פורצת לבמה, ועכשיו את את’ חוזרת לשם, ולנסיה בעיני לפחות קבוצה יותר מרגשת.
מסכים אתך.
בכדורגל ההיסטוריה היא חלק נכבד מהרומנטיקה, ואי אפשר לנתק את תחילת המילניום של וולנסיה.